מכירה פומבית 055 מכירה מקוונת: ספרי קודש, חסידות וקבלה – דפוסי ירושלים – מכתבים – חפצים
- book (328) Apply book filter
- print (165) Apply print filter
- דפוסי (116) Apply דפוסי filter
- חסידות (115) Apply חסידות filter
- ספרי (109) Apply ספרי filter
- דפוס (100) Apply דפוס filter
- ספרים (99) Apply ספרים filter
- ישראל (81) Apply ישראל filter
- ודברי (79) Apply ודברי filter
- וארץ (70) Apply וארץ filter
- ירושלים (70) Apply ירושלים filter
- jerusalem (70) Apply jerusalem filter
- palestin (70) Apply palestin filter
- chassid (58) Apply chassid filter
- מיוחסים (52) Apply מיוחסים filter
- עותקים (52) Apply עותקים filter
- import (52) Apply import filter
- ownership (52) Apply ownership filter
- מכתבים (39) Apply מכתבים filter
- letter (39) Apply letter filter
- חב (36) Apply חב filter
- חבד (36) Apply חבד filter
- חב"ד (36) Apply חב"ד filter
- chabad (36) Apply chabad filter
- אדמו (32) Apply אדמו filter
- rebb (32) Apply rebb filter
- אוספי (31) Apply אוספי filter
- collect (31) Apply collect filter
- המזרח (30) Apply המזרח filter
- כתבי (28) Apply כתבי filter
- יד (26) Apply יד filter
- land (26) Apply land filter
- manuscript (26) Apply manuscript filter
- sephard (26) Apply sephard filter
- וחותמות, (25) Apply וחותמות, filter
- חתימות (25) Apply חתימות filter
- הגהות (25) Apply הגהות filter
- והקדשות (25) Apply והקדשות filter
- וחותמות (25) Apply וחותמות filter
- dedic (25) Apply dedic filter
- gloss (25) Apply gloss filter
- signatur (25) Apply signatur filter
- stamp (25) Apply stamp filter
- stamps, (25) Apply stamps, filter
- kabbalah (23) Apply kabbalah filter
- וספרים (22) Apply וספרים filter
- יסוד (22) Apply יסוד filter
- שונים (22) Apply שונים filter
- classic (22) Apply classic filter
- miscellanea (22) Apply miscellanea filter
אוסף כרוזים ומסמכים, שנדפסו בירושלים ובארץ ישראל, תרע"ב-תש"ח בקירוב:
• מכתב תודה מאת ועד הכללי דכוללות רוסיא וואהלין בירושלים, אל הנדיב רבי יעקב רויטער מלודמיר, בתוספת אודות זייפן בשם ישראל ליב שהוציא מכספו במרמה, בחותמות הכוללים, ובחתימות השד"ר רבי דוד פיינשטיין, והגבאים רבי נחום צבי יפה ורבי יצחק יואל מרגליות. מעבר לדף, מכתב בחותמת רבי "בצלאל מאמעט חופ"ק לאדמיר", בחותם שעווה (קרוע). ירושלים, אדר תרע"ב [1912]. נייר מכתבים רשמי, דף כפול המודפס עם "תקנות בני ארעא קדישא" של קופת רבי מאיר בעל הנס.
• פנקס הלוואות מאת חברת "גמילות חסדים לאנשי אמריקא" במאה-שערים בירושלים (עם מילוי שם הלוה: משה קרישבסקי). ירושלים, דפוס קלישר, [שנות התר"פ-התר"צ 1920-1930, בקירוב].
• מכתב ברכה ובקשת תרומה לטובת "איחוד בתי הת"ת" בירושלים, לרגל הכנסת הבן לברית מילה, בצירוף מכתב המלצה מאת הראי"ה קוק, עם מקום למילוי שם ותאריך. [ירושלים, כסליו תרצ"ה 1934].
• "אזהרה חמורה", כרוז מטעם הגאב"ד המהרי"צ דושינסקי, הבד"צ ורבנים נוספים, נגד קבלת כספים למוסדות החינוך מאת "מחלקת החינוך הממשלתית יר"ה". ירושלים, דפוס "אשכול" (יעקב וינפלד), ניסן תש"ב [1942].
• "כי כרם ה' צבאות בית ישראל", קריאה ללימוד הזוהר הקדוש ותיקונים לביטול הגזרות והצרות, בבית הכנסת לעולי הראת אפגניסטן בירושלים, עם מילוי התאריך בכתב-יד. [ירושלים, תש"ח 1948, בקירוב].
5 פריטים. גודל ומצב משתנים.
אוסף פרסומים מודפסים ממוסד "מושב זקנים" בירושלים:
• דף עם תמונת ותולדות "זקן הזקנים הרב הגאון הצדיק רבי חיים יצחק אהרן ראפאפארט הי"ו, בן מאה ושתים שנה, הנודע בשם המגיד מווילקאמיר". ירושלים, טבת תרס"ד [1904].
• שטר קבלה (ריק) מטעם "מושב זקנים וזקנות המאוחד ירושלם". ירושלים, שנות התר"צ [1930?].
• 4 תעודות "קיום יאהרצייט", במרכזן תמונת "זקנים הלומדים שעורים ומשניות לעי"נ הנפטרים". ירושלים, ללא תאריך.
• דף עם תמונת כל דיירי "מושב זקנים וזקנות המאוחד", עם הכותרת "משלוח מנות, ומתנות לאביונים, מחצית השקל, וקמחא דפסחא". ירושלים, ללא תאריך.
• דף עם תמונה כל דיירי "מושב זקנים וזקנות המאוחד", עם הכותרת "צדקה גדולה ופדיון כפרות". ירושלים, ללא תאריך.
• מכתב בקשת תמיכה ל"בית חולים לזקנים", עם תמונות מבית החולים. ירושלים, ללא תאריך.
9 פריטים. גודל משתנה. מצב כללי טוב.
אוסף פרסומים של מוסדות ישיבת "עץ חיים" בירושלים:
• לוחות שונים של מוסדות "עץ חיים", עם דינים ומנהגים ועניינים נוספים, לשנים תרס"ו, תרס"ט, תרע"א, תרע"ד, תרצ"א (2 עותקים), תרצ"ז, ת"ש, תש"ב, תש"ד-תש"ז, תש"י-תשט"ז, תשי"ח-תשל"ד, תשמ"ב. בסך הכל 38 לוחות.
• מצבת זכרון לגבאים החברים של מוסדות עץ חיים וביקור חולים. ירושלים, דפוס סלומון, [שנות התר"צ 1930 בקירוב].
• אל התלמיד! (תלמוד תורה עץ חיים), מהדורה מנוקדת, מאת רבי יחיאל מיכל טוקצינסקי. ירושלים, דפוס הוצאת ספערא, תש"ט [1949].
• בנין בית מרכז חדש להתלמוד תורה, עץ חיים. ירושלים, תרס"ח [1908]. שני עותקים.
• "גרויסע חגיגה אין ירושלם", להנחת אבן הפינה של "עץ חיים". ירושלים, דפוס סלומון, תרפ"ט 1929. שני עותקים.
• הרצאה לחגיגת ירית אבן הפינה לבנין שכונת עץ חיים. ירושלים, דפוס סלומון, [תרפ"ט 1929]. שני עותקים.
• קונטרס הלכות שביעית, מאת רבי יחיאל מיכל טוקצינסקי. ירושלים, דפוס האחים סלומון, [תרס"ט 1909]. 11 עותקים.
57 פריטים. רבים מהם כפולים. גודל ומצב משתנים. הפריטים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
אוסף פרסומים ומכתבים מאת הגאון רבי חיים לייב אויערבאך מירושלים, ראש ישיבת המקובלים "שער השמים":
• כרוז מודפס ביידיש – "חכם בא לעיר", על בואו של רבי חיים יודא לייב אויערבאך לניו יורק. [ניו יורק, ללא תאריך].
• בלאנק ריק של ישיבת "שער השמים" בירושלים, עם איורים בצבע של תלמידי המוסדות ועוד.
• כתב שליחות מטעם הרבנות הראשית, לניהול זמני של ישיבת "שער השמים" ע"י הגאון המקובל אהרן שלמה מהרי"ל (בעל "טועמיה חיים זכו"), בחתימת המזכיר רבי שמואל אהרן ובר ובחותם הרבנות הראשית. ירושלים, כ"ז תשרי תרפ"ג [1923].
• מכתב תודה וברכה לנדיבה מרת מרים נאווינע, על תרומתה למוסדות "שער השמים", נדפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי, בחותם המוסדות ובחתימת רבי חיים יודא ליב אויערבאך ורבי מאיר שווארץ. ירושלים, ה' שבט תש"י [1950]. יידיש.
• מכתב ברכה מודפס ל"שנה טובה ומאושרת" עבור תומכי ישיבת "שער השמים" וידידיה, עם בקשה לתמיכה מעבר לדף. [ירושלים, ללא תאריך].
• קבלה ריקה של ישיבת "שער השמים", מעוטרת בצבע, עם מכתבי רבנים ותקנות המוסדות מעבר לדף. ירושלים, דפוס סלומון, ללא תאריך].
• כתב שליחות לנציג כולל קאסוב ויז'ניץ ר' אברהם שור, אל מנהלי "וועד הכללי", בחתימת רבי חיים יודא לייב אויערבאך ובחותם הכולל. ירושלים, י"ח חשוון תר"פ [1920].
הגאון רבי חיים יהודה ליב אויערבאך (תרמ"ז-תשי"ד), חסיד ומקובל, מגדולי חכמי ירושלים, מייסד וראש ישיבת המקובלים "שער השמים". בן רבי אברהם דוב אויערבאך, נכד האדמו"ר רבי אברהם דוב אויערבאך אב"ד חמלניק חתנו של בעל "תולדות יעקב יוסף". בנו הוא הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך, ראש ישיבת קול-תורה, וחתנו הוא "המגיד הירושלמי" רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון.
7 פריטים. גודל משתנה. מצב כללי טוב.
אוסף של ספרים וחוברות שנדפסו מטעם מוסדות ציבוריים בירושלים:
• קונטרס "תקנות וחוקי בית ועד הכללי כנסת ישראל", עם מכתבי הרבנים על קופות רבי מאיר בעל הנס. ירושלים, דפוס האחים סאלאמאן, [תרס"ה 1905].
• ספר הזכרון הירושלמי, "רשימה מפורטה מרכושנו הרוחני והחומרי בירושלם", בעריכת נחום דוב פריימן, שנה א' (לא יצא יותר). ירושלים, דפוס "אחדות", תרע"ג [1913]. הקדשה בכתב-יד לטדי קולק, מאת העיתונאי אריה גלבלום, משנת תש"ח.
• חוברות "שמש צדקה – ספר זכרון חשבון ומפעל בית הועד הכללי", חוברות לו-מ (תרע"ה-תרע"ט); מא-מב (תר"פ-תרפ"א); מג-מד (תרפ"ב-תרפ"ג). ירושלים, דפוס האחים סלומון, תרע"ט-תרפ"ג [1919-1923]. שלושה כרכים.
• ספר החשבון הרביעי, לקופת המלוה אוצר החסד קרן שמואל. ירושלים, דפוס סלומון, [תר"פ 1920].
• חוברת "כנסת ישראל – ירושלים", בהוצאת "הועד הכללי – כנסת ישראל". [ירושלים, דפוס סלומון, תרפ"ה 1925]. יידיש ואנגלית. נדפסה לרגל גמר הבנין של שכונת "כנסת – ג'", עם תמונות רבות של בניני השכונות ותושביהם, ותמונת הרב קוק נואם במעמד חנוכת הבית בניסן תרפ"ה. שם המדפיס ומקום הדפוס לא נזכרו במפורש (ישנם עותקים עם מעטפת נייר עליה מופיעים פרטי הדפוסת).
• "זאת תורת הבית, המכיל דו"ח מפעולות המוסד... סדר התקנות... חיי עולם". ירושלים, דפוס י. א. ווייס, תרפ"ט [1929]. שני עותקים.
• ספר אוצר החסד קרן שמואל, מוקדש לרבנו שמואל סלאנט, מאת דב נתן ברינקר. ירושלים, דפוס "רוהלד", [ת"ש 1940].
• "לקוטי פסקא מהקדמת ספר מסלת ישרים", תשורה ומזכרת מחברת "במסלה נעלה". ירושלים, דפוס גרינפלד, [שנות התש"? ?194 בקירוב].
11 פריטים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הפריטים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
אוסף מגוון של תשע כרזות ומודעות שנדפסו בירושלים מטעם ארגונים ומוסדות תורה וחסד שונים. [ירושלים, דפוס צוקרמן / דפוס סולומון / דפוס יהודה וירושלם / דפוס מוריה / ועוד / שנות התר"פ-ת"ש בקירוב]. עברית ויידיש.
1-3. שלוש כרזות ומודעות מטעם "ועד העזרה ליהודי רוסיא": • "לעזרת אחינו הרעבים ברוסיא... הוכרזה... קמחא דפסחא... לשכת ועד העזרה פתוחה כל יום... בבית מרן הרב קוק". • "אחים יקרים, מצב אחינו היושבים ברוסיא ונתונים בצרת גוף ונפש, הוא איום מאד... והנה הולכים וקרבים ימי חג-הפסח...". • "אגרא דתעניתא לטובת יהודי רוסיא...". [שנות התר"פ-תר"צ בקירוב].
4. "מודעה" מטעם הנהלת ישיבת חברון "כנסת ישראל", בענין זמן ההרשמה ותמיכה כספית. ניסן תר"צ.
5. "לכבוד התורה" – כרוז מודפס (בשתי נוסחאות) משני צדי הדף, חתום בצדו האחד (בדפוס) ע"י רבי יוסף חיים זוננפלד גאב"ד העדה החרדית ורבי אליהו קלצקין אב"ד לובלין, ובצדו השני ע"י רבי אברהם יצחק הכהן קוק רבה הראשי של ארץ ישראל ורבי אבא יעקב הכהן ברוכוב אב"ד וולקוביסק. הכרוז קורא לתושבי ירושלים, "המתפללים הבוגרים מבני י"ח שאינם סומכים על שולחן הוריהם", לתרום מכספם בברכת מי שברך בחגים לטובת רבנים ותלמידי הישיבות עניי ירושלים. [ראשית שנות התר"צ].
6. "אחינו היקרים רחמנים בני רחמנים, תושבי ירושלים" – קול קורא לתמיכה בחברת "לינה וקפת חולים" המספקת שירותי רפואה לתושבי העיר העתיקה לאחר פרעות תרפ"ט, בחתימת רבני ירושלים ועסקניה. חשון תרצ"ב.
7. "דרינגענדער נאטה אונד הילף רוף פאן כולל שומרי החומות" [קול קורא לעזרה וסיוע מטעם כולל שומרי החומות] בירושלים, לקראת חג הפסח. אדר תרצ"ד.
8. "יושב ירושלם!" – כרזה גדולה מטעם "ועד העזרה לנגועי המאורעות באר"י" [מאורעות תרצ"ו] – "לצערנו הגדול עודנו נמצאים במצב ימי הרציחות והשוד... ועד העזרה מטפל במאות בקשות של נפגעים וסובלים... תנו יד לפעולת העזרה". [שלהי שנות התר"צ בקירוב].
9. מודעה בענין אולפנא לצעירים "תורת ירושלים" (ישיבה-מכינה לישיבת מרכז הרב), בענין סדרי הלימוד, העומדים תחת פיקוח הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק רבה של ירושלים. [שלהי שנות התר"פ או ראשית שנות התר"צ].
9 כרזות. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד טוב-בינוני.
שבעה ספרים וחוברות מאת ואודות הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק ותורתו:
• ספר חבש פאר, על מצות תפילין, מאת רבי אברהם יצחק הכהן קוק. ירושלים, דפוס מוריה עץ-הדר (שיינבוים), תרפ"ה [1925]. מהדורה שנייה, עם הוספות.
• ספר דעת כהן, תשובות בהלכות של חלק יורה-דעה, מאת רבי אברהם יצחק הכהן קוק. ירושלים, הוצאת "מוסד הרב קוק" ואגודה להוצאת ספרי הראי"ה קוק (דפוס ווייס), תש"ב [1942]. מהדורה ראשונה.
• הראין [הראיון], לחיי שנת השבעים של מרן הגאון שליט"א, מאת תלמידו רבי שמואל ברוך שולמן. ירושלים, דפוס "ארץ-ישראל", אדר שני תרצ"ה [1935].
• ראיה מהימנא, לחיי שנת השבעים של מרן הגאון שליט"א, מאת תלמידו רבי שמואל ברוך שולמן. ירושלים, דפוס "ארץ-ישראל", תרצ"ה [1935].
• טוב ראי [טוב ר'בינו א'ברהם י'צחק הכהן קוק], מאת תלמידו רבי שמואל ברוך שולמן. ירושלים, דפוס "ארץ ישראל", ערב ראש השנה לאילנות, תרצ"ה [1935]. עם תמונת הרב קוק בדף השער.
• אש-דת, כולל מספר קטעים מאת ואודות הרב קוק, מאת תלמידו רבי שמואל ברוך שולמן. ירושלים, דפוס "ארץ-ישראל", תרצ"ו [1936]. בעמוד האחרון נדפסה תמונה מהלויית הרב קוק.
• ראי"ה עשירית, על רבי אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, מאת תלמידו רבי שמואל ברוך שולמן. ירושלים, דפוס "ארץ-ישראל", אדר תרצ"ו [1936]. עם תמונת הרב קוק בדף השער. בעמוד האחרון, תמונת הרב עומד ודורש בהנחת אבן-פינה לאחת השכונות בירושלים.
שני ספרים וחמש חוברות. גודל ומצב משתנים. הפריטים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
אוסף גדול ומגוון של ספרים מדפוסי ירושלים וארץ ישראל – סידורים וספרי תפילה, ספרי חסידות וקבלה, דרוש ומוסר, הלכה וחידושים, עניני מוסדות ציבור, תולדות רבנים וביוגרפיות:
• סידור הגר"א, מהדורת רבי נפתלי הערץ הלוי מיפו, חלקים א-ב. ירושלים, דפוס יצחק נחום לעווי, תרנ"ה-תרנ"ח [1895-1898].
• קובץ אור תורה, בעריכת אברהם אהרן זוננפלד, שנה ב, חוברת רביעית. ירושלים, דפוס רי"ד פרומקין, תרנ"ט [1899]. חתימה של "מרדכי גוטמאן".
• ספר חוט המשולש, חידושי סוגיות מאת רבי ישראל סלנטר, אביו רבי זאב וואלף ובנו רבי יצחק ליפקין. ירושלים, דפוס רא"מ לונץ, תרס"ד [1904].
• ספר נוצר חסד, על פרקי אבות, מאת האדמו"ר רבי יצחק אייזיק יהודא יחיאל מקומרנא. ירושלים, דפוס לעווי ושותפיו, תרע"ב [1912].
• סידור ברכת ציון, לכל השנה, נוסח אשכנז בתרגום לאנגלית. ירושלים, דפוס סאלאמאן, [תרע"ג 1913]. ארבעה עותקים שונים.
• ספר מנחת יעקב, מאת רבי יעקב גורדון. צפת, דפוס "הגליל", תרע"ד [1914].
• ספר פאר לישרים, מכתבי רבי ישראל מרוז'ין, ומחידושי רבי רפאל מבערשיד. ירושלים, דפוס ר"ש הלוי צוקערמאן, [תרפ"א 1921].
• קונטרס "כנסת ישראל – ירושלים", בהוצאת "הועד הכללי – כנסת ישראל". [ירושלים, דפוס סלומון, תרפ"ה 1925]. יידיש ואנגלית. נדפסה לרגל גמר הבנין של שכונת "כנסת – ג'", עם תמונות רבות של בניני השכונות ותושביהם, ותמונת הרב קוק נואם במעמד חנוכת הבית בניסן תרפ"ה. שני עותקים בכריכה קשה (בצבעים שונים). שם המדפיס ומקום הדפוס לא נזכרו במפורש (ישנם עותקים עם מעטפת נייר עליה מופיעים פרטי הדפוסת).
• ספר תשואות חן ויישר כח, מאת רבי יהושע טשערווינסקי, חלק שני. ירושלים, דפוס "ברסלב", תרפ"ז [1927].
• ספר דודי לצבי, מאת רבי צבי טוביה הכהן רוטינשטריך. ירושלים, דפוס ר"ש הלוי צוקרמן, תרפ"ט [1929].
• ספר הישר והטוב, מאת רבי צבי טוביה הכהן רוטינשטריך. ירושלים, דפוס חיים צוקרמן, תש"א [1941].
• ספר כתר היהודי, מאת היהודי הקדוש מפרשיסחא. ירושלים, דפוס "ארץ ישראל", תרפ"ט [1929]. חותמות של "יהושע מאיר פרוסטיג".
• ספר אמרי חיים, מאת רבי חיים זונדל מכבי "המגיד מקמניץ". תל אביב, דפוס קואופרטיבי "אחדות", תרפ"ט 1928.
• ספר שיר השירים, עם ביאורים ומאמרים, מאת רבי נחום פינקלשטיין. ירושלים, דפוס חיים צוקרמן, תרפ"ט [1929].
• מכתב גלוי לאחינו שבגולה, על מצב היישוב היהודי. ירושלים, דפוס י. א. ווייס, [תר"ץ 1929].
• הגדה של פסח, עם תרגום לאנגלית, מנחת זכרון מאת ועד הכללי כנסת ישראל. [ירושלים], דפוס סלומון, [תר"ץ 1930, בערך].
• ספר עמודא דנהורא, תולדות חייו של רבי יוסף חיים זוננפלד. ירושלים, דפוס חיים צוקרמן, תרצ"ב [1932].
• ספר דברי קודש, מאת האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש. ירושלים, דפוס "המערב", [תרצ"ג 1933].
• ספר זכר בנימין, מאת רבי בנימין זאב רוטברג. ירושלים, דפוס חיים צוקרמן, תרצ"ד [1934].
• קובץ מאמרים של הראי"ה קוק. תל אביב, "בית דפוס לאומי", [תרצ"ו 1935].
• ספר תקון המדות רפואת וחשבון הנפש או נשמת מנחם, מאת רבי מנחם מענכין מאהליווער. ירושלים, דפוס "חורב", תרצ"ז [1937].
• ספר אנשי שם, לכסיקון-רבני-עולמי, מאת הרבנים שמואל זיינויל ז'רסקי ומשה דוד שיף, חלק ראשון. תל אביב, דפוס רוהלד, ת"ש [1940].
• קונטרס זכרון אברהם, מאת רבי אברהם מאדער הלוי. ירושלים, ללא שם דפוס, [תש"א 1941].
• קונטרס היתר עגונה, מאת רבי ישראל זאב מינצברג (רב העיר העתיקה). ירושלים, דפוס "ארץ ישראל", תש"ד [1944].
• חנוכה, חלק חמישי מן ליקוטי גמרא לכל השנה, מאת רבי אליהו נחום פרוש גליקמן. ירושלים, דפוס סלומון, תש"ז [1947].
28 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות ברובן. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
אוסף גדול של לוחות, ירושלים וארץ ישראל:
• לוח הגאולה והנחמה, לשנת תרצ"א. [ירושלים], דפוס צוקרמן, [תר"צ 1930]. שני עותקים.
• שלושה לוחות של "קרן קימת לישראל", לשנים תרצ"ד ותרצ"ז (שני עותקים). תל אביב, דפוס "אחדות", דפוס "הוצאת ארץ ישראל", [תרצ"ג-תרצ"ו 1933-1936].
• לוח לארץ ישראל, דיני ומנהגי בית הכנסת [לפי מנהגי ארץ ישראל], בעריכת רבי יחיאל מיכל טוקצ'ינסקי עם הערות האדר"ת וגדולי ירושלים. לשנים: תרפ"ו-תרצ"ה, תרצ"ו-תש"ה, תש"ו-תשט"ו, תשכ"ו-תשל"ג. ירושלים, דפוס סלומון, [תרפ"ה-תשל"ב 1925-1973]. 38 לוחות בארבעה כרכים.
• אוסף לוחות של מוסדות "עץ חיים" לשנים תרע"א (4), תרע"ב, תרע"ד (4), תרע"ה, תש"ז (3), תש"י (7), תשי"ב (6), תשי"ג (2), תשי"ד, תשט"ו (5), תשט"ז (7), תשי"ט (5), תש"כ (5), תשכ"א (6), תשכ"ב (6), תשכ"ג (2), תשכ"ד, תשכ"ה (4), תשכ"ו (8), תשכ"ז (4), תשכ"ח (5), תשכ"ט (10), תש"ל (9), תשל"א (13), תשל"ב (17), תשל"ג (19). בסך הכל 155 לוחות.
164 פריטים (198 לוחות). גודל ומצב משתנים. הלוחות לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
"סגולה גדולה" ו"תיקון הכללי" – דף מודפס לתלייה ובו דברים על חשיבות אמירת התיקון הכללי, ופירוט שמות הפרקים. ירושלים, דפוס קלישר, [שנות התר"צ בקירוב]. עברית ויידיש.
הדף כולל דברים על חשיבות אמירת התיקון הכללי שייסד רבי נחמן מברסלב, בעברית וביידיש, עם פירוט שמות הפרקים וסדרם.
חותמת בצדו השני של הדף: "מרדכי רייזמאן, נירבאטער" [לא ברור לנו מיהו ר' מרדכי רייזמן מנירבאטור שבהונגריה. יתכן שהוא הבחור מרדכי רייזמן מתלמידי ישיבת רבי יצחק יוסף הכהן אב"ד סאמאשאויוואר בהונגריה – בשנת תרס"ז, שפירסם מאמר חידושי תורה בקובץ "נטעי בחורים" (וויטצען תרס"ז, עמ' 44, מכתב יא)].
[1] דף. 22X28 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי. סימני קיפול. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשולי הדף ובסימן הקיפול (עם פגיעה מזערית בטקסט).
כרזה גדולה מודפסת, לכבוד בואו של "גאון החזנים יוסף רוזנבלט" להתפלל בבית הכנסת הגדול "בית יעקב" בפתח תקווה, לרגל שבת מברכים אייר. תל אביב, דפוס סטרוד, ניסן תרצ"ג [אפריל 1933].
החזן והמלחין יוסף (יוסל'ה) רוזנבלט (1882-1933) נחשב לגדול החזנים שקמו לעם היהודי במאה ה-20; זמר בעל יכולות שירה וירטואוזיות שהותיר חותם בל יימחה על עולם החזנות. גון הצליל הייחודי של הטנור רוזנבלט זכה להכרה בקרב קהילות ישראל ובקרב הציבור הרחב – באירופה, בארצות הברית ובארץ ישראל.
רוזנבלט נולד בבילה צרקווה ("שדה לבן" שבדרום רוסיה, כיום באוקראינה), לאביו החזן רפאל שלום. בילדותו עקרה המשפחה אל סדיגורה שבבוקובינה, באימפריה האוסטרו-הונגרית, שם נחשף לניגון החסידי המיוחד שתרם רבות לעיצוב אמנותו. כבר בגיל תשע החל להופיע, והפך לחזן פופולרי ומבוקש. בגיל 17 השתלם בזימרה בווינה, ויצא לסיבוב הופעות ברחבי האימפריה האוסטרו-הונגרית. לאחר נישואיו קיבל משרת חזן במונקאטש, וב-1901 עבר לברטיסלבה (פרשבורג), אז יצא שמו בכל רחבי אירופה כחזן בעל קול נדיר ביופיו. לאחר מכן התקבל למשרת החזן הראשי בקהילת המבורג האמידה. בשנת 1912 היגר לארצות הברית, והיה לחזן קהילת יוצאי הונגריה "אוהב צדק" בניו יורק. במהרה החל לתור את ארצות הברית לארכה ולרוחבה, ולהופיע בפני קהל גדול.
בראשית הקריירה המוזיקלית הענפה שלו נהג רוזנבלט לאלתר לחנים בזמן התפילה בציבור. בחלוף הזמן רשם בתווים את לחניו, והם היו ליצירות מוזיקליות שביצע בנוסח קבוע בהופעות. על-פי ההערכות הלחין מעל ל-600 יצירות. רוזנבלט אף פרסם ספרים עם לחניו, בהם "זמירות יוסף" (1906) ו"תפילות יוסף" (1927), והפיק הקלטות רבות עם ביצועיו לשירים בלחנים מקוריים פרי עטו, לזמירות יהודיות עממיות וליצירות של מלחינים שונים. הוא אף תרם את קולו לסרט "זמר הג'אז" (1927), סרט הקולנוע הראשון באורך מלא ששילב פסקול מוזיקלי מוקלט וקטעי דיבור ושירה מסונכרנים לתמונה. הסרט, שזכה להצלחה גדולה, סימן את תום עידן הסרט האילם ועלייתו של הסרט המדבר, והקנה לרוזנבלט שם עולם בתולדות הקולנוע.
בראשית 1933 נסע לארץ ישראל, שם ערך סיבוב הופעות, בלוויית בנו הנרי, לצד המלחין והפסנתרן נחום נרדי, והשתתף בצילומי סרט נוסף – "חלום פון מיין פאלק" ("חלום עמי"). בסרט מתועד רוזנבלט כשהוא שר באתרים ברחבי הארץ – בהר הצופים, במערת המכפלה, בים המלח ועוד. במהלך צילומי הסרט שבתה ארץ ישראל את ליבו של רוזנבלט והוא החליט להשתקע בה, אולם חי בה לזמן קצר בלבד: ביום 19 ביוני 1933, במהלך צילומי הסרט, חש ברע, הובהל לבית החולים ונפטר כעבור זמן קצר; הוא נטמן בהר הזיתים. לאחר מותו עסק בנו הנרי בעיבוד מוזיקלי מחודש של כתביו.
[1] דף. 94X62.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. סימני קיפול רבים וקמטים. קרעים חסרים ונקבים, עם פגיעות בטקסט.
עיתון הלבנון, "להודיע ולבשר ולהורות כל דבר הנדרש לאיש יהודי לדעת, באשר הוא יהודי וחבר לחברת האדם", יוצא לאור על ידי יחיאל ברי"ל – כרך עם מרבית הגליונות של השנים י"ג-י"ד, עם מספר גליונות של "כבוד הלבנון", ובצירוף גיליונות בודדים מהשנים ט"ו-ט"ז. מיינץ, תרל"ו-תר"מ 1876-1880.
"הַלְּבָנוֹן", בעריכתו של יחיאל ברי"ל, היה העיתון העברי הראשון בארץ ישראל. העיתון נוסד בירושלים בשנת תרכ"ג 1863, בידי יחיאל ברי"ל, מיכל הכהן ויואל משה סלומון, ונחשב לעיתונם של האשכנזים-הפרושים (המתנגדים) בעיר. הוא הופיע בירושלים שנה אחת בלבד בדפוס החדש של יואל משה סלומון ושותפיו (המתחרים עם המונופול של דפוס בק). התחרות בין "הלבנון" לעיתון "החבצלת" החסידי – שיצא לאור על ידי המדפיס רבי ישראל ב"ק, הביאה להלשנות הדדיות וגרמה לסגירת שני העיתונים. ברי"ל חידש את הוצאת "הלבנון" בפריז, שם ראה אור מסוף שנת 1864 ועד 1870. בהמשך עבר למיינץ וללונדון. יחיאל ברי"ל היה עורכו הראשי של העיתון, לאורך כל השנים בהן ראה אור. מעת ייסודו, צורף לעיתון מוסף תורני בשם "כבוד הלבנון", על דפיו התנהלו פולמוסים רבניים מפורסמים, דוגמת פולמוס חידוש עבודת הקרבנות ופולמוסים נוספים.
כרך גליונות חלקי מהשנים י"ג-ט"ז: שנה י"ג: א-ח, י, יב, יד-טו, יז-נ; כבוד הלבנון: א, ג-ה. שנה י"ד: א-כט, לג-לד, לו, מד, מז (חסר הדף הראשון של גליון כח). שנה ט"ו: ו-ז, יג, כג. שנה ט"ז: א, לג (ודפים בודדים נוספים).
64, 73-80, 89-96, 105-120, 129-400; 20; 232, 257-272, 281-288, 353-360, 369-376; 41-56, 97-104, 176-184, [2]; 8, 129-136, 257-262, [2] עמ'. 31 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, בעיקר בגליונות האחרונים (שנים ט"ו-ט"ז). חלק מהגליונות מנותקים. על חלק מהגליונות מודבקים בולים. כריכה ישנה, בלויה ופגומה.