מכירה פומבית 055 מכירה מקוונת: ספרי קודש, חסידות וקבלה – דפוסי ירושלים – מכתבים – חפצים
- (-) Remove stamps, filter stamps,
- הגהות (25) Apply הגהות filter
- והקדשות (25) Apply והקדשות filter
- וחותמות (25) Apply וחותמות filter
- וחותמות, (25) Apply וחותמות, filter
- חתימות (25) Apply חתימות filter
- מיוחסים (25) Apply מיוחסים filter
- עותקים (25) Apply עותקים filter
- book (25) Apply book filter
- dedic (25) Apply dedic filter
- gloss (25) Apply gloss filter
- import (25) Apply import filter
- ownership (25) Apply ownership filter
- signatur (25) Apply signatur filter
- stamp (25) Apply stamp filter
ספר נחמות ישראל, על שיר השירים עם הפנים, מאת רבי נחום ב"ר משה אהרן, מגיד בבית הכנסת החורבה (מזה י"ב שנים). ירושלים, דפוס הרי"ד פרומקין, תרס"ב [1902].
בדפי הספר הגהות בכתב-יד של תיקוני טעויות והפניות ללוח ההשמטות – כפי הנראה בכתב-ידו של המחבר רבי נחום מגיד.
המחבר, רבי נחום קפלן (תקצ"ד-תרע"ג), שנודע בכינויו "ר' נחום מגיד". היה גיסו של ה"חפץ חיים" (נשותיהם היו אחיות). לאחר פטירת אבי ה"חפץ חיים" נישאה אמו בשנית לרבי שמעון עפשטיין. מאוחר יותר נשא ה"חפץ חיים" את אחותו החורגת – מרת פרידה. בת נוספת של רבי שמעון עפשטיין, ואחות אשתו של ה"חפץ חיים", היתה מרת רייזא, שנישאה לרבי נחום מגיד.
רבי נחום התגורר תחילה בעיר לידא, שם הרביץ תורה בישיבה המקומית. לאחר מכן שימש כ"מגיד מישרים" בעיר וורשא (ועל כן נקרא "ר' נחום מגיד" או "המגיד מוורשא"). עלה לירושלים, ומשנת תר"נ בערך כיהן כמגיד בבית הכנסת שבחורבת רבי יהודה החסיד. בירושלים אף הדפיס כמה מחיבוריו.
[7], קה, [1] דף. 22.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי, קמטים וקרעים. באחד הדפים קרע חסר עם פגיעה קלה בטקסט. כריכה מקורית, בלויה וללא שדרה.
ספר עבודת הקרבנות, הלכות עבודת כהנים בבית המקדש, חלק ראשון, מאת רבי אהרן הכהן. פיעטרקוב, דפוס מרדכי צעדערבוים, [תרע"ג] 1913. מהדורה ראשונה.
בראש דף השער, הקדשה בכתב-יד המחבר וחותמתו "אהרן הכהן, אב"ד נאוואשווענצאני פלך ווילנא". הגאון המפורסם רבי אהרן הכהן (תרכ"ה-תרצ"ו), חתנו של ה"חפץ חיים". רב בליטא ובתל-אביב, מחבר ספרים רבים.
[3], 86 עמ'. 23 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים בשולי מספר דפים. הדפים הראשונים מנותקים. כריכה מקורית, מנותקת ברובה, עם פגמים.
מצורף: ספרו שנדפס בתקופת תל אביב: ספר פרחי אהרן, על התורה, מאת רבי אהרן הכהן חתן ה"חפץ חיים". תל אביב, דפוס השחר, תר"ץ [1930]. עם שער מעטפת מודפס.
[1], [7], 164 עמ' [+דף "תקון השגיאות"]. 23.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. דף המעטפת מנותק. כריכה מקורית, מעט בלויה.
ספר והזהיר, המיוחס למר חפץ אלוף, לחומשים ויקרא-במדבר, עם ביאור ענפי יהודה, מאת רבי ישראל מאיר פריימן. ווארשא, דפוס אפרים בוימריטטער, [תר"מ] 1880.
ספר והזהיר מכיל דרשות ופסקי הלכה על סדר הפרשיות. המו"ל רבי ישראל מאיר פריימן ייחס את המדרש למר חפץ אלוף מזמן הגאונים, אך מספר חוקרים הוכיחו שהדבר אינו נכון, והחיבור נכתב בארץ ישראל בתקופת הגאונים.
חותמות רבות: "Juda Perla–Warschau" [רבי יהודה פערלא – וורשא]. בשולי הדפים, כשבע הגהות בכתב-ידו של רבי יהודה ירוחם פרלא, רובן הגהות ארוכות עם דיון בדברי החיבור ובהערות "ענפי יהודה" שעליו.
הגאון רבי יהודה ירוחם פישל פערלא מוורשא (תר"ו-תרצ"ד), עילוי ובקי עצום, מגאוני פולין הנודעים ובסוף ימיו בירושלים. תורה וגדולה התאחדו על שולחנו, התפרנס ממסחר ולא נזקק לעול רבנות. נודע ביצירתו הגדולה על ספר המצוות לרס"ג (ג' כרכים), והגהות הגרי"פ שנדפסו בשולי ספרים שונים.
לאחר פטירת הגאון מוורשא רכש הגאון רבי מנחם מנדל כשר (בעל ה"תורה שלימה") את אוצר הספרים הגדול של רבי ירוחם פרלא, מאת בני משפחתו שהגיעו מפולין לטפל בכך. חלק גדול מספרייה זו נמכר ע"י הרב כשר לספריית גזונדהייט בתל אביב. במהלך השנים נדפסו בספרים רבים "הגהות הגרי"פ" – כפי שנעתקו מהגהותיו בכתב יד על גליונות ספרים שנמצאו בספריית הרב כשר, בספריית גזונדהייט ובספריית ישיבת פוניבז' בבני ברק (עפ"י מאמר הרב ד"ר אהרן גרינבאום חתן הרב כשר, מוריה, שנה יג, גליון קמט-קנ, סיון תשד"מ, עמ' קד-קה). בעותק שלפנינו מופיעות חותמות ספריית הרב כשר: "בית תורה שלמה – רח' מלאכי 19 ירושלים".
[9], קלא; קלג-קמז [1] דף. 20.5 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשולי דף השער ודפים נוספים, ללא פגיעות בטקסט. חותמות. כריכה ישנה.
תלמוד ירושלמי, סדר זרעים, "כאשר נדפס בויניציאה בבית דניאל בומבירגי", עם ספר אהבת ציון, כולל פירוש ותוספות והגהות, מאת ר' זכריה פראנקעל, מחברת ראשונה, מסכת ברכות ופיאה. וינה, דפוס האחים ווינטער ("בדפוס ב. ל. מאנאש ושותפו בקראטשין"), תרל"ד 1874.
בדף השער ובמקומות נוספים, חותמות בעלות בפולנית, של הגאון הנודע רבי ירוחם פישל פערלא: "Juda Perla -Warschau".
הגאון רבי יהודה ירוחם פישל פערלא מוורשא (תר"ו-תרצ"ד), עילוי ובקי עצום, מגאוני פולין הנודעים ובסוף ימיו בירושלים. תורה וגדולה התאחדו על שולחנו, התפרנס ממסחר ולא נזקק לעול רבנות. נודע ביצירתו הגדולה על ספר המצוות לרס"ג (ג' כרכים), והגהות הגרי"פ שנדפסו בשולי ספרים שונים.
לאחר פטירת הגאון מוורשא רכש הגאון רבי מנחם מנדל כשר (בעל ה"תורה שלימה") את אוצר הספרים הגדול של רבי ירוחם פרלא, מאת בני משפחתו שהגיעו מפולין לטפל בכך. חלק גדול מספרייה זו נמכר ע"י הרב כשר לספריית גזונדהייט בתל אביב. במהלך השנים נדפסו בספרים רבים "הגהות הגרי"פ" – כפי שנעתקו מהגהותיו בכתב יד על גליונות ספרים שנמצאו בספריית הרב כשר, בספריית גזונדהייט ובספריית ישיבת פוניבז' בבני ברק (עפ"י מאמר הרב ד"ר אהרן גרינבאום, חתן הרב כשר, מוריה, שנה יג, גליון קמט-קנ, סיון תשד"מ, עמ' קד-קה). בעותק שלפנינו מופיעות חותמות ספריית הרב כשר: "בית תורה שלמה – רח' מלאכי 19 ירושלים".
X, כא, כא-נד, [1]; [1], נו-צא דף. 27.5 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים. חותמות. כריכה ישנה, עם פגמים.
ספר "קונטרס וכתורה יעשה", מאת רבי שלום קוטנא, אב"ד אייזנשטאט. שני חלקים. חלק א' עוסק בדיני הילדים שנוולדו מנישואי תערובת ובדין "נישואין אזרחיים", והחלק הב' עוסק בדיני "קבלת גירות בזמננו" ודין גירות לקטנים. פאקש, דפוס מאיר ראזענבוים הלוי, [תרנ"ז]-תרנ"ט 1897-1899. שני החלקים בכרך אחד.
מעבר לשער הקדשה בכתב-יד ובחותמת המחבר: "מנחה היא שלוחה לכבוד הרב הגאון הגדול המפורסם... מו"ה שמואל סאלאנט ראב"ד רבא בעה"ק ירושלים ת"ו...".
כרוך בראשו: ספר דברי שמואל, חקירות ועיונים, כללים והשגות, עפ"י סדר א-ב, מאת רבי שמואל וואלדבערג אב"ד יארסלב (בעל "דרכי השינויים"). קראקא, דפוס יוסף פישער, תרמ"ט 1889. בראש השער חתימת ידו של הגאון רבי "י"מ טוקצינסקי" [ראש ישיבת "עץ חיים"; נכדו ונאמן-ביתו של רבי שמואל סלנט].
שלשה ספרים בכרך אחד: "דברי שמואל": [3], ד-קפח, [1] דף; "וכתורה יעשה – חלק א": IV עמ’, כ דף; "וכתורה יעשה – חלק ב": [3], ב-מט דף. 22.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. מעט קרעים ובלאי. כריכה ישנה (מירושלים), עם שדרת עור.
ספר משאת בנימין, שו"ת מאת רבי בנימין אהרן סלניק מקראקא. מיץ, דפוס געטשליק שפייאר סג"ל מסארלואי, [תקל"ו 1776]. מהדורה שנייה, עם הסכמת בעל ה"שאגת אריה". בדף השער סמל המדפיס: "זאת אשר ללוים" עם איור לוי היוצק מים על ידי הכהן.
רישומי בעלות שונים: "שייך להר' מה"ו שמשון..."; "הק' אהרן אפרנגר[?] ...פאטיק"; "הק' משה קאלאש".
בשער ובדף פט, חותמות" רבי "משהרש [משה הרש] פוקס, אב"ד דק"ק גראסווארדיין והגליל".
הגאון רבי משה הרש [צבי] פוקס (תר"ג-תרע"א), מגדולי הרבנים בהונגריה וטרנסילבניה, שימש כשלושים שנה כאב"ד גרוסווארדיין, והיה ראש הלשכה האורתודוכסית בטרנסילבניה. מחבר שו"ת וחידושי "יד רמ"ה".
[3], צא דף. 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. עקבות רטיבות עם סימני עובש וסימני פטריה קלים. מספר קרעים וקרע חסר בשולי הדפים, ללא פגיעות בטקסט. קרע זעיר בדף האחרון, עם פגיעה קלה בטקסט. רישומים. כריכה ישנה, בלויה.
ספר ילקוט ראובני, על התורה, מאת רבי ראובן בן השקי כץ. לבוב (למברג), דפוס דוד צבי שרענציל, [תר"ך] 1860.
העותק של רבי ברוך בענדיט ליכטנשטיין הדיין מקולומייא, עם חתימות-ידו: "הק' ברוך בענדיט ליכטענשטיין" (בשני השערים) וחותמתו.
הגה"ק רבי ברוך בענדיט ליכטנשטיין (תר"י-תרס"א), דיין בעיר קולומייא, בנו של הגאון הקדוש רבי הלל ליכטנשטיין מקולומייא, וטיפל בהדפסת ספריו. אביו מכנהו: "בני הרב המופלג בתורה וביראה מו"ה ברוך בענדיט נ"י" (תשובות בית הילל החדש, אגרת נג). עמד לצדו של אביו בכל עניני הרבנות, וכבר משנות התר"ל-תר"מ, היה מתכתב עם רבנים בפסקי הלכה בפקודת אביו (ראה לדוגמא: תשובות בית הילל החדש, אגרת רג, תשובה בעניני גיטין בה הוא חותם: "דברי הכותב בפקודות כבוד אאמו"ר הגאון הצדיק שליט"א אב"ד דפה..."). חתנו הוא הגאון רבי יצחק רוזנברג אב"ד האדאז.
[5], ט-קנ, יב, קנא-ריד, ריד-רלו, רלט-שנד דף. יב דף עם "שכחת לקט" נכרכו בין חומשים בראשית ושמות. 21.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים בשולי מספר דפים. כריכה ישנה.
ספר חידושי כתב סופר, על מסכת גיטין, חלק ראשון וחלק שני. מונקאטש, דפוס בלייער עט קאהן, [תרנ"ו-תרנ"ז] 1896-[1897]. שני חלקים בכרך אחד. שער נפרד לחלק השני.
בדף השער הראשון הקדשה בת ארבע שורות, בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי ליב פרידמן, ראב"ד פרשבורג, שנתן את הספר ב"דורון דרשה" לכבוד חתונת החתן רבי עמרם ניישלאס:
"דורן דרשה לאהובי ידידי וידי"נ ה"ה הר"ג המו"מ בתו"י חריף ובקי... חתן תמים במעלות ומ"ט [ומעשים טובים] מו"ה עמרם ניישלאס נ"י. ממני אוהבו ומוקירו המברכו בכל לב ונפש ליום חתונתו שיהא זיווגו עולה יפה... הק' ליב פרידמאנן".
הגאון רבי יהודה ליב פרידמן ראש בי"ד פרשבורג (תרכ"ג-תרע"ט), בעל שו"ת הריב"ד. תלמיד רבי יוסף העניג בנייטרא, ורבי משה הירש פוקס בסערעד. חתן רבי פייש פישמן מפרשבורג. חתנו רבי ישעיה קאליש מילא את מקומו בדיינות בפרשבורג.
מקבל הספר: הגה"צ רבי עמרם ניישלאס (תרל"ז-תש"ד). מתלמידי בעל "ערוגות הבושם". נודע כאיש קדוש בעירו פאקש, בה גם שימש כמוהל. בנו של רבי גבריאל שמואל ניישלס מפרשבורג וחתן רבי דוד אויש מפאקש. רבי עמרם הוא חותנו של הגה"צ רבי דוד מושקוביץ הרב מבוניהאד, ודודו של הגאון רבי משה ניישלאס הרב של שיכון סקווירא בארה"ב.
חלק ראשון: [3], עב, [1] דף. דפים סג-סד נכרכו שלא במקומם, לאחר דף עב. חלק שני: [1], נ דף. 37.5 ס"מ. נייר מעט יבש. מצב כללי טוב. כתמים. סימני עש זעירים. כריכה ישנה, עם בלאי ופגמים.
שו"ת ריב"ם שנייטוך, מאת רבי יוסף ב"ר מאיר שנייטוך מפיורדא (מתלמידי רבי נתן אדלר מפרנקפורט וה"בגדי כהונה"). דראהאביטש, דפוס אהרן צבי זופניק, [תר"ן-תרנ"א 1890-1891].
העותק של רבי יהודה גרינוולד, אב"ד סאטמר בעל "זכרון יהודה". בדף השער, חותמת רבי "יודא גרינוואלד, אב"ד ק"ק סאטמאר והגליל יע"א".
הגה"ק רבי יהודה גרינוואלד (תר"ח-תר"פ), בעל שו"ת "זכרון יהודה". מגדולי הרבנים וראשי הישיבות בהונגריה. גדול בתורה, שנודע מנעוריו כאיש קדוש וירא שמים. תלמיד ה"כתב סופר" וחתן אחיו רבי יוזפא סופר בן ה"חתם סופר". רבו ה"כתב סופר" אמר עליו בחתונתו שהוא "קודש קדשים". עוד מתקופת בחרותו היה רֵעַ נאמן וידיד נפש של הבחורים ר' חיים זוננפלד (לימים רבה של ירושלים) ור' משה גרינוולד (לימים רבה של חוסט, בעל "ערוגת הבושם"), ועמד עמם בקשר הדוק כל ימי חייו. כיהן כאב"ד סאבאטיש, בוניהאד ושוראן. בשנת תרנ"ח התקבל לאב"ד סאטמר, וישב שם על כס הרבנות במשך עשרים ושתיים שנה, עד לפטירתו. התנגד למודרנה ולציונות, וחיזק את מוסדות היהדות החרדית האורתודוקסית בעיר סאטמר. בנה מקוואות ותלמודי תורה, בתי מדרש ובתי כנסת. גולת הכותרת של פעילותו בסאטמר הייתה הקמת ישיבה גדולה, בה למדו מאות בחורים, שרבים מהם שימשו בהמשך בדיינות וברבנות קהילות הונגריה ורומניה. בין תלמידיו נודעו: רבי יוסף נחמיה קורניצר אב"ד סעליש וקראקא; רבי שמעיה לעוו אב"ד קערעסטיר; רבי חיים בצלאל פאנעט אב"ד רעטיאג; רבי משה דוד עסטרייכער אבד"ק טשימפא; רבי נפתלי הירצקא העניג אב"ד שארמאש; ועוד.
בתקופת כהונתו כאב"ד סאטמר, קירב מאד את האברך הצעיר רבי יואל טייטלבוים, שקבע לאחר חתונתו את מקום מגוריו בעיר, והיה מעניק לו תמיכה כספית. פעם, לאחר שהולכי רכיל סיפרו על רבי יואל שאינו נצרך כל כך, שכן הוא מפזר הרבה לצדקה, נתרגש רבי יהודה ואמר "א"כ נצרך לו יותר", ואכן מאז העלה לו את סכום התמיכה. לאחר שנים, כשכיהן רבי יואל כאב"ד סאטמר, הזהיר מאד שלא לשנות את המנהגים ההלכתיים של השחיטה בעיר, המיוסדים על הוראותיו הקדושות של בעל ה"זכרון יהודה".
שני דפי שער, מעבר לשער השני נדפסה הקדמת המחבר.
[1] דף בסוף, עם הקדמת המחבר והמוציא לאור (בשונה מהנדפס בראש הספר). הקדמת המוציא לאור נפסקה באמצע (כפי הנראה הדף האחרון נדפס יחד עם דף השער הראשון בשנת תר"נ, כקונטרס לדוגמא).
[2], ב-ד, ד-מ, מ-נט, [1] דף. 32 ס"מ בקירוב. נייר יבש. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים בשולי הדפים, עם מספר פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק. חותמות ספריה. כריכת עור חדשה.
שני ספרים מספרייתו של הגאון רבי אהרן דוד רובינשטיין אב"ד קובאטשהאזא, עם רישומים בכתב-ידו:
1. ספר אגור, הלכות ומנהגים, מאת רבינו יעקב ברוך אשכנזי לנדא [לנדו]. אופיבאך, דפוס זעליגמן רייז, [תע"ח 1718].
רישום בכתב-יד בדף המגן: "לדה"מ [לד' הארץ ומלואה] הק' אהרן דוד רובינשטיין פה מ"ק יע"א" [מאקאווא, ישמרה עליון אמן].
[1], קכא דף. 16.5 ס"מ. רוב הדפים במצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים, משוקמים בחלקם בנייר-דבק. סימני עש עם פגיעות בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעה קלה במסגרת השער. כריכה ישנה, עם פגמים.
2. ספר התשבי, שורשי מילים [כמנין תשב"י] בלשון הקודש, מאת המדקדק רבי אליהו הלוי אשכנזי (רבי אליהו בחור). טשרנוביץ, דפוס Johan Eckhardt und Sohn, תרט"ז 1855.
רישומי בעלות בדף השער ובדף המגן של רבי אהרן דוד רובינשטיין: "לדה"מ [לד' הארץ ומלואה] הק' אהרן דוד רובינשטיין הק' אהרן דוד רובינשטיין פה מ"ק יע"א" [מעזא-קובאטשהאזא, ישמרה עליון אמן]. בדף יז2, הגהה קצרה בכתב-ידו.
סו דף. 16 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי קל. חיתוך דפים עם פגיעות בכותרות הדפים ובטקסט במספר מקומות. כריכה ישנה.
הגאון רבי אהרן דוד רובינשטיין (תרנ"ב-נספה בשואה תש"ד), בעל "יד אהרן", "נטיעות אד"ר" ו"פרי אד"ר". נולד בעיר מאקאווא, ולמד אצל רבי אברהם יוסף גרינוואלד ממאקאווא ואצל רבי שאול בראך אב"ד קרולי וקאשוי. לאחר נישואיו עם בת הנגיד רבי אליעזר פיין מקובאטשהאזא (מקים הקהילה האורטודוכסית בעיר זו. ראה אודותיו: עלי זכרון, 26, עמ' לד-מג), עבר לעיר מעזא-קובאטשהאזא (Mezőkovácsháza) הסמוכה למאקאווא. משנת תרע"ז כיהן רבי אהרן דוד כאב"ד העיר קובאטשהאזא, באותה שנה הקים בה ישיבה חשובה בה העמיד תלמידים רבים במשך כ-27 שנה – עד עלות הכורת על יהודי העיר.
ספר חכם לב, על שולחן ערוך אבן העזר, מאת רבי חיים יהודה ליב אויערבאך. ירושלים, דפוס סלומון, [תרפ"ז 1927].
בדף ההסכמות, הקדשת המחבר בכתב-ידו, חתימתו וחותמתו: "מתנה נתונה להחכם וסופר מזכירי הפרטי ה"ה האדון נכבד מגזע קודש מר אליעזר פוטריצקי הי"ו לאות הצטיינות, ממני המחבר חיים יודאליב אויערבאך".
הגאון רבי חיים יהודה ליב אויערבאך (תרמ"ז-תשי"ד), חסיד ומקובל, מגדולי חכמי ירושלים, מייסד וראש ישיבת המקובלים "שער השמים". בן הרה"צ רבי אברהם דוב אויערבאך (נכד האדמו"ר רבי אברהם דוב אויערבאך אב"ד חמלניק חתנו של בעל "תולדות יעקב יוסף"). בנו הוא מרן הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך, ראש ישיבת קול-תורה. חתנו הוא "המגיד הירושלמי" הגאון רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון.
[4], ו, [2], שפח עמ'. 26.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. כריכה ישנה, בלויה, ללא שדרה, צדה הקדמי מנותק.
ספר מאורי אש, חקרי הלכות, חידושים וביאורים בעניין שימוש במנורת חשמל בשבת, מאת רבי שלמה זלמן אויערבאך. ירושלים, דפוס סלומון, תרצ"ה [1935]. מהדורה ראשונה.
בדף השער הקדשה בכתב-יד המחבר אל דוד-אשתו: "אל מע"כ [מעלת כבוד] דודי האדון הנכבד ד"ר חיים רוחמקין הי"ו ורעיתו תחי', לאות תודה וברכה הנני שולח לכם את ספרי זה 'מאורי-אש' למזכרת נצח. ויחד עם זה הנני מביע לכם את ברכתי שתתברכו בכל טוב. מאת חתן אחיו, שלמה זלמן אויערבאך".
הגאון המפורסם רבי שלמה זלמן אויערבך (תר"ע-תשנ"ה) ראש ישיבת קול תורה ומגדולי הפוסקים. נולד בירושלים לאביו רבי חיים יהודה ליב אוירבך – ראש ישיבת המקובלים שער השמים. היה תלמידו המובהק של רבי איסר זלמן מלצר, אשר החשיבו מאד והביא מדבריו בספרו "אבן האזל". בשנת תרצ"ה, בהיותו בן 24 בלבד, הוציא את ספרו הראשון – "מאורי אש" – על השימוש בחשמל בשבת, וזכה להסכמותיהם של גדולי הדור, ביניהם רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי [שהתפעל מאד מכוחו של הגאון הצעיר מירושלים, לברר סוגיה הלכתית של מציאות חדשה, שלא נידונה בספרי הפוסקים], רבו – רבי איסר זלמן מלצר והרב קוק.
בצעירותו היה רבי שלמה זלמן מבני ביתו עם הגאון רבי זליג ראובן בנגיס שכיהן כאב"ד העדה החרדית בירושלים, שלמרות היותו מזקני גאוני ליטא, החשיב ביותר את הצורב הצעיר. בביתו של הרב בענגיס הכיר הגרש"ז את רעו הגרי"ש אלישיב, ורבנים מזקני ירושלים כדוגמת רבי גרשון לפידות והרב מטעפליק. ברבות הימים הפך רבי שלמה זלמן לאחד מגדולי הפוסקים ולסמכות ראשונה במעלה במספר תחומים הלכתיים, כגון בנושאי רפואה והלכה. בנועם הליכותיו ועדינותו היה נערץ על כל חוגי היהדות האורתודוקסית, והדבר התבטא בין היתר בהלוויתו, בה השתתפו לפי ההערכות כשלוש מאות אלף איש.
[8], 212 עמ'. 24 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כריכה ישנה, עם פגמים, וקרעים בשדרה.