ספר אור הגנוז - חידושים על התורה בדרך רמז וסוד, חסידות וקבלה, עם חלק שני - ספר וזאת ליהודה - חידושים על המשניות "בדרך רמז וסוד רזין עילאין", מאת רבי יהודה ליב הכהן מאניפולי. לבוב, דפוס אורי זאב וואלף סאלאט, [תרכ"ו 1866]. מהדורה ראשונה. שער נפרד לחלק השני.
ספר אור הגנוז זכה בהדפסתו להסכמותיהם הנלהבות של גדולי צדיקי החסידות. מופיעה בו הסכמתו היחידה של האדמו"ר רבי מנחם מענדל מליובאוויטש בעל ה"צמח צדק", וכן מופיעות בו הסכמות רבי מרדכי מטשרנוביל ובניו הקדושים: רבי אהרן מטשרנוביל, רבי אברהם מטריסק, רבי דוד מטולנא, הסכמת אחיינו - רבי יצחק יעקב מאקארוב, וכן הסכמותיהם של רבי חיים מצאנז ורבי יצחק מאיר מגור בעל "חידושי הרי"מ".
בהסכמת רבי מרדכי מטשרנוביל ("המגיד מטשרנוביל") נכתב על הסגולה והשמירה שיש בהחזקת הספר שלפנינו: "ויקנה כל אחד לעצמו הספר הקדוש הזה לזכות ולשמירה מעולה לו ולזרעו לדורותם". בניו הקדושים - רבי אהרן מטשרנוביל, רבי אברהם מטריסק, רבי דוד מטולנא - המסכימים אף הם על הספר, חוזרים בהסכמותיהם על עניין הסגולה לשמירה שכתב אביהם, וכותבים: "והנה נאמן עלינו דברי אאמו"ר ז"ל הק' זיע"א אשר ספרי קודש הללו יהיו לשמירה לכל מי שיקנה אותם..."; "...נאמנים עלי דברי אבא מרן קדישא כבוד אדמו"ר זצוקללה"ה, כאשר המה בכתובים... כי הספרי קודש ההמה יהיו לשמירה לכל מי שיקנה אותם לו ולזרעו לדורותם". גם בהקדמת המו"ל, נכד המחבר, נכתב כי "צדיקי הדור כתבו שהחבור הלז הוא שמירה וברכה בבית...".
מחבר הספר, רבי יהודה ליב הכהן מאניפולי (נפטר תקס"ז, אנצ' לחסידות ב', עמ' לג-לד), תלמיד המגיד ממזריטש. לפי מקור אחד היה קודם לכן מתלמידי הגר"א מווילנא. לפי המסופר, היה מארבעת התלמידים שהיו עם המגיד בעת פטירתו (יחד עם רבי אברהם המלאך, בעל התניא ורבי זושא מאניפולי), וברגעים האחרונים לפני פטירתו אמר עליו המגיד: "גם אתה תהיה במחיצתי - כי שפתי כהן ישמרו דעת, ואני מעולם הדעת...". היה מהשניים שאליהם פנה רבי שניאור זלמן מלאדי כדי שיעניקו הסכמות על ספר ה"תניא" (השני היה חברו רבי זושא מאניפולי).
[1], יב; פד; לג דף. 24 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. סימני עש קלים, עם פגיעות קלות בטקסט. קרע חסר בשולי אחד מהדפים, ללא פגיעה בטקסט. חותמות. כריכת עור חדשה.

ספר עטרת תפארת ישראל, "מגלה נסתרות מבאר תעלומות", סודות ורמזי תורת הקבלה על פרשיות התורה, מאת רבי ישראל חריף מסאטנוב - תלמיד הבעש"ט. וורשא, תרל"א 1871. מהדורה שנייה.
בעותק שלפנינו שני דפי שער, הראשון - כללי, והשני - מפורט. דף השער הראשון חסר במרבית העותקים.
ספר סגולה. גדולי החסידות כתבו על קדושתו של הספר ועל כך שעצם החזקתו בבית היא סגולה לשמירה על בני הבית, להצלחה בכל העניינים, ולהגנה מכל פגע רע (ראה להלן).
במהדורה שלפנינו נדפסו הסכמות מהמהדורה הראשונה של אדמו"רי רוז'ין, והסכמותיהם של הגאונים רבי שלמה קלוגר, רבי יוסף שאול נתנזון ורבי ישעיה שור, ועליהן נוספו הסכמות רבות מגדולי החסידות, בהם האדמו"רים לשושלת טשרנוביל, ועוד.
הגאונים הנ"ל מאריכים בהסכמותיהם בסיפורים אודות גדולת המחבר בנגלה ובנסתר, ועל גודל קירובו אל רבו הבעש"ט. רבי יוסף שאול מספר בהסכמתו: "כי הגאון בעל שאגת אריה עבר דרך ק"ק סאטינאב, וצלחה עליו רוח גבורה והכה את הארי' בימי השלג" [כלומר, שניצח אותו בפלפולו]. על קדושת הספר שלפנינו אמר האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה שהוא "קודש קדשים, והוא כעין כתבי קודש... המקובל האלקי ר' שמשון מאוסטרפאליע זצ"ל, ועין בעין כספר הקדוש בעל מגלה עמוקות [מ]מוהר"ר נתן שפירא זי"ע" (מתוך הסכמת רבי ישראל מרדכי אב"ד חאטין).
המסכימים מפליגים בשפע ברכות על כל הרוכשים את הספר. להלן חלק מברכותיהם:
"וכאשר הספר הק' הזה מלא הוא בשמות הקדושים ושמות המלאכים המסוגלים לרפואה, ושמירת ארבעה אבות נזיקין, ולשפעת ברכה והצלחה, לכן אמר בפיו הקדוש [האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה] בצחות לשונו: שכתבי יד קדוש המחבר האלו, מסוגל הוא לשמירה מעולה ולשפעת שלום וברכה"; "לקנות זה הספר... למען יהיה בתוך ביתם לשמירה ולשפע ברכה והצלחה" (האדמו"ר רבי מנחם נחום משטפינשט); "הריני אומר: כל איש ואיש אשר יקנה הספר הקדוש הזה... יהיה לבו בטוח נכון, אשר תגן עליו זכות המחבר הקדוש זי"ע... להניח ברכה אל תוך ביתם ולשמרם עם נשיהם ובניהם ובני ביתם בבריאה שלמה, ולהצליחם כשנים הטובות לברכה" (האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל); "ידידיי אתם ראו ויאמנו לפניכם דברי אחי וראש, הרב המפורסם קדוש עליון, צדיק יסוד עולם, הרב ר' אהרן, מגיד מישרים... בע"ק טשערנאב"ל יע"א, כי ערב את נפשו לאמור: אשר כל איש ואיש אשר יקנה הספר הלז... יהיה לבו נכון ובטוח אשר תגן עליו זכות המחבר הקדוש צדיק יסוד עולם זי"ע... להניח ברכה בתוך ביתם לשמרם ולהצליחם כאשר עם חפץ לבבם" (האדמו"ר רבי אברהם מטריסק, בעל "מגן אברהם", אחי האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל); "וזכות המחבר יעמוד להקונים... להריק עליהם ברכה בבני חיי ומזונא רויחא וכל טוב סלה" (האדמו"ר ה"צמח צדיק" מוויז'ניץ); "יהיה המחברת הזאת למשמרת גוף ונפש" (האדמו"ר רבי אברהם ממיקולייב, חתן הרה"ק רבי מאיר מפרימשלן).
[2], ג, [1], פב, [1], פד-פח, [3] דף. כולל דף השער הראשון, החסר במרבית העותקים. 26 ס"מ. נייר יבש בחלקו. מצב טוב. כתמים. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
ששה דפים בסוף הספר ([1], פד-פח), עם חידושים ושו"ת מאת נכד המחבר, לא נרשמו במפעל הביבליוגרפיה. תוכן דפים אלו מופיע בקונטרס בן [8] דף שצורף לעותקי המהדורה הראשונה של הספר (לבוב, תרכ"ה), אך נדפס כאן בשנית. אחרי דפים אלה מופיעים [2] דפי מנויים ודף נוסף עם התנצלות המביא לבית הדפוס (כמו בעותק הנוסף שנרשם במפעל הביבליוגרפיה).

ספר בית אהרן, "על התורה ועל העבודה", מאת האדמו"ר רבי אהרן פרלוב מקרלין. ברודי, תרל"ה 1875. מהדורה ראשונה.
שני דפי שער.
בראש הספר "אזהרות קודש" והנהגות בדרך החסידות מאת שלשלת אדמו"רי קרלין-סטולין: רבי אהרן "הגדול" מקרלין, בנו רבי אשר (הראשון), בנו רבי אהרן (השני), ובנו רבי אשר (השני).
בדף ו (עמ' 11) נדפס "זמר לשבת מהרב הקדוש האלקי וכו' הרב ר' אהרן הגדול זצוקללה"ה מקארלין" - הפיוט הנודע "יה אכסוף נועם שבת". בהקדמה לספר שלפנינו מובא הטעם לקריאת שמו "בית אהרון": "ומידי דברו [רבי אהרון השני] בכ"ק [=כתבי קודש] האלו קרא שמם בפיו הקדוש בית אהרון, כאשר יצא מפי זקנו הקדוש האלקי כו' מוהר"א [רבי אהרון 'הגדול'] מקארלין לבנו אדמו"ר כו' רבינו אשר זצקוללה"ה כאשר היה כבר עשר שנין שמע אביו זצ"ל מנגן הזמר יה אכסוף כו' בשבת קודש ושאל אותו היכן כתוב הזמר הזה והשיב בבית אהרן...".
[6], 316, [5] עמ'. 27 ס"מ. מצב בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות. בלאי וקרעים. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט (בחלק מהדפים סימני עש קשים), משוקמים במילוי נייר. קרעים חסרים בשולי דף השער ודפים נוספים, משוקמים בהשלמות נייר. כריכה חדשה, עם פגמים קלים.
ישנם הבדלים בין עותקי המהדורה הראשונה, שתוקנה תוך כדי הדפסתה. לדוגמה, בעותק שלפנינו מודפס בעמ' [4], הכיתוב: "להתודע ולהגלות שיש ת"י [תחת ידינו] הסכמות מצדיקי דורינו המפורסמים שליט"א ע"ד הדפסת הספר הק'. וגם הסכמות ואיסורים מחכמי ורבני ספרד... והשומע לדברינו ישכן בטח ושאנן, ותבא עליו ברכת טוב". בחלק מהעותקים מופיע קטע זה בנוסח שונה ובמיקום אחר [על שלבי הדפסת הספר ותיקונים בזמן ההדפסה, שהביאו להבדלים בין העותקים השונים של הספר, ראה: הרב א' שור, על דרכי כתיבת והדפסת ספה"ק בית אהרן, בית אהרן וישראל, שנה ו גליון א (לא), עמ' קלט-קמז].

ספר דברי חיים, שני חלקים, על הלכות גיטין ומקוואות. זולקווא, דפוס שמואל פינחס שטיללער, [תרכ"ד] 1864. מהדורה ראשונה.
שני חלקים בכרך אחד. שער נפרד לחלק השני.
ספר זה הוא ספרו הראשון של ה"דברי חיים" שראה אור בדפוס (ספר השו"ת "דברי חיים" יצא לאור לאחר 11 שנה, בשנת תרל"ה). בהקדמה כותב המחבר "שמי לא רשמתי מטעם הידוע", אך מהמהדורה השניה (מונקאטש, תרנ"ב) ואילך נדפס שם המחבר בדף השער. בהקדמה למהדורה השניה של הספר מספר בן המחבר, האדמו"ר רבי ברוך מגורליץ, על אביו, ש"קודם פטירתו בעת חליו, אמר בזה הלשון: אני נותן שבח והודיה להשי"ת שיגעתי ומצאתי וכוונתי ההלכה לאמיתה בהלכות גיטין ומקוואות בחיבורי זה. לדעתי כל המורה מתוך ספרי זה, יפסוק כדת וכהלכה".
מסופר שכשיצא הספר שלפנינו מבית הדפוס, "שש ושמח" המחבר, ואמר בהתרגשות שכשיבוא מלך המשיח, יצא יחד עם כל מחברי הספרים לקבל את פניו עם חיבורו זה (ראה "זכרנו לחיים", מונקאטש תרצ"ח, עמ' 331).
שני חלקים בכרך אחד. [3], לד, [1], לג-מד; כז; [1], כג, [1] דף. 32.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט. קרע בדף השער של החלק הראשון, עם פגיעה בטקסט, ללא חיסרון, משוקם בהדבקה. רישומים. חותמת. כריכה חדשה.

ספר דברי חיים, מאת האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם אב"ד צאנז. חלק ראשון, על התורה, מונקאטש, תרל"ז 1877. חלק שני, על המועדים ועל מסכת בבא מציעא, מונקאטש, תרל"ח 1877. מהדורה ראשונה, בהוצאת "בני המחבר". שני החלקים בכרך אחד.
ספר "דברי חיים" על התורה ועל המועדים נדפס לאחר פטירת המחבר. בהקדמת החיבור על התורה כותבים הבנים על אביהם המחבר הקדוש ועל יום פטירתו: "...נודע ומפורסם... רוב קדושתו וצדקתו, אשר הקדיש כל ימיו לתורה ועבודה בדבקות ויראה גדולה במסירת נפש ממש, מנעוריו עד... אשר ראו עינינו ביום פטירתו... כי קידש עצמו כשרפי מעלה ביחודים והתלהבות גדול, לא פסק רגע עד אשר דבקה נפשו באור עליון...". בסיום ההקדמה כותבים בני המחבר על צוואת אביהם להדפיס את הספרים הללו: "...ואנחנו בני אבינו המחבר הקדוש אדמו"ר זצללה"ה השתדלנו בהדפסת זה החיבור, כי כן ציוה עלינו קודם פטירתו, להדפיסו ולהוציאו לאור בקרוב, וזכות אאמו"ר בעהמ"ח הקדוש יגן עלינו ועל כל בני ישראל, שיתרומם קרן התורה והיראה, ושיושפע לנו שפע ברכה והצלחה, ולכל אחינו בני ישראל".
בהקדמת החלק השני מוסיפים בני המחבר לספר על כך שאביהם, בעל ה"דברי חיים", למד מסכת בבא מציעא "בעיון רב בחבורת תלמידים גדולי תורה, יותר מעשרים שנה, וחידש חידושים נפלאים...". בנוסף, כותבים הם כי חידושי התורה של אביהם הם על דרך הנגלה והנסתר: "שמענו מפיו הקדוש שגם בפלפול ההלכות לא אמר שום דבר רק אשר יוצדק חידוש זה גם לפי הקבלה ליחודים".
שני חלקים בכרך אחד. חלק ראשון: [2], פד, [5] דף. חלק שני: [2], עב; מח דף. 23 ס"מ. נייר יבש וכהה. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים, בהם קרעים חסרים בשולי דף השער, משוקמים בהדבקות נייר סביב כל שולי הדף. רישומים. כריכת עור חדשה.