מכירה פומבית 053 ספרי קודש עתיקים, חסידות וקבלה – מכתבים וכתבי-יד – חפצים ותצלומים
- (-) Remove חב"ד filter חב"ד
- חב (32) Apply חב filter
- חבד (32) Apply חבד filter
- חסידות (32) Apply חסידות filter
- chabad (32) Apply chabad filter
- ספרי (18) Apply ספרי filter
- book (18) Apply book filter
- הרבי (14) Apply הרבי filter
- וחפצים (14) Apply וחפצים filter
- מכתבי (14) Apply מכתבי filter
- מליובאוויטש (14) Apply מליובאוויטש filter
- letter (14) Apply letter filter
- lubavitch (14) Apply lubavitch filter
- object (14) Apply object filter
- rebb (14) Apply rebb filter
שלחן ערוך אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא. סדילקוב, זיטומיר, וורשא, טשרנוביץ, יוזעפאף, שטעטטין, בראדי ווילנא ומינכן, תקפ"ו-תש"ט [1826-1948].
73 כרכים מתוך 19 מהדורות שונות:
• סדילקוב, דפוס פנחס אליעזר ב"ר מרדכי בילטש, תקפ"ו 1826. מהדורה שנייה של שו"ע הרב. כרך אחד: אורח חיים חלק שני – הלכות שבת. עותק חסר דף השער, שלושה דפים לאחריו ו-13 דפים בסוף. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, ב, עמ' 40-55.
• טשערנאוויץ, דפוס Johann Eckhart und Sohn, [תר"ט] 1849. שני חלקים בכרך אחד: חלק חמישי יורה דעה ושו"ת עם חלק שישי חושן משפט. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, ו, עמ' 88-89.
• יוזעפאף, דפוס דוד סעדי' וואקס, תרי"א 1850. כרך אחד: אורח חיים חלק א מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, ז, עמ' 90-91. מספר חתימות ורישומי בעלות של רבי "שמואל יעקב אייגר מפרשיסחא" [מונדשיין ומפעל הביבליוגרפיה רושמים: "לא ראינו אלא דף שער בלבד"; חלק זה אינו מופיע גם בגנזי הספרייה הלאומית].
• יוזעפאף, דפוס דוד סעדי' ישעי' וואקס, תרט"ו 1855. שלושה כרכים: • אורח חיים חלק ב (הלכות שבת). חותמות: "ארי' ליב בהר"ר אלימלך דוב סופר בד"ץ אשכנזים בעיה"ק ירושלם ת"ו" [הדיין הירושלמי רבי אריה ליב הרשלר מקארלין, ראב"ד עדת האשכנזים בירושלים בתקופת הר"ש סלנט והאדר"ת, מבוני הישוב ומיסד השכונות "בית ישראל", "גבעת שאול" ועוד; נפטר תרע"ד]; וחותמות בנו: רבי "חיים טודרוס הערשעל – ירושלם". • אורח חיים חלק ד (הלכות פסח). חותמות: "בית החסידים דגור פה אנדזעיוו". • חלק ה יורה דעה. חותמות (באותיות לועזיות) של ר' יונה כץ מבערטש ושל ר' שלום צוקרמן. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, ט, עמ' 94-95.
• [קניגסברג, תרי"ח 1858]. חלק חושן משפט (לא נדפסו חלקים נוספים). חתימה וחותמות: רבי "מרדכי יוסף לעדערמאן מלאדז – ירושלם עה"ק ת"ו". מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, יא, עמ' 96-97.
• טשערנאוויץ, דפוס Johann Eckhart und Sohn, תר"כ 1859-1860. כרך אחד: אורח חיים חלק ראשון. הגהות קצרות בשולי כמה דפים. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, יג, עמ' 102-103.
• שטעטטין, דפוס רא. גראססמאן, תרכ"ב-תרכ"ג [1862-1863]. סט שלם בשבעה כרכים. רישום בכרך ב: "מספרי הרב יעקב קאנטראוויץ משאצק" (הגאון רבי יעקב קנטורוביץ אב"ד שאצק ומגדולי רבני ארה"ב, תרל"ג-תש"ו; דודו ורבו של הגאון רבי משה פיינשטיין). מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, טו, עמ' 106-109.
• שטעטטין, דפוס רא. גראססמאן, תרכ"ד [1864]. סט שלם בשבעה כרכים. חותמות בכרך א: "חסידים דוואלבערז [וולברוז'] – מלאדז". מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, טז, עמ' 110.
• [ווארשא], תרכ"ז [1867]. המילה "בשטעטטין" הובלטה בדפי השער. חמישה חלקים בששה כרכים (ללא חלק ד הלכות פסח). שער ראשי נוסף לחלק ב (הלכות שבת), שאינו רשום אצל מונדשיין או ברישומי מפעל הביבליוגרפיה (דף השער במצב בינוני, עם קרעים ופגמים). חתימות וחותמות בכרך ה: "שבתי אפרים באזון"; "יחיאל צאקראהוו". מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, יח, עמ' 112-113.
• זיטומיר, דפוס רבי אברהם שלום שאדאוו, תרכ"ט [1969]. כרך אחד – חלק חמישי חושן משפט (דפים קלב-קסז). מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, יט, עמ' 114-117.
• ווארשא, דפוס יצחק גאלדמאן, תרל"ד 1874. ארבעה כרכים (ללא חלק א וחלק ג של אורח חיים). חותמת בחלק ב: "יוסף ב"מ משה יעקב פלאטקין". חלק ד חסר שמונה דפים בתחילתו ושני דפים בסופו. חלק ו חסר שמונה דפים בחלק השו"ת. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כא, עמ' 120-121.
• בראדי, דפוס משה ליב הארמעלין, תרל"ד-תרל"ה 1874. שלושה חלקים בשלושה כרכים (ללא חלק א אורח חיים). בחלק ג חסרים מספר דפים באמצע ובסוף. חותמות בחלק ד: "נחמן פריינד – סאטמאר" מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כב, עמ' 122-123.
• יוזעפאף, דפוס שלמה ואחיו ברוך זעצר ושותפם יחזקאל רענר, תרל"ה 1875. סט שלם בשישה כרכים. בסוף כרך ו נכרכו ה דפים – "דברי נחמיה, השלמה לשו"ע רז"ל" (ווארשא, תרל"ט). מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כג, עמ' 124.
• ווארשא, דפוס В. Конъ и Одерфелдъ, תרל"ה 1875. סט שלם בשישה כרכים. בסוף חלק א נכרך "דברי נחמיה – השלמה מן שו"ע רז"ל" (ווארשא, תרל"ט). מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כד/כה, עמ' 124-125.
• ווארשא, דפוס י. אלאפין, תרנ"ה 1895. סט שלם בשישה כרכים. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כט-ל, עמ' 127-130.
• ווילנא, דפוס ה' פראדעל מ"ץ, תרס"ה 1904. סט שלם בשישה כרכים. בכרך ג רישום בעלות (בעיפרון) של ר' יעקב הכהן הארטשטיין. בחלקים ד, ו חותמות בעלות של ר' יחיאל גולדמן. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, לא, עמ' 130-132.
• ווילנא, דפוס והוצאת צבי הירש בן יהודה ליב מ"ץ, תרפ"ה 1924. ארבעה חלקים בארבעה כרכים (ללא חלקים א-ב של אורח חיים; חלק מההוספות למהדורה זו חסרות). בחלק ג רישום בעלות של רבי שמואל נבנצהל אב"ד סטניסלאב. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, לג, עמ' 133.
• ווארשא-ווילנא, הוצאת ביהמ"ס של י.מ. אלטער / דפוס והוצ"ס "מ"ץ", תרפ"ט [1929]. חמישה חלקים בחמישה כרכים (ללא חלק שני של אורח חיים). מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, לד, עמ' 133 [מונדשיין ומפעל הביבליוגרפיה רושמים: "ראינו רק חלקים ג-ו"; "חלק א-ב לא ראינו"].
• ווארשא, הוצאת "שניאור" Zalman Szmotkin, תרצ"ו [1936]. חמישה חלקים בארבעה כרכים (ללא חלק חמישי יורה דעה). מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, לו, עמ' 134-135.
• ברוקלין [נדפס במינכן], הוצאת קה"ת, תש"ט [1948]. שני חלקים בכרך אחד – יורה דעה חלק חמישי וחושן משפט חלק שישי ושו"ת (ללא לוח ה"פאקסימיליא"). נדפס עבור "שארית הפליטה" מבני החסידים בגרמניה לאחר השואה, על ידי חתן אדמו"ר הריי"ץ ומנהל הוצאת קה"ת, רבי מנחם מענדל שניאורסון (לימים הרבי מליובאוויטש). מעבר לשער הראשון דברי המו"ל – "מנחם שניאורסאהן, י"ט כסלו ה'תש"ח". מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, לח, עמ' 137-138.
סה"כ 73 כרכים. גודל ומצב משתנים. רישומים, חתימות וחותמות. כריכות חדשות. ייתכן שחלקים אחדים חסרים מספר דפים וקונטרסים; האוסף לא נבדק בידינו לעומק והוא נמכר כמות שהוא.
שמונה מהדורות מוקדמות של ספר "ליקוטי אמרים – תניא", מאת אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי. וורשא, תרט"ז / ווילנא תר"מ-תרצ"ז [1856-1937].
• ספר ליקוטי אמרים תניא. "ווין" [וורשא, אחרי תרט"ז 1856]. בדף השער מופיע מקום הדפוס – "ווין" [וינה]. החוקר והביבליוגרף ר' חיים ליברמן בספרו "אוהל רח"ל" (עמ' 412, הערה 8), מסביר את הטעם לזיוף מקום הדפוס של המדפיסים בוורשה: "מכמה טעמים נהגו מדפיסי ווארשא להעלים לפעמים את שם ווארשא בשער ולהדפיס שם עיר בחוץ לארץ, כגון: קניגסבורג, טשרנוביץ, פרסבורג, ווין, לבוב ועוד... אבל הרגיל בדפוסי ווארשא יכירם בטביעת עין" [קישוטי הדפוס במהדורת התניא שלפנינו דומים לאלו שנדפסו בספר "עבודת הלוי" מהדורת וורשא תרכ"ו, בדפוס אפרים בומריטטער ויצחק ראהטבלאט. ראה: מונדשיין, ספר התניא, ביבליוגרפיה, עמ' 86, הערה 1].
• ספר ליקוטי אמרים תניא. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תר"מ 1879. חותמות: "קאנג. שארית ישראל – נוסח האר"י – אף איסט ניוארק".
• ספר ליקוטי אמרים תניא. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרנ"ו 1896. רישום בעלות בדף השער: "לד' הארץ ומלואה מ"ה לכח"ב [מגן הוא לכל חותם בו?] – הק' חיים יודא ב' א"א ---".
• ספר ליקוטי אמרים תניא. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, [תרס"ט] 1909. עותק נאה; שוליים רחבים. בדף ב/1, "מודעה רבה" מטעם דפוס "האלמנה והאחים ראם", על מכירת זכות ההדפסה של ספר התניא "לכ"ק אדמו"ר הר"ר שלום דובער שליט"א מליובאוויטש... לטובת מוסד תומכי-תמימים" (ווילנא, כ"ה תמוז תרס"ט). שטר מכר זה נדפס מאז ואילך בכל מהדורות התניא הבאות. חותמות: "דוד מינקעס – טעמעשוואר"; "הק' יעקב ישכר ס' גליקמאן – מוכר ספרים".
• ספר ליקוטי אמרים תניא. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, [תרע"ב] 1912. מעבר לשער הראשון, חתימה: "אלטר חיים...".
• ספר ליקוטי אמרים תניא. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, [תרפ"ג] 1923.
• ספר ליקוטי אמרים תניא. ווילנא, דפוס "ראם", תר"צ [1930]. בעמוד האחרון חותמת בית מסחר הספרים "שניאור" זלמן שמאטקין בווארשא.
• ספר ליקוטי אמרים תניא. ווילנא, דפוס "ראם", הוצאת בית מסחר הספרים "שניאור", זלמן שמאטקין בווארשא, תרצ"ז [1937]. הגהות וסימונים בכמה דפים.
מונדשיין, ספר התניא, ביבליוגרפיה, יט, כח, כט, לא, לב, לג, לד, לה.
8 כרכים. 16.5-21 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים, קמטים ובלאי קל. קרעים בשולי מספר דפים. סימני עש קלים. חיתוך דפים על גבול הטקסט בכרך החמישי. כריכות חדשות.
ספר תורה אור, דרושי חסידות על התורה, תהלים ושיר השירים, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע, "ונלוה אליו מאמר ההתבוננות מבנו... דוב בעריש [רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש]... ועד היום היו גנוזים באוצרי תלמידיהם בכתב ידם ממש... הבאתיו לבה"ד אנכי הצעיר יוסף בהמנוח מוה’ אשר אנטשיל רייציס סג"ל בשנת תורה...". למברג (לבוב), דפוס מיחאל פ' פארעמבא, [תרי"א 1851].
ליקוט כמה דרושי חסידות על התורה, תהילים ושיר השירים מאת האדמו"ר הזקן מליאדי בעל התניא, ע"פ הנחת אחיו רבי יהודה ליב (המהרי"ל) מיאנאוויטש. למרות שמו – "תורה אור", החיבור שלפנינו אינו זהה לספר "תורה אור" שהדפיס נכדו אדמו"ר ה"צמח צדק" בקאפוסט בשנת תקצ"ז, וכמה מדרושי החסידות המובאים בו נדפסו כאן לראשונה, כגון "דער פרומער וארא" הידוע (חלק מהדרושים המובאים בספר שלפנינו, עם זאת, כבר נדפסו בספר "תורה אור" ו"ליקוטי תורה" שהדפיס הצ"צ).
"מאמר ההתבוננות" שבסוף הספר, מאת בנו האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, הוא חלקו השני של ספר "נר מצוה ותורה אור", הנקרא גם "שער הייחוד" [כאן נדפסו רק ל"א מתוך נ"ד הפרקים של "שער הייחוד"], ונדפס כאן בנוסח שונה.
[1], מד דף. 23.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, קמטים ובלאי קל. סימני עש קלים בשולי מספר דפים. רישומים בעט. כריכה חדשה.
ספר לקוטי תורה, חלקים א-ד, מאמרי חסידות על חומשים ויקרא, במדבר ודברים, על המועדים ועל מגילת שיר השירים, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע. זיטומיר, דפוס רבי אברהם שלום שאדאוו, תרכ"ו 1866. מהדורה שניה. ארבעה חלקים (בארבעה כרכים).
מהדורה שניה של ספר "לקוטי תורה", שנדפסה סמוך לאחר הסתלקות ה"צמח צדק" (י"ג ניסן תרכ"ו), והובאה לדפוס ע"י הגאון החסיד ר' שמואל בצלאל (הרשב"ץ). במהדורה זו נדפסו הסכמות המהדורה הראשונה (בהם שונה הזכרת שם ה"צמח צדק" מנ"י לנבג"מ), ועליהן נוספו גם הסכמות הגאון החסיד ר' פרץ חן אב"ד צ'רניגוב, הגאון החסיד ר' יוסף תומרקין אב"ד קרמנטשוג והגאון החסיד רבי שניאור זלמן פראדקין מלובלין בעל "תורת חסד". בסוף כל חלק נוספו ההוספות לספר לקוטי תורה.
ספר "לקוטי תורה" הוא מספרי היסוד החשובים ביותר של תורת חסידות חב"ד. בספר נדפסו המאמרים שעל החומשים ויקרא-דברים (ועל פרשיות בשלח ופקודי מחומש שמות), והמאמרים על המועדים ועל מגילת שיר השירים. מאמרי אדמו"ר הזקן על החומשים בראשית ושמות נדפסו בספר "תורה אור". בספר מובאים "דרושים" שאמר אדמו"ר הזקן בעל התניא בפני הציבור בשבתות ובמועדים, וכן "ביאורים" שנאמרו לפני בניו ומספר מתלמידיו באמצע השבוע, כדי לבאר את מה שאמר ב"דרוש" בשבת. ה"דרושים" עוסקים ברובם בענייני עבודת ה' על פי דרך החסידות, ואילו ה"ביאורים" מבארים ומפשטים מושגים בתורת הקבלה על פי דרך החסידות.
הספר נכתב ונערך על ידי נכד המחבר, האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש. כשליש מהספר מכיל הגהות ומקורות שכתב ה"צמח צדק". הספר הובא לדפוס בפעם הראשונה, בז'יטומיר, תר"ח, על ידי שניים מבני ה"צמח צדק" – האדמו"ר רבי יהודה ליב (המהרי"ל) מקאפוסט והאדמו"ר רבי חיים שניאור זלמן מליאדי.
בספר "בית רבי" (ברדיטשוב תרס"ב, א', עמ' 173) נכתב: "אחד מהרבנים [כפי הנראה כוונתו לאדמו"ר ה"מגן אבות" מקאפוסט]... אמר: שדרושים האלו של הלקוטי תורה הוא אות באות כפי שקיבל רבינו [בעל התניא] מהקדוש הרב רבי אברהם [המלאך] בן הרב המגיד [ממזריטש] נשמתו עדן, ובכל אות עומד בו רוח הקודש".
ארבעה חלקים בארבעה כרכים:
• חלק א (ויקרא): [3], ח; נד דף. דף השער הראשון חסר.
• חלק ב (במדבר): [1], צו, [1] דף.
• חלק ג (דברים): [1], ק דף. דף השער הראשון נכרך בסוף חלק ב.
• חלק ד (שיר השירים): [1], מט דף. שני דפים אחרונים חסרים.
26.5 ס"מ בקירוב. מצב כללי בינוני, חלק מהדפים במספר מקומות במצב בינוני-גרוע. קמטים ובלאי. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות וכתמים כהים גדולים עם פגיעות בטקסט (סימני עובש בחלק מהדפים במקומות שונים). קרעים וסימני עש עם פגיעות בטקסט (קרעים חסרים וסימני עש קשים בדפים הראשונים של הכרך הראשון ובדפים האחרונים של הכרך הרביעי, משוקמים בהדבקות נייר גסות). רישומים. כריכות חדשות, תואמות.
ספר לקוטי תורה מספר בראשית, דרושי חסידות של האדמו"ר הזקן בעל התניא על פרשיות בראשית, נח ולך-לך, עם הגהות, ביאורים ודרושים מאת נכדו בעל ה"צמח צדק" מליובאויטש, ומאת נינו רבי שמואל האדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש. ווילנא, דפוס יהודא ליב מ"ץ, תרמ"ד [1884]. מהדורה יחידה.
"ספר לקוטי תורה מספר בראשית... נאמרו מפי אדמו"ר... מוהר"ר שניאור זלמן... ונתנו לכתוב ע"י אחיו ותלמידו... מוהר"ר יהודה ליב זצ"ל מ"מ ומו"ץ דק’ יאנאוויטש; ועתה נתוספו הרבה ביאורים ודרושים והגהות אמיתי’ ונתקנו בפנים ע"י נכדו אדמו"ר... מוהר"ר שמואל [שניאורסון] נבג"מ...".
פרשת הדפסת הספר והשמטת ההגהות והביאורים של האדמו"ר המהר"ש מליובאויטש
בשנים שקודם הסתלקותו בשנת תרמ"ג, החל אדמו"ר המהר"ש לערוך ולהכין לדפוס מחדש את מאמרי החסידות של זקנו בעל התניא על ג' פרשיות ראשונות של ספר בראשית (הנדפסים בספר "תורה אור", קאפוסט, תקצ"ז), והוסיף עליהם הגהות, ביאורים ודרושים משלו ומשל אביו בעל ה"צמח צדק". אולם, בשעה שהובא הספר אל בית הדפוס בווילנא בשנת תרמ"ד, לאחר הסתלקות המהר"ש, השמיטו המדפיסים חסידי חב"ד-קאפוסט בחשאי את מרבית הביאורים והדרושים של המהר"ש, והותירו רק את התוספות של אביו ה"צמח צדק". מטרתם היתה להקניט וללעוג לחסידי חב"ד-ליובאוויטש המדפיסים תחת שם רבם אדמו"ר המהר"ש את דברי אביו ה"צמח צדק", ואף מעלימים את שמו של ה"צמח צדק" בדף השער.
ואכן מיד לאחר צאת הספר מבית הדפוס, התעוררה סערה בקרב החסידים, והאדמו"ר בעל ה"מגן אבות" מקאפוסט אף יצא במחאה פומבית: "בה'תורה אור' דעל ג' סדרות נדפסו רק כל הכתבים וההגהות וביאורים של כ"ק אאזמו"ר [ה"צמח צדק"] נ"ע, בלי שום תוספת כלל. כל חידושי הר"ש [רבי שמואל] ע"ה לא יהיו גם ד' דפים. ושם כ"ק אאזמו"ר לא הזכיר עליהם כלל, רק שם מהר"ש ע"ה. וזה מעשה.. אשר לא נשמע עדיין בעולם".
האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש תיאר בהזדמנות את פרשת הדפסת הספר שלפנינו, את רדיפת חסידי חב"ד-קאפוסט את חסידי חב"ד-ליובאוויטש, ואת רוח הדברים בימים שלאחר הסתלקות סביו אדמו"ר המהר"ש:
"אותם ימים לא היה אבי [הרש"ב] בקו הבריאות, הדוד רז"א לא התעניין בהדפסה, סבתא הרבנית [רבקה אשת המהר"ש] היתה שבורה מאוד ונתנה את כל ענין ההדפסה בידיו של ר' שילם רייך [חתן ה"צמח צדק"]. הוא נסע לווילנא – על חשבונה של סבתא הרבנית, ששילמה את כל הוצאותיו ובנוסף לכך קיבל בשכרו 20 רובל לשבוע. ההערכה היתה, שהדפסת הספר תימשך חודש אחד; אבל ר' שילם משך את זמן ההדפסה – בסיבות שונות – ליותר משלושה חודשים. אך זו אינה אלא שאלה כספית; מה שגרוע יותר – שהוא קימץ בכסף שהיו צריכים לתת למומחים שתפקידם להשגיח על טיב ההדפסה, והוא על דעת עצמו – ללא ששאל את פיה של הסבתא – לא לקח איש למלאכה זו, מתוך הנחה שהוא ישגיח על כך בעצמו. ומה שאירע, הנה לבד מכך שהוא עצמו לא הקפיד על יופי ההדפסה – שבמלאכת הדפוס זהו אחד התפקידים המיוחדים – הרי שהוא, ר' שילם, לא השגיח לחלוטין על אופן הדפסת הספר. בשנה הראשונה אחר ההסתלקות [של מוהר"ש], שלח [האדמו"ר] מקאפוסט מכתבים – אצלי נמצא מכתב אחד בכתיבת ידו, שהוא כתב אל החסיד המפורסם ר' שמואל בער מבוריסוב, אחד מגדולי וזקני חסידיו של הסבא – אשר כל החסידים החפצים להבין דברי חסידות עליהם לבוא לקאפוסט. במכתביו אלו התבטא בחריפות רבה על אופן אמירת החסידות של הסבא ואופן כתיבתו, אשר הם [מתאימים] רק לבעלי-בתים ולחנוונים, ועתה ניתנת האפשרות לשמוע ענייני חסידות לאשורם.
אותן שנים מהוות תקופה שיכולה להיות רבת ענין לאנשים מסויימים, אבל אין אנו יכולים ואין אנו רשאים לפרסם דברים אישיים אלו. אך זה מה שהיה ידוע אז לכל, שקאפוסט רדפה את ליובאוויטש בכל יכלתה, וחסידי קאפוסט רוו נחת. חסידי ליובאוויטש היו מדוכדכים מאד מהסתלקותו של הסבא; הדוד רז"א פנה מיד לעסוק במסחר, האבא – כשהיה בקו הבריאות – היה אומר חסידות בכל שבת, אבל לא היה מקבל אנשים. ורוב הזמן לא היה בריא והיה שבור מאד. והוא לא היה אז אלא בן 22 שנה. לחסידי קאפוסט חרה מאד על שמדפיסים ספר חסידות של הסבא; התדברו ביניהם חסידי קאפוסט שבדווינסק וחסידי קאפוסט שבווילנא, 'לעשות צרות' בספר – שיבושים, דילוגים וערבוב דברים. חסידי קאפוסט שבווילנא [בצעו] את התוכנית, והספר מלא טעויות, עד כי במקומות מסויימים חסרים בו דפים שלמים..." (תרגום מיידיש של מכתב אדמו"ר הריי"ץ, התפרסם במאמר מקוון מאת הרב יהושע מונדשיין, "פרשת ההדפסה עם כתב יד קודש אדמו"ר הריי"צ בפרסום ראשון").
מסיבה זו, הספר שלפנינו לא נדפס בשנית ולא התפשט בקרב חסידי חב"ד-ליובאוויטש.
VIII, צח דף. 25.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. חותמות. כריכת עור חדשה.
ספר "לקוטי תורה" וספר "תורה אור", מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע. ווילנא, תרל"ח ותרנ"ט 1878-1899. מהדורה שלישית של לקוטי תורה ומהדורה שלישית של תורה אור.
• ספר תורה אור, מאמרי חסידות על חומשים בראשית שמות, ועל המועדים חנוכה ופורים, ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרנ"ט 1899. מהדורה שלישית שיצאה לאור ע"י ר' שמואל עקיבא שניאורסון (דור חמישי למחבר בעל התניא).
כרוך עם: "הוספות לספר תורה אור" (שער נפרד). ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרנ"ט 1899.
[3], ק דף; [1], ב-כד דף. 28.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים רבים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.
• ספר לקוטי תורה, חלקים א-ד, מאמרי חסידות על חומשים ויקרא-דברים, על המועדים ועל מגילת שיר השירים. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרל"ח 1878. מהדורה שלישית. ארבעת החלקים בשני כרכים.
כרך א (ויקרא-במדבר): [2], ח; נד; [1], צו דף. כרך ב (דברים ושה"ש): [1], ק; [1], נא דף. בראש הכרך דפים כרוכים שלא כסדרם. 29 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. חותמות. כריכות חדשות, תואמות.
ספר לקוטי תורה, חלקים א-ד, מאמרי חסידות על חומשים ויקרא, במדבר ודברים, על המועדים ועל מגילת שיר השירים, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרס"ד 1903-1904. ארבעה חלקים (בארבעה כרכים).
ספר "לקוטי תורה" הוא מספרי היסוד החשובים ביותר של תורת חסידות חב"ד. בספר נדפסו המאמרים שעל החומשים ויקרא-דברים (ועל פרשיות בשלח ופקודי מחומש שמות), והמאמרים על המועדים ועל מגילת שיר השירים. מאמרי אדמו"ר הזקן על החומשים בראשית ושמות נדפסו קודם לכן בספר "תורה אור".
מעבר לשער השני של כרך א, "מודעה רבה", ובה מתארים המו"לים את עבודת ההגהה על המהדורה הזו שלפנינו: "...הוספנו עתה להגיה את כל הדרושים... בהגהה מדויקת מאד ונתקנו הרבה תיקונים נחוצים... גם נתוספו הרבה הגהות אשר היו מוכנות לדפוס ובשגגת המעתיקים נשמטו בדפוס ראשון ואחריו בכל הדפוסים. את ההגהות האלה הוספנו עתה. ההגהה רוב גדול הוא מגוף כתי"ק. ואשר אינו נמצא אצלנו גוף כתי"ק הגהנו מהרבה העתקות אשר נמצא אצלנו ואשר השגנו העתקות נאמנות שיכולים לסמוך עליהן. ואחרי כל זה יגענו הרבה לברר וללבן ביגיעה עצומה ובזהירות יתירה בשיקול הדעת לכוון בעזרתו יתברך אל אמיתית הדבר...".
חתימות בעלות בדף השער של כרך ויקרא וכרך דברים: "מנחם ---".
ארבעה חלקים בארבעה כרכים:
• חלק א (ויקרא): [4], ח; נד דף.
• חלק ב (במדבר): [1], צו דף.
• חלק ג (דברים): [1], ק דף.
• חלק ד (שיר השירים): [1], נא דף.
27.5 ס"מ. נייר שביר מעט. מצב טוב. כתמים קלים בכמה דפים. קרעים קלים בשוליים (קרע לרוחב הדף בדף א של כרך ויקרא). מספר דפים מנותקים. רישומים. כריכות חדשות, תואמות.
שישה מספרי רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש:
• "ספר "נר מצוה ותורה אור, חלק ראשון שער האמונה". לבוב, דפוס F. Galinski u. S.L. Flecker, [תר"כ] 1860. הקדמת האדמו"ר האמצעי בראש הכרך. "מדבר במהות ענין מצות האמונה שהוא היסוד ושרש לכל המצות". פרקיו עוסקים בענייני חג הפסח – יציאת מצרים, אכילת מצה וקריעת ים סוף. חותמת בדף השער: "אברהם אריה ליב ראזען אבד"ק מוינעשט והגליל" [רבי אברהם אריה ליב רוזן (תר"ל-תשי"ב), מגאוני רומניה, אב"ד קהילות מוסט, בוהוש, מוינשט, פאלטישאן ובוקרשט; מחבר שו"ת איתן אריה, שאגת אריה וברכת אברהם).
• ספר "שערי אורה והוא שער החנוכה ושער הפורים". יוהניסבורג (פרוסיה), א. גאנשאראווסקי, [תר"כ 1860 בערך]. פרטי דפוס בעמוד האחרון (בשער פרטי המהדורה הראשונה: "כמש"נ בקאפוסט בשנת תקפ"ב").
• ספר "עטרת ראש", דרושי חסידות לימים נוראים – ראש השנה, יום הכפורים ושבת שובה. [יוהניסבורג, א. גאנשאראווסקי, תר"כ 1860 בערך]. פרטי דפוס בעמוד האחרון. (בשער פרטי המהדורה הראשונה: "כמש"נ בקאפוסט בשנת תקפ"א").
• ספר "ביאורי הזהר", ביאורים בספר הזהר ע"פ חסידות, "ועתה נתוסף... דברים יקרים מהרב המחבר... אשר לא באו בדפוס". לבוב, דפוס S.L. Flecker, [תרכ"א] 1861. מהדורה ראשונה של "הוספות לספר ביאורי הזהר" (נדפס בספירה חדשה, עם שער נפרד). ביאורים בספר הזהר, שנאמרו מפי אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע בלילות שבת לפני בניו ויחידי סגולה מתלמידיו, ונכתבו ע"י בנו רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש [משום שהתורות הן של האדמו"ר הזקן והכתיבה היא של בנו האדמו"ר האמצעי, מיוחס החיבור "ביאורי הזהר" לעיתים לאדמו"ר הזקן ולעיתים לאדמו"ר האמצעי].
• ספר "תורת חיים", חלקים א-ב על ספר בראשית, ביאורים על מאמרי האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי, מאת בנו רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. ווארשא, דפוס ר' נתן שריפטגיססער, תרכ"ו 1866. מהדורה ראשונה של חלק ב. בשנת תקפ"ו נדפס בקאפוסט חציו הראשון של החיבור, על פרשיות בראשית-חיי שרה. בשנת תרכ"ו התעורר רבי מנחם נחום, בן אדמו"ר האמצעי, לסיים את הדפסת החיבור על חציו השני של חומש בראשית, על פרשיות תולדות–ויחי (אז נדפס שוב גם החלק הראשון של החיבור, על פרשיות בראשית-חיי שרה). שני חלקים בכרך אחד.
• ספר "קונטרס פירוש המלות הנקרא מהדורא בתרא" – פירוש והרחבה על סידור אדמו"ר הזקן בעל התניא, מאת בנו האדמו"ר רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תרכ"ז 1867. מהדורה ראשונה. החיבור שלפנינו נקרא "מהדורה בתרא", משום שהוא פירוש והרחבה לביאורים שנדפסו בקצרה ב"סידור הרב" (קאפוסט, תקע"ו), שהיה מעין "מהדורה קמא". רוב החיבור הוא אכן פירוש והרחבה של מה שנדפס בעבר בקצרה, אך חלק ממנו הוא פירוש חדש על חלקים שאדמו"ר הזקן לא הספיק לבארם, והם מחידושי בנו האדמו"ר האמצעי (פרקים קכח-קלז; קנב-קסו). שוליים רחבים. רישום בדפי השער: "נדבת בעד נשמת אבי שנפטר ביום כ"א אב מרדכי ביליאוושקי על בית המדרש הישן".
6 כרכים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמים כהים וכתמי רטיבות במספר דפים. קמטים ובלאי. סימני עש במספר מקומות, עם פגיעות בטקסט. קרעים חסרים בשולי דף השער של "שערי אורה" ושל "ביאורי הזהר", משוקמים בהדבקות נייר עם פגיעות קלות במסגרות. רישומים וחותמות. כריכות חדשות.
סדר התפלה עפ"י נוסח האר"י ז"ל, עם פירוש המלות, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשולחן ערוך. וורשא, דפוס ר' נתן שריפטגיססער, תרכ"ז 1866-1867. שני החלקים בשני כרכים.
המהדורה שלפנינו הובאה לדפוס על ידי שנים מנכדי אדמו"ר הזקן בעל התניא – שניאור ב"ר מנחם נחום ורפאל מרדכי ב"ר ברוך שמואל. בראש חלק א' נדפסו "הקדמת והסכמת" האדמו"ר האמצעי למהדורה הראשונה (קאפוסט, תקע"ו), הסכמות מהדורת ז'יטומיר תרכ"ב-תרכ"ג, והסכמה חדשה מאת ר' דובעריש מייזלש (מיום ט"ז סיון תרכ"ז).
"סדור עם דא"ח"
סדר תפילות מכל השנה, המכונה בקיצור בפי חסידי חב"ד "סידור עם דא"ח" (דברי אלוקים חיים), ובו שני חלקים: חלק ראשון עם פירוש המילות על פסוקי דזמרה וכללות כוונת עניני ציצית ותפלין ותפילה וקריאת שמע וברכת המזון וחתונה ומילה; וחלק שני עם פירוש המילות על עניני שבת, ראש חודש, חגים מועדים, ועוד.
הסידור כולל: א. נוסח התפלה כפי שנסדר ע"י אדמו"ר הזקן ("היו לפניו ששים סידורים מנוסחאות שונות ומכולם בירר וליבן את הנוסחא שבסידור שלו"); ב. דיני ופסקי אדמו"ר הזקן (בכמה מהמנהגים והדינים הכריע לעיתים נגד מה שפסק בשו"ע שלו); ג. דרושי חסידות שנאמרו על ידי אדמו"ר הזקן מדי שבת בשבתו ביחידות לבניו ולכמה יחידי סגולה, נכתבו לאחר מכן בידי בנו רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, ונערכו לדפוס על ידי נכדו רבי מנחם מענדל שניאורסון בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש (חלק מהדרושים אף היו למראה עיניו של האדמו"ר הזקן אשר "הגיהם בכבודו ובעצמו והוטבו בעיניו מאוד"). נוסח הסידור, ההלכות ושני דרושי חסידות (המאמרים: "הקול קול יעקב" ו"הערה לתיקון חצות") נכתבו ונערכו ע"י אדמו"ר הזקן, ואף נדפסו בחייו מספר פעמים, לראשונה בשקלוב תקס"ג (חלק זה מכונה "סידור הרב"). דרושי החסידות האחרים, שנאמרו על ידי אדמו"ר הזקן ונכתבו בידי בנו אדמו"ר האמצעי, נדפסו לראשונה בקאפוסט שנת תקע"ו.
שני חלקים בשני כרכים: חלק ראשון: [2], קנד דף. חלק שני: [1], ב-סב; א-פא, פט-צד דף. דפים פב-פח מהספירה השניה חסרים. 23-24.5 ס"מ בקירוב. מרבית הדפים במצב טוב עד טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים (במספר דפים בכרך השני כתמים רבים וקשים). הדבקות והשלמות נייר בשולי מספר דפים בכרך השני. רישומים וחותמות. כריכות חדשות (אינן אחידות).
אובערלנדר, הסידור, טז, עמ' שיט.
אוסף של תשעה סידורים וספר תהילים בנוסח חב"ד:
• סידור עם דא"ח – "סדר התפלה עפ"י נוסח האר"י ז"ל... עם פי' המילות". וורשא, דפוס ר' נתן שריפטגיססער, תרמ"ו 1886. שני חלקים בכרך אחד. המהדורה הובאה לדפוס ע"י ר' שמריהו ב"ר לוי יצחק שניאורסון (דור רביעי לאדמו"ר הזקן); בראש הסידור "הקדמת והסכמת" אדמו"ר האמצעי מליובאוויטש למהדורה הראשונה, קאפוסט תקע"ו; ושלושה מכתבים מאת אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי, שנדפסו לראשונה במהדורת סידור זו: "הוספנו כעת דבר חדש שלא היה לעולמים, והם שלשה מכתבים קדושים וטהורים, מאד יקרים, כספירים מזהירים... לעורר לבבות על עוצם קדושת ענין התפלה וגדל ערכה מכ"ק אדמו"ר הזקן והאמצעי". אובערלנדר, הסידור, נ, עמ' שכז.
• סידור קרבן מנחה, כולל כל תפלות השנה, ע"פ נוסח הקדוש האר"י, עם "ספר פוקח עורים מהרב... מוהר"ר דוב בער בהרב הגאון...מוהר"ר שניאור זלמן", עם תרגום ליידיש (עברי-טייטש). ווילנא, דפוס אברהם צבי ראזענקראנץ ומנחם מענדיל שריפטזעטצער, תרנ"ב [1891]. אינו מופיע אצל אובערלנדר.
• סדור קרבן מנחה, כולל כל תפלות השנה, ע"פ נוסח הקדוש האר"י, עם הוספות שונות ובהן ספר "מעין טהור" לבעל ה"ישמח משה" וספר "פוקח עורים" לאדמו"ר האמצעי מליובאוויטש; עם תרגום ליידיש (עברי-טייטש). ווילנא, דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראם, תרנ"ז [1897]. שני שערים (חלק מאותיות השערים נדפסו בדיו אדומה). אובערלנדר, הסידור, ק, עמ' שלט.
• סידור בפורמט מיניאטורי – "זכרון ירושלם, סדר תפלות לכל השנה עפ"י נוסח האר"י ז"ל, אשר הפליא לעשות... אדמו"ר... שניאור זלמן מלאדי... נערך לתועלת עוברי דרכים"; ללא ניקוד. ירושלים, י"ד פרומקין, תרנ"ט [1899].
• סדר תפלה עם תורה אור ועם שערי תפלה [שער הכולל ונתיב החיים לרבי אברהם דוד לאוואט, זקנו של הרבי מליובאוויטש], על פי נוסח האר"י ז"ל. ווילנא, דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראם, תרפ"ד 1924. שני חלקים בכרך אחד (שער נפרד לחלק ב). אובערלנדר, הסידור, רח, עמ' שסט.
• סדור קול בני יהודה, "כולל תפלות לכל השנה, עם שבע עשרה מעלות, על פי נוסח הקדוש האר"י, עם עיקרי דיני מצות הנחת תפילין וציורים שונים". ווארשא, דפוס י"מ אלתר, [בערך תר"צ 1930]. קרעים גסים ובלאי בשולי רבים מהדפים. חותמת: "הנהלת בית-הכנסת הראשי חרבין", סין. אובערלנדר, הסידור, רכב, עמ' שעא.
• סידור תפלה קרבן תודה, עם העתקה עברי טייטש באותיות גדולות ע"פ סדר קרבן מנחה, נוסח האר"י; עם ספר "מעין טהור" לבעל ה"ישמח משה", בקשות, ביאורים והוספות "רב פנינים", ועוד "אחת ושלשים הוספות". ווילנא, דפוס והוצאת ראם, תרצ"ו 1936. בסופו "ספר תהלים עם מעמדות" – ווארשא, דפוס יצחק מאיר אלטער (שער נפרד). אובערלנדר, הסידור, רל, עמ' שעד.
• סדור תהלת ה', על פי נוסח האר"י ז"ל. הוצאה חדשה עם הוספות. ברוקלין, ניו יורק, "המרכז לעניני חינוך" (קה"ת), תש"ז 1946. אובערלנדר, הסידור, רס, עמ' שפ.
מצורף: • סדר תהלים כל בו, מזמורים ופסוקים תפלות ובקשות מלוקטים מספרי קבלה, עם ספר "פוקח עורים" לאדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, וליקוטי תפלות וסגולות – הובא לביה"ד ע"י אברהם סאקאליק. ווארשא/פיעטרקוב, דפוס בנימין ליבעסקינד, תרפ"ג [1923].
9 כרכים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד בינוני. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בעיון והם נמכרים כמות שהם.
ספר שארית יהודה, שלחן ערוך הלכות מליחה (סימנים סט-עד), עם ביאור, ושו"ת בארבעת חלקי שלחן ערוך, מאת רבי יהודה ליב, מגיד מישרים ומורה צדק דק"ק יאנאוויטש, אחיו של האדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע. ווילנא, דפוס ר' מנחם מן ב"ר ברוך ור' שמחה זימל ב"ר מנחם נחום, תר"א 1841. מהדורה ראשונה.
הובא לדפוס על ידי נכד המחבר ר' זאב וואלף ב"ר ישעיה.
"האחד המיוחד" רבי יהודה ליב מיאנאוויטש (תק"ט-תקפ"ו בערך), אחיו ותלמידו הגדול של אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע. מגיד מישרים ומורה צדק בעיר יאנאוויטש (ינוביץ'), שעל שמה מכונה – המהרי"ל מיאנאוויטש. יד ימינו ואיש אמונו של אחיו בעל התניא, "בן משק ביתו של רבינו ורוב עניני רבינו היו נחתכים על פיו" (בית רבי, עמ' נה). ראש וראשון לכותבי ה'הנחות' של מאמרי ודרושי אחיו בעל התניא, אשר סמך על 'הנחותיו' יותר מאשר על 'הנחות' הכותבים האחרים, בהיותן נאמנות למקור וללא כל תוספת ומגרעת: "רבינו בכבודו ובעצמו הגיהם והעיד שרשימותיו מכוונים מאוד ממש כמו שנאמרו" (שם). מ'הנחותיו' נדפסו הדרושים בספר "תורה אור" (קאפוסט תקצ"ז) – מאמרי אדמו"ר הזקן על חומשים בראשית-שמות. היה ממעתיקי השמועה הנאמנים של תורת אחיו בהלכה ובחסידות ומקור לעניינים רבים בתורתו. בספרו "שארית יהודה" וכן בתשובות ה"צמח צדק" מובאות שמועות, קבלות ומסורות רבות בענייני הלכה שקיבל המהרי"ל מיאנאוויטש מאחיו, ובהם פסקי הלכה ששינה בהם אדמו"ר הזקן ממה שפסק בצעירותו ב"שלחן ערוך" שלו. לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן, התמסר המהרי"ל לעריכת והגהת "שלחן ערוך הרב", ועיטרו במראי מקומות ובהגהות והוספות משלו. הסכמת המהרי"ל נדפסה בפתח סידור אדמו"ר הזקן (קאפוסט, תקפ"ב). בשו"ת ה"צמח צדק" מביא הצ"צ דברים רבים משמו של המהרי"ל.
[1], מט דף. 22 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים, קמטים ובלאי. סימני עש קלים בשולי מספר דפים. קרע חסר בשולי דף השער, משוקם בהשלמת נייר. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות מספר דפים. רישומים. כריכה חדשה.
הלכות רב אלפס (רי"ף), עם מפרשים, מרדכי ותוספתא. קאפוסט, דפוס ר' ישראל ב"ר יצחק יפה (מחשובי תלמידיו של האדמו"ר הזקן בעל התניא), [תקע"ח-תק"פ 1818-1820]. שני החלקים בכרך אחד. חלק מאותיות השער של חלק א נדפסו בדיו אדומה. מהדורה זו נדפסה על פי מהדורת סלאוויטא, תקס"ז-תק"ע.
כפי הנראה לא נדפסו חלקים נוספים.
מעבר לשער של חלק א: "הסכמת הרב הגאון החסיד המפורסם כק"ש מהו"רר יהודא ליב נ"י אחיו של אדמו"ר נבג"מ" – רבי יהודה ליב (המהרי"ל) מיאנאוויטש, בעל "שארית יהודה", אחיו של האדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע. תוכן ההסכמה: "הדפסת ספרים אינה אסורה משום השגת גבול, ולא מטעם תקנה כללית, כ"א מטעם גזירת בעלי ההסכמה, שמועלת רק במדינתם, ולא במדינה אחרת – אפילו באותה מלכות. ובפרט אם המדפיס הראשון עשה שלא כשורה" (שארית יהודה, ניו יורק תשס"ט, עמ' רפו-רפז, הערה א). תוכן ההסכמה מוזכר גם בשו"ת צמח צדק (יו"ד, סי' קצה, עמ' טו/סע"ג): "וכמו שהביא דודי הרב הגאון יהודא ליב ז"ל...".
שני חלקים בכרך אחד. חלק א (ברכות, שבת ועירובין – תקע"ח 1818): [3], נב; יז; ק; מו דף. חסרים דפים יח-כא, כה-כז מהספירה השלישית. חלק ב (פסחים, תענית, ביצה, ראש השנה, יומא, סוכה, מגילה, מועד קטן והלכות קטנות – תק"פ 1820): [1], ב-ריד דף. 33 ס"מ בקירוב. נדפס בחלקו על נייר כחול. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים וכתמי רטיבות. קמטים ובלאי. סימני עש בשולי מספר דפים. הדבקות נייר בדף השער ובשולי מספר דפים נוספים, חלקן עם פגיעה קלה בטקסט. חותמות. כריכת עור חדשה.
"האחד המיוחד" רבי יהודה ליב מיאנאוויטש (תק"ט-תקפ"ו בערך), אחיו ותלמידו הגדול של אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע. מגיד מישרים ומורה צדק בעיר יאנאוויטש (ינוביץ'), שעל שמה מכונה – המהרי"ל מיאנאוויטש. יד ימינו ואיש אמונו של אחיו בעל התניא, "בן משק ביתו של רבינו ורוב עניני רבינו היו נחתכים על פיו" (בית רבי, עמ' נה). ראש וראשון לכותבי ה'הנחות' של מאמרי ודרושי אחיו בעל התניא, אשר סמך על 'הנחותיו' יותר מאשר על 'הנחות' הכותבים האחרים, בהיותן נאמנות למקור וללא כל תוספת ומגרעת: "רבינו בכבודו ובעצמו הגיהם והעיד שרשימותיו מכוונים מאוד ממש כמו שנאמרו" (שם). מ'הנחותיו' נדפסו הדרושים בספר "תורה אור" (קאפוסט תקצ"ז) – מאמרי אדמו"ר הזקן על חומשים בראשית-שמות. היה ממעתיקי השמועה הנאמנים של תורת אחיו בהלכה ובחסידות ומקור לעניינים רבים בתורתו. בספרו "שארית יהודה" וכן בתשובות ה"צמח צדק" מובאות שמועות, קבלות ומסורות רבות בענייני הלכה שקיבל המהרי"ל מיאנאוויטש מאחיו, ובהם פסקי הלכה ששינה בהם אדמו"ר הזקן ממה שפסק בצעירותו ב"שלחן ערוך" שלו. לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן, התמסר המהרי"ל לעריכת והגהת "שלחן ערוך הרב", ועיטרו במראי מקומות ובהגהות והוספות משלו. הסכמת המהרי"ל נדפסה בפתח סידור אדמו"ר הזקן (קאפוסט, תקפ"ב). בשו"ת ה"צמח צדק" מביא הצ"צ דברים רבים משמו של המהרי"ל.