מכירה פומבית 053 ספרי קודש עתיקים, חסידות וקבלה – מכתבים וכתבי-יד – חפצים ותצלומים
- (-) Remove חב"ד filter חב"ד
- חב (32) Apply חב filter
- חבד (32) Apply חבד filter
- חסידות (32) Apply חסידות filter
- chabad (32) Apply chabad filter
- ספרי (18) Apply ספרי filter
- book (18) Apply book filter
- הרבי (14) Apply הרבי filter
- וחפצים (14) Apply וחפצים filter
- מכתבי (14) Apply מכתבי filter
- מליובאוויטש (14) Apply מליובאוויטש filter
- letter (14) Apply letter filter
- lubavitch (14) Apply lubavitch filter
- object (14) Apply object filter
- rebb (14) Apply rebb filter
ארבעת החלקים של הספר עבודת הלוי מאת הרה"ק רבי אהרן הלוי סגל הורוויץ מסטרשלה (ר' אהרן מסטראשעלע), מגדולי תלמידי "בעל התניא":
• ספר עבודת הלוי, דרושי חסידות על התורה – חלק ראשון: בראשית, שמות, ויקרא, הפטרות ומגילות. [לבוב, תר"ב 1842]. מהדורה ראשונה.
• ספר עבודת הלוי, דרושי חסידות– חלק שני: ליקוטים ואגרות. [לבוב, תר"ב 1842]. מהדורה ראשונה.
• ספר עבודת הלוי, דרושי חסידות על התורה – חלק שלישי: במדבר, הפטרות ודרושים על חג השבועות. וורשא, דפוס אפרים בומריטטער ויצחק ראהטבלאט, תרכ"ו 1866. מהדורה ראשונה.
כרוך עם: ספר עבודת הלוי, דרושי חסידות על התורה – חלק רביעי: דברים, הפטרות ודרושים על הימים הנוראים וחגי תשרי. וורשא, דפוס אפרים בומריטטער ויצחק ראהטבלאט, תרכ"ו 1866. מהדורה ראשונה.
ספריו של ר' אהרן מסטראשעלע לא נדפסו בשנית במשך שנים רבות, ועל כן נחשבים כנדירים. בסוף כרך ב (לקוטים ושו"ת) נכרך קונטרס שאלות ותשובות שלא נרשם ביבליוגרפית (בקונטרס חסרים שלושה דפים).
המחבר, הרה"ק רבי אהרן הלוי סגל הורוויץ (תקכ"ו?-תקפ"ט), "האחד המיוחד שבתלמידי רבינו הגדול... מו"ה שניאור זלמן נ"ע אשר יצק מים על ידו שלשים שנה ולא זז מחבבו עד שגילה לו כל תעלומות חכמתו וכל רז לא אניס ליה וכל דמיטמרן איתגליין ליה". מגיל י"ז שנים לא מש מאהלו של רבו האדמו"ר הזקן בעל התניא, והיה לאיש סודו וליד ימינו. כשעבר אדמו"ר הזקן להתגורר בליאדי בשנת תקס"ב, העתיק גם רבי אהרן את מקום מגוריו לשם, כדי להיות סמוך לרבו. ברוב שנות הנהגת רבו היה ידיד-נפש של בן האדמו"ר, רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. יחד הדריכו בעבודת ה' את הצעירים שנהרו לחצרו של האדמו"ר הזקן, ויחד חברו אגרות בענייני עבודת ה' לחסידים. בשנת תקס"ט לערך חל פירוד בין ר' אהרן לבין רבי דוב בער מסיבות שונות, וכן נוצר ריחוק מסוים בינו לבין רבו בעל התניא, ומפני כך עקר את דירתו מליאדי ושב לעיירת מולדתו אשווע. אדמו"ר הזקן שהצטער על עזיבתו, התבטא: "נקרו עין מראשי".
לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן בשנת תקע"ג, פרצה מחלוקת קשה בין ר' אהרן לבין אדמו"ר האמצעי על מהותה של חסידות חב"ד ותורתו של אדמו"ר הזקן – פולמוס עיוני בסוגיות עמוקות בענייני עבודת ה' ע"פ דרך חסידות חב"ד. אגרות, קונטרסים וספרים נכתבו ונדפסו על ידי שני הצדדים, בהם הראה כל אחד פנים לשיטתו ודרכו, וסתר את שיטת מתנגדו. בעקבות כך נפתחו שתי חצרות שהמשיכו את דרכו של בעל התניא. האדמו"ר האמצעי קבע את מקום מושבו בעיירה ליובאוויטש, ואילו ר' אהרן התיישב בעיירה סטרשלה, שם הנהיג את עדת חסידיו במשך ט"ו שנה לערך. כמה מגדולי תלמידיו של בעל התניא קבלו את דרכו של ר' אהרן, ובראשם ר' אברהם שיינעס חתנו של אדמו"ר הזקן ור' משה ווילענקער. בהיותו בסטרשלה החל להדפיס את ביאוריו בחסידות. בשנת תק"פ הדפיס בשקלוב את חיבורו הראשון, ספר "שערי היחוד והאמונה" – ביאור על חלק "שער היחוד והאמונה" שבספר התניא. בשנת תקפ"א הדפיס את חיבורו השני, ספר "שערי עבודה" – ביאור לחלקים "לקוטי אמרים" ו"אגרת התשובה" שבספר התניא. בהקדמה לספרו "שערי עבודה" הוא מתפלמס באריכות עם שיטת אדמו"ר האמצעי. לאחר הסתלקותו נדפסו ספריו "עבודת הלוי" על התורה והמועדים, ובהם גם תשובות הלכתיות שהשיב לשואליו בעומק העיון.
ארבעה חלקים בשלושה כרכים.
• כרך א (בראשית-ויקרא, מועדים ומגילות – לבוב, תר"ב): [2], צג, [1]; עו; נו דף.
• כרך ב (ליקוטים ושו"ת – לבוב, תר"ב): [1], א-יב, יז-לה, [2], מה-קו; יג, טז-יז דף. חסרים 7 דפים (דפים יג-טז מהספירה הראשונה, ודפים יד-טו, יח מהספירה האחרונה).
• כרך ג (במדבר-דברים – וורשא, תרכ"ו): [2], עו; [3], ב-סב; יח, [4] דף (לוח הטעות והשמטות).
23-25 ס"מ בקירוב. מצב טוב עד טוב-בינוני. כתמים, קמטים ובלאי. פגמים וקרעים קלים. הדבקות נייר לחיזוק בשולי מספר דפים. סימני עש קלים במספר מקומות. חיתוך שוליים לא אחיד במספר מקומות בכרך השני (ייתכן שחלק מהדפים הושלמו מעותק אחר). חותמות. כריכות חדשות, תואמות.
ספר מגן אבות, מאמרי חסידות על פרשיות התורה והמועדים, שיר השירים, ליקוטים על נ"ך ודרושים לחתונה, מאת האדמו"ר רבי שלמה זלמן שניאורסון מקאפוסט, נכד ה"צמח צדק" מליובאוויטש. ברדיטשוב, דפוס חיים יעקב שעפטיל, תרס"ב 1902. מהדורה ראשונה. סט שלם; שבעה חלקים בשלושה כרכים; שני שערים לכל חלק.
ששת החלקים הראשונים כוללים מאמרים שנדפסו מכתב-יד המחבר. המאמרים בחלק השביעי נדפסו מרשימות "השומעים המובהקים", והמחבר "הגיהם ותקנם בכתב-יד קדשו".
בראש חלק א' הקדמת המו"ל, בן המחבר ר' יהודה ליב שניאורסון, הכותב: "וקראנו את הספר בשם מגן אבות להיותו נושא את מספר שמו הקדוש שלמה זלמן". בהגהת והדפסת הספר נטל חלק ר' חיים מאיר היילמן (מחבר ספר "בית רבי"), מחסידי חב"ד-קאפוסט.
בהקדמתו מביא המו"ל את דברי אביו ה"מגן אבות": "אני נזהר לבלי לשנות מלשונו הזהב של אאזמו"ר [ה"צמח צדק"] נ"ע, שהוא היה שומר לשונו הזהב של אדמו"ר הזקן נ"ע כמו שקבל מהרב המגיד [ממזריטש] נ"ע והרב המגיד מהבעש"ט, וכשאני שומר לשונו הזהב של אאזמו"ר נ"ע הנה על לשוני דברי קדשם של כל רבותינו הנ"ל". בהגהת והדפסת הספר נטל חלק ר' חיים מאיר היילמן (מחבר ספר "בית רבי"), מחסידי חב"ד-קאפוסט.
המחבר, האדמו"ר מקאפוסט הרה"ק רבי שלמה זלמן שניאורסון (תק"צ-תר"ס), בנו בכורו של האדמו"ר רבי יהודה ליב (המהרי"ל) מקאפוסט, "דור חמישי לנשיאי חב"ד". סביו אדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש קירבו מאוד ונהג ללמוד עמו נגלה וחסידות: "בערך שנת תר"כ לקחו רבינו אליו שיהיה אצלו עמו במחיצתו והיה לומד עמו נגלה וד"ח ולא מש מאהלו עד כי גלה לו כל סתרי חכמתו... והיה נחשב אצל רבינו כאחד מבניו" (בית רבי, חלק ג, פרק ח, עמ' טז). עוד בחיי ה"צמח צדק" היו החסידים משחרים לפתחו של רבי שלמה זלמן, להאזין כיצד הוא חוזר בהרחבה ובטוב טעם על מאמרי החסידות שאמר סביו ה"צמח צדק" (שם). היה מתחכך בגדולי החסידים ושמע חסידות מר' אייזיק הומלער ומר' הלל פאריטשער. לאחר הסתלקות ה"צמח צדק", הכתירו רוב חסידי חב"ד לאדמו"ר עליהם את אביו רבי יהודה ליב (המהרי"ל) מקאפוסט. רבי יהודה ליב נפטר כחצי שנה בלבד לאחר הסתלקות אביו ה"צמח צדק", בחשון תרכ"ז, ועל מקומו התמנה רבי שלמה זלמן שהנהיג את עדת חסידי חב"ד-קאפוסט במשך קרוב ל-34 שנים. לאחר פטירתו נדפס חלק קטן ממאמריו בסדרת הספרים "מגן אבות" שלפנינו.
הרבי מליובאוויטש אמר על מאמרי ה"מגן אבות" שהם "געשמאקע מאמרים" [מאמרים ערבים], ושהם מיוסדים על תורת ה"צמח צדק" (המלך במסיבו, ב, עמ' פד).
על הגותו המיוחדת והמעמיקה, כתב הסופר ואיש הרוח ר' הלל צייטלין, במכתב לידיד: "איעצך להשיג את הספר 'מגן אבות' מהצדיק מקאפוסט, וללמוד שם בעיון בהגבהת הלב, את המאמרים על פסוק ויכל אלוקים... וביחוד את הדרוש לפרשת שמיני, שמאחד הוא מסר נורא עם שעשוע חב"די מסתורי שקשה למצוא כמוהו. אם תקרא כל אלו המאמרים לא בהעברה בעלמא כפי שנוהגין, כי אם בעיון עמוק בהדרגה ובסדר, מובטחני שישיב לי תודה עמוקה בעד עצתי זאת" (הרב, ליקווד תשע"ה, עמ' תשנג).
שבעה חלקים בשלושה כרכים.
• כרך א (בראשית-ויקרא): [4], מח; [2], נז; [2], נ, 2] דף.
• כרך ב (במדבר): [2], פ דף.
• כרך ג (דברים; שה"ש, לקוטים ודרושים לחתונה; הוספות מהעתקות השומעים ומפתחות הפסוקים): [2], קה, [1]; [2], מט; [2], עד, [1]; טו דף.
28.5-31.5 ס"מ. נייר איכותי; שוליים רחבים. מצב טוב. כתמים קלים. קרעים ובלאי בשולי מספר דפים. הדבקות נייר בשולי הדף האחרון של הכרך השני. כריכות חדשות.
ספר קב נקי, על סדרי גטין והלכות גטין, מאת הגאון החסיד רבי אברהם דוד לאוואט [לבוט], "מן קאלאניא ראמאנאווקא הסמוכה לק"ק חערסאן, מורה הוראה בק"ק ניקאלאייעב" (זקנו של הרבי מליובאוויטש). ווארשא, דפוס נתן שריפטגיסער, תרכ"ח 1868. מהדורה ראשונה. שני חלקים. שני שערים לחלק א'; שער נפרד לחלק ב'.
בסוף חלק שני נכרכו שני דפים – "לוח הטעות והשמטות לספר קב נקי", שנדפסו שנתיים לאחר הדפסת הספר, באודסה בשנת תר"ל (1870).
הספר כרוך גם עם: מהדורה ראשונה של "ספר השלמת הסדרים" – מהדורה בתרא לסדרי גטין ושמות גטין, הנקרא "קב נקי השלם", מאת רבי אברהם דוד לאוואט. וילנא, דפוס ר' יהודה ליב מ"ץ, תרמ"ה [1885].
בדף השער, חתימת הגאון רבי דוב אריה ריטר אב"ד רוטרדם (תרט"ו-תרצ"ו), מגדולי התורה הנודעים בהולנד, עמד בקשרי שו"ת והנהגה ציבורית עם גדולי ישראל מכל הארצות. כמה הגהות בכתב יד.
• "קב נקי": חלק ראשון: [4], ד-כו, [1], כז-נט דף. חלק שני: [1], ב-לט, [2] דף. • "השלמת הסדרים": [2], ג-יב דף. 29.5 ס"מ. נייר יבש ושביר בספר השלמת הסדרים. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות, עם סימני עובש קלים במספר דפים. קרעים בשולי מספר דפים. חותמות. כריכה חדשה.
בספר "קב נקי" מבוררים הלכות סדר כתיבת ומסירת הגט, ואופן כתיבת השמות ושינויי הלכות. בחיבורו התיר הרא"ד לאוואט ספקות רבים באופן כתיבת השמות, שנידונו רבות בספרות הפוסקים, ובפרט בנוגע לשמות המצויים בימינו, שכתיבתם משתנה ממקום למקום, בהתאם לשפת הדיבור והמבטא והסגנון. בחלק ב של "קב נקי" ערך המחבר רשימות מסודרות של כל שם ושם. ההלכות הותאמו גם לקהילות הספרדים. הספר יועד בעיקר לרבנים, פוסקים ועורכי גטין, ואכן עד היום מהווה החיבור מורה דרך שימושי לרבנים מסדרי גטין עד לימינו. בהקדמתו מסביר המחבר את טעם קריאת הספר בשם זה, מפני שמנין שם "קב נקי" עולה בגימטריה לשמו "אברהם דוד" – רס"ב (262); ומנין "גטין" עולה בגימטריה לשם אביו "יהודה ליב" = ע"ב (72).
בספר מופיעה הסכמת בנו בכורו של אדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש", רבי ברוך שלום שניאורסון, שלימים צאצאיו נישאו עם צאצאי המחבר הרא"ד לאוואט – רבי לוי יצחק שניאורסון והרבנית חנה בת ר' מאיר שלמה ינובסקי (הוריו של הרבי מליובאוויטש). בהסכמתו מספר ר' ברוך שלום כי נקרה בדרכו והגיע לניקולייב, שם הראה לו המחבר ר' אברהם דוד לאוואט את חיבורו על סדרי והלכות גטין, ונוכח לדעת כי "סדר כל אלה בסדר נכון, כל דבר על מקומו, למען יהיו כל ההלכות מסודרים בטעמיהן לפני מסדרי גיטין. ולדעתי דבר גדול ונחוץ עשה... לזאת אף ידי תכון עמו, והנני מסכים הולך להדפיס את הכתבים הללו".
בספר מופיעה גם הסכמת הרה"ג ר' יוסף תומרקין, אב"ד קרמנצ'וג ומגדולי רבני חב"ד, בה מתאר מעלת החיבור, שעד עתה היו עורכי גטין "ממשמשין כעוור באפלה", ובפרט בעניין שינויי השמות שכתיבתם משתנה ממקום למקום וממדינה למדינה, וכעת בחיבור שלפנינו הכול נערך בסדר נכון וברור.
הגאון החסיד רבי אברהם דוד לאוואט (לבוט) אב"ד ניקולייב (תקע"ה-תר"נ), זקנו מצד אמו של הרבי מליובאוויטש (אמו הרבנית חנה, בת ר' מאיר שלמה, בן הרבנית בילא רבקה, בת המחבר אברהם דוד לאוואט). "הצטיין בשכלו החד, כשרונותיו הנעלים וידיעתו הרחבה בים התלמוד. גם בצדקתו וטוב לבו קנה לו מעריצים רבים אשר רחשו לו אהבה רבה כל ימיו" ("ראשי פרקים מתולדות המחבר" במהדורת "קב נקי" תשי"א). היה מחסידי האדמו"ר ה"צמח צדק" ובנו האדמו"ר המהר"ש, ומחשובי רבני חב"ד. היה מקורב לשניים מגדולי חסידי האדמו"ר האמצעי וה"צמח צדק" – רבי הלל מפאריטש ורבי אליהו יוסף ריבלין מדריבין. כיהן בתחילה כרב המושבה רומנובקה, ועמד בראש כולל לאברכים שייסד ה"צמח צדק" במקום. בהמשך נתמנה לרב העיר ניקולייב, וארבעים מושבות הסמוכות לה, וכיהן בתפקיד זה במשך כארבעים שנים, עד יומו האחרון. "הודות להשפעתו הטובה נעשה כל הגליל דפלח חרסון למקום תורה ומצוה" (שם).
חיבר מספר חיבורים חשובים, אך התפרסם במיוחד בשניים מהם: בשניים מהם: ספר "קב נקי" על הלכות גיטין, כתיבת גטין ואופן כתיבת שמות בגטין (חיבור יסודי המהווה מורה דרך שימושי לרבנים מסדרי גטין עד לימינו); וסידור "תורה אור" – סידור האדמו"ר הזקן מוגה ומדויק, אליו צירף המחבר את חיבוריו "שערי תפלה" (מקורות לנוסחאותיו ופסקיו של האדמו"ר הזקן) ו"שער הכולל" (הלכות ומנהגי התפילה).
ספר בית אהרן והוספות, מראי מקומות לתלמוד, ספרות חז"ל, ספרי קבלה וחסידות חב"ד, לפי סדר פסוקי התנ"ך, מאת רבי אברהם דוד לאוואט [לבוט] אב"ד ניקולייב. ווילנא (וילנה), דפוס יהודה ליב מ"ץ, תרמ"א 1880. מהדורה יחידה.
הסכמת רבי שמואל האדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש, בדף [2]. בהסכמתו כותב המהר"ש: "...ומלבד מעלת עצם הספר מהראוי ונכון לאוהבי תורה לקנות ספר זה לחזק ידי העוסקים בתקון אזנים לקופה ולראיה באתי על החתום יום ה' י"א מנחם אב תרל"ט לפ"ק, נאם שמואל". מתחת להסכמה, חותמת-דיו וחתימת-יד קדשו של המחבר הרב לאוואט: "נאו' אברהם דוד לאוואוט מו"ץ דק' ניקאלאייעב".
עותק האדמו"ר מחרסון רבי יעקב ישראל רבינוביץ – חותמתו בדף השער (ובדף סז): "יעקב ישראל ראבינאוויטש, וואזניעסענסק פלך חערסאן". האדמו"ר רבי יעקב ישראל רבינוביץ (תר"מ-תש"ב), בן האדמו"ר רבי פנחס מקנטיקוזובה וחתן רבי שלמה זלמינא צוקרמן מרשקוב. בשנת תר"ע החל לכהן באדמו"רות בחרסון ובשנת תרפ"ג עבר לאודסה. בשנת תרפ"ה עלה לארץ ישראל, והיה לאדמו"ר החסידי הראשון בעיר תל אביב. מצאצאי רבי גדליה מליניץ, האדמו"ר הזקן בעל התניא, האדמו"רים לבית צ'רנוביל, אפטא, רוז'ין, ועוד. מחבר הספר "שארית יעקב" ובו גם שלשלת יחוסו.
ספר בית אהרן והוספת
ספר בית אהרן והוספת כולל מראי מקומות לתלמוד, ספרות חז"ל, ספרי ראשונים, ספרי קבלה וספרי חסידות חב"ד, על פי סדר פסוקי התנ"ך. בספר שולבו החיבורים "תולדות אהרן" (פריירבורג, שמ"ג-שמ"ד) מאת רבי אהרן מפיסרו, "בית אהרן" (פרנקפורט דאודר, ת"נ-תנ"א) מאת רבי אהרן ב"ר שמואל, ועוד ספרי ציונים ומקורות. את כל אלה סידר וערך המחבר מחדש, והוסיף עליהם תוספת מרובה על העיקר. בהקדמתו מפרט המחבר את אופני סידורו, עריכתו והוספותיו.
אדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש כותב בהסכמתו לספר: "מהראוי ונכון לאוהבי תורה לקנות ספר זה".
הגה"ח רבי אברהם דוד לאוואט (לבוט) אב"ד ניקולייב (תקע"ה-תר"נ), זקנו מצד אמו של הרבי מליובאוויטש (אמו הרבנית חנה, בת ר' מאיר שלמה, בן הרבנית בילא רבקה, בת המחבר אברהם דוד לאוואט). "הצטיין בשכלו החד, כשרונותיו הנעלים וידיעתו הרחבה בים התלמוד. גם בצדקתו וטוב לבו קנה לו מעריצים רבים אשר רחשו לו אהבה רבה כל ימיו" ("ראשי פרקים מתולדות המחבר" במהדורת "קב נקי" תשי"א). היה מחסידי אדמו"ר ה"צמח צדק" ובנו אדמו"ר המהר"ש, ומחשובי רבני חב"ד. היה מקורב לשניים מגדולי חסידי אדמו"ר האמצעי וה"צמח צדק" – רבי הלל מפאריטש ורבי אליהו יוסף ריבלין מדריבין.
כיהן בתחילה כרב המושבה רומנובקה, ועמד בראש כולל לאברכים שייסד ה"צמח צדק" במקום. בשנת תר"י לערך נתמנה לרב העיר ניקולייב, וארבעים מושבות הסמוכות לה, וכיהן בתפקיד זה במשך כארבעים שנים, עד יומו האחרון. "הודות להשפעתו הטובה נעשה כל הגליל דפלח חרסון למקום תורה ומצוה" (שם).
[3], ב-קסז דף. חסרים 13 דפים אחרונים (מפתחות). 31.5 ס"מ. נייר יבש ומעט שביר. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים, ובלאי. קרעים קלים. קרע חסר בשולי דף השער עם פגיעה במסגרת, משוקם בהשלמת נייר. חותמות. כריכה חדשה.
אוסף פרסומים שיצאו לאור בשנים הראשונות להתבססות חסידות חב"ד בארה"ב. יידיש ואנגלית.
• "פינף יארגיינג פון הקריאה והקדושה" [חמש שנים של הקריאה והקדושה]. הוצאת קה"ת / אגודת חסידי חב"ד, ברוקלין, ניו יורק, תש"א-תש"ה 1940-1945. יידיש ומעט אנגלית. 54 גליונות כרוכים יחד (גליונות 1-6, 8-9, 11-14, 16-19, 21-35, 37-43, 46-58, 60-61). בראש הכרך שער ראשי ומפתחות.
"הקריאה והקדושה", ירחון שיצא לאור בין השנים 1940-1945 על ידי אגודת חסידי חב"ד, בהדרכתו, הגהתו והשתתפותו של האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. כותרת בראש הגליון הראשון: "מיט דער באטהייליגונג פון אדמו"ר, שליט"א, מליובאוויטש" [בהשתתפותו של האדמו"ר מליובאוויטש]; החל מהגליון השני שונה נוסח הכותרת: "מיט דער גוטהייסונג און ברכה פון אדמו"ר, שליט"א, מליובאוויטש" [באישורו ובברכתו של האדמו"ר מליובאוויטש], וכך נדפס מאז בכל הגליונות. בכרך שלפנינו הודבקה בראש הגליון הראשון פיסת נייר מודפסת עם הנוסח המתוקן.
הוצאת העיתון נעשתה בחשאיות ובעילום שם העורך, ופרטים רבים אודות פרסום הירחון אינם ידועים עד היום. בגיליונותיו התפרסמו מאמרים, שיחות ואגרות מאת אדמו"ר הריי"ץ, ביניהם ארבעת כרוזי ה"קול קורא" המפורסמים שבהם בישר הרבי על תנועת "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה". אחד המדורים המיוחדים בעיתון נקרא בשם "אותיות פורחות", ובו הופיעו צירופי אותיות ומילים בלתי מובנים, שחוברו כנראה בידי הריי"ץ. לפי חסידי חב"ד, בצירופים אלו טמונים נבואות שמימיות, אשר חלקם פוענחו בדיעבד כחיזוי של מאורעות עתידיים, כגון פלישת בעלות הברית לאירופה במלחמת העולם השניה.
• "שמועסן מיט קינדער און יוגנד" Talks and Tales [שיחות לנוער], ירחון לילדים ולנוער. הוצאת "קה"ת מטעם ה"מרכז לענייני חינוך", ניו יורק, תש"ג-תשי"ב [1942-1951]. יידיש ואנגלית. 124 גליונות בחמישה כרכים: 99 גליונות של הירחון ביידיש (שמועסן מיט קינדער און יוגנד), טבת תש"ג – כסלו תש"ה, טבת תש"ז – חשון תשי"ב (בהם 13 גליונות כפולים: טבת תש"ח – כסלו תש"ט), ו-25 גליונות של הירחון באנגלית (Talks and Tales), טבת תש"ז-כסלו תש"ט.
בירחון מדורים מגוונים לילדים ולנוער בנושאי יהדות, היסטוריה וטבע. הירחון הופיע בין השנים תש"ב-תשמ"ט (ביידיש, אנגלית, עברית, צרפתית, ספרדית ואיטלקית) ונדפסו בו בסך הכול כ-590 גליונות. בעברית הופיע העיתון החל משנת תשט"ז בשם "שיחות לנוער". איור השער מעשה ידי הצייר נטע קאזלאווסקי.
• "ספר הזכרונות, ליובאוויטשער רבינ'ס זכרונות", זכרונות מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. חלק ראשון. הוצאת קה"ת, ברוקלין, ניו יורק, תש"ז 1947. יידיש. מהדורה ראשונה של ספר הזכרונות מאת האדמו"ר הריי"ץ – כולל סיפורים על ימי ראשית החסידות ותולדות חסידות חב"ד ששמע הריי"ץ מפי סבתו הרבנית רבקה (אשת המהר"ש) ומדודו הרז"א (שניאור זלמן אהרן שניאורסון). הספר הובא לדפוס בידי חתן האדמו"ר הריי"ץ ומנהל הוצאת קה"ת, רבי מנחם מענדל שניאורסון (לימים הרבי מליובאוויטש); בפתח הספר מופיעה הקדמה שלו ובסופו כמה הערות והוספות ממנו.
הזכרונות נכתבו בעברית לאחר הגעת הריי"ץ לארה"ב (אדר ת"ש), שם נערכו ותורגמו ליידיש בידי הסופר והעיתונאי דוד לייב מקלר. רשימת הזכרונות פורסמה לראשונה תחת השם "ליובאוויטשער רבינ'ס זכרונות", בסדרת כתבות בעיתון "דער מארגען זשורנאל" שנדפסה מחודש תשרי תש"א עד חודש אדר תש"ב. בספר שלפנינו קובצו מרבית הכתבות (עד ג' תשרי תש"ב), עם מבוא ארוך בראשיתו מאת העורך ד.ל. מקלר.
לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"ץ (שבט תש"י) פורסמו שני חלקים נוספים של ספר הזכרונות: חלק ב פורסם בעיתון "אמעריקאנער" בשנים תשי"ב-תשי"ג, ויצא לאור כספר בשנת תשכ"ה; חלק ג הופיע בשנת תשנ"ד, ובו רשימות מוקדמות יותר מזכרונות אדמו"ר הריי"ץ, אותם פרסם ד.ל. מקלר בשנת תר"צ בעיתונו "דער מארגען זשורנאל", תחת השם "פון ליובאוויטשער רבי'ןס הויף" (מחצר הרבי מליובאוויטש).
7 כרכים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. מרביתם בכריכות חדשות.
אוסף של עשרים קונטרסים – שיחות, אגרות ומאמרי חסידות מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, שנערכו והובאו לדפוס על ידי חתנו רבי מנחם מענדל שניאורסון הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, תש"ח-תשי"ב [1947-1952].
מרבית הקונטרסים נדפסו קודם הסתלקות אדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש (י' שבט תש"י), בתקופה בה עמד חתנו הרבי מליובאוויטש בראש מערכת "אוצר החסידים", שהוקמה בשנת תש"ג לשם עריכת והדפסת כתבי אדמו"רי חב"ד. בפתח מרבית החוברות מופיעה הקדמת הרבי מליובאוויטש.
• קונטרס נב: קונטרס י"ט כסלו התש"ח (מאמר ד"ה ויחלום). ברוקלין, תש"ח [1947].
• קונטרס נג: מאמר כי מנסה. ברוקלין, תש"ח [1948].
• קונטרס נד: קונטרס פורים ה'תש"ח. ברוקלין, תש"ח [1948]. בראשו הקדמת העורך – "מנחם שניאורסאהן" (מיום ז' אדר שני תש"ח; בסופו "הנהגות" לפורים מאת הרבי).
• קונטרס נה: קונטרס ב' ניסן ה'תש"ח. ברוקלין, תש"ח [1948]. בראשו הקדמת העורך – "מנחם שניאורסאהן" (מיום כ"ה אדר ב תש"ח; בסופו "מנהגים" ליום ההילולא מאת הרבי).
קונטרס נו: קונטרס חג הפסח התש"ח. ברוקלין, תש"ח [1948]. בראשו הקדמת העורך – "מנחם שניאורסאהן" (מיום י"א ניסן תש"ח; בסופו שיחת הרבי הריי"ץ מיום ב' ניסן תש"ח).
• קונטרס נז: קונטרס ל"ג בעומר ה'תש"ח. ברוקלין, תש"ח [1948]. בראשו הקדמת העורך – "מנחם שניאורסאהן" (מיום ב' אייר תש"ח; בסופו שיחת הרבי הריי"ץ מיום ל"ג בעומר תש"ז ושתי אגרות ממנו בענין ל"ג בעומר).
• קונטרס נח: קונטרס חג השבועות תש"ח. ברוקלין, תש"ח [1948]. בראשו הקדמת העורך – "מנחם שניאורסאהן" (מימי ההגבלה תש"ח; בסופו אגרת אדמו"ר הריי"ץ בענין מתן תורה.
• קונטרס נט: קונטרס חג הגאולה יב-יג תמוז ה'תש"ח. ברוקלין, תש"ח [1948]. בראשו הקדמת העורך – "מנחם שניאורסאהן" (מיום ג' תמוז תש"ח; בסופו מספר אגרות ומאמרים מאדמו"ר הריי"ץ).
• קונטרס ס: קונטרס חי אלול ה'תש"ח. ברוקלין, תש"ח [1948]. בראשו הקדמת העורך – "מנחם שניאורסאהן" (מיום י"ג אלול תש"ח; בסופו רשימת אדמו"ר הריי"ץ בענין תורת החסידות).
• קונטרס סא: קונטרס י"ט כסלו ה'תש"ט. ברוקלין, תש"ט [1949]. בראשו הקדמת העורך – "מנחם שניאורסאהן" (מיום ראש חודש סיון תש"ט; בסופו מספר אגרות ומאמרים מאדמו"ר הריי"ץ).
• קונטרס סב: קונטרס י'-י"ג שבט ה'תש"ט. ברוקלין, תש"ט [1948]. בראשו הקדמת העורך – "מנחם שניאורסאהן" (מיום יו"ד כסלו תש"ט; בסופו קטע מאגרת אדמו"ר הרש"ב, בענין מעלת הצדקה).
• קונטרס סג: "קונטרס פורים ה'תש"ט. ברוקלין, תש"ט [1949]. בראשו הקדמת העורך – "מנחם שניאורסאהן" (מיום ז' אדר תש"ט; בסופו מספר אגרות ומאמרים מאדמו"ר הריי"ץ).
• קונטרס סד: קונטרס ב' ניסן ה'תש"ט. ברוקלין, תש"ט [1949]. בראשו הקדמת העורך – "מנחם שניאורסאהן" (מיום כ"ה אדר תש"ט; בסופו אגרת ורשימה מיומן אדמו"ר הריי"ץ).
• קונטרס סה: קונטרס חג הפסח ה'תש"ט. ברוקלין, תש"ט [1949]. בראשו הקדמת העורך – "מנחם שניאורסאהן" (מיום י"א ניסן תש"ט; בסופו אגרת ושיחה מאדמו"ר הריי"ץ).
• קונטרס סו: קונטרס חג השבועות ה'תש"ט. ברוקלין, תש"ט [1949]. בראשו הקדמת העורך – "מנחם שניאורסאהן" (מיום ראש חודש סיון תש"ט; בסופו מספר אגרות ומאמרים מאדמו"ר הריי"ץ).
• קונטרס סז: קונטרס חג הגאולה יב-יג תמוז ה'תש"ט. ברוקלין, תש"ט [1949]. בראשו הקדמת העורך – "מנחם שניאורסאהן" (מיום ג' תמוז תש"ט; בסופו מכתב כללי מאדמו"ר הריי"ץ).
• קונטרס סח: קונטרס חי אלול ה'תש"ט. ברוקלין, תש"ט [1949]. בראשו הקדמת העורך – "מנחם שניאורסאהן" (מיום י"ג אלול תש"ט; בסופו לקוטי מנהגים לחודש אלול והימים הנוראים, "שיש בהם חידוש").
• קונטרס צה: קונטרס ראש השנה. ברוקלין, תשי"א [1950]. בראשו הקדמת העורך – "מנחם מענדל בן חנה שניאורסאהן" (מיום ג' דסליחות תשי"א; בסופו "לקוטי מנהגים" לחודש אלול והימים הנוראים, "שיש בהם חידוש").
– כרוך יחד עם קונטרס צו: קונטרס א) שבת תשובה ב) מוצאי יוהכ"פ. ברוקלין, תשי"ב [1951]. בראשו הקדמת העורך – "מנחם מענדל בן חנה שניאורסאהן" (מערב שבת תשובה תשי"ב).
• קונטרס צח: קונטרס שמע"צ-שמח"ת. ברוקלין, תשי"ב [1951]. בראשו הקדמת העורך – "מנחם שניאורסאהן" (מערב חול המועד סוכות תשי"ב).
19 חוברות (20 קונטרסים). 22.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים, קרעים ופגמים קלים בשולי מספר דפים. חותמות וחתימות במספר חוברות. החוברות כרוכות בעטיפות פלסטיק חדשות.
קונטרס "דבר מלכות" שהתקבל מידיו הקדושות של האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. הוצאת קה"ת ("הוצאה מיוחדת"), ברוקלין, ניו יורק, תשנ"א [1991].
חוברת י"ב, חידושים וביאורים בהלכות מלכים (פרקים יא-יב). רישום המקבל בשער-מעטפת: "מיד כ"ק אדמו"ר שליט"א".
מעמד החלוקה
בקובץ לחיזוק ההתקשרות – כט (עמ' 49-50) מסופר בהרחבה על הרקע להדפסת הקונטרס שלפנינו, על אופיו ותוכנו של הקונטרס, ועל מעמד חלוקת הקונטרס ע"י הרבי ביום שני ט"ו אייר תשנ"א: "...בעקבות דברי הרבי בשיחה הידועה בכ"ח ניסן... הדפיס הרב פלס קונטרס 'דבר מלכות' מיוחד... והנה, להפתעת הכל, כשהוכנסה חוברת זו אל הקודש – הורה הרבי להדפיסה כמות שהיא ע"מ לחלקה לקהל החסידים... יש לציין, כי חלוקה זו היא החלוקה היחידה – שהתקיימה ביום חול 'רגיל', ללא קשר לאיזה חג או מועד שקרב... בעמוד האחורי נדפסה הקדשה 'לזכרון... ישראל אריה ליייב, אחיו של – יבחל"ט – כ"ק אדמו"ר'. ...בשעה תשע הגיעו ארגזים מלאים בחוברות הנ"ל... בשעה תשע-עשרים ושבע דקות נכנס כ"ק אדמו"ר לביהכ"נ, חגור בגארטעל ובסירטוק של משי... ואז ניגש ישירות לשולחן החלוקה והחל לחלק את קונטרס 'דבר מלכות'. בשעה הראשונה עברו גברים. כ"ק אדמו"ר היה נראה מאוד אויפגעלייגט וחייך להרבה מהעוברים ובמיוחד לילדים... בשעה השניה עברו נשים וטף... בשעה השלישית שוב עברו גברים, וכ"ק אדמו"ר בירך... ברכות באומרו 'בשורות טובות'. החלוקה ארכה שלוש שעות וחמש דקות... אח"כ הסתובב כ"ק אדמו"ר לעבר העומדים שם... הניף את ידו הק' לעידוד השירה ונכנס לחדרו הק'. למטה בביהכ"נ ישבו קבוצות קבוצות ולמדו את הקונטרס".
קונטרס: 27, [4] עמ'. 28 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, קמטים ובלאי קל.
מאמר ברוך שעשה נסים (תרס"ד) בצרוף שני שטרות דולר לצדקה שניתנו מידיו הקדושות של האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. הוצאת קה"ת, ברוקלין ני-יורק, תשנ"א [1991]. "ארבעים שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א".
המאמר "ברוך שעשה ניסים" נאמר על ידי האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש, במהלך התוועדות שנערכה בישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש בליל יום ג', אור לכ' כסלו תרס"ד, ונרשם על ידי בנו האדמו"ר הריי"ץ, בתוספת ביאורים. המאמר נדפס לראשונה בחוברת שלפנינו, מתוך גוף כתב-יד קדשו של הריי"ץ, לרגל יום יו"ד שבט – יום הסתלקות-הילולא של האדמו"ר הריי"ץ ויום קבלת הנשיאות של חתנו הרבי מליובאוויטש. המאמר חולק על ידי הרבי בצירוף שני דולר לצדקה. רישום בשולי שני השטרות: "מיד כ"ק אדמו"ר שליט"א".
מעמד החלוקה
בקובץ לחיזוק ההתקשרות – כט (עמ' 47-48) מסופר על מעמד חלוקת הקונטרס שלפנינו במוצאי יום חמישי, אור ליו"ד שבט תשנ"א: "...לעת ערב שב כ"ק אדמו"ר מהאוהל [ציון חמיו הריי"ץ]. הביהכנ"ס היה מלא וגדוש, והצפיפות הורגשה במיוחד סמוך ל'עמוד' של הש"ץ, שהרי כ"ק אדמו"ר עתיד לעבור לפני התיבה בתפילת ערבית. גם החלקים האחרים של ביהכנ"ס, ובכלל זה המבואות והמעברים היו מלאים בהמוני חסידים. זאת, גם מפני שהשמועה על דבר חלוקת המאמר – עשתה לה כנפיים ונודעה בכל השכונה, וגם ברחבי העיר.
תפילת מנחה התפלל כ"ק אדמו"ר במקומו הרגיל, ולערבית ניגש אל עמוד התפילה... הקהל העצום השתתק והכל השתדלו להטות אוזן לתפילה בנעימה הקדושה המיוחדת במינה. אחרי התפילה, אמר כ"ק אדמו"ר את המשניות והקדישים כנהוג, ואחר כל היתה הכרזה 'רשמית' על חלוקת המאמר. הגבאי הכריז על חלוקת המאמרים ע"י כ"ק בעוד דקות ספורות וכי החלוקה תתקיים למעלה סמוך לחדרו הק' באותו מקום בו נערכת חלוקת השטרות לצדקה מדי יום ראשון. כ"ק אדמו"ר נכנס לחדרו, וכעבור דקות ספורות החלה החלוקה.
תוכן הקונטרס: מאמר כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע על הברכה 'ברוך שעשה ניסים' שנאמר בשנת תרס"ד, על הכריכה המרהיבה נדפס התאריך: 'יו"ד שבט ה'תשנ"א'. תוכן המאמר הוא ביאור רחב על המשמעות הפנימית של נושא הניסים והוא מבאר באריכות את ההבדל בין גילוי האלוקות בניסים שמעל לטבע וניסים המלובשים בטבע, ובתוך הדברים מבוארים עוד נושאים יסודיים בחסידות ומאמרי חז"ל שונים מוארים באור החסידות...
שעות רצופות עמד כ"ק אדמו"ר על רגליו הק' נתן לכאו"א את המאמר ובו שטרות הצדקה. למרות הקור העז ששרר בחוץ באותן שעות, זרם הקהל ללא הרף, מכל רחבי העיר, ואיש לא נרתע מלהביא גם עוללים רכים.
החלוקה התקיימה, כאמור, במקום בו ניתנים השטרות בכל יום ראשון, ובינתיים התנהלו בביהמ"ד הגדול מנהגי היום. אחד התמימים חזר לפני הציבור חלק מ'המשך באתי לגני תש"י', הציבור למד משניות, ואט אט נוצרו חבורות לומדים במאמר החדש. בחלוף הזמן, התקבצו החבורות יחד להתוועדות חסידית בראשות זקני החסידים והמשפיעים... החלוקה נמשכה כשלש וחצי שעות...".
20 עמ'. 23 ס"מ בקירוב. עטיפה ירקרקה. מצב טוב מאוד.
קונטרס מאמרים תרפ"ב, שני שטרות דולר לצדקה, שהתקבלו מידיו הקדושות של האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. הוצאת קה"ת, ברוקלין ניו-יורק, תשנ"ב [1992]. "שנת הצדי"ק לכ"ק אדמו"ר שליט"א".
הקונטרס, שנדפס בהוראת הרבי מליובאוויטש לרגל יום הסתלקות חמיו האדמו"ר הריי"ץ ביום יו"ד שבט, כולל שלושה מאמרי חסידות שאמר הריי"ץ בראשית שנת תרפ"ב, ונמצאו בכתב יד. בפתח הקונטרס נדפסה "תמונת תואר פני הוד כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע", ובסופו פקסימיליות מכת"י המעתיק ו"ראשי פרקים מתולדות כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע". בליל יו"ד שבט תשנ"ב חילק הרבי את הקונטרס שלפנינו בצירוף שני דולר לצדקה. רישום בדף השער ובשולי שני השטרות: "מיד כ"ק אדמו"ר שליט"א".
מעמד החלוקה
בקובץ לחיזוק ההתקשרות – כט (עמ' 66-68) מתואר מעמד חלוקת הקונטרס והדולרים שלפנינו, בליל יו"ד שבט תשנ"ב: "...לפני הצהריים נודע שכ"ק אדמו"ר שליט"א יחלק הערב קונטרס. תכונה מיוחדת ניכרה בקהל לקראת האירוע, הן בקרב האורחים הרבים שהגיעו – בהם שלוחים רבים ותלמידי התמימים שהגיעו מרחבי העולם, והן בקרב המקומיים. גם הרבה מהתמימים בישיבות הסמוכות מיהרו להגיע בעוד מועד, לאחר שנודע להם על חלוקת הקונטרס הלילה... תפילת מעריב התקיימה בזמנה. 770 היה מלא וגדוש מפה לפה... בסיום התפילה... פנה הרבי וניגש לשולחן החלוקה... טרם התחיל לחלק, פתח בשיחה קצרה... מיד לאחר מכן החל הרבי בחלוקת הקונטרס.
הקונטרס נקרא 'קונטרס מאמרים תרפ"ב' – וכולל שלושה מאמרים מראשית שנת תרפ"ב שנמצאו לאחרונה בכתב יד... הקונטרס נתון בתוך נרתיק פלסטיק יחד עם שני שטרות של דולר לצדקה, צבעו אדום והוא מכיל כ-50 עמודים... החלוקה הסתיימה בעשר-וחצי, לאחר יותר משלש שעות של חלוקה, בהם חילק כ"ק אדמו"ר שליט"א כ-7000 חוברות. מאוחר יותר התקיימה התוועדות-ענק ברוב פאר לרגל יו"ד שבט... ההתוועדות התקיימה בביהכ"נ, שם הסבו כולם לצד שולחנות עמוסים בכל טוב... ההתוועדות נפתחה בלימוד קטע מהקונטרס שזה-עתה זכינו לקבל מידו הק' של כ"ק אדמו"ר שליט"א".
59, [1] עמ'. עטיפה אדומה. 23 ס"מ בקירוב. הקונטרס והדולרים במצב טוב.
מכתב "שנה טובה" מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, אלול ("ימי הסליחות") תשי"ד [1954].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו – "מ.שניאורסאהן".
נשלח אל הגאון הצדיק רבי שלמה סאבעל מירושלים בעל "שלמה חדשה" (תרס"א-תש"ל): "לקראת השנה החדשה... הנני בזה להביע ברכתי לו ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
[1] דף. 21.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. נקבי תיוק. סימני קיפול וקמטים. כתמים ובלאי. קרעים ונקבים.
מכתב "שנה טובה" מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, אלול ("ימי הסליחות") תשי"ח [1958].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו – "מ.שניאורסאהן"; עם הוספת מילה בכתב-ידו.
נשלח אל רבי דוד טברסקי ממילווקי וויסקונסין (כנראה הרה"צ רבי אהרן דוד טברסקי, בן האדמו"ר מהורניסטייפול רבי יעקב ישראל טברסקי): "לקראת השנה החדשה... הנני בזה להביע ברכתי לו ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות". בחתימת המכתב הוסיף הרבי בכתב-יד קדשו את המילה: "בכבוד ו[בברכה]".
[1] דף. 22 ס"מ. מצב טוב. בלאי קל.
מכתב "שנה טובה" מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, אלול ("ימי הסליחות") תשי"ט [1959].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו – "מ.שניאורסאהן"; עם הוספת מילים בכתב-ידו.
נשלח אל הרה"ח ר' מאיר חרלוב ברמת גן: "ולקראת השנה החדשה... הנני בזה להביע ברכתי לו ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות". בראש המכתב הוסיף הרבי בכתב-יד קדשו את המילים: "הפ"נ נתקבל".
[1] דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב. קרע קל בשוליים.