ספר קדושת יום טוב, חלק ראשון על התורה וחלק שני על ראש השנה וימים טובים, מאת האדמו"ר רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים אב"ד סיגט, שתי מהדורות:
• ספר קדושת יום טוב. מרמרוש-סיגט, דפוס אברהם קויפמאן ובניו, תרס"ה 1905. שני חלקים בכרך אחד; שער נפרד לחלק השני. מהדורה ראשונה.
חתימות וחותמת של "חיים הק' ווייס".

[2], קלז דף; סה דף. 24 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים קטנים בשולי הדפים, משוקמים בחלקם בנייר דבק. כריכת עור חדשה ומהודרת.

• ספר קדושת יום טוב. ברוקלין, ניו יורק, הוצאת "שרגא", תש"ז [1947]. שני חלקים בכרך אחד; קדם-שער לחלק א ושער נפרד לחלק השני. דפוס צילום של מהדורת סיגט תרס"ה.
הספר נדפס מחדש על ידי בן המחבר, האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר: "היות כי ספרי קדושת יום טוב הראשונים... ספו תמו ורצון כ"ק אבא מארי... היה להפיצם על פני תבל, לכן לעשות רצונו חפצתי, והדפסתים מחדש" (מנוסח קדם-שער).
[4], ב-קלז דף; סה, [1] דף. 28 ס"מ. שוליים רחבים. מצב טוב. כתמים. כריכה מקורית, עם פגמים ובלאי.

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"קדושת יו"ט" (תקצ"ו-תרס"ד), בנו וממלא מקומו של רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל ה"ייטב לב". תלמיד אביו ומגדולי תלמידיו של רבי חיים הלברשטאם בעל "דברי חיים" מצאנז. רבו ה"דברי חיים" אמר פעם לאביו ה"ייטב לב" כי "עשאו כלי שלימה". מסופר כי הרב הקדוש משינאווא אמר עליו "...שהוא בקדושה מבואו לעולם הזה, עד צאתו לעולם הבא". לאחר פטירת אביו נתמנה על מקומו ברבנות העיר סיגט וכמנהיג עדת החסידים אחריו. תחת הנהגתו גדלה חסידות סיגט ומספר חסידיו נאמד באלפים. היה מגדולי מנהיגי היהדות החסידית באזור מרמרוש, קנאי ללא פשרות ומתנגד חריף לתנועה הציונית. לאחר פטירתו נדפס חיבורו "קדושת יום טוב" על התורה והמועדים. בניו הקדושים הם האדמו"רים רבי חיים צבי טייטלבוים בעל ה"עצי חיים", שמילא את מקומו כאב"ד ואדמו"ר בסיגט, ורבי יואל טייטלבוים בעל "ויואל משה" שכיהן כאב"ד ואדמו"ר בסאטמר.

שני ספרי ההשקפה של האדמו"ר רבי יואל מסאטמר בענייני הציונות והמדינה:

• ספר ויואל משה, לבאר דיני השלש שבועות, שנאמרו בנביאות, בעניני קץ הישועות, גם לבאר דיני מצות ישיבת אה"ק וכל המסתעף בענינים אלו להלכה ולמעשה, אשר אספתי ולקטתי... הק’ יואל טייטלבוים. ברוקלין, ניו יורק, דפוס סענדר דייטש, תש"כ [1959]. שני שערים (הראשון מקוצר).
מהדורה ראשונה של חיבורו הקנאי הנודע של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר כנגד הציונות. במהדורה הראשונה נדפס רק מאמר "שלש השבועות", ובו קפ"ה סעיפים, שבהם שוטח המחבר את התנגדותו היסודית למדינה הציונית ומברר ודן באיסור ההלכתי להקמת שלטון יהודי עצמאי בארץ ישראל לפני ביאת משיח. בפתח הספר הקדמה ארוכה מאת המחבר. [אל מהדורת הספר הבאה (תשכ"א) נוספו שני מאמרים חדשים – מאמר "ישוב ארץ ישראל", על מצות יישוב ארץ ישראל בימים אלה; ומאמר "לשון הקודש", כנגד השימוש בשפה העברית המודרנית.]
בדף המגן, חתימה של "ברוך זאלקלעאוויטש[?]".
רעא עמ'. 23 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. כריכה מקורית. פגמים קלים בכריכה.

• קונטרס על הגאולה ועל התמורה, לקט מתוך דרשות שנאמרו "מאת כ"ק אדומו"ר הגה"ק מרן מהר"י ט"ב [יואל טייטלבוים] שליט"א, אב"ד דק"ק סאטמאר יצ"ו". ברוקלין, ניו יורק, דפוס סענדר דייטש, תשכ"ז [1967].
מהדורה ראשונה של חיבור נוסף של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר כנגד הציונות. בחיבור, שנכתב בעקבות ניצחונה של מדינת ישראל במלחמת ששת הימים, מנסח האדמו"ר מסאטמר בהרחבה את השקפתו נגד הציונות. הוא טוען כי ניצחון המלחמה לא נעשה מצד הקדושה, אלא בכוח הטומאה והסטרא אחרא, ופוסק כי אסור לפקוד את המקומות הקדושים שנכבשו במלחמה, כמו הכותל המערבי וקבר רחל, משום "שהמינים מתפארים שהשיגה ידם לכבוש המקומות הקדושים בכוחם ובגבורתם... שבהליכה לשם נותנים להם חיזוק רב".
החיבור עצמו נכתב בידי תלמידי האדמו"ר מסאטמר (על בסיס "תורות" שמסר במשך ארבע שבתות בשנת תשכ"ז, בזמן סעודה שלישית של שבתות פרשת נשא, בהעלותך, שלח וקרח – ראשי תיבות: בנש"ק), מלבד ההקדמה הארוכה בראש הספר שנכתבה בידי האדמו"ר עצמו (אודותיה התבטא פעם, כי כתב אותה בדם לבו, ולא בדיו).

רט, [1] עמ'. 22.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. כריכה מקורית.

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם. בשנת תשי"א הוכתר לכהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ובשנת תשי"ג התמנה לתפקיד "רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים – העדה החרדית בירושלים". עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.

אוסף גדול ומגוון של שמונה ספרים מספרי החת"ם סופר וצאצאיו, חלקם כרוכים עם ספרים נוספים:
• ספר חתם סופר, חלק ראשון על סוגיות הש"ס, וחלק שני על מסכת פסחים, הלכות פסח, ופרק איזהו נשך, "יוצא לאור פעם ראשונה מעצם כת"י קדשו", ע"י רבי אהרן שמחה בלומענטהאל. ירושלים, דפוס זכרון שלמה (ודפוס הר"ר יצחק נחום לעווי), תרנ"ג-תרנ"ד [1893-1894]. חותמות רבי "בנימין גינזבורג אב"ד דק"ק קאמען-קאשירסק". שער נפרד לחלק השני, בו נדפסו חלק מהמילים בדיו אדומה.
• ספר חתן סופר, על שו"ע אורח חיים, מאת רבי שמואל ערנפלד אב"ד מטרסדורף (בן רבי דוד צבי עהרנפלד חתן ה"חתם סופר"). מונקאטש, דפוס פנחס בלייער, [תרל"ח 1878].
• ספר שו"ת חתן סופר, על ארבעה חלקי שו"ע, מאת רבי שמואל ערנפלד אב"ד מטרסדורף – נכד ה"חתם סופר". פאקש, דפוס מאיר סג"ל ראזענבוים, [תרע"ב 1912]. בדף השער חותמת רבי מרדכי מאיר בנעט אב"ד שטיינמאנגר – רבי מרדכי מאיר בנט (תרי"ח-נספה בשואה תש"ד), תלמיד ה"שבט סופר", אב"ד יאקא, ומשנת תרנ"ח בערך אב"ד שטיינמאנגר (סאמבאטהעלי) למעלה מארבעים שנה.
• ספר חידושי חתם סופר, על סוגי' דמוקצה ומסכת ביצה, עם ביאורים לחתם סופר, מאת רבי משה אפרים מייזלש (בנו של רבי "צא"י יעקב שליט"א האבד"ק לאסק). פיעטרקוב, דפוס לאי' פיינסקי, [תרנ"ח] 1898.
כרוך בראשו עם הספרים: ספר שפת אמת, על מסת שבת ועירובין ולקוטים מסדר זרעים, מאת האדמו"ר רבי יהודא אריה ליב מגור. וורשא, [דפוס האחים וואיציקעוויטש], תרפ"ז [1927]. ספר חידושי המאירי, על מס' פסחים. בילגורייא, דפוס נטע קראנענבערג, תרפ"ו [1926].
• ספר חתם סופר, חידושים על סוגיות הש"ס. מונקאטש, דפוס שמואל זנוויל כהנא וחתנו עוזר הכהן פריעד, תרס"ב 1901.
כרוך בראשו עם: ספר עטרת חכמים, חלק ראשון, שו"ת על ארבעת חלקי שו"ע, וחלק שני, חדושים ופלפולים על הש"ס, מאת רבי ברוך פרנקל-תאומים, אב"ד לייפניק בעל "ברוך טעם". פאדגורזע אצל קראקא, דפוס שאול חנני’ דייטשער, [תר"ס] 1899. חתימה בדף השער של "עטרת חכמים: "הק' שמואל אויש – פאקש".
כרוך בסופו עם: ספר אוצר חיים, שו"ת על שו"ע או"ח ויו"ד, מאת רבי חיים קיצע אב"ד אירשא. מאראמאראשסיגעט, דפוס אברהם קויפמאן ובניו, [תרע"ג] 1913. קרעים חסרים רבים בדפים האחרונים.
• ספר חידושי חת"ם סופר, על מסכת בבא מציעא. מיהאלעוויטץ, דפוס משה גרינפעלד, תרפ"ט [1929]. בדף המגן רישום בעלות בחתימת: "מאיר הירשלער, מט"ד [מטרסדורף] שנת תרצ לפ"ק".
• ספר התעוררות תשובה, חלק רביעי, שו"ת ופלפולים על הש"ס, והגהות על שו"ע או"ח ויו"ד, מאת רבי שמעון סופר אב"ד ערלוי (בן ה"כתב סופר"). בודפשט, דפוס משלם (זלמן) קאטצבורג, תרצ"ד [1934].

12 ספרים ב-7 כרכים. גודל ומצב משתנים. כתמים, בחלק מהספרים עקבות רטיבות ועובש. בלאי וקרעים. כריכות ישנות ובלויות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

ספר תורת חיים, מאמרי חסידות על פרשיות התורה, מאת האדמו"ר רבי חיים הגר מקוסוב – אוסף שלוש מהדורות: שניה, שלישית ורביעית.
• ספר תורת חיים. לבוב (למברג), דפוס יעקב משולם ניק, [תרמ"ג] 1883. בעותק שלפנינו שני דפי שער, עם הבדל קל בפרט השנה, אחד מהם מתאים לוואריאנט המוזכר במפעל הביבליוגרפיה. ללא [2] דף אחרונים של השמטות ולוח הטעות (דפים אלו אינם מופיעים גם בעותק הסרוק שבספריה הלאומית).
• ספר תורת חיים. קאלאמיא, דפוס M. Bilous, [תרמ"ד] 1883. חתימות של "דוד משה מרגליות, מ. סיגעט, שנת תרפ"ט"; "חיים כהנא".
• ספר תורת חיים. גראסווארדיין, דפוס יצחק הכהן גלאנצער, [תרפ"ז 1927]. רישום בעלות בחתימת רבי "אברהם כ"ץ שו"ב".

המחבר האדמו"ר רבי חיים הגר מקוסוב (תקנ"ה?-תרי"ד), מגדולי האדמו"רים בדורו, בנו של בעל "אהבת שלום" מקוסוב ואביו של בעל ה"צמח צדיק" מויז'ניץ. ספרו הקדוש "תורת חיים" שלפנינו נדפס ממחברת שהייתה מונחת למראשותיו בעת שישן. באמצע השינה היה מתעורר מספר פעמים וכותב במחברתו את אשר התגלה לו בשנתו. הספר מיוסד כולו על כתבי האר"י, וזאת על אף שמחברו כתב על עצמו בענוותנותו שאין לו עסק בנסתרות (נזר החיים, עמ' שט).

3 ספרים. גודל ומצב משתנים. פגעי עש במהדורת קולומייא.