9 יצירות על נייר מאת אמנים ישראליים, אשר נדפסו בספרו של דן בן אמוץ "איך לעשות מה" (נדפס בתל-אביב, 1962).

1-2. שני קולאז'ים מאת יגאל תומרקין. אחד חתום בחזית והשני חתום מאחור. 16.5X24 ס"מ, 14.5X21 ס"מ.
3-6. ארבעה רישומים מאת ז'אן דוד, חתומים בראשי תיבות. 10.5X10 ס"מ עד 18X14 ס"מ.
7-8. שני רישומים מאת אריה נבון. חתומים. 32.5X21 ס"מ, 22X21 ס"מ.
532. רישום מאת שמואל בונים. חתום. 28X22 ס"מ.

מצב כללי טוב. על מרבית העבודות מופיעים סימונים בעפרון ובעט (הוראות לדפוס). מצורף עותק של הספר "איך לעשות מה".

מגילת נייר ארוכה, שנוצרה לכבוד חתונתם של זלמה ומשה פס(?). תל-אביב, 7 ביוני 1942. גרמנית.
גליל נייר; צבעי מים, פסטל ועפרון; תצלומים. גלולה על ידית עץ.

המגילה מעוצבת כיומן חדשות בקולנוע, בהפקת חברת "Perli-Max". ה"יומן" מגולל את סיפור עלייתם ארצה מגרמניה ומפולין של Selma ו-Moische, מספר על חייהם ועיסוקיהם בארץ ועל התאהבותם. יומן החדשות מסופר באיורים ובציורים בהם משולב טקסט, וכלולים בו "פרסומות", ג'ינגלים, הלצות בדיאלקט גרמני בגוון יהודי, הלצות שונות על אופיים של בני הזוג ועל הוויי החיים בארץ ישראל, ותצלומיהם של בני הזוג.
שם משפחתם של בני הזוג לא נזכר (ייתכן שהוא נזכר בקטע הקרוע החסר בתחילת המגילה), אך באחד האיורים נרשם בעברית שמה של הכלה על מעטפה מצוירת: "זלמה פס". כמו כן, על פי המגילה נולדה זלמה בלודוויגסהאפן (Ludwigshafen), גרמניה, ומשה נולד ברדומישל ויילקי (Radomyśl Wielki), פולין, שנייהם בשנת 1921.
לפריט דומה, ראו: מכירת "קדם" מס' 48, פריט 95.

אורך: 580 ס"מ בקירוב, גובה: 13.5 ס"מ. גובה ידית העץ: 27.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. קרעים ונקבים, בהם קרעים חסרים עם פגיעה בטקסט ובאיורים, משוקמים באופן חלק בנייר דבק חומצי (בגב). כתמים.

13 קופות חיסכון ישראליות. [שנות ה-50 עד שנות ה-2000 בקירוב].
פח ברזל; פלסטיק.

אוסף מגוון של קופות חיסכון שנוצרו עבור בנקים ומוסדות פיננסיים ישראליים. באוסף: • קופת "בני חיל", מעוצבת בצורת טנק (בנק אוצר החייל); • קופות "נח – נוער חוסך", אחת מהן מעוצבת כתיבת נח (בנק לאומי); • קופות "אגודת דן חסכן" (בנק הפועלים); • קופות "תכנית חיסכון "אגור" (בנק דיסקונט); • קופת "העגן – חברה לאחריות כלכלית, מעוצבת כספר, עם מנעול ומפתח; • קופת חסכון משפחתי (הלואה וחסכון, חיפה); • ועוד.

גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד בינוני.

מצורף: שני אלבומי תמונות מעוטרים בסמל "אגודת דן חסכן", בנק הפועלים (ללא תמונות).

מטבע דמיוני (מדליה דמוית מטבע עברי קדום), "ירושלם עיר הקודש / דוד המלך ובנו שלמה המלך". [אירופה (המבורג?), המאה ה-16?].

כסף. קוטר: 23 מ"מ.

בצדו האחד של המטבע חומת עיר עם שלושה צריחים ושער, וכתובת בכתב עברי מרובע: "ירושלם / עיר הקודש"; בצדו השני הכתובת: "דוד המלך / ובנו / שלמה המלך". מעוצב בהשראת הכתוב בגמרא: "איזהו מטבע של ירושלים? דוד ושלמה מצד אחד וירושלים עיר הקודש מצד אחר" (בבא קמא צז, ב).

מטבעות דומים, הנבדלים מן המטבע שלפנינו בחלוקת השורות של הכתובת "דוד המלך ובנו שלמה המלך", מתועדים במאמרו של מרדכי נרקיס, "מטבעות עבריות דמיוניות" (כתב העת "מזרח ומערב", כרך שני, חוברת ב', 1928). נרקיס מציין: "המגדל בן 3 הצריחים היה עוד במאה הי"ג סמל מקובל לירושלים בין יהודי ספרד. חותם טודרוס הלוי מהמאה הי"ד וחותם קהלת אשביליה (סיביליה) במאה הי"ג מעידים על כך". שלושת הצריחים מזכירים גם את סמלה של העיר המבורג, וייתכן שהמטבע יוצר בעיר, שהייתה מן המקומות המרכזיים בהם יוצרו מטבעות עבריים דמיוניים.

הדפס המציג מטבע דומה מופיע בספרו של התאולוג הפרוטסטנטי קספר ואזר (Kaspar Waser, 1565-1625), Antiquis Numis Hebraeorum, Chaldaeorum et Syrorum [מטבעות עתיקים עבריים, כשדיים וסוריים] שראה אור בשנת 1605 (עמ' 72).?מטבע זהה נמצא באוסף מוזיאון ישראל, פריט מס' 71.00432.

מטבעות עבריים דמיוניים
במאה ה-15 החלו להופיע באירופה מטבעות עבריים דמיוניים, שעיצובם התבסס על מקורות יהודיים קדומים, התלמוד והמדרשים. חוץ מהמטבע שלפנינו, ידועים מטבע דמיוני של אברהם אבינו (מבוסס אף הוא על בבא קמא צז, ב: "איזהו מטבע של אברהם אבינו זקן וזקינה מצד אחד ובחור ובתולה מצד אחר") ומטבעות המוקדשים ליהושע בן נון, אסתר ומרדכי, ועוד. ראו: יעקב משורר, הצד השלישי של המטבע, עמ' 103-108 (המטבע שלפנינו מתועד בעמוד 104).?הנפוצים שבמטבעות העבריים הדמיוניים הם מטבעות השקל. מטבעות "שקל" דמיוניים החלו להופיע במהלך המאה ה-15 בעיר גרליץ (Görlitz; כיום במדינת סקסוניה, גרמניה).

המצאתם של מטבעות אלה, המכונים "שקלי גרליץ", מיוחסת לגיאורג אמריך (Georg Emmerich), ראש העיר גרליץ, שביקר בארץ ישראל כצליין בשנת 1465 ובשובו לפרוסיה בנה בעירו העתק של קבר ישוע. לצליינים העולים אל המבנה הוצעו למזכרת אסימוני שקל שהוצגו תחילה כהעתק של שקל משלושים השקלים שקיבל יהודה איש קריות מהרומאים עבור הסגרתו של ישוע. מאז נטבעו מטבעות אלה בשינויים קטנים, תחילה ברחבי האימפריה הרומית הקדושה ולאחר מכן בארצות נוספות, והם הפכו לפופולאריים בקרב יהודים ונוצרים כאחד.

טובעי המטבעות הדמיוניים בגרליץ ובמקומות אחרים, לא ראו במו עיניהם שקל יהודי מימי המרד הגדול, ונאלצו להסתמך על תיאורים במקורות היהודיים הקדומים, ועל דמיונם שלהם. כך, בעוד שמטבעות יהודיים עתיקים נושאים כתובות בכתב עברי קדום, על שקלים דמיוניים מופיעות כתובות בכתב עברי מרובע, והם שונים מאוד בעיצובם מהשקלים היהודיים העתיקים. במרוצת השנים נעשו במטבעות אלה שימושים שונים. בין יהודי אירופה שימשו כזכר למצוות מחצית השקל, לשם מתן צדקה, לשם קיום מצוות מתנות לאביונים בחג הפורים, או כקמיע; ייתכן שאף שימשו בתור חמישה סלעים לפדיון הבן.

לקריאה נוספת:

1. Ira Rezak, The Matter of Faith: Numismatic Extrapolation of Biblical Traditions. Médaille, Lisbon: FIDEM, 2013, pp. 51-58.

2. Ira Rezak, Genuine Imitations: Jewish Use of Pseudo-Coins. The Israel Numismatic Journal, 15, 2006, pp. 152-169.

שלושה אסימוני רכבת פלשתינה – Palestine Railway.
אסימונים ממין זה היו בשימוש הכוחות הבריטיים בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, ושימשו לרכישת משקאות.

קוטר: 29 מ"מ. מצב: VF (שניים מהם) ו-F (מנוקה).