ספר "איזה הלכות מיד החזקה" – Auszuge aus dem Buche Jad-Haghasakkah, סט של חמישה כרכים של הרמב"ם המצונזר שיצא לאור ע"י המינסטריון להשכלה של רוסיה הצארית. סנקט פטרבורג, [תר"י-תרי"ב] 1850-1852. ארבעה חלקים בחמישה כרכים. מהדורה דו-לשונית בעברית ובגרמנית.

בשער נכתב כי הספר "נדפס על פי שו"ת רבנינו וסופרינו", עם רשימת רבנים מרוסיה (חלק מהשמות נכתבו בצורה משובשת). בין הרבנים: "הרב ר' מנחם נ"י דליובאוויטש" [האדמו"ר בעל "צמח צדק" מליובאוויטש] ו"הרב המנוח ר"י דוואלאשהנא" [רבי איצל'ה מוולוז'ין].
הוצאה זו של ספר היד החזקה להרמב"ם צונזרה בידי ממשלת הצאר הרוסי כחלק מהתערבות הממשלה בחינוך היהודי, ונערכה בהתאם למגמה לכפות לימודי השכלה בחדרים ובמוסדות החינוך היהודיים, עם הוספות ושינויים, בעריכת לאון מנדלשטם ("הסטודנט היהודי הראשון ברוסיה").
מלבד תרגום לגרמנית, מופיעים במהדורה זו "הערות לרמב"ם" שבהן "פירושים" מותאמים בכדי לשמור על הנאמנות לשלטון הצאר. בין היתר מופיעים בו הקטעים: "בקורת כללית ע"פ ד"ת [על פי דין תורה] בכבוד ומשפט העמים אשר בזמננו...", "כבוד מלכות" – "בדבר החוב המוטל עלינו לאהוב ולכבד את אדונינו הקיסר יר"ה בכל לב ובכל נפש", "הערה לדיני ממונות" ["הצגנו כל הדינים האלה רק לזכר ימות עולם ולתלמוד תורה ממה שהיה בינינו לפנים"], וכן הלאה. הלכות מלכים הושמטו לגמרי ממהדורה זו.
מהדורה זו של הרמב"ם יצאה לאור בניגוד לרצונם של הרבנים המוזכרים בעמוד השער. ההצעה ללמד ילדים את חיבורו של הרמב"ם עלתה בוועידת תר"ג בסנקט פטרבורג ע"י הממשלה, והיא נדחתה ע"י הרבנים המשתתפים פה אחד, אך הממשלה התעקשה להדפיס את הספרים ולהפיצם. האדמו"ר בעל צמח צדק, המוזכר בין ה"מסכימים" על הספר, התנגד למעשה ליוזמה זו ופעל במכתביו לנציגי הממשלה הצארית למנוע את הדפסת המהדורה (ראו: אגרות קודש מאת האדמו"ר ה"צמח צדק", מהדורת תשע"ג, עמ' עג-עז, פה-פז; תולדות חב"ד ברוסיא הצארית, עמ' קנג; אוצר סיפורי חב"ד – ו', עמ' 202 ואילך).

ארבעה חלקים בחמישה כרכים (שני כרכים לחלק ד'). ספירות דפים רבות ומתחלפות. ייתכן שחסרים דפים במספר מקומות. 18 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט במספר מקומות. קרעים בשולי הדפים, משוקמים בחלקם בנייר דבק. חותמות. כריכות חדשות (אחידות).

במפעל הביבליוגרפיה (רשומה 000179085), נרשם חלק נוסף (חמישי), עם מניין המצוות להרמב"ם, שנדפס כתוספת למהדורה שלפנינו, בשנת תרי"ג 1853. חלק זה אינו מופיע בסט שלפנינו.

אוסף גדול ומגוון של ספרי היסטוריה, ביוגרפיה וביבליוגרפיה, שנדפסו בפטרבורג וברוסיה, ליטא, והונגריה:

• ספר דעת קדושים, זכרונות לתולדות המשפחות אייזינשטאט, בכרך, גינצבורג, היילפרין, מורוויץ, מינץ, פרידלאנד, קצינעלבויגן, ראפפורט ורוקח, מאת רבי ישראל טוביה איזנשטאט. פטרבורג, דפוס בערמאנן ושותפו, תרנ"ז-תרנ"ח 1897-1898.
• ספר קורות פאדאליא וקדמוניות היהודים שם, מאת רבי מנחם נחום ליטינסקי. אודסה, דפוס מ"א בעלינסאן, תרנ"ה 1895.
• מאמר על אודות מחזור מנהג כפא, מאת יצחק דובער מארקאן. פטרסבורג, דפוס צבי הירש איטצקאווסקי, תרס"ט 1909. תדפיס מיוחד מתוך ספר א"א הרכבי.
• ספר קריה נאמנה, תולדות העיר ווילנא וחכמיה, מאת רבי שמואל יוסף פין. ווילנא, דפוס י. נאטעס וא. שווייליך, תרע"ה [1915]. "הוצאה חדשה עם תמונת המחבר".
• ספר אהלי שם, תולדות רבני וגדולי ישראל מכל תפוצות ישראל, עם כתובות דואר ופרטים נוספים, מאת רבי שמואל נח גוטליב. פינסק, דפוס מ. מ. גלאאבערמאן, תרע"ב 1912. חותמת הרב "א. אונטרמן".
• ספר מופת הדור, תולדות רבינו יחזקאל הלוי לנדא בעל ה"נודע ביהודה", מאת רבי יקותיאל אריה קאמעלהאר. מונקאטש, דפוס קאהן עט פריעד, [תרס"ג 1903]. חתימה וחותמת של אברהם לעוו מלודז'.
• ספר חסידים הראשונים, תולדות רבי שמואל החסיד ובנו רבי יהודה החסיד, עם "דור דורים", על השתלשלות הקבלה והסודות, מאת רבי יקותיאל אריה קאמעלהאר. וואיטצען, דפוס Gerschon Katz, False Kamelhar, תרע"ז [1917].
• ספר אם לבינה, תולדות האדמו"ר רבי מנחם מנדל מרימנוב, עם מאמר ראש אמנה על אגדות חז"ל, מאת רבי יקותיאל אריה קאמעלהאר. טארנא, Sikora I Myiner, [תרפ"? ?192].
• ספר לפלגות ישראל באונגריא, על "מצב התורה בארץ אונגריא, מלחמות היראים בבעלי הריפורם, המחלוקות בין הקהלות ובין הרבנים, המרד בשנת ה'תר"ח והיהודים וסבת החלקם באונגאריא לשתי מפלגות", עם קונטרס זכר צדיק, תולדות רבי יעקב גרינוואלד, מאת רבי יקותיאל יהודה גרינוואלד. דעווא, דפוס השותפים מארקאוויטש עט פריעדמאנן, תרפ"ט 1929.

9 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.

ספר אבן העזר (ראב"ן), פסקי הלכה ופירושים לכמה מסכתות, מאת רבינו אליעזר ב"ר נתן ממגנצא. פראג, דפוס רבי משה ב"ר בצלאל כ"ץ, ש"ע [1610]. מהדורה ראשונה.

העותק של הגאון רבי אהרן דוד דייטש אב"ד באלאש ד'יארמוט – תלמיד ה"חתם סופר". בדף המגן האחורי רישומי בעלות: "זה הספר מישך שייך לכבוד הרב המאוה"ג ומפורסם שמו בקצוי ארץ, קדוש יאמר לו, צדיק תמים נודע ביהודא, בישראל גדול שמו כקש"ת מו"ה א' דוד בהר"ב מו"ה א"א דייטש, אבד"ק באלאש יארמוט והגליל"; הנני בזה להעיד שזה הספר מישך שייך לאדמ"ו הגאון הגדול... צדיק יסוד עולם רשכב"ה כקש"ת מו"ה אהרן דוד נ"י דייטש... האבד"ק באלאש יארמוט...".

הגאון רבי אהרן דוד דייטש (תקע"ג-תרל"ח), בעל ה"גורן דוד". נולד ברודניץ (בוהמיה) לאביו רבי אברהם אהרן בן רבי יוסף דייטש אב"ד רודניץ. למד אצל בעל ה"חתם סופר", שהיה משבח את יראתו של תלמידו ואמר כי הוא סומך על כח תפילותיו. בהזדמנות אחרת אמר עליו רבו ה"חתם סופר" כי הוא מזומן לחיי העולם הבא. כשהיה מזדמן לעיר פרשבורג היה ה"כתב סופר" מקבל את פניו בבגדי שבת. משנת תר"ו אב"ד שעבעש (Sebeș) ומשנת תרי"א כיהן 27 שנים ברבנות באלאשא-יארמוט (Balassagyarmat). [ראה אודותיו, החתם סופר ותלמידיו, עמ' מט-נב].
בדפי המגן הקדמי והאחורי רישומי בעלות וחתימות רבות [כנראה, רובם של תלמידי ישיבות בהונגריה, מתקופות שונות]: "הק' משה שווארטץ"; "אברהם קעניטש[?] סג"ל"; "הק' מאיר דאמאן[?] – גבאי ראשון"; "הק' דוב האלענדער"; "הק' שמואל בנימין ראזענבערג פון טיסא אילאק"; "הק' דוב מארקאוויטש"; חתימה: "הק' שלמה מארקאוויטש סינוער וואראל סמוך לעיר סאטהמאר, אחיו של הק' יצחק מארקאוויטש"...". "הק' חיים יעקב קייזלער[?]"; ועוד.
הגהה קצרה בכתב-יד בדף קכט/2.

קנד דף. דף לד נכרך לאחר דף לה. 29 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר (בדף השער קרעים רבים, עם פגיעות במסגרת השער המאויירת מכל צדיה, משוקמים בהדבקות נייר). סימני עש עם פגיעות בטקסט. כריכת עור עתיקה. בלאי, קרעים ופגמים בכריכה.

ששה ספרי מדפוסי שנות הת' והת"ק, עם חתימות ורישומי בעלות, מרבנים ותלמידי חכמים מהונגריה וממקומות שונים:

• ספר תולדות יעקב, חידושים בגפ"ת ובפוסקים, על סדר נושאי פרשות התורה, מאת רבי יעקב אילנבורג. פיורדא, דפוס בונפט שניאור, תפ"ו [1726]. חתימות בדף השער: "הק' הילמן הלוי מגלוגא" [כפי הנראה מדובר ברבי שמואל הילמן סג"ל הלוי, בנו של רבי משה הלוי גלוגא אב"ד צעהלים. נולד בתקנ"ט, ושימש כדיין בשליינינג, ובהמשך גם בטשאקא-טורנא שבסלובקיה]. וחתימות נוספות.
• ספר שאלות ותשובות הרמ"ז, מאת רבי משה זכות. ונציה, דפוס Bragadin, תקכ"א 1761. מהדורה ראשונה. הקדמה והסכמות בעברית ובלטינית. בדף השער, חתימת רבי "יוסף סגל ציממערמאן" (תלמיד חכם נודע, מתלמידי ישיבת פרשבורג).
• שאלות ותשובות שארית יוסף. לרבי יוסף בן גרשון כ"ץ. [פיורדא, דפוס אלחנן אטינסזויס], תקכ"ז [1767]. מהדורה שניה. בשער: "נדפס בא"ד [אמשטרדם]". אך מן ההסכמה עולה שניתנה למדפיס אטינזויס מפיורדא. בדף השני רישום קצוץ בסופו: "קניתי מהוני לכבוד צורי וקוני הק' חיי[ם?...]".
• ספר משאת בנימין, שו"ת מאת רבי בנימין אהרן סלניק מקראקא. מיץ, דפוס געטשליק שפייאר סג"ל מסארלואי, [תקל"ו 1776]. מהדורה שנייה, עם הסכמת בעל ה"שאגת אריה". בדף השער סמל המדפיס: "זאת אשר ללוים" עם איור לוי היוצק מים על ידי הכהן. רישום בעלות בדף השער: "קניתי... הק' אהרן קעמפנר, חופ"ק טאטוס ואגפי'[ה] יע"א". הגאון רבי אהרן קמפנר (נפטר תקע"ג, אוצר הרבנים 1706), בנו של רבי שמואל משטאמפען (הונגריה), כיהן כחמישים שנה ברבנות טאטיס (טאטוס/טאטא, הונגריה), את מקומו ברבנות טאטיס מילא הגאון רבי יוסף קוטנא, שנפטר בשנת תקפ"ט ועל מקומו עלה בנו הגאון רבי אהרן קוטנא (תקנ"ד-תרל"ד) תלמיד ה"חתם סופר".
• ספר שו"ת רבי מנחם עזריה – הרמ"ע מפאנו. דיהרנפורט, דפוס יחיאל מיכל מייא, תקמ"ח [1787]. מהדורה שניה. רישום בעלות בדף השער: "שייך להרה"ג מוהרי"ל ספיר".
• ספר המקח והממכר, מאת רב האי גאון, עם פירוש זר זהב, מאת רבי אלעזר לעוו בעל ה"שמן רוקח". וינה, דפוס יאזעף הראשאנצקיא, [תק"ס 1800]. חתימה בדף השער: "הק' רפאל ענגלנדער" וחתימה נוספת (קצוצה). בדף המגן חתימה: "הק' נפתלי הכהן" [כנראה, חתימת הגאון רבי נפתלי שוורץ אב"ד ה'מאד (תר"ו-תרנ"ז), בעל ה"בית נפתלי"].

6 ספרים. גודל ומצב משתנים. חותמות. כריכות ישנות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

ספר תיבת גמא, פירושים על התורה (בדרך "גמ"א" – גמרא, מדרש ואגדה), מאת רבי יוסף תאומים בעל "פרי מגדים", בן רבי מאיר תאומים. קולומיה, דפוס M. Bilous, תרמ"ג 1883. 
העותק של הגאון רבי חיים חזקיהו מדיני, בעל ה"שדי חמד". בדף השער חותמתו: "הצ' חיים חזקיאו מדיני המכו' החמ' הי"ו".

הגאון רבי חיים חזקיהו מדיני (תקצ"ג-תרס"ה) נולד בירושלים, כיהן ברבנות בקושטא, בקראסו-בזר (שבחצי האי קרים) ובעיה"ק חברון. נודע בהתמדתו ובגאונותו בנגלה ובנסתר. עמד בקשרי מכתבים עם גדולי ישראל מכל הארצות. גאון מופלג, חיבר לבדו את האנציקלופדיה התורנית המקיפה, י"ח חלקי ספרו "שדי חמד", וספרים נוספים. מספרייתו הענקית כמעט ולא נותרו ספרים מכיוון שעלתה בלהבות בשנת 1948, בשריפת הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים (בעיצומה של מלחמת השחרור בכ"ח אייר תש"ח, כינס הרב הראשי הרצוג מסיבת עיתונאים על חורבן בתי הכנסת והספריות בנפילת העיר העתיקה; הרב הרצוג מסר דו"ח מפורט על החרבת בתי הכנסת בעיר העתיקה, ועל התעללות חיילי הלגיון הירדני בספרי קודש ותשמישי קדושה: "...למעלה מ-500 ספרי תורה היו בעיר העתיקה וכן תשמישי קדושה רבים. אין להניח כי נשאר מהם שריד ופליט. ספרי ערך, כתבי יד ורכוש רב עלה באש..." – הצופה, 15 ביוני 1948).

לח דף. 23.5 ס"מ. נייר מעט יבש. מצב טוב. כתמים. קרעים זעירים בשולי מספר דפים. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.