מכירה פומבית 054 חלק ב' מכירה מקוונת: ספרי קודש, חסידות ודפוסי ירושלים – מכתבים – חפצים ותצלומים
- (-) Remove ישראל filter ישראל
- (-) Remove letter filter letter
- דפוס (14) Apply דפוס filter
- תעודות (14) Apply תעודות filter
- item (14) Apply item filter
- print (14) Apply print filter
- דפוס, (7) Apply דפוס, filter
- צפת (7) Apply צפת filter
- מכתבים, (7) Apply מכתבים, filter
- מכתבים (7) Apply מכתבים filter
- ומכתבים (7) Apply ומכתבים filter
- ודברי (7) Apply ודברי filter
- וארץ (7) Apply וארץ filter
- קהילות (7) Apply קהילות filter
- דברי (7) Apply דברי filter
- certif (7) Apply certif filter
- communiti (7) Apply communiti filter
- document (7) Apply document filter
- items, (7) Apply items, filter
- jewish (7) Apply jewish filter
- letters, (7) Apply letters, filter
- palestin (7) Apply palestin filter
- safe (7) Apply safe filter
דף בחתימתו של האדמו"ר מרופשיץ-יאסלו רבי "אברהם יהושע העשיל ראבין" מרבני ודייני צפת. צפת, תמוז תרס"ד [1904]
כתב-יד סופר בית הדין, עם חתימת ידו של הדיין. פסק-דין בדין-ודברים בין שותפים באחת החצרות בעיר, על זכויות החזקה להשתמש במבני ביה"כ [בית הכבוד] בחצר, ועל הגודל של המבנה המשופץ, החוסם את דרך ההילוך בחצר [ראה פסק קודם משנת תר"ס, בקשר לסכסוכי החזקה בחצר זו, מכירת קדם 053, פריט 394].
האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל רובין (נפטר חשוון תרס"ט), מגזע אדמו"רי רופשיץ (בן האדמו"ר רבי אלימלך רובין מקולבסוב – בנו של האדמו"ר רבי אשר ישעיה רובין מרופשיץ, חתנו וממלא מקומו של האדמו"ר רבי נפתלי מרופשיץ). כיהן כרב ואדמו"ר בסוקולוב ויאסלו. בשנת תרמ"ט עלה לירושלים, ולאחר תקופה עבר לצפת, בה כיהן כרב ואב"ד לקהילת עסטרייך-אונגארין במשך קרוב לעשרים שנה. את מקומו קבע בבית המדרש של חסידי צאנז בצפת.
[1] דף. 15X 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קמטים ובלאי. סימני קיפול.
מעברו השני של הדף, חלק משטר כתובה מודפס בכתב אשכנזי רהוט.
חמישה דפים בכתב-יד, מתוך פנקסי שד"רים של ישיבת רידב"ז בצפת; עם מכתבי המלצה מאת רבי נחום אתרוג ראב"ד צפת ורבי יוסף ליפלאנד רב בבוסטון. צפת וארה"ב, [שנות התר"ע-תר"פ בקירוב]. עברית ומעט אנגלית.
מכתבים על נייר מכתבים רשמי של "ועד ישיבת תורת ארץ ישראל ותלמוד תורה הכללית" רידב"ז בצפת, חלקם בכתיבה קליגרפית נאה – ובהם פניה אל יהודי אמריקה לבוא לעזרת המוסד ולתמוך בתלמידיו האברכים תלמידי החכמים העניים.
כולל: • מכתב המלצה חתום בחתימת-ידו ובחותמתו של רבי נחום אתרוג ראב"ד לעדת האשכנזים בצפת וראש ישיבת רידב"ז (תר"כ-תרצ"ח); • מכתב המלצה כתוב וחתום בחתימתו ובחותמתו של רבי יוסף ליפלאנד רב בבוסטון (בעל "גרים וגירות"; נפטר תש"י). בצדו השני מכתב חתום בידי כמה מתושבי צפת שעלו מאמריקה; • מכתב המלצה כתוב וחתום בידי רבי "אלכסנדר בהרב הג' ר' יהושע נפתלי הכהן המכונה ד"ר בלומענטאהל, רב לעדת אוהבי אמונה ובית המדרש החדש בשיקאגא, ורב לעדת אנשי ספרד בלאס אנזעלעס" (דורצ'סטר, מסצ'וסטס, תרפ"ז).
[5] דפים (7 עמודים בכתב-יד), על נייר מכתבים רשמי. 21 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. קמטים ובלאי. קרעים קלים בשוליים. רישומים בעט בשוליים.
אוסף מגוון של קבלות מודפסות, מצפת ומטבריה, שנות התר"ס-שנות התר"פ:
• פנקס העשוי מ-24 קבלות מודפסות על העברת כספים מחו"ל ע"י כולל קוסוב, עם חתימות ידם של מקבלי התרומה, מילוי בכתב-יד של שמות התורמים, סכום התרומה, תאריך קבלת התרומה, וחתימת מקבל התרומה. צפת, [תרס"ה-תרס"ז [1905-1906]. בכל הקבלות מוזכר בנוסח הקבלה המודפס "הגביר הנכבד מו"ה איסר קריס מקאלמייע" (גבאי הכולל בחו"ל), וכן מוזכר שמו של הרב דוד סג"ל (ממונה כולל קוסוב בצפת), דרכם עבר הכסף לצפת [כפי הנראה מדובר בכספים שנשלחו לאנשים פרטיים ע"י קרובי משפחה וידידים מחו"ל. בחלק מהקבלות המקבל מוסיף לפני חתימתו מכתב אישי קצר לקרובו השולח]. מילוי הקבלות נעשה ככל הנראה בכתב-ידו של סופר-הכולל ר' יוסף צבי גייגר מצפת. דפי הקבלות שלא נשלחו לבסוף לתורמים, נכרכו לאחר שנים בידיו של גייגר, כמחברת עליה נעשה שימוש משני ללימוד עברית, ובצדם האחורי של חלק מהקבלות שורטטו שורות בעיפרון ונכתבו בהם פעלי דקדוק שונים, כנראה בידי בני משפחתו של גייגר.
• אוסף של ארבעים מכתבי שנה טובה מודפסים (רובם בדיו מוזהבת ומיעוטם בדיו צבעונית), עם מילוי בכתב-יד סופר, וחתימתו וחותמתו של ר' "לוי יצחק בהר"מ באלזער בעה"ק צפת"ו, נכד הגאה"ק הש"ך זל"ה". צפת, אלול תרע"ט [1919]. כל ארבעים המכתבים נכתבו בשנת תרע"ט (בתקופה שלאחר ימי מלחמת העולם הראשונה) עבור רבי לוי יצחק ב"ר משה בלזר (תרמ"ט-ת"ש; מתלמידי ישיבת חתם סופר רידב"ז בצפת). רובם כפי הנראה מולאו בכתב-ידו של הסופר ר' יוסף צבי גייגר (המפורסם בחושו האמנותי, ונחשב כיום לאבי האסכולה של הציור הצפתי). הנוסח הממולא בכתב-יד כמעט אחיד וזהה בכל המכתבים, וכולל בקשה ותחינה לעזרה, עקב מצבו הקשה של השולח, המעיד על עצמו כי הוא אדם תלמיד חכם חולה, הזקוק לעזרה רבה, וכי משפחתו סובלת מרעב ומחסור, ומברך את התורם בברכות לשפע ברכה והצלחה ובברכה לשנה טובה ומאושרת, ומבטיח להתפלל בעבורו בקברי צדיקים: "...איהר זאלט רחמנות האבען אויף מיר מיט איין פאמיליע, ערבארימט זיך אויף אונז, אונד פאר נעמט אונזער געבעט, ערוועקט אייער כשר גוט הארץ און ראטעוועט אונז פון הונגער טויט... א גאנצע פאמיליע פון א הונגער טויט, איהר וועט אייך קויפען ביידע וועלטין, עס איז פקוח נפשות, איך בין איין קראנקער מענטש, און זיץ כסדר און לערין אונזער הייליגע תורה, ובזכות זה וועט איהר זיין געזונד און שפע ברכה והצלחה, און פיעל גליק, און א גוט גליקליך געבענטשט יאהר, איך וועל פאר אייך מתפלל זיין בייא אלע קברי צדיקים זי"ע" [=רחמו עלי ועל משפחתי, חוסו עלינו וקבלו את תחינתנו, עוררו את ליבכם הכשר והצילו אותנו מרעב... בכך תצילו משפחה שלמה ממוות ברעב, ובזכות זה תזכו לשני העולמות, זהו פקוח נפשות, אני איש עני ועוסק כסדר בלימוד תורתנו הקדושה, ובזכות זה תזכו לבריאות ולשפע ברכה והצלחה, ולאושר רב, ולשנה טובה ומאושרת, אתפלל בעבורם בכל קברי הצדיקים זי"ע].
• קבלה על תרומה, מטעם ישיבת אור תורה הכללית בטבריה, שנדב רבי יהודא לייב דוב זיידמאן, עם חותמות (בדוגמת חתימת ידם) של ראשי הישיבה: רבי משה קלירס, רבי נח [וינברג] ורבי יצחק מתתיה סנדברג. אייר תרע"ב [1912].
• קבלה על תרומה, מטעם בקור חולים הכללי חמי טבריה, שנדב רבי יהודא לייב דוב זיידמאן, חתום בידי ראשי הועד וחותמות המוסד. אייר תרע"ב [1912]. עברית וגרמנית.
• דף מודפס בפורמט גדול, "מכתב קבלה מארה"ק ת"ו" – מכתב קבלה נאה, גדול ומאוייר, מודפס בדיו מוזהבת וצבעונית, מטעם ועד הכללי דכוללות קאסוב בערים ירושלים, צפת וטבריה, עם עיטורים ואיורי המקומות הקדושים. צפת, [ראשית המאה ה-20, בקירוב].
• "קול קורא לעזרה", בעברית וביידיש, קריאה נרגשת לסיוע ולעזרה לטובת "העניים והאביונים דכוללנו קאסוב בארצנו הקדושה ת"ו". צפת, ניסן תרפ"ה [1925]. על הכרוז חתומים בדפוס ראשי הכולל, ורבה הראשי של צפת, רבי אברהם ליב זילברמאן, עם חותמו. בתחתית הדף חותמת העיזבון של הצייר רבי יוסף צבי גייגר מצפת (בצורת חתימת כתב ידו).
68 קבלות ודפים מודפסים (מתוכם 24 קבלות שנכרכו לפנקס אחד). גודל ומצב משתנים. הפריטים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
דף בכתב-יד – מכתב בקשה לתמיכה מאת ממוני "כולל קוסוב" עבור הקהילה בצפת שנפגעה במאורעות תרפ"ט; מלווה במכתבי אישור חתומים בידי רבני ירושלים, צפת וטבריה: הרב פראנק, הרב זילברמן והרב קלירס. צפת, שבט תר"צ [1930]. יידיש ועברית.
נכתב כמכתב בקשה אישי, עם מקום ריק למילוי שם הנדיב בניו יורק: "שפעת ברכה והצלחה, מהררי ציון וירושלים, ומערי הגליל בארצנו הקדושה, אל מעלת כבוד האדון הנכבד... הפרעזידענט מהחבורה אנשי... בעיר נויארק יע"א".
במכתבם מתארים ראשי הכולל את מצבם הקשה של בני "כולל קוסוב" בארץ ישראל, המונים למעלה מחמש מאות נפשות, ואינם מקבלים תמיכה מה"ועד הכללי" או מכולל "חיבת ציון". הם מציינים כי בשל מצבם הקשה של יהודי גליציה, תמיכתו של נשיא הכולל האדמו"ר רבי חיים האגר מקוסוב אינה מספקת כדי לכלכל את כל הנזקקים מבני הכולל בארץ ישראל. הם מזכירים את הפוגרומים ופרעות הדמים שאירעו חודשים ספורים קודם לכן – מאורעות תרפ"ט, שהוביל להתרוששותם של חברי הכולל: "ובפרט בעיר הקודש צפת ת"ו, שחצי מהעיר נשרפה ונחרבה, והאנשים נותרו עירומים ויחפים" (יידיש).
בחלקו השני של הדף מופיעות חתימות וחותמות ראשי "כולל קוסוב" בירושלים, צפת וטבריה, ותחתם מכתבי אישור כתובים וחתומים בידי רבני הערים. • בירושלים: חתימות הממונים רבי יוסף רוזינקרנץ, רבי נפתלי ווייסבלום (מצאצאי רבי אלימלך מליז'נסק) ורבי יעקב זייבלד, עם מכתב-אישור חתום בידי רבי צבי פסח פראנק ראב"ד ירושלים, וחברי בית-דינו הדיין רבי יוסף גרשון הורוויץ (רבה של מאה שערים) והדיין רבי אליהו ראם. • בצפת: חתימות הממונים רבי מיכל פרידמאן, רבי אהרן שמואל בריס ורבי דובער קראטהאמיר, עם מכתב אישור חתום בידי רבי אברהם ליב זילברמן "ראב"ד ור"מ בעה"ק צפת"ו והמושבות". • בטבריה: חתימות הממונים רבי יוסף קראטהאמיר ורבי מרדכי נח הייזלער, עם מכתב אישור חתום בידי רבי משה קלירס אב"ד טבריה.
[1] דף בכתב-ד. 44 ס"מ קירוב. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים קלים. קרע בקווי הקפל עם פגיעה קלה באחת המילים. רישום בעט בראש הדף. חותמת העיזבון של הצייר רבי יוסף צבי גייגר מצפת (בצורת חתימת כתב ידו).
אוסף גדול של כ-270 "כרטיס ערב", עם רישומים בנקאיים על גבי כרטיסים של יהודי צפת והסביבה, שנתנו ערבויות ללווים בבנק בצפת. צפת, [שנות ה-20 עד שנות ה-50].
כל כרטיס כולל רישום של שם הערב, מקום מגוריו (רובם ככולם מצפת ומישובי הצפון: יסוד המעלה, ראש פינה, חיפה, משמר הירדן, טבריה), מספר החשבון שלו, ופירוט של שמות הלווים להם הוא ערב, תאריך ההלוואות וסכומי הערבון. בחלק מהכרטיסים מופיעה גם "דוגמת חתימה" של בעל הכרטיס.
הכרטיסים מסודרים בסדר אלף-ביתי, על פי שמות המשפחה של החתומים.
כ-270 כרטיסים. 21x12.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. קמטים קלים.
דף בכתב-יד, טיוטת הסכם-העסקה של מתופף וזמר בחבורת כליזמרים בצפת; לא חתום. צפת, ד' סיון תרע"א [1911].
טיוטת הסכם בכתב-יד – ובה התחייבות של ר' שמעון סאקציר מצפת, "להיות פאקער [=מתופף] אצלו במלאכת הזמרה והתוף, על משך שלשה שנים מיום דלמטה, ובכל אשר יקראני מחוייב אני לבא אלי' ולעבוד אצלו במלאכת התוף... ובעד שכר עבודתי מחוייב הוא ליתן לי בימי הפורים ובל"ג בעומר חלק רבע מכל ההכנסה שיהי' לו מהזמרה... ובכל זמן משך השלשה שנים אסור עלי באיסור גמו"ש [גמור ושלם] ללכת לעבוד אצל בעל כלי זמר אחר....".
הטיוטה נכתבה בידי רבי יוסף צבי גייגר, מעסקני צפת ומסופרי ה"כוללים" ומוסדות הציבור בעיר, עם הוספת מספר תנאים בעיפרון כחול בין השורות; בשולי הדף מופיעה חותמת העזבון של ר' "יוסף צבי גייגער" (בצורת חתימת ידו).
[1] דף (מקופל). 30 ס"מ. מצב טוב. כתמים, קמטים וקרעים קלים. רישום מאוחר בעט בשולי הדף.
אוסף פריטי נייר הקשורים בתולדות יהודי צפת במחצית הראשונה של המאה ה-20:
• כרוז מודפס – "הקהל מתבקש להשתתף בלוית הקדושים – האב ושני בניו – שנרצחו בידי מרצחים פראים ברחוב היהודים..." – קריאה להשתתף בלוויית רבי אלטר אונגער ושני בניו שנרצחו בידי פורעים ערבים בביתם שברובע היהודי בצפת, באור ליום כ"ו אב תרצ"ו. [צפת, תרצ"ו 1936]. הקדוש רבי אלטר יחיאל צבי אונגר (אחיינו של האדמו"ר בעל "דברי חיים" מצאנז, ונכד האדמו"ר רבי מרדכי דוד אונגר מדומברובה), סופר סת"ם בעיר צפת, נולד בשנת תר"ס, ונרצח בחודש אב תרצ"ו, ע"י פורעים ערבים במאורעות צפת, יחד עם שלשת ילדיו הקטנים [בכרוז שלפנינו מוזכרים שני בניו בלבד, כנראה שבתו הילדה שנרצחה עמם, נקברה בעיתוי אחר]. משני צדי הדף, חותמות-דיו של כמה מרבני ועסקני צפת וטבריה, בהם חותמות בדמות חתימות-ידם של רבי אברהם ליב זילברמן אב"ד צפת, ורבי "זעליג אדלירשטיין" (ממונה כולל קוסוב), וכן חותמת העיזבון של הצייר רבי יוסף צבי גייגר מצפת (בצורת חתימת כתב ידו). מצורפים מספר דפים, תמונות וצילומים על דמותו של הרב אונגער.
• גלויה מודפסת עם תמונת רבי זעליג אדלרשטיין, מנכבדי היישוב היהודי בצפת מחסידי קוסוב וממונה כולל קוסוב בצפת., [צפת, תרפ"ד בקירוב].
• חוברת מודפסת – "חשבון כללי, הכנסה והוצאה של בית ועד הכללי כנסת ישראל דכוללות האשכנזים, פרושים וחסידים הי"ו שבערי הקדש ירושלם, חברון, צפת, וטבריא תובב"א, מחודש אייר תרע"ד עד י"ד שבט שנת תרע"ו". ירושלים, דפוס רפאל ח' כהן, תרע"ו 1915]. קריאה נרגשת אל "נדיבי עמנו שבארצות אמריקה" לבוא לעזרת והצלת היישוב היהודי בארץ ישראל, הסובל ממצוקה, מחסור ורעב בזמן מלחמת העולם הראשונה; עם תיאור פעולות "ועד הכללי כנסת ישראל" ופירוט מלא של ההכנסות וההוצאות בזמן המלחמה.
• פתק בחירות מודפס – רשימת שבעת המועמדים מטעם מפלגת "אחדות העבודה" בבחירות לאספת הנבחרים הראשונה. צפת, אייר תר"פ [1920].
• "אל הנוער העברי" – כרוז מודפס במכונת כתיבה, חתום בשם "ברית קנאי המולדת" [ייתכן שהוא גלגול מוקדם של ארגון הלח"י]. הכרוז, שנדפס כנראה עם פרוץ מלחמת העולם השניה, קורא לנוער העברי להרים את נס המרד כנגד הנהגת הישוב: "בזמן שמיליוני בני עמנו נמקים ודמם שותת בארצות הגולה... התנערה מהתרדמה אשר מנהיגיך המיואשים הרדימוך... התסכים להיסגר בגיטו ערבי על חוף הים או להיות בן-חורין? ...מות לבוגדים... אל תתלה על גבך כתם נוסף לכתם ההבלגה של שנת תרצ"- הלחם לשחרור מולדתך השלמה.... מולדת או מות! דרור או מות!.. בדם ואש יהודה נפלה – בדם ואש יהודה תקום!".
* פריטי נייר נוספים.
7 פריטים + חומרים מצורפים. גודל ומצב משתנים.
אוסף גדול ומגוון של 98 לוחות שנה, שנדפסו במקומות שונים ברחבי אירופה ואמריקה, על פני תקופה של 150 שנה – משנת תקפ"ב עד שנת תשל"ח. עברית, יידיש ומעט לועזית.
הלוחות כוללים מידע אודות זמני החגים והמועדים, זמני כניסת ויציאת השבת, זמני התפילות, מולדות ותקופות, הלכות, דינים ומנהגים, ספירת העומר ותפילות שונות, מוסדות וארגונים קהילתיים, זמני חגאות הגויים, מידע אודות ירידים וימי השוק, מודעות ופרסומות, קטלוגים, מאמרים, כתבות וידיעות שונות, ומידע שימושי מגוון נוסף. רבים מהלוחות מלווים בתמונות ואיורים שונים; רבים מהם בפורמט כיס; אחדים מהם מופיעים בשני עותקים.
בין הלוחות באוסף: • לוחות שנדפסו במזרח ובמרכז אירופה: ברדיטשוב, מינסק, קובנה [אחד מהם עם חותמת הגאון רבי עזרא אלטשולר אב"ד וואיינוטא בעל "תקנת עזרא"; תרי"ח-תרצ"ח], מוסקבה, קייב, פטרבורג, ריגא, לבוב, קושיצה, חוסט, פיעטרקוב, לובלין, דעעש, בוטושאן, טארנוב, ברסלויא, שוראן [עם תמונות ומידע מענין אודות הישיבה המקומית בשוראן], קלויזנבורג [לוח לשנת תש"ג, ובסופו רשימת יארצייט של צדיקים וגאוני הונגריה וגליציה]; • לוחות שנדפסו במערב אירופה: אמשטרדם, ליסבון, מץ, לונדון, פריז * לוחות בהוצאת "תומכי תמימים ליובאוויטש" בברינואה - צרפת, מלווים בתמונות שונות של תלמידי וראשי ישיבת "תומכי תמימים" ברינואה ושל ילדי תלמוד תורה חב"ד; • לוחות שנדפסו באמריקה – קנדה, ארגנטינה ואורוגוואי.
98 לוחות. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הלוחות לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
רשימה מפורטת תשלח לכל דורש.
חוברת, חדר לילדי ישורון – אַ רוף צו די יידישע עלטערן! [קריאה להורים יהודים!]. קופנהגן (דנמרק), אדר תרצ"ז [1937]. יידיש.
קריאה להרשמת הילדים ללימודים בתלמוד תורה "חדר לילדי ישורון" בקופנהגן, עם הדגשת המעלות בחינוך יהודי מסורתי הכולל לימודי קודש, וכולל ציטוטים שונים ופנייה להורים – "טאטעס און מאמעס!!", "ולמדתם אותם את בניכם", "למען ירבו ימיכם", "אביו מלמדו תורה", "אל תחטאו בילד" ועוד.
[1] שער מעטפת, [4] עמ'. 20 ס"מ. מצב טוב. נקבים ונזקי עש קלים. מעט כתמים.
שמונה-עשר תעודות-גמר וגיליונות ציונים מטעם מוסדות חינוך שונים בארץ ישראל ובאירופה. [שלהי המאה ה-19 וראשית המאה ה-20]. עברית, פולנית, גרמנית, הונגרית, צ'כית, לטינית, צרפתית ואנגלית.
תעודות מודפסות, ממולאות וחתומות בכתב-יד בידי מנהלי ומורי המוסדות, עם חותמות רשמיות של המוסדות.
• תעודה מטעם בית ספר עברי יסוד עדת ישראל בטשרנוביץ, עם חותמת דיו רשמית של רבי יוסף רוזנפלד אב"ד טשרנוביץ (תרע"א); • תעודה מטעם בית הספר היהודי בסוצ'אבה רומניה (תרע"א); • שתי תעודות מטעם "תלמוד תורה הכללית עץ חיים" בירושלים (תרפ"ט/ת"ש-תש"א); • תעודה מטעם "תלמוד תורה עברית בעברית" בלונדון (תרפ"ב); • שתי תעודות (עברית ופולנית) של "הקורסים לבוכהלטריה איטלקית כפולה" מטעם חברת ההגירה לארץ ישראל בלוצק שבווהלין (תרפ"ג); • תעודה מטעם בית ספר לבנים של חברת כל ישראל חברים בירושלים (תרפ"ג); • ארבע תעודות מטעם הגימנסיה הריאלית היהודית בווינה (תרפ"ו-תרפ"ח); • תעודה מטעם "אגודת בתי הספר עממים ובינונים בלבוב – סניף זלוצ'וב" (תרפ"ז); • תעודה מטעם "בית יעקב שולע" בגורה-הומורה רומניה (תרצ"א); • תעודה מטעם בית הספר "תלמוד תורה" בהמבורג (תרצ"ד); • תעודה מטעם "בית ספר עברי עממי" במונקאטש (תש"א) • תעודת-גמר (Absolutorium) מטעם אוניברסיטת קארל בפראג (1895).
[18] תעודות. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד בינוני.
שבעה מברקי-תרומה לטובת ארגונים יהודיים, עם ברכות לנישואין. הונגריה וצ'כוסלובקיה, תרפ"ד [1923-1924]. גרמנית ועברית.
מברקי ברכה "חילופיים" [דפים דמויי-מברק, שהודפסו ונמכרו ע"י מוסדות צדקה שונים, כשעליהם כתבו המברכים את ברכתם בכתב-ידם, ונשלחו אל בעלי השמחה במרוכז ע"י מוסדות הצדקה].
• מברק ברכה לנישואי הזוג כהן-ברגמן; תרומה לטובת ארגון חברה קדישא ואגודת הנשים היהודית בעיר מוסט (Brüx) שבצ'כוסלובקיה, [תרפ"ד] 28 באוקטובר 1923. על המברק מודבקים מספר בולי-תווית "נוריס" של קק"ל בצ'כוסלובקיה.
• שישה מברקי ברכה לנישואי הזוג ווייס-נויהויזר; תרומה לטובת ארגון "אגודת ישראל" בפרשבורג (ברטיסלבה), [תרפ"ד] יולי 1924. מברקים מאת קרובי משפחה וידידים, בהם רבי מיכאל הרצפלד מדונאסרדאהלי, רבי יוסף ווייס מגאלאנטא, רבי דוד ווייס, רבי משה עהרענטאהל, ועוד. על אחד המברקים מודבקים מספר בולי-תווית של "אגודת ישראל".
[7] דף. 15.5X22 עד 19.5X22 ס"מ. מצב כללי טוב. קמטים וכתמים קלים. קרע חסר באחד המברקים, עם פגיעה קלה בכיתוב.
אוסף גדול ומגוון של למעלה מ-160 מכתבים מאת יהודים שונים מרחבי תבל. אירופה, ארץ ישראל ואמריקה, שנות התר"ל-תר"ע [1870-1910] בקירוב. יידיש (כמה מהם בעברית). כתובים על גבי גלויות-דואר בלתי-מחולקות.
חליפת מכתבים של יהודים שונים, עם בני משפחתם, עמיתיהם, מכריהם וידידיהם מרחבי תבל. התכתבות מכילה ברובה עניינים אישיים, משפחתיים ועסקיים, אך נשקפים בה גם עניני השעה והזמן. ההתכתבות כוללת בין היתר את הערים: בודפשט, מינסק, מוסקבה, ורשה, ריגה, אודסה, וינה, ברלין, פרנקפורט, לונדון, קניגסברג, גרודנו, קובנה, לידא, יאסי, צ'רנוביץ, קולומיה, ברודי, טרנוב, לייפציג, טימישוארה, קרקוב, לודז', ירושלים, יפו, צפת, אלכסנדריה, ניו יורק, פילדלפיה, ועוד ועוד.
למעלה מ-160 גלויות. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. פגמים קלים. רישומים, חותמות ובולי דואר. האוסף לא נבדק בידינו לעומק, והוא נמכר כמות שהוא.