מחזור לראש השנה ויום הכפורים, כמנהג רייסין וליטא פולין פיהם ומהערין [נוסח אשכנז]. ז'יטומיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלוויטא, תר"כ 1860.
י, ט-מד, מג-מו, מט-פד, פג-פו, פט-קסד דף. ספירת דפים משובשת. 26.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. בלאי וקמטים בדף השער ובמספר דפים נוספים. קרעים חסרים בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות במסגרת השער ופגיעות בטקסט. במספר דפים לקראת סופו של הספר, קרעים עם פגיעות רבות בטקסט. כריכה ישנה.
במפעל הביבליוגרפיה נרשם חלקו השני בלבד של המחזור, לשלש רגלים.

ספר ארבעה טורי אבן, חידושים על הרמב"ם, שאלות ותשובות, ליקוטים מהש"ס ודרושים, מאת הגאון המקובל רבי אלעזר רוקח אב"ד בראד ואמשטרדם. לבוב, דפוס רבי שלמה יאריש ראפאפורט, [תקמ"ט 1789]. מהדורה ראשונה.
[1], כח; יג דף; טו דף; [4], ה-יב דף. 21 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים. קרעים וסימני עש עם פגיעות בטקסט במספר דפים. רישומים. חותמות (בהן חותמות "שייך לבה"מ ישן מקרעמניץ"). כריכה חדשה.
בדפוס זה של רבי שלמה יאריש ראפאפורט נדפס בשנת תקמ"ח הספר הקדוש "נועם אלימלך", ועל-פי המקובל היו עובדי הדפוס אנשים קדושים מ"ל"ו הצדיקים הנסתרים" [ראה הרב ב' לנדא, בספר הרבי ר' אלימלך מליזנסק, ירושלים, תשכ"ג, עמ' שיא, המביא מסורת בעל פה (בשם הגאון רבי משה הלברשטאם), על סגולתו הרבה של ספר נועם אלימלך דפוס רבי שלמה יאריש, ש"נדפס על ידי פועלים יראי ה' שעסקו בהדפסה בקדושה ובטהרה, ומהם שהיו בין ל"ו הנסתרים שעליהם העולם עומד"].

ספר טעמי מצות, לרבי מנחם בן משה הבבלי - שלוש מהדורות מדפוסי רוסיה-פולין:
• ספר טעמי מצות. זאלקווי (זולקווא), דפוס אברהם יודא ליבוש מאיר הפער, תקס"ד [1804]. נדפס ביוזמת המגיד מקוז'ניץ. עם הסכמתו בדף השני. חתימה בדף השער: "אלימלך ברי"א...".
בדף ההסכמות בעותק שלפנינו נזכר "המאור הגדול... המופלג בתורה ובחסידות במהור"ר צבי זצ"ל" בעוד שבעותק שבספריה הלאומית (אוסף שלום) הוא נזכר בברכת החיים "במהור"ר צבי יצ"ו אב"ד ור"מ דק"ק המבורג יא"ע".
• ספר טעמי מצות. לבוב, דפוס M. F. Poremba, [תרי"ח] 1858. עם הסכמת המגיד מקוז'ניץ מהמהדורה הקודמת.
• ספר טעמי מצות. [פרמישלה, דפוס Zupnik, Knoller & Hamerszmidt, תרמ"ח 1888]. עם הסכמת המגיד מקוז'ניץ ממהדורת זולקווא תקס"ד, והסכמות רבות חדשות.
3 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.

ספר מגיד דבריו ליעקב, ליקוטי אמרים, מאת המגיד רבי דוב בער ממעזריטש. קוריץ, דפוס רבי צבי הירש בן אריה ליב [מרגליות] וחתנו רבי שמואל בן ישכר בער סג"ל, [תקמ"א 1781]. מהדורה ראשונה.
בשער הספר: "ספר מגיד דבריו ליעקב [האותיות הסופיות מודגשות לציון שם המחבר - רבי דוב], והוא לקוטי אמרים... אמרות טהורות... שמעו דבר המלך... מדי חודש בחדשו ומידי שבת בשבתו, ה"ה הרב הגדול החריף ובקי בנגלה ובנסתר, גאון תפארת ישראל, האלקי חסידא ופרישא, בוצינא קדישא, גולה עמוקים... כבוד מו' דוב בער זללה"ה, שהיה מגיד מישרים דק"ק מעזריטש ושארי קהלות...".
ספר זה הוא הראשון שראה אור מתורתו של המגיד רבי דוב בער ממעזריטש, והוא ספר החסידות השלישי שבא בדפוס, כשנה לאחר הדפסת הספרים "תולדות יעקב יוסף" ו"בן פורת יוסף" באותו בית דפוס.
עותק חסר. ס דף. חסרים דף השער ושלושת דפי ההקדמות (דף השער הושלם בצילום, ושניים מדפי ההקדמות - דפים [2]-[3] - הושלמו ממהדורת קוריץ תקמ"ד). 18.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות. בלאי קל. קרעים חסרים, משוקמים במילוי נייר (בשני דפי ההקדמות קרעים חסרים גדולים עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר עם השלמות של חלק מהטקסט החסר בכתב-יד). סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. כריכה חדשה.

ספר "אור עולם - נר הרביעי - הדרך הטוב והישר", שיר ארוך הכולל הנהגות טובות ודינים ומסכם בקצרה את ארבעת חלקי השולחן ערוך ותרי"ג מצוות, מאת רבי מאיר מרגליות אב"ד גליל לבוב ואוסטרהא בעל "מאיר נתיבים". פולנאה, דפוס שניאור בן בצלאל מגזע שור, [תקנ"ה 1795]. מהדורה ראשונה.
"הסכמות גאוני ארץ": רבי מאיר מקונסטנטין בן היעב"ץ, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי אברהם יהושע העשיל אב"ד קולבסוב [לימים, הרב מאפטא], ועוד.
ה"מאיר נתיבים" היה מחבר פורה בנגלה ובנסתר, בהלכה ובדרוש. לאחר פטירתו נערכו כתביו והובאו לדפוס ע"י בניו. סדרת הספרים נקראה בשם "אור עולם": ספר השו"ת "מאיר נתיבים - אור עולם", ב' חלקים - "הנר הראשון" ו"הנר השני" (פולנאה, תקנ"א-תקנ"ב); ספר הצוואה "סוד יכין ובועז - אור עולם הנר השלישי", עם הרבה ענייני קבלה וחסידות עמוקים (אוסטרהא, תקנ"ד); והספר שלפנינו "הדרך הטוב והישר", שהוא "הנר הרביעי" מסדרת הספרים "אור עולם".
חיבור זה נכתב ע"י המחבר, כתשובה לבנו רבי שאול מרגליות, שביקש מאביו לסכם לו בקצרה את ארבעת חלקי השולחן ערוך. רבי מאיר כתב שיר אקרוסטיכון ארוך, על פי סדר א"ב ועל פי שמו "מאיר" ושם בנו "שאול". ‎בשיר זה כלל את כל הדינים וההנהגות של ארבעת חלקי השולחן ערוך ותרי"ג המצוות.
המחבר רבי מאיר מרגליות (תס"ז בערך?-תק"נ), מגדולי תלמידי הבעש"ט, וממקורביו הראשונים, עוד טרם נודע והתפרסם בעולם. רבי מאיר נחשב ל"תלמיד חבר" של הבעש"ט והוא מזכיר את הבעש"ט בכמה מקומות בספריו בתארים "מורי" ו"ידידי". בספרו "סוד יכין ובועז" (אוסטרהא, תקנ"ד) כותב הוא על מדרגת לימוד תורה לשמה "...כאשר הזהירו אותי לזה מורי הגדולים בתורה ובחסידות, ובראשם ידידי הרב החסיד מופת הדור מוהר"ר ישראל בעל שם טוב... ומילדותי מיום שנתחברתי בדביקות אהבה עם מורי ידידי הרב החסיד מו"ה ישראל בעל שם טוב... ידעתי נאמנה שזה היו הנהגותיו בקדושה ובטהרה, ברוב חסידות ופרישות וחכמתו, צדיק באמונתו יחיה, דמטמרין גליין ליה, כבוד ה' הסתר דבר". בנו רבי בצלאל, ממלא מקומו ברבנות אוסטרהא, כתב בהסכמתו לספר "שבחי הבעש"ט" (מהדורת ברדיטשוב תקע"ה): "...וכפי ששמעתי מפה קדוש אדוני אבי... שהוא היה מילדותו אחד ממחצדי חקלא חבורה קדישא מאילנא דחיי עם הבעש"ט ז"ל, ומרגלה בפומה דר' מאיר שהרבה לספר בשבחו...".
רבי מאיר מרגליות היה מגדולי וחשובי הרבנים בדורו. בצעירותו כיהן ברבנות בערים יאזלוביץ והורודנקה. בשנת תקט"ו התמנה לאב"ד גליל לבוב. בשנת תקכ"ו התמנה מטעם מלך פולין לרב ראשי על אוקראינה וגליציה. בשנת תקל"ו קיבל כתב מינוי רשמי מאת מלך פולין, סטניסלאב אוגוסט פוניאטובסקי (כתב הרבנות, באותיות מוזהבות, השתמר עד לימינו בארכיון דובנוב בניו-יורק). בשנת תקל"ז התמנה, בנוסף לרבנות גליל לבוב, לאב"ד אוסטרהא וגלילותיה.
העותק של האדמו"ר רבי שלמה פרידמן מטשורטקוב. בדף השער חותמתו: "הרב שלמה פרידמן מטשורטקוב - תל אביב א"י...".
האדמו"ר רבי שלמה פרידמן מטשורטקוב (תרנ"ד-תשי"ט), בן האדמו"ר רבי נחום מרדכי פרידמן מטשורטקוב וחתן דודו רבי ישראל מסדיגורא. סבו מצד אביו הוא האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מטשורטקוב, וסבו מצד אמו הוא האדמו"ר רבי שלמה פרידמן מסדיגורא. אביו האדמו"ר רבי נחום מרדכי ברח עם משפחתו מווינה סמוך לשואה, עלה ארצה והקים את חצרו בתל אביב. בנו רבי שלמה מילא את מקומו באדמו"רות לאחר פטירתו, והוא למעשה האדמו"ר הרביעי והאחרון לשושלת אדמו"רי טשורטקוב. מחבר הספר "דברי שלמה".
מ דף. 20 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים, בהם עקבות רטיבות קלים במספר דפים. קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט בשני דפים. סימני עש קלים, עם פגיעות קלות בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעות בכותרות הדפים במספר מקומות (כולל בדף השער). חותמות. רישומים. כריכת עור חדשה.