ספר והזהיר, המיוחס למר חפץ אלוף, לחומשים ויקרא-במדבר, עם ביאור ענפי יהודה, מאת רבי ישראל מאיר פריימן. ווארשא, דפוס אפרים בוימריטטער, [תר"מ] 1880.
ספר והזהיר מכיל דרשות ופסקי הלכה על סדר הפרשיות. המו"ל רבי ישראל מאיר פריימן ייחס את המדרש למר חפץ אלוף מזמן הגאונים, אך מספר חוקרים הוכיחו שהדבר אינו נכון, והחיבור נכתב בארץ ישראל בתקופת הגאונים.
חותמות רבות: "Juda Perla–Warschau" [רבי יהודה פערלא – וורשא]. בשולי הדפים, כשבע הגהות בכתב-ידו של רבי יהודה ירוחם פרלא, רובן הגהות ארוכות עם דיון בדברי החיבור ובהערות "ענפי יהודה" שעליו.

הגאון רבי יהודה ירוחם פישל פערלא מוורשא (תר"ו-תרצ"ד), עילוי ובקי עצום, מגאוני פולין הנודעים ובסוף ימיו בירושלים. תורה וגדולה התאחדו על שולחנו, התפרנס ממסחר ולא נזקק לעול רבנות. נודע ביצירתו הגדולה על ספר המצוות לרס"ג (ג' כרכים), והגהות הגרי"פ שנדפסו בשולי ספרים שונים.
לאחר פטירת הגאון מוורשא רכש הגאון רבי מנחם מנדל כשר (בעל ה"תורה שלימה") את אוצר הספרים הגדול של רבי ירוחם פרלא, מאת בני משפחתו שהגיעו מפולין לטפל בכך. חלק גדול מספרייה זו נמכר ע"י הרב כשר לספריית גזונדהייט בתל אביב. במהלך השנים נדפסו בספרים רבים "הגהות הגרי"פ" – כפי שנעתקו מהגהותיו בכתב יד על גליונות ספרים שנמצאו בספריית הרב כשר, בספריית גזונדהייט ובספריית ישיבת פוניבז' בבני ברק (עפ"י מאמר הרב ד"ר אהרן גרינבאום חתן הרב כשר, מוריה, שנה יג, גליון קמט-קנ, סיון תשד"מ, עמ' קד-קה). בעותק שלפנינו מופיעות חותמות ספריית הרב כשר: "בית תורה שלמה – רח' מלאכי 19 ירושלים".

[9], קלא; קלג-קמז [1] דף. 20.5 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשולי דף השער ודפים נוספים, ללא פגיעות בטקסט. חותמות. כריכה ישנה.

ספר "קונטרס וכתורה יעשה", מאת רבי שלום קוטנא, אב"ד אייזנשטאט. שני חלקים. חלק א' עוסק בדיני הילדים שנוולדו מנישואי תערובת ובדין "נישואין אזרחיים", והחלק הב' עוסק בדיני "קבלת גירות בזמננו" ודין גירות לקטנים. פאקש, דפוס מאיר ראזענבוים הלוי, [תרנ"ז]-תרנ"ט 1897-1899. שני החלקים בכרך אחד.
מעבר לשער הקדשה בכתב-יד ובחותמת המחבר: "מנחה היא שלוחה לכבוד הרב הגאון הגדול המפורסם... מו"ה שמואל סאלאנט ראב"ד רבא בעה"ק ירושלים ת"ו...".
כרוך בראשו: ספר דברי שמואל, חקירות ועיונים, כללים והשגות, עפ"י סדר א-ב, מאת רבי שמואל וואלדבערג אב"ד יארסלב (בעל "דרכי השינויים"). קראקא, דפוס יוסף פישער, תרמ"ט 1889. בראש השער חתימת ידו של הגאון רבי "י"מ טוקצינסקי" [ראש ישיבת "עץ חיים"; נכדו ונאמן-ביתו של רבי שמואל סלנט].

שלשה ספרים בכרך אחד: "דברי שמואל": [3], ד-קפח, [1] דף; "וכתורה יעשה – חלק א": IV עמ’, כ דף; "וכתורה יעשה – חלק ב": [3], ב-מט דף. 22.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. מעט קרעים ובלאי. כריכה ישנה (מירושלים), עם שדרת עור.

ספר ילקוט ראובני, על התורה, מאת רבי ראובן בן השקי כץ. לבוב (למברג), דפוס דוד צבי שרענציל, [תר"ך] 1860.
העותק של רבי ברוך בענדיט ליכטנשטיין הדיין מקולומייא, עם חתימות-ידו: "הק' ברוך בענדיט ליכטענשטיין" (בשני השערים) וחותמתו.

הגה"ק רבי ברוך בענדיט ליכטנשטיין (תר"י-תרס"א), דיין בעיר קולומייא, בנו של הגאון הקדוש רבי הלל ליכטנשטיין מקולומייא, וטיפל בהדפסת ספריו. אביו מכנהו: "בני הרב המופלג בתורה וביראה מו"ה ברוך בענדיט נ"י" (תשובות בית הילל החדש, אגרת נג). עמד לצדו של אביו בכל עניני הרבנות, וכבר משנות התר"ל-תר"מ, היה מתכתב עם רבנים בפסקי הלכה בפקודת אביו (ראה לדוגמא: תשובות בית הילל החדש, אגרת רג, תשובה בעניני גיטין בה הוא חותם: "דברי הכותב בפקודות כבוד אאמו"ר הגאון הצדיק שליט"א אב"ד דפה..."). חתנו הוא הגאון רבי יצחק רוזנברג אב"ד האדאז.

[5], ט-קנ, יב, קנא-ריד, ריד-רלו, רלט-שנד דף. יב דף עם "שכחת לקט" נכרכו בין חומשים בראשית ושמות. 21.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים בשולי מספר דפים. כריכה ישנה.

שו"ת ריב"ם שנייטוך, מאת רבי יוסף ב"ר מאיר שנייטוך מפיורדא (מתלמידי רבי נתן אדלר מפרנקפורט וה"בגדי כהונה"). דראהאביטש, דפוס אהרן צבי זופניק, [תר"ן-תרנ"א 1890-1891].

העותק של רבי יהודה גרינוולד, אב"ד סאטמר בעל "זכרון יהודה". בדף השער, חותמת רבי "יודא גרינוואלד, אב"ד ק"ק סאטמאר והגליל יע"א".

הגה"ק רבי יהודה גרינוואלד (תר"ח-תר"פ), בעל שו"ת "זכרון יהודה". מגדולי הרבנים וראשי הישיבות בהונגריה. גדול בתורה, שנודע מנעוריו כאיש קדוש וירא שמים. תלמיד ה"כתב סופר" וחתן אחיו רבי יוזפא סופר בן ה"חתם סופר". רבו ה"כתב סופר" אמר עליו בחתונתו שהוא "קודש קדשים". עוד מתקופת בחרותו היה רֵעַ נאמן וידיד נפש של הבחורים ר' חיים זוננפלד (לימים רבה של ירושלים) ור' משה גרינוולד (לימים רבה של חוסט, בעל "ערוגת הבושם"), ועמד עמם בקשר הדוק כל ימי חייו. כיהן כאב"ד סאבאטיש, בוניהאד ושוראן. בשנת תרנ"ח התקבל לאב"ד סאטמר, וישב שם על כס הרבנות במשך עשרים ושתיים שנה, עד לפטירתו. התנגד למודרנה ולציונות, וחיזק את מוסדות היהדות החרדית האורתודוקסית בעיר סאטמר. בנה מקוואות ותלמודי תורה, בתי מדרש ובתי כנסת. גולת הכותרת של פעילותו בסאטמר הייתה הקמת ישיבה גדולה, בה למדו מאות בחורים, שרבים מהם שימשו בהמשך בדיינות וברבנות קהילות הונגריה ורומניה. בין תלמידיו נודעו: רבי יוסף נחמיה קורניצר אב"ד סעליש וקראקא; רבי שמעיה לעוו אב"ד קערעסטיר; רבי חיים בצלאל פאנעט אב"ד רעטיאג; רבי משה דוד עסטרייכער אבד"ק טשימפא; רבי נפתלי הירצקא העניג אב"ד שארמאש; ועוד.
בתקופת כהונתו כאב"ד סאטמר, קירב מאד את האברך הצעיר רבי יואל טייטלבוים, שקבע לאחר חתונתו את מקום מגוריו בעיר, והיה מעניק לו תמיכה כספית. פעם, לאחר שהולכי רכיל סיפרו על רבי יואל שאינו נצרך כל כך, שכן הוא מפזר הרבה לצדקה, נתרגש רבי יהודה ואמר "א"כ נצרך לו יותר", ואכן מאז העלה לו את סכום התמיכה. לאחר שנים, כשכיהן רבי יואל כאב"ד סאטמר, הזהיר מאד שלא לשנות את המנהגים ההלכתיים של השחיטה בעיר, המיוסדים על הוראותיו הקדושות של בעל ה"זכרון יהודה".
שני דפי שער, מעבר לשער השני נדפסה הקדמת המחבר.
[1] דף בסוף, עם הקדמת המחבר והמוציא לאור (בשונה מהנדפס בראש הספר). הקדמת המוציא לאור נפסקה באמצע (כפי הנראה הדף האחרון נדפס יחד עם דף השער הראשון בשנת תר"נ, כקונטרס לדוגמא).

[2], ב-ד, ד-מ, מ-נט, [1] דף. 32 ס"מ בקירוב. נייר יבש. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים בשולי הדפים, עם מספר פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק. חותמות ספריה. כריכת עור חדשה.