מכירה פומבית 054 חלק א' מכירה מקוונת: היסטוריה יהודית וציונית – ספרים – אמנות – צילום – הדפסים ומפות – נומיסמטיקה
- (-) Remove empir filter empir
- העות (53) Apply העות filter
- מאנית (53) Apply מאנית filter
- ישראל, (53) Apply ישראל, filter
- ישראל (53) Apply ישראל filter
- הראשונה (53) Apply הראשונה filter
- העותמאנית (53) Apply העותמאנית filter
- העולם (53) Apply העולם filter
- האימפריה (53) Apply האימפריה filter
- ארץ (53) Apply ארץ filter
- מלחמת (53) Apply מלחמת filter
- העות'מאנית, (53) Apply העות'מאנית, filter
- empire, (53) Apply empire, filter
- eretz (53) Apply eretz filter
- israel (53) Apply israel filter
- israel, (53) Apply israel, filter
- ottoman (53) Apply ottoman filter
- wwi (53) Apply wwi filter
תשע עשרה קבלות המעידות שזוג נעליים נמסר לתושב יהודי בירושלים (חתומות בחתימתו של מקבל הנעליים). הונפקו מטעם "ועד הסיוע המאוחד האמריקני לנגועי המלחמה היהודים", ירושלים, תרפ"א 1921.
בכל קבלה נוסח הצהרה מודפס: "קבלתי מקרן יעקב נתן לונדון, זוג נעליים שתמורתן עולה סך מאה עשרים וחמשה גרו"מ [גרוש מצרי]", ולצדו חתימת המקבל. בשוליים העליונים מופיעה חותמת הוועד ובשוליים התחתונים חותמת נוספת לאישור ("נבחן").
19 קבלות. 21X13 ס"מ בקירוב (שוליים חתוכים בקווים לא-ישרים). מצב כללי טוב. כתמים, קמטים וקרעים קלים בשוליים (קצתם חסרים).
תריסר עיתונים וכתבי-עת עבריים. יפו וירושלים, תרע"א-תר"ץ (1911-1930).
1-2. "החנוך, עתון פדגוגי למורים ולהורים", בעריכת ניסן טורוב. שני גיליונות. יפו, דפוס א. אתין, תרע"א-תרע"ב (1911-1912).
3-6. "מענינא דיומא, קבץ-ארעי לעניני השעה", בעריכת יצחק יעקב ילין. גיליונות א'-ד'. ירושלים, דפוס שמואל הלוי צוקרמן, תרע"ו (1916). בשולי השערים: "רֶוַח ההדפסה לעניים".
7-9. "לפי-שעה, קבץ-ארעי לעניני השעה", בעריכת יצחק יעקב ילין. גיליונות א'-ג'. ירושלים, דפוס רפאל ודפוס פרומקין, תרע"ו (1916). בשולי השערים: "רֶוַח ההדפסה לעניים".
10-11. "ירושלים, שבועון לעם", בעריכת אליהו בלנק. גיליונות 16-17 (שנה ראשונה). ירושלים, תרפ"ט (1929). בשולי השערים: "הפקידות האחראית על טבח הדמים עודה על משמרתה!"
12. "ספר לימוד של הדקדוק העברי" (חלק ב': הפעלים), מאת יצחק יעקב ילין. ירושלים, דפוס י' אביקסיס, תר"ץ (1930).
גודל ומצב משתנים.
שני כרכי גיליונות מגלגוליו הראשונים של עיתון "הארץ":
• "The Palestine News" / "חדשות מהארץ", "התוצאה העברית של שבועון המשלח הצבאי המצרי אשר למחנה הבריטי בארץ האויב הנכבשה. יוצא לאור בכל יום שישי G.H.O. Palestine. מחיר הגיליון: גרוש מצרי אחד". ירושלים-קהיר, 4 באפריל 1918 עד 9 בינואר 1919.
גיליונות א'-מ' (מתוך 53 גיליונות שנדפסו בסך הכול).
כרך גיליונות. 39 ס"מ. מצב כללי טוב. בלאי, כתמים וקרעים קלים. כמה מדפי הגיליונות חתוכים, וידיעות מתוכם חסרות. נקבי תילוע זעירים בדפים ובכריכה, עם פגיעה בטקסט. בלאי, כתמים ופגמים בכריכה.
• "חדשות הארץ, עתון יומי לעניני החיים והספרות – נוסד ע"י י.ל. גולדברג". ירושלים, 18 ביוני 1919 עד 12 בספטמבר 1920.
גיליונות 1-364.
כרך גיליונות. 44 ס"מ. מצב כללי בינוני. כתמים. קרעים, בהם קרעים חסרים (חלק מדפי השער חתוכים וחסרים). נקבי תילוע. חלק מהגיליונות נקצצו בשוליהם העליונים, עם נזק קל לטקסט. פגמים, קרעים ובלאי בכריכה. הכרך לא נבדק לעומק, וייתכן כי חסרים בו מספר גיליונות.
מצורף: גיליון "הארץ", שנה ד, 30 במרץ, 1922.
גלגוליו הראשונים של עיתון "הארץ"
"חדשות מהארץ", המהדורה העברית של השבועון הצבאי הבריטי "The Palestine News", היה העיתון הראשון בעברית שיצא לאור בארץ ישראל אחרי הכיבוש הבריטי, לאחר שבאביב 1917 נסגרו כל העיתונים המקומיים בפקודת השלטון העותומאני. העיתון, שנקט בעמדה ציונית זהירה, הודפס בירושלים וראה אור לראשונה ב-4 באפריל 1918. מערכת העיתון ישבה במצוות הבריטים בקהיר. העיתון חולק חינם לחיילי צבא בריטניה דוברי העברית, וכדי להגדיל את הכנסותיו נמכר גם לאוכלוסייה האזרחית בארץ ישראל. עד אז היו לו 13 מנויים בכל רחבי הארץ, ומספר קוראיו לא רב יותר מזה. בין אפריל 1918 לאפריל 1919 יצאו 53 גיליונות בסך הכול (הגיליון האחרון בכרך שלפנינו יצא ב-9 בינואר).
בראשית שנת 1919 הציע צבא בריטניה להנהלה הציונית לרכוש את העיתון מידיו, אולם בהעדר אמצעים התקשתה התנועה הציונית לגייס את ההון הדרוש בכוחות עצמה ופנתה לעזרתו של הנדבן יצחק לייב גולדברג, שהיה פעיל בתחום העיתונות היהודית וההוצאה לאור. לאחר הפוגה קלה, חודשה הוצאת העיתון ב-18 ביוני 1919, הפעם הזו בירושלים וכעיתון יומי.
ב-2 בדצמבר באותה שנה (גיליון 131), שינה העיתון את שמו ל"הארץ". את אותיות סמליל העיתון – שליווה אותו עד שהוחלף בסמליל האייקוני בעיצובה של פרנצ'סקה ברוך – עיצב זאב ז'בוטינסקי.
البرنامج والقانون – Programme et Status, חוברת מטעם "המפלגה הלאומית הלבנונית". קהיר, דפוס A. Procaccia & Co., 1920. צרפתית וערבית.
חוברת דו לשונית, ערבית-צרפתית, ובה מצע "המפלגה הלאומית הלבנונית"; כוללת שלושה חלקים: תוכנית לייסוד מדינה עצמאית בשטח לבנון; פירוט תקנון המפלגה הלאומית הלבנונית; ונספח אודות ההיסטוריה, הגיאוגרפיה והאתנוגרפיה של לבנון.
"המפלגה הלאומית הלבנונית" (ערבית: الحزب الوطني اللبناني / צרפתית: Parti National Libanais) נוסדה בשנת 1920 בידי קבוצת משכילים נוצרים מקרב הקהילה הלבנונית של מצרים – ודגלה בייסוד מדינה עצמאית בשטחה של לבנון ההיסטורית. בראש המפלגה עמד המשכיל המארוני Habib Bustani. סמוך לאחר הקמתה הדפיסה המפלגה את החוברת שלפנינו והפיצה אותה בקרב בני הקהילה.
נדיר. אינה מופיעה ב-OCLC.
١٢, 19 עמ' (כולל העטיפה). 24 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קמטים. קרעים קלים בשוליים (בעיקר בעטיפה). קרעים וקרעים חסרים לאורך השדרה.
כרזה מטעם ממשלת בריטניה, ובה הכרזה על תחילת המנדט הבריטי על ארץ ישראל. [ארץ ישראל, 1920 בקירוב]. אנגלית.
כרזה מטעם ממשלת בריטניה, ובה נאום שנשא הרברט סמואל, הנציב העליון הראשון, עם כניסתו לתפקיד. הכרזה מבשרת לתושבי ארץ ישראל – יהודים, מוסלמים ונוצרים – על תחילתו של המנדט על ארץ ישראל שהעניק חבר הלאומים לבריטניה, ומפרטת את החוקים שיונהגו בארץ ואת קווי המדיניות שצפויים הבריטים לנקוט בתחומים שונים: בממשל, במיסוי, בדת וביחסים בין הדתות, בפיתוח הארץ בתחומי הכלכלה, הרפואה והתחבורה, טיפוחה של ירושלים וקידום המחקר הארכאולוגי בה, ועוד.
בתחילת הכרזה נדפסה הצהרת המלך ג'ורג' לתושבי ארץ ישראל, שנמסרה להרברט סמואל, ואותה הקריא ביום הקמת ממשלת המנדט, 1 ביולי 1920 (ראו: "קדם", מכירה 80, פריט 14).
57X41 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים קלים. סימני קיפול לאורך ולרוחב.
"פקודת ההגירה", נוסח עברי של תקנות ההגירה הראשונות שפרסמה ממשלת המנדט. "בית הממשלה פלשתינה" [ארמון הנציב בירושלים], 26 אוגוסט 1920.
שלושה עמודי תקנות, מודפסים באותיות גדולות, המסדירים את מדיניות העלייה וההגירה לארץ ישראל תחת ממשלת המנדט – זכות שיבה למגורשי מלחמת העולם הראשונה, חובת שימוש בדרכון, פרטי הרישום עבור כל מהגר, ועוד. חתום בדפוס בעמוד האחרון: "הרברט סמואל, הנציב העליון לפלשתינה (א"י)". עותק ממוספר בשוליים 165.
[3] דף. 32.5 ס"מ. מצב טוב. קו קיפול. מעט כתמים וקמטים. קרעים קלים בשוליים.
הצעת חוקה אנטי-ציונית עבור היישוב העברי בארץ ישראל, עם מכתב אל היועץ המשפטי לממשלה נורמן בנטוויץ'. ירושלים, תרפ"ד 1924.
1. "הצעת חוקה של הקהלה העברית בא"י" [אפריל 1924], טיוטת חוקה המכפיפה את כלל מוסדות היישוב -הועד הלאומי, אספת הנבחרים, הועדות המקומיות- לסמכות מועצת הרבנות הראשית (עם סעיפים מיוחדים העוסקים בבתי הדין, השחיטה, הקבורה וחלוקת כספים).
[4] עמ' (שכפול של הדפסה במכונת כתיבה), 33 ס"מ. מצב בינוני.
2. מכתב ארוך שצורף את הצעת החוקה, ממוען אל היועץ המשפטי לממשלת ארץ ישראל נורמן בנטוויץ' ("בנטוב-איש"); חתום בחתימות-ידם של הרב יעקב מאיר ("נשיא הרבנים הראשיים") והרב שמואל אהרן ובר, מזכיר הרבנות הראשית [1 במאי 1924].
דף אחד חסר (מס' 3).
[4] דף (מתוך חמישה), 33.5 ס"מ. מצב טוב. הדף הראשון בשני עותקים.
The Western or Wailing Wall in Jerusalem, תזכיר מאת שר המושבות הבריטי ליאופולד איימרי. לונדון, His Majesty's Stationary Office, 1928. אנגלית.
"ספר לבן" – מסמך המציג את מדיניות בריטניה ומוגש לאישור הפרלמנט – המוקדש לנושא הכותל המערבי בירושלים; חובר בידי שר המושבות ליאופלד איימרי – ממנסחי "הצהרת בלפור".
בספר תיאור המחלוקת בין היהודים והערבים בנוגע לתפילה ברחבת הכותל, תיאור אירועי יום הכיפורים 1928 (בו הסירו שוטרים בריטים מחיצת תפילה מהרחבה והיכו מתפללים), והצהרה על מדיניות הממשלה הבריטית – הקובעת את זכותם של היהודים לתפילה ברחבה אך אוסרת עליהם להניח בו חפצים קבועים (בהתאם לסטטוס קוו העות'מאני).
בשולי השער רישום בכתב-יד: "M. Reiner, October 1929, Jerusalem" (אולי, עותקו של חתן פרס ישראל למדע מרכוס ריינר, ששימש כשוטר מיוחד במהלך מאורעות תרפ"ט 1929).
6 עמ', 24.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קמטים. קרעים קלים בשוליים. הדף הראשון והאחרון מנותקים.
לקט כרוזים, "תוספות" לגיליונות עתונים וחוברות שנדפסו בעקבות מאורעות ופרעות בארץ ישראל, רובם בשנת תרפ"ט (1929).
• הודעה מס. 1 מטעם עירית תל-אביב, י"ט אב תרפ"ט, שעה 6 בבוקר.
• הודעה מס. 2, י"ט אב תרפ"ט, שעה 10.30 בבוקר (שכפול של מודעה בכתב-יד).
• הוספה ל"הארץ" גיליון תקנ"א.
• שבעה כרוזים –"תוספות" לגיליונות עיתונים, ללא תאריכים, ובהם עדכונים על הנעשה במקומות שונים בארץ (אחד נדפס ב"בית הלבנון" אצל זלמן פבזנר, חיסין 12).
• חוברת מודפסת: התקפה על הישוב היהודי בא"י בתרפ"ט. נדפסה בחיפה.
• חוברת מודפסת: שאלות ההגנה בארץ ישראל, מאת זאב ז'בוטינסקי. חוברת א'. נדפסה בירושלים.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי בינוני-טוב. קמטים, קרעים וכתמים.
![קהליתנו. הוצאת "קבוץ 'השומר הצעיר', כביש חיפה-ג'ידה", תרפ"ב [1922]. מהדורה ראשונה של "קהליתנו" – טקס](https://files.kedem-auctions.com/files/OL54/OL54/38.jpg "\"קְהִליתנו\" – קובץ בהוצאת השומר הצעיר, תרפ\"ב 1922 – מהדורה ראשונה")
קהליתנו. הוצאת "קבוץ 'השומר הצעיר', כביש חיפה-ג'ידה", תרפ"ב [1922].
מהדורה ראשונה של "קהליתנו" – טקסט ייחודי המורכב משיחות, קטעי יומן, מכתבים ושירים מאת עשרים ושבעה חברי קבוצת "ביתניה עילית", ראשוני החלוצים של תנועת "השומר הצעיר" בארץ (בין הכותבים: שמואל הוגו ברגמן, אליהו רפפורט, מיכאל אסף, נתן אגמון, ואחרים). הקובץ פורסם באביב 1922, כאשר עסקו חברי הקבוצה בסלילת כביש ג'דה-חיפה, והציג לראשונה בפני אנשי היישוב את השקפתם הייחודית, רעיונותיהם ועולמם של אנשי "השומר הצעיר" – מתנועות העבודה החשובות והמשפיעות בתקופת היישוב.
213, [1] עמ'. 21X16 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. רישומי עפרון בשולי חלק מהדפים. חותמות דיו. כריכה ודפי בטנה חדשים, בלויים מעט.
מכתב בכתב-יד ושלוש חוברות מאת יעקב ישראל מלכוב. יפו ותל-אביב, שנות ה-20.
יעקב מלכוב (1875-1931) – חסיד חב"ד, עיתונאי עברי וחבר ועד קהילת יהודי יפו ותל-אביב; בעליו של בית מלון יפואי שהיה חלק מנופה של תל-אביב בראשית ימיה. דמותו הונצחה ברומן "תמול שלשום" מאת ש"י עגנון, ובכמה מסיפוריו. לפנינו מכתב בכתב-יד ומספר חוברות שפרסם במהדורות קטנות לאורך חייו:
1. מכתב בכתב-ידו של יעקב מלכוב לעורכי "קול ישראל". יפו, ללא תאריך. חתום "יעקב מלכוב". בעניין הדפסת מאמרים של מלכוב ושל אחרים: "וכמו להכעיס לא מצאו חן המאמרים האלה בעיני המבקרים שלכם...".
2. אחרי מות קדושים, מאת יעקב ישראל בר' אליעזר מלכוב. יפו, דפוס מ. שהם, [תרפ"ד, 1923]. מאמר ביקורת העוסק באליעזר בן-יהודה ומקס נורדאו. 14, [2] עמ', 15 ס"מ.
3. ממצרים ועד הנה, מאמרים מענינים מאד על כל מה שעבר על תושבי ארץ-ישראל מיום התחלת המלחמה העולמית בשנת ותרעד הארץ עד היום הזה, מאת יעקב ישראל בר' אליעזר מלכוב. תל-אביב, דפוס "אחדות", תרפ"ב [1922]. 64 עמ', 20 ס"מ.
4. פורים-רב מטעם ושיף-רבי לעיה"ק ירושלם ואגפיה ולעיה"ק יפו ואגפיה. הוצאת "חברת אנדרלמוסיה באה לעולם". יפו, דפוס מ. שהם, [תרפ"ב]. גיליון מס' 80. חוברת היתולית לפורים, בעריכת יעקב מלכוב. 23, [1] עמ', 23 ס"מ.
גודל ומצב משתנים. המכתב במצב בינוני.
שישה פרסומים סאטיריים, פארודיים והומוריסטיים, חלקם בנוסח הגמרא או טקסטים יהודיים קדומים:
1. מסכת שטרות, הוצאת ש. ב. שווארצבערג, ורשה, 1894.
2. מסכת אדמונים מן תלמוד בולשבי, מאת אבשלם בר דרומא. תל-אביב, תרפ"ג [1923].
3. בעולם הסטירה וההומר [החומר], או פלפלא חריפתא, מאת ב. ז. גפן. תל-אביב, תרפ"ח [1928].
4. מסכת פרוהבישן מן תלמוד בטלי, מאת גרשון קיש. ברוקלין, ניו-יורק, 1929.
5. ספר דברים כדורבונות (!) וחזיון החיים, מאת הרב המשורר יעקב לבנוני. [ירושלים, תרצ"ה 1935 בקירוב].
6. חד גדיא, חוברת הומוריסטית חד-פעמית, בעריכת ש. י. צביאלי. תל-אביב, פסח תשי"ג [1953].
מצורף: ספר הבדיחה והחדוד, מאת אלתר דרויאנוב. הוצאת "אמנות", פרנקפורט על המיין, 1923.
גודל ומצב משתנים. מרבית החוברות נתונות בעטיפתן המקורית, וכרוכות בכריכה קשה, חדשה.