שני ספרים מתורתו של האדמו"ר הראשון מקוסון – הרה"ק רבי יהוסף הלוי רוטנברג אב"ד קוסון (בן-בתו של הרה"ק רבי צבי הירש מזידיטשוב). מהדורות ראשונות:

• ספר בני שִלֵשִים, דרושים – חלק ראשון הכולל שלשה ספרים: ויפתח יוסף – על התורה; ויזכר יוסף – על מועדי השנה; וילקט יוסף – ליקוטי דרשות ורמזים, מאת האדמו"ר הקדוש רבי "יהוסף הצדיק אב"ד קאסאן והגליל". סוואליווע (סבליבה, Szolyva), דפוס חיים יהודה גאלדענבערג ויוסף העכט, [תרע"ג 1913]. מהדורה ראשונה. בראש הספר הקדמת "שער האמת והצדק", מאת בנו רבי חיים שלמה ר"ב [רוטנברג] אב"ד קאסאן והגליל.
[7], ב-קלב, [4] דף. 23 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות (כתמים רבים בדף השער). קרעים בשולי מספר דפים. כריכה חדשה.

• ספר ויצבר יוסף, חידושים על התורה ועל התפילה. מונקאטש, דפוס קאהן עט פריעד, תרע"ה [1915].
[4], מח דף. 19.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. כריכת עור חדשה.

המחבר, הגאון הקדוש רבי יהוסף הלוי רוטנברג בעל "בני שִלֵשִים" (תרי"ג-תרע"ב), האדמו"ר הראשון מקוסון, בן-בתו של האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב. תלמידם של האדמו"רים בעל "דברי חיים" מצאנז ושל בעל ה"ייטב לב" מסיגט. לאחר פטירת חותנו נתמנה לכהן על מקומו כאב"ד טאהש, ממנה עבר לכהן ברבנות ניר-מאדע (Nyirmada), ובשנת תרנ"ד עבר לכהן ברבנות קאסאני (קוסון, Căuşeni, Mezo-Kaszony) שברוסיה הקרפטית. נהג בחיי קדושה וטהרה, והרבה בסיגופים ובתעניות. את כספו היה מפזר לצדקה לעניים. מצאצאיו יצאה שושלת גדולה של אדמו"רים ואנשי מעשה (ראה אודותם, בספר "תפארת בית קאסאן").

אוסף ספרי חסידות מאת אדמו"רי ארצות-הברית (אדמו"רי ליז'נסק, קוברין, ועוד). רובם נדפסו בארצות הברית וחלקם בארצות שונות:

• ספר דברי אליעזר, מאת רבי אליעזר ליפא בן רבי ישראל חיים ווייסבלום מליז'ענסק. ניו יורק, דפוס עוזר י. יוסט, תרע"א [1911]. חותמת האדמו"ר "הרב חיים אורי ליפשיץ" מברוקלין ניו-יורק.
• ספר מדרש פליאה, עם פירוש דמשק אליעזר, מאת רבי אליעזר ליפא וויסבלום מליז'נסק (ובניו-יורק). פרמישלה, דפוס קנולער ובנו, תרפ"ב [1922]. חותמת "חיים אלטר פריעדמאן".
• ספר מדרש פליאה, מאת האדמו"ר רבי ברוך יוסף ז"ק מקוברין. ניו יורק, דפוס ראזענבלום, [תרפ"ג 1923].
• ספר ברכת יוסף, חידושים על התורה ועל המועדים, מאת האדמו"ר רבי ברוך יוסף זק מקוברין. ניו יורק, דפוס א. ח. ראזענבערג ושותפו, [תרע"ט 1919].
• ספר לקוטים יקרים, דרושים לחגים ומאמרים מלוקטים בנושאים שונים, מאת רבי אריה ליב ניסן. [ניו יורק, ללא שם דפוס, תרפ"ד 1924 בקירוב]. בראש הספר הסכמות מאדמו"רי ארה"ב: רבי יהושע העשיל רבינוביץ ממונסטריטש, רבי דוד מרדכי טברסקי מטולנא, רבי משה צבי טברסקי מטונא ופילדלפיה, ועוד.
• ספר ברכות צדיק, תפילה קדושה ו"צעטיל קטן", מאת האדמו"ר רבי אלימלך מליזנסק, עם פנינים ופירושים, בהוצאת נכדו האדמו"ר רבי יהושע ווגשל, "דער פריסטיקער-קארטשינער רבי". ניו יורק, ללא שם דפוס, תש"ד 1943. עברית ויידיש.

6 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.

ספר תורת אמת על התורה, חלק ראשון על ספרים בראשית ושמות, מאת האדמו"ר רבי יהודה ליב איגר מלובלין. לובלין, דפוס יעקב הערשענהארן ומשה שניידמעסער, תרמ"ט 1889. מהדורה ראשונה. שני שערים.

בדף השער הראשון, חותמת האדמו"ר רבי "ישראל משה בהרב ח"ק מ"ו יחיאל מאיר זצלל"ה מגאסטאנין ליפשיטץ חופ"ק בלוינא".
רישומי בעלות של "יוסף ישראל איסר פייגינבוים".
האדמו"ר רבי ישראל משה ליפשיץ (תקצ"ב בקירוב – תרע"ח, אנצי' לחסידות, ב', עמ' תר), בנו של האדמו"ר רבי יחיאל מאיר מגוסטינין. הכיר בילדותו את רבי מנחם מנדל מקוצק, והיה נוסע עם אביו לחידושי הרי"מ מגור, ולרבי אברהם מטשכנוב. בשנת תרמ"ח, לאחר פטירת אביו, הוכתר לאדמו"ר והתיישב בעיר פרושקוב, בה ניהל את עדת חסידיו כשלושים שנה.

[2] דף, 240 עמ'. 26 ס"מ בקירוב. נייר מעט יבש ושביר. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים וקרעים חסרים קטנים, בדף השער ובדפים נוספים, ללא פגיעות בטקסט (אך עם פגיעה קלה במסגרת השער), משוקמים בחלקם בנייר דבק. רישומים וחותמות. כריכת עור חדשה.

אוסף שישה ספרים מספריית האדמו"ר מדרוהוביץ' רבי חיים מאיר יחיאל שפירא ובנו רבי אביעזרי שפירא, עם חותמות האדמו"ר, ובחלק מהספרים אף חתימות-ידו.
מצורפים לאוסף: ספר "השלום והאחדות" מאת האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל שפירא, וספר "נתיבות שלום" מאת בנו "האדמו"ר הצייר" רבי אברהם יעקב שפירא, עם הקדשה בחתימת ידו.

1. ספר סם חיים, קובץ חיבורים, מאת רבי אברהם בן אלעזר הלוי. ליוורנו, דפוס אליעזר סעדון, [תקס"א 1801]. חותמות האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ', ורישום בעלות משנת תרצ"ב בחתימת בנו רבי אביעזרי שפירא מירושלים, חתימה של "שמואל זנביל כהנא" וחותמות של ספריות שונות.

2. מאמר יקוו המים, מאת רבי שמואל אבן תיבון. פרעסבורג, דפוס אנטאן עדלען פאן שמיד, [תקצ"ז] 1837. חותמות האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ', ורישום בעלות משנת תרצ"ג ומשנת תשט"ו, בחתימת בנו רבי אביעזרי שפירא וחותמותיו.

3. ספר פרי דעה, על יורה דעה, מאת רבי עזריאל דב הלוי. טשרנוביץ, דפוס Johann Eckhardt und Sohn, תרכ"א 1860. חותמות האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ', ורישום בעלות משנת תרצ"ב בחתימת בנו רבי אביעזרי שפירא מירושלים.

4. מדרש תנחומא הקדום והישן, מהדורת שלמה בובר. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרמ"ה 1885. חותמות וחתימות האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל שפירא, ורישום בעלות של רבי אביעזרי זליג שפירא מתל אביב.
5. ספר נתיב החכמה, מאת רבי ישעיה יעקב הלוי מאלעסק. קראקא, דפוס יוסף פישער, תרנ"ב 1891. חתימת ידו וחותמותיו של האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ', ורישום בעלות משנת תרצ"ב בחתימת בנו רבי אביעזרי שפירא בירושלים. חתימת רבי "שמואל זנביל כהנא".
6. ספר אברך, כולל פרח מטה אהרן על תהלים ומאמרים נוספים, מאת רבי אהרן מאיר פרידלנדר. מונקאטש, דפוס דוב בער בלייער וגיסו צבי יעקב הכהן קאהן, [תרנ"ג 1893]. חותמות האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ', וחתימת בנו רבי אביעזרי שפירא.
מצורפים שני ספרים נוספים:

7. ספר השלום והאחדות, על מעלת השלום, מאת האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ'. דרוהוביץ', דפוס א. ה. זופניק, תרע"ד 1914. עם שער נוסף (שער מעטפת מודפס).

8. ספר נתיבות שלום, על ספר בראשית, מאת האדמו"ר רבי אברהם יעקב שפירא (בן רבי חיים מאיר יחיאל מדרוהוביץ'). ירושלים, דפוס י. א. ווייס, תרפ"ח [1928]. עם הקדשת המחבר (קטועה) בחתימתו המלאה.

האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל שפירא (תרכ"ד-תרפ"ד, אנצ' לחסידות, א', עמ' תרז-תרי), נולד בסדיגורה ונקרא על שם זקנו הגה"ק ממוגלינצא, מגזע המגיד מקוז'ניץ ורבי אלימלך מליז'נסק. אמו היא בת האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורא, נכדת רבי ישראל מרוז'ין. כיהן כאדמו"ר בדרוהוביץ'. לאחר מלחמת העולם הראשונה התיישב בווינה, בה הקים את חברת "ישוב ארץ ישראל", ובשנת תרפ"ב עלה לארץ ישראל עם משפחתו.

בנו, האדמו"ר הצייר – רבי אברהם יעקב שפירא (תרמ"ד-תשכ"ב, אנצי' לחסידות א', עמ' קיא-קיב), בן האדמו"ר מדרוהביץ רבי חיים מאיר יחיאל שפירא. מצד אמו היה צאצא לאדמור"י בית רוזין-בוהוש. הוסמך לרבנות בנעוריו אך סירב לשמש בה. גדול בתורה בנגלה ובנסתר והשאיר אחריו כתבים מפי תורתו. עלה לארץ תרפ"ב, ממתיישבי כפר חסידים בעמק זבולון. לאחר פטירת אביו בשנת תרפ"ד עלה לירושלים לכהן באדמורו"ת. אמן בעל נפש מתבוננת בהתפעלות מיופי הבריאה ויופיה של ארץ ישראל. עסק לעתים בציור, כחלק מעבודתו את הבורא. מתוך דברי האדמו"ר: "משתוקקת נפשי להעלות על הבד מעט מזעיר מקדושת ארץ-הבחירה של עם-הבחירה".

עוד אודותיו ראu בקטלוג "ציורי האדמו"ר א.י. שפירא", ירושלים, תשכ"ו.
בנו השני, החתום על רוב הספרים שבאוסף – רבי אביעזרי זליג שפירא (נפטר תשכ"ח), מדרוהוביץ', ירושלים ותל-אביב. חתן האדמו"ר רבי משה ליב מפאשקאן.

8 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.