הגדה של פסח, עם פירוש קהלת משה, מאת האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה מקוז'ניץ – בן המגיד מקוז'ניץ. לובלין, דפוס משה שניידמעסער ונחמה הערשענהארן, שנת "באו קחו לכם ההגדה זה חדשה ויפה" לפ"ק [תרס"ה] 1904. מהדורה ראשונה.
בראש השער רישומי בעלות של הבחור אלימלך פייטשער.

[2], 3-56 עמ'. 21 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים, בחלק מהדפים כתמי אוכל כהים. בשולי מספר דפים קרעים וקרעים חסרים קטנים, ללא פגיעות בטקסט. חותמות. כריכה חדשה.

יערי 1664; 1689; אוצר ההגדות 2304.

ספר תוספות חיים, חידושים על התורה ומועדים בדרך החסידות, מאת האדמו"ר רבי חיים יוסף ברוקשטיין מפיסטין. חלקים א-ב (בראשית-ויקרא): טשרנוביץ, דפוס Johann Eckhardt, [תרכ"א-תרכ"ב] 1861-1862; חלק ג (במדבר-דברים): [לבוב (למברג), דפוס L. Matfes, תרכ"ג 1862]; חלק ד (דרושים למועדים, מילה ופדיון הבן, סיום מסכת ועוד): [לבוב (למברג), ללא שם מדפיס, תרכ"ג 1862]. ארבעה חלקים בכרך אחד. מהדורות ראשונות.

המחבר, הרה"ק רבי חיים יוסף ברוקשטיין (תקל"ה-חשון תרכ"ה), גאון וחסיד מפורסם בקדושתו, רב בפיסטין. בנערותו התייתם וגדל כבן-בית אצל הסבא-קדישא משפולי. זכה לאריכות ימים ושאב מבאר החסידות אצל כמאה צדיקים בתקופתו. נודע בעיקר כתלמידם של הרה"ק רבי שניאור זלמן מליאדי בעל ה"תניא", של הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב, של הרה"ק רבי מנחם מנדל מקוסוב בעל "אהבת שלום" ושל הרה"ק רבי אהרן מטיטיוב נכד הבעל שם טוב. ספרו מהווה מקור לדבריהם ודברי בני דורם, אותם הכיר המחבר.
בשערי הספרים, חתימות של: "פתחי'[ה] צבי מאשקאוויץ".

חלק א (בראשית): [2], לו דף. חלק ב (שמות-ויקרא) [2], מב דף. חלק ג (במדבר-דברים): [1], טז; טז דף. חסר דף [2], עם הספד על רבי גרשון מקולומייא. חלק ד (מועדים, מילה ועוד): כב דף. חסר דף השער. 23 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי קל. קרעים בשולי הדפים, בהם קרעים חסרים, עם פגיעה קלה במסגרת השער של החלק הראשון. חיתוך דפים על גבול הטקסט במספר מקומות, עם פגיעה בכותרות הדפים. חותמות. כריכה חדשה.

ספר עטרת תפארת ישראל, "מגלה נסתרות מבאר תעלומות", סודות ורמזי תורת הקבלה על פרשיות התורה, מאת רבי ישראל חריף מסאטנוב – תלמיד הבעש"ט. וורשא, דפוס שמואל ארגעלבראנד, תרל"א 1871. מהדורה שניה.
ספר סגולה. גדולי החסידות כתבו על קדושתו של הספר ועל כך שעצם החזקתו בבית היא סגולה לשמירה על בני הבית, להצלחה בכל העניינים, ולהגנה מכל פגע רע (ראה להלן).
במהדורה שלפנינו נדפסו הסכמות מהמהדורה הראשונה של אדמו"רי רוז'ין, והסכמותיהם של הגאונים רבי שלמה קלוגר, רבי יוסף שאול נתנזון ורבי ישעיה שור, ועליהן נוספו הסכמות רבות מגדולי החסידות, בהם האדמו"רים לשושלת טשרנוביל, ועוד. הגאונים הנ"ל מאריכים בהסכמותיהם בסיפורים אודות גדולת המחבר בנגלה ובנסתר, ועל גודל קירובו אל רבו הבעש"ט. רבי יוסף שאול מספר בהסכמתו: "כי הגאון בעל שאגת אריה עבר דרך ק"ק סאטינאב, וצלחה עליו רוח גבורה והכה את הארי' בימי השלג" [כלומר, שניצח אותו בפלפולו]. על קדושת הספר שלפנינו אמר האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה שהוא "קודש קדשים, והוא כעין כתבי קודש... המקובל האלקי ר' שמשון מאוסטרפאליע זצ"ל, ועין בעין כספר הקדוש בעל מגלה עמוקות [מ]מוהר"ר נתן שפירא זי"ע" (מתוך הסכמת רבי ישראל מרדכי אב"ד חאטין).
המסכימים מפליגים בשפע ברכות על כל הרוכשים את הספר. להלן חלק מברכותיהם:
"וכאשר הספר הק' הזה מלא הוא בשמות הקדושים ושמות המלאכים המסוגלים לרפואה, ושמירת ארבעה אבות נזיקין, ולשפעת ברכה והצלחה, לכן אמר בפיו הקדוש [האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה] בצחות לשונו: שכתבי יד קדוש המחבר האלו, מסוגל הוא לשמירה מעולה ולשפעת שלום וברכה"; "לקנות זה הספר... למען יהיה בתוך ביתם לשמירה ולשפע ברכה והצלחה" (האדמו"ר רבי מנחם נחום משטפינשט); "הריני אומר: כל איש ואיש אשר יקנה הספר הקדוש הזה... יהיה לבו בטוח נכון, אשר תגן עליו זכות המחבר הקדוש זי"ע... להניח ברכה אל תוך ביתם ולשמרם עם נשיהם ובניהם ובני ביתם בבריאה שלמה, ולהצליחם כשנים הטובות לברכה" (האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל); "ידידיי אתם ראו ויאמנו לפניכם דברי אחי וראש, הרב המפורסם קדוש עליון, צדיק יסוד עולם, הרב ר' אהרן, מגיד מישרים... בע"ק טשערנאב"ל יע"א, כי ערב את נפשו לאמור: אשר כל איש ואיש אשר יקנה הספר הלז... יהיה לבו נכון ובטוח אשר תגן עליו זכות המחבר הקדוש צדיק יסוד עולם זי"ע... להניח ברכה בתוך ביתם לשמרם ולהצליחם כאשר עם חפץ לבבם" (האדמו"ר רבי אברהם מטריסק, בעל "מגן אברהם", אחי האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל); "וזכות המחבר יעמוד להקונים... להריק עליהם ברכה בבני חיי ומזונא רויחא וכל טוב סלה" (האדמו"ר ה"צמח צדיק" מוויז'ניץ); "יהיה המחברת הזאת למשמרת גוף ונפש" (האדמו"ר רבי אברהם ממיקולייב, חתן הרה"ק רבי מאיר מפרימשלן).

[1], ג, פב, [3] דף. 26 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים בשולי הדפים. חותמות. כריכה חדשה.

על-פי מפעל הביבליוגרפיה תוקנה מהדורה זו לפי הגהותיו של רבי יוסף שפירא, שהופיעו בהוצאה הראשונה (לבוב, תרכ"ה) בשולי העמודים. הביאורים נותרו במקומם, אך הליקוטים והשו"ת נשמטו.
ללא דף השער הראשון (דף קדם-שער נדיר, החסר בעותקים רבים). בעותק שלפנינו מופיעים בסוף הספר [2] דף של "מתנדבים בקניית הספר" ודף נוסף עם "התנצלות המלבה"ד [המביא לבית הדפוס] הר"ר משה שור נ"י" (בחלק מהעותקים מופיעים [3] דפים של "מתנדבים". ראה מפעל הביבליוגרפיה, רשומה 000139540).

ספר רביד הזהב, חידושים על התורה וליקוטים, מאת האדמו"ר רבי ישראל דב בער גילרנטר מיאשניצה, חלק ראשון וחלק שני ("הנקוב בשם דביר המוצנע"). חלק ראשון: לבוב (למברג), דפוס אברהם יצחק מענקיש, [תר"ל] 1869; חלק שני: פרעמישלא, דפוס חיים אהרן זאפניק עט קנאללער, [תרל"ו 1876]. מהדורה ראשונה. שני החלקים בשני כרכים.

מחבר הספר, הרב הקדוש רבי ישראל דוב בער האדמו"ר מיאשניצה בעל "רביד הזהב" (תקס"ז-תרכ"ז), מתלמידי החוזה מלובלין, ותלמידו המובהק של רבי נפתלי מרופשיץ. מתלמידיהם של רבי צבי ה"עטרת צבי" מזידיטשוב, רבי מנדל מרימנוב ורבי שמעון מירוסלב (בספר "בני יששכר", מאמר ג', מובאים דברים בשמו, בתואר "אחד מן החברים, הלא הוא הרב המקובל מו"ה ישראל דוב זלה"ה", ובעל ה"בני יששכר" מתייחס בכבוד רב לדבריו).
בכרך הראשון, במעטפת צבעונית מקורית הכרוכה עם הספר, חותמת (מעט מטושטשת) של הגאון רבי חיים ברלין: "חיים ברלין בהגאון אדמו"ר הנצי"ב זצ"ל, מלפנים רב במאסקווא ואב"ד ור"מ בוואלאזין, וכעת בירושלם עה"ק ת"ו".

הגאון המפורסם רבי חיים ברלין (תקצ"ב-תרע"ג), מגדולי דורו ומדמויות ההוד של ליטא וירושלים. בנו הבכור של הנצי"ב מוולוז'ין. שימש כרב הראשי של מוסקבה, והשפעתו התורנית התפרסה במרחבי רוסיה. כיהן תקופה כראש ישיבה ואב"ד וולוז'ין, וברבנות קוברין ויליסבטגרד. עלה לירושלים בשנת תרס"ו, ועד מהרה הוכר במעמדו וסמכותו כאחד מגדולי רבני העיר.

כרך ראשון: [4], מח, נג-עו דף. חסרים דפים מט-נב, עז-פו. כרך שני: [3], עב, [1] דף. 22.5-25 ס"מ בקירוב. מצב בינוני עד בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים וקרעים חסרים, בדפי השער ובדפים נוספים, עם מספר פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק והשלמות נייר. חותמת ורישום בעלות. כריכות חדשות (אינן אחידות).

ספר תפארת שלמה, על התורה, מאת האדמו"ר הראשון מראדומסק רבי שלמה הכהן רבינוביץ אב"ד ראדומסק, שתי מהדורות:

• ספר תפארת שלמה, על התורה. פיעטרקוב, דפוס פייבל בעלכטאווסקי, [תר"ן 1889]. מהדורה שניה.
ספר סגולה – בהסכמת ה"דברי חיים" מצאנז לספר, הוא כותב: "...וזכות המחבר יעמוד לנו במהרה להוושע מכל צרה וצוקה ונעלה לציון ברננה...".
בגב דף השער נדפס: "בקשתינו מכל קונה שיבוא לידו ספר הלז ולא יהי' חתום מנכדי הרב המחבר זלה"ה, ידע בבירור שהוא גנוב אתו". מתחת לכיתוב זה, חותמות צאצאי המחבר: רבי "שלמה הכהן ראבינאוויטץ בהרה"ק שליט"א מראדאמסק"; רבי "משה חיים הכהן ראבינאוויטץ בהרב אב"ד שליט"א מראדאמסק".
4, 372 עמ'. 26.5 ס"מ. נייר יבש וכהה. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים בשולי הדפים. קרעים חסרים קטנים בדף השער, ללא פגיעה בטקסט. חותמות רבות, חתימה ורישומים. כריכה חדשה.

• ספר תפארת שלמה, על התורה. פערנוואלד, הובא לדפוס ע"י יעקב מנחם לאנגער, [תש"ז 1947, בקירוב].
ב, קפו דף. 24 ס"מ בקירוב. נייר יבש. מצב טוב. כתמים. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשולי הדפים, ללא פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.

המחבר, האדמו"ר הראשון מראדומסק בעל ה"תפארת שלמה" – הגאון הקדוש רבי שלמה הכהן רבינוביץ (תקס"ג-תרכ"ו), מגדולי אדמור"י פולין בדורו. גאון מופלג ואיש קדוש. אביו היה מתלמידיו של "החוזה מלובלין" ו"היהודי הקדוש", והוא עוד זכה לנסוע עמו אליהם בילדותו. בשנים מאוחרות נעשה רבי שלמה לתלמיד מובהק לתלמידיהם של ה"חוזה" ו"היהודי הקדוש", רבי מאיר מאפטא בעל "אור לשמים", רבי בער מראדושיץ ורבי בונם מפשיסחא.. בשנת תקצ"ד מונה לכהן כרב העיר ראדומסק ומאות חסידים החלו לבוא לשמוע את דברי תורתו. בתחילה ניסה לשלחם מעל פניו, אולם עם השנים נכנע לעול הציבור, והיה מגדולי מנהיגי החסידות בדורו. כאשר נסע רבי משה מלעלוב לארץ ישראל, ציוה לעדת חסידיו בפולין להתקרב אל האדמו"ר מראדומסק, שעיקר עבודתו היתה ב"אהבת ישראל" ונודע בחכמתו ובפעולותיו לטובת הכלל והפרט, באופן סגולי ובאופן מעשי. מורו ורבו של "החסיד מהמבורג" רבי אהרן מרקוס [מחבר ספר "החסידות"], אשר הגיע מגרמניה לפולין כדי להתקרב אליו ולהסתופף בעולם החסידות (רבי אהרן מרקוס מתאר אותו בספרו: "צדיק נפלא זה היה לו כח משיכה גדול, למרות אופיו הנוקשה והקפדני למראית עין... ההתרשמות שנתקבלה... עד שהדמיון הצטרף להכרה כדי לקבוע כי כך ולא אחרת היה מראה של הכהן הגדול...").