מכירה פומבית 055 מכירה מקוונת: ספרי קודש, חסידות וקבלה – דפוסי ירושלים – מכתבים – חפצים
- (-) Remove ownership filter ownership
- מיוחסים (52) Apply מיוחסים filter
- עותקים (52) Apply עותקים filter
- book (52) Apply book filter
- import (52) Apply import filter
- חסידות (27) Apply חסידות filter
- חתימות (25) Apply חתימות filter
- וחותמות, (25) Apply וחותמות, filter
- וחותמות (25) Apply וחותמות filter
- והקדשות (25) Apply והקדשות filter
- הגהות (25) Apply הגהות filter
- dedic (25) Apply dedic filter
- gloss (25) Apply gloss filter
- signatur (25) Apply signatur filter
- stamp (25) Apply stamp filter
- stamps, (25) Apply stamps, filter
- חב (15) Apply חב filter
- חבד (15) Apply חבד filter
- ספרי (15) Apply ספרי filter
- חב"ד (15) Apply חב"ד filter
- chabad (15) Apply chabad filter
- chassidut (12) Apply chassidut filter
ספר מִשְׁנֶה תורה להרמב"ם, חלק רביעי, עם המפרשים. פיורדא, דפוס חיים מדפיס, תקכ"ז [1767].
העותק של האדמו"ר רבי נפתלי טייטלבוים אב"ד נירבאטור – חותמותיו מופיעות על גבי דף השער ועל גבי דפים רבים נוספים: "נפתלי טייטלבוים אב"דקה"י ניר-באטאר".
הגה"צ רבי נפתלי טייטלבוים אב"ד נירבאטור (תרכ"ז-תרצ"ח), בנו השני של האדמו"ר רבי ישראל יעקב יוקיל טייטלבוים אב"ד וואלאווע, ובן-בתו ותלמידו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל ה"ייטב לב" מסיגט. חתן אחי-אמו רבי משה יוסף טייטלבוים אב"ד אוהעל (בן ה"ייטב לב"). כיהן ארבעים שנה כאב"ד נירבאטור, משנת תרנ"ח, וניהל בה את רבנותו בתקיפות, באהבה וביושר. היה מחשובי האדמו"רים בתקופתו ומראשי הלשכה האורתודוקסית בהונגריה. עמד בקשרי-ידידות עם בן-דודו רבי יואל טייטלבוים אב"ד סאטמר, ולמרות שהיה קשיש ממנו כיבדו כתלמיד והאזין לעצתו כאחד מן החסידים. הוא נזכר בכמה ממכתבי האדמו"ר ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש, שפעל יחד עמו לחיזוק עניני היהדות ונגד התנועה הציונית והמפלגות הדתיות "אגודת-ישראל" ו"המזרחי".
[1], קלה, קלח-רצח, [8], רצז-שב דף. ספירת-דפים משובשת. 35.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים וקרעים חסרים בשולי מספר דפים. קרעים חסרים גדולים בדף השער, עם פגיעה רבה בטקסט. סימני עש עם פגיעות בטקסט. כריכת עור חדשה.
ספר ילקוט הרועים, אוסף דעות התנאים והאמוראים בנושאים שונים, על פי סדר האלף-בית, מאת רבי שמעון בצלאל ניימאן. לבוב (למברג), דפוס E. salat, תרס"ח 1908.
העותק של הגאון הצדיק רבי יצחק וינגרטן. רישום בעלות בכתב-ידו ובחתימתו בדף המגן (החתוך וחסר ברובו, ומנותק), מתקופת לימודיו בבחרותו בישיבת קאליב בהונגריה: "בעזהי"ת ספר ילקוט הרועים הדין שייך לי לשמי נאום החותם הק' יצחק וויינגארטעין? מילדי ק"ק פ. לאדאן, הלומד בישיבת אדמו"ר ההגהצה"ק מוה"ד [מופת הדור] פה אב"ד ור"מ דק"ק קאלוב יצ"ו בשנת חצר"ת[?]". בדף השער חתימתו: "יצחק וויינגערטען"; וחתימות נוספות. רישומי בעלות נוספים מאוחרים בדף המגן האחורי, חלקם בחתימת חברו "אפרים שטיינער".
הצדיק והמשפיע החסידי רבי יצחק וינגרטן (תרע"ג-תש"נ), ראש ישיבת "באר מנחם", ומראשי ישיבת חיי עולם. שימש גם כמשפיע בישיבת טאהש בקנדה. נולד בפישפקלדאן שבמחוז היידו-ביהר בצפון מזרח הונגריה. אביו היה רבי יהודה, בן אחר בן להרה"ק רבי דוד מסטפין, ואמו התייחסה להרה"ק רבי אלימלך מליז'נסק. למד בבחרותו בישיבתו של רבי מנחם ברודי מקאליב, שחיבב אותו מאוד, ומינה אותו לחזור על השיעורים בפני מאות בחורים (בישיבות הונגריה ניתן התואר "ראש ישיבה", לבחור בעל התפקיד לחזור על השיעורים]. בשנת תרצ"ט, לאחר פטירת רבו עלה לארץ ישראל ולמד בישיבתו של המהרי"ץ דושינסקי. לאחר נישואיו נתמנה לכהן כר"מ בישיבת "חיי עולם" ובהמשך מונה לראש הישיבה, יחד עם גיסו רבי אהרן ברנשטיין, ובתפקיד זה שימש במשך 28 שנים. בשנת תשי"ד, הקים ישיבה וכולל לאברכים בירושלים, בשם "באר מנחם", על שם מורו ורבו רבי מנחם ברודי מקאליב. היה מקורב להאדמו"ר רבי ישראל מגור, אשר כינהו "רבי יצחק שומר הברית", עקב היותו עומד על משמר גדרי הקדושה בירושלים. כמו כן היה מקורב להאדמו"ר רבי יואל מסאטמר, שאף תמך בו כלכלית כדי שיוכל להחזיק משגיחים במקוואות בירושלים.
[3], עו דף. 32.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים, בהם קרע חסר בדף השער, ללא פגיעה בטקסט. כריכה ישנה ובלויה, רופפת.
ספר קהלת יעקב, ערכים בקבלה ע"פ סדר הא"ב, מאת הגאון המקובל האדמו"ר רבי יעקב צבי יאליש מדינוב, בעל "מלוא הרועים". לבוב (למברג), דפוס L. Jolles in Stry, תר"ל 1870. מהדורה ראשונה.
עם הסכמות האדמו"ר רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין מזידיטשוב, ה"דברי חיים" מצאנז, המגיד מטריסק, ה"צמח צדיק" מוויז'ניץ, ועוד.
העותק של המקובל רבי יצחק בעהם הדיין מקראלי, עם חותמתו בדף השער ובדף נוסף: "יצחק איצק בעהם".
הגאון המקובל רבי יצחק בעהם (תקע"ט-תרמ"ח), מחכמי הונגריה וירושלים. נסמך על ידי הגאון רבי מאיר פערלס אב"ד קראלי, ושימש כדיין ומורה צדק בעיר. היה מגדולי חסידי ה"דברי חיים" מצאנז ובנו הרה"ק משינאווא. בשנת תרל"ג בערך הגיע רבי יצחק לירושלים בשליחות הרה"ק רבי יחזקאל משינאווא כדי להדפיס בארץ ישראל את סדרת ספרי "אור החמה" על הזוהר מאת רבי אברהם אזולאי. לאחר עלותו לארץ שימש כדיין בירושלים והיה מראשי כולל אונגרין (ראה אודותיו בהרחבה: ר' מנשה יוסף מילר, הדיין רבי יצחק בעהם מקראלי-ירושלים, עלי זכרון, מג, שבט תשע"ח, עמ' ב-טז).
חותמות נוספות של הקדשה לבית מדרש (לאחר שנת תרס"ב: "הספר הזה הוא מעזבון המנוח הגביר מו"ה יוסף במו"ה אלעזר פיש מדערש, נפטר חי תמוז תרס"ב לפ"ק), וחותמות של בית המדרש של "חברת ש"ס דקהל יראים ניר באטיהר והגליל" [נירבאטור, הונגריה].
[2], כח, [1], נד, לה, כב, [14] דף. חסר הדף האחרון בסוף הספר, עם "לוח הטעות". 26.5 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמי שעווה. בלאי קל וקמטים. קרעים וקרעים חסרים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים, עם פגיעות מעטות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. חותמות רבות. כריכה ישנה ובלויה, עם פגמים.
שלושה ספרי חסידות בכרך אחד. עותקים מיוחסים של האדמו"ר רבי יחיאל העשיל מקרילוביץ, עם חתימותיו וחותמותיו:
• ספר זאת זכרון – "חידושי תורה ורזין דאורייתא", מאת הרה"ק רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ – "החוזה מלובלין". זולקווא, דפוס שמואל פינחס שטיללער, תרכ"ג 1863.
• ספר דברי אמת, דרושי חסידות על התורה, מאת הגה"ק רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ – "החוזה מלובלין". לבוב (למברג), דפוס S. L. Kugel, Lewin et Comp., [תרכ"ד] 1864.
• ספר אור לשמים, מאמרי חסידות על פרשיות התורה, חידושים על סוגיות הש"ס ושו"ת, מאת האדמו"ר רבי מאיר הלוי רוטנברג אב"ד סטאבניץ ואפטא, תלמיד החוזה מלובלין. לבוב (למברג), ללא שם מדפיס, תר"כ בערך 1860]. מהדורה שנייה.
בסוף ההקדמה נדפסה "תפלה מהרב הק' בעהמ"ח זי"ע" – תפלתו המפורסמת של המחבר: "רבון העולמים ידעתי כי הנני בידך לבד כחומר ביד היוצר...", שתלמידו ה"תפארת שלמה" מראדומסק אמר עליה "שהיא סגולה נוראה לפרנסה ולהצלחה" (במהדורות המאוחרות של הספר, החל ממהדורת תרע"ד ואילך, נדפס לפני התפלה: "אשר הרב הק' מראדאמסק בעהמ"ח ס' תפארת שלמה זצוקלה"ה הי' רגיל לאומרה בכל יום ערב ובוקר, ואמר שהיא סגולה נוראה לפרנסה ולהצלחה לאומרה בכל יום").
העותקים של האדמו"ר רבי יחיאל העשיל מקרילוביץ. בדפי השער של ספר דברי אמת וספר אור לשמים, חותמות של רבי "יחיאל העשיל, קרילאווצי פאד, גאב'". בדף השער של ספר דברי אמת חתימות רבות שלו "יחיאל העשיל".
האדמו"ר רבי יחיאל השיל מקרילוביץ (תר"ג-תרע"ו), מגדולי האדמו"רים באוקראינה, בנו של האדמו"ר רבי משולם זושא השיל מזינקוב (בנו של רבי יצחק מאיר מזינקוב הנ"ל ונכדו של ה"אוהב ישראל" מאפטא), וחתנו של האדמו"ר רבי יהושע רוקח מבעלז. כיהן כאדמו"ר בעיירה מורבה-קרילוביץ שבפודוליה והרבה לנסוע בעיירות פודוליה בהן ישבו חסידיו. נפטר בעת ביקור אצל חסידיו בקישינב. חתניו ונכדיו כיהנו כאדמו"רים, מהם: חתנו האדמו"ר רבי יצחק ישעיה הלברשטאם מטשחויב (בן הזקונים של ה"דברי חיים" מצאנז).
שלושה ספרים בכרך אחד. זאת זכרון: [1], ב, ה-לה, לח-מא, מא-מד, מז-מט, [1]; ז דף. חסרים דפים ג-ד מהספירה הראשונה. דברי אמת: מח דף. אור לשמים: סז דף. 24 ס"מ בקירוב. מרבית הדפים במצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי וקמטים. סימני עש עם פגיעות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים במספר דפים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. הספר הראשון מנותק. כריכה ישנה, פגומה ומנותקת, ללא שדרה (בלאי רב וסימני עש בכריכה).
ספר שושנת יעקב, חידושים וביאורים על דיני דגרמי לרמב"ן, מאת רבי יעקב יששכר שטיינר מאוליינב. פרעמישלא, דפוס חיים אהרן זופניק וחיים קנאללער, תרמ"ב [1882]. מהדורה יחידה.
הקדשות עצמיות בכתב-יד וחותמת של רבי חיים אליהו טייטלבוים מברגסז, "קבלתי לדו"ד [לדורון דרשה] מנכד ההמח"ב [הרב המחבר] ה"ה הדיין המצויין... מו"ה חיים גרונר נ"י דיין בק"ק בארדיוב יע"א"
רבי חיים יהודה ליב גרונר דומ"צ ואב"ד בבארדיוב (תרט"ו-תרפ"א), בנו של רבי ישראל יעקב גרונר (חתן המחבר), וחתנו של הרה"ק רבי יחיאל צבי אונגר מדומברובה (תק"ע-תשרי תרמ"ד) שהיה גם חותנו של האדמו"ר בעל ה"דברי חיים" מצאנז (בזיווגו השלישי – לאמם של הרה"ק רבי ישעיה מטשכויב והרה"ק רבי שלום אליעזר מראצפרט).
מ, מה-סד דף. חסרים דפים מא-מד. 24.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. סימני עש מעטים. חותמות. כריכת עור חדשה.
ספר עקידת יצחק, חלק שני, על ספר שמות ומגילת אסתר, לרבי יצחק בן עראמה. פרשבורג, דפוס פראנץ שמיד, [תר"ט] 1849.
עותק האדמו"ר רבי "אריה ליב הלברשטאם אב"ד מושינא" – חותמת (מחוקה חלקית) בדף המגן הקדמי: "הרב ארי' האלבערשטאם נכד [להה"ק מצאנז והה"ג מסיגעט] זלה"ה, לפנים אבד"ק מושינא יצ"ו [חונה כעת בעיר קעזמארק]".
בדף המגן השני, חתימה: "הק' יצחק ארי'ה פארקאש". בכמה מקומות, הגהות קצרות וסימונים (בכתב-יד האדמו"ר?).
האדמו"ר רבי אריה ליב הלברשטאם אב"ד מושינא (תר"ל-תש"ג, נספה בשואה; אנצ' לחסידות, א', עמ' שיג), בנו של האדמו"ר רבי משה הלברשטאם אב"ד בארדיוב (תר"י-תרס"ד), וחתנו של רבי שמואל רוקח אב"ד סקוהל (תרי"א-תרע"ב, בנו בכורו של האדמו"ר רבי יהושע מבעלז). מצד אביו היה מצאצאי ה"דברי חיים" מצאנז וה"ייטב לב" מסיגט (שכן אבי-אביו היה האדמו"ר רבי ברוך הלברשטאם מגורליץ, בנו של ה"דברי חיים" מצאנז וחתנו של ה"ייטב לב"). כיהן כדיין ומו"צ בסקוהל, ובשנת תרס"ד נתמנה לכהן כרב העיר ואדמו"ר במושינא. בשנות התר"צ בקירוב עבר לעיר קעזמארק.
[2], ב-רלז דף. 22.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קמטים ובלאי. פגמים קלים. קרעים וקרעים חסרים קטנים בדפי המגן ובשולי מספר דפים. רישומים וחותמות. כריכת עור חדשה.
ספר משכיל לדוד, חיבור על פירוש רש"י על התורה, מאת רבי דוד פארדו. ונציה, דפוס גד בן שמואל פואה, [תקכ"א 1760]. מהדורה ראשונה.
עותק מיוחס לאדמו"רי טשרנוביל – רישומי בעלות בדף השער: "זוסיא בהרב"; "הספר שייך להרב ר' זוסיא שליט"א".
כפי המסופר, רישום מסוג זה מעיד כי ספר זה הגיע מספריו הקדושים של האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל ובנו האדמו"ר רבי זושא מטשרנוביל. שכן בפטירתו של רבי אהרן בשנת תרל"ב חולקו הספרים בין צאצאיו ונרשם על כל ספר לחלק מי הגיע: "זוסיא בהרב", "מנחם נחום בהרב" וכו'.
האדמו"ר רבי אהרן טברסקי מטשרנוביל (תקמ"ז-תרל"ב), זקן אדמור"י דורו, בנו של רבי מרדכי מטשרנוביל ותלמיד סבו רבי נחום מטשרנוביל. לאחר פטירתו מילא את מקומו בטשרנוביל, בנו הקדוש רבי ישעיה משולם זושא (זוסיא) טברסקי (נפטר תרמ"א), אבי-אמו של האדמו"ר הקדוש רבי אהרן רוקח מבעלז (תר"מ-תשי"ז).
[2], קסח, [4], קסט-קעב דף. חסרים [4] דף בתחילת הספר, עם ההקדמה ושיר מאת המגיה. [2] דף מתוך ההקדמה נכרכו לאחר דף קסח. 23 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש בדפים האחרונים. קרעים במספר מקומות, עם פגיעה בטקסט באחד מהדפים. חותמת צנזור. רישומים. כריכה ישנה, עם פגמים.
[1] דף הוא של רשיון השלטונות, באיטלקית. ברוב העותקים נכרך הרשיון לאחר ההקדמה. יש עותקים, בהם נדפס הרשיון לפני לוח הטעויות, בסוף הספר, או בין דף קסח לדף קסט, כמו בעותק שלפנינו. ראו: מ' בניהו, הסכמה ורשות בדפוסי ויניציאה, ירושלים תשל"א, עמ' 349, מס' 35; א' יערי, מחקרי ספר, ירושלים תשי"ח, עמ' 399 מס' 48.
ספר ערכי הכנויים, לפי סדר האותיות, מאת רבי יחיאל היילפרין. דיהרנפורט, דפוס יוסף מייא, [תקס"ו 1806]. מהדורה ראשונה.
הסכמות רבות מעבר לדף השער ובדף שאחריו, ביניהן גם הסכמת רבי לוי יצחק מברדיטשוב, "אב"ד ור"מ דק"ק זעליחאבי ודק"ק פינסק ודק"ק בארדיטשוב", המדפיסים קראו את החתימה באופן משובש, והם הדפיסו את שמו: "הק' צבי לוי בהגאון מהר"ש".
העותק של האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורה.
בדף המגן הקדמי רישום בעלות בכתב-ידו: "זה הספר שייך לנחום דובער פרידמאן". בדף השער רישום נוסף בכתב-ידו (בכתיבה מרובעת): "קנין כספי נחום דובער פרידמאן", ושתיים מחותמותיו, חותמת אחת עם שמו, "נחום דובער פרידמאן", וסמל האריה במרכזה; וחותמת נוספת "קנין כספי". בבטנת הכריכה הקדמית תו-ספר, עם הכיתוב: "אוצר הספרים של מו"ה נחום דוב פרידמאן בסאדאגורא".
האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורה (נפטר תרמ"ג, אוצר הרבנים 15912). נכד האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין. בן האדמו"ר רבי שלום יוסף וחתן האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה. לרבי נחום דובער הייתה ספרייה גדולה, בספריתו היו ארבעה סוגי חותמות. ספרים שקיבל מבית אביו נחתמו בחותמת "נחלת אבותי", ספרים שנקנו בכספו נחתמו בחותמת "קנין כספי" (כמו בספר שלפנינו), וספרים שקיבל במתנה נחתמו בחותמת "מנחת שי". בנוסף, היה לו אוסף ספרים קטן של מתנות מגרים שהגיעו לחמיו האדמו"ר לבקש תיקון לנשמתם ועליהם חתם "מנחת גר".
בשולי השער רישומים וחתימות בעלים קודם (מתקופת ההדפסה): "יצחק סג"ל".
ד, פה דף. 37.5 ס"מ. גוף הספר במצב טוב. כריכה במצב בינוני. כתמים. בלאי קל וקמטים בשולי מספר דפים. כריכה עתיקה, עם עיטורים מוזהבים ושדרת עור. בלאי, סימני עש ופגמים רבים בכריכה (קרעים חסרים בשדרה).
ספר מאור ושמש, דברי קבלה על התורה, מאת רבי אברהם קורייאט, עם פיוטים מהמחבר, ופירוש על "עלינו לשבח" מאת רב האי גאון. "לי אור נא" (ליוורנו), דפוס אליעזר מנחם אוטולינגי, [תקצ"ט 1839]. מהדורה ראשונה.
בדף השער חותמת של האדמו"ר רבי "יהושע בהרב המנוח מוהרש"ל זצלל"ה זיע"א – מסאסנאוויטץ וכעת באסטראווי" – האדמו"ר רבי יהושע מאוסטרובה (נפטר תרל"ג, אנציקלופדיה לחסידות ב, עמ' נב-נג), מצדיקי פולין, בנו של רבי שלמה ליב מלענטשנא ומתלמידי ה"שר שלום" מבעלז. הנהיג אחרי אביו עדה גדולה של אלפי חסידים ונודע בגדולתו וקדושתו. הרה"ק רבי צדוק הכהן מלובלין אמר עליו שהוא "נוטר ברית קודש". מחבר הספר "תולדת אדם" (יוזפוב תרל"ה) שזכה לכינוי "נועם אלימלך הקטן". בתו היחידה נישאה להרה"ק רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלא האדמו"ר הראשון מביאלה, בעל ה"דברי בינה" – הראשון לשושלת אדמו"רי חסידות ביאלא.
[3], ג-יא, [1], קכח דף. 20 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, וקרעים בשולי מספר דפים, עם פגיעות בטקסט במספר מקומות, משוקמים בחלקם בנייר דבק. רישומים. כריכה ישנה.
שם עיר ההדפסה "ליוורנו" נכתב בשער בלשון מליצית "לי-אור-נא". גם שמו של המחבר נרשם בשער הספר רק ברמז מליצי: "אַנִי קָטָן יָקְטָן מַעַטָן מן הַמַעַטָן" [יקטן = יהודה קורייאט טוב נרו]. אולם שמו מוזכר בפירוש בהסכמות ובהקדמת רבי אליהו בן אמוזג ["בן אחותו ותלמידו של המחבר נר"ו"].
ספר טורי אבן, חידושים על שלוש מסכתות, ראש השנה, חגיגה ומגילה, מאת הגאון רבי אריה ליב גינצבורג בעל ה"שאגת אריה", עם הגהות וחידושים בשם "אמרי ברוך", מאת הגאון רבי ברוך פרנקל-תאומים אב"ד לייפניק בעל ה"ברוך טעם". וינה, דפוס Friedrich Jasper, תרל"ה [1875].
העותק של האדמו"ר רבי יחזקאל פאנעט אב"ד דעעש בעל "כנסת יחזקאל" – בדף השער חותמתו של האדמו"ר בצעירותו, בתקופה שלאחר נישואיו ומגוריו בסמוך לחותנו באויבער-ווישעווע: "יחזקאל בהרה"ג מהר"ם פאנעט – אויבער וויששא"; וחותמת מאוחרת יותר, לאחר עלותו לכהן כרב וכאדמו"ר על מקום אביו בדעעש: "יחזקאל פאנעט אבד"ק דעעש והגליל". חותמת נוספת, כנראה, של אחיו הבכור, האדמו"ר רבי יצחק יחיאל פאנט: "יצחק יחיאל פאנעט – מסחר ספרים טליתים עטרות".
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יחזקאל פאנעט אב"ד דעעש (תר"ל-תר"צ), בן האדמו"ר רבי משה'לי מדעעש (תר"ג-תרס"ג), ונכדו ותלמידו של האדמו"ר בעל "מעגלי צדק" מדעעש. חתן רבי שמואל יהודה פולאק מווישאווא. היה מגדולי צדיקי הונגריה בדורו והחליף שו"ת עם גדולי זמנו. הסתופף בצלו של הרה"ק בעל ה"דברי יחזקאל" משינאווא, שכיבד אותו וקירבו מאד. כיהן ברבנות בערים אהרישאר ומארוש-אויוואר, ובשנת תרס"ג החל למלא את מקום אבותיו ברבנות העיר דעעש. איש מופת שפעל ישועות בכוח תפילותיו, "נושעו על ידו כמה אלפים מישראל על-ידי תפילותיו הקדושים, וכמה ענינים אשר לא היה באפשרות שיעשו על-ידי דרך הטבע, רק בנס, והכל רק על-ידי רוב קדושתו ותפילותיו הקדושים" (קול בוכים, דעש, תר"ץ, עמ' ט). לאחר פטירתו נדפס ספרו "כנסת יחזקאל" על התורה (קלויזנבורג, תרצ"א).
אחיו הבכור, האדמו"ר רבי יצחק יחיאל פאנעט (תרכ"ג-ת"ש), בן האדמו"ר רבי משה'לי מדעעש (תר"ג-תרס"ג), ונכדו ותלמידו של האדמו"ר בעל "מעגלי צדק" מדעעש. חתן האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה בינדיגער מביקאווסק. למד בישיבת סבו בעל "מעגלי צדק" בדעעש. עסק רבות בענייני ארץ ישראל, ועמד יחד עם אחיו בנשיאות הכולל "אהבת ציון" לאנשי זיבנבירגן. לתפקיד זה נתמנה לאחר פטירת אביו בשנת תרס"ג, כאשר נתחלקה ירושתו לשתים, אחיו האדמו"ר רבי יחזקאל נבחר לרב העיר, ואילו רבי יצחק יחיאל נתמנה לנשיא קופת ארץ ישראל. בנוסף, כיהן רבי יצחק יחיאל כאדמו"ר בעיר לצד אחיו האדמו"ר רבי יחזקאל, ושמו היה נקרא בפי תושבי העיר "דער רבי ר' איציק מיכעלע".
בשולי דף כ, הגהה בכתב-יד (בעט, מתקופה מאוחרת).
[1], מו; לה; לז; כד דף. 33.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. קמטים ובלאי. קרעים וקרעים חסרים, בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות במסגרת השער ובטקסט (דף השער מודבק על גבי נייר לשימור וחיזוק). כריכה חדשה.
ספר מדרש רבה לספר ויקרא, ומדרש שיר השירים, עם הפירושים "מתנות כהונה" ו"אסיפת אמרים". וורשא, דפוס האחים לעווין-עפשטיין, תרס"ט 1909. שני שערים.
בדף השער הראשון, חותמת האדמו"ר רבי "קלונמיס קלמיש בהה"צ מוהר"א שפירא חתן הר' במוהרי"מ זצלל"ה, פיאסעצנע ווארשא גאב.". חתימת-ידו של אחיו רבי "ישעי' שפירא". בדפי הספר רישומים וסימונים שונים (בעיפרון).
האדמו"ר הקדוש רבי קלונימוס קלמיש שפירא מפיאסצנה בעל "חובת התלמידים" (תרמ"ט-תש"ד; נספה בשואה), קדוש וטהור, עמקן ומקורי. בן לאביו האדמו"ר רבי אלימלך מגרודז'יסק, וחתן האדמו"ר רבי ירחמיאל משה הופשטיין מקוז'ניץ. מגדולי ההגות החסידית בתקופת מלחמת העולם השנייה ולפניה. מחנך כביר שהשקיע את כל כוחותיו בתלמידיו ובחינוך הדור הצעיר. קנה שם עולם בספריו המקוריים: "חובת התלמידים" לבחורים צעירים (וורשא תרצ"ב, ספרו היחיד שנדפס בחייו), "הכשרת האברכים", "מבוא שערים", "דרך המלך", "בני מחשבה טובה", ויומנו האישי "צו וזירוז". בשנת תרס"ט החל לכהן כאדמו"ר בפיאסצ'נה, עיירה סמוכה לוורשא, ומשנת תרע"ג החל לכהן כרב העיירה. בשנת תרפ"ג פתח את ישיבתו "דעת משה" בוורשא, בה כיהן כראש ישיבה. בישיבתו השקיע את כל כוחותיו, והתמסר לכל אחד מתלמידיו באופן אישי. בישיבתו התגלה כמחנך משכמו ומעלה, עם הבנה פסיכולוגית דקה ויכולת חדירה לנפשות תלמידיו.
אחיו הצעיר, האדמו"ר רבי ישעיהו שפירא (תרנ"א-תש"ה), עלה לארץ ישראל בשנת תר"פ ופעל רבות בתנועת ההתיישבות של הפועל המזרחי. השפיע בין חברי התנועה הרבה יראת-שמים בחום חסידי לוהט, ונודע בפי כל בשם "האדמו"ר החלוץ". בשנת תש"ג הגשים את משאלת חייו לעבוד כאיכר בנחלתו בכפר פינס. אך השמועות הרעות שבאו מאירופה הכריעוהו ונפטר בגיל צעיר בבית גיסו האדמו"ר רבי חנוך בורשטיין מסוכוטשוב.
[2], קא; עט דף. 18.5 ס"מ. נייר יבש. מצב בינוני. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים בשולי מספר דפים. כריכת עור חדשה.
ספר בירת מגדל עז, חלק שלישי של סידור רבי יעקב עמדין, הכולל: סדר ברית מילה, הלכות והנהגות מלידת האדם ועד פטירתו, דרכי החינוך, דיני איסור והיתר, מוסר ופילוסופיה ועוד. "כמו שנדפס בברדיטשוב" – [לבוב (למברג)?, ללא שם דפוס, תר"כ 1860 בערך]. עם הסכמות האדמו"רים רבי מרדכי מטשארנביל ורבי ישראל מרוז'ין (שהועתקו מהוצאת ברדיטשוב תקצ"ו).
העותק של האדמו"ר הראשון מבוסטון. בדף השני, חתימת ידו (בכתב מרובע) של האדמו"ר רבי "פנחס דוד הלוי הורווטץ", וחותמת אביו: "שמואל שמעלקא הלוי ב"ר סענדר הארווץ, בעיה"ק ירושלם תובב"א".
האדמו"ר רבי פנחס דוד הלוי הורביץ מלעלוב-בוסטון (תרל"ו-תש"ב; אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ' תקמט-תקנ), האדמו"ר הראשון ומייסד שושלת בוסטון בארה"ב, בנו של הרה"צ רבי שמואל שמלקה הורוויץ מירושלים (חתן האדמו"ר מלעלוב רבי אלעזר מנחם בידרמן, ומצאצאי רבי שמואל שמלקא מניקלשבורג). מנעוריו הצטיין רבי פנחס דוד בחריפותו ובבקיאותו. בשנת תרע"ג יצא בשליחות כולל גליציה בירושלים. בשהותו באירופה, פרצה מלחמת העולם הראשונה ולאחר גלגולים רבים הוא הגיע לבוסטון ארה"ב (ובכך קיים את הוראתו העלומה של דודו האדמו"ר רבי דוד צבי שלמה מלעלוב-ירושלים, שהורה לו כבר בשנת תר"ע כי עליו לנסוע לאמריקה). בבוסטון הוא הקים את בית מדרשו, שהיווה יתד ואבן פינה לבית מדרש חסידי בעיר בוסטון וסביבתה.
לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו האדמו"ר רבי לוי יצחק הורביץ מבוסטון (תרפ"א-תש"ע), שעסק רבות בעזרה לזולת ובקירוב רחוקים. אחרי אישיותו הכובשת נמשכו סטודנטים רבים שחזרו בתשובה וקיימו חיי יהדות מלאים. בין היתר הקים את ארגון "רופא" המסייע לכל באי המרכז הרפואי בעיר בוסטון (ארה"ב). לימים עלה לירושלים, ומשנת תשמ"ט כיהן כחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
[2], קפב, צט, [1] דף. 22 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי צבע ועקבות רטיבות. קרעים וקרעים חסרים בשולי הדפים, ללא פגיעה בטקסט. סימני עש. רישומים. כריכת עור חדשה.
במהדורה זו זוייף שם מקום הדפוס, ונכתב בשער: כמו שנדפס – בברדיטשוב" (כשהאותיות "בברדיטשוב" מוגדלות). כפי הנראה נדפס בלבוב או באחד מדפוסי רוסיה-פולין בשנת תר"כ בקירוב.