מכתב האדמו"ר רבי שלמה הלברשטאם (השני) מבאבוב. ברוקלין, ניו יורק, "יום ב' נח" [ב' חשוון] תש"מ [1979].
כתיבת ידי סופר עם הוספה ברכה בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר: "ויעזור השי"ת בישועה והצלחה וברב נחת וכל טוב סלה, הק' שלמהלברשטאם".
נשלח אל "...ידידי האברך היקר הרה"ח מו"ה מאיר פעלדמאן נ"י". האדמו"ר כותב לו: "לנכון הגיעני בימים הקדושים הפתקא ופ"נ, והנני לברך אתכם בבריות גופא בבריאות השלימות והצלחה וסי"ד בכ"ע [וסיעתא דשמיא בכל ענייניכם] ותזכו לרב נחת מיו"ח [מיוצאי חלציכם] יחיו".

האדמו"ר מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם (השני) בעל "דברי שלמה" (תרס"ח-תש"ס 1907-2000), מגדולי האדמו"רים בדור האחרון. בנו של האדמו"ר רבי בן ציון הלברשטאם בעל ה"קדושת ציון" (בנו של האדמו"ר הראשון מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם, נכד ה"דברי חיים" מצאנז). בשנת תרצ"א עבר אביו הקדוש מבאבוב לטשיבין, ומינה אותו ל"רב הצעיר" על מקומו בעיר באבוב. רבי שלמה סייע לאביו בניהול רשת הישיבות הגדולה "עץ חיים – באבוב" על עשרות סניפיה בגליציה. לאחר השואה הגיע לארה"ב וקומם מחדש את עטרת תפארת חסידות באבוב. הנהיג את חסידיו במשך למעלה מחמישים שנה. הקים קהילות, ישיבות ומוסדות חינוך בארה"ב וברחבי העולם (בארץ ישראל, בלגיה ואנגליה). חסידות באבוב כיום היא אחת מהקהילות החסידיות הגדולות בעולם, ומונה עשרות-אלפי משפחות. מספריו: "כרם שלמה", "נועם שלמה", "דברי שלמה", "חכמת שלמה", ועוד.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 26.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קמטים וסימני קיפול.

מכתב על גבי גלויה בכתב-ידו וחתימתו של הגאון הקדוש רבי יצחק הכהן הוברמן. רעננה, י"ב שבט תשי"ח [1958].
המכתב נשלח לברוקלין, ניו יורק, אל הגאון החסיד רבי צבי הכהן זשרקובסקי. תוכן המכתב עוסק בענין השגת הסכמות רבני ארץ ישראל לספרי הרב זשרקובסקי: "שלחתי לכבודו העתקת ההסכמות, בטח כבר קבלם... ואולי נחוץ עוד המלצה מאיזה אישיות שבא"י שאוכל להשיגה, ואשתדל בל"נ אי"ה".
בהמשך המכתב מבקש ממנו הצדיק רבי יצחק הוברמן להשיג עבורו את הספר "ישמח ישראל": "כן הבטיחיני כגת"ה לדבר עם האדמו"ר מגזע אלכסנדר זינגער או שותפו הרה"ג סיקולער, שישלחו לי הסה"ק ישמח ישראל, אם לא יקשה הד'[בר] נא לפעול עליהם שישלחו".
המכתב מסיים בהבטחת "הצדיק מרעננה" להזכירו לברכה והצלחה בתפילתו: "יואיל בטובו לכתוב לי שמו ושם אמו וכן רעיתו ואזכירם אי"ה בל"נ במקוה"ק [במקומות הקדושים] להצלחה ולישועה בכ"ע [בכל ענייניו]". בשולי דבריו מבקש ממנו למסור פרישת שלום לרבנים רבי יהודה אלטוסקי, רבי חיים פייפר ורבי נחמן קובלסקי, "יקבלו שמחת הפורים בדיצה".

"הצדיק מרעננה" – המקובל החסידי הגאון רבי יצחק הכהן הוברמן (תרנ"ו-תשל"ז). תלמידם של האדמו"ר בעל ה"שם משמואל" מסוכוטשוב, רבי יעקב מרדכי זילברמן מבילגוריי, רבי מנחם שכנא רוטשבול בעל שו"ת "שם עולם", ורבי צבי הירש גליקסון מווארשא (חתן הגר"ח מבריסק). נודע בהתמדתו ובגאונותו. היה מקורב לאדמו"רי חסידות גור, וקשור לאדמו"רי חסידות חב"ד ולתורתה. לאחר השואה, כיהן מספר שנים ברבנות העיר וצלר בגרמניה, בה עסק גם בהתרת עגונות ניצולות שואה. עלה לארץ ישראל בשנת תש"י והתיישב ברעננה. נודע לצדיק ופועל ישועות ורבים נהרו לפתחו לקבל את ברכתו, ושמו נודע בפי כל "הצדיק מרעננה". האדמו"ר בעל "בית ישראל" מגור היה מגיע רבות לבקרו בעיר רעננה, והיה מדבר עמו דברים נסתרים. הגרא"מ שך כותב עליו בהסכמה לספרו בן לאשרי: "המפורסם למלא דעת בנגלה ובנסתר". מחבר הספר "בן לאשרי – ברכה משולשת", ג' חלקים.

מקבל המכתב, הגאון החסיד רבי צבי הכהן זשרקובסקי (תר"פ-תשמ"ד), חתן האדמו"ר רבי צבי אביגדור פעקעטע מנאנאש; מתלמידי הגאונים רבי מנחם זמבא, רבי אלחנן וסרמן ורבי ברוך דוב ליבוביץ ומרביץ תורה בכוללים של גור ואמשינוב בברוקלין; מחבר הספרים בית שמואל, קדושת הר, מנחת צבי על החינוך ומהדיר ספרי ראשונים על הש"ס.

גלויה. 15X9.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים קלים. קרעים קלים בגב.

כתב-יד, תיאור פטירת ה"חתם סופר" בכתב-ידו של תלמידו רבי נפתלי סופר. [פרשבורג, תרל"ב 1872 בקירוב].
תיאור מפורט של פטירת ה"חתם סופר", בכתב-ידו של תלמידו רבי נפתלי סופר. את הדברים העתיק רבי נפתלי מתוך מכתב שכתב אביו רבי מרדכי פישל סופר, אשר העיד מגוף ראשון על ימיו האחרונים של החת"ס, החל מליל הושענא רבה ושמחת תורה, התפילות למענו, עיסוקו בתורה ובתפילה עד לרגעיו האחרונים, ועד רגע הפטירה עצמו. המכתב נדפס בשלמותו בראש ספרו של רבי נפתלי: "בית אפרים" – הספדים (פרשבורג תרל"ב). לפנינו שני דפים המכילים את רובו של המכתב (מלבד השורות האחרונות).

הגאון רבי נפתלי סופר (תקע"ט-תרנ"ט), בנו של רבי מרדכי אפרים פישל סופר תלמיד ה"חתם סופר". נימול בידיו הקדושות של ה"חתם סופר", כאשר גדל למד תורה מפיו, ובהמשך אצל בנו ה"כתב סופר" ואצל רבי שלמה זלמן באניהאד אב"ד פרשבורג. לאחר נישואיו התגורר בטאפאלטשאן והרביץ תורה בישיבה שעמד בראשה. לימים כיהן כאב"ד קאדלבורג ומשנת תרל"ג אב"ד פעטשי-ניידורף והגליל. מחבר הספרים: "מטה נפתלי", "שער נפתלי", "בני נפתלי", "בית אפרים" ועוד.

[2] דף. 34 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש, עם מספר פגיעות בטקסט. מספר קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק ובהשלמת נייר.

מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי "אהרן גרינבערג". מיהלוביץ, ו' ויגש תרמ"ז [31 בדצמבר 1886].
דף חתוך מתוך פנקס של שד"ר, עם מכתב מאת רבי אהרן גרינברג: "בעזה"י, צעקת העניים האומללים בני ספרד באה"ק גדלה עד למאוד ואבקש רחמים עבורם לתומכם ולהעניק להם מטוב ברכותיכם... ובזכות הצדקה תקרב ישועתינו לבוא וצדקת ה' להגלות... הק' אהרן גרינבערג אבד"ק מיהאליוויץ והגליל יע"א". בראש הדף רישום בכתב רש"י: "...מיהאלי היא מיהלאוויץ".
מעבר לדף, מכתב בהונגרית, בחתימת ברנהרד שוורץ מראשי הקהילה היהודית בשאטו-אויהעלי, עם חותמות ועד הקהילה וה"חברא קדישא" בעיר אוהעל. בראש הדף כיתוב בעברית, בכתב רש"י: "ש-א אויהעלי".

הגאון רבי אהרן גרינברגר (גרינברג) אב"ד מיהלוביץ (תקע"א-תרנ"ג), בעל ה"דעת סופר". מתלמידיו החביבים של ה"חתם סופר" אצלו למד כעשר שנים, וכל ימיו היה דבוק באהבת רבו הקדוש, "לא עבר יום שלא אמר ד"ת ממנו או בסיפור מעשה ממנו, כל ספריו היו שגורים בפיו כ'אשרי יושבי'.... היה תפלתו 'שזכותו של רבי החתם סופר יעמוד לי', והיה אומר: מיד כשאני מזכיר זכות רבי אני מתרפא..." (החת"ס ותלמידיו, עמ' לח-מ). משנת תר"ז כיהן כאב"ד טולטשווא, ואחר כן כיהן ברבנות מיהלוביץ למעלה מארבעים שנה.

[1] דף, כתוב משני צידיו. 10X19.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים בשוליים.

מכתב על גבי גלויה, בכתב-ידו וחתימתו של רבי נחום ברוך גינצבורג בעל ה"מקור ברוך". קיבארט, ג' מנחם-אב תרפ"ט [1929].

נשלח אל רבי יצחק סאדאן מברנזווייל שבברוקלין בניו-יורק. הוא פונה אליו בקשר להפצת ספרו "מקור ברוך" בארצות הברית. הוא כותב ששמע "שכת"ר לקח שני עותקים מספרי 'מקור ברוך'", והוא מבקש שימכור את הספר השני "כי בע"ח גדול אנכי וגם בדעתי בעזה"י להדפיס חלק שני". בנוסף: "וכת"ר הוא בן עירי כלומר יליד פנוביז ומאד מתענין אנכי לדעת כת"ר מי הוא, לפי השערתי הוא אחי מי שהי' רעי וחבירי מנעורי הרה"ג ר' שמעון מאלק אשר לא אדע מאתו מאומה ואך שמעתי כי גר בוואבאלניק הוא, ומאד אחפוץ לדעת משלו' כת"ר ומכל אשר אתו...".

הגאון רבי נחום ברוך גינצבורג (תרמ"ב-נספה בשואה תש"א), מגדולי גאוני ליטא ומראשי "אגודת הרבנים" בליטא. נולד בסמוך לפוניבז' וגדל אצל רבי נפתלי הרץ קרמר בעל "נועם המצוות". בהמשך נעשה לתלמידו המובהק של הגאון רבי איצל'ה אב"ד פוניבז'. נסמך לרבנות על ידו ועל ידי רבי אליעזר גורדון. התמנה לרב בווירז'אן, בהמשך כיהן ברבנות בקיברט ולבסוף ביאנובה. חיבר את ספריו הלמדניים "מקור ברוך" על סוגיות בש"ס וברמב"ם.

גלויה. 13.5X9 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים.