שלוש הגדות של פסח עם "ליקוטי מנהגים וטעמים" בהוצאת קה"ת – ליובאוויטש, בהן המהדורה הראשונה המפורסמת של הרבי מליובאוויטש:
• "הגדה של פסח עם לקוטי מנהגים וטעמים", כולל מקורות וטעמים לכל המצוות הנהוגות בליל הסדר, לנוסח ההגדה, ולנוסח ההגדה שב"סידור הרב", מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון – הרבי מליובאוויטש. ברוקלין תש"ו 1946. מהדורה ראשונה. מעטפת קדמית ואחורית מנותקות, עם כתמים.
נוסח ההגדה צולם מסידור "תורה אור", מהדורת תרמ"ט. אוצר ההגדות מס' 4013; יערי מס' 2321.
• ברוקלין, תשט"ו 1955. יערי 2450; אוצר ההגדות 4442.
• ברוקלין, תשי"ז 1957. יערי 2685; אוצר ההגדות 4513.
3 חוברות. 23 ס"מ בקירוב. מצב משתנה.

מדברי הרב שלמה יוסף זוין על ההגדה של פסח שערך הרבי:
לאחר הדפסתה של ההגדה של פסח עם "לקוטי טעמים ומנהגים" שחיבר הרבי מליובאוויטש, פרסם הרב שלמה יוסף זוין סקירה על ההגדה בעתון "הצופה" (לימים נדפסה בספרו "ספרים וסופרים", תל אביב תשי"ט, עמ' 270-271):
"הגדה חב"דית מיוחדת במינה היא 'הגדה של פסח' עם 'לקוטי טעמים ומנהגים' של הרמ"מ שניאורסון (עכשיו הרבי החב"די)... מבחינה של מנהגים וטעמים... דינים ומקורים, ובעיקר מקורים, הרי זו הגדה נפלאה שמעטים דוגמתה, ומתאימה לכל אדם מישראל, כחסיד כאשר איננו חסיד... הייתי אומר שזוהי עבודה מדעית ממדרגה ראשונה... פנינה בספרות ההגדית. בקיצור נמרץ ניתנים לפנינו, לכל פיסקא ולכל משפט ולכל ניב של ההגדה, המקורות בראשונים ובפוסקים, יחד עם תמצית הדינים והמנהגים השייכים לאותו מקום ב'סדר', בצירוף פירושים מתאימים מלוקטים ממבחר המפרשים הראשונים והאחרונים, ואין בית המדרש בלא חידוש...".
בשנת תשי"ז פרסם הבלשן מאיר מדן סקירה נוספת על ההגדה בכתב העת "מחניים" (גליון לב, עמ' 116): "... הגדה זו קטנת הכמות מפתיעה משתי בחינות: א) השפע העצום של מקורות מדברי חז"ל ומספרי ראשונים ואחרונים. קשה להבין כיצד נקלט שפע עצום זה של בקיאות בחוברת דקה וצנומה של 47 עמודים, שרובם גוף ההגדה ומיעוטם דברי המלקט והעורך. ב) העובדה שהמחבר, אדמו"ר חסידי, כעת רבם ומנהיגם של חסידי חב"ד בעולם כולו, מתגלה לא כאדמו"ר שחסידותו אומנותו ודבריו דברי רמז ודרוש כדרך שאר אדמו"רים, אלא כחוקר מדעי ממדרגה ראשונה, פילולוג בעל שיעור קומה, המפליא בבקיאותו העצומה, בשכלו הישר ובכושר הבירור והניתוח המדעי של מקורות, של נוסחאות, של מוקדם ומאוחר, של פשוטו של מקרא, והכל בלשון קצרה, תמציתית ומדויקת למופת".
הרב מרדכי שמואל אשכנזי, הרב הקודם של כפר-חב"ד, סיפר: "הגאון החסיד רבי שלמה יוסף זוין זצ"ל... החזיק בביתו אוסף עצום של הגדות, ובכל זאת אמר לי: 'בליל הסדר אני יושב עם ההגדה של כ"ק אדמו"ר'. ופעם אחת נכנסתי לספריית הרמב"ם בתל-אביב, והבחנתי כי ההגדה של רבנו תויקה על שם כ"ק אדמו"ר ה'צמח צדק' זיע"א. אפשר היה להבין את הטעות, שהרי ל'צמח צדק' ולרבנו, שם זהה. נכנסתי למשרדו של המנהל, הגאון הרב ראובן מרגליות זצ"ל... והעמדתיו על הטעות. לא אשכח את תגובתו: 'ידעתי שהרבי מליובאוויטש גדול בתורה... אבל עד כדי כך?! הייתי בטוח שמדובר במחבר מדור אחר!'... " (שניאור זלמן רודרמן, חד בדרא, ירושלים תשע"ו, עמ' 256).