ספר הכתב והקבלה, "בחינה ונסיון לבאר על דרך הפשט או קרוב אליו כמה מקראות בתורה", מאת רבי יעקב צבי מעקלעבנורג. לייפציג, דפוס C. L. Fritzsche, תקצ"ט 1839. מהדורה ראשונה.

בדף המגן חתימת רבי עזריאל הילדסהיימר [מתקופת כהונתו כאב"ד אייזנשטאט], ורישום בכתב-יד רבי עזריאל פולק נאמן הקהילה באייזנשטאט, שקיבל ממנו את הספר במתנה: "נתן לי במתנה מאת כבוד אדמ"ו הרב הגדול הנ"ל – עזריאל פאללאק".

הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר (תק"פ-תרנ"ט), רב, פוסק ומנהיג, מגדולי דורו ומראשי היהדות האורתודוקסית שבגרמניה, תלמידו המובהק של רבי יעקב עטלינגר בעל ה"ערוך לנר" באלטונה (המכנהו בשו"ת 'בנין ציון': "בני"). למד גם אצל "החכם ברנייס" (רבי יצחק ברנייס) מהמבורג. בשנת תר"ח הקים ישיבה בהלברשטט. בשנת תרי"א נבחר לכהן כרבה של קהילת אייזנשטט, כיהן בה כראש ישיבה ואף הקים מערכת חינוך ייחודית. בשנת תרכ"ט החל לכהן כרבה של הקהילה החרדית 'עדת ישראל' בברלין, והקים בה ישיבה. בשנת תרל"ד פתח את בית המדרש לרבנים, אשר העמיד דורות של רבנים, מחנכים ומנהיגי ציבור. כתב חידושים רבים ותשובות בהלכה, מהם נדפסו הספרים: 'שאלות ותשובות רבי עזריאל' (2 כרכים), 'חידושי רבי עזריאל' – על הש"ס (3 כרכים), ועוד.
רבי עזריאל פולק (תקס"ג-תרמ"ז; החתם סופר ותלמידיו, עמ' שצד-שצה), תלמיד ה"חתם סופר". נאמן הקהילה באייזנשטאט במשך למעלה מארבעים שנה, ודיין בבית הדין. כהונתו של רבי עזריאל פולק כדיין באייזנשטט, באותה עת בה כיהן רבי עזריאל הילדסהיימר כרב העיר, יצרה ביניהם קשר קרוב (ראו חומר מצורף).

XVIII, 371, [2] עמ'. 20.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמים גדולים בדפי השער ובמספר דפים נוספים. בלאי. קרעים, בהם קרע בדף השער, וקרעים חסרים עם פגיעות בטקסט בדפים האחרונים. רישומים בכתב-יד. כריכה ישנה, עם שדרה ופינות מעור. בלאי ופגמים בכריכה.

ספר מים רבים, שאלות ותשובות, חלק ראשון עד רביעי, מאת רבי רפאל מילדולה. אמשטרדם, דפוס יוסף דיין, [תצ"ז 1737]. מהדורה ראשונה.
ארבעה חלקים, דף שער נפרד לכל חלק.
חתימות ורישומי בעלות בדפי השער של החלק הראשון והחלק השני, ביניהם: "וואלף פוסוויילר" [רבי בנימין וואלף ב"ר יעקב רייכסהופר, תלמיד רבי יהונתן אייבשיץ וראש ישיבה בבוכסוויילר]; "הק' זלמן בן המנו'[ח] כ"ה מאיר טאלמעסינגן הנקרא זלמן פירסט" [רבי זלמן פירסט אב"ד היידלברג].

[5], נג, [1]; [1], עא; [1], כט; [1], נ, נב-נה דף. חסר דף נא מספירת הדפים האחרונה. 30.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים, בהם קרעים חסרים בדף השער הראשון, עם פגיעות קלות במסגרת השער. כריכה ישנה עם שדרת עור. בלאי בכריכה.

ספר חדושי הר"ן, דרושים וחדושים על מסכת בבא מציעא, לרבינו נסים ראובן גירונדי. דיהרנפורט, דפוס הירש מאיר ווארשויער, [תקפ"ג] 1822. עם הסכמות רבי עקיבא איגר אב"ד פוזנא ורבני דורו. בסוף הספר נדפסו 16 דף עם חידושים שונים, בהם (כ-20 עמודים) מתורתו של גאון-דורם רבי עקיבא איגר: "חלוקא דרבנן בשם אדמ"ו הרב הגאון הגדול המפורסם מה"ו עקיבא איגר נ"י אב"ד ור"מ דק"ק פוזנא יע"א" – זו ההדפסה הראשונה של חידושי רבי עקיבא איגר שנדפסה בחייו.
העותק של "הצדיק מוורשא", הגאון רבי חיים יעקב נפתלי זילברברג, עם חתימות ורישומי בעלות. בשולי הדפים מספר הגהות למדניות בכתב-יד [בכתב ידו?].

"הצדיק מווארשה" – הגאון רבי חיים יעקב נפתלי זילברברג (תר"י-תר"צ), מגדולי המוצי"ם בווארשא. תלמיד תלמידיו של רבי עקיבא איגר ותלמיד רבי ישראל סלנטר וה"בית הלוי". מאידך, היה נוסע לאדמו"רי דורו, לרבי אברהם מטשכנוב ואל בעל ה"שפת אמת" מגור. איש אמונם של הנצי"ב מוואלוז'ין וה"חפץ חיים" (כשהיה רבי אלחנן וסרמן מדבר אודות רבי נפתלי, היה מדקדק לתארהו בתואר "הגאון הצדיק"). עסק רבות בחיזוק שמירת השבת והטהרה, והדפיס כרוזי "קול-קורא" לחיזוק שמירת ההלכה. ערך לדפוס את כתבי אביו רבי אברהם בנימין אב"ד וויערשוב וכתבי זקנו הגאון מקוטנא בעל "זית רענן". והשתדל כל ימיו בהוצאת ספרי מהרא"ל צונץ לדפוס.
רישום בעלות בדף שלפני האחרון: "שייך לאמ"ו גיסי הרב.... כקש"ת מו"ה משה אהרון הלוי אבד"ק שיראדז...".

[4], פד, [16] דף. 19.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. בלאי קל וקמטים. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכה ישנה. בלאי ופגמים בכריכה.

ספר גבורת ארי, על מסכת יומא ומסכת מכות, מאת רבי אריה ליב אב"ד מיץ, בעל "שאגת אריה" – "יוצא לאור על ידי רבי ישראל מאיר הכהן מראדין" (בעל ה"חפץ חיים"). פיעטרקוב, דפוס מרדכי צעדערבוים, תרס"ז 1907. מהדורה ראשונה מכתב יד.

בדף המגן ובדף הבטנה של הכריכה הקדמית, שני רישומי "מוגה" (בעיפרון), בכתב-יד.
רבנו ה"חפץ חיים" היה מקפיד לבדוק כל ספר שהוציא למכירה, משגיאות הדפוס (גליונות מחולפים או דפים חלקים) מחשש שמא יכשל ח"ו באיסור גזל והונאה, אם ימכר ספר פגום במחיר הקצוב. כל ספר שנבדק זכה לרישום בכת"י בדף הפורזץ – "מוגה" (מקובל שהוא היה מקפיד לרשום זאת בעצמו בכתב ידו, מחשש שמא העוזרים לו במלאכת הקודש יכתבו "מוגה" ללא בדיקה מספקת). רבים מרישומים אלו נעלמו במשך השנים עקב כריכה מחודשת של הספרים או מחיקת הכיתוב.

136; 22 עמ’. 32.5 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים קטנים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים. דף השער מנותק. כריכה מקורית, מנותקת, עם שדרה משוקמת. פגמים בכריכה.