ספר "קונטרס וכתורה יעשה", מאת רבי שלום קוטנא, אב"ד אייזנשטאט. שני חלקים. חלק א' עוסק בדיני הילדים שנוולדו מנישואי תערובת ובדין "נישואין אזרחיים", והחלק הב' עוסק בדיני "קבלת גירות בזמננו" ודין גירות לקטנים. פאקש, דפוס מאיר ראזענבוים הלוי, [תרנ"ז]-תרנ"ט 1897-1899. שני החלקים בכרך אחד.
מעבר לשער הקדשה בכתב-יד ובחותמת המחבר: "מנחה היא שלוחה לכבוד הרב הגאון הגדול המפורסם... מו"ה שמואל סאלאנט ראב"ד רבא בעה"ק ירושלים ת"ו...".
כרוך בראשו: ספר דברי שמואל, חקירות ועיונים, כללים והשגות, עפ"י סדר א-ב, מאת רבי שמואל וואלדבערג אב"ד יארסלב (בעל "דרכי השינויים"). קראקא, דפוס יוסף פישער, תרמ"ט 1889. בראש השער חתימת ידו של הגאון רבי "י"מ טוקצינסקי" [ראש ישיבת "עץ חיים"; נכדו ונאמן-ביתו של רבי שמואל סלנט].

שלשה ספרים בכרך אחד: "דברי שמואל": [3], ד-קפח, [1] דף; "וכתורה יעשה – חלק א": IV עמ’, כ דף; "וכתורה יעשה – חלק ב": [3], ב-מט דף. 22.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. מעט קרעים ובלאי. כריכה ישנה (מירושלים), עם שדרת עור.

ספר ילקוט ראובני, על התורה, מאת רבי ראובן בן השקי כץ. לבוב (למברג), דפוס דוד צבי שרענציל, [תר"ך] 1860.
העותק של רבי ברוך בענדיט ליכטנשטיין הדיין מקולומייא, עם חתימות-ידו: "הק' ברוך בענדיט ליכטענשטיין" (בשני השערים) וחותמתו.

הגה"ק רבי ברוך בענדיט ליכטנשטיין (תר"י-תרס"א), דיין בעיר קולומייא, בנו של הגאון הקדוש רבי הלל ליכטנשטיין מקולומייא, וטיפל בהדפסת ספריו. אביו מכנהו: "בני הרב המופלג בתורה וביראה מו"ה ברוך בענדיט נ"י" (תשובות בית הילל החדש, אגרת נג). עמד לצדו של אביו בכל עניני הרבנות, וכבר משנות התר"ל-תר"מ, היה מתכתב עם רבנים בפסקי הלכה בפקודת אביו (ראה לדוגמא: תשובות בית הילל החדש, אגרת רג, תשובה בעניני גיטין בה הוא חותם: "דברי הכותב בפקודות כבוד אאמו"ר הגאון הצדיק שליט"א אב"ד דפה..."). חתנו הוא הגאון רבי יצחק רוזנברג אב"ד האדאז.

[5], ט-קנ, יב, קנא-ריד, ריד-רלו, רלט-שנד דף. יב דף עם "שכחת לקט" נכרכו בין חומשים בראשית ושמות. 21.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים בשולי מספר דפים. כריכה ישנה.

שו"ת ריב"ם שנייטוך, מאת רבי יוסף ב"ר מאיר שנייטוך מפיורדא (מתלמידי רבי נתן אדלר מפרנקפורט וה"בגדי כהונה"). דראהאביטש, דפוס אהרן צבי זופניק, [תר"ן-תרנ"א 1890-1891].

העותק של רבי יהודה גרינוולד, אב"ד סאטמר בעל "זכרון יהודה". בדף השער, חותמת רבי "יודא גרינוואלד, אב"ד ק"ק סאטמאר והגליל יע"א".

הגה"ק רבי יהודה גרינוואלד (תר"ח-תר"פ), בעל שו"ת "זכרון יהודה". מגדולי הרבנים וראשי הישיבות בהונגריה. גדול בתורה, שנודע מנעוריו כאיש קדוש וירא שמים. תלמיד ה"כתב סופר" וחתן אחיו רבי יוזפא סופר בן ה"חתם סופר". רבו ה"כתב סופר" אמר עליו בחתונתו שהוא "קודש קדשים". עוד מתקופת בחרותו היה רֵעַ נאמן וידיד נפש של הבחורים ר' חיים זוננפלד (לימים רבה של ירושלים) ור' משה גרינוולד (לימים רבה של חוסט, בעל "ערוגת הבושם"), ועמד עמם בקשר הדוק כל ימי חייו. כיהן כאב"ד סאבאטיש, בוניהאד ושוראן. בשנת תרנ"ח התקבל לאב"ד סאטמר, וישב שם על כס הרבנות במשך עשרים ושתיים שנה, עד לפטירתו. התנגד למודרנה ולציונות, וחיזק את מוסדות היהדות החרדית האורתודוקסית בעיר סאטמר. בנה מקוואות ותלמודי תורה, בתי מדרש ובתי כנסת. גולת הכותרת של פעילותו בסאטמר הייתה הקמת ישיבה גדולה, בה למדו מאות בחורים, שרבים מהם שימשו בהמשך בדיינות וברבנות קהילות הונגריה ורומניה. בין תלמידיו נודעו: רבי יוסף נחמיה קורניצר אב"ד סעליש וקראקא; רבי שמעיה לעוו אב"ד קערעסטיר; רבי חיים בצלאל פאנעט אב"ד רעטיאג; רבי משה דוד עסטרייכער אבד"ק טשימפא; רבי נפתלי הירצקא העניג אב"ד שארמאש; ועוד.
בתקופת כהונתו כאב"ד סאטמר, קירב מאד את האברך הצעיר רבי יואל טייטלבוים, שקבע לאחר חתונתו את מקום מגוריו בעיר, והיה מעניק לו תמיכה כספית. פעם, לאחר שהולכי רכיל סיפרו על רבי יואל שאינו נצרך כל כך, שכן הוא מפזר הרבה לצדקה, נתרגש רבי יהודה ואמר "א"כ נצרך לו יותר", ואכן מאז העלה לו את סכום התמיכה. לאחר שנים, כשכיהן רבי יואל כאב"ד סאטמר, הזהיר מאד שלא לשנות את המנהגים ההלכתיים של השחיטה בעיר, המיוסדים על הוראותיו הקדושות של בעל ה"זכרון יהודה".
שני דפי שער, מעבר לשער השני נדפסה הקדמת המחבר.
[1] דף בסוף, עם הקדמת המחבר והמוציא לאור (בשונה מהנדפס בראש הספר). הקדמת המוציא לאור נפסקה באמצע (כפי הנראה הדף האחרון נדפס יחד עם דף השער הראשון בשנת תר"נ, כקונטרס לדוגמא).

[2], ב-ד, ד-מ, מ-נט, [1] דף. 32 ס"מ בקירוב. נייר יבש. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים בשולי הדפים, עם מספר פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק. חותמות ספריה. כריכת עור חדשה.

אוסף ספרים מספריית הגאון רבי צבי יהודה מלצר אב"ד רחובות, ומספריית חותנו הגאון רבי צבי שטיינמן רבה הראשי של רחובות, עם חתימות ורישומי בעלות:

• שו"ת מהרי"ט, חלק ראשון, מאת רבי יוסף מטראני. לבוב (למברג), דפוס זלמן ליב פלעקיר, אורי זאב סאלאט, שמואל גאלדבערג וישראל אלימלך שטאנד, תרכ"א 1861. רישומי בעלות של רבי צבי יהודה מלצר ורבי צבי שטיינמן.
• שו"ת שבות יעקב, חלקים א-ב, מאת רבי יעקב רישא. לבוב (למברג), דפוס זלמן ליב פלעקיר ושותפיו, [תרכ"א] 1861. רישום בעלות של רבי צבי שטיינמן.
• ספר תבואות שור, בכור שור, מאת רבי אלכסנדר סענדר שור. וורשא, דפוס יעקב זאב אונטערהענדלער, תרנ"א 1891. חתימות וחותמות של רבי צבי יהודה מלצר. חותמת רבי "אהרן מענדיל בר"נ הכהן, אב"ד ומ"צ קיירה מצרים תרנ"ז".
• שו"ת משיב דבר, חלקים א-ב ו-ג-ד, מאת רבי נפתלי צבי יהודה ברלין – הנצי"ב מוולוז'ין. וורשא, דפוס מאיר יחיאל האלטער ומאיר אייזענשטאדט, תרנ"ד 1894. מהדורה ראשונה. חתימות רבי צבי יהודה מלצר ורבי צבי שטיינמן.
• מחזור לשלוש רגלים, עם קרבן אהרן. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרמ"ב 1882.
• מחזור לראש השנה ויום כיפור, עם קרבן אהרן וליקוטי צבי. ווילנא, דפוס אברהם צבי ראזענקראנץ ומנחם מענדיל שריפטזעטצער, תר"ס 1900. חתימה וחותמות של רבי צבי שטיינמן.
• סידור תורה אור, על פי נוסח האר"י, עם דינים ומנהגים של אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן בעל התניא, חלקים א-ב. וילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרע"א 1911. רישומי בעלות של רבי צבי שטיינמן ורבי צבי יהודה מלצר.
• חידושי הרשב"א, על חמש עשרה שיטות. וורשא, דפוס האחים לעווין-עפשטיין, תרפ"ב [1922].
• ספר לבוש מרדכי חלק שני, על מסכת בבא מציעא, מאת רבי משה מרדכי עפשטיין. ירושלים, דפוס "העברי" של יחיאל ורקר, תרפ"ט [1929]. מהדורה ראשונה. חתימת רבי צבי מלצר (אחיין המחבר).
• ספר בכור דממה – שירים, מאת ברוך כצנלסון. תל אביב, דפוס ב. אשכול ושות', תש"ח [1948]. עם הקדשת המחבר לרבי צבי מלצר.

הגאון רבי צבי שטיינמן (תרכ"ה בערך-תש"ז) רבה הראשי של רחובות. מתלמידי ישיבת וולוז'ין. כיהן כר"מ בישיבת סמורגון, ולאחר מכן כיהן כעשרים שנה ברבנות העיר הגדולה ניז'ני-נובוגורוד (על גדות הוולגה; בין השנים 1932-1991 נקראה בשם גורקי). בשנת תרפ"ה עלה לארץ ישראל ונתמנה לרבה של יבנאל, ולאחר כשנתיים עבר לכהן כרבה הראשי של רחובות, בה כיהן קרוב לעשרים שנה.
חתנו, הגאון רבי צבי יהודה מלצר (תרנ"ט-תשכ"ט), בנו הגדול של הגאון רבי איסר זלמן מלצר, ותלמידו של ה"סבא מנובהרדוק". כיהן כרב ראשי בפרדס חנה, שם יסד את "ישיבת קלצק" שהיתה היסוד ל"מדרשית נעם" בפרדס חנה. בשנת תש"ז עבר לרחובות למלא את מקום חמיו ברבנות העיר, שם יסד את "ישיבת הדרום", ולאחר שהתמסר לעבודת הישיבה, התפטר מרבנות העיר רחובות ומסרה לרב אלימלך בר-שאול, ונשאר לכהן רק בתור "אב בית דין".

10 ספרים. גודל ומצב משתנים. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.