מכתב מאת דוד בן גוריון אל המשורר נתן אלתרמן, חתום בחתימת-ידו. "הקריה" [תל-אביב], יט' באב תש"כ – 12 באוגוסט 1960.

מכתב בן שלושה עמודים, מודפס במכונת כתיבה על נייר המכתבים האישי של בן גוריון, ליום הולדתו החמישים של אלתרמן:
"נתן א. היקר והאהוב ...יש לי צורך נפשי עמוק להביע לך רגשי הוקרתי והערצתי אליך ... אדם החי בכל רמ"ח אבריו ונימי נפשו את החיים ... וכאלכימאי מומחה, הוא הופך מטבעות פרוזאיות וכאילו זולות אלה לאבנים יקרות, שזהרם לא יכהה לשנים רבות ... מלאו לך חמישים שנה ... ויובל – אינו אלא הזדמנות נאותה לתת ביטוי לרחשי אדם לחברו, ולא תתרעם עלי אם הרשיתי לעצמי להגיד מעט מרחשי לבי כלפיך, רחשי הוקרה, אהבה והשתאות. שלך ד. בן-גוריון".
המשורר נתן אלתרמן היה מהדמויות הנערצות על דוד בן גוריון, וכפי הנראה איש הרוח הקרוב אליו ביותר. כראש ממשלה נהג בן גוריון לזמנו לפגישות אישיות, לשאול את עצתו בנושאים שונים, ולכנותו בשם "נתן החכם" – בעקבות מחזהו המפורסם של לסינג. התפקיד ההיסטורי שראה בן גוריון לשירתו של אלתרמן זכה לביטוי ייחודי עם הקמת המדינה – כאשר הורה בן גוריון על הדפסת השיר "על זאת" ועל חלוקתו לכל חייל בצה"ל (ראה פריט 255 ### בקטלוג זה).

[3] דף (שלושה עמודים כתובים). מצב טוב. סימני קיפול. מספר תיקונים והוספות בכתב-יד. כתמים וקמטים קלים. מספר נקבים זעירים וקרעים בשוליים (קצתם חסרים).

שלושה פריטים בחתימת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי, אחד מהם חתום במשותף עם הנשיא חיים ויצמן; מעזבונו של הרופא הרי הלר (1899-1967), מייסדו של בית החולים בילינסון וממקימי השירות הרפואי של צה"ל במלחמת העצמאות. ישראל, 1949 [-1948?].

1. כרטיס הביקור של ד"ר הלר, חתום בחתימות-ידם של חיים ויצמן ושל הרמטכ"ל, יעקב דורי.
2. כרטיס ברכה לכבוד ראש השנה תש"י, חתום בחתימת-ידו של הרמטכ"ל, רב אלוף יעקב דורי.
3. מכתב הזמנה קצר למסדר החגיגי של צה"ל ב"יום הצבא", יולי 1949, בכתב-ידו ובחתימתו של יעקב דורי.

גודל ומצב משתנים. מצב בינוני-טוב. כתמים קלים. קרעים במכתב. שני הכרטיסים והמכתב מוצמדים לפספרטו עם נייר דבק (בגב).

מכתב בחתימת-ידו של דוד בן גוריון. שדה בוקר, 16 בינואר 1960.
מכתב, מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של ראש הממשלה, מאת דוד בן גוריון אל נשיא מסדר "בני ברית" בארץ זאב שליצר. ברכות להנחת אבן הפינה של "בית בני ברית" בתל-אביב: "תמסור בשמי ברכתי לנשיא המסדר העולמי, ואִחוּלַי למסדר הישראלי, שבית בני ברית ישמש באמת כדבריך מגדלור". חתום: "ד. בן גוריון".
מספר תיקונים בכתב-יד.

מסדר "בני ברית" נוסד בשנת 1843 בידי תריסר מהגרים יהודים בניו-יורק, בהשראת אגודת הסתרים העולמית "הבונים החופשיים". המסדר שם לו למטרה לדאוג לשלום העם היהודי, לטפח בקרבו את ההשכלה, ומאוחר יותר לתמוך במדינת ישראל. בין חברי המסדר לאורך השנים נמנו כמה מחשובי הדמויות בהיסטוריה הציונית – אליעזר בן יהודה, מאיר דיזנגוף, דוד ילין, יוסף קלוזנר, הראשון לציון ר' בן ציון מאיר חי עוזיאל, ואחרים. בשנת 1963, במלאת 120 שנים לייסודו של הארגון, נשלם בית "בני ברית" בפינת הרחובות קפלן ולסקוב ושימש כמרכז הארגון האזורי.

27.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. מעט כתמים ופגמים. קרעים קלים בשוליים. קו קיפול.

מכתב מאת דוד בן גוריון אל רבי נפתלי הרצל רוגול, חתום בחתימת-ידו. ירושלים, 27 ביוני 1962.

מכתב, מודפס על גבי נייר מכתבים רשמי של ראש הממשלה, העוסק בפרשת חטיפת הילד יוסל'ה שוחמכר: "לא הכואבים כאב החטיפה וחרפתה – אלא החוטפים צריכים לתת את הדין. ועובדה היא שהילד נחטף מהוריו, ולא הוחזר עד היום הזה. אני מקווה שיד הצדק תגיע אליהם. אם אתה מתיר חטיפת ילד – לא אתווכח עמך... טובה קריאתך לשלום – ותפנה אותה גם כלפי עצמך". חתום: ד. בן גוריון.

"פרשת יוסל'ה שוחמכר" היתה פרשת חטיפתו של ילד יהודי בידי סבו החרדי, שביקש למנוע את התפקרותו והפיכתו לחילוני. שוחמכר הוכרז נעדר בראשית שנת 1960, ולאחר כשנה של חיפושים עקרים בידי המשטרה – הורה דוד בן גוריון לארגון המוסד ליטול על עצמו את החיפוש. בחודש יולי 1962 אותר יוסל'ה בקרב משפחה חרדית בעיר ניו-יורק והושב להוריו.
בעקבות הפרשה הפכה השאלה "איפה יוסל'ה?" למטבע לשון ישראלי ייחודי המשמש באינספור כתבות עיתון, סרטים וספרים, ומבטא את המתח שבין הציבור הדתי והחילוני בארץ.

2 דף (שני עמודים כתובים). 27.5 ס"מ. מצב טוב. סמני קיפול, קמטים ופגמים קלים.