מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove ספרים, filter ספרים,
- (-) Remove books, filter books,
- ספרים (50) Apply ספרים filter
- book (50) Apply book filter
- and (45) Apply and filter
- of (45) Apply of filter
- מיוחסים (40) Apply מיוחסים filter
- import (40) Apply import filter
- ownership (40) Apply ownership filter
- יד (29) Apply יד filter
- עם (26) Apply עם filter
- with (26) Apply with filter
- וכתבי (24) Apply וכתבי filter
- manuscript (24) Apply manuscript filter
- חתימות (21) Apply חתימות filter
- והקדשות (21) Apply והקדשות filter
- והקדשות, (21) Apply והקדשות, filter
- ועותקים (21) Apply ועותקים filter
- dedic (21) Apply dedic filter
- signatur (21) Apply signatur filter
- סיגט (19) Apply סיגט filter
- עותקים (19) Apply עותקים filter
- ופאפא (19) Apply ופאפא filter
- חסידויות (19) Apply חסידויות filter
- מכתבים (19) Apply מכתבים filter
- סאטמר (19) Apply סאטמר filter
- סאטמר, (19) Apply סאטמר, filter
- letter (19) Apply letter filter
- pupa (19) Apply pupa filter
- satmar (19) Apply satmar filter
- satmar, (19) Apply satmar, filter
- sighet (19) Apply sighet filter
- בכתב (5) Apply בכתב filter
- הגהות (5) Apply הגהות filter
- הגר (5) Apply הגר filter
- הגרא (5) Apply הגרא filter
- ותלמידיו (5) Apply ותלמידיו filter
- מווילנא (5) Apply מווילנא filter
- הגר"א (5) Apply הגר"א filter
- discipl (5) Apply discipl filter
- gaon (5) Apply gaon filter
- gloss (5) Apply gloss filter
- handwritten (5) Apply handwritten filter
- his (5) Apply his filter
- the (5) Apply the filter
- vilna (5) Apply vilna filter
ספרא דצניעותא, עם פירוש הגר"א. ווילנא והוראדנא, דפוס מנחם מן בן ברוך ושמחה זימל בן מנחם נחום, [תק"פ 1820].
המהדורה הראשונה של ביאור הגר"א לספרא דצניעותא. ספר זה הינו אחד מספרי היסוד להבנת וידיעת שיטת הגר"א בקבלה.
החיבור הובא לדפוס על ידי נכד הגר"א ותלמידו רבי יעקב משה מסלונים (בן רבי אברהם בן הגר"א). בראש הספר הקדמה ארוכה מאת רבי חיים מוולוז'ין. זו ההקדמה האחרונה שכתב רבי חיים לאחד מספרי הגר"א (הוא נפטר בשנה שלאחר הדפסת הספר, שנת תקפ"א). לאחר הקדמתו של רבי חיים מופיעה הקדמת המו"ל רבי יעקב משה מסלונים. שתי הקדמות אלה מכילות חומר רב ערך לתולדות הגר"א ומובאים בהן שבחים מופלגים עליו ותיאורים על גדלותו בנגלה ובנסתר.
[6], נט, [3] דף. 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי קל. קרעים קטנים, בהם קרע עם פגיעה קלה בטקסט באחד מהדפים, ללא חיסרון, וקרע חסר קטן בשולי דף נוסף, ללא פגיעה בטקסט. חותמות. כריכה חדשה.
בעותק שלפנינו מופיעה הקדמת רבי חיים מוולוז'ין לפני הקדמת המו"ל רבי יעקב משה מסלונים, בדומה לשני עותקי הווריאנט שנרשמו במפעל הביבליוגרפיה (רשומה 177999).
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 696.
ספרא דצניעותא עם ביאור הגר"א - סגולתה של המהדורה ראשונה
על קדושתה וסגולתה של מהדורה זו, שנדפסה על-ידי יהודים יראי-שמים, מובאים הסיפורים הבאים:
הגאון רבי שמריה גריינמן סיפר בשם ה"חזון איש": "מעשה שהיה בדיבוק אחד בדור הקודם, שהביאוהו לאחד מן הצדיקים, ונאספו שם כל בני העיירה, ואמר אותו צדיק: בואו ואראכם דבר פלא. נטל אותו צדיק שני ספרים שוים (היה זה ספרא דצניעותא או ספר יצירה), אחד שנדפס בדור שלפניהם ואחד שנדפס באותו דור, עטפם בנייר ונתנם לבעל הדיבוק, באופן שלא היתה אפשרות להכיר מה שבתוך העטיפה. והנה זה פלא, בעל הדיבוק נטל ספר אחד וחבקו וגיפפו, ומהספר השני נרתע באומרו: 'איני יכול לנגוע בו!' לאחר הדברים, גילה אותו צדיק פשר הדבר, כי את הספר שהודפס בדור שלפניהם לא היה הדיבוק יכול לקחתו, מחמת קדושתו, משום שנדפס ע"י מדפיסים יראי שמים, ואילו הספר השני נדפס בבית דפוס שעבדו בו יהודים שנתפסו להשכלה" (מעשה איש, חלק ה', עמ' קכב - בשם רבי שמריהו גריינימן בשם החזון-איש).
סיפור דומה סיפר רבי שמואל דוד הכהן מונק (אב"ד הקהילה החרדית בחיפה), בשם חכם ספרדי ממקובלי ירושלים, שבא לפניו דיבוק והניח עליו ספר ביאור הגר"א על ספרא דצניעותא, על-פי קבלה שהיתה בידו, ולא הועיל כי הספר היה מהדפוס השני. שוב הניח עליו ספר מהדפוס הראשון ונתרפא (זכור לדוד, חלק ב', עמ' קנט). עוד מובא שם בשם הגאון רבי אליעזר גורדון מטלז, שנתנו ביד דיבוק אחד את הספר הנ"ל מדפוס ראשון, נזדעזע ה"דיבוק" וזעק בחרדה: "דער ווילנער! דער ווילנער!" [הווילנאי! הווילנאי!]. אח"כ נתנו לו ספר מדפוס שני ולא נרעש כל כך (זכור לדוד, שם).
תגובת רבי חיים מוולוז'ין לחסידים יושבי "הפלכים הרחוקים"
בהקדמתו של רבי חיים מוולוז'ין לפירוש הגר"א על ספרא דצניעותא מופיעים ביטויים חריגים בחריפותם כנגד האשמות שהגיעו מחוגי החסידים שב"פלכים הרחוקים", לפיהן הגר"א לא החשיב את האר"י במיוחד, וכן שהוא לא עסק בלימוד הזוהר הקדוש.
רבי חיים מוולוז'ין מגיב לכך בהקדמתו: "אשר תשוח עלי נפשי ויקד יקוד בלבי כאש בוערת... דבת רבים בורים וריקים בפלכים הרחוקים [ככל הנראה, גלילות ווהלין ופודוליה שבאוקראינה] אשר לא ראו אור תורתו וקדושתו מימיהם, אנשי בלי עול בפה ולשון מדברת גדולות להטיל מום בקדשי שמים... רבינו הגדול נ"ע, באמרם שהרב הקדוש די רוח אלהין קדישין בי' האריז"ל לא הוכשר בעיניו ח"ו... מהם אשר מעמיקים יותר לדבר סרה לומר שגם הזוה"ק לא הוכשר בעיניו ח"ו לקבוע בו עסק לימודו מימיו. תאלמנה שפתי שקר הדוברות עתק על צדיק יסוד עולם, יתפרכון, יתחרשון, ישתתקון, לא תהא כזאת בישראל...".
ספר זה, העוסק בענפי המתמטיקה - טריגונומטריה, הנדסה, אלגברה ועוד, נדפס מעצם כתב ידו של הגר"א, כפי שנכתב בשער: "הספר הזה נמצא בכ"י [בכתב-ידו] ממש והוא מעט הכמות ורב האיכות בחכמה זו...". לצד חיבורו של הגר"א נדפס ביאור מאת העורך רבי שמואל אב"ד לוקניק, שכן "לגודל ועוצם בינתו של הגאון הנ"ל כידוע קיצר במקום שראוי להאריך לערך שכלנו ולא יובנו דבריו רק אחרי שקידה גדולה...".
בראש הספר הקדמה ארוכה מאת העורך רבי שמואל מלוקניק, ואחריה הקדמה ארוכה נוספת מאת רבי יעקב משה מסלונים נכד הגר"א. בהקדמתו של רבי יעקב משה מופיעה התייחסות מפורטת בדבר היחס הראוי כלפי חכמות העולם.
רבי יעקב משה מסלונים אף כתב הסכמה לספר ובה מספר כי בידי רבי שמואל מלוקניק היה "העתק ישן" של החיבור, וכי הוא נתן לו להגיה את החיבור מהמקור בעצם כתב-ידו של הגר"א ("נתתי להמוכ"ז כ"י קדשו ממש להגיה ממנו לאמיתו").
בהסכמת רבי אברהם אבלי מווילנא לספר שלפנינו הוא כותב: "...ראוי ונכון לפרסם חכמת הגאון זללה"ה למען ידעו דורות רבים כי חסידי ישראל הם חכמים אמתיים וחכמתם עמדה להם לעבודת הש"י ב"ה [השם יתברך ברוך הוא]...".
הגהות ארוכות בכתב-יד, עם חישובים הקשורים לנושא הספר. רובן קצוצות.
[7], לא דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים חסרים קטנים בדפים האחרונים, עם פגיעות בטקסט. סימני עש קלים, עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 862.
ספר דרכי נועם, חיבור נפלא על מאמרי רבה בר בר חנה על פי דרכי פרד"ס, מאת רבי שמואל ב"ר אליעזר מקלווריעא. קניגסברג, דפוס יהאן פרידריך דריסט, [תקכ"ד 1764]. הסכמת הגר"א מווילנא.
מעבר לשער נדפסה הסכמתו של הגר"א, עם הכותרת "הרב המה"ג נ"י [המאור הגדול נרו יאיר] סיני וע"ה [ועוקר הרים] איש האלוקי המפורסם מו"הרר אלי' חסיד מק"ק ווילנא יא"ע [יכוננה אל עליון]". זוהי אחת משתי הסכמות בלבד שנתן הגר"א. ההסכמה נכתבה ביום כ"ה סיון תקכ"ב, ובה מברך את המחבר: "ויפיק רצון מה' להוציאו לאורו, להחיות עם רב ולזכותם לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו".
בספר זה התפרשו מאמרי רבה בר בר חנה ב"דרך הדרוש", "דרך רמז" ו"דרך הסוד". המחבר כותב בפתיחה לספר כי הגאולה תלויה בלימוד התורה בארבע הדרכים - פשט, רמז, דרש וסוד, ובפרט בלימוד חכמת הקבלה, "כמבואר בזוהר שבזכות למוד ספר הזוהר יפקון מן גלותא... שאין אליהו נתגלה בעולם כי אם בלימוד הארבע דרכים שהם פרד"ס...". בפתיחה זו אף עורך המחבר חישובי קיצין, וכותב בין היתר על שנת תקמ"א כי היא שנת הגאולה: "ואם באנו לחשבון השעות מיומו של הקב"ה תמצא שבשנת תקמ"א וח' חדשים לפ"ק מאלף השישי אנו מצפים לישועה..." (ראה על כך: אריה מורגנשטרן, "חישובי-הקץ בספר 'דרכי נועם'", בתוך ספרו: מיסטיקה ומשיחיות, עמ' 125-130).
[2], קיז דף. 20 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים, בהם קרעים חסרים גדולים בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות במסגרת השער ופגיעות רבות בטקסט, משוקמים ברובם במילוי נייר (עם השלמות בצילום). סימני עש קלים. כריכת עור חדשה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 990.
שתי הסכמות יחידות שכתב הגר"א למחברי ספרים
הגר"א מווילנא לא נהג לכתוב הסכמות לספרים. יוצאים מן הכלל שני מחברים שזכו לקבל הסכמה בכתב מאת הגר"א. הראשון הוא רבי אריה ליב עפשטיין, רבה של קניגסברג, והשני הוא רבי שמואל ב"ר אליעזר מקלווריעא; שניהם היו מקורבים לחוגו של הגר"א. רבי אריה ליב עפשטיין קיבל הסכמה על הדפסת ספרו (בהסכמת הגר"א לא נכתב על איזה ספר מדובר). הסכמה זו נדפסה בספר הלכה אחרונה וקונטרס הראיות, קניסברג תקי"ט, ולאחר מכן נדפסה בשנית כלשונה בסידורו אור השנים, קניגסברג תקכ"ה (ראה: וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 991). רבי שמואל מקלווריעא קיבל הסכמה על ספרו דרכי נועם.
מלבד זאת, ידועה הסכמה בעל-פה מאת הגר"א על הספר פרי יצחק, לרבי יצחק אייזיק מפולוצק, שנדפס בהורודנא תקנ"ח. הסכמה זו לא נדפסה בספר פרי יצחק עצמו, אלא על גבי פיסת נייר נפרדת וצורפה לעותקים בודדים בלבד. ההסכמה חתומה על ידי תלמיד הגר"א רבי סעדיה ב"ר נתן נטע, ובה הוא מעיד כי שאל את הגר"א האם להדפיס את הספר פרי יצחק, והגר"א ענה לו: "ידפיס וידפיס".
שישה דפים בכתב-ידו של המקובל רבי מנחם מנדל משקלוב, מגדולי תלמידי הגר"א.
לפנינו שישה דפים (רצופים) בכתיבה אוטוגרפית של המחבר רבי מנחם מנדל משקלוב, מתוך חיבורו על ספר משנת חסידים לרבי עמנואל חי ריקי, ביסודות חכמת הקבלה. חיבור זה נדפס בספר כתבי הגרמ"מ ז"ל, ירושלים תשס"א, כרך א', על פי כתב-היד שדפים ממנו נמצאים לפנינו (תוכן הדברים בדפים שלפנינו נדפס שם בדפים קפט-רד).
הגאון המקובל רבי מנחם מנדל משקלוב (נפטר תקפ"ז), מראשוני העולים ב"עליית תלמידי הגר"א" ומייסד הקהילה האשכנזית הפרושית בירושלים. שימש את הגר"א מווילנא בשנותיו האחרונות, קרוב לשנתיים, וקיבל ממנו רבות בנגלה ובנסתר. על תקופה מיוחדת זו בחייו, כותב רמ"מ: "וה' נתן לי חן בעיניו ושמשתי אותו בכל כוחי, וכל אלו השתי שנים פחות שליש שהייתי אצלו לא זזתי ממנו, ואחזתיו ולא ארפנו, ולא משתי מתוך אהלו יומם ולילה, באשר הלך הלכתי, ובאשר ילין לנתי, ולא זזה ידי מתוך ידו כלל וכלל, ופתח הוא לי מפתח החכמה, ואמר לי כמה דברים פתחים יקרים...". כמה מחיבוריו של הגר"א נכתבו ונערכו על ידו, כגון הפירוש הידוע על משלי, הפירוש על הגדה של פסח, וההגהות ל"סדר עולם". לאחר פטירת רבו נטל על עצמו את עריכתם והוצאתם של חלק מכתבי-יד קודשו לאור, בהם חלקים מביאור הגר"א על השלחן ערוך.
בשנת תקס"ח עמד בראש הקבוצה הראשונה מתלמידי הגר"א שעלתה לארץ ישראל. התיישב תחילה בטבריה, ולאחר מכן בצפת. בשנת תקע"ו עלה לירושלים ובה הקים מחדש את הקהילה האשכנזית. לאחר מאמצים מרובים השיג רשיונות בניה מהשלטון הטורקי לצורך שיקום בית הכנסת 'החורבה', וכן הצליח לאסוף כספים כדי לשלם לערבים את החובות הישנים על המקום (רק באלול תרכ"ד נחנך בית הכנסת 'החורבה', לאחר עיכובים רבים ושונים). רבי מנחם מנדל נודע במיוחד בהשגותיו העמוקות והגבוהות בתורת הנסתר, ובימי שבתו בארץ ישראל חיבר חיבורים עמוקים בתורת הקבלה. חלק מחיבוריו אלה נדפסו בשנת תשס"א תחת השם 'כתבי הגרמ"מ'. בירושלים היה יושב כל שעות היום עטור בטלית ותפילין ועוסק בתורה בפרישות, בקדושה ובטהרה. בערבי שבתות היה יוצא מחוץ לירושלים לעסוק בקבלה בהתבודדות. בכתביו הוא מספר על חזיונות שמימיים ועל סודות התורה שנגלו אליו משמים, ועל נשמת רבו הגר"א שהתגלתה אליו כדי להאיר עיניו בסודות התורה, פעם בכותל המערבי, פעם בקבר רחל ופעם בהר הזיתים. "וזקני ירושלם מספרים על הרמ"מ שאמר: אם יצטרכו לאפר פרה של משה יראה איפה הם, ואמרו עליו שהיה רואה בכל תשעה באב שני עמודים שחורים על הר הבית... ועוד כאלה ספרו לנו זקני הדור מפלאי הגאון הגדול הזה" (רבי אריה ליב פרומקין, תולדות חכמי ירושלים, ג, עמ' 161 , בשם רבי יעקב משה חרל"פ). היה מתנגד חריף לחסידות עד סוף ימיו.
[6] דף (12 עמודים כתובים בכתב-ידו של רבי מנחם מנדל משקלוב). 30 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים וכהים. דהיית דיו במספר מקומות. קרעים בשוליים ובלאי.
נכתב כמכתב בקשה אישי שנמסר לשד"ר רבי צבי הירש ב"ר יהודא, עם מקום ריק למילוי שם הנדיב ע"י השד"ר. "אחרי הברכה... יבושר לו משלש' ערי הק' ירוש' וצפת"ו ויושביה ומיישביה... מתלמידי דבי רב תנא קדוש ה' אור העולם הגאון החסיד אמיתי רבן של כל בה"ג רבינו אליהו ז"ל מווילנא יצ"ו".
החותמים הם הרבנים: "חיים כהן שהי' אב"ד פינסק והגליל" [כיהן כעשרים שנה ברבנות פינסק והיה מקובל גם על החסידים, עלה לצפת בשנת תקפ"ו וכיהן בה ברבנות עד פטירתו בשנת תקצ"א]; "ישראל בעל ס' תקלין חדתין מעה"ק צפת"ו" [רבי ישראל משקלוב תלמיד הגר"א]; "נתן נטע בהרב החסיד מוהר"מ מענדל ז"ל מירושלם עה"ק ת"ו" [נקרא רבי נטע הגדול, היה מראשי הקבוצה של העליה הראשונה של תלמידי הגר"א בתקס"ט. אביו רבי מנדל משקלוב עלה שנה קודם והכין את הקרקע לעליה זו. נפטר בירושלים תשרי תר"ז, ועל מצבתו נכתב "הרב חסיד וענו"]; "נתן נטע בהרב אאמ"ו הח' המפו' מו"ה סעדי' זללה"ה מעה"ק ירושת"ו" [צדיק וחסיד, זכה לשמש את הגר"א וקרא לפניו משניות בעל-פה. אביו רבי סעדיה היה ראש ורבן של תלמידי הגר"א שעלו לירושלים. נפטר תר"ט]; "הקטן ארי' ליב בהרב מוהר"ר רבי יוסף זצללה"ה ליאון" [מראשי הישוב האשכנזי בצפת]; "ארי' בא"א מו"ה ירחמיאל זללה"ה נאמן הכו'[לל] דירוש'[לים] ת"ו" [רבי אריה ליב ב"ר ירחמיאל מארקוס מקיידאן (תק"ס-תרל"ז), נאמן כולל הפרושים בירושלים וממייסדי ביהכנ"ס "החורבה"]; "שלמה זלמן במוהר"ז וואלף הכהן" [שד"ר ארץ ישראל, חותנו של רבי יעקב ספיר, נפטר בכלכותא שבהודו בשנת תר"ז].
[1] דף. 24.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש בשוליים, ללא פגיעה בטקסט.
העותקים של רבי ידידיה טיאה ווייל. רישומי בעלות (קצוצים מעט) בכתב-ידו בדף השער של הכרך הראשון והשני: "לא נחתי ולא שקטתי עד שמצאתי את שאהבה נפשי, הק' טיאה בהר"ב מו"הרר נתנאל ווייל".
הגאון רבי ידידיה טיאה ווייל (תפ"ב-תקס"ו), מגדולי גאוני דורו, בן הגאון רבי נתנאל ווייל בעל "קרבן נתנאל" ותלמידו המובהק של רבי יהונתן אייבשיץ. עמד בקשרי שו"ת עם בעל ה"נודע ביהודה" ועם בעל ה"הפלאה". משנת תק"ל אב"ד קרלסרוהא ומדינת באדן על מקום אביו. בחייו נדפס רק פירושו "מרבה לספר" על הגדה של פסח, שנדפס בעילום שמו, אך עשרות חיבורים ממנו שנותרו בכת"י הולכים ונדפסים בשנים האחרונות.
שלושה כרכים. כרך ראשון: [3], ב-פז; קח-שג דף. כרך שני: [2], מא, מא-מב, מב-רנא, [1], רנב-שיז; כ; ו; מ דף. ו דף של "שערי השבועות" מופיעים במקור בסוף הכרך השלישי; מ דף של "סימני הדינים" מופיעים במקור בסוף הכרך הראשון. כרך שלישי: שעו דף. 42-43 ס"מ. שוליים רחבים. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. סימני עש. קרעים, בהם קרעים חסרים קטנים במספר מקומות (כולל בדפי השער), ללא פגיעה בטקסט. הדבקת נייר בשולי דף השער של הכרך השני. דף השער של הכרך השלישי מנותק בחלקו. חותמות. כריכות עץ ועור עתיקות, עם שרידי אבזמים לסגירה. בלאי, סימני עש ופגמים בכריכות (שדרה לא מקורית בכריכת החלק השני).
בדף השער, חתימת רבי "יעקב חיים סופר" [בעל כף החיים] וחותמות בית המדרש "שושנים לדוד" בירושלים [בו ישב ה"כף החיים" ועסק בתורה, ובו חיבר את חיבוריו הגדולים].
בדף השער ובדף ח חותמות של רבי ישעיה ברדקי: " ישעי בא"א מ' ישכר בער ז"ל איש ירושלם מציון תוב"א". הגאון רבי ישעיה ברדקי (נפטר חשון תרכ"ג), חתנו וממלא מקומו של רבי ישראל משקלוב תלמיד הגר"א, רבה ומנהיגה הגדול של קהילת האשכנזים ה"פרושים" בירושלים.
הגאון המקובל רבי יעקב חיים סופר (תר"ל-תרצ"ט) בעל "כף החיים", יליד בבל, תלמיד רבי עבדאללה סומך ורבי יוסף חיים בעל "בן איש חי". מחכמי בבל וירושלים הנודעים ומגדולי הפוסקים. נודע בסדרת הספרים "כף החיים", בהם ערך וליקט פסקי דינים ומנהגים על סדר השולחן ערוך. היה מקובל גדול ועסק בקבלה יחד עם רעו רבי יהודה פתיה ועם הרב השד"ה. בספרו "כף החיים" משולבים מנהגים רבים על פי הקבלה.
ב, [2], עב, עב-פב, [1] דף. ספירת-דפים משובשת. 32.5 ס"מ. נייר כחלחל. מצב בינוני. כתמים. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט.
מיידאן היא פרבר של זסלב (איזיאסלב Zasław - עיר במערב אוקראינה, על גדת הנהר הורין).
העותק של הגאון מקוטנא, רבי משה יהודה ליב בעל "זית רענן". בדף ב' מופיעה חותמתו: "הק' משה יהודא ליב בה"ר בנימין, אב"ד דקוטנא ולע"ע פעה"ק ירושלם תוב"ב". בדף השער חותמת נוספת שלו, מחוקה, ורישום המעיד כי הספר בא "מעזבון הרב הגאון זצ"ל מקוטנא". חותמת נוספת בדף השער, של רבי "מנחם מענדיל הלוי וואללמאן מוויערישאוו..." המוסיף בכתב ידו: "נכד הרב הגה"ק מקוטנא". חותמות הגאון רבי זלמן סורוצקין אב"ד דלוצק [יו"ר "מועצת גדולי התורה" בארץ ישראל], וחותמות ורישומים נוספים. בדף נא/1 הגהה למדנית בכתיבה מזרחית.
הגאון מקוטנא - רבי משה יהודה ליב זילברברג (תקנ"ד-תרכ"ה) בעל "זית רענן" ו"תפארת ירושלים". מגדולי הדור הנודעים בפולין. כיהן ברבנות בכמה ערים בפולין ונודע שמו לדורות על שם כהונתו כאב"ד העיר קוטנא. עלה לארץ בשנת תרי"ז, והיה אחד מגדולי הרבנים בירושלים. כבר בחו"ל העמיד תלמידים הרבה, ורבים מרבני ואדמו"רי פולין היו מתלמידיו. בשבתו בירושלים עסק בתורה כל שעות היום, כשהוא יושב מעוטף בטליתו ומוכתר בתפיליו. תלמידים רבים מבני ירושלים היו באים לביתו לשמוע את שיעוריו הנפלאים בתלמוד. דרכו של הגאון מקוטנא הייתה למסור שני שיעורים בכל יום - בשעות הבוקר היה משמיע שיעור בגפ"ת [גמרא, רש"י ותוס'], ובשעות הערב היה משמיע את שיעורו בפוסקים. מעמדו הוכר בעיר כאחד מגדולי התורה, ואף נתכנה בתואר "מרא דארעא דישראל", כשהוא מנהיג את העיר יחד עם רבי שמואל סלנט ורבי מאיר אויערבאך בעל ה"אמרי בינה" (שעלה מקאליש לירושלים כשלוש שנים אחריו).
[2], פב דף; כא דף (חסרים 11 דף בסופו - דפים כב-לב עם לוח המפתחות, וביאורים על ספר המדע לרמב"ם). 30 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים וסימני עש, עם פגיעה בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות של מספר דפים. כריכת עור חדשה.
בראש דף [2], הקדשה ארוכה בכתב-ידו וחתימתו של המחבר: "מנחה שלוחה מאתי המחבר לכבוד ידידי הרב הגאון המפורסם וכו' כש"ת מו"ה דוב ארי' ריטטער נ"י אב"ד דק' ראטטערדם יע"א, ממני ידידו דו"ש יצחק אלחנן ספעקטר החוב"ק קאוונא".
הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור (תקע"ז-תרנ"ו), גדול רבני דורו, נודע בגאונותו בהתמדתו ובצדקותו הרבה. נחשב בדורו כסמכות התורנית העליונה והנהיג את יהדות ליטא ורוסיה במשך שנים בתבונה ובנועם. כיהן ברבנות מגיל צעיר, משנת תקצ"ז בערך. בשנת תרכ"ד נתמנה לרבנות העיר קובנא, ונודע שמו בכל קצוות תבל כאחד מגדולי הפוסקים. תשובותיו וחידושיו נדפסו בסדרת ספריו: "באר יצחק", "נחל יצחק" ו"עין יצחק".
מקבל הספר: הגאון רבי דוב אריה ריטר אב"ד רוטרדם (תרט"ו-תרצ"ו), מגדולי התורה הנודעים בהולנד, עמד בקשרי שו"ת והנהגה ציבורית עם גדולי ישראל מכל הארצות. בבקיאותו הגאונית גילה את הזיוף שב"ירושלמי קדשים" והיה הראשון שפרסם מאמרים ומכתבים על כך [ידוע הסיפור כי המהרש"ם השיב לו כי הוא "מטיל מום בקדשים" והרב ריטר ענה לו כי הוא "מביא חולין לעזרה"].
[8], 358 עמ'. 32 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כתם גדול בדף השער. בדף [2] שבו ההקדשה, נותרו השוליים המקוריים, שקופלו בשעת הכריכה, עם קרעים בקפלי הדף ופגיעות קלות בטקסט ההקדשה. חותמות. כריכה חדשה.
בראש השער הקדשה בכתב-יד המחבר, אל הגאון רבי חיים צבי ברודא אב"ד שוועקשנא, מחבר הספרים "שארית חיים" ו"ריוח והצלה": "מתנה נתונה לכבוד הרב הגאון חו"ב מ' חיים צבי ברודא נ"י אב"ד דק' שוועקשנא, המחבר ס' שארית חיים וס' ריוח והצלה, ממני המחבר".
הגאון רבי נפתלי צבי יהודה ברלין - הנצי"ב מוולוז'ין (תקע"ז-תרנ"ג), מגדולי גאוני דורו, חתנו של הגאון רבי יצחק מוולוז'ין וממלא מקומו בראשות הישיבה במשך עשרות שנים. אביו, רבי יעקב ברלין ממיר (תקנ"ד-תרכ"ח), עלה לירושלים בשנת תרי"ד והיה מראשי ומנהיגי קהילת ה"פרושים" בעיר. הנצי"ב מוולוז'ין נודע בהתמדתו ובגאונותו הרבה. במשך עשרות שנים הנהיג ברמה, במסירות ובאהבה את ישיבת וולוז'ין, שהיתה "בית היוצר" המרכזי לגדולי התורה שפיארו את יהדות ליטא, רוסיה ופולין. באישיותו האצילית ובלמדנותו העמוקה והיסודית העמיד דורות של תלמידי חכמים גדולי-עולם, ראשי ישיבות, דיינים ורבני ערים. היה מעורב בהנהגת הציבור ודעתו היתה סמכותית ומכרעת בכל ענייני הקהילות ברוסיה וליטא. כמו כן, היה משיב תשובות בהלכה לרבנים רבים שפנו לקבל את הכרעותיו. חיבר ספרים רבים: "העמק שאלה" - חידושים על ה"שאילתות"; "העמק דבר" על התורה; שו"ת "משיב דבר"; אמרי שפר על הגדה של פסח; רנה של תורה על שיר השירים; וכן חידושים על הש"ס ופירושים על מדרשי ההלכה: מכילתא, ספרא וספרי.
[2], 3-134, [1] עמ'. 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. קרעים במספר דפים. שיקומים בנייר דבק בדף השער ובדף שאחריו. חותמות. רישומים. כריכה חדשה.
בדף השער הראשון, הקדשה בכתב-יד (קצוצה מעט): "מתכבדים אנו להגיש לפני כ[---] הרב הגביר כש"ת מו"ה דוד משה ש[---] הספר היקר הזה. יואל נא לקבל[ו]" עם חותמת "המו"ל אשת הגאון זצ"ל" [לפי השוואת כתב היד - יתכן שההקדשה נכתבה בכתב ידו של הגאון רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק, שאשתו היתה נכדת המחבר הנצי"ב, וכידוע הוא היה מעורב בהוצאת הספר לאור].
הספר נערך לדפוס ע"י הנצי"ב בשנים תרנ"ב-תרנ"ג, בעת שבתו בוורשא לאחר סגירת הישיבה בוולוז'ין, ונדפס כחצי שנה לאחר פטירתו בחודש אב תרנ"ג, בהוצאת אשתו הרבנית [מרת בתיה מרים, בתו של ה"ערוך השולחן"] וצאצאיו, כפי שנכתב בשער: "בהוצאות אשת הגאון זצלל"ה ובניו".
[5], 6-178 עמ'; [2], 3-120 עמ'. 29 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים קלים. חותמות ורישומים שונים. כריכה חדשה.
בדף המגן הקדמי הקדשה (3 שורות) בכתב ידו וחתימתו של הגאון הנודע רבי שלמה זלמן סענדר כהנא שפירא, שנתן את הספר כ"מנחה לדרשה" - מתנה לחתונה - "להחתן הנעלה... מו"ה נח שי'...".
בשער ובדפי המגן רישומים שונים (בהם חתימות של "יוסף שלמה שנקבום") וחותמות מהעיר ביאליסטוק.
הגאון רבי שלמה זלמן סנדר כהנא שפירא (תרי"א-תרפ"ג), מגאוני ליטא המופלאים. נינו של רבי חיים מוולוז'ין, תלמיד הנצי"ב ובעל ה"בית הלוי". גדולי התורה וראשי הישיבות בליטא העריצוהו הערצה בלתי רגילה. בשנת תרמ"ה נבחר לרבה של מאלטש והקים בה את ישיבתו "ענף עץ חיים" (על שם ישיבת "עץ חיים" בוולוז'ין שנסגרה באותה עת), שהפכה לאחת הישיבות החשובות בליטא. בשנת תרס"ג עבר לכהן כרב בקריניק והעביר לשם את ישיבתו. בנו הוא רבי אברהם דובער כהנא שפירא אב"ד קובנה בעל ה"דבר אברהם". בשנת תרפ"א עלה רבי שלמה זלמן לארץ ישראל, התיישב בירושלים ונפטר כעבור זמן קצר. מחידושיו נדפסו שני כרכי "חידושי הגרז"ס" (מכון ירושלים, תשנ"ג).
[5], קכא דף. 29.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. חותמות. כריכת עור חדשה.