דף עם 8 שורות בכתב-יד קדשו של האדמו"ר מסאטמר רבי יואל טייטלבוים. [ברוקלין, תשכ"ד בקירוב].
נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר. טיוטה לתשובה הלכתית בפולמוס ההזרעה המלאכותית - נושא בו דן האדמו"ר מסאטמר בהרחבה, וניהל בעניינו משא ומתן עם כמה מפוסקי דורו (ראה שו"ת דברי יואל, חלק ב', אבן העזר, סימנים קז-קי). בתוך הדברים שלפנינו הוא מביא דברים שכתב בתשובה קודמת בנידון: "וכמו שהבאתי בתשובה קודמת...", והדברים נמצאים בשו"ת דברי יואל בסימן קח.
תוכן הדברים שבטיוטה נמצא (בשינויי לשון) בתשובות שנדפסו בשו"ת דברי יואל, בעיקר בתשובה קז (ראה חומר מצורף).
האדמו"ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא "העדה החרדית" בירושלים, וממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, מעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות באזור מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. לאחר חתונתו עם בת האדמו"ר רא"ח הורביץ הרב מפלאנטש, התיישב בסאטמר והרביץ תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. כיהן ברבנות בערים אורשיווא, קרָאלי (משנת תרפ"ה), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנות השואה ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שווייץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן את העדה החסידית הגדולה בעולם - חסידות סאטמר שהיא עד היום העדה הדומיננטית ביהדות האורתודוקסית בארה"ב. כיהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים. עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.

שני קונטרסים בכתב-יד, דרשות ושיחות מפי הגאון הקדוש רבי יעקב יחזקיה גרינוואלד אב"ד פאפא, בעל "ויגד יעקב". פאפא, תרצ"ח-ת"ש [1938-1939].
דרשות ושיחות, שנרשמו מפי בעל ה"ויגד יעקב" על ידי אחד מתלמידיו בפאפא [זהותו אינה ידועה לנו]. הקונטרס הראשון נושא את התאריך תרצ"ח, והוא מכיל שיחות קצרות וסיפורים שסיפר האדמו"ר בסעודות שבת, פורים ושבע ברכות, ביניהם עובדות והנהגות משמו של האדמו"ר מהרי"ד מבעלזא וגדולי החסידות. מרבית הקטעים לא נדפסו, אך חלק קטן נדפס בנוסח שונה בספרי "ויגד יעקב". הקונטרס השני נושא את התאריך ת"ש, והוא מכיל שתי דרשות לראש השנה ויום כיפור. דרשות אלו, הרוויות דאגה וחרדה מפני מלחמת העולם השנייה, נדפסו בנוסח מעט שונה בספר "ויגד יעקב" (מועדים א, עמ' קעז-קעח; רפח-רצ).
הגאון הקדוש רבי יעקב יחזקיה גרינוולד בעל "ויגד יעקב" (תרמ"ב-תש"א), אב"ד צעהלים ופאפא. בנו ותלמידו המובהק של הגאון רבי משה גרינוולד בעל "ערוגת הבושם" אב"ד חוסט. הסתופף בצלם של האדמו"רים רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם אב"ד שינאווא, האדמו"ר רבי ישכר דוב רוקח אב"ד בעלזא ובנו רבי אהרן רוקח אב"ד בעלזא. חתן דודו רבי ישראל מנחם ברוין אב"ד ברעזאוויץ. עודו צעיר לימים נתמנה לרבה של קהלת ליקוב (באזור אורשיווא בקארפאטו-רוס). בשנת תרע"ב הוכתר כרבה של צעהלים. שם הקים ישיבה חשובה ושמו נודע כאחד מחשובי רבני הונגריה. בשנת תרפ"ג נתמנה לרבה של קהלת באנפי-הוניאד, ובשנת תרפ"ט התמנה לרבה של הקהילה החרדית בפאפא. שם כבר מנתה ישיבתו כמה מאות תלמידים. לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו הגאון הקדוש רבי יוסף גרינוואלד בעל ה"ויחי יוסף", שלאחר השואה הגיע לארה"ב, בה כונן מחדש את קהילתו המפורסמת "קהילת יעקב - פאפא", והיה אחד מגדולי הרבנים והאדמו"רים בארה"ב.
שני קונטרסים. שיחות ודרשות שונות: טז עמ'. דרשות לראש השנה ויום כיפור: [5] דף (ועוד [3] דף ריקים). 23 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. כריכות חדשות.