מכירה פומבית 054 חלק א' מכירה מקוונת: היסטוריה יהודית וציונית – ספרים – אמנות – צילום – הדפסים ומפות – נומיסמטיקה
- ישראל (144) Apply ישראל filter
- ספרי (86) Apply ספרי filter
- מלחמת (82) Apply מלחמת filter
- israel (82) Apply israel filter
- ישראל, (78) Apply ישראל, filter
- research (69) Apply research filter
- isra (57) Apply isra filter
- האימפריה (53) Apply האימפריה filter
- מאנית (53) Apply מאנית filter
- הראשונה (53) Apply הראשונה filter
- העותמאנית (53) Apply העותמאנית filter
- העות (53) Apply העות filter
- העולם (53) Apply העולם filter
- ארץ (53) Apply ארץ filter
- העות'מאנית, (53) Apply העות'מאנית, filter
- empir (53) Apply empir filter
- empire, (53) Apply empire, filter
- eretz (53) Apply eretz filter
- israel, (53) Apply israel, filter
- ottoman (53) Apply ottoman filter
- wwi (53) Apply wwi filter
- אגרות (39) Apply אגרות filter
- טובה (39) Apply טובה filter
- שנה (39) Apply שנה filter
- גלויות (39) Apply גלויות filter
- גלויות, (39) Apply גלויות, filter
- טובה" (39) Apply טובה" filter
- "שנה (39) Apply "שנה filter
- "shana (39) Apply "shana filter
- card (39) Apply card filter
- postcard (39) Apply postcard filter
- postcards, (39) Apply postcards, filter
- shana (39) Apply shana filter
- tovah (39) Apply tovah filter
- tovah" (39) Apply tovah" filter
- משלחות (37) Apply משלחות filter
- מפות, (37) Apply מפות, filter
- מפות (37) Apply מפות filter
- מסע, (37) Apply מסע, filter
- מסע (37) Apply מסע filter
- לארץ (37) Apply לארץ filter
- המחקר (37) Apply המחקר filter
- expedit (37) Apply expedit filter
- map (37) Apply map filter
- maps, (37) Apply maps, filter
- palestin (37) Apply palestin filter
- travelogu (37) Apply travelogu filter
- travelogues, (37) Apply travelogues, filter
- art (32) Apply art filter
- engrav (32) Apply engrav filter
מכתב בכתב-יד מאת גרשום שלום, נשלח לאחד ממתנגדיו של חוקר המקרא משה דוד קאסוטו. ירושלים, פורים תשכ"ב [1962].
כפי הנראה, כתב שלום את המכתב שלפנינו בתגובה למכתב קודם, שבו התבקש להתערב ולמנוע את תרגום ספרי קאסוטו לשפה זרה. במכתב מבקש שלום לדחות את הבקשה ("אי אפשר לשלול מחיבוריו של חוקר ידוע שכבר הופיע בסדרה מסויימת... את הפרסום הלועזי"), ולהגן על זכותו של קאסוטו לפרסם מחקרים על פי שיטתו והשקפתו ("סוף סוך זוהי חזותו של קאסוטו וכך הוא רואה את חקר התורה... ואם יש חכם חוקר שיכול להגן בדרכי החקירה על השקפה כזו, אין להצטער על זה כל כך").
גרשום שלום היה חבר הקורטוריון (חבר הנאמנים) של הוצאת מוסד ביאליק, שבה ראה אור גם ספרו של קאסוטו – "האלה ענת, שירי עלילה כנעניים מתקופת האבות" (ירושלים, 1951). הספר תורגם לאנגלית וראה אור בהוצאת מאגנס (ירושלים, 1971), ואפשר שהמכתב שלפנינו מתייחס לתרגום זה.
[1] דף, 29.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול, קמטים ופגמים קלים.
מכתב מאת דוד בן גוריון אל המשורר נתן אלתרמן, חתום בחתימת-ידו. "הקריה" [תל-אביב], יט' באב תש"כ – 12 באוגוסט 1960.
מכתב בן שלושה עמודים, מודפס במכונת כתיבה על נייר המכתבים האישי של בן גוריון, ליום הולדתו החמישים של אלתרמן:
"נתן א. היקר והאהוב ...יש לי צורך נפשי עמוק להביע לך רגשי הוקרתי והערצתי אליך ... אדם החי בכל רמ"ח אבריו ונימי נפשו את החיים ... וכאלכימאי מומחה, הוא הופך מטבעות פרוזאיות וכאילו זולות אלה לאבנים יקרות, שזהרם לא יכהה לשנים רבות ... מלאו לך חמישים שנה ... ויובל – אינו אלא הזדמנות נאותה לתת ביטוי לרחשי אדם לחברו, ולא תתרעם עלי אם הרשיתי לעצמי להגיד מעט מרחשי לבי כלפיך, רחשי הוקרה, אהבה והשתאות. שלך ד. בן-גוריון".
המשורר נתן אלתרמן היה מהדמויות הנערצות על דוד בן גוריון, וכפי הנראה איש הרוח הקרוב אליו ביותר. כראש ממשלה נהג בן גוריון לזמנו לפגישות אישיות, לשאול את עצתו בנושאים שונים, ולכנותו בשם "נתן החכם" – בעקבות מחזהו המפורסם של לסינג. התפקיד ההיסטורי שראה בן גוריון לשירתו של אלתרמן זכה לביטוי ייחודי עם הקמת המדינה – כאשר הורה בן גוריון על הדפסת השיר "על זאת" ועל חלוקתו לכל חייל בצה"ל (ראה פריט 255 ### בקטלוג זה).
[3] דף (שלושה עמודים כתובים). מצב טוב. סימני קיפול. מספר תיקונים והוספות בכתב-יד. כתמים וקמטים קלים. מספר נקבים זעירים וקרעים בשוליים (קצתם חסרים).
לקט מכתבים ותצלומים המתעדים את כהונת הרמטכ"ל השלישי, מרדכי מקלף; בהם שלושה מכתבים בחתימת דוד בן גוריון. ישראל, 1952-1953.
1. מכתב מדוד בן גוריון – בקשה ממקלף לשוב ולשרת בצה"ל (נשלח כשנה לפני מינויו לרמטכ"ל): "נועדת להיות חייל – ואיני מניח אף לרגע שתברח מגורל-חייך" (1 בינואר 1952).
2 עמ'. 26.5 ס"מ.
2. מכתב מדוד בן גוריון – הוראות ליומו הראשון של מקלף כרמטכ"ל (נשלח יום למחרת טקס המינוי): משימות הצבא, כוח האדם, הרכבת התקציב ונושאים נוספים (8 בדצמבר 1952).
2 עמ'. 28 ס"מ בקירוב.
3. מכתב מדוד בן גוריון – מכתב השחרור של הרמטכ"ל מקלף: "בצער רב אני נפרד ממך... אני חייב לך תודה אישית עמוקה, על אשר נשמעת לי למרות רצונך וקיבלת עליך לשרת לפחות שנה אחת כראש-המטה-הכללי... העם כולו חייב לך על שירותיך... אחוות הנשק קשרה אותנו בידידות נאמנה ועמוקה... ואני בטוח: כל יָמַי לא יִדְעַךְ אורה" (6 בדצמבר 1953).
4 עמ'. 28 ס"מ.
4. העתק מכתב מאת מקלף אל דוד בן גוריון, מסווג 'אישי ביותר': "לפני כשנה בקשתני לקבל על עצמי את תפקיד ראש המטה הכללי... אבקשך לשחררני עכשיו מתפקידי" (10 באוקטובר 1958).
דף. 21 ס"מ.
5-10. שבעה תצלומים של מרדכי מקלף כרמטכ"ל – חמישה חתומים בגבם בחותמת הצלם זולטן קלוגר ואחד בחותמת הצלם אפרים ארדה; תצלום נוסף, ללא חתימה, עם פסקת מידע לעיתונות מודפסת בגבו (אנגלית). אחד התצלומים בשני עותקים.
20X25.5 – 18X24 ס"מ.
מצב משתנה. מצב כללי טוב. אחד המכתבים מוצמד לנייר עבה, שמצדו השני מכתב נוסף (מכתב המלצה למרדכי מקלף מאת מפקדו בצבא הבריטי הקולונל "I. H. Gash").
שלושה פריטים בחתימת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי, אחד מהם חתום במשותף עם הנשיא חיים ויצמן; מעזבונו של הרופא הרי הלר (1899-1967), מייסדו של בית החולים בילינסון וממקימי השירות הרפואי של צה"ל במלחמת העצמאות. ישראל, 1949 [-1948?].
1. כרטיס הביקור של ד"ר הלר, חתום בחתימות-ידם של חיים ויצמן ושל הרמטכ"ל, יעקב דורי.
2. כרטיס ברכה לכבוד ראש השנה תש"י, חתום בחתימת-ידו של הרמטכ"ל, רב אלוף יעקב דורי.
3. מכתב הזמנה קצר למסדר החגיגי של צה"ל ב"יום הצבא", יולי 1949, בכתב-ידו ובחתימתו של יעקב דורי.
גודל ומצב משתנים. מצב בינוני-טוב. כתמים קלים. קרעים במכתב. שני הכרטיסים והמכתב מוצמדים לפספרטו עם נייר דבק (בגב).
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של דוד בן גוריון אל רות ומשה דיין, לרגל הולדת נכדתם. שדה בוקר, 25 בספטמבר, 1964.
"רות ומשה יקרים, בשם פולה ובשמי אני שולח לשניכם שמחות וברכות לנכדה הראשונה שלכם... מנכד או נכדה יש רק הנאה ותענוג ושמחה... זהו בכל אופן נסיון חיי... תגדלו הנכדה שלא תבייש הסבתא שלה... ותהיה ראויה למשפחה המפוארת בישראל הקשורה גם במפעלים חלוציים דגולים... וגם בעלילות גבורה... וגם באילה פעולות צבאיות של משה שיש גם להן ערך משהו".
[1] דף, 21 ס"מ (נייר דק). מצב טוב. סימני קיפול. כתם חלודה מאטב נייר. קרע חסר קטן בפינה הימנית התחתונה (ללא פגיעה בטקסט).
מצורף מכתב קצר מאת מנהל לשכתו של בן גוריון חיים ישראלי: "ידידנו, נחמן קרני... סיפר לי על כך שנולדה לכם נכדה ראשונה, והציע כי אבשר זאת לבן-גוריון. עשיתי כמצוותו – ובמצורף ברכת הזקן".
מכתב בחתימת-ידו של דוד בן גוריון. שדה בוקר, 16 בינואר 1960.
מכתב, מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של ראש הממשלה, מאת דוד בן גוריון אל נשיא מסדר "בני ברית" בארץ זאב שליצר. ברכות להנחת אבן הפינה של "בית בני ברית" בתל-אביב: "תמסור בשמי ברכתי לנשיא המסדר העולמי, ואִחוּלַי למסדר הישראלי, שבית בני ברית ישמש באמת כדבריך מגדלור". חתום: "ד. בן גוריון".
מספר תיקונים בכתב-יד.
מסדר "בני ברית" נוסד בשנת 1843 בידי תריסר מהגרים יהודים בניו-יורק, בהשראת אגודת הסתרים העולמית "הבונים החופשיים". המסדר שם לו למטרה לדאוג לשלום העם היהודי, לטפח בקרבו את ההשכלה, ומאוחר יותר לתמוך במדינת ישראל. בין חברי המסדר לאורך השנים נמנו כמה מחשובי הדמויות בהיסטוריה הציונית – אליעזר בן יהודה, מאיר דיזנגוף, דוד ילין, יוסף קלוזנר, הראשון לציון ר' בן ציון מאיר חי עוזיאל, ואחרים. בשנת 1963, במלאת 120 שנים לייסודו של הארגון, נשלם בית "בני ברית" בפינת הרחובות קפלן ולסקוב ושימש כמרכז הארגון האזורי.
27.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. מעט כתמים ופגמים. קרעים קלים בשוליים. קו קיפול.
שני מכתבים בכתב-ידו ובחתימתו של דוד בן-גוריון. שדה בוקר, 1964 ו-1966.
שני המכתבים נשלחו אל הסופר והמחזאי ישראל גולד.
במכתב הראשון, משנת 1964, מאשר בן-גוריון שקרא את מכתבו של גולד, ומוסיף: "אם להיות גלוי-לב – חוששני שאתה מגזים קצת בשבחי, אבל אני מניח שכתבת כל אשר כתבת בכנות ובלב שלם, ואני מאחל לך בכל לב שתצליח ביצירתך הספרותית ואקרא אותה ברצון רב".
במכתב השני, משנת 1966, מתייחס בן-גוריון לספרו של גולד, 'הפליט': "...אני מקווה שלא תראה כפי[ו]ת תודה אך אומר לך שאילו נשאלתי אם לפרסם ספר זה הייתי מתקשה במתן תשובה חיובית".
[2] דף, 21 ס"מ בקירוב. מצב טוב. קרעים קלים אחדים בשולי הדפים (עם פגיעה קלה בטקסט באחד המכתבים). הפינה הימנית התחתונה של אחד הדפים חסרה (ללא פגיעה בטקסט). קמטים וסימני קיפול. כתמים קלים.
מכתב מאת דוד בן גוריון אל רבי נפתלי הרצל רוגול, חתום בחתימת-ידו. ירושלים, 27 ביוני 1962.
מכתב, מודפס על גבי נייר מכתבים רשמי של ראש הממשלה, העוסק בפרשת חטיפת הילד יוסל'ה שוחמכר: "לא הכואבים כאב החטיפה וחרפתה – אלא החוטפים צריכים לתת את הדין. ועובדה היא שהילד נחטף מהוריו, ולא הוחזר עד היום הזה. אני מקווה שיד הצדק תגיע אליהם. אם אתה מתיר חטיפת ילד – לא אתווכח עמך... טובה קריאתך לשלום – ותפנה אותה גם כלפי עצמך". חתום: ד. בן גוריון.
"פרשת יוסל'ה שוחמכר" היתה פרשת חטיפתו של ילד יהודי בידי סבו החרדי, שביקש למנוע את התפקרותו והפיכתו לחילוני. שוחמכר הוכרז נעדר בראשית שנת 1960, ולאחר כשנה של חיפושים עקרים בידי המשטרה – הורה דוד בן גוריון לארגון המוסד ליטול על עצמו את החיפוש. בחודש יולי 1962 אותר יוסל'ה בקרב משפחה חרדית בעיר ניו-יורק והושב להוריו.
בעקבות הפרשה הפכה השאלה "איפה יוסל'ה?" למטבע לשון ישראלי ייחודי המשמש באינספור כתבות עיתון, סרטים וספרים, ומבטא את המתח שבין הציבור הדתי והחילוני בארץ.
2 דף (שני עמודים כתובים). 27.5 ס"מ. מצב טוב. סמני קיפול, קמטים ופגמים קלים.
תצלום דיוקן של דוד בן-גוריון, חתום בחתימת ידו (באותיות לטיניות). [ישראל? שנות ה-60-70?]. צלם לא מזוהה.
35X28 ס"מ. מצב טוב. קמטים ופגמים קלים. החתימה דהויה. חותמת בגב.
ארכיון קטן של מכתבים וטיוטות ששלח משה שרת לעורך הספרותי אפרים ברוידא (מרביתם כתובים בכתב-יד וחתומים בחתימת-ידו), והעתקי-מכתבים ששלח ברוידא אליו. ירושלים ומקומות נוספים, שנות ה-40-60.
בהם:
• הספד ארוך לצנחן היהודי אנצו סרני (שמשה שרת היה ממארגני מבצע הצנחתו לאירופה במלחמת העולם השנייה). 14 עמודים בכתב-יד עם מחיקות, תיקונים ושתי פתקאות מודפסות במכונת כתיבה.
• "אידיליית-הרים", תרגום שיר מאת היינריך היינה – טיוטה מודפסת, ועל גבי הערות והצעות בכתב-ידו של אפרים ברוידא; לצד ההערות בתים חדשים ומתוקנים בכתב-ידו של שרת. 5 עמודים.
• שבעה מכתבים שהוחלפו בין שרת וברוידא בנושא תרגום שהשיר הנ"ל, חלקם ארוכים ומפורטים, עם הערות על כל בית ובית.
• ארבעה עשר מכתבים נוספים ומברק מאת משה שרת לאפרים ברוידא וחמישה העתקי מכתבים מאת ברודיא לשרת, בנושאים שונים.
• מכתב מוקדם מאת שרת למזכיר המחלקה המדינית זאב שרף (נובמבר 1946) – בקשה לאפשר לאפרים ברוידא לעניין בתיקי המחלקה לצורך כתיבת ספר.
מצורפים: הזמנה רשמית לקבלת פנים בבית "שר החוץ והגברת שרת" (1951); גלויה בכתב-ידו של שרת ליעקב זכאי (ברלין, שנות ה-20?); מספר מכתבים מאת כותבים אחרים.
גודל המצב משתנים. מצב כללי טוב.
אגרת "שנה טובה" מודפסת מאת עליזה ומנחם בגין, עם סמל מדינת ישראל מוטבע בראשה. ירושלים, ערב ראש השנה תשמ"ג [1982].
בצדה האחורי של האיגרת המודפסת, אשר נשלחה בזמן כהונתו של בגין כראש ממשלת ישראל, מופיעה ברכה אישית בכתב ידו של מנחם בגין: "אנו שולחים כפינו לפני רופא כל בשר, ומבקשים שתזכו לראות בשגשוג שלה [שילה], תרצה, גבעות הלבונה, והר המורה, ותפארת יהודה ושומרון, ג' תשרי ה'תשל"ג [צ"ל תשמ"ג]". הברכות אשר נוספו בחזית האגרת הנן כפי הנראה בכתב ידה של עליזה בגין.
15.5.5X10.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמי חלודה. מעט קמטים וסימני קיפול.
שלושה פריטים אוטוגרפיים בחתימת-ידו של הרב נתן מיליקובסקי (נתניהו). ניו-יורק (ייתכן שאחד מהם ממקום אחר), 1925-1932.
נתן מיליקובסקי (1879-1935) היה רב ופעיל ציוני, מגדולי התועמלנים הציוניים בתקופתו. נודע בכשרונו לשלהב את קהל שומעיו בנאומים חריפים, ונשלח מטעם הקק"ל ומנהיגי הציונות למסעות תעמולה בארה"ב ובאירופה. בשנת 1933 פעל לזיכוי הנאשמים ברצח חיים ארלוזורוב – הרצח הפוליטי המפורסם ביותר בתקופת היישוב. מיליקובסקי נהג לחתום על חלק ממכתביו בשם "נתניהו", שאומץ לאחר מכן על ידי בנו, בנציון. נכדו הוא ראש הממשלה התשיעי של מדינת ישראל בנימין נתניהו. לפנינו שלושה פריטים בחתימת-ידו:
1. מכתב אל המשורר אפרים ליסיצקי, ממהלך מסע בשליחות הקק"ל לארה"ב (כתוב על נייר מכתבים של המלון Broadway Central Hotel). ניו-יורק, ד' חנוכה תרפ"ו 1925.
דף (עמ' אחד כתוב). 22.5 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים. פינה אחת חסרה (ללא נזק לכיתוב).
2. מכתב אל המשורר אפרים ליסיצקי, עם תיאור ביקור בבית הרופא יעקב פרלשטיין מהעיר ברוקלין. [ארה"ב?], תרצ"ב [1932].
דף (עמ' אחד כתוב). 25 ס"מ. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול, כתמים וקרעים בשוליים. קרע חסר בשתי פינות (ללא נזק לכיתוב).
3. "פאלק און לאנד", ספר מאת נתן מיליקובסקי. ניו-יורק, 1928 (ללא שם המו"ל). יידיש.
בעמוד השער הקדשה בעברית, "למר סערוגוביץ החבר הנעלה והעברי הנאמן" (מתוארכת 31.12.1930).
125 עמ'. 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ופגמים. דף השער מנותק, עם רישום בעלות. כריכה בלויה ומנותקת חלקית.
מצורף: מכתב נוסף אל המשורר אפרים ליסיצקי, בכתב-ידו של חוקר הספרות והעורך פישל לחובר (אף הוא על נייר מכתבים של בית המלון Broadway Central Hotel), בעניין פרסום תרגומים מאת ליסיצקי. ניו-יורק, 1926.