ספר קב חן, דרושים על התורה ולקוטים על המועדים ועל פסוקים שונים, מאת האדמו"ר רבי נח מקארוב (תלמיד "החוזה" מלובלין ורבי לוי יצחק מברדיטשוב). ברעסלויא, ללא שם מדפיס, תרכ"ו [1866]. מהדורה ראשונה.
בדף השער, חותמת של רבי "ליבוש בער האלפערט, אבדק"ק לעספיץ והגליל יצ"ו"; חתימת "אברהם יקותיאל יערמיש", ומעבר לדף, הקדשה עצמית בכתב-יד: "קבלתי במתנה מאת... מוה"ר אברהם יקותיאל יערעמיאש נ"י לזכרון ואות אהבתו וידידותו".

המחבר, האדמו"ר רבי נח מקארוב (תקנ"ד-תרט"ו), נולד לאביו רבי שמואל בקונסקובולה שבאזור לובלין. מילדותו הכיר והסתופף בצל ה"קדושת לוי" וה"חוזה" מלובלין. לאחר פטירת ה"חוזה" דבק ברבי שמואל מקארוב, ובהמשך הוכתר לאדמו"ר מקארוב. גם כאשר היו לו חסידים רבים, נסע לפני רבי מנחם מנדל מקוצק. הספר "קב חן" מבוסס על תורותיו, הוא תיקן והגיה עוד בחייו ואף נתן לו את שמו, אך בפועל נדפס הספר לאחר פטירתו על ידי נכדו האדמו"ר רבי חיים משה זאב מווארשא, אשר הוסיף לספר גם את תולדות המחבר (אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ' תא-תד).

[7], ח-פד, [1] דף. חסר דף [3] מדפי ההקדמה. ספירת דפים משובשת. 22.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי קל. סימני עש. קרעים קטנים בשולי הדפים. כריכה חדשה.

וריאנט שני. בווריאנט הראשון נדפסו התבטאויות חריפות נגד מתנגדי החסידות, המבקרים את אמירת ה"לשם יחוד" ע"י החסידים (בפרשת בראשית, דף ז/1): "...דהנה ידוע דעת קצת הנוטים מאחרי ה' האומרים מה לנו לכוין אל הספירות הקדושים, הלא יותר טוב לנו לכוון אל עילת כל העילות... אכן זה הדעת הוא הבל וריק ודעת טפשות, כי ידוע לנו על פי קבלה אמתיות...".

בהדפסה השנייה שלפנינו עודן הנוסח ונכתב: "...דהנה ידוע דעת קצת האומרים מה לנו... אכן זה הדעת אינו על פי קבלת האר"י אמתיות שקיבל מפי אליהו..." (בהדפסה זו נשמטה מהכותרת האות ז' של מספר הדף).

ספר סדרי טהרות, חלק ראשון על מסכת כלים, מאת האדמו"ר רבי גרשון חנוך העניך ליינער, אב"ד ראדזין. יוזעפאף [יוזפוב], דפוס האחים שלמה וברוך זעצר ויחזקאל רענר, תרל"ג 1873. מהדורה ראשונה.

הספר "סדרי טהרות" הוא חיבור מקורי, מקיף וגאוני על מסכתות כלים ואהלות. מאחר ואין תלמוד בבלי וירושלמי למסכתות אלו, ערך המחבר כעין "גמרא" לשתי המסכתות. במרכז העמוד מופיעה המשנה, ואחריה ה"גמרא" שהיא ליקוט של כל דברי התלמוד הבבלי והירושלמי וכל מדרשי חז"ל השייכים לאותה משנה. סביב הטקסט של המשנה וה"גמרא" נדפסו שני פירושים מאת המחבר, פירוש ארוך ופירוש קצר. הפירוש הארוך הוא משא ומתן בשיטות ראשונים ואחרונים השייכים לנושא הנידון, והפירוש הקצר הוא פירוש מילולי ומתומצת. החיבור נערך ונסדר בסגנון דומה לגמרא, כשלאחר כל משנה מופיעה המילה "גמ'", ואף הטקסט נדפס בצורה טיפוגרפית זהה למסכתות התלמוד (גוף החיבור נדפס במרכז העמוד באותיות מרובעות, ומשני הצדדים ביאור קצר כעין "רש"י" וביאור מורחב כעין "תוספות" – ב"כתב רש"י", עם "עין משפט" ו"מסורת הש"ס" בשוליים). דבר זה עורר בשעתו פולמוס גדול. כמה מרבני וילנא פרסמו התנגדות פומבית נגד החיבור, מהטעם הבא: מאחר שהחיבור דומה מאד לגמרא, קיים חשש שברבות הימים ייחשב כחלק מהתלמוד. מאידך, החיבור זכה להסכמותיהם של רבים מגדולי הדור. בעקבות ההתנגדות נדפסה בראש כל עמוד של החלק השני (על מסכת אהלות), הכותרת "ספר סדרי טהרות", ובתחתית העמודים ההודעה כי החיבור "מלוקט מדברי התנאים והאמוראים ז"ל" (ראו על כך הרחבה בקטלוג קדם, מכירה 70, במסגרת ליד פריט 165).
בסוף הכרך, לוח מודפס (מתקפל) עם מפת ארץ ישראל: "זאת תהיה לכם הארץ לגבלתיה סביב". על דף המפה חותמת המחבר: "גרשון חנוך הענוך ליינער בהרב הגאון הקדוש מאיזבצא שילאיט"א".

[10], 540, 543-544 עמ' + [1] לוח (מפה). 38 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקמטים. קרעים וקרעים חסרים, בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות במסגרת השער ובטקסט בדפים הראשונים, משוקמים בחלקם בנייר דבק. קרעים חסרים במפה עם פגיעה באיור (החלקים המתקפלים פגומים וחסרים בחלקם). כריכת בד ישנה ובלויה.

ספר תולדות אברהם, חידושים על כמה מסכתות מהש"ס, מאת הרה"ק רבי אברהם אייזנברג אב"ד אוליינוב [בעל שו"ת "זרע יצחק", רעו ומקורבו של רבי נפתלי מרופשיץ. בנו של רבי יצחק חריף מסאמבור]. פשמישל (פרמישלה), [תרמ"ב] 1881. מהדורה ראשונה.
עם עשרות הסכמות [35!] מעניינות, מגדולי הרבנים והאדמו"רים: ובראשם בעל ה"ברוך טעם", האדמו"ר רבי נפתלי מרופשיץ, והאדמו"ר המקובל "שר בית הזוהר" רבי צבי הירש מזידיטשוב, המבקש "מאנשי שלומינו החפצים להיות בחבורתינו שיקחו את הספר הזה וממני תראו וכן תעשו...".
עוד הסכימו לספר: האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל "ישמח משה", וחתנו האדמו"ר רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד שיניווא (ה"אריה דבי עילאי"), הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות, הגאון רבי יוסף שאול נתנזון, הגאון רבי יוסף באב"ד בעל "מנחת חינוך", האדמו"ר רבי יעקב צבי יאליש אב"ד דינוב (בעל "מלוא הרועים"), האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם אב"ד צאנז (בעל ה"דברי חיים"), האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב, האדמו"ר רבי יצחק יהודה יחיאל מקומרנא (בעל "היכל הברכה"), האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט (בעל ה"ייטב לב"), האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משיניווא, האדמו"ר רבי מנחם מנדל מקוסוב, האדמו"ר רבי יעקב שמשון מקוסוב, האדמו"ר רבי שלמה שפירא אב"ד מונקאטש ועוד.
בהסכמת האדמו"ר מקומרנא רבי יצחק יהודא יחיאל בעל "היכל הברכה", הוא מספר על היכרותו עם המחבר ואביו הקדוש: "ואני כשהייתי ילד קטן בן י' שנים הייתי עם אבי זצ"ל על ברית מילה והי' שם... הרב הגאון החריף מוה' יצחק שהי' אבד"ק סאמבור וראיתי תוארו כמלאך אלקים ופניו אנפי שכינתא נהירין באור זך מופלא וכל זה שהלימוד שלהם הי' בחריפות וגאונות בדביקות השכינה ובזיכוך החומר ובקדושה גדולה, והמחבר הוא בנו הגאון הקדוש מוה' אברהם זצ"ל העידו עליו הקדושים מדורות שלפני מורי הקדוש מוה' נפתלי מראפשיץ זי"ע ומורי דודי רבינו הקדוש צבי הירש מזידיטשוב וגם שאר הצדיקים וגאוני ישראל שהיו בימיו וגם צדיקי וגאוני זמנינו שהי' גאון וצדיק מארי דיחודא...".
בהסכמת הגאון רבי יוסף באב"ד בעל ה"מנחת חינוך" מעיד עליו: "וכבר נתפרסם שם הגאון המחבר בדורו כאשר כבר נתנו הסכמתם עליו והמה בכתובים מהאתנים מוסדי הארץ גאוני זמנינו וצדיקים וגאוני הדור ההוא אשר חזו לאריה וחזו למרבעתי' רביעה דמי לבר אלהין בוצינא קדישא יקירא ופרישא נוסף על רובי תורותיו... לזאת לפי דעתי שכל מי שיראת ה' נגע בלבו וחביב עליו דברי תורה לשמה יכנוס לביתו את הספר הקדוש הזה...".
בשער ובדף המגן הקדמי, חותמות של רבי "יוסף יצחק גרין, שו"ב וש"ץ מ-וו-העל יע"א"; "מענדל יאקאב"; חתימות של "יעקב שאהנבערג" ועוד רישומים.

[8], קסד, [1]; [7] דף. 30.5 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשולי הדפים. קרע גדול לרוחב אחד מהדפים, עם פגיעה בטקסט (ללא חיסרון). חתימות. כריכת עור חדשה ומהודרת.

אוסף גדול ומגוון של ספרי חסידות וקבלה מדפוסי למברג (לבוב):

• ספר לימודי אצילות, בחכמת הקבלה, "שנמצא בכתב יד מהרב הקדוש... מהרח"ו... מה שקיבל מרבו... האר"י". נדפס מכת"י האדמו"ר רבי משה סופר מפשוורסק, עם הגהותיו. לבוב, [תר"י] 1850. מהדורה ראשונה. יש המייחסים גם את ההקדמה שמעבר לשער לרבי משה מפשוורסק.
• ספר ליקוטי מהרי"ל, דרושים על התורה בדרך החסידות, עם חידושים על מסכתות כתובות וקידושין, מאת רבי יהודה לייב מזאקילקוב, תלמידו של רבי אלימלך מליז'ענסק. לבוב (למברג), דפוס זלמן ליב פלעקיר, [תרכ"ב] 1862. מהדורה ראשונה. עם הסכמת האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם מצאנז בעל ה"דברי חיים".
• ספר מגדל דוד, פירוש על שיר השירים, מאת הרדב"ז. לבוב, דפוס אורי זאב וואלף סאלאט, תרמ"ג 1883.
• ספר לקוטי מהרי"א, על ילקוט שמעוני, מאת האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב. לבוב, דפוס יעקב משולם ניק, תר"נ 1889. רישומי בעלות (מודפסים על סרטי נייר מודבקים) של "יהושע העשיל פאדוואה באלחוב".
• ספר לקוטי תורה מהר"י, על התורה והמועדים, מאת האדמו"ר רבי יששכר בעריש אייכנשטיין מזידיטשוב-דולינא. לבוב, דפוס יעקב משולם ניק, תרמ"ו 1886. חתימות של "שמואל גערמר". חותמות של "חברה קנין ספרים דקלויז וויזניץ החדשה, מ. סיגעט יע"א".
• ספר סדר הדורות מתלמידי הבעש"ט, מאת רבי מנחם מנדל בודק. [לבוב, דפוס U. W. Salat, תרכ"? 1863]. חותמות של "ברוך ליב שעכטער בירושלם".
• ספר מנחת יצחק או שפתי צדיקים, על התורה. לבוב, דפוס יעקב עהרענפרייז, תר"ן 1889.
• ספר לקוטי אמרים, מאת הרה"ק רבי מנחם מנדל מוויטבסק. לבוב, דפוס St. Kuebler, תרע"א 1911.
• ספר מקור חיים, מעשיות על האדמו"ר רבי חיים מצאנז והאדמו"ר רבי יחזקאל משינווא. לבוב, דפוס נתן נטע קראנענבערג, [תרע"ב] 1912. יידיש.
• ספר אמרי צדיקים, אמרים נעימים ופתגמים מחודדים מצדיקים, מאת רבי אברהם איטינגא. לבוב, דפוס R. Margulies, [תרפ"? ?192].
• ספר אור המאיר, תולדות רבי מאיר מפרמישלן. לבוב, דפוס R. Margulies, תרפ"ו [1926].

11 ספרים. גודל ומצב משתנים. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.

ספר רב ייבי, מאמרי מוסר, חסידות וחידושי אגדה, על פרשיות התורה, ספר תהלים ואגדות הש"ס, וחידושים על כמה ממסכתות הש"ס, מאת רבי יעקב יוסף מגיד מישרים ומו"צ באוסטרהא. ברודי, דפוס משה ליב הארמעלין, תרל"ד 1874.

המחבר, הרה"ק רבי יעקב יוסף מאוסטראה (תצ"ח-תקנ"א) מגדולי תנועת החסידות בדור השלישי. תלמידו המובהק של המגיד ממזריטש ומקורב לתלמידי הבעש"ט האחרים. בשנת תקכ"ה התמנה על מקום אביו כמגיד מישרים ומו"צ באוסטרהא. רבי לוי יצחק מברדיטשוב מכנה אותו: "איש אלהים קדוש יאמר לו". בספר זה מובאים דברים רבים בשם הבעש"ט ותלמידיו. שם הספר הוא ראשי תיבות של שם מחברו, רבי י'עקב י'וסף ב'ן י'הודה. בראש הספר לאחר ההקדמות, נדפס החיבור הקצר "מורא מקדש" – עם דברי חיזוק "שלא לשוח בבית הכנסת ובבית המדרש".

[1], קלג דף. 32 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. סימני עש. קרעים וקרעים חסרים בדף השער ובמספר דפים נוספים, עם פגיעות במסגרת השער ובטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. כריכה ישנה.