סדר התפלה עפ"י נוסח האר"י ז"ל, עם פירוש המלות, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשולחן ערוך. וורשא, דפוס ר' נתן שריפטגיססער, תרכ"ז 1866-1867. שני החלקים בשני כרכים.
המהדורה שלפנינו הובאה לדפוס על ידי שנים מנכדי אדמו"ר הזקן בעל התניא – שניאור ב"ר מנחם נחום ורפאל מרדכי ב"ר ברוך שמואל. בראש חלק א' נדפסו "הקדמת והסכמת" האדמו"ר האמצעי למהדורה הראשונה (קאפוסט, תקע"ו), הסכמות מהדורת ז'יטומיר תרכ"ב-תרכ"ג, והסכמה חדשה מאת ר' דובעריש מייזלש (מיום ט"ז סיון תרכ"ז).

"סדור עם דא"ח"
סדר תפילות מכל השנה, המכונה בקיצור בפי חסידי חב"ד "סידור עם דא"ח" (דברי אלוקים חיים), ובו שני חלקים: חלק ראשון עם פירוש המילות על פסוקי דזמרה וכללות כוונת עניני ציצית ותפלין ותפילה וקריאת שמע וברכת המזון וחתונה ומילה; וחלק שני עם פירוש המילות על עניני שבת, ראש חודש, חגים מועדים, ועוד.
הסידור כולל: א. נוסח התפלה כפי שנסדר ע"י אדמו"ר הזקן ("היו לפניו ששים סידורים מנוסחאות שונות ומכולם בירר וליבן את הנוסחא שבסידור שלו"); ב. דיני ופסקי אדמו"ר הזקן (בכמה מהמנהגים והדינים הכריע לעיתים נגד מה שפסק בשו"ע שלו); ג. דרושי חסידות שנאמרו על ידי אדמו"ר הזקן מדי שבת בשבתו ביחידות לבניו ולכמה יחידי סגולה, נכתבו לאחר מכן בידי בנו רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, ונערכו לדפוס על ידי נכדו רבי מנחם מענדל שניאורסון בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש (חלק מהדרושים אף היו למראה עיניו של האדמו"ר הזקן אשר "הגיהם בכבודו ובעצמו והוטבו בעיניו מאוד"). נוסח הסידור, ההלכות ושני דרושי חסידות (המאמרים: "הקול קול יעקב" ו"הערה לתיקון חצות") נכתבו ונערכו ע"י אדמו"ר הזקן, ואף נדפסו בחייו מספר פעמים, לראשונה בשקלוב תקס"ג (חלק זה מכונה "סידור הרב"). דרושי החסידות האחרים, שנאמרו על ידי אדמו"ר הזקן ונכתבו בידי בנו אדמו"ר האמצעי, נדפסו לראשונה בקאפוסט שנת תקע"ו.

שני חלקים בשני כרכים: חלק ראשון: [2], קנד דף. חלק שני: [1], ב-סב; א-פא, פט-צד דף. דפים פב-פח מהספירה השניה חסרים. 23-24.5 ס"מ בקירוב. מרבית הדפים במצב טוב עד טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים (במספר דפים בכרך השני כתמים רבים וקשים). הדבקות והשלמות נייר בשולי מספר דפים בכרך השני. רישומים וחותמות. כריכות חדשות (אינן אחידות).
אובערלנדר, הסידור, טז, עמ' שיט.

ספר שארית יהודה, שלחן ערוך הלכות מליחה (סימנים סט-עד), עם ביאור, ושו"ת בארבעת חלקי שלחן ערוך, מאת רבי יהודה ליב, מגיד מישרים ומורה צדק דק"ק יאנאוויטש, אחיו של האדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע. ווילנא, דפוס ר' מנחם מן ב"ר ברוך ור' שמחה זימל ב"ר מנחם נחום, תר"א 1841. מהדורה ראשונה.
הובא לדפוס על ידי נכד המחבר ר' זאב וואלף ב"ר ישעיה.
"האחד המיוחד" רבי יהודה ליב מיאנאוויטש (תק"ט-תקפ"ו בערך), אחיו ותלמידו הגדול של אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע. מגיד מישרים ומורה צדק בעיר יאנאוויטש (ינוביץ'), שעל שמה מכונה – המהרי"ל מיאנאוויטש. יד ימינו ואיש אמונו של אחיו בעל התניא, "בן משק ביתו של רבינו ורוב עניני רבינו היו נחתכים על פיו" (בית רבי, עמ' נה). ראש וראשון לכותבי ה'הנחות' של מאמרי ודרושי אחיו בעל התניא, אשר סמך על 'הנחותיו' יותר מאשר על 'הנחות' הכותבים האחרים, בהיותן נאמנות למקור וללא כל תוספת ומגרעת: "רבינו בכבודו ובעצמו הגיהם והעיד שרשימותיו מכוונים מאוד ממש כמו שנאמרו" (שם). מ'הנחותיו' נדפסו הדרושים בספר "תורה אור" (קאפוסט תקצ"ז) – מאמרי אדמו"ר הזקן על חומשים בראשית-שמות. היה ממעתיקי השמועה הנאמנים של תורת אחיו בהלכה ובחסידות ומקור לעניינים רבים בתורתו. בספרו "שארית יהודה" וכן בתשובות ה"צמח צדק" מובאות שמועות, קבלות ומסורות רבות בענייני הלכה שקיבל המהרי"ל מיאנאוויטש מאחיו, ובהם פסקי הלכה ששינה בהם אדמו"ר הזקן ממה שפסק בצעירותו ב"שלחן ערוך" שלו. לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן, התמסר המהרי"ל לעריכת והגהת "שלחן ערוך הרב", ועיטרו במראי מקומות ובהגהות והוספות משלו. הסכמת המהרי"ל נדפסה בפתח סידור אדמו"ר הזקן (קאפוסט, תקפ"ב). בשו"ת ה"צמח צדק" מביא הצ"צ דברים רבים משמו של המהרי"ל.

[1], מט דף. 22 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים, קמטים ובלאי. סימני עש קלים בשולי מספר דפים. קרע חסר בשולי דף השער, משוקם בהשלמת נייר. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות מספר דפים. רישומים. כריכה חדשה.

ארבעת החלקים של הספר עבודת הלוי מאת הרה"ק רבי אהרן הלוי סגל הורוויץ מסטרשלה (ר' אהרן מסטראשעלע), מגדולי תלמידי "בעל התניא":
• ספר עבודת הלוי, דרושי חסידות על התורה – חלק ראשון: בראשית, שמות, ויקרא, הפטרות ומגילות. [לבוב, תר"ב 1842]. מהדורה ראשונה.
• ספר עבודת הלוי, דרושי חסידות– חלק שני: ליקוטים ואגרות. [לבוב, תר"ב 1842]. מהדורה ראשונה.
• ספר עבודת הלוי, דרושי חסידות על התורה – חלק שלישי: במדבר, הפטרות ודרושים על חג השבועות. וורשא, דפוס אפרים בומריטטער ויצחק ראהטבלאט, תרכ"ו 1866. מהדורה ראשונה.
כרוך עם: ספר עבודת הלוי, דרושי חסידות על התורה – חלק רביעי: דברים, הפטרות ודרושים על הימים הנוראים וחגי תשרי. וורשא, דפוס אפרים בומריטטער ויצחק ראהטבלאט, תרכ"ו 1866. מהדורה ראשונה.
ספריו של ר' אהרן מסטראשעלע לא נדפסו בשנית במשך שנים רבות, ועל כן נחשבים כנדירים. בסוף כרך ב (לקוטים ושו"ת) נכרך קונטרס שאלות ותשובות שלא נרשם ביבליוגרפית (בקונטרס חסרים שלושה דפים).

המחבר, הרה"ק רבי אהרן הלוי סגל הורוויץ (תקכ"ו?-תקפ"ט), "האחד המיוחד שבתלמידי רבינו הגדול... מו"ה שניאור זלמן נ"ע אשר יצק מים על ידו שלשים שנה ולא זז מחבבו עד שגילה לו כל תעלומות חכמתו וכל רז לא אניס ליה וכל דמיטמרן איתגליין ליה". מגיל י"ז שנים לא מש מאהלו של רבו האדמו"ר הזקן בעל התניא, והיה לאיש סודו וליד ימינו. כשעבר אדמו"ר הזקן להתגורר בליאדי בשנת תקס"ב, העתיק גם רבי אהרן את מקום מגוריו לשם, כדי להיות סמוך לרבו. ברוב שנות הנהגת רבו היה ידיד-נפש של בן האדמו"ר, רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. יחד הדריכו בעבודת ה' את הצעירים שנהרו לחצרו של האדמו"ר הזקן, ויחד חברו אגרות בענייני עבודת ה' לחסידים. בשנת תקס"ט לערך חל פירוד בין ר' אהרן לבין רבי דוב בער מסיבות שונות, וכן נוצר ריחוק מסוים בינו לבין רבו בעל התניא, ומפני כך עקר את דירתו מליאדי ושב לעיירת מולדתו אשווע. אדמו"ר הזקן שהצטער על עזיבתו, התבטא: "נקרו עין מראשי".
לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן בשנת תקע"ג, פרצה מחלוקת קשה בין ר' אהרן לבין אדמו"ר האמצעי על מהותה של חסידות חב"ד ותורתו של אדמו"ר הזקן – פולמוס עיוני בסוגיות עמוקות בענייני עבודת ה' ע"פ דרך חסידות חב"ד. אגרות, קונטרסים וספרים נכתבו ונדפסו על ידי שני הצדדים, בהם הראה כל אחד פנים לשיטתו ודרכו, וסתר את שיטת מתנגדו. בעקבות כך נפתחו שתי חצרות שהמשיכו את דרכו של בעל התניא. האדמו"ר האמצעי קבע את מקום מושבו בעיירה ליובאוויטש, ואילו ר' אהרן התיישב בעיירה סטרשלה, שם הנהיג את עדת חסידיו במשך ט"ו שנה לערך. כמה מגדולי תלמידיו של בעל התניא קבלו את דרכו של ר' אהרן, ובראשם ר' אברהם שיינעס חתנו של אדמו"ר הזקן ור' משה ווילענקער. בהיותו בסטרשלה החל להדפיס את ביאוריו בחסידות. בשנת תק"פ הדפיס בשקלוב את חיבורו הראשון, ספר "שערי היחוד והאמונה" – ביאור על חלק "שער היחוד והאמונה" שבספר התניא. בשנת תקפ"א הדפיס את חיבורו השני, ספר "שערי עבודה" – ביאור לחלקים "לקוטי אמרים" ו"אגרת התשובה" שבספר התניא. בהקדמה לספרו "שערי עבודה" הוא מתפלמס באריכות עם שיטת אדמו"ר האמצעי. לאחר הסתלקותו נדפסו ספריו "עבודת הלוי" על התורה והמועדים, ובהם גם תשובות הלכתיות שהשיב לשואליו בעומק העיון.

ארבעה חלקים בשלושה כרכים.
• כרך א (בראשית-ויקרא, מועדים ומגילות – לבוב, תר"ב): [2], צג, [1]; עו; נו דף.
• כרך ב (ליקוטים ושו"ת – לבוב, תר"ב): [1], א-יב, יז-לה, [2], מה-קו; יג, טז-יז דף. חסרים 7 דפים (דפים יג-טז מהספירה הראשונה, ודפים יד-טו, יח מהספירה האחרונה).
• כרך ג (במדבר-דברים – וורשא, תרכ"ו): [2], עו; [3], ב-סב; יח, [4] דף (לוח הטעות והשמטות).
23-25 ס"מ בקירוב. מצב טוב עד טוב-בינוני. כתמים, קמטים ובלאי. פגמים וקרעים קלים. הדבקות נייר לחיזוק בשולי מספר דפים. סימני עש קלים במספר מקומות. חיתוך שוליים לא אחיד במספר מקומות בכרך השני (ייתכן שחלק מהדפים הושלמו מעותק אחר). חותמות. כריכות חדשות, תואמות.

ספר קב נקי, על סדרי גטין והלכות גטין, מאת הגאון החסיד רבי אברהם דוד לאוואט [לבוט], "מן קאלאניא ראמאנאווקא הסמוכה לק"ק חערסאן, מורה הוראה בק"ק ניקאלאייעב" (זקנו של הרבי מליובאוויטש). ווארשא, דפוס נתן שריפטגיסער, תרכ"ח 1868. מהדורה ראשונה. שני חלקים. שני שערים לחלק א'; שער נפרד לחלק ב'.
בסוף חלק שני נכרכו שני דפים – "לוח הטעות והשמטות לספר קב נקי", שנדפסו שנתיים לאחר הדפסת הספר, באודסה בשנת תר"ל (1870).
הספר כרוך גם עם: מהדורה ראשונה של "ספר השלמת הסדרים" – מהדורה בתרא לסדרי גטין ושמות גטין, הנקרא "קב נקי השלם", מאת רבי אברהם דוד לאוואט. וילנא, דפוס ר' יהודה ליב מ"ץ, תרמ"ה [1885]. 
בדף השער, חתימת הגאון רבי דוב אריה ריטר אב"ד רוטרדם (תרט"ו-תרצ"ו), מגדולי התורה הנודעים בהולנד, עמד בקשרי שו"ת והנהגה ציבורית עם גדולי ישראל מכל הארצות. כמה הגהות בכתב יד.

• "קב נקי": חלק ראשון: [4], ד-כו, [1], כז-נט דף. חלק שני: [1], ב-לט, [2] דף. • "השלמת הסדרים": [2], ג-יב דף. 29.5 ס"מ. נייר יבש ושביר בספר השלמת הסדרים. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות, עם סימני עובש קלים במספר דפים. קרעים בשולי מספר דפים. חותמות. כריכה חדשה.

בספר "קב נקי" מבוררים הלכות סדר כתיבת ומסירת הגט, ואופן כתיבת השמות ושינויי הלכות. בחיבורו התיר הרא"ד לאוואט ספקות רבים באופן כתיבת השמות, שנידונו רבות בספרות הפוסקים, ובפרט בנוגע לשמות המצויים בימינו, שכתיבתם משתנה ממקום למקום, בהתאם לשפת הדיבור והמבטא והסגנון. בחלק ב של "קב נקי" ערך המחבר רשימות מסודרות של כל שם ושם. ההלכות הותאמו גם לקהילות הספרדים. הספר יועד בעיקר לרבנים, פוסקים ועורכי גטין, ואכן עד היום מהווה החיבור מורה דרך שימושי לרבנים מסדרי גטין עד לימינו. בהקדמתו מסביר המחבר את טעם קריאת הספר בשם זה, מפני שמנין שם "קב נקי" עולה בגימטריה לשמו "אברהם דוד" – רס"ב (262); ומנין "גטין" עולה בגימטריה לשם אביו "יהודה ליב" = ע"ב (72).
בספר מופיעה הסכמת בנו בכורו של אדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש", רבי ברוך שלום שניאורסון, שלימים צאצאיו נישאו עם צאצאי המחבר הרא"ד לאוואט – רבי לוי יצחק שניאורסון והרבנית חנה בת ר' מאיר שלמה ינובסקי (הוריו של הרבי מליובאוויטש). בהסכמתו מספר ר' ברוך שלום כי נקרה בדרכו והגיע לניקולייב, שם הראה לו המחבר ר' אברהם דוד לאוואט את חיבורו על סדרי והלכות גטין, ונוכח לדעת כי "סדר כל אלה בסדר נכון, כל דבר על מקומו, למען יהיו כל ההלכות מסודרים בטעמיהן לפני מסדרי גיטין. ולדעתי דבר גדול ונחוץ עשה... לזאת אף ידי תכון עמו, והנני מסכים הולך להדפיס את הכתבים הללו".
בספר מופיעה גם הסכמת הרה"ג ר' יוסף תומרקין, אב"ד קרמנצ'וג ומגדולי רבני חב"ד, בה מתאר מעלת החיבור, שעד עתה היו עורכי גטין "ממשמשין כעוור באפלה", ובפרט בעניין שינויי השמות שכתיבתם משתנה ממקום למקום וממדינה למדינה, וכעת בחיבור שלפנינו הכול נערך בסדר נכון וברור.

הגאון החסיד רבי אברהם דוד לאוואט (לבוט) אב"ד ניקולייב (תקע"ה-תר"נ), זקנו מצד אמו של הרבי מליובאוויטש (אמו הרבנית חנה, בת ר' מאיר שלמה, בן הרבנית בילא רבקה, בת המחבר אברהם דוד לאוואט). "הצטיין בשכלו החד, כשרונותיו הנעלים וידיעתו הרחבה בים התלמוד. גם בצדקתו וטוב לבו קנה לו מעריצים רבים אשר רחשו לו אהבה רבה כל ימיו" ("ראשי פרקים מתולדות המחבר" במהדורת "קב נקי" תשי"א). היה מחסידי האדמו"ר ה"צמח צדק" ובנו האדמו"ר המהר"ש, ומחשובי רבני חב"ד. היה מקורב לשניים מגדולי חסידי האדמו"ר האמצעי וה"צמח צדק" – רבי הלל מפאריטש ורבי אליהו יוסף ריבלין מדריבין. כיהן בתחילה כרב המושבה רומנובקה, ועמד בראש כולל לאברכים שייסד ה"צמח צדק" במקום. בהמשך נתמנה לרב העיר ניקולייב, וארבעים מושבות הסמוכות לה, וכיהן בתפקיד זה במשך כארבעים שנים, עד יומו האחרון. "הודות להשפעתו הטובה נעשה כל הגליל דפלח חרסון למקום תורה ומצוה" (שם).
חיבר מספר חיבורים חשובים, אך התפרסם במיוחד בשניים מהם: בשניים מהם: ספר "קב נקי" על הלכות גיטין, כתיבת גטין ואופן כתיבת שמות בגטין (חיבור יסודי המהווה מורה דרך שימושי לרבנים מסדרי גטין עד לימינו); וסידור "תורה אור" – סידור האדמו"ר הזקן מוגה ומדויק, אליו צירף המחבר את חיבוריו "שערי תפלה" (מקורות לנוסחאותיו ופסקיו של האדמו"ר הזקן) ו"שער הכולל" (הלכות ומנהגי התפילה).

אוסף פרסומים שיצאו לאור בשנים הראשונות להתבססות חסידות חב"ד בארה"ב. יידיש ואנגלית.

• "פינף יארגיינג פון הקריאה והקדושה" [חמש שנים של הקריאה והקדושה]. הוצאת קה"ת / אגודת חסידי חב"ד, ברוקלין, ניו יורק, תש"א-תש"ה 1940-1945. יידיש ומעט אנגלית. 54 גליונות כרוכים יחד (גליונות 1-6, 8-9, 11-14, 16-19, 21-35, 37-43, 46-58, 60-61). בראש הכרך שער ראשי ומפתחות.
"הקריאה והקדושה", ירחון שיצא לאור בין השנים 1940-1945 על ידי אגודת חסידי חב"ד, בהדרכתו, הגהתו והשתתפותו של האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. כותרת בראש הגליון הראשון: "מיט דער באטהייליגונג פון אדמו"ר, שליט"א, מליובאוויטש" [בהשתתפותו של האדמו"ר מליובאוויטש]; החל מהגליון השני שונה נוסח הכותרת: "מיט דער גוטהייסונג און ברכה פון אדמו"ר, שליט"א, מליובאוויטש" [באישורו ובברכתו של האדמו"ר מליובאוויטש], וכך נדפס מאז בכל הגליונות. בכרך שלפנינו הודבקה בראש הגליון הראשון פיסת נייר מודפסת עם הנוסח המתוקן.
הוצאת העיתון נעשתה בחשאיות ובעילום שם העורך, ופרטים רבים אודות פרסום הירחון אינם ידועים עד היום. בגיליונותיו התפרסמו מאמרים, שיחות ואגרות מאת אדמו"ר הריי"ץ, ביניהם ארבעת כרוזי ה"קול קורא" המפורסמים שבהם בישר הרבי על תנועת "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה". אחד המדורים המיוחדים בעיתון נקרא בשם "אותיות פורחות", ובו הופיעו צירופי אותיות ומילים בלתי מובנים, שחוברו כנראה בידי הריי"ץ. לפי חסידי חב"ד, בצירופים אלו טמונים נבואות שמימיות, אשר חלקם פוענחו בדיעבד כחיזוי של מאורעות עתידיים, כגון פלישת בעלות הברית לאירופה במלחמת העולם השניה.

• "שמועסן מיט קינדער און יוגנד" Talks and Tales [שיחות לנוער], ירחון לילדים ולנוער. הוצאת "קה"ת מטעם ה"מרכז לענייני חינוך", ניו יורק, תש"ג-תשי"ב [1942-1951]. יידיש ואנגלית. 124 גליונות בחמישה כרכים: 99 גליונות של הירחון ביידיש (שמועסן מיט קינדער און יוגנד), טבת תש"ג – כסלו תש"ה, טבת תש"ז – חשון תשי"ב (בהם 13 גליונות כפולים: טבת תש"ח – כסלו תש"ט), ו-25 גליונות של הירחון באנגלית (Talks and Tales), טבת תש"ז-כסלו תש"ט.
בירחון מדורים מגוונים לילדים ולנוער בנושאי יהדות, היסטוריה וטבע. הירחון הופיע בין השנים תש"ב-תשמ"ט (ביידיש, אנגלית, עברית, צרפתית, ספרדית ואיטלקית) ונדפסו בו בסך הכול כ-590 גליונות. בעברית הופיע העיתון החל משנת תשט"ז בשם "שיחות לנוער". איור השער מעשה ידי הצייר נטע קאזלאווסקי.
• "ספר הזכרונות, ליובאוויטשער רבינ'ס זכרונות", זכרונות מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. חלק ראשון. הוצאת קה"ת, ברוקלין, ניו יורק, תש"ז 1947. יידיש. מהדורה ראשונה של ספר הזכרונות מאת האדמו"ר הריי"ץ – כולל סיפורים על ימי ראשית החסידות ותולדות חסידות חב"ד ששמע הריי"ץ מפי סבתו הרבנית רבקה (אשת המהר"ש) ומדודו הרז"א (שניאור זלמן אהרן שניאורסון). הספר הובא לדפוס בידי חתן האדמו"ר הריי"ץ ומנהל הוצאת קה"ת, רבי מנחם מענדל שניאורסון (לימים הרבי מליובאוויטש); בפתח הספר מופיעה הקדמה שלו ובסופו כמה הערות והוספות ממנו.
הזכרונות נכתבו בעברית לאחר הגעת הריי"ץ לארה"ב (אדר ת"ש), שם נערכו ותורגמו ליידיש בידי הסופר והעיתונאי דוד לייב מקלר. רשימת הזכרונות פורסמה לראשונה תחת השם "ליובאוויטשער רבינ'ס זכרונות", בסדרת כתבות בעיתון "דער מארגען זשורנאל" שנדפסה מחודש תשרי תש"א עד חודש אדר תש"ב. בספר שלפנינו קובצו מרבית הכתבות (עד ג' תשרי תש"ב), עם מבוא ארוך בראשיתו מאת העורך ד.ל. מקלר.
לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"ץ (שבט תש"י) פורסמו שני חלקים נוספים של ספר הזכרונות: חלק ב פורסם בעיתון "אמעריקאנער" בשנים תשי"ב-תשי"ג, ויצא לאור כספר בשנת תשכ"ה; חלק ג הופיע בשנת תשנ"ד, ובו רשימות מוקדמות יותר מזכרונות אדמו"ר הריי"ץ, אותם פרסם ד.ל. מקלר בשנת תר"צ בעיתונו "דער מארגען זשורנאל", תחת השם "פון ליובאוויטשער רבי'ןס הויף" (מחצר הרבי מליובאוויטש).

7 כרכים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. מרביתם בכריכות חדשות.