מכירה פומבית 054 חלק א' מכירה מקוונת: היסטוריה יהודית וציונית – ספרים – אמנות – צילום – הדפסים ומפות – נומיסמטיקה
- ישראל (144) Apply ישראל filter
- ספרי (86) Apply ספרי filter
- מלחמת (82) Apply מלחמת filter
- israel (82) Apply israel filter
- ישראל, (78) Apply ישראל, filter
- research (69) Apply research filter
- isra (57) Apply isra filter
- האימפריה (53) Apply האימפריה filter
- מאנית (53) Apply מאנית filter
- הראשונה (53) Apply הראשונה filter
- העותמאנית (53) Apply העותמאנית filter
- העות (53) Apply העות filter
- העולם (53) Apply העולם filter
- ארץ (53) Apply ארץ filter
- העות'מאנית, (53) Apply העות'מאנית, filter
- empir (53) Apply empir filter
- empire, (53) Apply empire, filter
- eretz (53) Apply eretz filter
- israel, (53) Apply israel, filter
- ottoman (53) Apply ottoman filter
- wwi (53) Apply wwi filter
- אגרות (39) Apply אגרות filter
- טובה (39) Apply טובה filter
- שנה (39) Apply שנה filter
- גלויות (39) Apply גלויות filter
- גלויות, (39) Apply גלויות, filter
- טובה" (39) Apply טובה" filter
- "שנה (39) Apply "שנה filter
- "shana (39) Apply "shana filter
- card (39) Apply card filter
- postcard (39) Apply postcard filter
- postcards, (39) Apply postcards, filter
- shana (39) Apply shana filter
- tovah (39) Apply tovah filter
- tovah" (39) Apply tovah" filter
- משלחות (37) Apply משלחות filter
- מפות, (37) Apply מפות, filter
- מפות (37) Apply מפות filter
- מסע, (37) Apply מסע, filter
- מסע (37) Apply מסע filter
- לארץ (37) Apply לארץ filter
- המחקר (37) Apply המחקר filter
- expedit (37) Apply expedit filter
- map (37) Apply map filter
- maps, (37) Apply maps, filter
- palestin (37) Apply palestin filter
- travelogu (37) Apply travelogu filter
- travelogues, (37) Apply travelogues, filter
- art (32) Apply art filter
- engrav (32) Apply engrav filter
כ-100 דרכונים ומסמכי נסיעה לנוסעים יהודים. תחילת-אמצע המאה ה-20.
אוסף גדול ומגוון, הכולל דרכונים ומסמכי נסיעה עבור יהודים מעשרות ארצות וקהילות ברחבי העולם (רבים מהם שימשו לעלייה ארצה). בהם דרכונים ומסמכים מהונגריה, אוסטריה, רומניה, ליטא, פולין (כ-30 דרכונים), יוון, צרפת, בלגיה, טורקיה, מצרים, איראן, מרוקו, אתיופיה, ארה"ב, מקסיקו, דרכונים בהנפקת ממשלת המנדט בארץ ישראל, ועוד (למרבית הארצות יותר מדרכון אחד).
בין הדרכונים הייחודיים שבאוסף נמנים דרכון פולני שהונפק בשאנגחאי (מטעם ממשלת פולין הגולה במלחמת העולם השנייה), מסמך נסיעה מטעם הממשל הצבאי של בעלות הברית בגרמניה, דרכון דיפלומטי מטעם גאנה, ומסמך הגנה ליהודי מטעם האי האיטי (אף הוא מתקופת מלחמת העולם השנייה).
גודל ומצב משתנים.
דין-וחשבון, המשלחת של מח' העליה לעדן (ה'ה א. טביב וג. אגרונסקי) לשם חקירת מצב פליטי תימן. תר"ץ 1930.
דו"ח אשר חיברו גרשון אגרונסקי ואברהם טביב בעקבות ביקור בעדן, תימן, בשנת 1930, עבור מחלקת העליה של הסוכנות היהודית לארץ ישראל. בדו"ח סקירה מפורטת על מצבם של פליטי תימן ועל אפשרויות העלאתם לארץ ישראל.
פרסום לא-מצוי, אשר נדפס כנראה במספר מועט של עותקים. אינו בספריה הלאומית ואינו ב-OCLC.
[1], 2, 4, 21 דף, 32 ס"מ. מצב כללי טוב. מעט כתמים וקמטים. עטיפה מנותקת, עם קרעים בשוליים.
שני אלבומי תצלומים המתעדים את קורות חייו ותולדות משפחתו של שמואל יבניאלי (1884-1961) – מראשוני תנועת העבודה בארץ ישראל, ממייסדי מפא"י והשליח להעלאת יהודי תימן. נאסף וסודר בידי בני המשפחה לאורך מספר דורות [ראשית המאה ה-20 עד 1990 בקירוב].
באלבומים כ-320 תצלומים, מרביתם מתוארים בכתב-יד; בין דפי האלבום תצלומים של האישים והדמויות שהכיר ופגש יבניאלי לאורך חייו – דוד בן גוריון, ברל כצנלסון, דוד שמעוני (שמעונוביץ'), נח נפתולסקי, וכן מספר תצלומים של יבניאלי מחופש לתימני, ממהלך שליחותו החשאית להעלאת יהודי תימן (באחד מהם נראה יבניאלי בחברתם של הרב הראשי של יהודי תימן יחיא יצחק הלוי וסולימן יחיא חבשוש – מראשי העדה היהודית בצנעה).
בכריכה הפנימית הקדמית של אחד מהאלבומים נכתב: "באלבום זה – לקט תמונות המשפחה (קרוב למאה שנים). האלבום סודר ונערך בהמשכים, ובמועדים שונים... שמרו על האלבום. נובמבר 1991".
שמואל יבנאלי (ורשבסקי, 1884-1961), יליד פלך חרסון (כיום אוקראינה), מאנשי העלייה השנייה, ממייסדי מפלגות אחדות העבודה ומפא"י, וממנהיגי תנועת הפועלים בארץ ישראל. עלה לארץ ישראל בשנת 1905, ובמקביל לעבודתו כפועל עסק בענייני הציבור. נמנה על ראשוני קבוצת החורש שהייתה חלק מקבוצת כנרת, ועיבדה את אדמות אום ג'וני. ממייסדי ההסתדרות. בשנת 1911 יצא כשליח סודי מטעם המוסדות הציוניים לתימן, לארגן את עלייתה של קבוצה גדולה של יהודים תימנים, שעתידים היו להוות נדבך חשוב בכיבוש העבודה בארץ ישראל. על המסע כתב בספרו "מסע לתימן: בשליחות המשרד הארץ ישראלי של ההסתדרות הציונית בשנות תרע"א-תרע"ב 1911-1912" (תל אביב, מפלגת פועלי ארץ ישראל, תשי"ב).
כ-320 תצלומים, נתונים בשני אלבומים. גודל משתנה. מצב כללי טוב. כתמים ופגמים קלים. בלאי ופגמים באלבומים.
אוסף גדול ובו כ-115 גיליונות כתב העת "הדר: ירחון לעניני ענף הציטרוסים [=עצי הדר] בארץ ישראל", בעריכת יצחק רוקח, יוסף ברוורמן ויעקב סלוחין. תל אביב, "הדר", תרפ"ח-תש"א (1928-1941).
גיליונות כתב העת "הדר" מהשנים א'-י"ד. בסוף ההקדמה שבגיליון א' (שבט תרפ"ח) נכתב:
"העתון "ההדר" יהיה דברם של הפרדסנים ומשלחי הפירות בפני הממשלה; הוא יסיע בידי זו האחרונה ככל האפשר בחקירת התכניות החשובות השונות, כמו: הטלת מסים, השבחות שטות העבוד, במלחמה במזיקים, שנוי שטת האריזה, הפקוח על המשלוחים ולשוקים שונים והכנסת מיני ציטרוסים חדשים אל הארץ. במלים אחרות, ההדר יתמוך ככך האפשר ויסיע בידי כל איניציאטיבה המכוונת להשבחת גדולם, אריזתם ומכירתם של פירות הציטרוסים".
כ-115 גיליונות. 31.5 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב-בינוני. הגיליונות לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
כל גיליונות הירחון "תיאטרון ואמנות", בהוצאת אהרן יכנוביץ (יכנאי). תל-אביב וירושלים, 1925-1928.
גיליונות 1-13 (תשע חוברות), כרוכים יחד עם העטיפות המקוריות; מלווים רפרודוקציות של עבודות מאת נחום גוטמן, יוסף זריצקי, חיים גליקסברג, פנחס ליטבינובסקי, שמואל בן דוד ואחרים. העטיפות, כנראה, בעיצוב ישראל פלדי (פלדמן). בחלק מהגיליונות תמונות, כתבות וברכות לתיאטרון "הבימה" ושחקניו, שהגיעו ארצה בשנת 1928.
"תיאטרון ואמנות" היה בין הבודדים והחשובים בירחוני האמנות שראו אור בארץ בשנות ה-20 ועסקו בעיצוב דמותה של האמנות הישראלית. בין כותביו נמנו: מאיר גור-אריה, בוריס שץ, מנחם גנסין ואחרים. בפתח הגיליון הראשון נכתב: "ויהא הירחון הזה במה לכל אלה אשר לבם הוגה לאמנות בארץ-ישראל... התכנסו ובואו מבקרים וחוו דעה, הביאו את רעיונותיכם ומעל במה זו תשמע בקרת יפה... כל אמן ימצא לו מקום פה".
תשע חוברות (כרוכות יחד), 16-32 עמ' בחוברת. 30.5 ס"מ. מצב משתנה. כתמים, קמטים ופגמים. בעטיפת החוברת הראשונה חסרה לוחית מודבקת עם איור. קרע חסר בעטיפה האחורית של חוברת אחת ונקבי תלוע בעטיפה אחורית של אחרת. כריכה נאה עם הטבעה מוזהבת על גבי השדרה.
ארבעים ושלושה ספרוני בלש בעריכת שלמה בן ישראל (מחברים שונים):
• "ספריית הבלש", 16 ספרונים. תל-אביב: הוצאת "הבלש", תרצ"ב 1932.
מספר עמודים משתנה. 18 ס"מ.
• "ספריה בלשית", 27 ספרונים (סדרה שלמה). תל-אביב: [ללא שם המו"ל], תרצ"ב-תרצ"ג 1932.
32 עמ' בכל ספרון. 16.5 ס"מ. כרוכים יחד עם העטיפות המקוריות.
הספרונים ראו אור לאורך שנת 1932, מדי שבוע, ונחשבו בשעתו לבלתי חינוכיים או "זולים". במרכזה של הסדרה הראשונה – "ספריית הבלש" – עמדה דמותו של החוקר הפרטי דוד תדהר, "הבלש העברי הראשון", שדיוקנו הופיע על גבי העטיפות.
מצב משתנה. על גבי עטיפות "ספריית הבלש" חותמות בעלות.
מעל ל-70 "ספרי קיוסק" שונים – חוברות עם סיפורים בלשיים, סנסציוניים והומוריסטיים. ארץ ישראל ומדינת ישראל, סדרות והוצאות שונות, שנות ה-30 עד שנות ה-60.
"ספרי הקיוסק" (או "ספרות הקיוסקים") היה כינויים של חוברות וספרונים שנפוצו בארץ בין שנות ה-30 לשנות ה-60, והציעו מגוון סיפורים מסוגות "נמוכות" – ספרות בלשית, מערבונים, ספרות מסתורין, הומור, והרומן הרומנטי. הספרונים נמכרו בקיוסקים לצד עיתונים, מגזינים ומשקאות, בניגוד לספרות ה"גבוהה" שנמכרה בחנויות ספרים.
בין הפריטים באוסף:
• הגבור רודי נגד העולם כולו, מאת א. ששון. תל אביב, הוצאת רומן הגבורה, [תרצ"ה בקירוב].
• חיי יום-יום עם אדולף היטלר, מאת קורט לידקה. תל אביב, ספרית כיס, מס' 1, 1939.
• הטמאה: רומן מחיי תל אביב, מאת ה. שונמית. תל אביב, דפוס עזריאל, 1937-1938. 5 חוברות בהמשכים כרוכות יחד, עם שער מעטפת משותף.
• השבויה מתל אביב: רומן מן המציאות הארצישראלית. מאת ה. שונמית. תל אביב, דפוס עזריאל, 1937 (על שער המעטפת: תרצ"ט).
• ספר היופי, בעריכת מרגריט ה. פרנק, קוסמטיקנית מדופלמת. תל אביבי, הוצאת עולם האשה, וילי שיסלר, [שנות ה-40 בקירוב].
• מלחמת עצבים – אלימות – גייס חמשי, מאת האנס הונצ'ה, תרגום: א' קלאוס. ספרית כיס של פויכטוונגר, חוברת מס' 7. תל אביב, אולימפיה / מרטין פויכטונגר, [1942].
• המות אורב לי, מאת אליזבט דאלי, תרגום: א. קהתי. תל אביב, הדב, [1948].
• דמויות בקרב. תל אביב, הוצאת קנקן, חוברת מס' 14, [שלהי שנות ה-40 או ראשית שנות ה-50].
• אני אראה להם!, מאת שארל אסלאני, תרגום: י. בן מנחם. הקולמוס: השבועון לספור הקצר ולפרפראות, בעריכת לב בלה, מספר 22 (43). תל אביב, [שנות ה-50].
• אהבה וקוץ בה (רומן פולקלורי מחיי הספרדים בירושלים), מאת משה בן משיח ברוכוף. ירושלים, דפוס האומן, [1950 בקירוב].
• נשף ריקודים גורלי: רומן מחיי הנוער בארץ ישראל, מאת רפאל מנשה. תל אביב, דפוס חן, תשי"ד [1954].
• אוולינה: רומן מחיי החברה הגבוהה. תל אביב, ד. סרפר, [תשי"ח?]. חוברות 1-10, 12, 14, 16, 18, 20-23, 25-31, 33-37, 39-75 (חסרות חוברות 11, 13, 15, 17, 19, 24, 32 ו-38, מתוך 75 חוברות בהמשכים שראו אור בסה"כ).
• נודיסטים: קריקטורות ובדיחות בלי צנזורה. תל אביב, סידרת: נושאים, הוצאת אקלים.
• הבלש הזעיר, מס' 93: מרחץ הדמים. תל אביב, דפוס מל"ן.
• רקוד כדורי עופרת, מאת אלאן קופפר. סידרת טכסס רוק, מס' 13. תל אביב, רמדור [תשכ"ג?].
• ועוד.
גודל ומצב משתנים.
תשע (9) בערב, הבמות והחיים, דעה חפשית, הומור וסטירה, השעשועים והלחם, בהנהלת אורי קיסרי. תל-אביב, 1937. כרכי גיליונות השנה הראשונה והשנייה.
שני כרכי גיליונות מהשנה הראשונה והשנייה להופעתו של השבועון "תשע בערב", בעריכת העיתונאי ואיש התרבות אורי קיסרי (1901-1979). השבועון, כפי שמעיד הכיתוב הנלווה לכותרתו, עוסק בענייני תרבות, אמנות, בידור ואופנה וכולל תמונות, תצלומים ואיורים הומוריסטיים פרי עטם של מגוון אמנים וקריקטוריסטים.
בשנת 1946 שינה קיסרי את שם השבועון ל"העולם הזה"; בשנת 1950 נרכש השבועון בידי אורי אבנרי ושלום כהן, שינה את צביונו והפך לשבועון חדשותי, פוליטי ורכילותי, אנטי-ממסדי ורדיקלי.
2 כרכים: כרך ראשון – גיליונות 1-54 (גיליון 55 חסר וגיליון 21 חסר בחלקו), כרך שני – גיליונות 57-97 (חסר גיליון 70). 29.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים, בהם קרעים חסרים. גיליונות מנותקים. לוחות כריכה מנותקים ופגומים; שדרה חסרה באחד הכרכים.
שלוש מודעות פרסומת מאוירות. ארץ ישראל, [שנות ה-30 או ה-40].
1-2. שתי מודעות פרסומת למנגנון "סייפטיקפ" (Safetekap): "פטנט חדש נגד התפוצצות" פתיליות, "שמתאים לכל תנור הפועל בכוח הלחץ". גרסה עברית וגרסה אנגלית.
23.5X33.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים.
3. פרסומת למייבש כביסה חשמלי מתוצרת Orient: "שמרי על בריאות ילדיך, הפטנט מס 8323 מונע כל מחלה הנגרמת ע"י חיתולים רטובים / דאגת כל אם ביום גשם והנה הפתרון המיבש / הטוב ביותר והזול ביותר רק "28" דקה והכל יבש בלי נפט בלי עשן ופיח". עיצוב: י. ויסברג.
29X42 ס"מ. מצב טוב. כתמים.
כרזת בחירות מטעם מפלגת מפא"י לקראת הקונגרס הציוני ה-19. תל-אביב, דפוס אחדות, [1935]. ציור: אסתר לוריא, ע"פ: משה וורוביצ'יק. יידיש.
איור גשר לבנים מרוצף שקלים ציוניים. הגשר מוליך מן הים אל ארץ ישראל, שבה עובדות שתי דמויות-ענק של איכר ופועל. בשוליים הכיתוב: "בנו גשר-מעבר להמון העם היהודי אל עבר העבודה והתחייה בארץ ישראל" (יידיש).
94.5X62 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול וקמטים. קרעים ונקבים, רובם משוקמים שיקום מקצועי עם השלמות צבע. הכרזה מוצמדת ליריעת פשתן לתצוגה ולשימור (גדולה מעט מהכרזה). רצועות נייר דבק בשולי יריעת הפשתן ורישום בגב.
"סלע", מדליה לכבוד הכינוס העולמי השלישי של "אגודת ישראל", תרצ"ז [1937].
פנים: זוג תמרים והכיתוב "סלע, אגודת ישראל". גב: מפת ארץ ישראל השלמה והכיתוב "הכנסיה הגדולה השלישית בירושלים תרצ"ז". בשני צדי המדליה משלבת האותיות כ' ו-ג' (כנסיה גדולה?).
"סלע" היה שמו של מטבע סמלי שהנהיגה תנועת אגודת ישראל (בדומה ל"שקל הציוני"); המדליה שלפנינו נטבעה לכבוד הכינוס העולמי השלישי של האגודה, בו החליטה האגודה על האיסור לוותר על גבולות הארץ.
קוטר: 34 מ"מ. מצב טוב. הזהבה.
"יום החייל היהודי", כרזה מטעם הועד הארצי למען החייל היהודי. [ארץ ישראל], 1941. עיצוב: פרנץ קראוס (חתום בדפוס).
כרזה לכבוד יום החייל היהודי שנערך באפריל 1941. האיור שעל הכרזה, המציג חייל יהודי ולראשו קסדה צבאית בריטית, נעשה בידי פרנץ קראוס על-פי תצלום מאת אלפונס הימלרייך. הכרזה חתומה בידי קראוס (בדפוס).
"יום החייל היהודי" – יום חג לכבוד מתנדבי היישוב היהודי לצבא הבריטי, נערך בארץ ישראל שלוש פעמים, בשנים 1941-1943. היום נקבע על ידי הוועד הארצי למען החייל היהודי יחד עם הסוכנות היהודית והוועד הלאומי, ובמהלכו נערכו תהלוכות, אסיפות עם, תחרויות ספורט וחגיגות נוספות. אירועי יום החייל היהודי נוצלו גם לשם גיוס כספים ולהגשת סיוע למשפחות המגויסים.
93X60 ס"מ. מצב טוב. קמטים ופגמים קלים בשוליים.