מכירה פומבית 054 חלק ב' מכירה מקוונת: ספרי קודש, חסידות ודפוסי ירושלים – מכתבים – חפצים ותצלומים
- (-) Remove דפוס filter דפוס
- (-) Remove letters, filter letters,
- item (19) Apply item filter
- letter (19) Apply letter filter
- print (19) Apply print filter
- ישראל (14) Apply ישראל filter
- תעודות (14) Apply תעודות filter
- דברי (12) Apply דברי filter
- ומכתבים (12) Apply ומכתבים filter
- מכתבים, (7) Apply מכתבים, filter
- מכתבים (7) Apply מכתבים filter
- ודברי (7) Apply ודברי filter
- וארץ (7) Apply וארץ filter
- דפוס, (7) Apply דפוס, filter
- צפת (7) Apply צפת filter
- קהילות (7) Apply קהילות filter
- certif (7) Apply certif filter
- communiti (7) Apply communiti filter
- document (7) Apply document filter
- items, (7) Apply items, filter
- jewish (7) Apply jewish filter
- palestin (7) Apply palestin filter
- safe (7) Apply safe filter
- החפץ (5) Apply החפץ filter
- חיים (5) Apply חיים filter
- חפץ (5) Apply חפץ filter
- ה"חפץ (5) Apply ה"חפץ filter
- חיים" (5) Apply חיים" filter
- chafetz (5) Apply chafetz filter
- chaim (5) Apply chaim filter
שלשה מספרי רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, בעל "חפץ חיים", מהדורות ראשונות. חותמות ורישומי בעלות:
• ספר נדחי ישראל, על עיקרי הדת והלכות שונות – נכתב עבור המהגרים לארצות הברית וארצות רחוקות. וורשא, דפוס מאיר יחיאל האלטער ומאיר אייזענשטאדט, [תרנ"ד] 1893. מהדורה ראשונה. חסר דף [2] עם ההסכמות. רישום בעלות בשער בכתב-יד מתקופת ההדפסה: "לד' הארץ ומלואה, מספרי ר' חיים בן אפרים משה ז"ל חיימאוויטש".
• ספר שם עולם – בשבח לימוד התורה ותומכיה, חלק ראשון: וורשא, דפוס B. Tursh, [תרנ"ג] 1893. מהדורה ראשונה.
בדף המגן הקדמי, רישומי בעלות בכתב-יד מתקופת ההדפסה: "זה ספר שם עולם חלק ראשון שייך לר' מרדכי מאיר גוטקאווסקי מעיר סאפעטהין הדר בעיר סוואלק"; ורישום בעלות נוסף מתקופה מאוחרת: "שייך לאברהם משה אבראמ...".
• ספר שם עולם – בשבח לימוד התורה ותומכיה, חלק שני: וורשא, דפוס יעקב זאב אונטערהענדלער, תרנ"ח 1897. [מהדורה ראשונה? – יתכן שזו מהדורה סטריאוטיפית של המהדורה הראשונה משנת תרנ"ח]. חותמות: "מספריה הרב מיכאל בערמאן, טשעלסי מאסס."; "חברה 'חיי אדם' של קאנג. אגדת שלום, טשעלסי מאסס.".
3 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.
אוסף ספרים אודות ה"חפץ חיים ותולדותיו, ותולדות רבנים נוספים:
• מספד וקינה על ה"חפץ חיים", מאת רבי יוסף הכהן שוורץ בעל ה"וילקט יוסף". גראסווארדיין, דפוס בנימין זאב רובינשטיין, [תרצ"ד 1933].
• "דער 'חפץ חיים', זיין לעבען און שאפען" [החפץ חיים חייו ויצירתו], מאת שמואל פליסקין. וורשא, "אונזער פרעסע", [תרצ"ו] 1936. יידיש.
• מכתבי הרב חפץ חיים, קורות חייו, דרכיו, נימוקיו ושיחותיו, מאת בנו רבי אריה ליב הכהן. וורשה, דפוס "Pospiech", תרצ"ז[-תרצ"ט [1937-1939].
• ספר הצדיק ר' יוסף זונדל מסלאנט ורבותיו, מאת אליעזר ריבלין. ירושלים, דפוס סלומון, תרפ"ז [1927].
• ספר זכרון רבינו שמואל סלאנט, מאת נכדו נתן נטע סלאנט. ניו יורק, דפוס "האחים הורוויץ", [תר"פ 1920].
• היוצר ויצירתו, על הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין, מאת מאיר זאב ניסטמפובר. פשמישל, דפוס Knoller i Syn, תרצ"ז 1937. לאחר השער תמונת הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין.
• ספר מאיר באהבה, על הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין, מאת בנימין מינץ. תל אביב, דפוס יעקב משה לוריא, תש"ג [1943].
• ספר האי"ש וחזונו, על רבינו החזון אי"ש, מאת רבי קלמן כהנא. ירושלים, דפוס יהודה, תשט"ו [1955].
8 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
דף מודפס, "קול קורא לעזרה", מכתבם של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין בעל ה"חפץ חיים" ורבי חיים עוזר גראדזענסקי מווילנא, לעזור במשלוח חבילות מזון ליהודי רוסיה. וילנה, דפוס ש' קובלסקי, [אלול תרצ"ב 1932].
הרבנים קוראים לבוא לעזרה בשל "מצבם הנורא של אחינו האומללים ברוסיא, אשר היסוד הכלכלי נשמט מאתם לגמרי, ומאות אלפים נפש מישראל, כל אשר בשם דעקלאסירטער [=משוללי זכויות, ברוסית: "לישנץ" Лишанц] יקרא, הנם מחוסרי לחם ומזון ובפרט הרבנים תופשי התורה שאין להם שום מעמד ומצב, וסובלים חרפת רעב ממש". הרבנים קוראים לכל אחב"י באנגליה, וינה ובכל המדינות החופשיות: "... לשלוח מזון ליחידים... ועל כל יחיד ויחיד לשלוח לשארו הקרוב אליו או למכירו", ובפרט בערבי החגים אשר רב הצורך ורבה המצוה לשלוח להם חבילות מזון.
[1] דף מודפס. 29 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני קיפול. הדבקות נייר דבק מצדו האחורי של הדף, ורישומים בכתב-יד.
ידוע על קול-קורא נוסף דומה מהתאריך כב שבט תרצ"ב, הקורא ליחידים לשלוח קמח למצות ליהודי רוסיה, עליו חתומים: החפץ חיים, רבי חיים עוזר והאדמו"ר ריי"צ מליובאוויטש (ראה: יהדות הדממה, א, עמ' 317-319).
שני מכתבים מישיבת "חפץ חיים" בראדין, בכתב-ידו ובחתימתו של רבי "אליעזר זאב קאפלאן, מנהל הישיבה". ראדין, תרצ"ד-תרצ"ה [1934].
שני מכתבי המלצה עבור תלמיד הישיבה רבי יהודה שולמן העולה לארץ ישראל. במכתב הראשון, מתאריך י"א סיון תרצ"ד, המלצה כללית "להכיר את ערך מעלת הבחור החריף ובקי מופלג ומופלא בתורה דגול ומצוין... ואם חפץ ד' בידו יצליח תקוה גדולה נשקפה עליו להיות לגפן אדרת בכרם בית ישראל לתורה לתעודה... וכל מן דין סמוכו לנא לקבלו ולקרבו בכל מקום בואו". במכתב השני, מתאריך ד' טבת תרצ"ה, המלצה לעזרה בענייני נסיעתו של רבי יהודה שולמן לארץ ישראל.
לשני המכתבים צורפה חתימתו של רבי "אליעזר זאב קאפלאן, מנהל הישיבה", ובסמוך "חותם הישיבה הגדולה 'חפץ חיים' בראדין, פלך ווילנא".
[2] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מכתב ראשון במצב בינוני, מכתב שני במצב בינוני-טוב. כתמים וכתמי נייר-דבק. סימני קיפול. קרעים בשוליים ולאורך סימני הקיפול, משוקמים בחלקם בנייר-דבק.
שלושה פריטי נייר בעניין ספר "מכתבי הרב חפץ חיים" (ווארשא, תרצ"ז-תרצ"ט):
1. מכתב מודפס מאת הגאון רבי אליעזר זאב קאפלאן, ראש ישיבת "חפץ חיים", ובו הודעה על הוצאת הספר לזכרו של סביו, "מכתבי הרב החפץ חיים". [ראדין, תרצ"ט, 1939 בקירוב]. בשולי המכתב, חותמת-דיו עם פרטי מחיר הספר בחו"ל.
2. דף מודפס, "מפתח להמכתבים ומאמרים" שבספר "מכתבי הרב החפץ חיים". ווארשא, דפוס "חיי-שיק", [תרצ"ט 1939, בקירוב].
3. מעטפה רשמית של "מתיבתא רבתא 'חפץ חיים' מראדין", בה נשלחו הדפים בשנת ת"ש למלבורן אוסטרליה, אל רבי יוסף ליפמאן גורביץ (תרמ"ה-תשי"ז; מרבני ליטא ומייסדי "הסתדרות צעירי ישראל" בווילנא. בשנת תרצ"ג התקבל לרב במלבורן אוסטרליה. בשנות השואה עסק בעניני הצלה). המעטפה שלפנינו היא מתקופת מעבר הישיבה לווילנא [לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה וכיבוש ראדין על ידי הרוסים, נמלטו מרבית תלמידי ישיבת "חפץ חיים" לווילנא הליטאית].
גודל משתנה. מצב טוב. נקבי תיוק וסימני קיפול. כתמים ובלאי קל. קרעים קלים במעטפה.
דף בחתימתו של האדמו"ר מרופשיץ-יאסלו רבי "אברהם יהושע העשיל ראבין" מרבני ודייני צפת. צפת, תמוז תרס"ד [1904]
כתב-יד סופר בית הדין, עם חתימת ידו של הדיין. פסק-דין בדין-ודברים בין שותפים באחת החצרות בעיר, על זכויות החזקה להשתמש במבני ביה"כ [בית הכבוד] בחצר, ועל הגודל של המבנה המשופץ, החוסם את דרך ההילוך בחצר [ראה פסק קודם משנת תר"ס, בקשר לסכסוכי החזקה בחצר זו, מכירת קדם 053, פריט 394].
האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל רובין (נפטר חשוון תרס"ט), מגזע אדמו"רי רופשיץ (בן האדמו"ר רבי אלימלך רובין מקולבסוב – בנו של האדמו"ר רבי אשר ישעיה רובין מרופשיץ, חתנו וממלא מקומו של האדמו"ר רבי נפתלי מרופשיץ). כיהן כרב ואדמו"ר בסוקולוב ויאסלו. בשנת תרמ"ט עלה לירושלים, ולאחר תקופה עבר לצפת, בה כיהן כרב ואב"ד לקהילת עסטרייך-אונגארין במשך קרוב לעשרים שנה. את מקומו קבע בבית המדרש של חסידי צאנז בצפת.
[1] דף. 15X 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קמטים ובלאי. סימני קיפול.
מעברו השני של הדף, חלק משטר כתובה מודפס בכתב אשכנזי רהוט.
חמישה דפים בכתב-יד, מתוך פנקסי שד"רים של ישיבת רידב"ז בצפת; עם מכתבי המלצה מאת רבי נחום אתרוג ראב"ד צפת ורבי יוסף ליפלאנד רב בבוסטון. צפת וארה"ב, [שנות התר"ע-תר"פ בקירוב]. עברית ומעט אנגלית.
מכתבים על נייר מכתבים רשמי של "ועד ישיבת תורת ארץ ישראל ותלמוד תורה הכללית" רידב"ז בצפת, חלקם בכתיבה קליגרפית נאה – ובהם פניה אל יהודי אמריקה לבוא לעזרת המוסד ולתמוך בתלמידיו האברכים תלמידי החכמים העניים.
כולל: • מכתב המלצה חתום בחתימת-ידו ובחותמתו של רבי נחום אתרוג ראב"ד לעדת האשכנזים בצפת וראש ישיבת רידב"ז (תר"כ-תרצ"ח); • מכתב המלצה כתוב וחתום בחתימתו ובחותמתו של רבי יוסף ליפלאנד רב בבוסטון (בעל "גרים וגירות"; נפטר תש"י). בצדו השני מכתב חתום בידי כמה מתושבי צפת שעלו מאמריקה; • מכתב המלצה כתוב וחתום בידי רבי "אלכסנדר בהרב הג' ר' יהושע נפתלי הכהן המכונה ד"ר בלומענטאהל, רב לעדת אוהבי אמונה ובית המדרש החדש בשיקאגא, ורב לעדת אנשי ספרד בלאס אנזעלעס" (דורצ'סטר, מסצ'וסטס, תרפ"ז).
[5] דפים (7 עמודים בכתב-יד), על נייר מכתבים רשמי. 21 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. קמטים ובלאי. קרעים קלים בשוליים. רישומים בעט בשוליים.
אוסף מגוון של קבלות מודפסות, מצפת ומטבריה, שנות התר"ס-שנות התר"פ:
• פנקס העשוי מ-24 קבלות מודפסות על העברת כספים מחו"ל ע"י כולל קוסוב, עם חתימות ידם של מקבלי התרומה, מילוי בכתב-יד של שמות התורמים, סכום התרומה, תאריך קבלת התרומה, וחתימת מקבל התרומה. צפת, [תרס"ה-תרס"ז [1905-1906]. בכל הקבלות מוזכר בנוסח הקבלה המודפס "הגביר הנכבד מו"ה איסר קריס מקאלמייע" (גבאי הכולל בחו"ל), וכן מוזכר שמו של הרב דוד סג"ל (ממונה כולל קוסוב בצפת), דרכם עבר הכסף לצפת [כפי הנראה מדובר בכספים שנשלחו לאנשים פרטיים ע"י קרובי משפחה וידידים מחו"ל. בחלק מהקבלות המקבל מוסיף לפני חתימתו מכתב אישי קצר לקרובו השולח]. מילוי הקבלות נעשה ככל הנראה בכתב-ידו של סופר-הכולל ר' יוסף צבי גייגר מצפת. דפי הקבלות שלא נשלחו לבסוף לתורמים, נכרכו לאחר שנים בידיו של גייגר, כמחברת עליה נעשה שימוש משני ללימוד עברית, ובצדם האחורי של חלק מהקבלות שורטטו שורות בעיפרון ונכתבו בהם פעלי דקדוק שונים, כנראה בידי בני משפחתו של גייגר.
• אוסף של ארבעים מכתבי שנה טובה מודפסים (רובם בדיו מוזהבת ומיעוטם בדיו צבעונית), עם מילוי בכתב-יד סופר, וחתימתו וחותמתו של ר' "לוי יצחק בהר"מ באלזער בעה"ק צפת"ו, נכד הגאה"ק הש"ך זל"ה". צפת, אלול תרע"ט [1919]. כל ארבעים המכתבים נכתבו בשנת תרע"ט (בתקופה שלאחר ימי מלחמת העולם הראשונה) עבור רבי לוי יצחק ב"ר משה בלזר (תרמ"ט-ת"ש; מתלמידי ישיבת חתם סופר רידב"ז בצפת). רובם כפי הנראה מולאו בכתב-ידו של הסופר ר' יוסף צבי גייגר (המפורסם בחושו האמנותי, ונחשב כיום לאבי האסכולה של הציור הצפתי). הנוסח הממולא בכתב-יד כמעט אחיד וזהה בכל המכתבים, וכולל בקשה ותחינה לעזרה, עקב מצבו הקשה של השולח, המעיד על עצמו כי הוא אדם תלמיד חכם חולה, הזקוק לעזרה רבה, וכי משפחתו סובלת מרעב ומחסור, ומברך את התורם בברכות לשפע ברכה והצלחה ובברכה לשנה טובה ומאושרת, ומבטיח להתפלל בעבורו בקברי צדיקים: "...איהר זאלט רחמנות האבען אויף מיר מיט איין פאמיליע, ערבארימט זיך אויף אונז, אונד פאר נעמט אונזער געבעט, ערוועקט אייער כשר גוט הארץ און ראטעוועט אונז פון הונגער טויט... א גאנצע פאמיליע פון א הונגער טויט, איהר וועט אייך קויפען ביידע וועלטין, עס איז פקוח נפשות, איך בין איין קראנקער מענטש, און זיץ כסדר און לערין אונזער הייליגע תורה, ובזכות זה וועט איהר זיין געזונד און שפע ברכה והצלחה, און פיעל גליק, און א גוט גליקליך געבענטשט יאהר, איך וועל פאר אייך מתפלל זיין בייא אלע קברי צדיקים זי"ע" [=רחמו עלי ועל משפחתי, חוסו עלינו וקבלו את תחינתנו, עוררו את ליבכם הכשר והצילו אותנו מרעב... בכך תצילו משפחה שלמה ממוות ברעב, ובזכות זה תזכו לשני העולמות, זהו פקוח נפשות, אני איש עני ועוסק כסדר בלימוד תורתנו הקדושה, ובזכות זה תזכו לבריאות ולשפע ברכה והצלחה, ולאושר רב, ולשנה טובה ומאושרת, אתפלל בעבורם בכל קברי הצדיקים זי"ע].
• קבלה על תרומה, מטעם ישיבת אור תורה הכללית בטבריה, שנדב רבי יהודא לייב דוב זיידמאן, עם חותמות (בדוגמת חתימת ידם) של ראשי הישיבה: רבי משה קלירס, רבי נח [וינברג] ורבי יצחק מתתיה סנדברג. אייר תרע"ב [1912].
• קבלה על תרומה, מטעם בקור חולים הכללי חמי טבריה, שנדב רבי יהודא לייב דוב זיידמאן, חתום בידי ראשי הועד וחותמות המוסד. אייר תרע"ב [1912]. עברית וגרמנית.
• דף מודפס בפורמט גדול, "מכתב קבלה מארה"ק ת"ו" – מכתב קבלה נאה, גדול ומאוייר, מודפס בדיו מוזהבת וצבעונית, מטעם ועד הכללי דכוללות קאסוב בערים ירושלים, צפת וטבריה, עם עיטורים ואיורי המקומות הקדושים. צפת, [ראשית המאה ה-20, בקירוב].
• "קול קורא לעזרה", בעברית וביידיש, קריאה נרגשת לסיוע ולעזרה לטובת "העניים והאביונים דכוללנו קאסוב בארצנו הקדושה ת"ו". צפת, ניסן תרפ"ה [1925]. על הכרוז חתומים בדפוס ראשי הכולל, ורבה הראשי של צפת, רבי אברהם ליב זילברמאן, עם חותמו. בתחתית הדף חותמת העיזבון של הצייר רבי יוסף צבי גייגר מצפת (בצורת חתימת כתב ידו).
68 קבלות ודפים מודפסים (מתוכם 24 קבלות שנכרכו לפנקס אחד). גודל ומצב משתנים. הפריטים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
דף בכתב-יד – מכתב בקשה לתמיכה מאת ממוני "כולל קוסוב" עבור הקהילה בצפת שנפגעה במאורעות תרפ"ט; מלווה במכתבי אישור חתומים בידי רבני ירושלים, צפת וטבריה: הרב פראנק, הרב זילברמן והרב קלירס. צפת, שבט תר"צ [1930]. יידיש ועברית.
נכתב כמכתב בקשה אישי, עם מקום ריק למילוי שם הנדיב בניו יורק: "שפעת ברכה והצלחה, מהררי ציון וירושלים, ומערי הגליל בארצנו הקדושה, אל מעלת כבוד האדון הנכבד... הפרעזידענט מהחבורה אנשי... בעיר נויארק יע"א".
במכתבם מתארים ראשי הכולל את מצבם הקשה של בני "כולל קוסוב" בארץ ישראל, המונים למעלה מחמש מאות נפשות, ואינם מקבלים תמיכה מה"ועד הכללי" או מכולל "חיבת ציון". הם מציינים כי בשל מצבם הקשה של יהודי גליציה, תמיכתו של נשיא הכולל האדמו"ר רבי חיים האגר מקוסוב אינה מספקת כדי לכלכל את כל הנזקקים מבני הכולל בארץ ישראל. הם מזכירים את הפוגרומים ופרעות הדמים שאירעו חודשים ספורים קודם לכן – מאורעות תרפ"ט, שהוביל להתרוששותם של חברי הכולל: "ובפרט בעיר הקודש צפת ת"ו, שחצי מהעיר נשרפה ונחרבה, והאנשים נותרו עירומים ויחפים" (יידיש).
בחלקו השני של הדף מופיעות חתימות וחותמות ראשי "כולל קוסוב" בירושלים, צפת וטבריה, ותחתם מכתבי אישור כתובים וחתומים בידי רבני הערים. • בירושלים: חתימות הממונים רבי יוסף רוזינקרנץ, רבי נפתלי ווייסבלום (מצאצאי רבי אלימלך מליז'נסק) ורבי יעקב זייבלד, עם מכתב-אישור חתום בידי רבי צבי פסח פראנק ראב"ד ירושלים, וחברי בית-דינו הדיין רבי יוסף גרשון הורוויץ (רבה של מאה שערים) והדיין רבי אליהו ראם. • בצפת: חתימות הממונים רבי מיכל פרידמאן, רבי אהרן שמואל בריס ורבי דובער קראטהאמיר, עם מכתב אישור חתום בידי רבי אברהם ליב זילברמן "ראב"ד ור"מ בעה"ק צפת"ו והמושבות". • בטבריה: חתימות הממונים רבי יוסף קראטהאמיר ורבי מרדכי נח הייזלער, עם מכתב אישור חתום בידי רבי משה קלירס אב"ד טבריה.
[1] דף בכתב-ד. 44 ס"מ קירוב. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים קלים. קרע בקווי הקפל עם פגיעה קלה באחת המילים. רישום בעט בראש הדף. חותמת העיזבון של הצייר רבי יוסף צבי גייגר מצפת (בצורת חתימת כתב ידו).
אוסף גדול של כ-270 "כרטיס ערב", עם רישומים בנקאיים על גבי כרטיסים של יהודי צפת והסביבה, שנתנו ערבויות ללווים בבנק בצפת. צפת, [שנות ה-20 עד שנות ה-50].
כל כרטיס כולל רישום של שם הערב, מקום מגוריו (רובם ככולם מצפת ומישובי הצפון: יסוד המעלה, ראש פינה, חיפה, משמר הירדן, טבריה), מספר החשבון שלו, ופירוט של שמות הלווים להם הוא ערב, תאריך ההלוואות וסכומי הערבון. בחלק מהכרטיסים מופיעה גם "דוגמת חתימה" של בעל הכרטיס.
הכרטיסים מסודרים בסדר אלף-ביתי, על פי שמות המשפחה של החתומים.
כ-270 כרטיסים. 21x12.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. קמטים קלים.
דף בכתב-יד, טיוטת הסכם-העסקה של מתופף וזמר בחבורת כליזמרים בצפת; לא חתום. צפת, ד' סיון תרע"א [1911].
טיוטת הסכם בכתב-יד – ובה התחייבות של ר' שמעון סאקציר מצפת, "להיות פאקער [=מתופף] אצלו במלאכת הזמרה והתוף, על משך שלשה שנים מיום דלמטה, ובכל אשר יקראני מחוייב אני לבא אלי' ולעבוד אצלו במלאכת התוף... ובעד שכר עבודתי מחוייב הוא ליתן לי בימי הפורים ובל"ג בעומר חלק רבע מכל ההכנסה שיהי' לו מהזמרה... ובכל זמן משך השלשה שנים אסור עלי באיסור גמו"ש [גמור ושלם] ללכת לעבוד אצל בעל כלי זמר אחר....".
הטיוטה נכתבה בידי רבי יוסף צבי גייגר, מעסקני צפת ומסופרי ה"כוללים" ומוסדות הציבור בעיר, עם הוספת מספר תנאים בעיפרון כחול בין השורות; בשולי הדף מופיעה חותמת העזבון של ר' "יוסף צבי גייגער" (בצורת חתימת ידו).
[1] דף (מקופל). 30 ס"מ. מצב טוב. כתמים, קמטים וקרעים קלים. רישום מאוחר בעט בשולי הדף.
אוסף פריטי נייר הקשורים בתולדות יהודי צפת במחצית הראשונה של המאה ה-20:
• כרוז מודפס – "הקהל מתבקש להשתתף בלוית הקדושים – האב ושני בניו – שנרצחו בידי מרצחים פראים ברחוב היהודים..." – קריאה להשתתף בלוויית רבי אלטר אונגער ושני בניו שנרצחו בידי פורעים ערבים בביתם שברובע היהודי בצפת, באור ליום כ"ו אב תרצ"ו. [צפת, תרצ"ו 1936]. הקדוש רבי אלטר יחיאל צבי אונגר (אחיינו של האדמו"ר בעל "דברי חיים" מצאנז, ונכד האדמו"ר רבי מרדכי דוד אונגר מדומברובה), סופר סת"ם בעיר צפת, נולד בשנת תר"ס, ונרצח בחודש אב תרצ"ו, ע"י פורעים ערבים במאורעות צפת, יחד עם שלשת ילדיו הקטנים [בכרוז שלפנינו מוזכרים שני בניו בלבד, כנראה שבתו הילדה שנרצחה עמם, נקברה בעיתוי אחר]. משני צדי הדף, חותמות-דיו של כמה מרבני ועסקני צפת וטבריה, בהם חותמות בדמות חתימות-ידם של רבי אברהם ליב זילברמן אב"ד צפת, ורבי "זעליג אדלירשטיין" (ממונה כולל קוסוב), וכן חותמת העיזבון של הצייר רבי יוסף צבי גייגר מצפת (בצורת חתימת כתב ידו). מצורפים מספר דפים, תמונות וצילומים על דמותו של הרב אונגער.
• גלויה מודפסת עם תמונת רבי זעליג אדלרשטיין, מנכבדי היישוב היהודי בצפת מחסידי קוסוב וממונה כולל קוסוב בצפת., [צפת, תרפ"ד בקירוב].
• חוברת מודפסת – "חשבון כללי, הכנסה והוצאה של בית ועד הכללי כנסת ישראל דכוללות האשכנזים, פרושים וחסידים הי"ו שבערי הקדש ירושלם, חברון, צפת, וטבריא תובב"א, מחודש אייר תרע"ד עד י"ד שבט שנת תרע"ו". ירושלים, דפוס רפאל ח' כהן, תרע"ו 1915]. קריאה נרגשת אל "נדיבי עמנו שבארצות אמריקה" לבוא לעזרת והצלת היישוב היהודי בארץ ישראל, הסובל ממצוקה, מחסור ורעב בזמן מלחמת העולם הראשונה; עם תיאור פעולות "ועד הכללי כנסת ישראל" ופירוט מלא של ההכנסות וההוצאות בזמן המלחמה.
• פתק בחירות מודפס – רשימת שבעת המועמדים מטעם מפלגת "אחדות העבודה" בבחירות לאספת הנבחרים הראשונה. צפת, אייר תר"פ [1920].
• "אל הנוער העברי" – כרוז מודפס במכונת כתיבה, חתום בשם "ברית קנאי המולדת" [ייתכן שהוא גלגול מוקדם של ארגון הלח"י]. הכרוז, שנדפס כנראה עם פרוץ מלחמת העולם השניה, קורא לנוער העברי להרים את נס המרד כנגד הנהגת הישוב: "בזמן שמיליוני בני עמנו נמקים ודמם שותת בארצות הגולה... התנערה מהתרדמה אשר מנהיגיך המיואשים הרדימוך... התסכים להיסגר בגיטו ערבי על חוף הים או להיות בן-חורין? ...מות לבוגדים... אל תתלה על גבך כתם נוסף לכתם ההבלגה של שנת תרצ"- הלחם לשחרור מולדתך השלמה.... מולדת או מות! דרור או מות!.. בדם ואש יהודה נפלה – בדם ואש יהודה תקום!".
* פריטי נייר נוספים.
7 פריטים + חומרים מצורפים. גודל ומצב משתנים.