מכירה פומבית 054 חלק ב' מכירה מקוונת: ספרי קודש, חסידות ודפוסי ירושלים – מכתבים – חפצים ותצלומים
ספר שער התפלה, על עבודת התפלה, מאת הרה"ק רבי חיים טירער אב"ד טשרנוביץ, בעל "באר מים חיים" ו"סידורו של שבת". סדילקוב, דפוס אליעזר בן מרדכי ביליטץ, [תקפ"ה 1825]. מהדורה ראשונה.
האדמו"ר בעל "שומר אמונים" כתב דברים מופלאים על גודל קדושת הספר שלפנינו: "כי הספר הקדוש שער התפילה כתב בארץ הקודש בקדושה ובטהרה והתלהבות נורא כזה שכמה פעמים לא היה יכול לכתוב מרוב התלהבותו והוא רק אמר התיבות והגבאי שלו כתב, והיה מעשה נוראה בעת שאמר דיבור המתחיל 'ואולם כי נמצא עוד' אז היה במירון על ציון קבר הרשב"י זי"ע והגבאי הכין דיו ונייר לכתוב המאמר מפי הרב הקדוש, ומיד שהתחיל להגיד המאמר בהתלהבות נורא מאוד ראה הגבאי כי הרב הקדוש פרח באויר מסביב בתוך האהל, וכה אמר והוא כתב באימה ופחד עד שגמר המאמר, ומזה אפשר לראות גודל קדושת זה הספר".
בראש הספר נדפסה לראשונה תשובתו החריפה המפורסמת בעניין אמירת "לשם יחוד", בה השיב על דברי ה"נודע ביהודה" שיצא לערער על המנהג החסידי.
המחבר, הרה"ק רבי חיים טִירֶער מטשרנוביץ (ראשית שנות הת"ק – תקע"ד בקירוב), מגדולי החסידות, תלמידו של המגיד מזלוטשוב, כיהן ברבנות בערים קריפץ, מוהילוב-פודולסק, בוטושאן, קישינב וטשרנוביץ.
נודע כאיש אלוקים קדוש וסיפורי פלא מתהלכים אודותיו. במסורת החסידית ידוע עליו שלאחר טבילתו בערב שבת הייתה משתנית צורתו וקומתו גבהה בטפח. בשנת תקע"ג, בערוב ימיו, עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, בה חיבר את ספרו "שער התפלה" ושם מקום מנוחתו. ספריו היסודיים "סידורו של שבת", "באר מים חיים" ו"שער התפלה" מיוחדים הן בהסברתם הכובשת והבהירה והן ברגש החסידי הנלהב השופע מהם. ספריו נפוצו ונדפסו במהדורות רבות והם אבני יסוד בתורת החסידות.
במספר מקומות בספר, רישומי בעלות וחתימות של רבי "יעקב ש"ץ דבהמ"ד של ר' חיימקיע, פה...".
[2], ג-י, קב, קיג-קטו דף. 21.5 ס"מ. נייר כחלחל-ירקרק. מצב בינוני, מספר דפים במצב בינוני-גרוע. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות. בלאי רב. קרעים, בהם קרעים חסרים גדולים בדף השער, עם פגיעות בטקסט, וקרעים חסרים עם פגיעות בטקסט בדפים נוספים, משוקמים בחלקם במילוי נייר. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. כריכת עור חדשה.
הספר נדפס בסדילקוב. אמנם בשער מופיעה תיבת "במאהלוב" באותיות גדולות, אך יש כאן הטעיה, שכן באותיות הקטנות שקדמו למילה "מאהלוב" נכתב שהספר נדפס בסדילקוב בדפוסו של רבי אליעזר בן מרדכי ביליטץ, "במצות ובהגהת הרבני הנגיד מוהר"ר צבי זאב בהרבני הנגיד מוהר"ר דוד רבין שטיין שהי' מדפיס במאהלוב" (ראה: א' יערי, הדפוס העברי במאהלוב על נהר דנייסטר, קרית ספר, כג, עמ' 312).
שלוש מהדורות של ספר ערבי נחל, מאת הגה"ק רבי דוד שלמה אייבשיץ אב"ד סורוקה, שנדפסו בין השנים תקצ"ה-תרט"ו:
• ספר ערבי נחל, חלק ראשון וחלק שני. סדילקוב, דפוס דוד מדפיס, [תקצ"ה] 1835. מהדורה שנייה. שני כרכים (בכריכות לא אחידות). חסר דף השער בחלק השני. בהוצאה זו השמטות רבות מחמת הצנזורה. לפירוט ההשמטות, ראו: ח’ ליברמן, אהל רח"ל, א, ניו יורק תש"מ, עמ’ 372-373. בכרך הראשון חותמות "חנוך דוד זיידעמאן"; "M. D. Seideman, Lodz". בכרך השני חותמות "בית החסידים דאמשינוו, תיקון ספרים".
• ספר ערבי נחל, חלק ראשון וחלק שני. [קרוטושין? ללא שם מדפיס, תר"י 1850 בקירוב]. שני החלקים בכרך אחד – עם חמשה דפי שער. בדפי השער: "באותיות אמשטרדם, בשנת תקמ"ג לפ"ק". מקום ושנת הדפוס על-פי י"ד ולר, מהדורות לבושי שרד וערבי נחל, קובץ תורני זכור לאברהם, תשנ"א, עמ’ קד. מהדורת קרוטושין נזכרת בשער של הוצאת לבוב תרט"ו, שם כותב המדפיס שהוצאות סדילקוב וקרוטושין "נחסר בהם הרבה מאמרים".
• ספר ערבי נחל, חלק ראשון וחלק שני. [לבוב, דפוס E. Winiarz, תרט"ו 1855]. בחלק מהעותקים, כמו העותק שלפנינו, נשמטו מקום ושנת הדפוס, ושם המדפיס. בדף השער המדפיס כותב כי "והספר הזה נדפס אות באות מהספר אשר נדפס פעם ראשון מכת"י הרב המחבר זי"ע בק"ק מאהלוב". חסרים דף יד מהספירה הראשונה, ודפים טו-טז, לה-לו, קמג מהספירה השנייה. רישום בעלות של "בית החסידים דגור... חיפה" וחותמות של בית הכנסת של פועלי אגודת ישראל.
המחבר, הגאון הקדוש רבי דוד שלמה אייבשיץ (תקט"ו-תקע"ד, אנצ' לחסידות, א', עמ' תקא-תקג), מגדולי החסידות ומגדולי ההוראה, אב"ד סורוקה. בשנת תקס"ט עלה לארץ ישראל והתיישב בעיה"ק צפת, שם מנוחתו כבוד. קרובו רבי לוי יצחק מברדיטשוב כותב עליו בהסכמה לספרו "לבושי שרד", "חריף ובקי בחדרי תורה כחד מן קמאי וכל מעשיו לשם שמים". כתב חיבורים רבים, ביניהם חיבורו ההלכתי המפורסם "לבושי שרד". ספרו "ערבי נחל" הפך לאחד מספרי היסוד בתורת החסידות. מאז הדפסתו הראשונה, נדפס הספר בלמעלה מעשרים מהדורות.
4 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות עור חדשות.
שתי מהדורות של הספר "מגלת סתרים", דברי מוסר ויראת השם על מזמור א' בספר תהלים, "כולל דרכי עבודת הקודש וכל עונשם של רשעים ומתן שכרן של צדיקים", מאת האדמו"ר רבי דוד שלמה אייבשיץ, בעל ה"ערבי נחל":
• ספר מגלת סתרים. [לבוב (למברג), דפוס S. L. Flecker, תרכ"ב 1862]. מהדורה ראשונה.
בעמוד האחרון חותמות עתיקות של "שמואל יעקב פריעדשטיין".
[32] דף. 19 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים קטנים בשולי הדפים. חותמות. כריכה חדשה.
• ספר מגילת סתרים, עם הערות "תשובה שלימה", עם ליקוטים שונים מגדולי החסידות, בעריכת רבי דוד אלימלך וויס ממונקאטש. מאראמאראש-סיגעט, דפוס אברהם קויפמאן ובניו, [תר"ע 1910]. בסוף הספר "תקוני תשובה" (מספר מצות השם) ורשימת שמות מתנדבים (פרענומעראנטן) ארוכה.
רישומי בעלות וחותמת של בני משפחת הרמן מאונגוואר: זלמן יוסף הערמאן, בצלאל יעקב הערמאן, שלמה הערמאן, .
[5], נט דף. 18.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט במספר מקומות. קרעים וקרעים חסרים קטנים, עם פגיעה בטקסט באחד מהדפים. רישומים. כריכת עור חדשה.
המחבר, הגאון הקדוש רבי דוד שלמה אייבשיץ (תקט"ו-תקע"ד, אנצ' לחסידות, א', עמ' תקא-תקג), מגדולי החסידות ומגדולי ההוראה, אב"ד סורוקה. בשנת תקס"ט עלה לארץ ישראל והתיישב בעיה"ק צפת, שם מנוחתו כבוד. קרובו רבי לוי יצחק מברדיטשוב כותב עליו בהסכמה לספרו "לבושי שרד", "חריף ובקי בחדרי תורה כחד מן קמאי וכל מעשיו לשם שמים". כתב חיבורים רבים, ביניהם חיבורו ההלכתי המפורסם "לבושי שרד". ספרו "ערבי נחל" הפך לאחד מספרי היסוד בתורת החסידות. מאז הדפסתו הראשונה, נדפס הספר בלמעלה מעשרים מהדורות.
ספר כד הקמח והוא מי מנוחות, שו"ת מהגאון רבי דוד שלמה אייבשיץ, בעל "לבושי שרד" ו"ערבי נחל". פרמישלה, דפוס עטיל אמקרויט, [תרנ"ט] 1898. מהדורה ראשונה.
בספר מפוזרות הערותיו של רבי חיים יעקב הכהן [פיינשטיין מצפת], שהשתדל בהדפסת הספר בפרמישלה, והכין גם את ה"מפתחות". עם הסכמות רבני צפת (הספר נדפס על פי כתב-יד המחבר שנמצא אצל גאוני צפת).
[4], מ דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים בשולי מספר דפים. חותמת "מוגה". כריכה חדשה.
ספר ברכת דוד, ביאורים בדרך החסידות על חמשה חומשי תורה, מאת האדמו"ר רבי אברהם דוד וואהרמן מבוטשאטש. לבוב (למברג), [תר"ה 1845]. מהדורה ראשונה.
בגב השער נדפס המשפט "תורת ה' תמימה" באותיות גדולות, ותחתיו צוין כי ההסכמות לא נדפסו "מטעם הכמוס". כפי הנראה, גם השמטת ההסכמות הייתה חלק מהסוואת פרטי ההדפסה, ומאותה הסיבה שזויפו בשער שם המדפיס ותאריך ההדפסה – ראה להלן.
המחבר, האדמו"ר רבי אברהם דוד וואהרמן "הגאון מבוטשאטש" (תקל"א-תר"א, אנצ' לחסידות, א', עמ' סח-עב), מגדולי דורו בתורה ובחסידות ומגדולי הפוסקים. בהיותו כבן תשע פגש אותו הגאון רבי משולם איגרא ושוחח עמו בדברי תורה, לאחר מכן התבטא רבי משולם כי ילד זה עתיד להיות מורה הוראה מופת לכל רבני הדור. לאחר נישואיו התקרב לחסידות והתקשר עם גדולי האדמו"רים בדורו, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי משה ליב מסאסוב, רבי חיים מטשרנוביץ ורבי צבי הירש מנדבורנה. בהיותו כבן עשרים נתמנה לאב"ד בעיר יאזלוביץ.
מסופר כי הצדיק רבי מאיר מפרמישלן שעבר אז בעיר חש בקדושה השוררת במקום ואמר כי היא בזכותו. בשנת תקע"ד נתמנה לאב"ד בוטשאטש על מקום חותנו ורבו רבי צבי הירש קרא בעל "נטע שעשועים". נודע כגאון מופלג וצדיק. חיבר ספרים רבים, ביניהם: "דעת קדושים" על יו"ד, "עזר מקודש" על אה"ע, "כסף הקדשים" על חו"מ, "ברכת דוד" – על התורה, ועוד. חיבוריו ההלכתיים הפכו לספרי יסוד בפסיקת ההלכה. חיבורו "אשל אברהם" על שו"ע או"ח נדפס במהדורות שונות של השולחן ערוך ומובא אלפי פעמים בספרות הפוסקים [נהוג לכנות חיבור זה "אשל אברהם – בוטשאטש", כדי להבדילו מהחיבור "אשל אברהם" שקדם לו].
[2], קפב דף. 22.5 ס"מ. חלקו על נייר כחלחל. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. סימני עש. קרע חסר גדול בחלקו התחתון של דף השער, עם פגיעה בטקסט, משוקם במילוי נייר (עם השלמה של הטקסט בצילום). קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט במספר מקומות נוספים. רישומים וחותמות. כריכה חדשה.
שנת הדפוס נרשמה בעברית "תקס"ה" ובדפוסת בלועזית "1800", ושם הדפוס: Jihdas Rosanis [יהודית רוזאניס; שנת הדפוס בלועזית ושם המדפיס חסרים בעותק שלפנינו, והושלמו בצילום]. שם המדפיסה ושני התאריכים (הסותרים זה את זה) מזויפים. תאריך ההדפסה האמיתי נרמז בחתימת המביא לבית הדפוס, שבסוף הספר, בה הודגשו המילים "תפלה לאלהי דוד", העולות בגימטריה תר"ה. זיופים מן הסוג הזה נעשו בספרי החסידות שנדפסו בגליציה באותה תקופה בשל איסורי צנזורה ורדיפות המשכילים נגד החסידים [א' יערי מונה 16 ספרים שזויפו באופן הזה. ראה: א' יערי, בית דפוסה של הרבנית יהודית ראזאניש בלבוב, קרית ספר, יז, ת"ש, עמ' 107, מס' 43].
ספר הקדמה ודרך לעץ החיים (סור מרע ועשה טוב), על דרכי לימוד הקבלה, מאת האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב. [לבוב (למברג), ללא שם מדפיס, אחרי תקצ"ב 1832].
הספר נחלק לשני חלקים: חלק ראשון, "סור מרע", וחלק שני "ועשה טוב". במהדורות הבאות נקרא הספר בשם "סור מרע ועשה טוב".
המחבר, האדמו"ר בעל ה"עטרת צבי" מזידיטשוב – הגאון הקדוש רבי צבי הירש אייכנשטיין (תקכ"ג-תקצ"א, אנצ' לחסידות, ג', עמ' תקצו-תקצט), נודע בכינויו "שר בית הזוהר" על שם גדלותו בחכמת הקבלה. מגיל צעיר נודע כ"עילוי" מופלא בעל ידיעות מקיפות בכל חלקי התורה. מתלמידיו הגדולים וממקורביו של החוזה מלובלין. נסע ונפגש גם עם יתר גדולי החסידות, ביניהם רבי משה ליב מסאסוב, רבי ישראל המגיד מקוז'ניץ, רבי מנחם מנדל מרימנוב ורבי אברהם יהושע העשיל מאפטא. לאחר פטירת רבו החוזה מלובלין, בשנת תקע"ה, הפכה זידיטשוב תחת הנהגתו של רבי צבי הירש לאחד ממרכזי החסידות הגדולים והחשובים בגליציה. ההערצה אליו היתה עצומה, והתבטאה גם בדברי שבח מופלאים שנאמרו עליו על ידי צדיקי דורו. מבין תלמידיו בתורת הקבלה היה גם הגאון המלבי"ם [על אף שלא היה חסיד].
חיבורים נודעים נוספים של רבי צבי הירש מזידיטשוב הם: ספרו "עטרת צבי" על ספר הזוהר, בו מתגלה מעט מעומק ידיעותיו בתורת הקבלה; ספר "פרי קדש הלולים" – הקדמה וביאור לספר "פרי עץ חיים" על כוונות התפילה, וכן ספרו "בית ישראל" – דרושים על התורה בדרך החסידות.
[1], ט, יא-יב, ב-ה, ה-ז דף. 21.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. כריכה חדשה.
ספר הקדמה ודרך לעץ החיים, הנקרא בשם סור מרע ועשה טוב, על דרכי לימוד הקבלה, מאת האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב, עם "הוספות מהרצ"א ז"ל" – הנהגות והוספות מאת האדמו"ר רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב. [לבוב (למברג), ללא שם מדפיס, תר"י 1850]. מהדורה ראשונה של ההוספות מבעל ה"בני יששכר".
בדף השער, "חותם דחברא נדיבי לב דמינין דחסידים דק"ק לוצ[?]".
כז, [1] דף. חסרים דפים כח-כט. 21 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. בלאי. קרעים וקרעים חסרים, בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט ופגיעה במסגרת השער, משוקמים בחלקם בנייר דבק. חיתוך דפים עם פגיעות בטקסט במספר דפים. חותמות מחוקות. כריכה חדשה.
אוסף גדול מספרי האדמו"ר רבי צבי אלימלך מדינוב, בעל "בני יששכר", חלקם במהדורות ראשונות:
• ספר בני יששכר. פיעטרקוב, דפוס פייבל בעלכאטאווסקי, תרמ"ד 1883. שני החלקים בכרך אחד.
• ספר בני יששכר. פרנוולד, דפוס יפה, תש"ז [1947]. שני החלקים בכרך אחד.
• ספר ריח דודאים, ביאורים על מסכת מגילה, מאת האדמו"ר רבי צבי אלימלך מדינוב. מונקאטש, דפוס פנחס בלייער, תרל"ט 1879. מהדורה ראשונה. חתימה וחותמת של רבי "דוד מאשקאוויטש, ב' קערעסטור" – הגה"צ רבי דוד מושקוביץ "הרב מבוניהאד" (תרס"ט-חשון תשמ"ו), נולד בקרעסטיר והיה בנו-חורגו של רבי יהודה גרינוואלד מקרעסטיר (אחיהם של בעל ה"קרן לדוד", ובעל ה"ערוגת הבושם"). בזיווגו הראשון היה חתן של בעל ה"ויגד יעקב" מפאפא. לאחר השואה כיהן ברבנות בוניהאד ומישקולץ. עלה בשנות התש"י לירושלים, וכיהן כמו"צ ב"עדה החרדית". איש קדוש, חסידא ופרישא. מגדולי חסידי בעלז, ומקורב לחסידויות סקווירא, דושינסקי וסאטמר [לאחר פטירת האדמו"ר רבי אהרן מבעלז, וקודם הכתרת כ"ק האדמו"ר שליט"א, היו חסידי בעלז מתאספים בימים נוראים להתפלל יחדיו בישיבת בעלז בירושלים, והיו מכבדים את הרב מבוניהאד לעמוד בתפילות המוספין כשליח ציבור – על מקומו של האדמו"ר].
• ספר ברכה משולשת, פירוש על משניות (מסכת שבת-מעילה), מאת האדמו"ר רבי צבי אלימלך מדינוב. פרמישלה, דפוס זופניק קנאללער עט וואלף, תרנ"ז 1896. מהדורה ראשונה.
• ספר והיה ברכה, על משניות ברכות ותוספתא, מאת האדמו"ר רבי צבי אלימלך מדינוב. פרמישלה, דפוס חיים אהרן זאפניק עט קנאללער, תרל"ה 1875. מהדורה ראשונה. רישום בעלות חתום: "חנני מאיר בן רחל ראזענ[פעלד?] מטעגלאש, תרל"ח לפ"ק".
• פירוש הר"א מגרמיזא על ספר יצירה – פירוש מאת רבינו אליעזר בעל הרוקח, עם הגהות מהרצ"א מדינוב. בסוף הספר: ליקוטים והוספות לספרי רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב: דרך עדותיך, דרך פיקודך ואגרא דכלה. פרמישלה, דפוס חיים אהרן זופניק וחיים קנאללער, [תרמ"ג] 1883. מהדורות ראשונות.
• ספר חדושי מהרצ"א על הלכות חנוכה, מאת האדמו"ר רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב. פרמישלה, דפוס זופניק קנאללער עט האמערשמיט, תרמ"ו 1885. בהוצאת נכד המחבר רבי משה שפירא מפרמישלה. מהדורה שניה מתוקנת, בהשמטת "לוח התיקונים והשמטות" (כאן תוקנו השיבושים, וההשמטות הוכנסו בפנים הספר).
• ספר אור החיים, תוכחות מוסר לעוסקים בחקירות באמונה ובלימוד פילוסופיה, מאת רבי יוסף יעבץ – "החסיד יעבץ", עם ביאורים והרחבות בשם "מעין גנים", מאת האדמו"ר רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב. לבוב (למברג), דפוס Joseph Schneider, תר"י 1850. מהדורה שניה. חתימת רבי דוב אריה ריטער רבה של רוטרדם.
המחבר, הגאון הקדוש האדמו"ר רבי צבי אלימלך לנגזם-שפירא בעל ה"בני יששכר" (תקמ"ג-תר"א), מגדולי החסידות המפורסמים, תלמיד מובהק של רבי מנדלי מרימנוב ותלמיד החוזה מלובלין. היה גם תלמידם של ה"אוהב ישראל" מאפטא והמגיד מקוז'ניץ. מגיל צעיר כיהן ברבנות בעיירות שונות בגליציה, וכן ברבנות העיר מונקאטש, אך נודע בעיקר על שם רבנותו בעיר דינוב, בה הוכתר לאדמו"ר בשנת תקע"ה. חיבר עשרות חיבורים בהלכה ובאגדה, בחסידות ובקבלה. חיבורו אשר על שמו נודע שמו בישראל הוא הספר הקדוש "בני יששכר". מצאצאיו יצאו שושלות רבות של רבנים ואדמו"רים: דינוב, מונקאטש, בוקאווסק ועוד.
8 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
ספר אור ישראל, ביאור על תיקוני הזוהר, מאת הרה"ק רבי ישראל הופשטיין "המגיד מקוז'ניץ". טשרנוביץ, דפוס Johann Eckhardt, תבר"ך [תרכ"ב] 1862. מהדורה ראשונה. שני שערים.
עם הסכמת האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה.
המחבר, הגאון הקדוש והמקובל האלוקי רבינו ישראל הופשטיין – הנודע בכינויו "המגיד מקוז'ניץ" (תצ"ג/תצ"ז-תקע"ה), מאבות החסידות בפולין. נודע כגאון גדול בתורה, כעמקן וכמחדש. היה תלמידם המובהק של רבותיו המגיד ממעזריטש, הרה"ק רבי אלימלך מליז'נסק ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. בשנת תקכ"ה התחיל לכהן כ"מגיד מישרים" בעיר קוז'ניץ. אלפי חסידים נהרו לפתחו, והוא נחשב לגדול האדמו"רים בפולין. מתלמידיו הידועים הגה"ק רבי יצחק מאיר אלטר, בעל "חידושי הרי"מ", שנתגדל בביתו. המגיד מקוז'ניץ חיבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה, ביניהם ספרי הלכה, חידושים, דרוש וקבלה, נחשב לאחד מגדולי המקובלים בדורו, ונודע בבקיאותו העצומה בכל ספרי הקבלה, על שיטותיה ודרכיה השונות. מסופר עליו שעוד בצעירותו, טרם נסיעתו אל המגיד ממעזריטש, הספיק ללמוד כשמונה מאות ספרי קבלה. חלק מחיבוריו בתורת הנסתר הוקדשו לפירוש ספרי קבלה קדמונים וכן לספריו של המהר"ל מפראג.
[3], נז דף. 20 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים קטנים במספר דפים. כריכת עור חדשה.
הגדה של פסח, עם פירוש קהלת משה, מאת האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה מקוז'ניץ – בן המגיד מקוז'ניץ. לובלין, דפוס משה שניידמעסער ונחמה הערשענהארן, שנת "באו קחו לכם ההגדה זה חדשה ויפה" לפ"ק [תרס"ה] 1904. מהדורה ראשונה.
בראש השער רישומי בעלות של הבחור אלימלך פייטשער.
[2], 3-56 עמ'. 21 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים, בחלק מהדפים כתמי אוכל כהים. בשולי מספר דפים קרעים וקרעים חסרים קטנים, ללא פגיעות בטקסט. חותמות. כריכה חדשה.
יערי 1664; 1689; אוצר ההגדות 2304.
![ספר כתבי קודש מחכמי אמת, על ימים נוראים וימים טובים, וכמה ליקוטים בפרד"ס ודרושים יקרים. [למברג (לבוב)], דפוס ישראל אלימל](https://files.kedem-auctions.com/files/OL54/OL54/521.jpg "כתבי קודש מחכמי אמת – לבוב, תרכ\"ב – מהדורה ראשונה")
ספר כתבי קודש מחכמי אמת, על ימים נוראים וימים טובים, וכמה ליקוטים בפרד"ס ודרושים יקרים. [למברג (לבוב)], דפוס ישראל אלימלך שטאנד, [תרכ"ב 1862]. מהדורה ראשונה. עם הסכמת הרה"ק רבי ישעיה מושקאט מפראגא (וורשא).
ליקוטים מגדולי החסידות על מועדי השנה. הספר הובא לדפוס על ידי רבי משה הכהן, נכד המגיד מקוז'ניץ.
[2], ה-נב דף. 24 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט (משוקמים בהדבקת נייר בדף האחרון). חותמות ורישומים. כריכה חדשה.
ספר תוספות חיים, חידושים על התורה ומועדים בדרך החסידות, מאת האדמו"ר רבי חיים יוסף ברוקשטיין מפיסטין. חלקים א-ב (בראשית-ויקרא): טשרנוביץ, דפוס Johann Eckhardt, [תרכ"א-תרכ"ב] 1861-1862; חלק ג (במדבר-דברים): [לבוב (למברג), דפוס L. Matfes, תרכ"ג 1862]; חלק ד (דרושים למועדים, מילה ופדיון הבן, סיום מסכת ועוד): [לבוב (למברג), ללא שם מדפיס, תרכ"ג 1862]. ארבעה חלקים בכרך אחד. מהדורות ראשונות.
המחבר, הרה"ק רבי חיים יוסף ברוקשטיין (תקל"ה-חשון תרכ"ה), גאון וחסיד מפורסם בקדושתו, רב בפיסטין. בנערותו התייתם וגדל כבן-בית אצל הסבא-קדישא משפולי. זכה לאריכות ימים ושאב מבאר החסידות אצל כמאה צדיקים בתקופתו. נודע בעיקר כתלמידם של הרה"ק רבי שניאור זלמן מליאדי בעל ה"תניא", של הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב, של הרה"ק רבי מנחם מנדל מקוסוב בעל "אהבת שלום" ושל הרה"ק רבי אהרן מטיטיוב נכד הבעל שם טוב. ספרו מהווה מקור לדבריהם ודברי בני דורם, אותם הכיר המחבר.
בשערי הספרים, חתימות של: "פתחי'[ה] צבי מאשקאוויץ".
חלק א (בראשית): [2], לו דף. חלק ב (שמות-ויקרא) [2], מב דף. חלק ג (במדבר-דברים): [1], טז; טז דף. חסר דף [2], עם הספד על רבי גרשון מקולומייא. חלק ד (מועדים, מילה ועוד): כב דף. חסר דף השער. 23 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי קל. קרעים בשולי הדפים, בהם קרעים חסרים, עם פגיעה קלה במסגרת השער של החלק הראשון. חיתוך דפים על גבול הטקסט במספר מקומות, עם פגיעה בכותרות הדפים. חותמות. כריכה חדשה.