מכירה פומבית 055 מכירה מקוונת: ספרי קודש, חסידות וקבלה – דפוסי ירושלים – מכתבים – חפצים
- book (328) Apply book filter
- print (165) Apply print filter
- דפוסי (116) Apply דפוסי filter
- חסידות (115) Apply חסידות filter
- ספרי (109) Apply ספרי filter
- דפוס (100) Apply דפוס filter
- ספרים (99) Apply ספרים filter
- ישראל (81) Apply ישראל filter
- ודברי (79) Apply ודברי filter
- וארץ (70) Apply וארץ filter
- ירושלים (70) Apply ירושלים filter
- jerusalem (70) Apply jerusalem filter
- palestin (70) Apply palestin filter
- chassid (58) Apply chassid filter
- מיוחסים (52) Apply מיוחסים filter
- עותקים (52) Apply עותקים filter
- import (52) Apply import filter
- ownership (52) Apply ownership filter
- מכתבים (39) Apply מכתבים filter
- letter (39) Apply letter filter
- חב (36) Apply חב filter
- חבד (36) Apply חבד filter
- חב"ד (36) Apply חב"ד filter
- chabad (36) Apply chabad filter
- אדמו (32) Apply אדמו filter
- rebb (32) Apply rebb filter
- אוספי (31) Apply אוספי filter
- collect (31) Apply collect filter
- המזרח (30) Apply המזרח filter
- כתבי (28) Apply כתבי filter
- יד (26) Apply יד filter
- land (26) Apply land filter
- manuscript (26) Apply manuscript filter
- sephard (26) Apply sephard filter
- וחותמות, (25) Apply וחותמות, filter
- חתימות (25) Apply חתימות filter
- הגהות (25) Apply הגהות filter
- והקדשות (25) Apply והקדשות filter
- וחותמות (25) Apply וחותמות filter
- dedic (25) Apply dedic filter
- gloss (25) Apply gloss filter
- signatur (25) Apply signatur filter
- stamp (25) Apply stamp filter
- stamps, (25) Apply stamps, filter
- kabbalah (23) Apply kabbalah filter
- וספרים (22) Apply וספרים filter
- יסוד (22) Apply יסוד filter
- שונים (22) Apply שונים filter
- classic (22) Apply classic filter
- miscellanea (22) Apply miscellanea filter
אוסף קונטרסי תפילות ונוסח סדר הקפות, כמנהג ספינקא, צאנז וליזנסק:
• קונטרוס ברכות והודאות, עם דינים ותפילות בעברית וביידיש, ו"הנהגות קדושות" האדמו"ר רבי יוסף מאיר ווייס מספינקא בעל "אמרי יוסף". סיגט, דפוס אברהם קויפמאן ונכדו, תרע"ב [1912]. ח דף. חתימה בדף המגן: "הק' יחיאל מיכל ניישלאס, תרצ"ט".
• סדר הקפות לשמיני עצרת ושמחת תורה, כפי מנהג וסדר של אדמו"ר הגה"צ הקדוש... מו"ה יוסף מאיר זצוקללה"ה מספינקא". סיגט, דפוס אברהם קויפמאן ונכדו, [תרע"ב] 1912. י דף. במקור נכרך עם "קונטרוס ברכות והודאות" שלעיל.
• סדר נוסח הקפות, כמנהג בית מדרשו של בעל ה"נועם אלימלך" מליזענסק. קלויזנבורג, דפוס וויינשטיין אונד פריעדמאן, [תרפ"ה 1925]. ל דף.
• סדר נוסח הקרבנות ואושפיזין והקפות, כמנהג בית מדרשו של האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם מצאנז. בארדיאב, דפוס מנשה יחזקאל הורוויץ, תרפ"ז [1927]. כה דף. כולל שער מעטפת.
4 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.
ספר קדושת אהרן, על המועדים, מאת הרה"ק רבי אהרן ישעיה פיש אב"ד האדאס. חלק ראשון: דעברעצען, דפוס יצחק אייזיק גראס, [תרצ"ח 1938]; חלק שני: מאטעסאלקא, דפוס יחזקאל יאקאב, ת"ש [1940]. שני כרכים. מהדורות ראשונות.
המחבר, האדמו"ר הקדוש רבי אהרן ישעיה פיש (תרי"ד-תרפ"ח), תלמיד האדמו"ר רבי אליעזר צבי ספרין מקומרנא. אב"ד ואדמו"ר בהודאס. בשנת תר"נ ייסד ישיבה בעיר. בהסכמת האדמו"ר רבי ישראל מוויז'ניץ לספר שלפנינו, כותב עליו: "האי סבא קדישא הרב הצדיק מו"ה אהרן ישעי' פיש זצללה"ה שהי' אב"ד דק' האדעס ארץ הגר, אקח אי"ה ספר אחד. מכירו הייתי לשעבר בחיים חיותו, ועכשיו ע"י חיבורו הנ"ל ביותר, דברי' החמימים להלהיב לבות בנ"י לתורה ולעבודה...".
שני כרכים. חלק ראשון: [10], קיב, קיב-קלה עמ'. חלק שני: [2], קנז, [10] עמ'. 21.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים חסרים בשולי דף השער של החלק הראשון, ללא פגיעה בטקסט. רישומים. כריכות חדשות (אינן אחידות).
ארבעה ספרי חסידות שנדפסו בארה"ב:
• ספר דברי אליעזר, מאת האדמו"ר רבי אליעזר ליפא בן רבי ישראל חיים ווייסבלום מליז'ענסק. ניו יורק, דפוס עוזר י. יוסט, תרע"א [1911].
• ספר מדרש פליאה, עם פירוש דמשק אליעזר, מאת האדמו"ר רבי אליעזר ליפא וויסבלום מליז'נסק. [פרמישלה, דפוס קנולער ובנו] תרפ"ב [1922]. חותמות של רבי "נפתלי חיים גוטמאנן, בני ברק". הוספות ורישומים רבים בכתב-יד בחלק של "ימי פטירת צדיקים".
• ספר ברכת יוסף, חידושים על התורה ועל המועדים, מאת האדמו"ר רבי ברוך יוסף זק מקוברין. ניו יורק, דפוס ראזענבלום, [תרפ"ג 1923].
• ספר ברכות צדיק, תפילה קדושה ו"צעטיל קטן", מאת האדמו"ר רבי אלימלך מליז'נסק, עם פנינים ופירושים, בהוצאת נכדו האדמו"ר רבי יהושע ווגשל, "דער פריסטיקער-קארטשינער רבי". ניו יורק, ללא שם מדפיס, תש"ד 1944. עברית ויידיש. ללא המעטפת המקורית. ספר סגולה, בהוצאת האדמו"ר מפריסטיק-קורטשין רבי יהושע ווגשל, שהדפיס קודם את הספר הקדוש נועם אלימלך (ניו יורק, תש"ב). ב"התנצלות מהמו"ל" בראש הספר שלפנינו (עמ' 5 ו-7) הוא כותב על הסגולה הגדולה "לשמירה מעולה" – בהחזקת כתבי רבי אלימלך מליז'נסק בבית. הוא מביא על כך קטע ממכתבו של אבד"ק צעהלים שליט"א שכתב אליו: "נתן שמחה בלבי בהדפסתו את ספר הקדוש נועם אלימלך, כי ידוע ומקובל מפי צדיקים אשר הספר הקדוש נועם אלימלך הוא מסוגל להחזיקו בבית לשמירה מעולה, אפי' למי שאינו מבין בו כלום..." (בהקדמה ביידיש מביא האדמו"ר מפריסטיק-קורטשין נוסח מתורגם של המכתב מהרב מצעהלים: "...ווייל ס'איז באוואוסט און מיר האבען עס בקבלה פון דעם מויל פון צדיקים, אז דער הייליגער ספר נועם אלימלך איז מסוגל געהאלטען צו ווערן אין הויז פאר א טייערער שמירה אפילו פאר איינעם וואס פארשטייט נישט אין אים...").
4 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
שנים-עשר ספרי חסידות שנדפסו בארצות הברית, חלקם במהדורות חוזרות ודפוסי צילום של המהדורות הראשונות, וחלקם במהדורות ראשונות. רבים מהם נדפסו בידי אדמו"רים וצאצאי המחברים:
• ספר דברי ישראל – כללי אורייתא, רמזי כללי אורייתא על פי סדר האלף-בית, מאת האדמו"ר רבי ישראל טאוב ממודז'יץ. ניו יורק, דפוס אריאם פרעס, תרצ"א [1930]. בהוצאת בן האדמו"ר רבי יצחק צבי טאהב.
• ספר דרכי חיים ושלום, אוצר כל המנהגים ופסקי הלכות על סדר הש"ע, עפ"י דברי האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא, בעריכת רבי יחיאל מיכל גאלד. [ארצות הברית? שנות התש"י?]. דפוס צילום של המהדורה הראשונה, מונקאטש ת"ש. מעבר לשער מדבקה: "יוצא לאור ע"י ר' שלמה גאלדשטיין נ"י שהי' משמש בקודש אצל רבינו...", כפי שמופיע מעבר לשער של ההוצאה הראשונה.
• ספר נחלת ישראל, פירושים על התורה וליקוטים מאת האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין, בערכית רבי שואל אלכסנדר ביסטריצקי. ניו יורק, הוצאת "מרכז להוצאת ספרי חסידות מבית רוזין", תשי"א [1951]. מהדורה ראשונה.
• ספר מאיר עיני חכמים, מאת האדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי מאוסטרובצה, חלק ראשון, חידושים על הש"ס, חלק שני, דרושים בנושאים שונים, וחלק שלישי, ספר קדשי יחזקאל, עם פלפולים על עניני קדשים מאת רבי יחזקאל הלוי בנו של האדמו"ר מאוסטרובצה וממלא מקומו. ניו יורק, הוצאת מוינעשטער פאבלישינג קאמפ., [תש"י 1950]. מהדורה ראשונה. שער נפרד לכל חלק.
• ספר תהלים, עם פירוש "תפלה למשה", מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל, בעל ה"ישמח משה". הובא לבית הדפוס מחדש על ידי רבי יקותיאל יהודה טייטעלבוים, נין ונכד להמחבר, [ניו יורק, דפוס מ. פ. פרעסס ע"י האחים פאלאק], תשי"ט [1959]. מהדורה חמישית. דפוס-צילום של הוצאת ברלין, תרפ"ט.
• ספר שבט מיהודה, חלק ראשון על ספר בראשית וחלק שני על ספר שמות, ארבע פרשיות ופורים, מאת הגה"ק רבי יהודה גרינוולד אב"ד סאטמר בעל "זכרון יהודה". ניו יורק, בהוצאת נין ונכד המחבר, רבי מנחם מענדיל איגר מלובלין, תשי"ט [1959]. דפוס צילום של מהדורת לובלין, תרפ"ח-תרצ"ח.
• ספר דברי חיים, על התורה, שני החלקים, לאדמו"ר רבי חיים הלברשטאם מצאנז. ניו יורק, הוצאת ישיבת באבוב בני ציון, תשכ"ב [1962]. דפוס צילום של מהדורת קראקא, תרנ"ב. נדפס ונכרך עם: ספר תוצאות חיים, הגהות ותיקונים ומראה מקומות לספר הקדוש דברי חיים. ניו יורק, הוצאת ישיבת באבוב בני ציון, תשכ"ב [1962]. דפוס צילום של מהדורת פאדגורזע אצל קראקא, תרנ"ט.
• ספר שו"ת דברי חיים, שאלות ותשובות בארבעת חלקי שלחן ערוך, מאת האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם מצאנז. יוצא לאור על ידי רבי חיים הלברשטאם, בנו של האדמו"ר רבי יצחק ישעיה הלברשטאם. ניו יורק, הוצאת "שרגא" פאבלישינג, תש"ה [1945]. דפוס צילום של מהדורת בילגורייא, תרפ"ט (המהדורה הראשונה נדפסה בלבוב (למברג), תרל"ה).
• ספר קדושת ציון, חלק ראשון על התורה, מאת האדמו"ר רבי בן ציון הלברשטאם. ניו יורק, בהוצאת בנו האדמו"ר מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם (השני) בעל "דברי שלמה", תשכ"ז [1967]. מהדורה ראשונה.
• ספר תפלה למשה על חג הסוכות, מאת המגיד מקוז'ניץ, נדפס מחדש על ידי הרב משה פרישערמאן, הרב מטאמאשאוו. ניו יורק, דפוס אברהם יצחק פריעדמאן, [תש"י 1950, בערך]. דפוס צילום של מהדורת לבוב תרכ"ו.
• ספר דעת משה, דרושים על התורה והמועדים בדרך החסידות, מאת האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה הופשטיין מקוז'ניץ. ניו יורק, הוצאת ישראל זאב, דפוס אברהם יצחק פריעדמאן, תשכ"ו [1966]. דפוס צילום של המהדורה הראשונה, לבוב (למברג) תרל"ט.
• ספר אור עולם – מאיר נתיבים, חלק ראשון, שאלות ותשובות, וחלק שני, חדושים, מאת רבי מאיר מרגליות, יוצא לאור ע"י הרב אלתר קאהן. ברוקלין, [דפוס ספראגראף קאמפאני, תש"כ 1960]. דפוס-צילום של המהדורה הראשונה, פולנאה, תקנ"א-תקנ"ב.
12 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות מקוריות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
ספר ישמח משה על התורה – דרושי חסידות וקבלה, על סדר פרשיות התורה, מאת הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל. חלקים ב-ג, ה, על חומשים שמות, ויקרא ודברים. לבוב, [תרי"א-תרכ"א 1850-1861]. שלושה מתוך חמשה חלקים (ללא החלקים על הספרים בראשית ובמדבר). מהדורות ראשונות.
סדרת הספרים "ישמח משה" נערכה וסודרה לדפוס על ידי נכד המחבר, תלמידו המובהק, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט, בעל ה"ייטב לב", ובמספר מקומות נדפסו הגהותיו והוספותיו, המתחילות במילים "אמר המסדר" (או בראשי התיבות: "א"ה").
בתחילת חלק בראשית (החסר בלוט שלפנינו) נדפסה הקדמה קצרה מאת ה"ייטב לב"; בתחילת חלק במדבר (החסר בלוט שלפנינו) ובחלק דברים נדפסו הסכמות ה"דברי חיים" מצאנז וה"ייטב לב" (לפנינו רק ההסכמות שנדפסו בתחילת חלק דברים).
בחלק שמות ובחלק ויקרא, חתימות: "ירוחם בלאך – אינטער ווישא" – הגאון רבי ירוחם בלוך (תרע"ו-תשע"ו), מזקני חסידי ספינקא ומוותיקי התלמידים בישיבת ה"שארית מנחם" מווישאווא.
המחבר, הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), אבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר ועוד שושלות חסידיות חשובות. נודע מצעירותו כגאון מופלג, ואף זכה בימי נעוריו לבקר בהיכלו של הגר"א בווילנא ולשוחח עמו בלימוד (ראה: הגאון הקדוש בעל ישמח משה, מאת הרב יוסף משה סופר, ברוקלין תשמ"ד, עמ' כה-כו). כיהן ברבנות בשינאווא ובאוהעל. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, והיה מתלמידי החוזה מלובלין וה"אוהב ישראל" מאפטא. בשנת תקס"ח התמנה לרב באוהעל והחל להפיץ את החסידות בגלילות הונגריה. התפרסם בדורו כמקובל אלוקי ופועל ישועות, ועסק הרבה בנתינת קמיעות. מספריו: שו"ת "השיב משה" בהלכה, "ישמח משה" על תנ"ך ו"תפלה למשה" על תהלים.
שלושה חלקים בשלושה כרכים. חלק שמות: צ דף. חלק ויקרא: מב דף. חלק דברים: עב, [1] דף. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. קמטים ובלאי. קרעים וקרעים חסרים (קרע חסר גם בדף השער של חלק שמות), עם פגיעות בטקסט בחלק מהדפים. סימני עש רבים עם פגיעות בטקסט. רישומים. כריכות חדשות.
ארבעה חלקים (בשלושה כרכים) של ספר "ישמח משה", דרושי חסידות וקבלה מאת הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל:
• ספר "ישמח משה" על התורה – חלק ראשון על בראשית ושמות וחלק שני על ויקרא, במדבר ודברים. סיגט, דפוס משה בלומענפעלד ויחיאל מיכל דאוויד, תרנ"ח [1898]. מהדורה שלישית ומתוקנת של הספר "ישמח משה", שהובאה לדפוס בידי האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש (נכד בעל ה"ייטב לב" מסיגט), עם הוספות ותיקונים. בהקדמתו בדף [2/ב], הרב מלאפוש מספר כי זקנו ה"ייטב לב" ביקש ממנו להדפיס מהדורה חדשה של ה"ישמח משה": "...מסר לי בכתי"ק הרשות להעלות שנית על מזבח הדפוס הספר 'ישמח משה'... אך לא עלתה בידי כי עצום עלי דברו של מוזלל"ה להדפיס כתבי קדשו הספר 'ייטב פנים' והספר שו"ת 'אבני צדק' והס' 'רב טוב'... ודפסתי מרובה לא דפסתי הס' 'ישמח משה'... כי לאב"ד נמכרתי ועול הציבור והתלמידים עמוסה עלי...". בהמשך מספר הרב מלאפוש על שנים מנכדי ה"ייטב לב" שסייעו לו בהדפסת הספר: האדמו"ר בעל ה"עצי חיים" רבי חיים צבי טייטלבוים אב"ד סיגט, והגה"צ רבי נפתלי טייטלבוים אב"ד נירבאטור. מעבר לשער של חלק ב, ספר יוחסין של המחבר ומשפחתו, כפי שנמצא בכתב יד המחבר.
שני חלקים בכרך אחד. חלק א: [2], רג דף. חלק ב: [2], קנד דף; נ עמ’. 28 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, קמטים וקרעים. קרעים חסרים בשולי דף השער, עם פגיעות במסגרת השער, משוקמים בהדבקות נייר. רישומים וחותמת בדף השער. כריכה חדשה.
• ספר "ישמח משה" על נ"ך ועל המועדים – חלק ראשון על נ"ך וחמש המגילות וחלק שני על מועדי השנה. סיגט, דפוס אברהם קויפמאן ובניו, תרס"ו [1906] / תרס"ח [1908]. שני חלקים בשני כרכים. מהדורה ראשונה של ספר ישמח משה על נ"ך, מגילות ומועדים, אשר "היה האוצר נחמד ספון וטמון זה יותר משישים שנה". הקדמות המו"ל האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש (נכד האדמו"ר ה"ייטב לב" מסיגט), מעבר לדפי השער של שני החלקים.
שני חלקים הכוללים עשרה חיבורים – חלק א ובו שישה חיבורים: א. "ישמח משה" על נביאים וכתובים. ב. "ישיר משה" על שיר השירים. ג. "כליל תפארת" על רות. ד. "אבל משה" על איכה. ה. "מור ולבונה" על קהלת. ו. "עסיס רמני" על אסתר; חלק ב ובו ארבעה חיבורים נוספים: ז. "יין הרקח" על אגדות הש"ס ופלפולים. ח. "שיח ספונים" על תפילות, פיוטים וזמירות לשבת. ט. "תוכחת חיים אמירה נעימה" דרשות לחודש אלול וימים נוראים. י. "אבקת רוכל", לקוטים.
בראש חלק א (דפים א-יב), מבוא לתולדות המחבר, בשם "תהלה למשה" – מאת נין המחבר הגה"ק רבי ישראל יעקב יוקיל טייטלבוים מוואלאווע (תקצ"ח-תרפ"ד), ובנו המו"ל רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש ("והצעתי... לפני... אאמ"ו... מו"ה ישראל יעקב יוקל טייטלבוים שליט"א... ויכתב... תולדות... האי סבא קדישא. ומלא רצוני וכתב הדברים על הספר והנני מעתיקם רובן ככתבן וכלשונו הטהור ומעט אשר הוספתי בתוך דבריו... משה דוד טייטלבוים").
בסוף הספר נדפסה לראשונה האגרת-מוסר ששלח בעל ה"ישמח משה" אל בנו הגה"ק רבי אלעזר ניסן טייטלבוים אב"ד דראהביטש לאחר חתונתו ("וידוע מחסידי קדמאי שהיה להם קביעות ללמוד את האגרת הזאת מזמן לזמן" – מגן אברהם, ליקוטי דברות קודש, עמ' ו).
שני חלקים בשני כרכים. חלק א: [3], ב-צו דף. חלק ב: [3], ב-צז דף. 25-26 ס"מ בקירוב. נייר יבש ומעט שביר. כרך ראשון במצב טוב-בינוני, כרך שני במצב בינוני עד בינוני-טוב. כתמים ובלאי. קמטים, קרעים וקרעים חסרים. כתמים, קרעים ובלאי בשולי מרבית הדפים של חלק א. רישומים. כריכות חדשות.
המחבר, הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה ואבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר. גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשינאווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח. בשנת תקס"ח נבחר לרב ואב"ד אוהעל והגליל. בתחילה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד וישניצא בעל שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל החוזה מלובלין. אצל החוזה מלובלין נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיץ תורתה בגלילותיו. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" מאפטא. משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה: "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".
שלוש מהדורות של ספר תהילים, עם הפירוש "תפלה למשה", מאת הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל, בעל ה"ישמח משה" – מהדורה שנייה, שלישית ורביעית:
1. ספר תהלים, עם פירוש "תפלה למשה". סוואליווע, דפוס חיים יהודא גאלדענבערג, תרס"ז 1906. מהדורה שנייה עם הוספות. בראש הספר, הקדמת העורך והמביא לדפוס, נכד ה"ייטב לב", האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש (עורך ומו"ל המהדורה הראשונה של "תפלה למשה", קראקא תר"מ), המספר על ההוספות מכתב-יד המחבר ועל התיקונים שנערכו במהדורה שלפנינו: "כמה וכמה הוספות לטובה אשר מצאתי דאתי לידי בהכתבים אשר סדרתי... הנשמטים בדפוס הראשון ונדפסו כעת במקומם וגם נתקנו השגיאות, והנה הוא כעת ב"ה כליל ביופיו והדרו".
[4], ד-שנד דף. 22 ס"מ.
2. ספר תהלים, עם פירוש "תפלה למשה". ברלין, "פרדס", תרפ"ט 1929. מהדורה שלישית. בפתח הספר הסכמת האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש (עורך ומו"ל המהדורה הראשונה והשנייה של "תפלה למשה"), המספר על מביא המהדורה שלפנינו לדפוס: "בהשגחה פרטית וסבות נפלאות הקרה ה' לפני... בנש"ק... כש"ת מוה"ר חיים ראנד... חד מבני עליה בעיר הבירה ברלין... אומר ועושה לחדש הדר זיו תפארת הספרים הקדושים ישמח משה עה"ת וספר תפלה למשה על תהלים... ויעש ביופי והידור".
[5], ד-שנד דף. שער צבעוני. 18 ס"מ.
3. ספר תהלים, עם פירוש "תפלה למשה". בודפשט, הוצאת "מבשר", תש"א [1941]. מהדורת כיס מוקטנת.
המהדורה הרביעית של תהילים "תפלה למשה", שנדפסה בעיצומם של ימי מלחמת העולם השנייה, בשעה שבמדינות אירופה הסמוכות כבר הרגו הגרמנים אלפים ורבבות מעם ישראל. במהדורה זו לא נדפסו ההקדמות מהמהדורות הקודמות.
[2], ד-שמז, שנ-שנב, [3] דף. 12 ס"מ.
3 כרכים. מצב כללי טוב עד טוב-בינוני. כתמים. בלאי קל וקרעים בכרך א. כריכות חדשות.
ספר תהלים עם פרוש "תפלה למשה" הובא לדפוס בפעם הראשונה בקראקא תר"מ. בראש הספר נדפסה הקדמת והסכמת נכד המחבר, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב", שערך את החיבור מתוך כתבי-היד של סבו המחבר. לאחר דברי ה"ייטב לב" מופיעה "הקדמת נכד המחבר המלבה"ד" – רבי משה דוד טייטלבוים (לימים, אב"ד מאדיאר-לאפוש), שערך את הספר יחד עם סבו ה"ייטב לב", והביאו לדפוס. בהקדמותיהם מספרים ה"ייטב לב" ונכדו רבי משה דוד, שפירוש "תפלה למשה" לא נכתב במקור כחיבור שלם בפני עצמו מתחילתו ועד סופו, אלא על גבי ניירות מזדמנים, עליהם כתב המחבר בעל ה"ישמח משה" רעיונות וחידושים שעלו בדעתו בשעת אמירת התהלים. עוד כותבים הם בהקדמותיהם, שהכתבים המקוריים היו מנוסחים בקצרה וברמיזה, ושבמקומות רבים נאלץ ה"ייטב לב" להוסיף ביאורים והסברים ולפענח את הכתובים והמקורות. בהקדמתו מוסיף רבי משה דוד וכותב על עריכת הספר מתוך טיוטות בכתב יד המחבר: "...כי הספר הזה אשר אני נותן לפניכם היום, לא כיום הולדו הנהו, ולא כאשר כוננו מעשה ידי יוצרו אציגהו, כי הוא אך פרי עשתונותיו בעת הולידם, בעטו צר ציורם... אך בין הפרקים, כמציץ מן החרכים, מפוזרת במקומות שונים..."; וממשיך ומתאר את עבודת זקנו ה"ייטב לב" בפענוח הרשימות הקצרות: "ומה כהחכם – ה"ה כ"ק אאזמ"ו הגאון הקדוש מנורה הטהורה שר התורה מרן יקותיאל יהודה טייטלבוים שליט"א אבדפ"ק והגליל – יודע פשר דבר, כוונת המחבר, רמזיו וחידותיו, מסתריו ותעלומותיו...".
מסופר בשם האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, שחלק מפירושי זקנו ה"ישמח משה" לתהלים נכתבו על צדם השני של "קוויטלאך" שהביאו לו חסידיו לבקשת ישועה ורחמים.
המחבר, הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה ואבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר. גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשינאווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח.
בשנת תקס"ח נבחר לרב ואב"ד אוהעל והגליל. בתחילה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד וישניצא בעל שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל החוזה מלובלין. אצל החוזה מלובלין נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיץ תורתה בגלילותיו. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" מאפטא.
משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה: "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".
ספר השיב משה, שאלות ותשובות על ד' חלקי שו"ע, מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל "ישמח משה". לעמבערג (לבוב), U. W. Salat, [תרכ"ו] 1866. מהדורה ראשונה.
מעבר לשער, הסכמות ה"שואל ומשיב" וה"דברי חיים" מצאנז, והקדמת נכד המחבר, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב", שבה הוא מספר על מלאכת ליקוט התשובות ועריכתם לדפוס: "רובן היו מפוזרות אחת הנה ואחת הנה, נכתבים על ניירות קטנות, ונמצאו בלות ומטושטשות כמעט לא ניכר לעין הרואה מבלעדי יגיעות רבות, ובחמלת ה' נלקטו אחת אל אחת משולבות ומסודר כהלכתן... הכל מועתק מכתב יד קדשו".
בדף השער, חותמות של "יחיאל ישעי' טרונק".
המחבר, האדמו"ר הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה ואבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר. גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשינאווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח. בשנת תקס"ח נבחר לרב ואב"ד אוהעל והגליל. בתחילה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד וישניצא בעל שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל החוזה מלובלין. אצל החוזה מלובלין נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיצי תורתה בגלילותיו. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" מאפטא. משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה: "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".
[1], לח; פב, [1] דף. 34.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש קלים. קרע חסר בדף השער (עם מילוי נייר ושחזור הטקסט משני צידי הדף). כריכה חדשה.
כולל [1] דף בסופו, עם העתקת תשובת הגאון רבי משולם איגרא מפרשבורג ומפתחות לחלק אבן העזר וחושן משפט. דף זה חסר במקצת מהעותקים.
ספר ייטב לב, מאמרי חסידות, דרוש ומוסר, על חמישה חומשי תורה, [מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט]. סיגט, דפוס "המשותפת", [תרל"ה] 1875. מהדורה ראשונה. חמישה חלקים בכרך אחד.
הספר נדפס בחיי מחברו בעילום שמו, כפי שנדפס בדף השער: "עבדו... נחבא אל הכלים דך ונכלם, וילט פניו באדרתו". שם המחבר נרמז בראשי התיבות בשם הספר: ייט"ב = י'קותיאל י'הודה ט'ייטלב'וים [כפי שנהג לחתום בדרך כלל: "ייט"ב"]. בהקדמתו מסביר המחבר ברוב ענוותנותו את הטעם להעלמת שמו מן החיבור. הוא מביא את דברי ה"פנים מאירות" בהקדמתו, שהסתפק "אם טוב לאדם שלא לגלות מי הוא המחבר, או חיובא רמי להזכיר מי הוא המחבר, והשיב שאין צריך להזכיר שם המחבר...", והוא כותב: "ולפי דעתי הקלושה יש להכריע, דבענין הלכות הנוגעים לדינא נחוץ לדעת מי המחבר, אם הוא ראוי והגון לסמוך עליו... אבל בענין אגדה ודברי תוכחה, מה לנו לדעת שם המחבר, הדברים יתנו עידיהן אם יכנסו בלב שומעיהם... כבר אמרו איזה חכם, הלומד מכל אדם, ופי' הר"ב אעפ"י שהוא קטן ממנו... ע"כ אמרתי עם לבי, טוב לכסותו ולהעלימו, כי בושתי וגם נכלמתי לעמוד במקום גדולים חוברי חבר, כי נפשי יודעת מך ערכי, לא בינת אדם לי ואיני מדבר לפני מי שגדול ממני, כי אם לצעירי הצאן...".
המחבר, האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב" (תקס"ח-תרמ"ג), בן רבי אלעזר ניסן טייטלבוים אב"ד סיגעט, וחתן רבי משה דוד אשכנזי – הרב מטולטשווא שעלה לצפת. תלמידו המובהק של אבי-אביו האדמו"ר בעל "ישמח משה" רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל, אשר היה מקרבו ביותר וגילה לו גילויים שמימיים מדברים שהתגלו אליו ברוח הקודש. היה גם מתלמידיו של האדמו"ר רבי אשר ישעיה מרופשיץ. בשנת תקצ"ג (בהיותו כבן 25) נתמנה לרב בסטרופקוב, ולאחר פטירת סבו הגדול נתקבל לעלות על מקומו כאב"ד אוהעל. לאחר מכן התמנה לרבנות בגורליץ ולאחר מכן בדרוהוביטש. בשנת תרי"ח עבר לכהן ברבנות סיגט בירת חבל מרמארוש והקים ישיבה גדולה, בה למדו בתקופת פריחתה כמאתיים תלמידים. בין תלמידיו שם נודע הגאון רבי שלמה ליב טאבאק בעל "ערך שי" וראב"ד סיגט. נכדו מעיד כי "היה להם לאב הרחמן ונשאם על כתפיו כאשר ישא האומן את היונק, והשגיח עליהם בפרטיות שילמדו תורה בקדושה ובטהרה". מסיגט נתפרסם שמו על פני כל הארץ, ואלפי חסידים נהרו אל העיר, ליטול ממנו עצה ותבונה, להתברך ולהיוושע מפיו. נודע בקדושתו הרבה ונכדו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר העיד עליו שמעולם לא פגם בקדושתו. סיפורי מופת רבים מסופרים אודותיו, בהם דברי פלא שהתגלו לו ב"רוח הקודש". מקובל היה בדורו כמי שיודע את מחשבות העומדים מולו, וסיפורים מופלאים התפרסמו אודות כך. על מצבתו נכתב: "הרב המפורסם שמו נודע בשערים, העמיד תלמידים הגונים וישרים, השאיר אחריו חיבורים יקרים". נודע בספריו: "ייטב לב" על התורה, "ייטב פנים" על המועדים, "רב טוב" על התורה ושו"ת "אבני צדק".
בדף השער, חתימה של "הק' מרדכי ארי' ליב פ"מ [? – פרידמן?]".
בראשית: [3], קמא, [2] דף. שמות: צא דף. ויקרא: [2], נה דף. במדבר: [2], פ דף. דברים: נב, נה-ע דף. חסרים מספר דפים: [1] דף בסוף חלק שמות עם לוח תיקוני הטעויות; דף השער של חלק ויקרא ו-[1] דף בסופו עם לוח תיקוני הטעויות; דף השער של חלק דברים ו-[1] דף בסופו עם לוח תיקוני הטעויות. לוח הטעויות של ספר במדבר נכרך לאחר דף השער שלו. 25 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב-בינוני, מספר דפים במצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות (כתמים רבים בדף השער הראשי ובמספר דפים נוספים). קרעים וקרעים חסרים, בעיקר בחלק השני, עם פגיעות בטקסט. סימני עש קלים. קמטים בדף השער ובמספר דפים נוספים. כריכה חדשה.
ספר ייטב פנים, דרשות ומאמרי חסידות על מועדי השנה, מאת האדמו"ר הגה"ק רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב". חלק א – למברג (לבוב), דפוס יעקב משולם ניק ו-U. W. Salat, תרמ"ב 1881; חלק ב – מונקאטש, דפוס פנחס בלייער, תרמ"ג 1883. שני חלקים בשני כרכים.
מהדורה ראשונה שנדפסה בחיי המחבר האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב". חלקו השני של הספר יצא לאור ימים ספורים קודם הסתלקותו, בחודש אלול תרמ"ג, ובשעה שהובא הספר החדש אל מיטת חוליו, נשקו מכל צד, "ועיניו זלגו דמעות מרוב שמחתו שזכה לראותו" – ראה להלן. הספר נערך והובא לדפוס על ידי נכדו בן-בתו, רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש, המספר בהקדמתו לשו"ת "אבני צדק" (למברג, תרמ"ה): "ואשרי חלקי שהפקדני על ביתו וגילה לי באהבתו כל בית נכאתו, ומסר לידי ספרו 'ייטב פנים' לסדרו ולהדפיסו, שבעודו חיים חיותו, איזה ימים לפני הסתלקותו, יצא לאור חלק שני מהנ"ל בשלמותו, וכשהבאתיו סמוך למטתו, שמח לקראתו, נשקו מכל צד בעזרתו, ועיניו זלגו דמעות מרוב שמחתו שזכה לראותו, ואח"כ קראני סמוך למטתו השלימה, ואור פניו כזהרי חמה, ויאמר אלי: בני יקירי, הנני מביע לך ברכה ותודה עצומה על אשר מלאת רצוני זה כמה, ישלם ה' פעלך ותהי משכורתך שלימה..." (ראה גם בהקדמת רבי משה דוד טייטלבוים לספר "ישמח משה", מהדורת סיגט תרנ"ח).
חותמות בחלק א: "ישיבת בני דוד דק"ק פאקש יע"א"; חתימות בחלק ב: "זאב וואלף במו"ה בצלאל ז"ל אפל מיועד" [Ieud, כפר סמוך לעיר סיגט]; "הק' אברהם יעקב אלטער".
שני חלקים בשני כרכים. חלק א: [1], קסג, [2] דף. חלק שני: [1], קס, [1] דף. נייר יבש ומעט שביר. 25-24.5 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב, דפים ראשונים של חלק א במצב בינוני. כתמים, קמטים ופגמים קלים. בדפים הראשונים של חלק א בלאי, קמטים, קרעים וקרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, משוקמים בנייר-דבק. חיתוך דפים עם פגיעות בכותרות מספר דפים בחלק א. רישומים וחותמות. כריכות חדשות (תואמות).
ספר רב טוב לבית ישראל, ביאורים על התורה, מאת האדמו"ר הגה"ק רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל "ייטב לב" אב"ד סיגט. למברג (לבוב), דפוס יעקב משולם עהרינפרייז, [תרמ"ט] 1889. מהדורה ראשונה.
הספר נערך ויצא לאור על ידי נכדו (בן-בתו) ותלמידו המובהק של המחבר, האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש. בהקדמתו לשו"ת "אבני צדק" (לבוב, תרמ"ה) הוא מספר על הדפסת ספרי סבו הגדול המחבר, אשר מסר לידיו את כל כתבי ידו על מנת שיערכם ויביאם לדפוס – "ואשרי חלקי שהפקדני על ביתו וגילה לי באהבתו כל בית נכאתו, ומסר לידי ספרו 'ייטב פנים' לסדרו ולהדפיסו, שבעודו חיים חיותו, איזה ימים לפני הסתלקותו, יצא לאור חלק שני מהנ"ל בשלמותו, וכשהבאתיו סמוך למטתו, שמח לקראתו, נשקו מכל צד בעזרתו, ועיניו זלגו דמעות מרוב שמחתו שזכה לראותו, ואח"כ קראני סמוך למטתו השלימה, ואור פניו כזהרי חמה, ויאמר אלי: בני יקירי, הנני מביע לך ברכה ותודה עצומה על אשר מלאת רצוני זה כמה, ישלם ה' פעלך ותהי משכורתך שלימה. מהר קח לך עת ועונה, להביא ס' שו"ת 'אבני צדק' לביהד"פ ראשונה, ואת ספר 'רב טוב' באחרונה, ידעתיך למשכיל ואיש תבונה, ותעשה רצוני בלי תפונה, לתקן בכל מקום שצריך תקנה...".
בדף האחרון רישום (בעיפרון): "ר' דוד גוטטמאן".
[1], קפא, [1] דף. דפים ל-לב נכרכו שלא כסדרם. 24.5 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. קמטים וקרעים קלים. קרעים וקרעים חסרים בשולי דף השער, ובדף א, עם פגיעה במסגרת השער, משוקמים בהדבקות נייר. רישומים וחותמות. כריכה חדשה.
כולל הדף האחרון, עם שתי האגרות מאת המחבר בעל ה"ייטב לב", "ע"ד המכשלה שנהייתה בעשיית היינות ... שלא יכשל באיסור חמץ בפסח ויין נסך".
אוסף ספרי עצי חיים, מאת האדמו"ר רבי חיים צבי טייטלבוים אב"ד סיגט:
• ספר עצי חיים על התורה, שני חלקים – חלק ראשון על דרך האגדה וחלק שני על דרך הדרוש. סיגט, דפוס אברהם קויפמאן עט זאהנע ודפוס פאננאניא אחים ראזענטהאל, תרפ"ז [1927]. מהדורה ראשונה.
• ספר עצי חיים על המועדים. סיגט, דפוס א. קויפמאן עט זאהנע, תרצ"ד [1934]. מהדורה ראשונה. שוליים רחבים.
בדף המגן, חותמות של רבי דוד וויינבערגער אב"ד יולניצא (Ilonca; עיירה סמוכה לאורשיווא), בן-בתו של האדמו"ר הגה"ק רבי שלמה שפירא בעל ה"בית שלמה" ממונקאטש.
• ספר עצי חיים, חלק א – שאלות ותשובות על ד' חלקי שו"ע, וחלק ב על הלכות מקוואות. סיגט, דפוס אברהם קויפמאן, [תרצ"ט 1939]. שני חלקים בכרך אחד; שער נפרד לכל חלק.
בדף המגן, חותמות "ישיבה גדולה ובית חרושת עצי חיים סיגעט" בניו יורק.
המחבר, האדמו"ר הגאון הקדוש רבי חיים צבי טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"עצי חיים" (תר"מ-תרפ"ו), בנו של האדמו"ר רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים בעל ה"קדושת יו"ט", וחתן האדמו"ר רבי שלום אליעזר הלברשטאם מרצפרט (בן ה"דברי חיים" מצאנז). הסתופף אצל צדיקי הדור, ובייחוד אצל דודיו האדמו"רים רבי יחזקאל שרגא משינאווא ורבי ברוך מגורליץ, וכן אצל האדמו"ר רבי יהושע רוקח מבעלז. היה גדול בתורה ומופלג בחכמה, קדושה ויראת שמים. אמרו עליו שמעולם לא שכח דבר מתלמודו. לאחר הסתלקות אביו בשנת תרס"ד, בהיותו בן 24 שנים בלבד, עלה על מקומו בכס הרבנות והאדמו"רות בסיגט, בירת חבל מארמרוש, ותפס את מקומו בהנהגת יהדות הונגריה ובהנהגה הארצית של הלשכה האורתודוכסית. השפעתו היתה רבה ולדעתו היה משקל מכריע בבחירת רבנים ובמינוי דיינים ושוחטים בקהילות החרדיות בהונגריה, ובייחוד במקומות שישבו בהם חסידי סיגט (שהיתה החסידות הגדולה והמרכזית באזור מרמרוש). אחיו הצעיר הוא האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר.
3 כרכים. עצי חיים על התורה: [2], קכז; [1], נ דף. עצי חיים על המועדים: [2], קנח דף. עצי חיים – שו"ת ומקוואות: [3], קלג; לא דף. 24-30 ס"מ בקירוב. נייר יבש ושביר בכרך השו"ת. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים. קרעים חסרים בשולי הדפים הראשונים של ספר שו"ת עצי חיים ובמספר דפים נוספים. רישומים וחותמות. כריכות עור חדשות, נאות.