מכירה פומבית 053 ספרי קודש עתיקים, חסידות וקבלה – מכתבים וכתבי-יד – חפצים ותצלומים
- book (273) Apply book filter
- ספרי (188) Apply ספרי filter
- חסידות (111) Apply חסידות filter
- rabbi (85) Apply rabbi filter
- print (66) Apply print filter
- chassid (62) Apply chassid filter
- rebb (60) Apply rebb filter
- letter (51) Apply letter filter
- דפוס (44) Apply דפוס filter
- יד (44) Apply יד filter
- manuscript (44) Apply manuscript filter
- item (42) Apply item filter
- ורבני (41) Apply ורבני filter
- רי (41) Apply רי filter
- אדמורי (41) Apply אדמורי filter
- אדמו (41) Apply אדמו filter
- אדמו"רי (41) Apply אדמו"רי filter
- כתבי (39) Apply כתבי filter
- ודברי (38) Apply ודברי filter
- וספרים (37) Apply וספרים filter
- יסוד (37) Apply יסוד filter
- מכתבים (37) Apply מכתבים filter
- שונים (37) Apply שונים filter
- classic (37) Apply classic filter
- miscellanea (37) Apply miscellanea filter
- חבד (32) Apply חבד filter
- יהדות (32) Apply יהדות filter
- חב (32) Apply חב filter
- חב"ד (32) Apply חב"ד filter
- chabad (32) Apply chabad filter
- jewri (32) Apply jewri filter
- ספרים (29) Apply ספרים filter
- דפוסי (28) Apply דפוסי filter
- איטליה (26) Apply איטליה filter
- italian (26) Apply italian filter
- הונגריה (24) Apply הונגריה filter
- וטרנסילבניה (24) Apply וטרנסילבניה filter
- hungari (24) Apply hungari filter
- transylvania (24) Apply transylvania filter
- סידורים (22) Apply סידורים filter
- ותפילות (22) Apply ותפילות filter
- prayer (22) Apply prayer filter
- siddurim (22) Apply siddurim filter
- המזרח (19) Apply המזרח filter
- countri (19) Apply countri filter
- eastern (19) Apply eastern filter
- centuri (18) Apply centuri filter
- dean (18) Apply dean filter
- earli (18) Apply earli filter
- jerusalem (18) Apply jerusalem filter
ספר הזהר, מדרשי קבלה מאת התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי. חלק א', בראשית. [מנטובה, דפוס השותפים מאיר בן אפרים מפדובה ויעקב בן נפתלי הכהן מגאזולו, שי"ח 1558 – עותק חסר שער ודפים רבים]. הדפסה ראשונה של ספר הזוהר, לאחר שבמשך כתשעים השנים הראשונות למלאכת הדפוס לא ניתנה רשות רבנים להדפיסו.
מספר הגהות ארוכות, ועוד כמאה רישומים שונים, תיקוני נוסח והגהות קצרות בכתב-יד מזרחי. חלק מהרישומים מעידים על סדרי הלימוד בספר זה בשנות התק"כ-התק"פ בקירוב. חלק מההגהות הינן כנראה העתקה מהגהות רבי יעקב ווילנא ומקובלים אחרים שנדפסו במהדורות הבאות של ספר הזוהר.
עותק חסר ופגום: יד-יו, יח-עט, פא-צה, צט-קכג, קכה-רכא, רמב-רמד דף (כ-206 דף מתוך 259 במקור: [8], רנא דף – סה"כ חסרים כ-53 דף). 21 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים ובלאי רב. קרעים וסימני עש, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט. בשלשת הדפים האחרונים: השלמות נייר עם הוספת הטקסט החסר בכתב-יד. רוב הדפים מנותקים. ללא כריכה.
ספר תיקוני הזהר, שחבר התנא רבי שמעון בר יוחאי, עם פירוש רבי משה זכות – הרמ"ז. ליוורנו, דפוס אברהם יצחק קאשטילו ואליעזר סעדון, [תקמ"ט 1789].
אחד מחידושיה של מהדורה זו הוא פירוש הרמ"ז, שנדפס בסוף הספר (על פי העתקה של תלמידו הרב"ך שהגיעה לידי המדפיסים).
השותפים בהוצאת מהדורת תיקוני הזוהר שלפנינו, היו חכמי ליוורנו מבני חבורתו ומקורביו של החיד"א (שישב אז בליוורנו): רבי יעקב נוניס ואיס [רבה של ליוורנו, מזכיר את החיד"א ואת חיבוריו בכל סימן בספרו בהערצת תלמיד לרבו, והחיד"א מצדו מכנהו: "אהובינו יקירנו החכם השלם והכולל..."] ורבי אברהם אלנקאר [רב ומקובל, מחכמי פאס, השתקע בליוורנו והיה למקורבו של החיד"א. התפרסם במחזור "זכור לאברהם", שהדפיס בליוורנו בעזרת ובהדרכת החיד"א]. גם רבי אליעזר סעדון, מתלמידי החכמים הצעירים בליוורנו, היה מקורב מאד אל החיד"א והדפיס את רוב חיבוריו בבית הדפוס שלו (תחילה עם שותפו רבי אברהם יצחק קאשטילו, ולאחר פטירת האחרון נותר בית הדפוס בבעלותו בלבד). במכירת קדם 75, פריט 82, הופיע עותק יחידאי מהוצאה זו, שהודפס במיוחד בשביל החיד"א (בשער העותק הנ"ל נדפס המשפט: "נדפס לשם גדול מרבן הרב המופלא... כמוהר"ר חיים יוסף דוד אזולאי נר"ו...").
הגהות קצרות בכתיבה איטלקית. רישום בעלות בשער: "הלל סגרי". רישומים מחוקים בדיו.
[4], קסו דף. 22 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. סימני עש במספר דפים. רישומים. כריכת עור ישנה. מעט פגומה.
ספר שפע טל, מפתח לחכמת הקבלה, מאת רבי שבתי שעפטל הורוויץ מפראג. פרנקפורט דמיין, דפוס שמעון טריר כ"ץ שלי"ט [בבית דפוסו של המדפיס יוהאן קעלנר], [תע"ט 1719]. מהדורה שניה. איורים ותרשימים קבליים.
העותק של רבי קאפל רייך ראב"ד בודפשט. חותמות בדף השער ובדף ב': "קאפל רייך אב"ד דקהל יראים פעסט".
בדף השער, רישומי בעלות נוספים וחתימות עתיקות.
הגאון המפורסם רבי קאפל רייך (תקצ"ח-תרפ"ט), גאון ותלמיד חכם, מגדולי המנהיגים של היהדות האורתודוקסית בהונגריה. נכד רבי יעקב קאפל חריף אב"ד ווערבוי בעל "חידושי יעב"ץ". תלמיד ה"כתב סופר". חתנו וממלא מקומו ברבנות של רבי ישראל שויער אב"ד סאבאטישט. משנת תרל"ב אב"ד ווערבוי, ומשנת תר"נ ראב"ד בודפשט ומנהיג הלשכה האורתודוקסית של קהילות הונגריה. למעלה מחמישים שנה עמד בראש היהדות האורתודוקסית בהונגריה, והנהיגה ביד רמה ובתבונה.
[2], ג, ה-טז, יח-נג, נג-סב, סד-סו, סו-עד, עו-פ דף. חסר דף ד (עם שני איורים). 32 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים. בלאי. סימני עש וקרעים, בהם קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט. כריכה ישנה, בלויה ומנותקת, עם שדרה קרועה.
שלושה ספרי קבלה מדפוסי ירושלים, עם חותמות ורישומי בעלות של חכמי צפת במאה ה-19:
• ספר שער הפסוקים וספר הליקוטין, מאת רבי חיים ויטאל. ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, [תרכ"ג 1863]. עותק שונה, בו משולבים שני דפי השער של שער הפסוקים ושער הליקוטין בדף שער אחד. ש' הלוי, מס' 91.
• ספר שער ההקדמות, השער הראשון משמונה שערים שחיבר רבינו חיים ויטאל מתורת רבו האר"י. ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, [תרכ"ה 1865]. ש' הלוי, מס' 117.
• ספר שער הכונות, מאת רבי חיים ויטאל. ירושלים, דפוס יואל משה בהר"ם [ב"ר מרדכי סאלאמאן], תרל"ג [1873]. ש' הלוי, מס' 198.
בשלושת הספרים חותמות (ובחלקם גם רישומי בעלות ורישומי דברי תורה) של חכמי צפת: השד"ר רבי חיים יעקב הכהן פיינשטיין, ורבי רפאל ברא"ד אב"ד בוטושאן.
רבי חיים יעקב הכהן פיינשטיין (ת"ר-תרס"א), עלה בצעירותו מיאס לעיה"ק צפת, והיה מגדולי החכמים בה. במשך השנים נסע כשד"ר צפת לתימן וערי הודו, שם הוציא לאור את ספריו: "אמרי שבת", "משבית מלחמות" ו"תורת אמך".
רבי רפאל ברא"ד, אב"ד בוטושאן, מחכמי צפת בסוף המאה ה-19. התכתב בהלכה עם רבי שלמה קלוגר, עם רבי יוסף שאול נתנזון ועוד. הסכים על ספרו של רבי חיים יעקב הכהן הנ"ל, "אמרי שבת".
3 ספרים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים. כריכות ישנות, פגומות.
שני סידורי הרש"ש, ירושלים תרע"ב-תרע"ו:
• סידור תפלה, עם כוונות המקובל רבי שלום שרעבי (רש"ש). ירושלים, דפוס שמואל צוקערמאן, תרע"ו [1916]. הסכמות מגדולי ירושלים ומהאדמו"ר בעל ה"דרכי תשובה" ממונקאטש. תשעה חלקים בשני כרכים.
במשך שנים רבות נשמר סידור הרש"ש בכתבי-יד ולא נדפס כלל בכוונה תחילה. התפילה בכתבי-יד של הסידור היתה נחלתם של המקובלים המכוונים בלבד. רק בשנת תרע"א הוחלט להביאו לדפוס ביוזמתם של כמה מחכמי המקובלים האשכנזים בישיבת "שער השמים" בירושלים. חלקו הראשון נדפס בשנת תרע"א וחלקו השני בשנת תרע"ב. החלקים ג-ט נדפסו כנראה מאוחר יותר בשנת תרע"ו (באותה עת נדפסו בשנית שני החלקים הראשונים). ראו: הרב משה הלל, סידור כוונות הרש"ש – בין מסורת לחידוש, קובץ מכילתא, גליון א – כסליו תש"פ, עמ' 133-158. לפנינו המהדורה השלמה של שנת תרע"ו.
בכרך הראשון, חותמות "אוצר הספרים שע"י ישיבת לפלגות ראובן"; וחותמות האדמו"ר מוויעלפולי-ירושלים רבי "דוד ארי' בריזל"; "ספרי'ה וויעלעפאלי, נוסדה ע"י נכדו... ר' משה ליפשיץ שליט"א, אדמו"ר מפילדלפיא, וע"י בנו הרב ר' חיים אורי ליפשיץ שליט"א".
תשעת החלקים כרוכים בשני כרכים (א-ד; ה-ט). חלק א: [2], פו דף. חלק ב: קסא דף. חלק ג: לו דף. חלק ד: קטו דף. חלק ה: מד דף. חלק ו: יב דף. חלק ז: צט, ס-סג דף. חלק ח: סח דף. חלק ט: כא דף. 21-22.5 ס"מ. נייר איכותי במרבית הדפים. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. לכרך ראשון כריכה ישנה, מעט פגומה. לכרך שני, כריכה חדשה.
• ספר שר שלום, כוונות זמניות לסדר ליל פסח וכוונות חנוכה ופורים, מסידור הרב השמ"ש – רבי שלום מזרחי שרעבי (הרש"ש), בהוצאת רבי חיים שאול דוויך הכהן (הרב השד"ה, ראש ישיבת המקובלים "רחובות הנהר"), ורבי אליהו יעקב לעג'ימי. ירושלים, דפוס האחים ליפשיטץ, תרע"ב [1912]. מהדורה ראשונה.
[1], נג דף. 18 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. חותמות. כריכה חדשה.
אוסף ספרי קבלה ומוסר, פילוסופיה ומחשבת ישראל, שנדפסו בשנות הת"ר:
• ספר משמיע ישועה, ביאור מאמרי התלמוד והמדרש על ימי הגאולה, מאת רבינו דון יצחק אברבנאל. קניגסברג, דפוס אלבערט ראסבאך, תרכ"א 1860.
• ספר אור תורה, חלק א' – חלק חמישי מן מקור חיים, וחלק ב' – על חמש מגילות, מאת רבי מרדכי חיים זעליגסבערג. חלק א', פרנקפורט, דפוס H. L. Broenner, תרי"ט 1859. חלק ב, לייפציג, דפוס אזקאר ליינער, [תר"כ] 1860. שער נפרד לכל חלק. ללא החלק השלישי על ההפטרות. רישום בעלות בדף המגן וחתימות של "הק' ישראל חיים שווארץ", רב בבית יחזקאל, בודפסט תש"ט.
• ספר הכוזרי, "יסדו החכם החבר ר' יצחק הסנגרי ז"ל... חברו בלשון ערבי החכם... רבי יהודה הלוי". לבוב (למברג), דפוס A. Druker, [תרכ"ו] 1866. חתימה בדף השער: "הק' משה ישיע שווארטץ".
כרוך עם: ספר המדות לאריסטוטליס, חלק ראשון הכולל חמישה ספרים ראשונים, וחלק שני הכולל חמישה ספרים אחרונים, עם פירוש מאת רבי יצחק (איצק) סטנוב. לבוב (למברג), דפוס אורי זאב וואלף סאלאט, [תרכ"ז] 1867. שער נפרד לכל חלק.
• ספר שפע טל, מפתח לחכמת הקבלה, מאת רבי שבתי שעפטל הורוויץ מפראג. [וורשא, ללא שם מדפיס תר"ל 1870]. שער מזוייף. פרטי המהדורה בדף השער מופיעים באופן מטעה כמו במהדורה הראשונה, הנאוויאה (הנאו), שע"ב 1612.
• ספר נשמת חיים, דרושים על עניין הנשמה, גלגולי נשמות והשארות הנפש, מאת מנשה בן ישראל. וורשא, דפוס חיים קעלטער, [אחרי תרל"ו 1876]. דפוס סטראוטיפי של מהדורת תרל"ו. חתימה בדף השער: "לה"ו הק' שמואל אויש...".
• ספר חסד לאברהם, מאת המקובל רבי אברהם אזולאי מחברון (סבו-זקנו של החיד"א). ווילנא, דפוס יהודא ליב מ"ץ, תרל"ז 1877.
• ספר ליקוטי שושנים, מאת המקובל הקדוש רבי שמשון מאוסטרופולי. מונקאטש, דפוס קאהן עט פריעד, [תרס"ב 1902].
• ספר גבעת שאול, דרושים על פרשות התורה, מאת רבי שאול הלוי מורטירא. וורשא, דפוס ישראל אלאפין, [תרע"ב] 1912.
• ספר מגן דוד, פירוש על האותיות בדרך הקבלה, מאת רבי דוד בן שלמה אבי זמרא (הרדב"ז). מונקאטש, דפוס קאהן עט פריעד, [תרע"ב] 1912.
• ספר מטה דן – כוזרי שני, מאת רבי דוד ניטו. וורשא, דפוס האחים לעווין-עפשטיין, [תרע"ד 1914?. דפוס סטריאוטיפי של אחת המהדורות הקודמות]. בדף השער הקדשה בכתב-יד, אל "הרב הגאון... אב"ד טענקא", בחתימת: "הק' יונה שי....[?]".
• ספר דרך תבונות, מאת רבי משה חיים לוצאטו – הרמח"ל. וורשא, דפוס האחים לוין-עפשטין ושותפם, [אחר תר"פ 1920. דפוס סטראוטיפי של מהדורת וורשא תרמ"ג].
12 ספרים ב-11 כרכים. גודל ומצב משתנים. רישומי בלות וחותמות. כריכות ישנות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
אוסף ארבעה מספרי הגר"א מווילנא, בשני כרכים:
• ספר מגילת אסתר, עם ביאור מאת הגאון מווילנא. ירושלים, דפוס יואל משה בהר"ם [סלומון], תרל"ב [1872].
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 127; ש' הלוי, מס' 177.
ביאור רבינו הגר"א על מגילת אסתר כבר נזכר בהקדמת בני הגר"א לספר "פירוש על כמה אגדות" (ווילנא, תק"ס). החיבור הופיע לראשונה בברלין בשנת תרט"ז בהעלם שם הגר"א. במהדורה שלפנינו נדפס רק הביאור על דרך הפשט, והיא מהדורת-אב לכל המהדורות שבאו אחריה.
כרוך עם הספרים:
• ספר ליקוטי תורה מהגאון רבינו אליהו מווילנא, ווארשא, תרנ"ט [1899]. מהדורה ראשונה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 927.
• ספר אמרי נועם, חידושים מהגר"א על מסכת ברכות ועוד מסכתות. ווארשא, דפוס יעקב זאב אונטערהענדלער, תרנ"ט 1899. מהדורה ראשונה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 426.
מגילת אסתר: יג דף. 20.5 ס"מ בקירוב. נייר איכותי. מצב טוב. כתמים. קרעים קלים בשולי מספר דפים. ליקוטי תורה: יא דף. אמרי נועם: [5], 6-112 עמ' (חסרים 2 דפים בסוף: 113-116 עמ'). 22.5 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב בינוני. כתמים, בלאי וקרעים. קרעים בדפים לא-לב ובדפים אחרונים. דפים מנותקים. כריכה ישנה ובלויה.
• סידור הגר"א בנגלה ובנסתר, עם ביאורים וכוונות על פי הקבלה מתוך "סידור כ"י [כתב יד] לרבינו הגר"א", בעריכת הגאון המקובל רבי נפתלי הירץ הלוי אב"ד יפו. חלק ראשון ושני. ירושלים, דפוס הרי"ן לעווי, תרנ"ה-תרנ"ח [1898-1895]. שני שערים לחלק הראשון. הראשון בהדפסה צבעונית.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 480.
שני החלקים בכרך אחד. חלק ראשון: [5], קסד דף. חלק שני: [1], קס דף. 22 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי וקרעים. דפים מנותקים. כריכה ישנה, רופפת ובלויה. דבק-בד על השדרה.
ספר תומר דבורה להרמ"ק, עם אגרת המוסר מאת רבי ישראל מסלנט. [קניגסברג, ללא שם מדפיס, תרי"ח 1858]. מהדורה ראשונה של אגרת המוסר לרבי ישראל מסלנט, שנדפסה בחייו.
בחלקו התחתון של דף השער נדפסה הערה מאת המו"ל שהעלים שמו, ומיוחסת לרבי ישראל מסלנט: "ולמען זכות הרבים לעורר לבם לפקח על נפשם ולזרזם ללמוד המוסרי נלוה אליו עוד מכתב מאחד מגאוני זמנינו גדול בישראל שמו וקראתי שם המכתב כשמו כן הוא גאון ישראל". בראש הספר "תומר דבורה" מופיעה הקדמה מוסרית ארוכה, תחת הכותרת "הערה" – שכפי המקובל, כותבה האנונימי הוא תלמידו הגדול של רבי ישראל מסלנט, הגאון הצדיק רבי שמחה זיסל זיו-ברוידא "הסבא מקלם"
לימוד הספר "תומר דבורה" היה חביב מאד אצל גדולי "תנועת המוסר", ולא לחינם פרסם רבי ישראל מסלנט את עיקרי תורת המוסר שהנחיל לדורות יחד עם הספר "תומר דבורה". תלמידו הגדול הגרש"ז זיו "הסבא מקלם" היה קובע לימוד תמידי בספר "תומר דבורה", והיה רגיל לומר כי הספר תומר דבורה הוא השולחן ערוך של הנהגת המידות. בישיבת קלם גם היה נהוג ללמוד ספר זה בכל יום "עשירי קודש" שהיה נהוג שם (בכל יום עשירי, מלאחר יום כיפור עד סוף השנה, היו מתאספים גדולי המוסר ליום "עשירי קודש", ועוסקים יחד בתשובה, לימוד המוסר, תעניות ותחנונים)
כרוך בראשו עם:
ספר תנא דבי אליהו. לבוב (למברג), דפוס M.F. Poremba, [תרכ"ה] 1865.
ספר עבודת הקודש לחיד"א. יוזעפאף, דפוס דוד סעדי’ ישעי’ וואקס, תר"ד 1844.
שלושה ספרים בכרך אחד. תנא דבי אליהו: [93] דף. חסרים מספר דפים באמצע. עבודת הקודש: לו דף (על נייר כחלחל). תומר דבורה ואגרת המוסר: 50 עמ'. חסר דף אחרון. 18 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט בשני הספרים הנוספים. כריכה ישנה, בלויה.
אוסף שלושה ספרים מאת חכמי ליטא:
• ספר תבונה, כתב-העת בעריכת רבי ישראל ליפקין מסלאנט, אבי "תנועת המוסר" – עם חדושי תורה מגדולי ישראל, בנושאים שונים: שאלות ותשובות, חקירות, חדושים וביאורים, דרושים, ועוד. מעמל-קניגסברג, דפוס א’ זאלאמאן (August Stobbe) ודפוס אלבערט ראסבאך, [תרכ"א-תרכ"ב 1861]. בדף המגן רישום בעלות של רבי ברוך עסמאן מקיוב (הגאון החריף בעל "חד וחלק").
• ספר בית הלוי, קונטרסים על קצת הלכות, חדושים מאת רבי יוסף דובער סולוביצ'יק אב"ד בריסק דליטא. ווילנא, דפוס דובער ציונס’זאהן, תרע"א [1911]. חלק שלישי מספר בית הלוי, בו רוכזו חידושי ההלכה שנדפסו בסוף כל חלק.
• ספר זכרון משה, על תלמוד ירושלמי, מאת רבי משה פינסקער. לונדון, דפוס העקני פרעסס, תרצ"ד [1934]. עם הסכמת רבי יחזקאל אברמסקי.
3 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות ישנות.
אוסף גדול ומגוון של למעלה מעשרים ספרים מתורתם של חכמי ליטא, במאה ה-19: ספרי שו"ת והלכה, חידושים על תלמוד בבלי וירושלמי, ועוד. רובם מהדורות ראשונות שנדפסו בחיי המחברים.
• ספר משכנות יעקב, שו"ת מארבע חלקי שולחן ערוך, מאת רבי יעקב אב"ד קארלין. ווילנא, דפוס מנחם מן בן ברוך ושמחה זימל בן מנחם נחום, תקצ"ח 1837. רישומי בעלות וחתימות של "משה עפשטיין"; "ר' אברהם יצחק בר"ב משה עפשטיין".
• ספר כרם שלמה, מאת רבי שלמה אהרן זעליג מקמניץ דליטא. וורשא, דפוס דוד שקלאווער, [תר"א] 1841.
• שו"ת עמק יהושע, מאת רבי יהושע איזיק שפירא (רבי אייזיל חריף) אב"ד , חלקים א-ב. וורשא, דפוס אביגדור בן יואל Lebenssohn, [תר"ב] 1842. החלק הראשון כרוך אחרי החלק השני, וחסרים בראשו כמה דפים. חותמת של רבי "נחום כהנא שפירא, פעה"ק ירושלם תובב"א".
• ספר נועם ירושלמי, ביאור על הירושלמי, מאת רבי יהושע איזיק שפירא (רבי אייזיל חריף) אב"ד סלונים. ווילנא, דפוסי שמואל יוסף פין ואברהם צבי ראזענקראנץ; אברהם יצחק דווארזעץ, [תרכ"ג-]תרכ"ט 1863-1869. ארבעת החלקים בארבעה כרכים. חותמות "בנימין בנציון ב"ר משה ליב זצ"ל, זשוק קאסאווע".
• ספר רצון יראים, מאת רבי חיים בן שמחה. ווילנא, דפוס יוסף ראובן ראם, תרי"ט 1859.
• שו"ת תשובת שמואל, מאת רבי שמואל מאמדור בעל "בית שמואל". ווילנא, דפוס יוסף ראובן ראם, תרי"ט 1859. חותמות "בית מדרש לתורת ארץ-ישראל, פתח-תקוה".
• ספר אבן משה, חידושים על הש"ס, מאת רבי משה ב"ר יעקב אהרן מבריסק דליטא, ובנו רבי אליעזר פרלמוטר. וורשה, דפוס צבי יעקב באמבערג, [תרי"ט] 1859. חותמת "ישיבת הבחורים תורה ויראה" בירושלים.
• ספר סדר גיטין וחליצה, מאת רבי מיכל מקראקא, עם ביאור מאת רבי אברהם צבי הירש אייזינשטאט. ווילנא, דפוס יוסף ראובן ראם, תרכ"ג 1863. חותמות "חותם ביהכנ"ס בית מנחם דכולל חסידים חב"ד הי"ו פה עה"ק ירושלם תוב"ב"; "היכל התלמוד, תל-אביב".
• ספר טיב שמות גיטין, קיצור מתמצית ספר טיב גיטין, מאת רבי דב בר קרסיק. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרל"ג 1873.
• ספר בנין ירושלים, אגדות הירושלמי, עם הגהות הגר"א מווילנא (על סדר זרעים ומסכת שקלים), ועוד, מאת רבי נח חיים לוין מקוברין. [וורשא, ללא שם דפוס, תרכ"ד 1864]. חותמת "Rabbiner Dr. A. Neuwirth, Berlin".
• ספר זאת תורת האדם, מאת רבי אהרן מאולקסיניץ. אודסה, דפוס מ. א. בעלינסאן, תרכ"ה [1865]. חתימה וחותמת של המגיד הירושלמי רבי "נטע צבי ווייס יליד ירושלם עה"ק".
• ספר איי הים, על אגדות הש"ס, מאת רבי יהודה ליב הלוי עדיל מסלונים, חלק ראשון. וורשא, דפוס שמואל ארגעלבראנד, תרכ"ה 1865. חותמת רבי "שלום לנדמן, רב מושבה גרמנית חיפה".
• שו"ת פרי יצחק, מאת רבי יצחק בלזר אב"ד פטרבורג. ווילנא, דפוס יהודה ליב מ"ץ, תרמ"א 1881. חותמות "אהרן ב"ר יוסף הכהן".
• ספר ברכת ראש, על מסכת ברכות, מאת רבי אשר הכהן אשכנזי אב"ד שערשוב. פיעטרקוב, דפוס פייבל בעלכאטאווסקי, [תרנ"א] 1891.
כרוך עם ספר שארית הברכה, מאת רבי אשר הכהן אשכנזי אב"ד שערשוב. פיעטרקוב, דפוס פייבל בעלכאטאווסקי, [תרנ"א] 1891.
• שו"ת משיב דבר, מאת רבי נפתלי צבי יהודא ברלין – הנצי"ב מוולוז'ין, חלקים א-ב, עם קונטרס "דבר השמיטה". וורשא, דפוס מאיר יחיאל האלטער ומאיר אייזענשטאדט, תרנ"ד 1894. מהדורה ראשונה. רישום בעלות: "מספרי יצחק עפשטיין".
• שו"ת בית יצחק, מאת רבי יצחק דאנציג מרבני פטרבורג, חלק שני (או"ח וחו"מ). וורשא, דפוס אפרים בוימריטטער, תר"ס 1900.
• ספר יסוד יצחק, על התורה, מאת רבי יצחק דאנציג מרבני פטרבורג, חלק ראשון – בראשית. ווארשא, דפוס חיים קעלטער, תרמ"ח 1888.
• ספר יסוד יצחק, על התורה, מאת רבי יצחק דאנציג מרבני פטרבורג, חלק שני – שמות. פטרבורג, דפוס בעהרמאן וראביאוויטץ, תרנ"ב 1892.
• ספר נטע שעשועים, על הש"ס, מאת רבי נתן נטע (בוירסקי) אב"ד סטאראסעליא. ווילנא, דפוס יהודא ליב מ"ץ, תרס"א 1901.
• ספר בית דוד, עם פרי עץ חיים, מאת רבי דוד טבל רבה של מינסק (בעל ה"נחלת דוד"). ירושלים, דפוס הרא"ל כהנא, תרס"ד 1904. שער מעטפת, עם תמונת בנין "ישיבת מאה שערים".
23 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
אוסף גדול ומגוון של ספרים מרבנים וראשי ישיבות בליטא, ספרי שו"ת והלכה, דרוש ועוד, רובן ממהדורות ראשונות שנדפסו בשנות הת"ר בקירוב, 1880-1940 בקירוב:
• ספר העיטור, עם ביאור שער החדש, מאת רבי מאיר יונה שאטץ אב"ד סוויסלאץ (בעל "הר המוריה"), חלק ראשון. וורשא, דפוס יוסף אונטערהענדלער, [תרמ"ג] 1883. חותמות "חברה פרחי שושנים בקלויז חדש..."; חותמות ישיבת כנסת ישראל – סלבודקה.
• שו"ת פרי יצחק, מאת רבי יצחק בלזר אב"ד פטרבורג. ווילנא, דפוס יהודה ליב מ"ץ, תרמ"א 1881.
• ספר אור שמח, מאת רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק, חלק רביעי (נזיקין-שופטים). וורשא, דפוס ישראל ברוך אלאפין, תרס"ד [1904].
• ספר לפלגות ראובן, מאת רבי זליג ראובן בענגיס אב"ד באדקי (קלווריה, ו"העדה החרדית" בירושלים), חלק ראשון: פיעטרקוב, דפוס נתן נטע קראנענבערג, תרס"ו 1906; חלק שביעי: ירושלים, דפוס בית יתומים דיסקין, [תש"י 1950]. שני כרכים. בכרך הראשון, חותמת המחבר וחתימת רבי יצחק עפשטיין.
• שו"ת שארית יעקב, מאת רבי יעקב דעניזאהן אב"ד ליבויא (קורלנד), חלק שני. סאספאלא, דפוס מאיר קלויזנער, תרע"א [1911]. חותמות רבי "יעקב בן ציון הכהן מענדעלסאן, חופ"ק גלאסנא".
• ספר ערכי הספיקות, מאת רבי משה אהרן לעווין, חלק ראשון. ווילנא, דפוס שרגא פייבל גארבער, [תרע"ב 1912]. חותמות ורישומי בעלות של "בהמ"ד דר' עקיבא באברויסק".
• תשובות רבי אליעזר, מאת רבי אליעזר גורדון אב"ד וראש ישיבת טעלז. פיעטרקוב, דפוס מרדכי צעדערבוים, תרע"ג 1913. חותמות ישיבת כנסת ישראל – סלבודקה.
• שו"ת דגל ראובן, מאת רבי ראובן כ"ץ אב"ד אמדור (ופתח תקוה), חלק ראשון. וורשא, דפוס Sikora a Mylner, [תרפ"ג 1923]. חותמת המחבר.
• שו"ת וחידושים צבי גאון יעקב, מאת רבי צבי יעקב אופנהיים אב"ד קלם. ריגא, דפוס "Splendid", תרפ"ט [1929].
• ספר עבודת לוי, בענייני קדשים וטהרה, מאת רבי יעקב יצחק הלוי רודרמן. קיידאן, דפוס מובשוביץ וכהן, תר"צ 1930.
• שו"ת דבר אברהם, מאת רבי אברהם דובער כהנא שפירא אב"ד קובנא, חלק ראשון. קיידאן, דפוס מובשוביץ וכהן, תר"צ 1930. מהדורה שניה עם הוספות ותיקונים.
• ספר זרע יצחק, פלפולים ועניינים שונים, מאת רבי חיים יצחק שילמאן אב"ד יאנובה. קיידאן, דפוס מובשוביץ וכהן, תרצ"ד 1933. חותמות "אלחנן גורעוויטש, קאוונא (ליטא)".
• ספר תקנת עזרא, חידושים על רמב"ם הלכות מעילה, מאת רבי עזרא אלטשולר אב"ד וויינוטא. קיידאן, דפוס מובשוביץ וכהן, תרצ"ה 1935.
• חכמי ליטא – ירחון לחידושי תורה, בעריכת רבי שמעון זאב בענגיס. קאלוואריא, דפוס [Progresas "Vilkoviskis"], תרצ"ה [1935].
• ספר משפטי יעקב, על סוגיות בש"ס, מאת רבי יעקב אריה ליב קעסטין, חלק ראשון: קובנה, דפוס ש. יוסלוביץ, תרצ"ב [1932]; חלק שני: קיידאן, דפוס מובשוביץ וכהן, תרצ"ה 1935. שני כרכים.
• ספר מלאכת יום טוב, חידושים בענייני יום טוב, מאת רבי משה סוקולובסקי (בעל ה"אמרי משה"). בריסק, דפוס קליין, תרצ"ו 1936. רישומי בעלות של פינחס גארד.
• קונטרס דברי משה, מאת רבי משה ברנשטיין (חתן רבי ברוך בער ליבוביץ), שיעורים שנאמרו בישיבת קמניץ . קמניץ, דפוס Klejna, Brzesc n. B., [תרצ"ח 1938].
• חידושי העלוי ממייצ'יט, רבי שלמה פוליאציק. ניו יורק, דפוס האחים שולזינגר, תש"ז [1947]. עם תמונת המחבר.
20 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
ספר חידושי רבינו חיים הלוי על הרמב"ם, מאת רבי חיים הלוי סולובייצ'יק אב"ד בריסק. בריסק, תרצ"ו 1936. מהדורה ראשונה.
ספרו המפורסם של הגר"ח מבריסק, שנדפס כ-18 שנה לאחר פטירתו ע"י בנו הגרי"ז. ספרו זה, שבו השקיע הגר"ח את תמצית חייו, הוזכר על גבי מצבתו כהבטחה שהספר עתיד לראות אור: "השאיר אחריו ברכה בכתב-יד חבור גדול על הרמב"ם שיראה אור". מסיבות שונות התעכבה הדפסת הספר זמן כה רב. הסיבה העיקרית לעיכוב הייתה מחסור של 600 דולרים (סכום עתק בימים ההם) שנדרשו להדפסה.
בשנות התר"צ יצא רבי יחזקאל אברמסקי, תלמידו המובהק של הגר"ח, ב"קול קורא" לעורר רבנים ונדיבים שירתמו להשגת תקציב להדפסת הספר. בקריאתו זו מגדיר הגר"י אברמסקי את הספר שלפנינו במילים אלו: "בספר הזה נכללו חדושי תורתו שהשמיע ברבים כשלש עשרה שנה בתור ראש הישיבה, בישיבה היותר מובהקה במתיבתא וולזין, שבהם סלל הדרך הנכונה איך להגיע ישר אל הנקודה שבתוך העגול שבכל ענין וענין בהבנת עומק ועיקר היסוד של הדבר הנדון, כשהוא לוטש, מיישר, מזקק ומלבן שרש ההלכה לכל סניפיה וענפיה...".
כשהחלה סוף סוף מלאכת הדפסת הספר, היו כמה ממעריצי תורת הגר"ח שלא הייתה להם הסבלנות להמתין עד שתושלם מלאכת ההדפסה. לכן, על פי בקשתם, כל קונטרס שיצא מהדפוס תיכף נשלח אליהם. ידוע על שלושה שנשלחו אליהם קונטרסים מיד כשנדפסו. היו אלה רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי, ה"דבר אברהם" מקובנא ורבי יחזקאל אברמסקי.
יצירה בפני עצמה היא ההקדמה המפורסמת שכתבו בני המחבר בראש הספר, שגם היא סולת מזוקקת, וכל מילה בה נכתבה בכובד ראש ולאחר התלבטויות מרובות. בהקדמת הספר נדפס שדרך לימודו של הגר"ח היא "עפ"י הדרך אשר הורו לנו רבותינו הראשונים". משפט זה נכתב בהוראת ידיד נפשו של המחבר, המו"צ המפורסם של בריסק רבי שמחה זליג ריגר, אך בני המחבר הססו לכתוב כך. באותם ימים הגר"ח התגלה בחלום לרבי שמחה זליג, ואמר לו שכעת בעולם האמת הוא נוכח לראות שאכן דרך לימודו היא "על פי הדרך אשר הורו לנו רבותינו הראשונים". לאור זאת הסכימו בני המחבר להכניס את המשפט להקדמתם. מסופר שאת משפט הסיום "החותמים ברעדה בני הגאון המחבר זצוקללה"ה" כתב הגרי"ז כשידיו נתקפות רעד של ממש (ש' מלר, רבן של כל בני הגולה, א', ירושלים תשע"ד, עמ' 592-593, ובהערה 60).
על מעמדו המיוחד של הספר בעולם התורה, מיום צאתו לאור ועד לימינו, ועל התלאות והעיכובים בהדפסתו, ראו: ש' מלר, רבן של כל בני הגולה, א', ירושלים, תשע"ד, פרק טו "ירושה לדורות", עמ' 545-616; א' סורסקי, מלך ביפיו, ירושלים, תשס"ד, עמ' 282-287, 219-221.
[3], ג-קיב דף. 34 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי וקרעים קלים. כריכה מקורית בלויה ורופפת, ללא שדרה (שדרה חדשה מדבק-בד), דפי-מגן צבעוניים מקוריים, מנותקים וקרועים.
לרקוד עם "ר' חיים" בהקפות בשמחת תורה
"כשהופיע בדפוס ספרו של הגרח"ס 'חדושי רבנו חיים הלוי', נתרגש ר' ברוך דוב [ליבוביץ] עד מאד בראותו את הספר, ולחש בשפתיו כמה פעמים: דעם הייליגען רבינ'ס ספר (ספרו של הרבי הקדוש). הוא ציוה להגיש יין לשלחן, ואמר שאלמלי היו מכירים באור הגדול שהופיע עכשיו על פני תבל, היו מובילים את הספר בתופים ומחולות. ולא נתקררה דעתו עד שמצא את ההזדמנות גם לזה. בשעה שחגגו בקמניץ את חגיגת חנוכת הבית של הבנין החדש של הישיבה (בחנוכה של שנת תרצ"ז) והובילו את ספרי התורה של הישיבה לבנין החדש תחת חופה בתופים ומחולות וכלי שיר, צעד ר' ברוך דוב בראש התהלוכה כשספרו של הגרח"ס בידו" (רבי ברוך דוב לייבוביץ, תל-אביב תשי"ז, עמ' פ). בהקפות בשמחת תורה בישיבת קמניץ, רקדו הגרב"ב ותלמידיו עם הספר של רבו המובהק (רבן של כל בני הגולה, א', ירושלים תשע"ד, עמ' 589).
לאחר פטירת מרן הגרש"ז אויערבאך, טיפל אחד הנכדים בחלוקת ירושת ספריו בין בני המשפחה. כששאל את דודו הגאון רבי שמואל אויערבאך באלו ספרים הוא מעוניין, הוא ביקש רק שני ספרים שהיה לו קשר רגשי אליהם, אחד מהם היה הספר חידושי רבנו חיים הלוי (מהדורה ראשונה). רבי שמואל סיפר אז, שבשעה שהספר יצא לאור, שלח אביו רבי שלמה זלמן מכתב מירושלים לעיר בריסק, בו ביקש מאת מרן הגרי"ז לרכוש את הספר, עם תשלום שצורף למכתב, והספר נשלח אליו בדואר מהעיר בריסק. רבי שמואל הסביר בכך את חשיבותו של ספר זה בעיניו. (עפ"י שמואל בדורו, ירושלים, תש"פ, עמ' שלו).