ספר "שער פרישה", פסק-דין בעניין התולעים שבכבד, מאת רבי שמואל העליר אב"ד צפת. ירושלים, דפוס שמעלקע יוסף שמער וגיסו יצחק גאשצינני, [תרל"ב 1872]. מהדורה יחידה.

פסק-דין מאת רבי שמואל העליר מצפת, האוסר באיסור דאורייתא כבדים שנמצאו בהם תולעים. הפרסום נועד נגד המתירים, ובמיוחד נגד הגאון מלבוב רבי יוסף שאול נתנזון, אשר בספרו "שואל ומשיב", התיר את הכבדים המתולעים. לדברי המחבר נוהגים בירושלים ובצפת לאסור את הכבדים, בגלל הקושי לבודקם.
הגאון רבי שמואל העליר (תקמ"ו-תרמ"ד), גאון בתורה, בקי בחכמות העולם ובחכמת הרפואה, נתגדל בבית "החוזה מלובלין" ועלה בעצתו לארץ ישראל, יחד עם הוריו רבי ישראל העליר ואמו חיה פייגא. כיהן כרבה של צפת במשך ששים שנה (לתולדותיו ולתולדות הישוב בצפת, יצא הספר "הרב המנהיג והרופא" – צפת, תשמ"ט).
בתחילה כיהן רבי שמואל בתפקיד שוחט ובודק בעיר צפת (במפקד 1839 הוא מכונה בשם ר' שמואל "שו"ב דמתא", ומצויין כי "נשברה ידו ביום הרעש". ראה: ר' אמבון, "הרב שמואל הלר (1803-1884) ומקומו בקהילה היהודית בצפת", תל אביב, 2016, עמ' 69, הערה 43). ידו השבורה לא שבה לאיתנה ולכן נבצר ממנו להמשיך בעבודת השו"ב ונתמנה לרואה ומפקח על השובי"ם (זכרון לחובבים ראשונים, חוברת יט, שנת תרפ"ט, במאמרו של ר"מ פודהצר). בקונטרס הפולמוס שלפנינו, הוא מביא את מסורת השוחטים של ארץ ישראל, לאסור את העופות בהם נמצאו כבדים מתולעים.
חתימה בדף השער: "הק' יוסף ב"ר אהרן מבראדשין[?]".

[8] דף. 19.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. סימני עש מעטים, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים קטנים במספר דפים. כריכת עור חדשה.

ללא דף [9] שנמצא רק בחלק מהעותקים, ואינו רשום אצל ש' הלוי. דף זה כולל את סופה של ההשמטה (ש' הלוי לא ראתה דף זה וכתבה שההדפסה נפסקה באמצע עניין; עם זאת במפעל הביבליוגרפיה נרשמו [9] דפים, וגם בעותק שבספרייה הלאומית מופיע דף [9]).
ש' הלוי, מס' 183 (נרשם על פי עותק מספריית נפתלי בן-מנחם).

נדיר.

ספר אהבת ישראל, ליקוטים בענין מצות "ואהבת לרעך כמוך", מחז"ל והספרים הקדושים, מאת רבי משה וורטמן. ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק (תלמיד רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי ישראל מרוז'ין), [תרל"ג 1873]. מהדורה ראשונה.

המחבר העלים את שמו, אך נכדו גילה אותו במהדורה השנייה של ספר קדושת הארץ, ירושלם תרמ"ה.
המחבר, הרב הצדיק רבי משה ווארטמן מקוז'ניץ (נפטר תרל"ד), נודע בכל מדינות פולין כצדיק העוסק בתורה יומם ולילה. נהג להסתופף אצל גדולי הצדיקים, ביניהם מורו ורבו רבי חיים מאיר יחיאל שפירא השרף ממוגלניצא, גיסו רבי זאב מיוזעפאף, ורבי ירחמיאל מפרשיסחא. נהג להתענות שנים רבות משבת לשבת, והיה מחלק את כל הונו ורכושו לאלמנות וליתומים. עלה לירושלים בשנת תר"כ, והמשיך בהנהגותיו הנעלות. בספרו "דברי תורה" מביא המחבר בין היתר דברים ששמע מרבותיו הצדיקים, אך את שמו העלים מחיבורו. בין ספריו הנוספים: רוממות נשמת ישראל, צדה לדרך, ספר החיים, קדושת הארץ, שבחי הארץ הקדושה, ועוד.

[1], פז דף. 12.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי קל. קרעים, בהם קרע חסר בדף השער, עם פגיעה במסגרת השער, וקרעים חסרים קטנים במספר מקומות נוספים, משוקמים במילוי נייר. סימני עש קלים. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.

ש' הלוי, מס' 185.

ספר "שער המצות", השער הה' משמונה שערים שחיבר רבי חיים ויטאל כפי שקיבל מהאר"י. ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, [תרל"ב-תרל"ג 1872-1873]. מהדורה שנייה, עם הוספות ותיקונים על-פי כתבי יד אחרים, שהיו בירושלים בבית מדרשו של רבינו הרש"ש, שלא נודעו למדפיסי המהדורה הראשונה בשאלוניקי, בשנת תרי"ב (מעבר לשער: "הוגה כל אלו ההגהות מס’ המצוות כ"י של מוהרש"ש ע"י חד מן חברייא של קהלת 'בית אל' יכב"ץ ה"ה ע"ה אהרן רפאל חיים משה ב’ יצחק פירירא ... אשר טרח ויגע ... על זה ועל מפתחות הס’ הזה").
עם מעטפת מודפסת קדמית ואחורית, נדירה, על נייר צהוב. מעבר למעטפת האחורית נדפס איור מערת המכפלה.
חותמות ורישומי בעלות של בית הכנסת החורבה ("בית יעקב אשר בחוריה"ח ז"ל" = בחורבת רבי יהודה החסיד ז"ל). באחד מהדפים הגהה קצרה בכתב-יד.

[1], פח, [9] דף (כולל מעטפת מודפסת מקורית). 19 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים, בהם קרעים חסרים קטנים בדף השער ובמספר דפים נוספים, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. חותמות. כריכה חדשה.

ש' הלוי, מס' 199.

שני ספרים מדפוסי ירושלים בכרך אחד, מחיבוריו של המקובל הירושלמי רבי יצחק אהרן ממזריטש ולובלין:

• ספר עולם קטן, מאת הגאון המקובל רבי רפאל עמנואל חי ריקי, בעל "משנת חסידים", עם ביאור "פרישת יצחק אהרן", מאת המקובל הירושלמי רבי יצחק אהרן ממזריטש ולובלין. ירושלים, דפוס ניסן ב"ק, תרל"ז [1877].
• כרוך עם: ספר שיר השירים, עם פירוש רש"י ופירוש "פרישת יצחק אהרן", מאת המקובל הירושלמי רבי יצחק אהרן ממזריטש ולובלין. ירושלים, דפוס יצחק בן צבי [גאשצינני] ושותפו ריד"ס [יעקב דוד סלוטקי], תרל"ד [1874].

רישום בעלות וחותמות של "צבי בר"י פארמעט ז"מ בירושלם ת"ו", משנת תרנ"א.

המחבר של שני הספרים – הגאון המקובל רבי יצחק אהרן ממעזריטש (תקנ"ט-כסלו תרמ"א), בן רבי מאיר מלובלין, מצאצאי רבי נחום מבריסק בן השר רבי שאול וואהל. תלמיד חכם מופלג שעלה לירושלים בראשית שנות הת"ר בקירוב, בה ישב עשרות שנים על התורה ועל העבודה, כשהוא מותיר אחריו יבול תורני מבורך של חיבורי פרשנות בנגלה ובנסתר – על התלמוד ירושלמי והתוספתא, על הזוהר וספרי קבלה, על שולחן ערוך, על הש"ס ועל התנ"ך. מכל יבולו התורני הספיק בחייו להדפיס רק את חיבורו "פני יצחק אהרן" על מסכת פסחים, "פרישת יצחק" על שיר השירים ו"פרישת אהרן" על ספר "עולם קטן" לבעל "משנת חסידים".
בספר "חלקת מחוקק" על מצבות העיר ירושלים (מחברת ג, דף לה, שורה יז, קבר יא), מצוטט מפנקס החברה קדישא בירושלים: "הרב המפורסם בתורה בעהמ"ח סה"ק, זקן ושבע ימים", ונכתב על כתבי היד שנותרו מחיבוריו: "והניח בכתובים חבילות חבילות, והם על כל הירושלמי, תוספתא, ספרי, מרדכי, שו"ע אה"ע, זוהר, זוהר חדש, תקוני זוהר, משנת חסידים... ונפטר בן פ"א שנה". ר' מנשה רפאל ליהמן, בהקדמה לקטלוג כתבי היד שבאוספו (אהל חיים, ב, ניו יורק, תשנ"א), מספר על כתבי היד של המחבר שהתגלו בשנים האחרונות, בהם עשרה כרכים של החיבור "פרישת יצחק אהרן" על הירושלמי, ולמעלה מאלף דף של חיבור מקיף על הזוהר ותיקוני זוהר.

עולם קטן: יח דף. שיר השירים: [3], כה דף. 19.5 ס"מ. נייר יבש ומעט שביר. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים בשולי הדפים, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. כריכה ישנה.

ש' הלוי, מס' 208, 225.

ספר סוכת דוד, על דיני סוכה וארבעת המינים, מאת רבי דוד הכהן מווילנא (בעל "עיר דוד"). ירושלים, [דפוס יואל משה שאלאמאן], תרמ"ה [1885]. הספר נכתב בשפה מליצית ומורכב ממשפטים השווים בגימטריה לפרט השנה בו נדפס הספר – תרמ"ה.
מעבר לדף השער, נדפס מכתב המלצה לטובת המחבר (בגרמנית), בצירוף חותמתו (חותמת נוספת שלו מופיעה בדף האחרון).

76 עמ'. 16.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי הדפים. כריכה ישנה (לא מקורית).

רבי דוד כהן מווילנא בעל ה"עיר דוד", התגורר בירושלים והדפיס מספר ספרים דומים לספר זה בשנות התר"ל והתר"מ, המורכבים ממשפטים שהגימטריה שלהם שווה לשנת ההדפסה העברית של הספר.

ש' הלוי, ספרי ירושלים הראשונים, מס' 517.

מקור: לשעבר, מאוסף ד"ר י' מהלמן, עם רישום בעפרון בכתב-ידו, המציין כי הספר "לא שכיח".