מכירה פומבית 055 מכירה מקוונת: ספרי קודש, חסידות וקבלה – דפוסי ירושלים – מכתבים – חפצים
- book (328) Apply book filter
- print (165) Apply print filter
- דפוסי (116) Apply דפוסי filter
- חסידות (115) Apply חסידות filter
- ספרי (109) Apply ספרי filter
- דפוס (100) Apply דפוס filter
- ספרים (99) Apply ספרים filter
- ישראל (81) Apply ישראל filter
- ודברי (79) Apply ודברי filter
- וארץ (70) Apply וארץ filter
- ירושלים (70) Apply ירושלים filter
- jerusalem (70) Apply jerusalem filter
- palestin (70) Apply palestin filter
- chassid (58) Apply chassid filter
- מיוחסים (52) Apply מיוחסים filter
- עותקים (52) Apply עותקים filter
- import (52) Apply import filter
- ownership (52) Apply ownership filter
- מכתבים (39) Apply מכתבים filter
- letter (39) Apply letter filter
- חב (36) Apply חב filter
- חבד (36) Apply חבד filter
- חב"ד (36) Apply חב"ד filter
- chabad (36) Apply chabad filter
- אדמו (32) Apply אדמו filter
- rebb (32) Apply rebb filter
- אוספי (31) Apply אוספי filter
- collect (31) Apply collect filter
- המזרח (30) Apply המזרח filter
- כתבי (28) Apply כתבי filter
- יד (26) Apply יד filter
- land (26) Apply land filter
- manuscript (26) Apply manuscript filter
- sephard (26) Apply sephard filter
- וחותמות, (25) Apply וחותמות, filter
- חתימות (25) Apply חתימות filter
- הגהות (25) Apply הגהות filter
- והקדשות (25) Apply והקדשות filter
- וחותמות (25) Apply וחותמות filter
- dedic (25) Apply dedic filter
- gloss (25) Apply gloss filter
- signatur (25) Apply signatur filter
- stamp (25) Apply stamp filter
- stamps, (25) Apply stamps, filter
- kabbalah (23) Apply kabbalah filter
- וספרים (22) Apply וספרים filter
- יסוד (22) Apply יסוד filter
- שונים (22) Apply שונים filter
- classic (22) Apply classic filter
- miscellanea (22) Apply miscellanea filter
אוסף ספרים וכתבי-יד מעזבון רבי שבתי עלוואן ובנו רבי חביב עלוואן, מרבני זַאכּו (Zakho) כורדיסטאן והעדה הכורדית בירושלים, המחצית הראשונה של המאה ה-20:
• כתב-יד, קונטרס דיני ונוסחי גיטין וחליצה ועוד, בכתיבת רבי חביב ב"ר שבתי עלוואן. "פה עי"ת [=עיר תהילה] זאכו שנת התרפ"ג". פורמט קטן [26] דף כתובים (ודפים ריקים נוספים). שמו של הכותב "חביב בן שבתי" מופיע במספר מקומות נופסים.
• ספר עונג לשבת, ליקוט דרושים ורמזים, מאת רבי מתתיה ג'רגי. ירושלים, דפוס רפאל חיים הכהן, [תרע"ג 1913]. הספר כולל מספר חלקים, עם שערים מיוחדים. מעבר לשער הקדשה מודפסת של מחבר הספר, עם מילוי בכתב-יד לכבוד "חביב ח' שבתי עלוואן הי"ו"; חתימות של רבי שבתי עלוואן ושל רבי חביב עלוואן במספר מקומות. רישומים שונים, בהם רישום על פטירתו של רבי שבתי (בשנת תש"א). בין הדפים, גזירי עיתונים ודפי חידושים.
• ספר כנסת אליהו, ליקוט תפילות, סגולות ועוד מספרים שונים, מאת רבי אליהו מזרחי. ירושלים, דפוס "יהודה וירושלם", תרצ"א [1931]. מעבר לשער הקדשה מודפסת מאת המחבר, עם מילוי בכתב-יד לרבי "חביב בכמה"ר שבתי ח' עלון", עם חתימות ורישומים של רבי חביב (כולל רישומי עריכת גורלות).
• ספר רפואה וחיים מירושלים. ירושלים, [ללא שם מדפיס, תרצ"א 1931?]. הספר נכרך בתוך כריכה מודפסת של ספר כנסת אליהו (עם דף השער והדף האחרון של הספר הנ"ל). • בסופו של הספר הנ"ל נכרך: כתב-יד בקבלה מעשית – לחשים, סגולות וקמיעות, עם איורים קבליים ו"כתב מלאכים". [24] דף כתובים. מספר דפים מנותקים, ביניהם שטר סילוק חובות ל"ח' עלוון בן שבתי" בחתימות וחותמות הרבנים "נחום בכה"ר ח"ר אליהו"; "יצחק בכ"ר שמואל גבאי"; "שלום בכ"ר יוסף חוג'א"; "יחיא רחמים זקן"; "יחיא רחמים חיובא"; "שמעון יעקב". מעבר לשטר, חותמות של "משה ר' עלון, מורה ת"ת בעי"ת זאכו יע"א".
רבי שבתי עלוואן (תרל"ד-תש"א), מרבני העיר זַאכּו (Zakho) בכורדיסטאן העיראקית ("ארץ אשור"), ממשפחת רבני העיר במשך כמה דורות. כיהן כרב ודיין בבית הדין בזאכו, דרשן בבית הכנסת ומורה ב"תלמוד תורה" של הקהילה. בשנת תרצ"ה בערך עלה לארץ ישראל, בה כבר התגורר בנו יחידו רבי חביב עלוואן, והמשיך בהרבצת תורה ובדרשותיו בבית הכנסת של הקהילה.
בנו רבי חביב עלון-עלואן, מנהיגה הרוחני של העדה הכורדית בירושלים, ומייסד מוסדות חינוך וישיבות בירושלים. נולד בשנת תרס"ז בעיר זַאכּו (Zakho) והיה תלמידו המובהק של אביו ודודיו רבני משפחת עלוואן. בשנת תרפ"ז עלה לירושלים והחל בפעילות ציבורית וחינוכית בקרב בני העדה בעיר.
בשנת תרצ"ג בערך הקים יחד עם בן-דודו רבי מראד עלוואן (מרדכי ב"ר משה) "תלמוד תורה" לילדי העדה ו"ישיבה" למבוגרים. מאות אנשים היו מתכנסים לשמוע את דרשותיו המרתקות בבית הכנסת. לאחר פטירת אביו הקים לזכרו את ישיבת "באר שבע" בשכונת "זכרון יוסף" בירושלים. עם עלייתם של יהודי זאכו לישראל בתקופת קום המדינה, נרתם רבי חביב לפעילות חסד ועזרה לקליטת העולים לארץ. חיבר והוציא לאור כמה ספרים, בהם הספר "שירי שמחות". שימש גם כסופר סת"ם, מוהל ומסדר קידושין (בנו הסופר צדוק עלון, פרסם לזכרו את השיר: "אנסה הקולמוס ואראה", הפותח במילים: "אבי היה סופר סת"ם מרבית שנות חייו.."). בשנת תשמ"ג קיבל עיטור "יקיר ירושלים", להוקרה על מפעליו הציבוריים הרבים. גם בהיותו למעלה מגיל תשעים העניק מידיעותיו הרבות לחוקרי יהדות כורדיסתאן (ראה במבואות של מרדכי יונה לספריו: "מילון ארמי-כורדי-עברי", ירושלים תשנ"ט; "אנציקלופדיה של יהודי כורדיסתאן", ירושלים, תשס"ג).
4 פריטים (ודפים נוספים). גודל ומצב משתנים.
אוסף דפים ומסמכים מאזורים שונים:
• מכתב בכתב-יד וחתימת רבי יעקב לוי מרג'יו ("יעקב הקטן זוטרא לבית לוי"), נשלח לרבי יעקב מארוני, רב בפירנצה. ריגייו-אמיליה (איטליה), חנוכה תרמ"א [1880].
• דף עם שישה פסוקים מתהלים, בכתיבה איטלקית. ראשי תיבות הפסוקים יוצרים את השם: מנטובה.
• דף בכתב-יד, פסוקים ושונות, בלאדינו. [איטליה, המאה ה-19?].
• שבעה דפים בכתב-יד מספר בדקדוק ובלשון. כתיבה אשכנזית רהוטה. [המאה ה-18/19].
• שטר תנאים מודפס, עם מילוי בכתב-יד, של החתן יצחק ב"ר אליעזר עם הכלה הענע רחל בת ר' יהודה לייב. זומברובה (פולין), תרמ"ו [1886].
• דף עם רישומי לידות של שישה ילדים (קלמן, אברהם קדיש, חווה נעחע ועוד), מהשנים תר"נ-תרנ"ז [1889-1897].
• מחברת חידושי תורה מאחד מתלמידי ישיבת סלבודקה. [סלבודקה, תר"ע-תרע"ג 1910-1913]. [18] דף.
• דף בכתב-יד, מתוך צרור דפי חידושי תורה בענייני עדות והזמה (רשומים מספרי עמודים ז-ח). ללא מקום ותאריך.
• מכתב ל"גיסי היקר יוסף ן' יודא אלסרי", בעברית וערבית, נשלח ככל הנראה מארץ ישראל, אל "חאשד עדן" (מחנה "גאולה" של הג'וינט בעיר עדן, תימן), [אמצע המאה ה-20].
• ועוד.
11 פריטים. גודל ומצב משתנים.
כתב-יד, "ספר אורים ותומים, והוא ספר גורלות...". [צפת?, תרמ"ג 1883].
העתקה (בעפרון), של ספר הגורלות "אורים ותומים" (נדפס לראשונה דירהנפורט תפ"ח), עם שער מאויר, ובשוליו פרט השנה: "א'ך ב'גו'ר'ל' יח'לק' ה'א'ר'ץ'" [=תרמ"ג]. בדף המגן חותם כולל אנשי עסטרייך בירושלים, צפת וטבריה, וחותמות העיזבון של ר' "יוסף צבי גייגער" (בדוגמת חתימת ידו).
כ-40 דף. 15 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים. קמטים, קרעים ובלאי. דפים רופפים ומנותקים. רישומים וחותמות. ללא עטיפה.
מקור: עיזבון רבי יוסף צבי גייגר מצפת (תר"ל-תש"ד), עסקן ונאמן מוסדות התורה והחסד בעיר. סופר ולבלר, אמן וצייר רב כשרון, ונודע כאבי הציור הצפתי. בארכיון זה נמצאו גם דברים רבים מאבותיו: אביו רבי טודרוס גייגר מטבריה וצפת שפעל אף הוא במוסדות הציבור בצפת, ואבי-אמו העסקן הנודע רבי משה חר"ג צייגר (תקע"ו-תרס"ט), מנכבדי וממוני הכוללים בצפת, ומנאמניו של האדמו"ר רבי מנדלי מויז'ניץ בעל "צמח צדיק", שבשליחותו הקים את "כולל ויזניצא" בצפת וטבריה. רבי משה היה חתן רבי גבריאל טשאק מצפת (שעל שמו נקרא חר"ג = חתן רבי גבריאל).
דף מודפס – "על שלשה דברים העולם עומד... ועל גמילות חסדים" – קבלה על תרומה ל"גמילות חסדים שערי חסד הכללי", ירושלים, [שנות התר"נ בקירוב]. מודפסת בדיו זהובה.
מילוי בכתב-יד על תרומת הגביר ר' דוד שלמה ב"ר יעקב בלייבערג מקארדיף (אנגליה), ע"י הגאון רבי שמואל סלאנט, בחתימות ידם של הנהלת הגמ"ח, הרבנים: רבי "מאיר מייזיל"; רבי "יוסף חיים זאננענפעלד" ורבי "שלמה זלמן פרוש".
רבי מאיר מייזל מחאסלוביץ (תקע"ט-תרס"ד), מראשי מוסדות התורה והחסד בירושלים, ומראשי "כולל רייסין". כבר בשנת תרל"ג היה חבר הנהלת ישיבת "עץ חיים". בשנת תרמ"א נשלח ע"י המהרי"ל דיסקין לייסד את "בית היתומים – דיסקין". ממייסדי הגמ"ח הגדול "שערי חסד" (ראה אודותיו: א' בנדיקט, 'הגאון רבי יעקב צבי ניימאן זצ"ל', מוריה, י, יא-יב [קיט-קכ], חשוון תשמ"ב, עמ' פב הערה 23). יזם את רכישת ובניית "חצר רייסין" (ברחוב הכרי) ברובע המוסלמי בעיר העתיקה, מכספי גיסו הגביר ר' אברהם סעדיה שור ממוהילוב. זמן קצר לאחר רכישת ה"חצר" נפטר ר' סעדיה שור במוהילוב בשנת תרל"ג ולא זכה לעלות לירושלים. אולם אלמנתו ציפורה שור עלתה לירושלים, והתגוררה ב"חצר רייסין" הנ"ל. לימים נישאה לרבי מאיר מייזל, שירש ממנה את הבעלות על "חצר רייסין" (ראה: זכריה שבתי, "סיפורי חצרות ובתים בין החומות", עמ' 27-51).
הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד (תר"ט-תרצ"ב), מנהיגה הרוחני של היהדות החרדית בארץ ישראל. גאון מופלג, ואיש קדוש וחכם. תלמיד בעל ה"כתב סופר" בישיבת פרשבורג, ותלמיד הגאון רבי אברהם שאג רבה של קויברסדורף. עלה לירושלים בתרל"ג יחד עם רבו רבי אברהם שאג, ונודע בה כאחד מגדולי תלמידי החכמים.
כאשר עלה ארי מבבל, הגאון מהרי"ל דיסקין שעלה לירושלים בשנת תרל"ט, התקרב אליו הרב זוננפלד, והיה לתלמידו המובהק וחבר בית דינו. כאשר חלה רבי חיים זוננפלד, הוסיף לו רבו המהרי"ל דיסקין את השם "יוסף" כסגולה לחיים ארוכים. במשך שנים רבות סירב רבי יוסף חיים זוננפלד לקבל עליו את משרת רב העיר ירושלים (לאחר פטירת הגר"ש סלאנט בשנת תרס"ט), אך לאחר הקמת משרד "הרבנות הראשית" ומינוי הרב קוק לרב ראשי בשנים תר"פ-תרפ"א (1919-1921), הוקמה הקהילה הנפרדת של "העדה החרדית למקהלות האשכנזים", ורבי יוסף חיים נתקבל לרבה הראשון של "העדה החרדית" בתואר "מרא דארעא דישראל".
רבי שלמה זלמן פרוש (תרי"ב-תרנ"ח), מנהל גמ"ח "שערי חסד" ומייסדו (משנת תר"ל). מראשי מוסדות התורה והחסד בירושלים ומייסד "כולל מינסק". עלה בילדותו לירושלים עם אביו הגאון רבי נפתלי צבי (פלדמן) "הפרוש מבוברויסק" שעלה לארץ ישראל עם שני בניו. לאחר שנתייתם מאביו במגפה בשנת תרכ"ו, נתגדלו הילדים בבית דודם-זקנם, הגאון רבי יעקב ברלין ממיר (הורי הנצי"ב מוולוזין), שאשתו היתה אחות-אמו של רבי נפתלי צבי הפרוש. מצאצאיו משפחות ענפות של גדולי ירושלים, בהם: הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך, שנקרא על שם אבי-אמו רבי שלמה זלמן פרוש.
גמ"ח "שערי חסד" הוא ארגון צדקה והלוואות גמילות חסדים, שנוסד בירושלים בשנת תר"ל (1870), ופעיל עד היום הזה. בשנות התר"ס הקים הגמ"ח שכונת מגורים, הידועה עד היום כשכונת "שערי חסד" [מערבית לשכונת "רחביה"].
[1] דף. 21 ס"מ. מצב טוב.
שני מכתבים מאת גבאי אגודת "אהבת אחים לקהלת ישראל בני מדינת צרפת", אל רבי צדוק הכהן אב"ד פריז. ירושלים, תר"ן [1890].
מכתב ארוך מהתאריך ראש חודש סיון תר"ן, עם חתימות הגבאים וחותמת אגודת "אהבת אחים" [שהוקמה על ידי יהודים יוצאי צרפת, במתכונת ה"כוללים" בירושלים]. אנשי האגודה מתלוננים על התעלמותו של רבי צדוק הכהן, אב"ד פריז ורבה הראשי של צרפת, ממכתבם הראשון בו הכתירוהו ל"נשיא ארץ הקודש". בתוך הדברים הם מדגישים את תלונתם: "...נזעק ונשווע, מה מצאתם אנשי צרפת בחברתינו עוול כי רחקתם מעלי?".
מצורף: מכתב נוסף מהתאריך טו"ב אייר לא חתום, כנראה טיוטה למכתב אל רבי צדוק הכהן, ובו דברי תלונה בדבר התעלמותו, במילים חריפות יותר. מעבר לדף הראשון, רישומים בצרפתית.
[2] דף ([4] עמ' כתובים). 29 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול. קרעים וקרעים חסרים קטנים לאורך סימני הקיפול ובשולי הדפים, משוקמים בחלקם בנייר דבק.
אוסף גדול ומגוון של פנקסי הכוללים, מכתבי רבנים, עסקנים ואנשי ציבור, מכתבי פולמוס ומחלוקת, תעודות והסכמים, טיוטות ומסמכים שונים, מארכיון ר' יוסף צבי גייגר, סופר ונאמן של מוסדות הצדקה בצפת. [מרביתם מצפת, שנות התר"ל-תר"צ בקירוב].
בין המכתבים והמסמכים:
• פנקס רישום ההכנסות וההוצאות של כולל קוסוב בצפת, בשנות התר"ל-תר"מ בקירוב, מרביתו כנראה בכתב-ידו של סופר הכולל רבי טודרוס גייגר (חתן הממונה רבי משה חר"ג). כולל מידע רב ומעניין אודות היישוב היהודי הישן בצפת, עם פירוט הוצאות לצרכי ציבור שונים: חברה קדישא, בתי מרחץ, בתי כנסת, סעודות מצוה, שוחד ודמי שמירה, סיוע לנזקקים, ועוד. בראש רשימה מופיע שמו של הגזבר האחראי.
• פנקס רישום שמות התורמים ושמות מקבלי התמיכה בצפת [כפי הנראה, מדובר בתמיכות פרטיות שהועברו באמצעות ה"כולל"]. צפת, שנות התר"ס בקירוב.
• דף בכתב-יד (כתב רש"י). כרוז אזהרה – שלא להתחבר עם "איש צר ואויב... המכונה בשם... ימח שמו וזכרו... שהכה את אמו במקלות ואבנים... ובפרט שהרב הצדיק אדמו"ר ר' יוסף אלטיר שליט"א [האדמו"ר רבי יוסף אלטר האגר מקוסוב-ראדוביץ וצפת; תקפ"ג-תרל"ט]... נתן פקודת קדשו אשר כל איש שילך לבית הרשע... ימח שמו וזכרו, לא יבא לביתו בשום אופן שבעולם...". [צפת, לפני תרל"ט].
• שני מכתבים מאת רבי יצחק דוד מראדוביץ [אחיו של רבי טודרוס לעבאך-גייגר], אל אביו רבי יהודה ליב ב"ר דוד [לעבאך] מסניטין, ממונה כולל אוסטרייך בטבריה. ראדוביץ, תרכ"א / כסלו תרכ"ו. [באגרת ה"צמח צדיק" מוויזניץ משנת תרי"ט, כותב: "הנה ידידי מוכ"ז הרבני המופלג החסיד מו"ה יהודא ליב נ"י מק' סניטין נוסע מהכא להתם לתקוע אהלו באה"ק והוא מאנ"ש הנלווים אלינו, ע"כ יראו לקרבו ולחבבו..." ("אז נדברו", גליון 16, בני ברק תש"מ, עמ' ז/2)].
• מכתב חתום בידי רבי משה ברומער, נאמן ביתו של ה"צמח צדיק" מוויזניץ, ובידי סופר ומזכיר הכולל בצפת רבי זיידא קלינגער, אל ממוני ומנהלי הכולל בצפת – חשבונות ועניני חלוקה. ויזניץ, ז' תשרי תרמ"ד [1883].
• העתק של הסכם שנערך בין רבי טודרוס גייגר ובין רבי זיידא קלינגער בשנת תרנ"ב, המסדיר את חלוקת העבודה ביניהם בכולל ואת ההכנסות המגיעות לכל אחד מהם תמורת עבודתו; בשולי הדף, מכתב-אישור חתום בידי רבי יעקב מרדכי איש --, ובידי רבי [אפרים] צבי הירש ב"ר מאיר ברז"ל (עם חותמתו). צפת, ט"ו כסלו תרנ"ג [1892].
• מכתב מאת רבי יוסף שמשון מקוסוב, אל ידידו רבי טודרוס גייגר (חתן רבי משה חר"ג) מצפת, בזמן שרבי טודרוס ביקר אצל רבו האדמו"ר; ר' יוסף חיים מבקש ממנו למסור פ"נ לרבי ולעוררו להתפלל בעבור בריאות אשתו ובנו הרך הנולד, ולפרנסה בהרחבה, וכן שיפעל אצל המשב"ק רבי משה ברומער שיכניס את בנו הנולד לרשימת מקבלי החלוקה. צפת, [קודם תרנ"ד].
• מכתב ארוך (3 עמודים גדולים וצפופים בכתב-יד), אשר נשלח כשבועיים לאחר פטירת רבי טודרוס גייגר, כנראה אל בית האדמו"ר ה"אהבת ישראל" בוויזניץ; מכתב חריף וכואב שבו מתאר בנו [כנראה בנו רבי יהודה ליב] כיצד אביו נרדף במשך שנים ארוכות ע"י שונאיו אשר קיפחו את פרנסתו וקיצרו את חייו. [צפת, תרנ"ד].
• מכתב רבי יעקב גבריאל ב"ר טודרוס צייגר-חר"ג (ת"ר-תרע"ז) – "נכד הרה"ק ה"ר גבריאל טשאק" – בקשת תמיכה לפסח. [צפת, תרס"א בקירוב]. מעבר לדף מכתב-תשובה, כנראה בכתב-יד משב"ק האדמו"ר בעל ה"לקט עני" מקוסוב: "הנה כ"ק אדמו"ר הרה"צ הקוה"ט שליט"א מקוסוב... בגודל רחמיו וחסדיו הגדולים, התאמץ... והוסיף על החלוקה במדה טובה הגונה להיות לעזר...".
• טיוטת-מכתב אל האדמו"ר רבי חיים האגר מאוטיניה, "תודה וברכה" על הסדרים והתיקונים בעניני הכולל ומינוי ממונה חדש להנהגת הכולל. כתוב בכתב-יד נאה, עם שמו של האדמו"ר בראש הדף באותיות מרובעות ובדיו זהובה. צפת, כ"ח אדר ב' תרע"ג [1913].
• מכתב ארוך אל האדמו"ר רבי ישראל האגר מראדוביץ בניו יורק, מאת מתפללי בית המדרש שייסד אביו האדמו"ר רבי משה האגר מראדוביץ בצפת, בענין סיום כתיבת ספר תורה לזכר אביו, אשר "מונח כך שמונה עשר שנים ואין מי שיגמור אותו", ובענין אחזקת בית המדרש ותמיכה במתפללים, מחלוקות ונושאים נוספים. צפת, כ"ה תמוז תר"פ [1920].
• מכתב ארוך וחריף אל האדמו"ר רבי ישראל האגר מראדוביץ בניו יורק, מאת רבי חיים ליב פרלמן מנהל "בית היתומים העברי" בצפת, מיסודו ותחת נשיאותו של האדמו"ר רבי ישראל מראדוביץ. צפת ט' טבת תרפ"א [1920].
• טיוטת "מכתב קבלה מארה"ק", שהופק כנראה עבור האדמו"ר רבי אברהם אלימלך פרלוב מקארלין, אמרכל ארץ הקודש. חלקו העליון של הדף מעוטר בכתיבת-יד קליגרפית, בדיו זהובה ואדומה; חלקו התחתון של המכתב ריק. [צפת, שנות התר"פ בקירוב].
• שני מכתבים מאת רבי משה סאק, משמשו בקודש של האדמו"ר בעל ה"לקט עני" מקוסוב. קוסוב, שנות התר"ס בקירוב.
• מכתב מאת רבי אורי רעכטיר, אל חתנו רבי יוסף צבי גייגר – "הנני להזכירכם לפני כ"ק מרן קודש הקדשים שליט"א...". קודרינץ (Kudryntsi), תרס"ז [1907].
• מכתב מאת רבי משה קאלנברג, רב בווינה ולאחמ"כ אב"ד מץ, אל רבי יהודה ליב גייגר – "הייתי בכאן אצל אדומו"ר הרה"צ שליט"א ומסרתי לו מכתבם ורבות דברנו...". וינה, תרפ"ו [1925].
• מכתב אל רבי יוסף צבי גייגר, מאת רבי דוד קאסטנער – "...כתבתי למרן כ"ק אדמו"ר שליט"א וכעת השגתי תשובתו...". ראדוביץ, [תרצ"ז 1937].
• מכתב אל רבי יוסף צבי גייגר, מאת רבי פינחס ברעכר – "...מרן הק' שליט"א על שבת העבר ודברתי עמו על אודת המעות של ידידנו הר' דוד קאסטנער נ"י והשיב לי מרן שליט"א...". ראדוביץ, [תרצ"ז 1937].
• מכתבים, פרוטוקולים ודוחות שונים העוסקים בניהול בית היתומים ובית התבשיל בצפת, שהוקמו ע"י אגודת "עזרת הגליל" בניו יורק; כמה מהם חתומים בידי מנהלי המוסדות: ר' דוד שו"ב, ר' אליעזר גרינפלד, ר' משה מרדכי הכהן ור' זלמן ליב שטיינער. צפת וטבריה, [שנות העשרים]. עברית ויידיש.
• דפים, טיוטות מכתבים ומסמכים נוספים מארכיון יוסף צבי גייגר, בהם: טיוטת-מכתב בענין יסוד החברה "עזרת בנות הגליל" לטובת נשים יולדות, חולות ואלמנות; תיאור הקמת ספרייה בצפת בשם "ספרי שפת עבר"; מכתב בעניין רשימת המועמדים לבחירות ועד העיר צפת; תיאור הקמתו וחורבנו של היישוב הגלילי "עין זיתים"; תיאור ספרותי של בן-מושבה שהעתיק מקום מגוריו לעיר צפת ומתגעגע אל הנופים והטבע שמחוץ לעיר; ועוד.
למעלה מ-40 פריטים. גודל ומצב משתנים. מרבית הפריטים נושאים את חותמות העיזבון של הצייר רבי יוסף צבי גייגר מצפת (בצורת חתימת כתב ידו).
רבי משה חר"ג צייגר (תקע"ו-תרס"ט), מנכבדי וממוני הכוללים בצפת. חתן רבי גבריאל טשאק (שעל שמו נקרא חר"ג =חתן רבי גבריאל) ומנאמניו של האדמו"ר רבי מנדלי מויז'ניץ בעל "צמח צדיק", שבשליחותו הקים את "כולל ויזניצא" בצפת וטבריה. חתנו רבי טודרוס לעבאך-גייגר מטבריה פעל אף הוא במוסדות הציבור. המשיך את דרכם בנו ונכדו רבי יוסף צבי גייגר מצפת (תר"ל-תש"ד), שהיה עסקן ונאמן מוסדות התורה והחסד בעיר. סופר ולבלר, אמן וצייר רב כשרון, ונודע כאבי הציור הצפתי.
אוסף גדול ומגוון של מכתבים, חוזים, שטרות מכירת חמץ, שטרות-חוב, צוואות והסכמים, מארכיון הצייר ר' יוסף צבי גייגר מצפת. צפת, טבריה ומקומות שונים. שנות התר"ל-תר"צ בקירוב [1870-1940 בקירוב]. עברית ומעט יידיש.
בין הפריטים באוסף:
• מכתב מאת ר' דוד שיפמאן מטבריה, אל רבי משה חר"ג מצפת, בעניני קניית קרקעות. אייר תרל"ח (1878).
• שטרות מכירת חמץ "להישמעאל מוכ"ז חאג' אברהים איל חאג' חאליל", בחתימות רבי ישראל זאלץ, וחתימות עדים. צפת, תרנ"ט (1899) ותרע"א (1911).
• שטר חוב בחתימת רבי טודרוס גייגר (צפת, תר"מ).
• שטר חוב שניתן לרבי יוסף צבי גייגר, חתום בידי ר' מיכל פרידמן (צפת, 1913).
• שטר חוב שניתן לרבי יוסף צבי גייגר, חתום ע"י רבי חיים ב"ר ישראל זאלץ, "על הוצאות בנין תקון הבית שנחרב בימות הגשמים והשלגים", עם חותמת "ועד היהודים לעיר צפת והמחוז" (צפת, תר"פ).
• שטר שותפות חתום בידי רבי טודרוס גייגר ושותפו רבי מענדיל וואליך ובין רבי יעקב ב"ר ישראל דוב מבובריקאי (צפת, תרל"ז).
• הסכם שכירות דירה חתום בידי ר' ישראל גולדנבום (צפת, תש"ג).
• מכתב תלונה מאת עובדי מפעל הטבק של חקלאי ראש פינה במושבה מחניים (שנות התר"ס).
• ועוד.
למעלה מ-50 פריטים. גודל ומצב משתנים. מרבית הפריטים נושאים את חותמות העיזבון של הצייר רבי יוסף צבי גייגר מצפת (בצורת חתימת כתב ידו).
רבי משה חר"ג צייגר (תקע"ו-תרס"ט), מנכבדי וממוני הכוללים בצפת. חתן רבי גבריאל טשאק (שעל שמו נקרא חר"ג =חתן רבי גבריאל) ומנאמניו של האדמו"ר רבי מנדלי מויז'ניץ בעל "צמח צדיק", שבשליחותו הקים את "כולל ויזניצא" בצפת וטבריה. חתנו רבי טודרוס לעבאך-גייגר מטבריה פעל אף הוא במוסדות הציבור. המשיך את דרכם בנו ונכדו רבי יוסף צבי גייגר מצפת (תר"ל-תש"ד), שהיה עסקן ונאמן מוסדות התורה והחסד בעיר. סופר ולבלר, אמן וצייר רב כשרון, ונודע כאבי הציור הצפתי.
אוסף גדול ומגוון של מכתבים ומסמכים, כתובות נישואין ושטרות "תנאים", רשימות והזמנות, מארכיון הצייר ר' יוסף צבי גייגר מצפת. שנות התר"ל-תש"כ בקירוב. עברית ומעט יידיש.
האוסף כולל מכתבים משפחתיים שונים של משפחת גייגר, בהם:
• שני מכתבים אל רבי טודרוס לעבאך-גייגר, בסמוך לפטירתו, מאת בנו רבי יוסף צבי גייגר; עם הוספות מאת חותנו רבי משה חר"ג, בנו רבי יהודה ליב גיייגר ובתו גיטל (צפת, תרנ"ד).
• שלושה מכתבים משפחתיים אל רבי טודרוס גייגר ואמו מרת פייצא בטבריה, מאת אחותו מרת עטיל (ראדוביץ, תרל"ה-תרל"ו).
• שני מכתבים אל רבי טודרוס גייגר, מאת שותפו וידידו רבי יהושע חר"ג (טבריה, תרמ"ט בקירוב).
• שלושה מכתבים מאת רבי יהודה ליב גייגר (תר"מ-תש"ט), אל אחיו רבי יוסף צבי גייגר, בעניני ציבור והכלל ובענינים אישיים (קומרנא, צאנז ורימנוב, שנות התר"ע).
• מכתב מאת מרת קריינדל לוינזון, מחותנתו של רבי צבי יוסף גייגר, בעת ביקורה אצל האדמו"ר מאוטיניא (אוטיניא, תר"ע בקירוב).
• שלושה מכתבים אל רבי יוסף צבי גייגר, מאת גיסו ר' משה דוד ב"ר יום טוב (שנות התר"נ).
• מכתב אל רבי יוסף צבי גייגר, מאת ידידו רבי אברהם ברוך מרגליות (טבריה, תר"נ).
• ועוד.
באוסף כמה מכתבים נוספים מאת אנשי הישוב הישן בארץ ישראל, בהם:
• מכתב אל רבי מנחם מענדל וואלך מסניטין (נולד תקפ"ו), מאת בנו רבי שלמה זלמן וואלך (ירושלים, שלהי המאה ה-19).
• מכתב מאת רבי קהת ב"ר אפרים פישל קרויטהמר מקולומיא (תר"א-תר"פ), גבאי כולל אוסטרייך בטבריה, אל רבי דוד סגל, ממונה כולל קוסוב בצפת (טבריה, תרע"ח בקירוב).
• מכתב מאת רבי אברהם הלוי מארם צובא, אל גיסו רבי דוד קלינגר בצפת (חלב, סוריה, תרע"ז).
• ועוד.
האוסף כולל גם:
• שטר תנאים בין החתן ר' חיים יחזקאל ב"ר מנחם מענדל ובין הכלה לאה בת ר' מרדכי (טבריה, תרמ"א).
• תוספת כתובה של רבי יוסף צבי ב"ר טודרס גייגר וזוגתו מרת מרים (צפת, תרמ"ט).
• שטר תנאים ראשונים, שטר תנאים אחרונים ושטר כתובה דאירכסא של החתן אליהו ב"ר יוסף צבי גייגר עם הכלה ברכה גאלדא בת רבי ברוך לוינזון (צפת, תרס"ז / תרס"ט / תרפ"ד).
• עשר הזמנות לחתונות של בנים למשפחות צפתיות (שנות התר"פ-תש"כ).
• מכתבים, רשימות ומסמכים נוספים.
למעלה מ-50 פריטים. גודל ומצב משתנים. מרבית הפריטים נושאים את חותמות העיזבון של הצייר רבי יוסף צבי גייגר מצפת (בצורת חתימת כתב ידו).
רבי משה חר"ג צייגר (תקע"ו-תרס"ט), מנכבדי וממוני הכוללים בצפת. חתן רבי גבריאל טשאק (שעל שמו נקרא חר"ג = חתן רבי גבריאל) ומנאמניו של האדמו"ר רבי מנדלי מויז'ניץ בעל "צמח צדיק", שבשליחותו הקים את "כולל ויזניצא" בצפת וטבריה. חתנו רבי טודרוס לעבאך-גייגר מטבריה פעל אף הוא במוסדות הציבור. המשיך את דרכם בנו ונכדו רבי יוסף צבי גייגר מצפת (תר"ל-תש"ד), שהיה עסקן ונאמן מוסדות התורה והחסד בעיר. סופר ולבלר, אמן וצייר רב כשרון, ונודע כאבי הציור הצפתי.
מכתב שנשלח מאת משה מונטיפיורי. ראֶמסגֶט, לונדון, אדר תרמ"ה [1885].
נייר מכתבים רשמי של מונטיפיורי. הדפסה ליטוגרפית של כתיבת-ידו של המזכיר (בעברית) ושל חתימת משה מונטיפיורי (באנגלית). מכתב תודה שנשלח אל רבי חיים פריד (מהעיר וולוז'ין), "על דבר אשר בא לפקדני בספר שאלות ותשובות חוט המשולש מהגאון מו"ה חיים וולאזין זצ"ל, ושמתי אותו ב'אהל משה ויהודית' לרוות צמאון כל הבאים שם להאיר עיניהם בתוה"ק ובדברי חז"ל..." (שו"ת חוט המשולש, מאת רבינו חיים מוולוז'ין, חתנו רבי הלל פריד ונכדו רבי אליעזר יצחק פריד. נדפס בווילנא, בשנת תרמ"ב, ראו פריט 359).
כפי הנראה, נוסח המכתב שלפנינו הוא נוסח קבוע לברכות שהשיב מונטיפיורי למברכיו מרחבי תבל, ששלחו לו ספרים לרגל יום הולדתו המאה שחל בחשוון תרמ"ה, עם מילוי (בכתב-יד מקורי בדיו שונה) של שם הנמען וציון מתנתו (טופס המכתב והחתימה עצמה הם כנראה בהדפסה ליטוגרפית).
[1] דף כפול. נייר מכתבים רשמי. 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול ונקבי תיוק.
דף בכתב-יד, שטר שליחות לרבי יוסף אבוהב, היוצא בשליחות קיבוץ צדקה עבור משפחתו, בחתימות רבני תוניס. תוניס, תרס"ג [1903].
דף בפורמט גדול, בכתיבה נאה. בראשו עיטור פסוקים. שטר שליחות מטעם בית הדין בתוניס, עבור רבי יוסף אבוהב, מילידי איזמיר. חכמי תוניס מספרים כי יצא מארץ מולדתו "מפני חמת המציק" והגיע לטריפולי, שם מונה ל"חכם באשי", אך לא החזיק במשרתו זו מסיבות מסוימות, וכעת הוא יוצא לשליחות עבור משפחתו "להמציא טרף לביתו".
על כתב השליחות חתומים רבי אליהו זרח אב"ד תוניס (עם חותמתו "ראש הרבנים"), רבי משה חיים זיתון ורבי יעקב סלוירא.
[1] דף. 40 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני קיפול. קרעים בסימני הקיפול, עם מעט פגיעה בטקסט.
אוסף מכתבים בחתימתו של רבי דוב אריה הכהן לוונטהאל, אב"ד פילדלפיה ונשיא אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה. פילדלפיה, תרנ"ז-תש"י בקירוב [1897-1950].
• מספר מכתבים בענייני כספים וצדקה, איחולים וברכות, אחד מהם נשלח בשנת תרנ"ט לירושלים, אל הגאון רבי שמואל סלאנט.
• מכתב מטעם "אגודת הרבנים הארתודכסים", אל "ההנהגה הראשית של הסתדרות הציונית העולמית", בעניין פרצות וחילולי הדת המתרבות בארץ ישראל בקיבוצים ובמושבות הממומנים ע"י ה"קרן הקיימת" ושאר הקרנות של ה"הסתדרות הציונית". אגודת הרבנים באמריקה ובקנדה מטילה את האחריות על ההסתדרות הציונית בארץ ישראל, ומתנה את המשך התמיכה הכספית בתיקון המצב.
רבי דוב אריה הכהן לוונטהאל (תרכ"ד-תשי"ג), מגדולי הרבנים בארה"ב. בנו של רבי אברהם הכהן אב"ד צייקישוק בפלך קובנה, נסמך לרבנות בידי רבי יצחק אלחנן ספקטור ורבי שמואל מוהליבר. בשנת תרנ"א היגר לארה"ב כדי למלא מקום חותנו ברבנות פילדלפיה. בהמשך כיהן גם כיו"ר וכנשיא אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה.
6 מכתבים, ניירות מכתבים רשמיים. גודל משתנה. מצב כללי טוב.
אוסף ענק של למעלה משלוש מאות מכתבים – מאת רבנים, דיינים ומורי הוראה, גבאי-צדקה ונדיבי-עם, אגודות, ארגונים ומוסדות תורה וחסד – חלקם הגדול נשלח מארה"ב, וחלקם נשלחו מקנדה, אנגליה, אוסטרליה, ארץ ישראל, ארגנטינה, ברזיל, פולין, מצרים, צרפת, גרמניה ועוד, [שנות התר"פ-תש"י בקירוב]. עברית (כמה מהם ביידיש, אנגלית וגרמנית).
המכתבים נשלחו אל מנהלי וגבאי המוסד "חיי עולם – תלמוד תורה, ישיבה ובית תבשיל ליתומים" בירושלים, ועוסקים בעניני מגביות כספים והזכרת שמות.
מכתבים בחתימותיהם וחותמותיהם של הרבנים והמוסדות, חלקם על ניירות מכתבים רשמיים ועל גלויות דואר. מרביתם כתובים בכתב יד וחלקם מודפסים במכונת כתיבה.
האוסף כולל, בין היתר, מכתבים מאת הרבנים:
• רבי יעקב בן ציון מנדלסון רב ואב"ד ניו יורק.
• רבי מרדכי פאהמער מרבני ניו ג'רסי.
• רבי צדוק ב"ר אריה אליהו טיילאר רב קהילת "אנשי ליובאוויטש" במילווקי וויסקונסין.
• רבי אברהם הלוי ראז, רב בדורצ'סטר מסצ'וסטס.
• רבי אלחנן צבי גוטרמן אב"ד סקרנטאן, פנסילבניה.
• רבי אריה ליב רלב"ג אב"ד קוני איילנד.
• רבי מרדכי פנחס טייץ חבר נשיאות "אגודת הרבנים".
• רבי גדליה סילברסטון מרבני וושינגטון.
• רבי משה זלמן לעווין אב"ד סאו-פאולו.
• רבי מרדכי רבינוביץ רב קהילת "הר ציון" בבולטימור.
• רבי שלום פנחס וולגלרנטר רב בית הכנסת בקור חולים בסיאטל וושינגטון.
• רבי מנחם מענדל הוכשטיין רב בסינסינטי, אוהיו.
• רבי יצחק מאיר גרנאט מלודז בעל "נהר יוצא מעדן".
• רבי בנימין גרונר רב קהילת "שערי שמים" בווינדזור אונטריו.
• רבי חיים מנחם קרמר רב ושו"ב דקהילת סנטרויל ואלביה, אוהיו.
• רבי ליפא שטרן מנהל לשכת "חיי עולם" בניו יורק.
• רבי מרדכי ליב הכהן קמינצקי משכונת "שערי חסד".
• רבי זאב וואלף שאפראנסקי רב ביהכ"ס "מגן אברהם" ואב"ד פילדלפיה.
• רבי מענדיל ליב הלוי לעווין רב לעדת יוצאי מינסק בברונקס.
• רבי שרגא פייוועל גרינשטיין רב קהילת "בני ישראל" באינדיאנה.
• רבי אפרים זלמן היילפרן רב ביהכנ"ס "אנשי בראד" ומרבני ניו יורק.
• רבי דוד קירשענבוים רב קהילת "בני משה בן יהודה" באונטריו.
• רבי יוסף הלוי אייזענמאן מרבני דטרויט.
• רבי משה אלימלך לעווין אב"ד פיטסבורג.
• רבי יששכר הלוי לעווין אב"ד טרנטון ניו ג'רזי.
• רבי צבי מנחם מענדל גרויבארט רב בניו יורק.
• רבי יחיאל מיכל פרינץ נשיא ביהכנ"ס "חברה ש"ס דאנשי פולין" בבואנוס איירס.
• רבי צבי יאיר בעל "חמודי צבי" ומרבני ניו יורק (מלפנים אב"ד רייווויץ, פולין).
• רבי ישראל טאבאק רב קהילת "שערי ציון" בבולטימור.
• רבי יהושע הלוי זאמבראווסקי בעל "חמדת יהושע" ורב לאגודת הקהילות בבופאלו, ניו יורק (מלפנים מו"ץ בווארשא).
• רבי נתן נטע ב"ר מנחם מענדל זובער רב בניו ג'רזי.
• רבי דוב אריה חייט רב בבוסטון (מלפנים אב"ד ליבוי).
• רבי שמעון ליפשטיין סופר ומזכיר דבית הכנסת "עדת ישראל" בבולטימור.
• רבי יקותיאל יהודה גרינוואלד רב ואב"ד בקולומבוס אוהיו.
• רבי דוב בער שפירא רב דאגודת הקהילות באפטאון פילדלפיה.
• רבי צבי אריה שפירא רב בס. קתרין, אונטריו.
• רבי משה חיים לעווינזאן רב קהילת "בית שלום" בוושינגטון.
• רבי אריה ליב וועלער רב ביהכנ"ס "אנשי ישראל עין יעקב" בניוארק, ניו ג'רזי.
• רבי יודא לעווינזאן רב ביהכנ"ס "תקות ישראל" בניו-יורק.
• רבי שמואל רפופורט אב"ד ספרינגפילד, מסצ'וסטס.
• רבי ישעיה דוד ווקסלר רב קהילת "אנשי אמת" בקוני איילנד וברייטון.
• רבי יעקב משה טולידנו רבה הראשי של אלכסנדריה, מצרים.
• רבי יהודה ליב גינזבורג בעל "ילקוט יהודה" ומרבני דנוור.
• רבי אברהם גאלאנטי בעל "חזיונות אברהם".
• רבי אברהם יצחק שוחאטאוויץ אב"ד ביהמ"ד הגדול בברונקס.
• רבי מנחם מנדל שוק רב בית המדרש הגדול של יונברסיטי-הייטס בברונקס.
• רבי חיים פארילע רב ביהכנ"ס "שערי שמים" בפרובידנס, רוד איילנד.
• רבי צבי אלימלך הרצברג רב ביהכנ"ס "בית אברהם אנשי ספרד" בבולטימור.
• רבי אברהם נחמן שווארץ אב"ד בבולטימור.
• רבי אפרים שרגא וויינגארט רב ומו"ץ בצפת.
• רבי יצחק משה זילברמן רב בטולדו, אוהיו.
• רבי יצחק המכונה דר. ווערנע אב"ד קולומבוס, אוהיו.
• רבי אברהם יצחק בהר"ן פערמן רב בברוקלין.
• רבי ברוך שפירא אב"ד סיאטל.
• רבי משה ישראל בעשקין ש"ץ ושו"ב ומוהל בסט ג'ון, ניו ברנזוויק.
• רבי כתריאל ליפמאן מישקין נשיא מועצת הרבנים בשיקגו.
• רבי בנימין בינש אטלס אב"ד גלזגו.
• רבי אברהם זאב פאקשיווע אב"ד יוניון סיטי, ניו ג'רזי.
• רבי דוב בעריש צוקערמאן מרבני בופאלו.
• רבי ישכר דוב טייכנר מרבני ברונקס.
• רבי משה גרשון גולדצווייג רב קהילת "תפארת משה" בשיקגו.
• רבי מנחם הכהן ריזיקאוו אב"ד בברוקלין (מלפנים רב בקאזאן וברוסיה).
• רבי שרגא פייבל ריזנמאן רב ואב"ד בטורונטו.
• ועוד.
למעלה מ-300 מכתבים. גודל ומצב משתנים.