מכירה פומבית 054 חלק א' מכירה מקוונת: היסטוריה יהודית וציונית – ספרים – אמנות – צילום – הדפסים ומפות – נומיסמטיקה
- ישראל (144) Apply ישראל filter
- ספרי (86) Apply ספרי filter
- מלחמת (82) Apply מלחמת filter
- israel (82) Apply israel filter
- ישראל, (78) Apply ישראל, filter
- research (69) Apply research filter
- isra (57) Apply isra filter
- האימפריה (53) Apply האימפריה filter
- מאנית (53) Apply מאנית filter
- הראשונה (53) Apply הראשונה filter
- העותמאנית (53) Apply העותמאנית filter
- העות (53) Apply העות filter
- העולם (53) Apply העולם filter
- ארץ (53) Apply ארץ filter
- העות'מאנית, (53) Apply העות'מאנית, filter
- empir (53) Apply empir filter
- empire, (53) Apply empire, filter
- eretz (53) Apply eretz filter
- israel, (53) Apply israel, filter
- ottoman (53) Apply ottoman filter
- wwi (53) Apply wwi filter
- אגרות (39) Apply אגרות filter
- טובה (39) Apply טובה filter
- שנה (39) Apply שנה filter
- גלויות (39) Apply גלויות filter
- גלויות, (39) Apply גלויות, filter
- טובה" (39) Apply טובה" filter
- "שנה (39) Apply "שנה filter
- "shana (39) Apply "shana filter
- card (39) Apply card filter
- postcard (39) Apply postcard filter
- postcards, (39) Apply postcards, filter
- shana (39) Apply shana filter
- tovah (39) Apply tovah filter
- tovah" (39) Apply tovah" filter
- משלחות (37) Apply משלחות filter
- מפות, (37) Apply מפות, filter
- מפות (37) Apply מפות filter
- מסע, (37) Apply מסע, filter
- מסע (37) Apply מסע filter
- לארץ (37) Apply לארץ filter
- המחקר (37) Apply המחקר filter
- expedit (37) Apply expedit filter
- map (37) Apply map filter
- maps, (37) Apply maps, filter
- palestin (37) Apply palestin filter
- travelogu (37) Apply travelogu filter
- travelogues, (37) Apply travelogues, filter
- art (32) Apply art filter
- engrav (32) Apply engrav filter
תחריט דיוקן של הסופר אמיל זולא, מוקדש בחתימת-ידו. [צרפת?, סוף המאה ה-19?].
תחריט דיוקן; בשוליים העליונים הקדשה לעיתונאי והמתרגם Louis-Ed. Coulin (צרפתית): "עליך לאהוב את החיים, גם חיים רעים, ולחיותם באומץ – כדי להביא לעולם ילד; כי המלאכה עשויה כולה מרצון ואהבה. אמיל זולא".
אמיל זולא (1840-1902), סופר, מחזאי ופובליציסט, מגדולי הסופרים הצרפתים במאה ה-19. בשנת 1898 פרסם בעיתון L'Aurore את המאמר "אני מאשים" (J'accuse) – מכתב גלוי אל נשיא צרפת, בו האשים את ראשי הצבא, את משרד המלחמה ואת בית הדין הצבאי בעיוות דין, בעקבות הפללתו של הקצין היהודי אלפרד דרייפוס ושליחתו למאסר על לא עוול (ראה פריטים 318-319 במכירה זו).
תחריט: 24.5X16.5 ס"מ. מודבק ללוח נייר עבה (22X27 ס"מ בקירוב). מצב טוב-בינוני. כתמים. שפשופים ופגמים בשוליים התחתונים. רישומי עפרון בשולי לוח הנייר (מחוקים ומטושטשים), ועקבות הדבקה וקילופים בגב.
גלויה בכתב-ידו וחתימתו של חיים נחמן ביאליק. אודסה, 25 ביוני 1905.
גלויה מאת חיים נחמן ביאליק אל המשורר יעקב כהן, שנשלחה במהלך "מהפכת 1905" – נסיון הפלת הצאר הרוסי: "יקירי כהן, תודה לך על שירך היפה. הוא נתגלגל כנראה כחודש ימים בדרך עד שנתגלגל ובא לידי. מהומה וערבוביא בארץ – ומי יודע מתי יקיץ הקץ... דבריך על 'השלוח' נגעו עד ליבי. אבל מי יודע אם עשה נעשה ואם הצל נציל. כבר נגזרה גזרה! ואולם עד שלא שקעה שמשו של זה... באהבה, חיים נחמן ביאליק".
על גבי הגלויה סמליל הוצאת "מוריה" (מיסודו של ביאליק). נשלחה בדואר אל העיר ברן שבשווייץ.
9X14 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. פגמים קלים. קמט אלכסוני לרוחב הגלויה.
ספר הדברים, ששה עשר שירים מאת ח. נ. ביאליק וששה עשר ציורים מאת תום זיידמן-פרויד. הוצאת "אופיר", ירושלים-ברלין, תרפ"ב (1922).
ששה-עשר שירים קצרים לילדים, מאת חיים נחמן ביאליק. לצד כל שיר נדפס איור צבעוני מאת תום זיידמן-פרויד.
בדף הבטנה הקדשה בכתב-ידו של ביאליק: "שירים קטנים לשושנה, שהיתה בודאי לפנים קטנה, מאת ח. נ. ביאליק, מוצש"ק י"ז בשבט, התרפ"ג". כפי הנראה הנמענת היא המו"לית שושנה פרסיץ, שביאליק היה מבאי ביתה שבבאד הומבורג באותן השנים.
[35] עמ'. 21 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. בלאי. נקבי תילוע. כתמים, פגמים ונקבי תילוע בכריכה (כריכה רופפת, צדה הקדמי מעט מנותק).
שירי שלמה בן יהודה אבן גבירול, מקובצים על-פי ספרים וכתבי-יד סדורים, מוגהים ומבוארים על ידי ח. נ. ביאליק וי. ח. רבניצקי. תל-אביב וברלין, הוצאת "דביר", 1924-1925. כרך ראשון ושני.
עותק מזכרת לשושנה פרסיץ, לרגל עלייתו של ביאליק לארץ ישראל; בעמוד הראשון של הכרך הראשון הקדשה בכתב-יד: "לזכרון טוב לשושנה וליוסף פרסיץ, בחבה גדולה, ח. נ. ביאליק", מתוארכת: "ברלין ערב לפני יציאתי לא"י", 9 במרץ 1924.
כרך ראשון: XVI, 209, 174 עמ'; כרך שני: XII, 231, 152 עמ'. 25 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. קרעים וקרעים חסרים קלים בשולי דפים אחדים. נקבי תילוע קלים. דיוקן ביאליק בכרך השני מנותק. כריכות עור חדשות (כרך ראשון כרוך ללא עטיפת הקרטון המקורית; כרך שני כרוך עם העטיפה המקורית – חלקה הקדמי מנותק).
שני ספרים מאת ש"י עגנון, מוקדשים בכתב-ידו למו"לית העברית וחברתו הקרובה שושנה פרסיץ. תל-אביב וברלין, שנות ה-20.
1. על כפות המנעול, ספורי אהבים של ש"י עגנון. ברלין, יודישער פערלאג, תרפ"ג 1922.
עא, [2] עמ'. 19 ס"מ בקירוב.
בדף השער הראשון שיר מחורז – "להגברת הכבודה מרת שושנה פרסיץ תחי' / אם דלה מנחתי ואם היא קטנה / לעמת המשלוח מנות אשר שלחה לי שושנה / (כי מה צרור מלים מול בקבוק יי"ש / ומה קובץ דפים כלפי הין שש) / קבלי נא את מחברתי וקראי בה בנחת / ואם מעט היא ואשלח לך – " (ללא חתימה; סוף ההקדשה כנראה חתוך).
2. פולין, ספורי אגדות של ש"י עגנון. תל-אביב, הדים, תרפ"ה [1925]. נדפס ב-1600 עותקים.
עד, [1] עמ'. 20.5 ס"מ.
בדף השער הקדשה – "לידידתי החשובה, מרת שושנה פרסיץ תחי', בכבוד ובברכה, ש"י עגנון, ירושלים ת"ו".
שושנה פרסיץ (1893-1969), אשת ספרות משפיעה ומו"לית עברית; חברת שלוש הכנסות הראשונות. פרסיץ ייסדה במוסקבה את הוצאת הספרים "אמנות", שנודע לה תפקיד חשוב בעולם המו"לות העברי, והנהיגה את אחד מסלוני הספרות המשפיעים בתקופתה – בהשתתפות חיים נחמן ביאליק, יעקב פיכמן, מנחם אוסישקין והסופר ש"י עגנון, שהפך לידידה הקרוב והקדיש לה את אחד מסיפוריו – "חכמת נשים", שחובר לכבוד יובל שנותיה.
שני ספרים. מצב טוב. כתמים, מעט קמטים ופגמים. נקבי תילוע קלים. כריכות לא מקוריות, עם פגמים ובלאי.
מצורף: "ש"י עגנון", מאמר על יצירת עגנון מאת ידידו אליעזר מאיר ליפשיץ. ברלין, תרפ"ו [1926]. מהדורה ביבליופילית בת מאתיים עותקים, שנדפסה בידי משה מארקס לכבוד בר המצווה של בנו. בדף הבטנה חתימת המחבר: "א. מ. ליפשיץ, ירושלים, י"ח אדר תרפ"ו".
"ר.מ. רילקה", שיר בכתב-ידה של לאה גולדברג. חתום.
שיר בן שלושה בתים, חרוז ושקול (התפרסם בספר "שבולת ירוקת העין", 1939), המוקדש למשורר הגרמני ריינר מריה רילקה (Rainer Maria Rilke, 1875-1926) – מהיוצרים המשפיעים ביותר על גולדברג ויצירתה.
[1] דף, 28.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול וקמטים. קרעים, חלקם חסרים, בשוליים ולאורך קווי הקיפול (עם פגיעה קלה בטקסט). כתמים קלים.
מקור: ארכיון "מולד".
"בית ספר לנשים" מאת מולייר, תרגום לאה גולדברג, איורים מאת איווט שצ'ופאק תומה. עותק מוקדש בכתב-ידה של לאה גולדברג לרבקה גוילי-ברוידא, ובו שני איורים נוספים, מצוירים-ביד, מעשה ידיה של גולדברג. ירושלים, מוסד ביאליק, 1966.
מהדורה מאוירת של המחזה "בית ספר לנשים"; על גבי הדף הראשון שני איורים מצוירים-ביד – הדמויות "הוראס" ו"אגנס", ולצדם הקדשה: "לרבקה ואלכסנדר, בברכת ידידות נושנה, לאה" (מתוארכת: ירושלים, 28.5.66).
רבקה גוילי-ברוידא (1910-1999), מוזיקאית ופסנתרנית. נודעה במיוחד בזכות לחניה לפזמוני המשוררת לאה גולדברג – "פזמון ליקינטון", "הירח הצהוב", "האווזים" ופזמונים נוספים, שחלקם נמנים עם שירי הילדים הידועים והאהובים בשפה העברית.
111 עמ'. 23 ס"מ. מצב טוב. מעט קמטים וכתמים. עטיפת נייר מקורית, דהויה מעט, עם שפשופים וקרעים קלים בשוליים.
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של יוסף חיים ברנר. יפו, א' שבט תר"פ (12.1.1920).
מכתב בנושא פרסום "פסוקי היגיינה" לפועלים (כנראה, כללי היגיינה הכתובים כפסוקים מן המקורות), ששלח הרופא אריה דוד פרידמן לכתב העת "האדמה" בעריכת ברנר:
"'פסוקי' ההיגיינה אינם בשביל 'האדמה'. הכת"י נשאר שמור אתי, וכשיוצא כאן איזה דבר בשביל התימנים, יינתנו שמה 'שברי הדברים הקדמונים'... כי להם נאה, כי להם יאה. הפועלים האשכנזים – או שהדברים כבר ידועים להם (מספר 'שמירת הבריאות' של הד"ר יפה, שיצא מנוקד בהוצאת 'לעם'), או שהסגנון לא יובן להם מאחר שאינם בקיאים גדולים במקרא ובמשנה".
דף (1 עמ' בכתב-יד). 20.5 ס"מ. מצב טוב. קו קיפול אופקי. מעט קמטים. כתמים וקרעים קלים בשוליים.
כ-50 מכתבים, גלויות ותצלומים שנשלחו אל חוקר הקבלה אשר בן ישראל, ואל בנו שמעון לאחר פטירתו. מקומות שונים בארץ ובעולם, שנות העשרה עד שנות ה-70 (מרביתם מהמחצית הראשונה של המאה ה-20).
באוסף: תצלום דיוקן מוקדש בכתב-ידה של דבורה בארון (הצלם אברהם סוסקין, תרע"ב 1912); מכתב בכתב-ידו של דוד ילין (נכתב "ברכבת בין שיקגו לנויורק", תרפ"ה 1925); מכתב בכתב-ידו של יעקב פיכמן, בתשובה ל"שיר קטן" ששלח לו בן אשר (תרצ"ב 1932); מכתבים וגלויות מאת יוסף ריבלין, ישעיהו פרס, פנחס פלאי, שושנה פרסיץ, ישורון קשת (חתום יעקב קופלביץ'), ואחרים. חלק מהמכתבים כתובים על ניירות רשמיים של מערכות עיתונים והוצאות לאור – "העולם", "הצפה", "ראובן מס", "מחברות לספרות", ועוד.
אשר בן-ישראל (1887-1958), חוקר קבלה, מחנך עברי ועיתונאי יליד צפת. פרסם שורת חיבורים אודות תורת הסוד היהודית, ארץ ישראל וספרים לתלמידים. לאחר נפילת בנו, עודד, במלחמת העצמאות הוסיף לשמו את התיבות "אבי-עודד", המופיעות בחלק מהמכתבים שלפנינו.
מצורפים: שני מכתבים מאת ישראל בן אשר, שתי טיוטות למאמרים בכתב-ידו (על פיסות מכתבים), ושלושה תצלומים מתקופות שונות בחייו.
כ-50 מכתבים, גלויות ותצלומים. גודל ומצב משתנים.
מכתב בכתב-ידו ובחתימתו של "אחד העם", אשר צבי גינצברג. נשלח אל יוסף קלוזנר. [טביליסי], נובמבר 1903. עברית ומעט רוסית.
מכתב שנשלח בחודש נובמבר 1903 – לאחר פרישתו של אחד העם מעריכת כתב העת השילוח, ולפני מינויו של קלוזנר לעורך, ובו תיעוד מעניין של תקופה סוערת זו בתקופת התחייה של הספרות העברית.
בין היתר, מביע במכתבו "אחד העם" התנגדות לכוונה למנות לעורך "השלח" את העיתונאי בן ציון כ"ץ ("'בטלן' הוא והטעם הדק יחסר לו. והכזה יהיה עורך השלוח?"); את שאלת מינויו של קלוזנר עצמו לעורך; ואת האנציקלופדיה העברית שתכנן להוציא לאור בלא הצלחה – "אוצר היהודים". במכתב תיאור מעניין של היהודים באזור הקווקז, שבו שהה אחד העם בעת בכתיבה: "לא תוכל לצייר לך מה היא היהדות בקוקז. יש פה אנשים טובים וישרים, הרוצים להיות יהודים, להיות לאומיים, ציוניים וכו'. אבל ה'בורות' גדולה כל כך, עד שאין גם איש אחד שיוכל להורות להם הדרך".
בשנת 1903 פרש "אחד העם" מעריכת "השלח", כתב העת העברי החשוב ביותר אותה התקופה, ואת מקומו תפס העורך הצעיר יוסף קלוזנר. "חילופי המשמרות" התרחשו לאחר מאבק ממושך בין "אחד העם" וסופרים בני הדור הצעיר, והם סימנו את תחילתה של תקופה חדשה בספרות העברית.
כתוב על גבי נייר מכתבים רשמי של "אחד העם", עליו מודפסת כתובתו באודסה.
[2] עמ' (דף מקופל לשניים), 21.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים וקמטים קלים. קו קיפול אופקי.
מצורפת המעטפה המקורית בה נשלח המכתב.
33 גלויות ו-12 מכתבים בכתב-ידו של פרופ' יוסף קלוזנר. נשלחו מאודסה, ורשה וירושלים, אל החוקר והסופר אברהם כהנא, לז'יטומיר, לקייב, לוורשה ולתל-אביב, 1895-1938 (מרבית האיגרות משני העשורים הראשונים של המאה ה-20).
אוסף איגרות גדול המתעד יחסים ספרותיים-מחקריים לאורך תקופה של כ-40 שנים. האיגרות, הכתובות בלשון קרובה וידידותית, עוסקות בעיקר בענייני ספרות, פרסום מאמרים וספרים, עריכה, ביקורות, הערות ותיקונים למאמרים, ועוד. מרבית האיגרות נכתבו על גבי גלויות וניירות-מכתבים רשמיים של מערכת "השילוח" באודסה ושל חברת "אחיאסף" בוורשה (כמה מהאיגרות המאוחרות יותר על גבי ניירות-מכתבים ומעטפות של "השלח" ושל קלוזנר בירושלים).
כמה מהגלויות באוסף שלפנינו נשלחו בשנת 1895, בהיות קלוזנר בן כ-21 שנים בלבד. בגלויה מחודש מרץ 1907 כותב קלוזר: "ב'הישיבה' המחודשת של טשרנוביץ אני מורה לא תנ"ך, אלא דברי ימי-ישראל ע"פ החקירות היותר חדשות, כמדומה לי, שאני עושה בזה דבר יותר חשוב ליהדות אפילו מישיבתי בקתדרא של האוניברסיטה החפשית בפטרבורג". בגלויה אחרת מבטיח קלוזנר שיכתוב מאמר בקורת גדול "שיביא תועלת ממשית", על התנ"ך עם ביאור כהנא. יוסף קלוזנר (1874-1958), היסטוריון, חוקר ספרות ואיש-רוח, ממקימי האוניברסיטה העברית וראש החוג לספרות עברית. עורך "השילוח", חתן פרס ישראל.
מצורף: • מכתב מכהנא לקלוזנר. • המעטפות המקוריות בהן נשלחו מרבית המכתבים.
45 גלויות ומכתבים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. קמטים וכתמים. שבע גלויות כהות (המוקדמות). קרעים בשולי כמה גלויות. נקבי-תיוק בכמה מהגלויות.?מקור: אוסף בן-ציון כהנא.
Die Forderung des Geistes und die Geschichtliche Wirklichkeit / Antrittsvorlesung an der Universität Jerusalem ["תביעת הרוח והמציאות ההיסטורית", הרצאת פתיחה באוניברסיטה העברית בירושלים], מאת מרטין בובר. הוצאת שוקן, לייפציג, 1938. גרמנית.
מהדורה ביבליופילית נאה, מודפסת על נייר איכותי עם שוליים רחבים, של הרצאה שנשא מרטין בובר עם הגיעו לירושלים – לרגל מינויו לפרופסור באוניברסיטה העברית. בדף הבטנה הקדשה קצרה, כתובה בעיפרון צבעוני: "להנס קון, דרישת שלום לבבית מירושלים, מרטין בובר" (גרמנית).
הנס קון (Hans Kohn; 1891-1971), פילוסוף והיסטוריון יהודי-ציוני, מחשובי חוקרי הלאומיות וממקימי "ברית שלום". קון התוודע לבובר עוד בראשית דרכו בפראג, טרם מלחמת העולם הראשונה, במסגרת חברותו באגודת הסטודנטים היהודית "בר כוכבא".
[14] דף. 29 ס"מ. מצב טוב. כתמים (בעיקר בקצות הדפים). כריכה מקורית, עם כתמים ופגמים קלים (קרעים בקצות ובשולי השדרה).