מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove ספרי filter ספרי
- book (135) Apply book filter
- חסידות (98) Apply חסידות filter
- chassid (98) Apply chassid filter
- דפוס (13) Apply דפוס filter
- ומכתבים (13) Apply ומכתבים filter
- ישראל (13) Apply ישראל filter
- קהילות (13) Apply קהילות filter
- communiti (13) Apply communiti filter
- jewish (13) Apply jewish filter
- letter (13) Apply letter filter
- רים (10) Apply רים filter
- רבנים (10) Apply רבנים filter
- על (10) Apply על filter
- והספדים (10) Apply והספדים filter
- ואדמורים (10) Apply ואדמורים filter
- ואדמו (10) Apply ואדמו filter
- ביוגרפיה (10) Apply ביוגרפיה filter
- ואדמו"רים (10) Apply ואדמו"רים filter
- biographi (10) Apply biographi filter
- eulog (10) Apply eulog filter
- rabbi (10) Apply rabbi filter
- rebb (10) Apply rebb filter
- ומוסר (7) Apply ומוסר filter
- וספרים (7) Apply וספרים filter
- יסוד (7) Apply יסוד filter
- קבלה (7) Apply קבלה filter
- שונים (7) Apply שונים filter
- classic (7) Apply classic filter
- kabbalah (7) Apply kabbalah filter
- miscellanea (7) Apply miscellanea filter
- mussar (7) Apply mussar filter
מחבר הספר, האדמו"ר רבי מנחם מנדל הגר (תקכ"ח-תקפ"ו; אנצ' לחסידות, ב', עמ' צח), נולד לאביו רבי יעקב קאפל חסיד - מבני חבורתו של הבעש"ט, ושליח הציבור בבית מדרשו. תלמידם של גדולי החסידות, רבי אלימלך מליז'נסק ורבי צבי הירש מנדבורנה. בשנת תקס"ב החל להנהיג עדה, לאחר פטירת רבו הקדוש רבי צבי הירש מנדבורנה.
בהקדמה לספר כותב חתן המחבר רבי גרשון מראזדיל שרוב דבריו נסובים על שלושה עניינים: "בקדושת שבת קודש... ובנתינת צדקה... ובתיקון אות ברית קודש... ועפ"י הרוב בשלשה דברים האלה שם לידידיו סוד דתו...". הספר נכתב על ידי תלמיד המחבר, רבי חיים נתן נטע מלאנטשין, המספר בהקדמתו: "אלה הדברים הנאמרים שמעתי מפי קדשו בליל שבת קודש ובשבת קודש בשעת סעודת שחרית, ובשעת שהיה נפטר אדם ממנו מתוך דבר הלכה והיה מדבר עמו אהבה אחוה וריעות, וזעיר שם זעיר שם אשר שמעתי מפה קדשו בשעת סעודת זעיר אנפין קדישא (סעודה שלישית)... והארכתי במענית לשוני בלישנא קלילא... כאשר הייתי מסופק באיזהו מקומן בתוכן כוונתו... יגעתי וכתבתי בלשון המשתמע לתרי אפי, והשומע ישמע כדרכו...".
[4], קלא דף. 22.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות, עם סימני עובש. בלאי קל. קרע עם פגיעה בטקסט באחד מהדפים. רישום. חותמת. כריכת עור חדשה.
בשער נדפס פרט השנה: למברג, תקס"ד 1802, אך אין זה אלא זיוף. ראה: אברהם יערי, בית דפוסה של הרבנית יהודית ראזאניש בלבוב, קרית ספר, יז, ת"ש, עמ' 107.
• לבוב, [חסר שם מדפיס], תר"י [1850].
רישום בכתב-יד בדף השער: "שייך למשה יהודא כהנא".
[2], פב דף. 24 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש קלים. קרעים קטנים בשולי הדפים. כריכה חדשה.
• לבוב, דפוס S. Back, תרי"ט 1859.
[2], סח [צ"ל: סו] דף. 23.5 ס"מ. ספירת דפים משובשת. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט. קרעים בשולי מספר דפים. הדבקות נייר ונייר דבק לחיזוק במספר דפים. חותמת. כריכה חדשה.
• טשערנאוויץ, דפוס R. Eckhardt (הירש וואהל), [תרמ"ג] 1883.
[4], צו, צט-קיח דף. 22 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים ספורים בשולי הדפים. רישומים וחותמות. כריכה חדשה.
מחבר הספר, האדמו"ר רבי מנחם מנדל הגר (תקכ"ח-תקפ"ו; אנצ' לחסידות, ב', עמ' צח), נולד לאביו רבי יעקב קאפל חסיד - מבני חבורתו של הבעש"ט, ושליח הציבור בבית מדרשו. תלמידם של גדולי החסידות, רבי אלימלך מליז'נסק ורבי צבי הירש מנדבורנה. בשנת תקס"ב החל להנהיג עדה, לאחר פטירת רבו הקדוש רבי צבי הירש מנדבורנה. בהקדמה לספר כותב חתן המחבר רבי גרשון מראזדיל שרוב דבריו נסובים על שלושה עניינים: "בקדושת שבת קודש... ובנתינת צדקה... ובתיקון אות ברית קודש... ועפ"י הרוב בשלשה דברים האלה שם לידידיו סוד דתו...". הספר נכתב על ידי תלמיד המחבר, רבי חיים נתן נטע מלאנטשין, המספר בהקדמתו: "אלה הדברים הנאמרים שמעתי מפי קדשו בליל שבת קודש ובשבת קודש בשעת סעודת שחרית, ובשעת שהיה נפטר אדם ממנו מתוך דבר הלכה והיה מדבר עמו אהבה אחוה וריעות, וזעיר שם זעיר שם אשר שמעתי מפה קדשו בשעת סעודת זעיר אנפין קדישא (סעודה שלישית)... והארכתי במענית לשוני בלישנא קלילא... כאשר הייתי מסופק באיזהו מקומן בתוכן כוונתו... יגעתי וכתבתי בלשון המשתמע לתרי אפי, והשומע ישמע כדרכו...".
רבי אליעזר הלוי הורוויץ אב"ד טרנוגראד (נפטר תקס"ו; אנצ' לחסידות, א', עמ' רנז-רנט). גאון וקדוש, מגזע השל"ה, תלמיד רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ורבי אלימלך מליז'נסק, ותלמיד-חבר לחוזה מלובלין ולמגיד מקוז'ניץ. החוזה מלובלין כתב עליו: "...כל דרכיו הי' לשמים, ולעשות נחת רוח לפניו יתברך, והיה מופלג גדול אשר לא נמצא כמוהו, הן בהלכות והן באגדות...". מחבר "נועם מגדים וכבוד התורה". נפטר ונטמן בקוז'ניץ, לאחר שביקר בה ואמר: "עיר זו נאה לשכב בה".
[2], סז; נט דף. 22 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים בשולי דף השער וקרע חסר גדול בחלקו התחתון, עם פגיעה בטקסט (פגיעה במספר שורות משני צדי הדף), משוקמים בהדבקת נייר, עם השלמות בכתב-יד ובצילום. קרעים קלים בשולי כמה דפים נוספים. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט במספר דפים. דף השער ומספר דפים נוספים מנותקים. רישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
אוסף גדול של כעשרים ספרים מחיבוריו של הרב הקדוש רבי אברהם דוד (וואהרמאן) האדמו"ר מבוטשאטש - רובם מהדורות ראשונות:
1. ספר ברכת דוד, על חמשה חומשי תורה, מאת האדמו"ר רבי אברהם דוד מבוטשאטש. לבוב, דפוס: "Jihdas Rosanis - תקס"ה 1800" [תר"ה 1845]. מהדורה ראשונה. שנת הדפוס ושם המדפיסה מזוייפים. תאריך ההדפסה האמיתי נרמז בחתימת המביא לבית הדפוס שבסוף הספר, בה הודגשו המילים "תפלה לאלה'י דוד", דהיינו תר"ה. זיופים מן הסוג הזה נעשו בספרי החסידות שנדפסו בגליציה באותה תקופה בשל איסורי צנזורה ורדיפות המשכילים נגד החסידים [א' יערי מונה 16 ספרים שזויפו באופן הזה. ראה: א' יערי, בית דפוסה של הרבנית יהודית ראזאניש בלבוב, קרית ספר, יז, ת"ש, עמ' 107, מס' 43].
[2], קפב דף. 23 ס"מ. נייר כחלחל וירקרק. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וקרעים חסרים, ללא פגיעה בטקסט. סימני עש קלים. חותמות. כריכת עור חדשה.
2. ספר נשמת חיים, קובץ הספדים על רבי אברהם דוד מבוטשאטש, עם ליקוטי דברי תורה ושמועות מדבריו. [זולקווא? תר"א 1841]. מהדורה יחידה.
[23] דף (מתוך [25] דף במקור. חסרים 2 דפים [2-3]). 17 ס"מ. מצב משתנה, בינוני-טוב. כתמים, בלאי וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט והדבקות נייר. כריכה חדשה.
3. קונטרס אמרות טהורות, בענייני טבילת מצוה, טבילת כלים והלכות שבת, מאת האדמו"ר רבי אברהם דוד אבד"ק בוטשאטש. למברג, דפוס יעקב משולם ניק, [תר"מ] 1880. מהדורה ראשונה.
[1], ב-טז דף. 18.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בלאי וקרעים. חותמות ורישומים. כריכת עור חדשה.
4. ספר תפלה לדוד, בענייני ברכות, ובנוסחאות התפילה, מאת האדמו"ר רבי אברהם דוד אבד"ק בוטשאטש. למברג, דפוס יעקב משולם ניק, [תרמ"ו] 1886. מהדורה ראשונה.
[40] דף. 16.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בלאי וקרעים. הדבקות נייר. סימני עש קלים. כריכה חדשה.
5. ספר ברכת אברהם, ענייני ברכות, מנהגות ועניינים שונים, מאת רבי משה דוב מקולומייא, אשר שמעם מפי רבו האדמו"ר רבי אברהם דוד מבוטשאטש. קולומייא, דפוס אלטער טייכער, תרמ"ח 1887. מהדורה יחידה.
[1], ב-כג דף. 18 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בלאי וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט והדבקות נייר. חותמות, רישומים וחתימות. כריכה חדשה.
6. ספר מחזה אברהם, על התורה, עם ספר חוזה דוד על נביאים וכתובים, מאת האדמו"ר רבי אברהם דוד מבוטשאטש, ובסופו דרשות "חזון למועד". לבוב, דפוס A. Waydomtcz, [תרל"ו] 1876. מהדורה יחידה. רישום בעלות וחותמת של הרה"צ רבי נח "החופ"ק באטישאן" [בנו של האדמו"ר (מווארשא) רבי חיים משה זאב מקארוב - מו"ל הספר "קב חן" מסבו הקדוש הרה"ק רבי נח מקארוב).
[2], סד; מד דף. 23 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בלאי וקרעים. חותמות, רישומים וקשקושים. כריכה חדשה.
7-8. ספר אשל אברהם, על שולחן ערוך אורח חיים, מאת האדמו"ר רבי אברהם דוד מבוטשאטש. למברג, דפוס פעסיל באלאבאן, תרמ"ו 1886. מהדורה שניה. שני כרכים. חותמות הגאון המקובל רבי "ישעי' אשר זעליג מרגליות - מעיה"ק ירושלים תובב"א".
שני כרכים- [1], ב-לב דף; [1], ב-יב דף. 45 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וקרעים. סימני עש קלים. כריכות חדשות.
9-11. ספר אשל אברהם, על שולחן ערוך אורח חיים, מאת האדמו"ר רבי אברהם דוד מבוטשאטש. למברג, דפוס פעסיל באלאבאן, [תרנ"ג] 1893. מהדורה שלישית (לא רשומה במפעל הביבליוגרפיה). שני כרכים. כרך ב' כרוך עם: ספר הגהות וחידושים על שולחן ערוך יורה דעה, מאת הגאון רבי משה סופר בעל ה"חתם סופר". למברג, דפוס פעסיל באלאבאן, תרמ"ט 1893.
שני כרכים: [1], ב-כא דף; [1], ב-ח דף; [1], ב-ז דף. 42 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וקרעים. סימני עש קלים. כריכות חדשות.
12. ספר אשל אברהם - מהדורה תנינא, על שולחן ערוך אורח חיים, מאת האדמו"ר רבי אברהם דוד מבוטשאטש. בוטשאטש, דפוס זאב דראטלער, תרס"ו 1906. מהדורה ראשונה.
[2], צו דף. 24.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וקרעים. רישומים וחותמות. כריכת עור חדשה.
13-14. ספר דעת קדושים, חלק ראשון מספר קדשי דוד על הלכות שחיטה וטריפות, מאת האדמו"ר רבי אברהם דוד מבוטשאטש; עם גידולי הקדש ומקדש מעט, מאת רבי פייבל הלוי [שרייער] אבד"ק בראדשין וראב"ד קאלאמיא. למברג, דפוס פעסיל באלאבאן, תר"מ 1880. מהדורה שניה. שני עותקים שונים של אותה מהדורה, שיצאה פעמיים באותה שנה בהבדלי פגינציה וטיפוגרפיה.
עותק א': [2], יד, יג-קצה דף. 34.5 ס"מ. נייר יבש במיוחד. מצב בינוני-גרוע. כתמים, בלאי וקרעים רבים, עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.
עותק ב': [2], ג-ט, [1], יא-קצז, קצט-ר דף. 34.5 ס"מ. נייר יבש. מצב בינוני. כתמים, בלאי וקרעים רבים. חותמות. כריכת עור חדשה.
15. ספר דעת קדושים, קדשי דוד על הלכות מליחה, בשר בחלב והלכות קטנות, מאת האדמו"ר רבי אברהם דוד מבוטשאטש; עם גידולי הקדש ומקדש מעט, מאת רבי פייבל הלוי [שרייער] אבד"ק בראדשין וראב"ד קאלאמיא. למברג, דפוס א' סאלאט, תרע"ב 1911. שני שערים.
[4], פד דף. 33.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וקרעים. סימני עש קלים. כריכה חדשה.
16-17. ספר דברי אברהם, חלק ב', ביאורים מאת רבי יחזקאל פרענקיל מהוסאטין על ספר דעת קדושים, יורה דעה סי' מ-ס, מאת האדמו"ר רבי אברהם דוד מבוטשאטש. פרמישלא, דפוס זופניק-קנאללער, תרמ"ו [1886].
כרוך עם: קונטרס השמות, בדיני שמות גיטין, מאת רבי יחזקאל פרענקיל מהוסאטין. פרמישלה, דפוס זופניק-קנאללער, תרמ"ו [1886].
[2], מז; [1], לג דף. 36 ס"מ. מצב כללי טוב-בינוני. דפים אחרונים פגומים. חיתוך דפים עם פגיעה קלה בכותרות 4 דפים אחרונים. בשני הדפים האחרונים, קרעים חסרים עם פגיעה בטקסט. כריכה חדשה.
18. ספר דברי אברהם, חלק א', ביאורים מאת רבי יחזקאל פרענקיל מהוסאטין על ספר דעת קדושים, יורה דעה הלכות שחיטה, סי' א-כח, מאת האדמו"ר רבי אברהם דוד מבוטשאטש. קולומייא, דפוס אלטער טייכער, תרנ"ד [1893-4]. מהדורה יחידה.
[7], סט דף. 24 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב, קרעים קלים. כריכה חדשה.
19. קונטרס תר"ל [כללי תרתי לריעותא], עם כללי הכי רביתייהו - מתוך ספר דעת קדושים, מאת האדמו"ר רבי אברהם דוד מבוטשאטש; עם ביאורי דברי אברהם, מאת רבי יחזקאל פרענקיל מהוסאטין. קולומייא, דפוס אלטער טייכער, תרנ"ג [1893]. מהדורה יחידה.
[4], מו דף. 25.5 ס"מ. מצב טוב, קרעים קלים. כריכה חדשה.
20. ספר עזר מקודש, על הלכות גיטין ושמות אנשים ונשים, מאת האדמו"ר רבי אברהם דוד מבוטשאטש; עם גידולי הקדש ומקדש מעט, מאת רבי פייבל הלוי [שרייער] אבד"ק בראדשין וראב"ד קאלאמיא. בילגורייא, דפוס נטע קרוננברג, תרצ"ג 1932.
[1], ב-נח דף. 33 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש. כריכה חדשה.
21. ספר מילי דחסידותא, דברי הלכה וחסידות, על ספר חסידים מרבינו יהודה החסיד, מאת האדמו"ר רבי אברהם דוד מבוטשאטש. בהוצאת רבי שמואל דוד הכהן פרידמן דומ"צ חוסט. מרמרוש-סיגט, דפוס אברהם קויפמן ובניו, תר"ע [1910]. מהדורה שניה.
[2], סב דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בלאי וקרעים קלים. חותמות. כריכה חדשה.
סך הכל: 21 ספרים ב-19 כרכים.
המחבר הקדוש, האדמו"ר רבי אברהם דוד וואהרמן "הגאון מבוטשאטש" (תקל"א-תר"א, אנצ' לחסידות, א', עמ' סח-עב), מגדולי דורו בתורה ובחסידות ומגדולי הפוסקים. בהיותו כבן תשע פגש אותו הגאון רבי משולם איגרא ושוחח עמו בדברי תורה, לאחר מכן התבטא רבי משולם כי ילד זה עתיד להיות מורה הוראה מופת לכל רבני הדור. לאחר נישואיו התקרב לחסידות והתקשר עם גדולי האדמו"רים בדורו, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי משה ליב מסאסוב, רבי חיים מטשרנוביץ ורבי צבי הירש מנדבורנה. בהיותו כבן עשרים נתמנה לאב"ד בעיר יאזלוביץ. מסופר כי הצדיק רבי מאיר מפרמישלן שעבר אז בעיר חש בקדושה השוררת במקום ואמר כי היא בזכותו. בשנת תקע"ד נתמנה לאב"ד בוטשאטש על מקום חותנו ורבו רבי צבי הירש קרא בעל "נטע שעשועים". נודע כגאון מופלג וצדיק. עסק כל ימיו בתורה בעומק העיון וקיבל על עצמו לחדש לפחות ח"י הלכות[!] בכל שבוע, ולעת זקנתו הכפיל את פרי תנובתו, אז קיבל על עצמו לחדש ל"ו הלכות[!] בכל שבוע. את כל חידושיו אלו היה מעלה על הכתב לבל תאבד אף טיפה מהם (היה מורגל בפיו לומר: "מה נורא מאמר חז"ל על השוכח דבר ממשנתו וכו', ואמנם אם מתוך כתבו יוכל להיות נזכר, נחשב כאילו משנתו סדורה תמיד בפיו... ובזה נקבצו... המון רבבות ניירות כתובים באצבע איש אלוקים... והיה מתאנח על אשר עצרוהו מן השמים מלסדר חיבוריו כלבבו להפיצם בישראל" - דור דעה, עמ' ריג-ריד, על פי הקדמת תלמידו בעל "גידולי הקודש). חיבר ספרים רבים בהלכה, באגדה ובחסידות, ביניהם: "ברכת דוד" - על התורה, "מחזה אברהם", ברכת אברהם", "מילי דחסידותא", "דעת קדושים" על יו"ד, "עזר מקודש" על אה"ע, "כסף הקדשים" על חו"מ, ועוד. חיבוריו ההלכתיים הפכו לספרי יסוד בפסיקת ההלכה. חיבורו "אשל אברהם" על שו"ע או"ח נדפס במהדורות שונות של השולחן ערוך ומובא אלפי פעמים בספרות הפוסקים [נהוג לכנות חיבור זה "אשל אברהם - בוטשאטש", כדי להבדילו מהחיבור "אשל אברהם" שקדם לו].
מספרי היסוד של תורת החסידות, שיש בו מקדושת ארץ ישראל. נכתב ע"י תלמידיו של המחבר, אך הוגה ביסודיות על ידו לאחר שהאדמו"ר רבי מרדכי מטשרנוביל פקד עליו להדפיס את הדברים. הספר נדפס במהדורתו הראשונה דווקא בארץ ישראל ולא בחו"ל, וזאת בעקבות הוראתו של האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין, כפי שנכתב בהקדמת המו"ל. במהדורת ז'יטומיר תרכ"ט, נוספו בהקדמת המחבר שורות נוספות, בהן כותב כי הכניס בספר מקדושת ארץ ישראל: "ושמו קראתיו בת עין מפני שעולה כשמי... עוד טעם מפני שהכנסתי בכתבים קדושת ארץ ישראל אשר עיני ה' אלהיך בה תמיד".
האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל כותב בהסכמתו למהדורת תרכ"ט: "הנני... לברך... כל איש ואיש אשר יקח הספר הקדוש ההוא בכסף מלא שיזכו לראות שכר טוב בעמלם".
המחבר, האדמו"ר הקדוש רבי אברהם דוב מאַבְריטש (תקכ"ה-תר"א), מגדולי החסידות המפורסמים. מתלמידי רבי נחום מטשרנוביל ובנו רבי מרדכי, ומתלמידי רבי זושא מאניפולי ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. כארבעים שנה כיהן כאב"ד העיר אבריטש, ועל שמה נודע שמו "הרב הקדוש מאווריטש". בשנת תקצ"ג עלה לארץ ישראל והתיישב בעיר צפת, שם יסד את בית מדרשו והיה לרב ומנהיג של קהילות החסידים. מפורסם הסיפור על נס הצלתו בעת רעידת האדמה הקשה בשנת תקצ"ז, שארעה כידוע בשעת תפלת מנחה בבתי הכנסיות. הרב מאַבְריטש הזהיר את חסידיו שלא לצאת מבית הכנסת, נשכב על הארץ, וכל הקהל סביבו אחז באבנטו. כל הבנין התמוטט, מלבד שטח מצומצם בו היו הרב והציבור. [לאחר זמן, סיפר הרב מאַבְריטש כי ראה שהרעש היה שלא כדרך הטבע מאחר שהאבנים נזרקו לצדדים ולא נפלו למטה לארץ מחמת הכובד. אזי הבין שכח הסט"א תקיף, לכן נשכב בהכנעה על הארץ - "חבי רגע עד יעבור זעם"]. לאחר הרעש שיקם מחדש את קהילת צפת, ולא נתן לנטוש את העיר הקדושה. נפטר במגפת הדבר בשנת תר"א ולאחר פטירתו פסקה המגפה. סיפורי מופת רבים מסופרים על גודל קדושתו וכוחו הגדול לפעול ישועות עבור עם ישראל. ספרו הקדוש "בת עין" נחשב לאחד מספרי היסוד של תורת החסידות.
רישום בכתב-יד בדף השער: "שנת התרנ"ג ליצירה, הצעיר בנימין שושן ס"ט".
[2], קכה, [1] דף. 19 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. קרעים חסרים בדף השער ובדפים נוספים, בהם קרע חסר גדול בדף האחרון, עם פגיעות בטקסט ובמסגרת השער, משוקמים בהשלמות נייר (עם השלמות בצילום במספר מקומות). כריכת עור חדשה.
העותק שלפנינו כולל גם את הדף האחרון (חסר בחלקו והושלם בצילום), עם רשימת המנויים מערי ארץ ישראל, שאינו מופיע בחלק מהעותקים. דף זה מהווה תיעוד היסטורי לאנשי היישוב החסידי בירושלים, צפת, טבריה וחברון באמצע המאה ה-19.
זמן קצר לאחר הדפסת מהדורה זו בירושלים נדפסה מהדורה נוספת של הספר, בז'יטומיר תר"י. ככל הנראה, לא ידע המדפיס בז'יטומיר כי הספר כבר נדפס בירושלים. הספר בז'יטומיר נדפס מכתב-יד אחר, ועל כן קיימים שינויים בין המהדורות [ראה על כך: נ' בן-מנחם, קרית ספר, כרך לז, תשכ"ב, עמ' 401-402; בשערי ספר, ירושלים תשכ"ז, עמ' 49-53].
ש' הלוי, מס' 38.
מהדורה שניה, שאינה זהה למהדורה הראשונה. ספר זה נדפס לראשונה בירושלים תר"ז, עפ"י העתקת כת"י אחד התלמידים - רבי ישראל מפאלטאשאן. בשנת תר"י נדפס הספר שנית בז'יטומיר, עפ"י העתקה של תלמיד אחר של הרב מאַבריטש, רבי משולם זוסמן מז'יטומיר, אשר ככל הנראה לא ידע על הספר שנדפס בירושלים. במהדורה זו הוספות רבות ושינויים רבים בתוכן ובסגנון ממהדורת ירושלים (ראה: נ' בן מנחם, בשערי ספר, ירושלים תשכ"ז, עמ' 52-53).
המחבר, האדמו"ר הקדוש רבי אברהם דוב מאַבְריטש (תקכ"ה-תר"א), מגדולי החסידות המפורסמים. מתלמידי רבי נחום מטשרנוביל ובנו רבי מרדכי, ומתלמידי רבי זושא מאניפולי ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. כארבעים שנה כיהן כאב"ד העיר אבריטש, ועל שמה נודע שמו "הרב הקדוש מאווריטש". בשנת תקצ"ג עלה לארץ ישראל והתיישב בעיר צפת, שם יסד את בית מדרשו והיה לרב ומנהיג של קהילות החסידים. מפורסם הסיפור על נס הצלתו בעת רעידת האדמה הקשה בשנת תקצ"ז, שארעה כידוע בשעת תפלת מנחה בבתי הכנסיות. הרב מאַבְריטש הזהיר את חסידיו שלא לצאת מבית הכנסת, נשכב על הארץ, וכל הקהל סביבו אחז באבנטו. כל הבניין התמוטט, מלבד שטח מצומצם בו היו הרב והציבור. [לאחר זמן, סיפר הרב מאַבְריטש כי ראה שהרעש היה שלא כדרך הטבע מאחר שהאבנים נזרקו לצדדים ולא נפלו למטה לארץ מחמת הכובד. אזי הבין שכח הסט"א תקיף, לכן נשכב בהכנעה על הארץ - "חבי רגע עד יעבור זעם"]. לאחר הרעש שיקם מחדש את קהילת צפת, ולא הרשה לנטוש את העיר הקדושה. נפטר במגפת הדבר בשנת תר"א ולאחר פטירתו פסקה המגפה. סיפורי מופת רבים מסופרים על גודל קדושתו וכוחו הגדול לפעול ישועות עבור עם ישראל. ספרו הקדוש "בת עין" נחשב לאחד מספרי היסוד של תורת החסידות.
[4], 244 עמ'. 21 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי רב וקמטים. קרעים, בהם קרעים חסרים בשולי דף השער, עם פגיעה קלה בטקסט מצדו השני של הדף, משוקמים בהדבקת נייר, וקרעים חסרים עם פגיעות קלות בטקסט במספר דפים נוספים. סימני עש עם פגיעות בטקסט. חתימות ורישומים רבים בדפי המגן. כריכת עור חדשה.
ללא חמשת הדפים בסוף הספר, של קונטרס השו"ת, החסרים בעותקים רבים ממהדורה זו.
לפנינו עותק חלקי של חלק א', עם "מאמרי השבתות" בלבד. ללא עב הדפים הנוספים שנמצאים במקור בחלק זה, עם המאמרים על חודשים ניסן-אלול. חלק ב', ובו מאמרים לחדשים תשרי-אדר, נדפס בנפרד בלבוב באותה השנה וגם הוא אינו נמצא לפנינו (במפעל הביבליוגרפיה נכתב כי מאחר שאותיות הדפוס שונות בחלק ב', ומכיוון שישנו עמוד ריק בסוף חלק א', ניתן לשער כי חלק ב' נדפס בנפרד).
מסופר על המחבר שהיה מרגיש קדושה והתעלות מיוחדת בימי החנוכה, ופעם כשרצה לשאול את רבו המובהק, החוזה מלובלין, על פשר הדבר, טרם שהספיק לשאול השיב לו רבו: משבטו של יששכר אתה, ובגלגולך הקדום היית מבית דינם של החשמונאים, לפיכך אתה מרגיש תוספת קדושה בחנוכה. על שם כך קרא את ספרו בשם "בני יששכר". מסופר על ה"דברי חיים" מצאנז, שפעם בראש השנה, לפני תקיעת שופר, הסתגר בחדרו במשך כמה שעות עם הספר "בני יששכר", ולמד בו בדבקות גדולה כהכנה לתקיעת השופר (הקדמת הספר יודעי בינה, מאת רבי אלעזר צבי שפירא, בנו של ה"בני יששכר"; בית שלמה, מהדו' ניו-יורק תשס"ה, עמ' טו; ש"י עגנון, ספר סופר וסיפור, עמ' 457).
הגאון הקדוש האדמו"ר רבי צבי אלימלך לנגזם-שפירא (תקמ"ג-תר"א), מגדולי החסידות המפורסמים, תלמיד מובהק של רבי מנדלי מרימנוב ותלמיד החוזה מלובלין. היה גם תלמידם של ה"אוהב ישראל" מאפטא והמגיד מקוז'ניץ. מגיל צעיר כיהן ברבנות בעיירות שונות בגליציה, וכן ברבנות העיר מונקאטש, אך נודע בעיקר על שם רבנותו בעיר דינוב, בה הוכתר לאדמו"ר בשנת תקע"ה. חיבר עשרות חיבורים בהלכה ובאגדה, בחסידות ובקבלה. חיבורו אשר על שמו נודע שמו בישראל הוא הספר הקדוש "בני יששכר". מצאצאיו יצאו שושלות רבות של רבנים ואדמו"רים: דינוב, מונקאטש, בוקאווסק ועוד.
[1], כד דף. 22.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. עקבות רטיבות. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר (השלמות של מספר אותיות בכתב-יד). חיתוך דפים עם פגיעות קלות בטקסט במספר דפים. כריכה חדשה.
המחבר, רבי יוסף יעבץ (ר'?-רס"ח), ממגורשי ספרד, מאריך לטעון בספרו שהסיבה לעונש הגירוש הייתה העובדה שרוב יהודי ספרד דבקו בלימוד פילוסופיית חכמי יוון והעדיפו את חכמת הגויים על פני חכמת התורה. ספרו "אור החיים" נדפס לראשונה בפיררא בשנת שי"ד.
החיבור "מעין גנים" שכתב ה"בני יששכר" הנו חיבור פולמוסי שנכתב בכאב גדול ובזעם רב. רובו הגדול כולל דברי התקפה חריפים ביותר על תנועת ההשכלה - על משכילי גליציה, על משה מנדלסון וכתביו, ועל כל ההולכים והנוטים ללכת בעקבותיהם.
כפי הנראה, זהו החיבור הראשון שבו נדפסו דברי קטרוג והתקפה חריפים על מנדלסון עצמו ולא רק דברי ביקורת על תוכן חיבוריו ותרגומיו. לדוגמה: "והנה בדורותינו רבם המובהק להם (בוודאי אשו לא כבה ותולעתו לא הומת, על שהחטיא את הרבים וגילה פנים בתורה בעזות מצח, שלא כהלכות דת ישראלית) העתיק התנ"ך ללשונות נכרים, והפך ובלבל הדת, עד שאפילו האומות מבינים שיצאו מכלל הדת, וספריו אסורים לבא בקהל ד' עד עולם" (דף ט/2).
"מעין גנים" נדפס לאחר פטירת המחבר (טבת תר"א). לאחר שנדפס הספר, הביא בן המחבר, האדמו"ר רבי דוד מדינוב, את הספר אל האדמו"ר רבי יהושע מבעלז, מגדולי אדמו"רי גליציה. לאחר שעיין בספר, אמר רבי יהושע: "זה לא ספר, אלא חתיכת לב יהודי... אש להבה". אמר לו רבי דוד: "אספר לכם כיצד כתב אבי מורי זצ"ל את הספר 'מעין גנים'. אבי היה פעם חולה במשך ששה שבועות רצופים, מיעט באכילה ושתיה, כשהוא מהלך מהורהר ונאנח עמוקות. אנשי ביתו לא ידעו מה לעשות כדי לרפאותו. כאשר קראו לרופא שבדקו, אמר הלה: לחולה ישנה תשוקה מסוימת, ואם הוא יקבלה - ייטב לו... רבינו בשמעו את דברי הרופא, לקח נייר ודיו, הסתגר בחדר והחל לכתוב את הספר 'מעין גנים' עד תומו, ללא הפסקה. כאשר סיים את כתיבתו, הוציא אנחת רווחה מעמקי לבו. ובאמרו כי עתה הוטב לו, הוסיף: עתה גליתי לעין כל את פרצופם הטמא של המשכילים" (הרבי ר' צבי אלימלך מדינוב, ב', מהדורת בני-ברק תשס"ה, עמ' תקיד).
[1], לב, [2] דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. קרעים קטנים חסרים, משוקמים במילוי נייר. חיתוך דפים עם פגיעות קלות בטקסט במספר דפים. כריכת עור חדשה.
המחבר, הגאון הקדוש האדמו"ר רבי צבי אלימלך לנגזם-שפירא (תקמ"ג-תר"א), מגדולי החסידות המפורסמים, תלמיד מובהק של רבי מנדלי מרימנוב ותלמיד החוזה מלובלין. היה גם תלמידם של ה"אוהב ישראל" מאפטא והמגיד מקוז'ניץ. מגיל צעיר כיהן ברבנות בעיירות שונות בגליציה, וכן ברבנות העיר מונקאטש, אך נודע בעיקר על שם רבנותו בעיר דינוב, בה הוכתר לאדמו"ר בשנת תקע"ה. חיבר עשרות חיבורים בהלכה ובאגדה, בחסידות ובקבלה. חיבורו אשר על שמו נודע שמו בישראל הוא הספר הקדוש "בני יששכר". מצאצאיו יצאו שושלות רבות של רבנים ואדמו"רים: דינוב, מונקאטש, בוקאווסק ועוד.
בחיבור שלפנינו מבוארת כל מצווה מתרי"ג המצוות בשלוש דרכים: חלק המעשה - כללי ופרטי הדינים, חלק הדבור - חידושי דינים באופני המצוה, וחלק המחשבה - טעמי המצווה הפנימיים על פי דברי חז"ל וסודות התורה. הספר "דרך פקודיך" נתקבל בהתלהבות רבה, ומובא בספריהם של חכמי ספרד וגדולי פולין וליטא, ואף בספריהם של פוסקי דורנו. האדמו"ר בעל "אמרי יוסף" מספינקא אמר "שהתעוררות הראשון שהיה לו לעבודת השי"ת בא לו על ידי לימוד בספר הקדוש דרך פקודיך..." (הקדמה לספר "אמרי יוסף", מאמר התשיעי, אות ו).
[1], עד, סה-סו, עט-צא דף. ספירת דפים משובשת. 24 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. קרעים חסרים קטנים בשולי מספר דפים. חיתוך דפים שונה במספר דפים (יתכן ששני דפים הושלמו מעותק אחר). כריכת עור חדשה.
בדף השער רישום בעלות בכתב-ידו של הרב דב"ש: "לע'[בודת] קוני הצב"י מעט דב"ש - יבה"ק". רבי דוד בן-שמעון בעל "שערי צדק" (נפטר כסלו תר"מ 1879), מחכמי מרוקו שעלה לירושלים והיה ראב"ד ומייסד קהילת המערביים בעיר. ספרייתו של הרב דב"ש היתה מהספריות החשובות בירושלים (הרישום "יבה"ק" הוא ראשי תיבות של הגביר יצחק בכור הלוי קארסו, שתרם ספרים רבים לספרייתו של הרב דב"ש; ראה על כך בצוואת בנו של הרב דב"ש רבי רפאל אהרן בן-שמעון, בספר "חכמי המערב בירושלים", עמ' 227).
מז, [5] דף. 22 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש עם פגיעות בטקסט. קרעים קטנים חסרים בשולי דף השער ודפים נוספים. חיתוך דפים על גבול הטקסט, עם פגיעות רבות בכותרות הדפים. כריכת עור חדשה.
בספר אגרא דפרקא ליקט וכתב המחבר מאמרים קצרים ועצות שונות בענייני עבודת ה', כולל דברי קבלה ששמע במסורת מפי רבותיו. בין הדברים מופיעות גם סגולות מקוריות מאת המחבר (ראה אות ס"ו: "נ"ל בסגולה... לפתיחת השכל..."; אות עב: "והנה נכתב אצלנו בסגולה להנצל מעה"ר [מעין הרע]..."; אות קטו: "נ"ל בסגולה ללמוד בכ"י שירת האזינו והוא סגולה להנצל מאפיקורסות..."; אות קעב: "ונ"ל בסגולה כשהאדם אינו מבין איזה דבר בתורה..."; אות רב: "ונ"ל שהוא סגולה לשמירת הברית..."). ספר זה התחבב על רבים מגדולי החסידות, שנהגו לעיין בהדרכותיו ובעצותיו.
החיבור הובא לבית הדפוס בידי רבי משה שיינפעלד, חתן המחבר.
[1], יח, [47] דף. 18 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. סימן עש בשולי דף השער ודפים נוספים. חיתוך דפים על גבול כותרות הדפים. כריכה חדשה.
עם הסכמת האדמו"ר רבי חיים מצאנז, הכותב "כי נודע ומפורסם בכל העולם גדולתו וצדקתו וקדושתו של הרב הגאון המחבר... ועל מי לא יהל אורהו בחיבוריו הקדושים אשר יצאו לאור כבר... ורבים ילכו לאורם. אך למען כבוד קדושת הגאון המחבר... ומבקש מאחינו בנ"י להיות נטפלים לעושי מצוה ולקנות הספר הקדוש הזה".
רישומים וחתימות בכתיבה תימנית. בדף השער: "המנוח סלימן גיאת". בדף השני הקדשה בערבית-יהודית עם חתימה תימנית מסולסלת: "...היום יום ה' י"ב טבת בר"ג [לשטרות = תרנ"ג ליצירה] הצעיר יוסף ן' מ"ו סעיד".
שני חלקים בכרך אחד. חלק ראשון (בראשית): [6], קלד דף. חלק שני (שמות-דברים): [1], כו; יב, [1]; נו דף. 25 ס"מ. נייר יבש ברובו. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. קרעים חסרים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים, משוקמים במילוי נייר. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. חותמות. כריכת עור חדשה.