ספר תורת כהנים, עם פירוש עשירית האיפה, מאת האדמו"ר רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין אב"ד זידיטשוב וקומרנא, בעל "היכל הברכה". למברג, [תר"ט] 1848. מהדורה ראשונה.
בספר נדפסו הסכמותיהם של ה"ישמח משה" ומהר"ם א"ש. לפי המסופר, נסע האדמו"ר מקומרנא אל ה"ישמח משה" לאוהעל כדי לקבל את הסכמתו על הספר. ה"ישמח משה" היה אז חלוש וחולה, ובאותה הזדמנות גילה האדמו"ר מקומרנא את שורש נשמתם של ה"ישמח משה" ושל נכדו בעל "ייטב לב". סיפור פלא נוסף התרחש כאשר ביקש את הסכמתו של מהר"ם א"ש.
המחבר, האדמו"ר המקובל האלוקי רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין (תקס"ו-תרל"ד) אב"ד זידיטשוב וקומרנא, מגדולי מעתיקי השמועה של תורת הבעש"ט. בן-אחיו ותלמידו המובהק של "שר בית הזהר" האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב. חביב היה על גדולי החסידות: החוזה מלובלין (שהיה אף שדכנו), ה"אוהב ישראל" מאפטא, רבי משה צבי מסווראן, דודו רבי משה מסמבור, רבי ישראל מרוז'ין ועוד. מחבר ספרי חסידות וקבלה רבים, ובהם גם הפירוש "היכל הברכה" על חמשה חומשי תורה, על פי סודות האר"י והבעש"ט. חומשי "היכל הברכה" הנם מספרי היסוד של ההגות החסידית ותורת הקבלה. חביבות מיוחדת הייתה לחיבוריו אצל אדמו"רים מכל החוגים (בית זידיטשוב, ה"דברי חיים" וצאצאיו, ה"צמח צדק" מליובאוויטש ועוד) ששיבחו את מעלת וקדושת דברי הסוד שבפירושיו.
העותק של רבי יהודה סג"ל רוזנר אב"ד סקלהייד. בדף השער חותמתו: "יהודא סג"ל ראזנער אבדק"ק סעקעליהיד והגליל יע"א" - רבי יהודה סג"ל רוזנר (תרל"ט-תש"ד), מגדולי רבני הונגריה. כיהן 39 שנה ברבנות סקלהייד ובראשות הישיבה בעיר, שהייתה אז אחת מהישיבות הגדולות והחשובות בהונגריה. מאנשי שלומם של אדמו"רי סאטמר. מחבר הספרים "אמרי יהודה", שו"ת וחידושים על התורה. נספה בשואה עם משפחתו, הי"ד.
[2], קנח דף. ספירת דפים משובשת. דף נד מופיע פעמיים (פעם בשיבוש הדפסה ופעם כתקנו). 36.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. כריכה ישנה.

ספר נתיב מצותיך, הקדמות וביאורים בענייני אמונה, עבודת ה' וייחודים, עם ספר אוצר החיים "חלק ראשון בראשית" - על תרי"ג מצוות בדרך פרד"ס, מאת האדמו"ר רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין מקומרנא. לבוב, דפוס Michael F. Poremba, תרי"ח 1858. מהדורה ראשונה.
שער מיוחד לחלק אוצר החיים. כאן נדפס רק חלקו הראשון של החיבור - קיצור תרי"ג מצוות, והפירוש על המצוות לפרשיות בראשית-וישלח. מאוחר יותר שולב החיבור במלואו בחומשי היכל הברכה, שהדפיס המחבר בשנים תרכ"ד-תרל"ד.
בראש הספר הקדמה ארוכה ומעניינת מאת המחבר, בסופה הוא מבטיח למסייעים להדפסת הספר ולחסידיו: " ...והתומכים אותנו החפצים בדבקות אהבת נפשנו, ובפרטות אנשי שלומנו שבמדינות אונגרין ועיר מונקאטש ישמרם צורם מכל מחלה ונגע ויתרומם קרנם ומזלם בברכה ועושר וכבוד ושמחה מזל בני חיי ומזוני".
בספרו "זוהר חי" (פרשת פנחס, דף רא) כותב המחבר על חיבורו זה: "...על כל אני העני חברתי חיבור על כל תרי"ג מצות בפשט, רמז, דרש, סוד. והלומד בו בעיון רב, יהיה בטוח שינוח בעולם הבא בלי גלגול, ואני ערב לו".
המחבר, האדמו"ר המקובל האלוקי רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין (תקס"ו-תרל"ד) אב"ד זידיטשוב וקומרנא, מגדולי מעתיקי השמועה של תורת הבעש"ט. בן-אחיו ותלמידו המובהק של "שר בית הזהר" האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב. חביב היה על גדולי החסידות: החוזה מלובלין (שהיה אף שדכנו), ה"אוהב ישראל" מאפטא, רבי משה צבי מסווראן, דודו רבי משה מסמבור, רבי ישראל מרוז'ין ועוד. מחבר ספרי חסידות וקבלה רבים, ובהם גם הפירוש "היכל הברכה" על חמשה חומשי תורה, על פי סודות האר"י והבעש"ט. חומשי "היכל הברכה" הנם מספרי היסוד של ההגות החסידית ותורת הקבלה. חביבות מיוחדת הייתה לחיבוריו אצל אדמו"רים מכל החוגים (בית זידיטשוב, ה"דברי חיים" וצאצאיו, ה"צמח צדק" מליובאוויטש ועוד) ששיבחו את מעלת וקדושת דברי הסוד שבפירושיו.
מ, [1]; כו, [1] דף. 25 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות כהים. בלאי קל בחלק מהדפים. קרעים וקרעים קטנים חסרים במספר דפים, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. רישומי בעלות קצוצים בדף השער ובדף שאחריו. כריכה חדשה.

ספר זוהר חי, פירוש על ספר הזהר על פי הקבלה והחסידות, מאת האדמו"ר המקובל רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין אב"ד זידיטשוב וקומרנא, בעל "היכל הברכה". לבוב-פרמישלה, [תרל"ה-תר"מ] 1875י-[1880]. מהדורה ראשונה. ארבעה מתוך חמישה חלקים (ללא החלק החמישי - על ספרים ויקרא-דברים).
ספר זוהר חי הוא פירוש עמוק ומקורי על הזהר הקדוש, בנוי על יסודות תורת האריז"ל ועל יסודות תורת הבעש"ט. המחבר משלב וממזג בחיבורו זה, כמו בכל חיבוריו, את הקבלה עם החסידות. בשונה משאר חיבוריו, חיבורו זה נדפס לאחר פטירתו, על ידי בנו האדמו"ר רבי אליעזר צבי, בעל "דמשק אליעזר". הכרך הראשון נדפס בשנת האבל, ובתחילתו נדפסה הקדמה ארוכה ומופלאה מאת בנו ה"דמשק אליעזר". בהקדמה מספר בנו על מדרגותיו המופלאות של אביו בתורה ובעבודת ה', על גילויי רוח הקודש ועל מופתים שמימיים שראה בעיניו אצל אביו הקדוש.
בין היתר מספר בנו שלאחר שכתב אביו את ארבעת הדפים הראשונים של פירושו, נכנס אל אביו מישהו שביקש ממנו שיתפלל על חולה מסוכן. אביו שראה ברוח קודשו שאותו חולה זקוק לרחמי שמים מרובים, אמר לאותו אחד: "אין לי שום דרך לעזור לו, אלא יש תחת ידי ארבעה דפין שכתבתי על הזוהר, לך ואמור להחולה הזה שאני נותן לו במתנה גמורה חדושים של הזוהר... ובזכות זה אפשר יכריע הכף זכות ויחיה לאורך ימים ושנים". וכך עשה האיש, "ומיד כשאמר האיש הזה להחולה דבורים הללו, התחיל תיכף להזיע, ונתרפא". עוד מסופר בהמשך ההקדמה, שארבעת הדפים הראשונים מהפירוש נכתבו על שתי השורות הראשונות של הקדמת הזהר. דפים אלו נכתבו בקיץ תרי"ז, ומאז עשה הפסקה של עשר שנים מכתיבת הפירוש. בערך בשנת תרכ"ז "ראה בחלום הבעש"ט זלה"ה, והסכים עמו שיתחיל לכתוב פירוש על הזוהר... ותיכף ומיד ביום המחרת התחיל לכתוב". את פירושו סיים לכתוב מספר שבועות לפני פטירתו. ב"סיום הספר" שבסוף הכרך החמישי (שאינו נמצא לפנינו), מספר בנו המו"ל, שאביו השביעו פעמיים בתקיעת כף קודם פטירתו "שאדפוס פרושו זהר חי הזה עד גמירא על נייר שרייב [=נייר כתיבה] ושמחתי במה שגמרתי אמונתי [=הבטחתי] שלי וקיימתי דברי אאמו"ר זלה"ה".
המחבר, האדמו"ר המקובל האלוקי רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין (תקס"ו-תרל"ד) אב"ד זידיטשוב וקומרנא, מגדולי מעתיקי השמועה של תורת הבעש"ט. בן-אחיו ותלמידו המובהק של "שר בית הזהר" האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב. חביב היה על גדולי החסידות: החוזה מלובלין (שהיה אף שדכנו), הרב מאפטא, רבי משה צבי מסווראן, דודו רבי משה מסאמבור, רבי ישראל מרוז'ין ועוד. מחבר ספרי חסידות וקבלה רבים, ובהם גם הפירוש "היכל הברכה" על חמשה חומשי תורה, על פי סודות האר"י והבעש"ט. חומשי "היכל הברכה" הנם מספרי היסוד של ההגות החסידית ותורת הקבלה. חביבות מיוחדת הייתה לחיבוריו אצל אדמו"רים מכל החוגים (בית זידיטשוב, ה"דברי חיים" וצאצאיו, ה"צמח צדק" מליובאוויטש ועוד) ששיבחו את מעלת וקדושת דברי הסוד שבפירושיו.
חותמת בדף השער של הכרך השני: "יעקב יוסף גינס אב"ד ק"ק בוסערמין יע"א".
ארבעה כרכים. ללא הכרך החמישי על ספרים ויקרא-דברים. כרך ראשון (בראשית, חלק ראשון): [4], רטו דף. כרך שני (בראשית, חלק שני): [1], רטז-שמח, שמח-תנו, [1] דף. כרך שלישי (שמות, חלק ראשון): [4], קסו דף. כרך רביעי (שמות חלק שני): [1], ב-רפד, [3] דף. חסרים שני דפים לאחר דף השער. 22.5-24 ס"מ. נייר יבש ושביר (לעיתים גם מעט כהה). מצב כללי טוב-בינוני, מספר דפים בחלק מהכרכים במצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים, בהם קרעים חסרים קטנים (כולל קרעים בדפי השער), עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר ונייר דבק. פגיעות בטקסט כתוצאה מהדבקת נייר דבק חומצי במספר דפים. הדבקות נייר בשולי דפי השער ודפים נוספים. חותמות ורישומים בכתב-יד בחלק מהכרכים. כריכות חדשות.

ספר ברכת דוד, דרושי חסידות וקבלה על התורה והמועדים, מהאדמו"ר רבי דוד מטולנא. ז'יטומיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא, תרכ"ב 1862. מהדורה ראשונה.
נדפס בחיי המחבר האדמו"ר רבי דוד טברסקי מטולנא (תקס"ח-תרמ"ב), בנו של האדמו"ר רבי מרדכי מטשרנוביל. בהקדמותיו מברך המחבר, אשר נודע בדורו ל"פועל ישועות" - ש"נזכה לשמחה שלמה שלעתיד, והשפעות כל הברכות בלי הפסק".
במקור מופיעים בראש הספר דף שער ודף הקדמה, ושוב דף שער ודף הקדמה. בין השערים וההקדמות קיימים הבדלים קלים בלבד - במסגרת השער, בטיפוגרפיה ובנוסח (תארי המחבר ואבותיו הקדושים). לא ברור מדוע נדפסו השערים וההקדמות פעמיים והאם הדבר נעשה בהוראת רבינו המחבר או לא. בעותק שלפנינו מופיעים רק דף השער השני ודף ההקדמה השני.
143 עמ'. חסרים [4] עמ' ראשונים, שבהם השער וההקדמה הראשונים. 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. קרע קטן בשולי דף השער, משוקם בהדבקת נייר, וקרעים קטנים במספר מקומות נוספים. כריכה חדשה.

ספר אוהב ישראל, דרושים על התורה בדרך החסידות, מאת האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא. ז'יטומיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא, תרכ"ג 1863. מהדורה ראשונה.
הספר הובא לדפוס ע"י נכד המחבר, האדמו"ר רבי משולם זוסיא מזינקוב. המו"ל מספר בהקדמתו על אביו האדמו"ר רבי יצחק מאיר, בן המחבר, "בראותו כי רבו המעתיקים כל אחד לפי דעתו, וחשש מפני הטועין... בחר באיש אחד חריף ומופלג בתורה, ספרא רבא, ומינה אותו לרשום הדברים הקדושים היוצאים מפיו הק', ואחר כל שבת ומועד העלה לפני עיני קדשו של זקני זצוקלל"ה, ולפרקים תיקן כפי הצורך...". בהמשך ההקדמה מספר על הסיבה שהספר נקרא בשם אוהב ישראל, "יען כי הוי מרגלי בפומי דרב, אשר במדה זאת יוכל להתפארה אפי' לפני ב"ד של מעלה, אשר אהבת ישראל תקועה בלבו. וטרם הלקח ארון אלקים צוה לבניו, שלא ירשמו על מצבת אבן שיציינו על בנין הנפש שלו שום שבח, רק: אוהב ישראל...".
רבי יוסף שאול נתנזון כותב בהסכמתו (למהדורת לבוב): "...היה אוהב בכל לבו ונפשו כל ישראל, ובפרט להת"ח היה מקרבם בכל עוז. ואבותינו ספרו לנו בעת שהיה כאן [לבוב] היו הכל כל גדולי ישראל שבעירינו, והיו משכימים ובאים אצלו, וראו נפלאות מתורתו...".
[1], קיז דף. 22 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט במספר דפים. חיתוך דפים על גבול הטקסט באחד מהדפים. חותמת. כריכת עור חדשה.