ספר "תלפיות", תפילות וחיבורים נוספים, מאת רבי אליהו גוטמאכר אב"ד גריידיץ, בעריכת רבי חיים הירשנזון. ירושלים, דפוס יצחק הירשענזאהן, [תרמ"ד 1883].

קובץ הכולל מספר חיבורים מאת "הצדיק מגריידיץ" רבי אליהו גוטמאכר אב"ד גריידיץ.
בראש הספר נדפסה תפילה לאמרה אחר הלימוד לעילוי נשמה. בהמשך נדפסו קיצור "מוסדות התפילה" ו"מדרגות תיקון הנשמות" (העוסקים בענייני אבלות), מתוך ספר "סוכת שלום" לרבי אליהו גוטמאכר. בחלקו האחרון של הספר נדפסה "אגרת הקדש", מאת רבי אליהו גוטמאכר ורבי יעקב עטלינגר, במטרה "להרים דגל התורה בקודש" (עורך הקובץ, רבי חיים הירשנזון, מציין בהערה בתחילת האיגרת, כי איגרת זו נתנה לאביו בידי רבי אליהו גוטמאכר, כעשרים וארבע שנים קודם לכן, בעת נסעו בחו"ל, וכשעבר באלטונה חתם עליה גם רבי יעקב עטלינגר בעל ה"ערוך לנר"); העורך מציין שהוא רואה לנכון להדפיס אגרת זו, לאחר התלאות הרבות של השנים האחרונות (ככל הנראה הכוונה ל"סופות בנגב" – הפרעות נגד יהודי דרום-מערב האימפריה הרוסית בשנים 1881-1882).

כו, [1] עמ'. 22.5 ס"מ. נייר יבש וכהה. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים וקרעים חסרים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים, עם פגיעה קלה בטקסט באחד מהדפים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.

ש' הלוי, מס' 476 (ש' הלוי כותבת כי שנת הדפוס היא תרמ"ד בסימן שאלה. בדף כו2 מופיע בפירוש כי ההדפסה הסתיימה בי"א אייר שנת גאולה בירושלים [תרמ"ג]. אולם עמוד זה הוא מההדפסה החוזרת של "אגרת הקדש" שכבר נדפסה בספר "סוכת שלום" (ירושלים, תרמ"ג, ש' הלוי, מס' 429), וכאן היא מודפסת שנית באותו עימוד, אבל עם מיספור עמודים שונה (בספר סוכת שלום, הפגיניציה בכותרת דף זה היא: "רד", ואילו בספר שלפנינו מודפסת בכותרת הפגינציה: "כו").

חמישה ספרים מדפוסי ירושלים וטבריה:

• ספר יעלזו חסידים, קיצור ספר חסידים, מאת רבי אליעזר פאפו. ירושלים, דפוס הגיסים אהרן עזיאל רוקח ואלחנן טענינבוים, תרמ"ג [1883].
ש' הלוי, מס' 421.

• ספר כפי אהרן, חלק שני, שו"ת וחידושים מאת רבי אהרן עזריאל. ירושלים, דפוס שמואל הלוי צוקערמאן ושותפיו, [תרמ"ו 1886]. העותק של הגאון ה"יש"א ברכה" רבי יעקב שאול אלישר רבה של ירושלים, עם הקדשה אליו בכתב-יד וחתימת המו"ל רבי אברהם עזריאל, נכד המחבר.

המחבר, הגאון המקובל רבי אהרן עזריאל (תקע"ט-תרל"ט), מגדולי חכמי ירושלים. ראב"ד בית הדין, ראש ישיבת "שבת אחים" שנוסדה בביתו, ומראשי ישיבת המקובלים "בית אל". חלק א' של ספרו "כפי אהרן" נדפס ע"י המחבר, וחלק ב' נדפס כשש שנים לאחר פטירתו ע"י נכדו הגאון המקובל רבי אברהם עזריאל (תרכ"ב-תש"ז), מגדולי רבני ירושלים. כבר בגיל כ"ד מונה לאחד מדייני העיר, ובהמשך אף מונה לראב"ד ירושלים.
ש' הלוי, מס' 553.

• ספר עטרת זהב, חוברת שנייה: ספר דברי חזקיהו מאת רבי חזקיה יוסף קוב'ו וספר דגל מחנה מאת רבי יצחק קוב'ו, בהוצאת רבי יצחק באדהב. ירושלים, דפוס רי"ן לעווי, [תרנ"ח 1898]. 

• ספר משל ונמשל, משלים ונמשלים מלוקט מכתבי רבי יוסף חיים מבגדאד בעל ה"בן איש חי", בעריכת תלמידו רבי בן-ציון מרדכי חזן. ירושלים, דפוס לעווי ושותפיו, [תרע"ג 1913]. 

• ספר נוצר אדם, מאת רבי אליעזר מנצור סתהון. טבריה, דפוס "הגליל", תר"ץ [1930]. הקדשת המחבר למר פליכט טובי. תו-ספר של הרב טוביה גפן.

5 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות ישנות ומקוריות (אחד הספרים אינו כרוך). הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.

קונטרס המתרגם, ביאורי שמות פירות וירקות הנזכרים במשנה, מאת רבי יוסף יעקב קאפעל. ירושלים, דפוס יצחק גאשצינני, תרמ"ד [1884].

כולל ביאור בעברית של שמות פירות וירקות המוזכרים במשנה, עם תרגום שמותם לערבית. בביאורי המלים נעזר המחבר גם "בל[שון] אשכנז".
מעבר לשער כותב המחבר: "אך אחרי אשר ב"ה גמרתי כעשרים וחמשה פעמים ששה סדרי משנה... מצאתי מלות רבות אשר הרעמ"ב [רבי עובדיה מברטנורה] מבאר אותן על ל"ע [לשון ערבי] ולא מצאתי אחד מחכמי הדור שיבאר כונתו ע"ד האמת... זה שלש שנים אשר אנכי עמל ועוסק בזאת, חקרתי אצל הערביים ושאלתי אותם על כל מין ומין וכל מיני ירקות ראיתי בעצמי בעיני והדבר אשר לא ראיתי בעיני כתבתי 'לא אתפרש לי'".

18 עמ'. 15.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. כריכה חדשה.

ספר נדיר.

הדף האחרון (עמ' 17-18) עם "לוח הטעות והשמטות" לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה, אינו מופיע בעותק הסרוק ב"אוצר החכמה", ואינו מופיע בעותק שבקטלוג הספרייה הלאומית.
ש' הלוי, מס' 468.

ספר יורו משפטיך ליעקב, שאלות ותשובות מאת הגאון הקדוש רבי יעקב אבוחצירא. ירושלים, דפוס אלחנן טענינבוים וגיסו המנוח אהרן עזיאל רוקח, תרמ"ה [1885]. מהדורה ראשונה.

בראש ספר מופיעות הסכמות רבות (המופיעות גם ביתר ספרי המחבר). לאחר ההסכמות מופיעה הקדמת בן המחבר רבי אהרן אבוחצירא, הכוללת את תולדות אביו המחבר.

המחבר, רבי יעקב אבוחצירא – ה"אביר יעקב" (תקס"ו-תר"מ), נודע מצעירותו כגאון וקדוש, גאון מופלג בתורת הנגלה וההלכה, ומקובל אלוקי בחכמת האמת. רב ואב"ד בקהילת תאפילאלת [שהיתה הקהילה המרכזית באזור עמק הזיז בדרום-מרוקו]. כבר משנות העשרים לחייו, רוב רבני האזור נכנעו למרותו. רבינו יעקב נחשב כאחד מגדולי הפוסקים בדורו ועמד בקשרי שו"ת והלכה עם גדולי הרבנים בכל קצוי ארצות צפון-אפריקה. איש אלוקים קדוש המלומד בניסים, סיפורי מופת רבים נודעו עליו וזכה לגילוי אליהו הנביא זכור לטוב (מלכי רבנן, דף סו – וראה בספר "מעשה ניסים", ירושלים תשכ"ח, שנכתב עפ"י ידיעות וסיפורים ששמע המחבר מפי ה"בבא סאלי" ושאר רבני משפחת אבוחצירא). שמו נודע גם בין גויי הארץ המוסלמים שהיו קוראים לו בהערצה "אלחזן אל כביר" [=הרב הגדול].
נפטר בדרכו לארץ ישראל ונקבר בעיר דמנהור שבמצרים. על מצבתו נכתב: "מצבת קבורת... גברא רבא דאתי ממערבא, הרב המופלא סבא דמשפטים, מקובל אלוקי, חסידא קדישא בנגלה ובנסתר מו"ר עט"ר וצ"ת כמוהר"ר [מורנו ורבינו עטרת ראשנו וצניף תפארתנו כבוד מורנו ורבינו הרב רבי] יעקב אביחצירה זצוק"ל זיע"א...".
מחיבוריו הנוספים: גנזי המלך; יגל יעקב; פיתוחי חותם; דורש טוב; בגדי השרד; מחשוף הלבן; ועוד חיבורים רבים.
לכבודו ולזכרו נתחברו עשרות פיוטים, שחלקם נפוצים עד היום בין יוצאי מרוקו. תמונתו הידועה, יושב בשיכול רגלים עם ספר קודש בידיו, נתלתה בבתים רבים במרוקו, ותלויה עד היום הזה בארץ ישראל.

[9], קנו דף. 24 ס"מ. נייר מעט כהה. מצב בינוני עד טוב-בינוני. כתמים. עקבות רטיבות, עם סימני עובש קלים. קרעים, בהם קרעים חסרים, בדף השער ובמספר דפים נוספים, עם פגיעות בטקסט (הדבקת נייר בשוליים הפנימיים של דף השער). קרע גדול עם פגיעה בטקסט לרוחב אחד מהדפים. כריכת עור חדשה.

ש' הלוי, מס' 501.

ספר אהל מועד, מאת רבי שמואל ירונדי, עם פירושי רבי חיים אברהם גאגין ורבי שלום משה חי גאגין, חלק א: ירושלים, דפוס שמואל הלוי צוקערמאן ושותפיו, תרמ"ו [1886]; חלק ב: ירושלים, דפוס הרי"ן לעווי ושותפיו, תרס"ד [1904]. שני החלקים בשני כרכים.

שני החלקים כוללים ארבעה ספרים. ספר ראשון: מערכת תמיד, כולל חמישה שערים על ענייני היומיום; ספר שני: עבודת המשכן, כולל ארבעה שערים על דיני שחיטה ואיסור והיתר; ספר שלישי: משמרת הקדש, כולל שלושה שערים על דיני שבת; ספר רביעי: ירח למועדים, כולל שישה שערים על מועדי השנה ועוד. עם הסכמותיהם של רבי רפאל מאיר פאניז'ל, רבי יעקב שאול אלישר והאדר"ת.
חותמות רבות של הגאון רבי ירוחם פישל פערלא מוורשא. הגהה בכתב-יד בדף קטו, ומספר הגהות קצרות נוספות.
הגאון רבי יהודה ירוחם פישל פערלא מוורשא (תר"ו-תרצ"ד), עילוי ובקי עצום, מגאוני פולין הנודעים ובסוף ימיו בירושלים. תורה וגדולה התאחדו על שולחנו, התפרנס ממסחר ולא נזקק לעול רבנות. נודע ביצירתו הגדולה על ספר המצוות לרס"ג (ג' כרכים), והגהות הגרי"פ שנדפסו בשולי ספרים שונים.
לאחר פטירת הגאון מוורשא רכש הגאון רבי מנחם מנדל כשר (בעל ה"תורה שלימה") את אוצר הספרים הגדול של רבי ירוחם פרלא, מאת בני משפחתו שהגיעו מפולין לטפל בכך. חלק גדול מספרייה זו נמכר ע"י הרב כשר לספריית גזונדהייט בתל אביב. במהלך השנים נדפסו בספרים רבים "הגהות הגרי"פ" – כפי שנעתקו מהגהותיו בכתב יד על גליונות ספרים שנמצאו בספריית הרב כשר, בספריית גזונדהייט ובספריית ישיבת פוניבז' בבני ברק (עפ"י מאמר הרב ד"ר אהרן גרינבאום חתן הרב כשר, מוריה, שנה יג, גליון קמט-קנ, סיון תשד"מ, עמ' קד-קה). בעותקים שלפנינו מופיעות חותמות ספריית הרב כשר: "בית תורה שלמה – רח' מלאכי 19 ירושלים".

שני כרכים. חלק א: 4, [14], קך; סד, [1] דף. בין דפי המפתחות נתחב דף עם מפתח של חיים מירושלים. חלק ב: [2], קיח דף. 23-23.5 ס"מ. נייר יבש ושביר. כרך ראשון במצב כללי טוב, כרך שני במצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים וקרעים חסרים במספר דפים, ללא פגיעות בטקסט. בכרך הראשון, דף השער ודפים נוספים מנותקים. חותמות. כריכות ישנות.

ש' הלוי, מס' 541.