מכירה פומבית 054 חלק ב' מכירה מקוונת: ספרי קודש, חסידות ודפוסי ירושלים – מכתבים – חפצים ותצלומים
ספר ברכת אברהם, דרושים וחידושים על פרשיות התורה ועל מסכתות הש"ס, מאת הרה"ק רבי אברהם אלחנן אב"ד פלאנטש. וורשא, דפוס יצחק ראטהער, תר"ל 1870. מהדורה יחידה. עם הסכמת ה"דברי חיים", ועם אגרת "החוזה" מלובלין.
המחבר, הגאון והמקובל רבי אברהם אלחנן אב"ד פלאנטש, תלמיד רבי לוי יצחק מברדיטשוב.
חותמות של רבי "מרדכי דובער ב"ר דוד ז"ל וואכט פויגיל... מבייאלע מפוילין, בעה"ק ירושלים תובב"א".
[3], מח, [1]; לח, [3] דף. 23.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט בדפים האחרונים, ובדפים בודדים נוספים. סימני עש קלים. רישומים בכתב-יד וחותמות. כריכה חדשה.
ספר עטרת תפארת ישראל, "מגלה נסתרות מבאר תעלומות", סודות ורמזי תורת הקבלה על פרשיות התורה, מאת רבי ישראל חריף מסאטנוב – תלמיד הבעש"ט. וורשא, דפוס שמואל ארגעלבראנד, תרל"א 1871. מהדורה שניה.
ספר סגולה. גדולי החסידות כתבו על קדושתו של הספר ועל כך שעצם החזקתו בבית היא סגולה לשמירה על בני הבית, להצלחה בכל העניינים, ולהגנה מכל פגע רע (ראה להלן).
במהדורה שלפנינו נדפסו הסכמות מהמהדורה הראשונה של אדמו"רי רוז'ין, והסכמותיהם של הגאונים רבי שלמה קלוגר, רבי יוסף שאול נתנזון ורבי ישעיה שור, ועליהן נוספו הסכמות רבות מגדולי החסידות, בהם האדמו"רים לשושלת טשרנוביל, ועוד. הגאונים הנ"ל מאריכים בהסכמותיהם בסיפורים אודות גדולת המחבר בנגלה ובנסתר, ועל גודל קירובו אל רבו הבעש"ט. רבי יוסף שאול מספר בהסכמתו: "כי הגאון בעל שאגת אריה עבר דרך ק"ק סאטינאב, וצלחה עליו רוח גבורה והכה את הארי' בימי השלג" [כלומר, שניצח אותו בפלפולו]. על קדושת הספר שלפנינו אמר האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה שהוא "קודש קדשים, והוא כעין כתבי קודש... המקובל האלקי ר' שמשון מאוסטרפאליע זצ"ל, ועין בעין כספר הקדוש בעל מגלה עמוקות [מ]מוהר"ר נתן שפירא זי"ע" (מתוך הסכמת רבי ישראל מרדכי אב"ד חאטין).
המסכימים מפליגים בשפע ברכות על כל הרוכשים את הספר. להלן חלק מברכותיהם:
"וכאשר הספר הק' הזה מלא הוא בשמות הקדושים ושמות המלאכים המסוגלים לרפואה, ושמירת ארבעה אבות נזיקין, ולשפעת ברכה והצלחה, לכן אמר בפיו הקדוש [האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה] בצחות לשונו: שכתבי יד קדוש המחבר האלו, מסוגל הוא לשמירה מעולה ולשפעת שלום וברכה"; "לקנות זה הספר... למען יהיה בתוך ביתם לשמירה ולשפע ברכה והצלחה" (האדמו"ר רבי מנחם נחום משטפינשט); "הריני אומר: כל איש ואיש אשר יקנה הספר הקדוש הזה... יהיה לבו בטוח נכון, אשר תגן עליו זכות המחבר הקדוש זי"ע... להניח ברכה אל תוך ביתם ולשמרם עם נשיהם ובניהם ובני ביתם בבריאה שלמה, ולהצליחם כשנים הטובות לברכה" (האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל); "ידידיי אתם ראו ויאמנו לפניכם דברי אחי וראש, הרב המפורסם קדוש עליון, צדיק יסוד עולם, הרב ר' אהרן, מגיד מישרים... בע"ק טשערנאב"ל יע"א, כי ערב את נפשו לאמור: אשר כל איש ואיש אשר יקנה הספר הלז... יהיה לבו נכון ובטוח אשר תגן עליו זכות המחבר הקדוש צדיק יסוד עולם זי"ע... להניח ברכה בתוך ביתם לשמרם ולהצליחם כאשר עם חפץ לבבם" (האדמו"ר רבי אברהם מטריסק, בעל "מגן אברהם", אחי האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל); "וזכות המחבר יעמוד להקונים... להריק עליהם ברכה בבני חיי ומזונא רויחא וכל טוב סלה" (האדמו"ר ה"צמח צדיק" מוויז'ניץ); "יהיה המחברת הזאת למשמרת גוף ונפש" (האדמו"ר רבי אברהם ממיקולייב, חתן הרה"ק רבי מאיר מפרימשלן).
[1], ג, פב, [3] דף. 26 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים בשולי הדפים. חותמות. כריכה חדשה.
על-פי מפעל הביבליוגרפיה תוקנה מהדורה זו לפי הגהותיו של רבי יוסף שפירא, שהופיעו בהוצאה הראשונה (לבוב, תרכ"ה) בשולי העמודים. הביאורים נותרו במקומם, אך הליקוטים והשו"ת נשמטו.
ללא דף השער הראשון (דף קדם-שער נדיר, החסר בעותקים רבים). בעותק שלפנינו מופיעים בסוף הספר [2] דף של "מתנדבים בקניית הספר" ודף נוסף עם "התנצלות המלבה"ד [המביא לבית הדפוס] הר"ר משה שור נ"י" (בחלק מהעותקים מופיעים [3] דפים של "מתנדבים". ראה מפעל הביבליוגרפיה, רשומה 000139540).
ספר תולדת אדם, דרושים על התורה, מאת האדמו"ר הקדוש רבי יהושע מאוסטרובה, עם לקוטים מאביו האדמו"ר רבי שלמה יהודה ליב מלענטשנא וליקוטים מהאדמו"ר רבי ירחמיאל מפרשיסחא. יוזעפאף (יוזפוף), דפוס שלמה ואחיו ברוך זעצר ושותפם יחזקאל רענר, [תרל"ה] 1874. מהדורה ראשונה.
עם הקדמת חתן המחבר, האדמו"ר רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלה.
האדמו"ר רבי יהושע מאוסטרובה (נפטר תרל"ג, אנציקלופדיה לחסידות ב, עמ' נב-נג), מצדיקי פולין, בנו של רבי שלמה ליב מלענטשנא. הנהיג אחרי אביו עדה גדולה של אלפי חסידים ונודע בגדולתו וקדושתו. הרה"ק רבי צדוק הכהן מלובלין אמר עליו שהוא "נוטר ברית קודש". מחבר הספר "תולדת אדם" (יוזפוב תרל"ה) שזכה לכינוי "נועם אלימלך הקטן". חתנו היה האדמו"ר רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלא בעל ה"דברי בינה" – הראשון לשושלת חסידות ביאלא.
חותמת "מוגה" בדף השער.
[2], 216, [6] עמ'. 23 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים בשולי מספר דפים. נקב בדף השער. כריכה חדשה.
בעותק שלפנינו חסרים חלק מדפי ההוספות בסוף הספר (עמ' 217-234, [7] עמ') – עם "ליקוטים חדשים אשר נמצאו בכתובים אחר צאת הספר מבית הדפוס", וליקוטים נוספים.
ספר רביד הזהב, חידושים על התורה וליקוטים, מאת האדמו"ר רבי ישראל דב בער גילרנטר מיאשניצה, חלק ראשון וחלק שני ("הנקוב בשם דביר המוצנע"). חלק ראשון: לבוב (למברג), דפוס אברהם יצחק מענקיש, [תר"ל] 1869; חלק שני: פרעמישלא, דפוס חיים אהרן זאפניק עט קנאללער, [תרל"ו 1876]. מהדורה ראשונה. שני החלקים בשני כרכים.
מחבר הספר, הרב הקדוש רבי ישראל דוב בער האדמו"ר מיאשניצה בעל "רביד הזהב" (תקס"ז-תרכ"ז), מתלמידי החוזה מלובלין, ותלמידו המובהק של רבי נפתלי מרופשיץ. מתלמידיהם של רבי צבי ה"עטרת צבי" מזידיטשוב, רבי מנדל מרימנוב ורבי שמעון מירוסלב (בספר "בני יששכר", מאמר ג', מובאים דברים בשמו, בתואר "אחד מן החברים, הלא הוא הרב המקובל מו"ה ישראל דוב זלה"ה", ובעל ה"בני יששכר" מתייחס בכבוד רב לדבריו).
בכרך הראשון, במעטפת צבעונית מקורית הכרוכה עם הספר, חותמת (מעט מטושטשת) של הגאון רבי חיים ברלין: "חיים ברלין בהגאון אדמו"ר הנצי"ב זצ"ל, מלפנים רב במאסקווא ואב"ד ור"מ בוואלאזין, וכעת בירושלם עה"ק ת"ו".
הגאון המפורסם רבי חיים ברלין (תקצ"ב-תרע"ג), מגדולי דורו ומדמויות ההוד של ליטא וירושלים. בנו הבכור של הנצי"ב מוולוז'ין. שימש כרב הראשי של מוסקבה, והשפעתו התורנית התפרסה במרחבי רוסיה. כיהן תקופה כראש ישיבה ואב"ד וולוז'ין, וברבנות קוברין ויליסבטגרד. עלה לירושלים בשנת תרס"ו, ועד מהרה הוכר במעמדו וסמכותו כאחד מגדולי רבני העיר.
כרך ראשון: [4], מח, נג-עו דף. חסרים דפים מט-נב, עז-פו. כרך שני: [3], עב, [1] דף. 22.5-25 ס"מ בקירוב. מצב בינוני עד בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים וקרעים חסרים, בדפי השער ובדפים נוספים, עם מספר פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק והשלמות נייר. חותמת ורישום בעלות. כריכות חדשות (אינן אחידות).
ספר טהור רעיונים, על הש"ס ועל התורה, מאת הרה"ק רבי יום טוב נעטיל אב"ד טשעכיוב, תלמיד "החוזה מלובלין" – אוסף שלוש מהדורות, רובן מהמהדורות הראשונות:
• ספר טהור רעיונים, על כמה מסכתות. וורשא, דפוס יעקב זאב אונטערהענדלער, [תרנ"ו] 1896. מהדורה ראשונה. וריאנט של ההוצאה הראשונה, בו מופיעים לפני ההסכמות [3] דף, עם רשימת שמות מתנדבים ו"חידוש אחד מאחי המופלג... משה מרדכי נ"י מאיר אפאלא". בוריאנט זה לא מופיע הדף עם "לוח הטעות והתיקונים" (בדף [3] נדפס: "אמר המו"ל לא הספיקה השעה לעבור ע"פ כל הספר ולעשות לוח הטעות..."). חתימות של "ישראל וואלף שרייבער".
• ספר טהור רעיונים, על כמה מסכתות. וורשא, דפוס יעקב זאב אונטערהענדלער, [תרנ"ו] 1896. מהדורה ראשונה. וריאנט [הוצאה שניה של המהדורה הראשונה], בו מופיע לאחר ההסכמות [1] דף, עם "לוח הטעות והתיקונים" ו"השמטה ממסכת בבא קמא". בווריאנט זה לא מופיעים [3] דף הנ"ל, עם רשימת שמות המתנדבים.
• ספר טהור רעיונים, על התורה, חלק ראשון על בראשית-שמות וחלק שני על ויקרא-דברים. פיעטרקוב, דפוס שלמה בעלכאטאווסקי, תרע"א 1911. שני חלקים בכרך אחד. מהדורה ראשונה של החלק השני [כנראה שבמהדורת תר"ס נדפס רק החלק הראשון על בראשית-שמות, ובמהדורת תרע"א נוספו הדרושים על חומשים ויקרא-דברים, ביחד עם הדפסה סטראוטיפית של החלק הראשון].
המחבר, הרב הקדוש רבי יום טוב נעטיל (נפטר שבט תקע"ז), כיהן כאב"ד טשכיוב ואח"כ עבר לעיר לובלין בה כיהן כראב"ד בית הדין. מגדולי תלמידי ה"חוזה" מלובלין שהחשיבו מאד, ואף אמר עליו כי הוא בעל "רוח הקודש". ראה בהקדמת נכד המחבר לספר טהור רעיונים על הש"ס.
3 ספרים. גודל ומצב משתנים. חתימות וחותמות. כריכות חדשות.
ספר תפארת שלמה, על התורה, מאת האדמו"ר הראשון מראדומסק רבי שלמה הכהן רבינוביץ אב"ד ראדומסק, שתי מהדורות:
• ספר תפארת שלמה, על התורה. פיעטרקוב, דפוס פייבל בעלכטאווסקי, [תר"ן 1889]. מהדורה שניה.
ספר סגולה – בהסכמת ה"דברי חיים" מצאנז לספר, הוא כותב: "...וזכות המחבר יעמוד לנו במהרה להוושע מכל צרה וצוקה ונעלה לציון ברננה...".
בגב דף השער נדפס: "בקשתינו מכל קונה שיבוא לידו ספר הלז ולא יהי' חתום מנכדי הרב המחבר זלה"ה, ידע בבירור שהוא גנוב אתו". מתחת לכיתוב זה, חותמות צאצאי המחבר: רבי "שלמה הכהן ראבינאוויטץ בהרה"ק שליט"א מראדאמסק"; רבי "משה חיים הכהן ראבינאוויטץ בהרב אב"ד שליט"א מראדאמסק".
4, 372 עמ'. 26.5 ס"מ. נייר יבש וכהה. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים בשולי הדפים. קרעים חסרים קטנים בדף השער, ללא פגיעה בטקסט. חותמות רבות, חתימה ורישומים. כריכה חדשה.
• ספר תפארת שלמה, על התורה. פערנוואלד, הובא לדפוס ע"י יעקב מנחם לאנגער, [תש"ז 1947, בקירוב].
ב, קפו דף. 24 ס"מ בקירוב. נייר יבש. מצב טוב. כתמים. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשולי הדפים, ללא פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.
המחבר, האדמו"ר הראשון מראדומסק בעל ה"תפארת שלמה" – הגאון הקדוש רבי שלמה הכהן רבינוביץ (תקס"ג-תרכ"ו), מגדולי אדמור"י פולין בדורו. גאון מופלג ואיש קדוש. אביו היה מתלמידיו של "החוזה מלובלין" ו"היהודי הקדוש", והוא עוד זכה לנסוע עמו אליהם בילדותו. בשנים מאוחרות נעשה רבי שלמה לתלמיד מובהק לתלמידיהם של ה"חוזה" ו"היהודי הקדוש", רבי מאיר מאפטא בעל "אור לשמים", רבי בער מראדושיץ ורבי בונם מפשיסחא.. בשנת תקצ"ד מונה לכהן כרב העיר ראדומסק ומאות חסידים החלו לבוא לשמוע את דברי תורתו. בתחילה ניסה לשלחם מעל פניו, אולם עם השנים נכנע לעול הציבור, והיה מגדולי מנהיגי החסידות בדורו. כאשר נסע רבי משה מלעלוב לארץ ישראל, ציוה לעדת חסידיו בפולין להתקרב אל האדמו"ר מראדומסק, שעיקר עבודתו היתה ב"אהבת ישראל" ונודע בחכמתו ובפעולותיו לטובת הכלל והפרט, באופן סגולי ובאופן מעשי. מורו ורבו של "החסיד מהמבורג" רבי אהרן מרקוס [מחבר ספר "החסידות"], אשר הגיע מגרמניה לפולין כדי להתקרב אליו ולהסתופף בעולם החסידות (רבי אהרן מרקוס מתאר אותו בספרו: "צדיק נפלא זה היה לו כח משיכה גדול, למרות אופיו הנוקשה והקפדני למראית עין... ההתרשמות שנתקבלה... עד שהדמיון הצטרף להכרה כדי לקבוע כי כך ולא אחרת היה מראה של הכהן הגדול...").
שני ספרים מאת רבי צבי הירש המגיד מוואדיסלב, מגדולי הדרשנים בדורו, אביו של האדמו"ר רבי שמחה בונם מפשיסחא:
• ספר ארץ צבי, דרושים בנושאים שונים. פראג, דפוס Joseph Emanuel Diesbach, תקמ"ו 1786. מהדורה ראשונה.
חתימה עתיקה בדף השער: "ישראל ליסא" [אולי רבי ישראל איסרל ליסא מחכמי פראג ואב"ד עמס (תקט"ז-תקפ"ט), תלמיד ה"נודע ביהודה". הגיע בבחרותו מליסא לפראג, והיה מחכמי העיר ולמדניה במשך כארבעים שנה. עמד בראשות ישיבה בעיר פראג. בשנת תקע"ה התמנה לרבה של עמס (הוהנמס Hohenems), עפ"י הצעת רבי שמואל לנדא מפראג – ראה אודותיו: קהילות אוסטריה, עמ' 285]
[4], מח; טז דף. 19 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. בלאי וקמטים. קרעים וקרעים חסרים (בדף האחרון קרע חסר גדול), עם פגיעה בטקסט, מרביתם משוקמים בהדבקות נייר ונייר-דבק. דף השער הודבק על נייר לחיזוק. כריכה חדשה.
• ספר עשרה למאה, דרושים בענייני מוסר ומדות (בצורת שאלות ותשובות בין אב לבנו, בענייני אמונה והשגחה, תפלה ופרנסה, ועניינים שונים בעבודת ה'). רעדלהיים, [דפוס וואלף היידנהיים], תקפ"ח [1828].
[2], מ דף. 15.5 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש קלים. נייר דבק לחיזוק מעבר לשער. חותמות ורישומים. כריכת עור חדשה.
![ספר קול שמחה, על התורה, מאת האדמו"ר רבי שמחה בונים מפשיסחא. [ברעסלויא], דפוס הירש זולצבאך, [תרי"ט 1859]. מהדורה ראש](https://files.kedem-auctions.com/files/OL54/OL54/530.jpg "קול שמחה, לרבי שמחה בונים מפשיסחא – מהדורה ראשונה – ברעסלויא, תרי\"ט")
ספר קול שמחה, על התורה, מאת האדמו"ר רבי שמחה בונים מפשיסחא. [ברעסלויא], דפוס הירש זולצבאך, [תרי"ט 1859]. מהדורה ראשונה.
עם הסכמות תלמידי המחבר, האדמו"רים רבי יצחק מאיר בעל "חידושי הרי"מ" [מגור] ורבי ישעיה מושקט מפראגא-וורשא.
חותמות של "נתן בועז קילבערט, לאדז".
[1], נח; כז, [2] דף. 19 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי בחלק מהדפים. סימני עש. רישומים וחותמות. כריכת עור חדשה.
ספר שו"ת הרי"מ, שאלות ותשובות בארבעת חלקי שולחן ערוך, וחידושים על כמה מסכתות, מאת האדמו"ר רבי יצחק מאיר אלתר מגור, בעל "חידושי הרי"מ". יוזפוף, דפוס שלמה וברוך זעצער ויחזקאל רענר, תרכ"ז 1867. מהדורה ראשונה.
החיבור הראשון שנדפס מתורתו של ה"חידושי הרי"ם". על הדפסת ספר זה מסופר סיפור מעניין: בשנת תרכ"ז הכתה מגפה קשה בערי ובעיירות פולין, שהפילה חללים רבים. האדמו"ר רבי חנוך העניך מאלכסנדר שלח בשנה ההיא את אחד החסידים, רבי שלמה בוכווייץ מווארשא, בשליחות אל ה"שפת אמת" מגור, לבקש ממנו שיתחיל להדפיס את חיבורי זקנו ה"חידושי הרי"ם", ולדבריו: "בודאי יהיה סגולה שיפסק המחלה, כשיתפרסמו דברים של גאון וצדיק אשר למד לאמיתה של תורה בקדושה וטהרה, ועל דברי תורה כאלו נאמר: גדולה תורה שהיא נותנת חיים לעושיה". כששמע ה"שפת אמת" את דברי האדמו"ר מאלכסנדר, החל לערוך ולהכין לדפוס את כתבי השו"ת של זקנו, "וכאשר אך הופיע לאור הדפוס נפסקה המחלה" (ראה "מאיר עיני הגולה", סעיף תרסד).
רישומי בעלות וחותמות של ר' יוסף דווידזון (J. H. Dawidsohn) מוורשא, ושל ר' "מיכל שרגא הערריס" מירושלים.
[1], קנז דף. 32 ס"מ. מצב משתנה, מרבית הדפים במצב טוב, כ-20 מהדפים אחרונים במצב בינוני. כתמים. בדפים האחרונים עקבות רטיבות וכתמי רטיבות רבים, קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק (הדבקות רבות סביב שולי הדפים האחרונים ומעבר לדף האחרון). כריכה חדשה.
ארבעה כרכים מן המהדורה הראשונה והשניה של ספר חידושי הרי"מ, מאת האדמו"ר הראשון מגור, הגאון הקדוש רבי יצחק מאיר אלתר:
1-2. ספר חדושי הרי"מ על חשן המשפט, חלקים ראשון ושני. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תר"ל-תרל"א 1871-1870. שני חלקים בשני כרכים. מהדורה ראשונה. רישומי בעלות וחתימות של "יהודא לייב ווילטשיק, פראדלא"; "יעקב פישרמאן[?]".
3. ספר חדושי הרי"מ על שלשה בבות – בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תר"מ 1880. מהדורה ראשונה. חתימה של "ישראל אלשטיין".
4. ספר חדושי הרי"מ על אבן העזר ועל מסכת שבועות. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תרמ"א 1881. מהדורה ראשונה. חותמות של "S. M. Bornstein, Lodz"; "ספרית הרב גולדשטיין, אריאל, ירושלים".
4 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
ספר שפת אמת על חמישה חומשי תורה, מאת האדמו"ר רבי יהודה אריה ליב אלטר מגור. פיעטרקוב-קראקא, תרס"ה-תרס"ח 1905-1908. מהדורה ראשונה. חמישה חלקים בחמישה כרכים.
המחבר, האדמו"ר רבי יהודה אריה ליב אלתר מגור (תר"ז-תרס"ה, אנצי' לחסידות ב', עמ' ח-טז) האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חסידות גור. מגדולי אדמו"רי החסידות ומנהיגי היהדות בדורו, אשר תחת הנהגתו הפכה חסידות גור לחסידות הגדולה והמשפיעה ביותר בפולין. נודע לדורות על שם סדרת ספריו "שפת אמת", על הש"ס ועניינים נוספים.
הספר "שפת אמת" נודע בעמקותו ובמקוריותו, והפך לנכס צאן ברזל בין ספרי החסידות על התורה. הוא כנראה הספר החסידי הנפוץ ביותר שהתקבל בכל חוגי היהדות, גם בקרב קהילות שאינן נמנות על הציבור החסידי, כגון בעולם הישיבות הליטאי וקהילות נוספות. השם "שפת אמת" נבחר מהפסוק "שפת אמת תכון לעד" שבו השתמש האדמו"ר במאמרו האחרון, כמה שבועות קודם לפטירתו.
בכרך השני, חותמות של "J. M. Goldhamer, Zdonska Wola".
חמישה כרכים. בראשית: [3], 283-5, [1] עמ'. שמות: 239, [1] עמ'. ויקרא: 213, [1] עמ'. במדבר: [2], 202 עמ'. דברים: 240 עמ'. חסר דף השער (והושלם בצילום). 25-25.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב עד טוב-בינוני. כתמים. מספר קרעים וקרעים חסרים במספר מקומות, ללא פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק. סימני שפשוף בדף האחרון של הכרך הרביעי, עם פגיעות בטקסט. רישומים וחותמות. כריכות חדשות (אינן אחידות).
שישה ספרים מתורת הגה"ק רבי אברהם לנדא אב"ד טשכנוב וצאצאיו האדמו"רים מסטריקוב – רובם במהדורות ראשונות:
• ספר זכותא דאברהם, דרושים וחידושים מאת האדמו"ר רבי אברהם מטשכנוב. [וורשא, דפוס אפרים בוימריטטער, תרנ"ה 1895]. חותמת בשער באותיות קיריליות. חסר דף השער הראשון.
• ספר בית אברהם, חידושי הלכות על הש"ס והרמב"ם, מאת האדמו"ר רבי אברהם מטשכנוב. וורשא, דפוס א. שריפטגיססער, תרנ"ט 1899. שני שערים.
• ספר זר זהב – כתר תורה, מתורת האדמו"ר הראשון מסטריקוב רבי זאב וולף לנדא, בנו של הרה"ק רבי אברהם מטשכנוב. וורשא, דפוס אפרים בוימריטטער, תרס"א 1900. חותמת "חיים אברהם טרונק, לאדז".
• ספר דורש טוב, דרושים על התורה מאת רבי מרדכי מאטיל לנדא, בן האדמו"ר רבי זאב וולף לנדא מסטריקוב ונכד האדמו"ר רבי אברהם מטשכנוב. וורשא, דפוס אפרים בוימריטטער, תרס"א 1900. נדפס כחלק מספר "זר זהב כתר תורה", עם דף שער נפרד.
• ספר ויעש אברהם, על נוסח התפילה ומנהגיו של האדמו"ר רבי אברהם לנדא מטשכנוב, מאת נכדו רבי מנחם מענדל חיים לנדא מזאווירצא. לודז', סודר בדפוס מ. ליבסקינד (דפוס I. Landaw), תרצ"ו [1936]. בדף השער הקדשה בכתב-ידו וחתימתו של רבי פנחס לנדא, זבירצה תרצ"ו.
• ספר מרום הרי"ם, שיחות וחידושי תורה מצדיקים שונים, בהם האדמו"ר רבי אברהם לנדא מטשכנוב, בעריכת רבי יעקב חיים זעליג גודלשלג. [וורשא, דפוס F. Baumritter, 1903. דפוס סטראוטיפי של מהדורת וורשא תרנ"ב].
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי אברהם לנדא אב"ד טשכנוב (תקמ"ד-תרל"ה), "גאון הגאונים", "רבן של ישראל", מגדולי גאוני פולין המפורסמים בדורו. תלמיד מהרא"ל צונץ. איש קדוש ומופלא. נודע במלחמתו ב"גזירת הלבוש" יחד עם בעל "חידושי הרי"מ", אז עמד בראש קבוצת הרבנים שפסקו שדין גזירה זו כדין גזירות-השמד, שדינן "יהרג ואל יעבור". קיבל בחסידות מרבי שמחה בונים מפשיסחא ומרבי פישל מסטריקוב, אך סירב לשמש באדמו"רות. רק לאחר פטירת בעל "חידושי הרי"מ" מגור, כשרוב חסידיו קבלו את הנהגת רבי חנוך הניך הכהן מאלכסנדר, הגיעו אליו חלק מגדולי החסידים (רבי יחיאל מאיר מגוסטינין, רבי אלעזר הכהן מפולטוסק, ועוד) וקיבלו את הנהגתו. אז הסכים לשמש להם כאדמו"ר בתנאי שימשיך במנהגו להתפלל בנוסח אשכנז ולהתפלל תפילת שחרית כ"ותיקין". נערץ בגאונותו וקדושתו בעיני רבני ואדמו"רי דורו. רבי שמחה בונים מפשיסחא שפגש בו בבואו לסטריקוב, אמר: "אורח חשוב ממני בא לעיר". רבי מנדלי מקוצק התבטא עליו: "יש לו דמות של מלאך אלקים". רבי יצחק מאיר מגור כותב עליו בתשובתו לרבי חיים מצאנז בענין היתר התרנגולים החדשים (שו"ת הרי"מ סימן ח'), שלא חקר את הנושא מאחר והוא סומך על הרב מטשכנוב שאוכל מהם והוא מפורסם לגדול וצדיק. רבי חיים הלברשטאם מצאנז אמר עליו כי מי שגר בפולין ואינו מכיר את הרבי מטשכנוב עתיד ליתן על כך את הדין. הצדיק מגריידיץ רבי אליהו גוטמכר כתב אליו: "המבורך בפי ישראל מקצה אל הקצה, האיש האלקי, מיחידי הדור שלנו, גאון הגאונים". רבי יוסף חיים קרא, רבה של וולאצלווק, אמר עליו בהספדו: "ולא יכילו יריעות הרבה לספר נדיבות רוחו צדקתו וקדושתו... אך אחת היא אשר נפשי יודעת, כי מיום שנפטר רבי עקיבא איגר, לא נמצא בכל גדולי ארצנו אשר יודו עליו כל ישראל כי קדוש הוא מרחם... איש לא נעדר לשבחו ולפארו...".
מחידושי תורתו ואמרות קדשו נדפסו הספרים: "זכותא דאברהם", "אהבת חסד", "בית אברהם", "צלותא דאברהם" ועוד. ארבעת בניו שימשו באדמו"רות וברבנות: רבי זאב וולף לנדא – האדמו"ר מסטריקוב; רבי דוב בעריש מביאלה, שהוכתר כאדמו"ר לחסידי וורקא בחיי אביו – הוא אבי שושלת אדמו"רי סטריקוב עד זמננו; רבי רפאל – אדמו"ר בעיר וורשא, ורבי יעקב – האדמו"ר מיעז'וב, שמילא את מקום אביו ברבנות טשכנוב, לעת זקנתו של אביו.
6 ספרים. גודל ומצב משתנים. חותמות וחתימות. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.