אוסף גדול ומגוון של פנקסי הכוללים, מכתבי רבנים, עסקנים ואנשי ציבור, מכתבי פולמוס ומחלוקת, תעודות והסכמים, טיוטות ומסמכים שונים, מארכיון ר' יוסף צבי גייגר, סופר ונאמן של מוסדות הצדקה בצפת. [מרביתם מצפת, שנות התר"ל-תר"צ בקירוב].

בין המכתבים והמסמכים:
• פנקס רישום ההכנסות וההוצאות של כולל קוסוב בצפת, בשנות התר"ל-תר"מ בקירוב, מרביתו כנראה בכתב-ידו של סופר הכולל רבי טודרוס גייגר (חתן הממונה רבי משה חר"ג). כולל מידע רב ומעניין אודות היישוב היהודי הישן בצפת, עם פירוט הוצאות לצרכי ציבור שונים: חברה קדישא, בתי מרחץ, בתי כנסת, סעודות מצוה, שוחד ודמי שמירה, סיוע לנזקקים, ועוד. בראש רשימה מופיע שמו של הגזבר האחראי.

• פנקס רישום שמות התורמים ושמות מקבלי התמיכה בצפת [כפי הנראה, מדובר בתמיכות פרטיות שהועברו באמצעות ה"כולל"]. צפת, שנות התר"ס בקירוב.

• דף בכתב-יד (כתב רש"י). כרוז אזהרה – שלא להתחבר עם "איש צר ואויב... המכונה בשם... ימח שמו וזכרו... שהכה את אמו במקלות ואבנים... ובפרט שהרב הצדיק אדמו"ר ר' יוסף אלטיר שליט"א [האדמו"ר רבי יוסף אלטר האגר מקוסוב-ראדוביץ וצפת; תקפ"ג-תרל"ט]... נתן פקודת קדשו אשר כל איש שילך לבית הרשע... ימח שמו וזכרו, לא יבא לביתו בשום אופן שבעולם...". [צפת, לפני תרל"ט].

• שני מכתבים מאת רבי יצחק דוד מראדוביץ [אחיו של רבי טודרוס לעבאך-גייגר], אל אביו רבי יהודה ליב ב"ר דוד [לעבאך] מסניטין, ממונה כולל אוסטרייך בטבריה. ראדוביץ, תרכ"א / כסלו תרכ"ו. [באגרת ה"צמח צדיק" מוויזניץ משנת תרי"ט, כותב: "הנה ידידי מוכ"ז הרבני המופלג החסיד מו"ה יהודא ליב נ"י מק' סניטין נוסע מהכא להתם לתקוע אהלו באה"ק והוא מאנ"ש הנלווים אלינו, ע"כ יראו לקרבו ולחבבו..." ("אז נדברו", גליון 16, בני ברק תש"מ, עמ' ז/2)].

• מכתב חתום בידי רבי משה ברומער, נאמן ביתו של ה"צמח צדיק" מוויזניץ, ובידי סופר ומזכיר הכולל בצפת רבי זיידא קלינגער, אל ממוני ומנהלי הכולל בצפת – חשבונות ועניני חלוקה. ויזניץ, ז' תשרי תרמ"ד [1883].

• העתק של הסכם שנערך בין רבי טודרוס גייגר ובין רבי זיידא קלינגער בשנת תרנ"ב, המסדיר את חלוקת העבודה ביניהם בכולל ואת ההכנסות המגיעות לכל אחד מהם תמורת עבודתו; בשולי הדף, מכתב-אישור חתום בידי רבי יעקב מרדכי איש --, ובידי רבי [אפרים] צבי הירש ב"ר מאיר ברז"ל (עם חותמתו). צפת, ט"ו כסלו תרנ"ג [1892].

• מכתב מאת רבי יוסף שמשון מקוסוב, אל ידידו רבי טודרוס גייגר (חתן רבי משה חר"ג) מצפת, בזמן שרבי טודרוס ביקר אצל רבו האדמו"ר; ר' יוסף חיים מבקש ממנו למסור פ"נ לרבי ולעוררו להתפלל בעבור בריאות אשתו ובנו הרך הנולד, ולפרנסה בהרחבה, וכן שיפעל אצל המשב"ק רבי משה ברומער שיכניס את בנו הנולד לרשימת מקבלי החלוקה. צפת, [קודם תרנ"ד].

• מכתב ארוך (3 עמודים גדולים וצפופים בכתב-יד), אשר נשלח כשבועיים לאחר פטירת רבי טודרוס גייגר, כנראה אל בית האדמו"ר ה"אהבת ישראל" בוויזניץ; מכתב חריף וכואב שבו מתאר בנו [כנראה בנו רבי יהודה ליב] כיצד אביו נרדף במשך שנים ארוכות ע"י שונאיו אשר קיפחו את פרנסתו וקיצרו את חייו. [צפת, תרנ"ד].

• מכתב רבי יעקב גבריאל ב"ר טודרוס צייגר-חר"ג (ת"ר-תרע"ז) – "נכד הרה"ק ה"ר גבריאל טשאק" – בקשת תמיכה לפסח. [צפת, תרס"א בקירוב]. מעבר לדף מכתב-תשובה, כנראה בכתב-יד משב"ק האדמו"ר בעל ה"לקט עני" מקוסוב: "הנה כ"ק אדמו"ר הרה"צ הקוה"ט שליט"א מקוסוב... בגודל רחמיו וחסדיו הגדולים, התאמץ... והוסיף על החלוקה במדה טובה הגונה להיות לעזר...".

• טיוטת-מכתב אל האדמו"ר רבי חיים האגר מאוטיניה, "תודה וברכה" על הסדרים והתיקונים בעניני הכולל ומינוי ממונה חדש להנהגת הכולל. כתוב בכתב-יד נאה, עם שמו של האדמו"ר בראש הדף באותיות מרובעות ובדיו זהובה. צפת, כ"ח אדר ב' תרע"ג [1913].

• מכתב ארוך אל האדמו"ר רבי ישראל האגר מראדוביץ בניו יורק, מאת מתפללי בית המדרש שייסד אביו האדמו"ר רבי משה האגר מראדוביץ בצפת, בענין סיום כתיבת ספר תורה לזכר אביו, אשר "מונח כך שמונה עשר שנים ואין מי שיגמור אותו", ובענין אחזקת בית המדרש ותמיכה במתפללים, מחלוקות ונושאים נוספים. צפת, כ"ה תמוז תר"פ [1920].

• מכתב ארוך וחריף אל האדמו"ר רבי ישראל האגר מראדוביץ בניו יורק, מאת רבי חיים ליב פרלמן מנהל "בית היתומים העברי" בצפת, מיסודו ותחת נשיאותו של האדמו"ר רבי ישראל מראדוביץ. צפת ט' טבת תרפ"א [1920].

• טיוטת "מכתב קבלה מארה"ק", שהופק כנראה עבור האדמו"ר רבי אברהם אלימלך פרלוב מקארלין, אמרכל ארץ הקודש. חלקו העליון של הדף מעוטר בכתיבת-יד קליגרפית, בדיו זהובה ואדומה; חלקו התחתון של המכתב ריק. [צפת, שנות התר"פ בקירוב].

• שני מכתבים מאת רבי משה סאק, משמשו בקודש של האדמו"ר בעל ה"לקט עני" מקוסוב. קוסוב, שנות התר"ס בקירוב.

• מכתב מאת רבי אורי רעכטיר, אל חתנו רבי יוסף צבי גייגר – "הנני להזכירכם לפני כ"ק מרן קודש הקדשים שליט"א...". קודרינץ (Kudryntsi), תרס"ז [1907].

• מכתב מאת רבי משה קאלנברג, רב בווינה ולאחמ"כ אב"ד מץ, אל רבי יהודה ליב גייגר – "הייתי בכאן אצל אדומו"ר הרה"צ שליט"א ומסרתי לו מכתבם ורבות דברנו...". וינה, תרפ"ו [1925].

• מכתב אל רבי יוסף צבי גייגר, מאת רבי דוד קאסטנער – "...כתבתי למרן כ"ק אדמו"ר שליט"א וכעת השגתי תשובתו...". ראדוביץ, [תרצ"ז 1937].

• מכתב אל רבי יוסף צבי גייגר, מאת רבי פינחס ברעכר – "...מרן הק' שליט"א על שבת העבר ודברתי עמו על אודת המעות של ידידנו הר' דוד קאסטנער נ"י והשיב לי מרן שליט"א...". ראדוביץ, [תרצ"ז 1937].

• מכתבים, פרוטוקולים ודוחות שונים העוסקים בניהול בית היתומים ובית התבשיל בצפת, שהוקמו ע"י אגודת "עזרת הגליל" בניו יורק; כמה מהם חתומים בידי מנהלי המוסדות: ר' דוד שו"ב, ר' אליעזר גרינפלד, ר' משה מרדכי הכהן ור' זלמן ליב שטיינער. צפת וטבריה, [שנות העשרים]. עברית ויידיש.

• דפים, טיוטות מכתבים ומסמכים נוספים מארכיון יוסף צבי גייגר, בהם: טיוטת-מכתב בענין יסוד החברה "עזרת בנות הגליל" לטובת נשים יולדות, חולות ואלמנות; תיאור הקמת ספרייה בצפת בשם "ספרי שפת עבר"; מכתב בעניין רשימת המועמדים לבחירות ועד העיר צפת; תיאור הקמתו וחורבנו של היישוב הגלילי "עין זיתים"; תיאור ספרותי של בן-מושבה שהעתיק מקום מגוריו לעיר צפת ומתגעגע אל הנופים והטבע שמחוץ לעיר; ועוד.

למעלה מ-40 פריטים. גודל ומצב משתנים. מרבית הפריטים נושאים את חותמות העיזבון של הצייר רבי יוסף צבי גייגר מצפת (בצורת חתימת כתב ידו).

רבי משה חר"ג צייגר (תקע"ו-תרס"ט), מנכבדי וממוני הכוללים בצפת. חתן רבי גבריאל טשאק (שעל שמו נקרא חר"ג =חתן רבי גבריאל) ומנאמניו של האדמו"ר רבי מנדלי מויז'ניץ בעל "צמח צדיק", שבשליחותו הקים את "כולל ויזניצא" בצפת וטבריה. חתנו רבי טודרוס לעבאך-גייגר מטבריה פעל אף הוא במוסדות הציבור. המשיך את דרכם בנו ונכדו רבי יוסף צבי גייגר מצפת (תר"ל-תש"ד), שהיה עסקן ונאמן מוסדות התורה והחסד בעיר. סופר ולבלר, אמן וצייר רב כשרון, ונודע כאבי הציור הצפתי.

אוסף גדול ומגוון של מכתבים ומסמכים, כתובות נישואין ושטרות "תנאים", רשימות והזמנות, מארכיון הצייר ר' יוסף צבי גייגר מצפת. שנות התר"ל-תש"כ בקירוב. עברית ומעט יידיש.

האוסף כולל מכתבים משפחתיים שונים של משפחת גייגר, בהם:

• שני מכתבים אל רבי טודרוס לעבאך-גייגר, בסמוך לפטירתו, מאת בנו רבי יוסף צבי גייגר; עם הוספות מאת חותנו רבי משה חר"ג, בנו רבי יהודה ליב גיייגר ובתו גיטל (צפת, תרנ"ד).

• שלושה מכתבים משפחתיים אל רבי טודרוס גייגר ואמו מרת פייצא בטבריה, מאת אחותו מרת עטיל (ראדוביץ, תרל"ה-תרל"ו).

• שני מכתבים אל רבי טודרוס גייגר, מאת שותפו וידידו רבי יהושע חר"ג (טבריה, תרמ"ט בקירוב).

• שלושה מכתבים מאת רבי יהודה ליב גייגר (תר"מ-תש"ט), אל אחיו רבי יוסף צבי גייגר, בעניני ציבור והכלל ובענינים אישיים (קומרנא, צאנז ורימנוב, שנות התר"ע).

• מכתב מאת מרת קריינדל לוינזון, מחותנתו של רבי צבי יוסף גייגר, בעת ביקורה אצל האדמו"ר מאוטיניא (אוטיניא, תר"ע בקירוב).

• שלושה מכתבים אל רבי יוסף צבי גייגר, מאת גיסו ר' משה דוד ב"ר יום טוב (שנות התר"נ).

• מכתב אל רבי יוסף צבי גייגר, מאת ידידו רבי אברהם ברוך מרגליות (טבריה, תר"נ).

• ועוד.

באוסף כמה מכתבים נוספים מאת אנשי הישוב הישן בארץ ישראל, בהם:

• מכתב אל רבי מנחם מענדל וואלך מסניטין (נולד תקפ"ו), מאת בנו רבי שלמה זלמן וואלך (ירושלים, שלהי המאה ה-19).

• מכתב מאת רבי קהת ב"ר אפרים פישל קרויטהמר מקולומיא (תר"א-תר"פ), גבאי כולל אוסטרייך בטבריה, אל רבי דוד סגל, ממונה כולל קוסוב בצפת (טבריה, תרע"ח בקירוב).

• מכתב מאת רבי אברהם הלוי מארם צובא, אל גיסו רבי דוד קלינגר בצפת (חלב, סוריה, תרע"ז).

• ועוד.

האוסף כולל גם:

• שטר תנאים בין החתן ר' חיים יחזקאל ב"ר מנחם מענדל ובין הכלה לאה בת ר' מרדכי (טבריה, תרמ"א).

• תוספת כתובה של רבי יוסף צבי ב"ר טודרס גייגר וזוגתו מרת מרים (צפת, תרמ"ט).

• שטר תנאים ראשונים, שטר תנאים אחרונים ושטר כתובה דאירכסא של החתן אליהו ב"ר יוסף צבי גייגר עם הכלה ברכה גאלדא בת רבי ברוך לוינזון (צפת, תרס"ז / תרס"ט / תרפ"ד).

• עשר הזמנות לחתונות של בנים למשפחות צפתיות (שנות התר"פ-תש"כ).

• מכתבים, רשימות ומסמכים נוספים.

למעלה מ-50 פריטים. גודל ומצב משתנים. מרבית הפריטים נושאים את חותמות העיזבון של הצייר רבי יוסף צבי גייגר מצפת (בצורת חתימת כתב ידו).

רבי משה חר"ג צייגר (תקע"ו-תרס"ט), מנכבדי וממוני הכוללים בצפת. חתן רבי גבריאל טשאק (שעל שמו נקרא חר"ג = חתן רבי גבריאל) ומנאמניו של האדמו"ר רבי מנדלי מויז'ניץ בעל "צמח צדיק", שבשליחותו הקים את "כולל ויזניצא" בצפת וטבריה. חתנו רבי טודרוס לעבאך-גייגר מטבריה פעל אף הוא במוסדות הציבור. המשיך את דרכם בנו ונכדו רבי יוסף צבי גייגר מצפת (תר"ל-תש"ד), שהיה עסקן ונאמן מוסדות התורה והחסד בעיר. סופר ולבלר, אמן וצייר רב כשרון, ונודע כאבי הציור הצפתי.

שו"ת נחפה בכסף, מאת רבי יונה נבון – רבו של החיד"א, חלק שני. ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, [תר"ג 1843]. מהדורה ראשונה (של חלק שני; חלקו הראשון נדפס בקושטא בשנת תק"ח).

בראש הספר נדפס החיבור "פרי מפרי" שכתב רבי יונה נבון, ובו חידושים על ה"פרי חדש" ועל ה"פרי תאר" (של בעל ה"אור החיים"); בשער הספר נדפס: "ספר פרי מפרי וספר נחפה בכסף", כשרק התיבות "נחפה בכסף" מוגדלות ככותרת.
בדף המגן הקדמי, רישומי בעלות של רבי אהרן ב"ר חיים וויינבערג (תרי"ח-נספה בשואה תש"ג), אבד"ק יענדרזעוו [ינדז'יוב, פרובינציית שוויינטוקז'יסקיה בפולין].

[2], קלב דף. 29 ס"מ בקירוב. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש עם פגיעות קלות בטקסט במספר דפים. חיתוך דפים עם פגיעות בכותרות הדפים במספר מקומות. כריכה עתיקה עם שדרת עור. סימני עש ופגמים בכריכה.

ש' הלוי, מס' 13.

מחזור "מועדי ה' וקריאי מועד", חלק ראשון, מחזור תפילות לפסח ולשבועות, כמנהג ק"ק ספרדים – עם הגדה של פסח, תיקון ליל שבועות וסדר שביעי של פסח. ירושלים, [דפוס רבי ישראל ב"ק, תר"ד 1844].

הסכמות רבי חיים אברהם גאגין ורבי יעקב ענתבי, אב"ד דמשק.
בדף נא/2 מופיע נוסח "ברכה למלך או לשררה", עם תפילת "הנותן תשועה למלכים... לאדונינו המלך החסיד שולטן (פלוני) יר"ה וכל השרים והנסיכים" [ישנם וריאנטים שונים, עם ברכות ל"שולטן עבדול מאגיד", או עם ברכות "לגברת ממלכת אבריטאניא... המלכה ויקטוריא יר"ה". ראה בספרה של ש' הלוי, סוף רשומה 20].

[4], ד-כ, כה-נב, נז-צז; סב; מא-סח דף. חסר דף השער הראשון, וחסרים דפים נג-נו (הושלמו בחלקם בכתב-יד ). 20 ס"מ. מצב בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. בלאי. קרעים, וסימני עש רבים, עם פגיעות רבות בטקסט (קרע גדול לרוחב אחד מהדפים). מספר דפים מנותקים. כריכת בד ישנה.

ש' הלוי, מס' 20.

ספר חבת ירושלם, גיאוגרפיה ותולדות ערי ארץ הקודש, המקומות הקדושים וקברי צדיקים, מאת רבי חיים הלוי הורביץ. [לבוב (למברג), ללא שם דפוס, תר"ל 1870 בקירוב].

[3], ג, ז-סג דף (ספירת דפים משובשת). 20 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. רישומים רבים בדפי המגן ובטנת הכריכה. כריכה ישנה ושחוקה, עם סימני עש.

מהדורת זיוף למהדורה הראשונה שנדפסה בירושלים בשנת תר"ד (1844), כולל ההעתקה של האיור בשער, של בתי ירושלים והר הזיתים (ראו: ש' הלוי, ספרי ירושלים הראשונים, מס' 23).