חמישה חלקים מ"ספר חזון איש" על מסכתות הש"ס, מאת מרן הגאון רבי אברהם ישעיהו קרליץ, ה"חזון איש". וילנא וירושל ים,  תרע"א-תרצ"ו. מהדורות ראשונות.
באוסף שלפנינו:
1. אורח חיים (והרבה עניינים מס' קדשים); ויורה דעה, הלכות נדה. ווילנא, חברת דפוס והוצאה,  תרע"א 1911. ספרו הראשון של ה"חזון איש" שהוציאו בעילום שם,  ומאז נקרא שמו על שם ספרו. חותמות של רבי "בצלאל הכהן לאפין" ושל ישיבת "היכל התלמוד" בתל אביב.
2. אורח חיים, הלכות עירובין. ווילנא, דפוס ד' קריינעס וש' קאוואלסקי, תרפ"ט 1929.
3. אבן העזר, גיטין וקידושין [ובעניני עבדים]. ווילנא, דפוס יעקב לוין,  תרצ"ב [1932].
4. מקוואות, מכשירין. ווילנא, דפוס שרגא פייבל גראבער,  תרצ"ה 1935. חתימה "גרינימן"; חותמות "בית הכנסת 'חזון איש', בני ברק, נוסד ע"י ר' יחיאל לדרמן ז"ל".
5. אהלות. ווילנא, דפוס שרגא פייבל גראבער,  תרצ"ו 1936.

המחבר, רבי אברהם ישעיהו קרליץ בעל "חזון איש" (תרל"ט-תשי"ד), גאון ההלכה והמחשבה בדורנו. גדול בתורה וצדיק נסתר,  את ספרו הראשון "חזון איש" הוציא בשנת תרע"א בעילום שם,  ומאז נקרא שמו על שם ספרו. ברוב צניעותו היה גם רגיל לחתום שמו בראשי תיבות בלבד: "אי"ש". במשך השנים כתב והוציא את עשרות ספרי "חזון איש" שנכתבו בעמל ובעיון רב, כמעט על כל הסוגיות בש"ס. לאחר מלחמת העולם הראשונה בה גלה לרוסיה הלבנה, חזר בשנת תר"פ לליטא והתגורר כמה שנים בווילנא. בשנת תרצ"ג עלה לארץ ישראל, בה הוכר כגדול חכמי התורה ופוסקי ההלכה,  ועמד מאחורי תחיית עולם התורה בדורנו.

5 כרכים. גודל ומצב משתנים. חותמות. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק,  והם נמכרים כמות שהם.

ספר שו"ת מים חיים, שני חלקים, מאת רבי חיים הכהן רפפורט אב"ד אוסטרהא. ז'יטומיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא, תרי"ז-תרי"ח 1857. מהדורה ראשונה. עם הסכמות האדמו"רים רבי מרדכי מטשרנוביל וה"שר שלום" מבעלזא.
בחלק א סימן כז נדפסה שאלה שנשלחה ממז'יבוז' אל רבי מאיר אב"ד קונסטנטין (בנו של רבי יעקב עמדין), אודות שאלה בסירכא, שהמרא דאתרא הכשיר, אך פסקו אינו נראה לכמה מחשובי הקהילה. בין החתומים על מכתב השאלה: "ישראל בע"ש [=בעל שם] מטליסט" – הלא הוא רבינו ישראל בעל שם טוב. על כך באה תשובתו הארוכה של רבי מאיר, בו מצדיק את חששם, ויוצא נגד הפסק של הרב של מז'יבוז'. מכתב התשובה נפתח בכמה שורות של תארי כבוד והערכה על הבעש"ט: "אלוף ביהודה ובישראל... ממציא מזור ותרף... הרב המופלג המפורסים בש"ט [=בשם טוב] מוה' ישראל נר"ו..." (פענוח התארים הארוכים והמליציים שבתחילת תשובה זו, ומשמעותם, נידונו באריכות בספרות המחקר).
שני חלקי הספר כרוכים בכרך אחד, חלק ראשון על ענייני אורח חיים ויורה דעה, וחלק שני על ענייני אבן העזר וחושן משפט. בסוף החלק השני נדפס קונטרס "אוצרות חיים", ובו חידושי אגדה ופלפולים על פרשיות השבוע, מאת המחבר ובנו המו"ל. בשו"ת נדפסו גם תשובותיהם של זקני המחבר ודודיו, שהיו מגדולי הדורות. בתחילת הספר נדפס מכתב מאת ה"אוהב ישראל" מאפטא שנשלח אל המחבר, ובו הסכמה לפסק של המחבר. המכתב נדפס בין מכתבי ההסכמה לספר, כמעין הסכמה למחבר.
בדף השער, רישום בעלות "לעט"ר מוה"ר הגדול כמהרח"ש הכהן ס"ט", והקדשה "מתנה ממני הצעיר מרדכי מאטיל אשכנזי ס"ט" (שני הרישומים בכתיבה ספרדית); ארבע הגהות ארוכות בכתיבה ספרדית, חתומות "ש"י".

רבי מרדכי מאטיל אשכנזי, מממוני "כולל רייסין" ו"כולל ווהלין" בטבריה בשנות התר"ל בקירוב, מצאצאי ה"חכם צבי".

מקבל הספר,  רבי חיים שמואל הכהן – "הסיניור" (נפטר תרל"ג), רב הקהילה הספרדית בטבריה. בשנת תקפ"ז עלה מאיטליה לארץ ישראל והשתקע בעיר טבריה, ובזכות גדלותו בתורה ואישיותו המיוחדת מונה במהרה לאחד מראשי הקהילה והיה ממנהיגיה הבולטים. אחרי הרעש הגדול בשנת תקצ"ז נבחר לשמש כשד"ר העיר טבריה לגולה. עם שובו לטבריה, בשנת תר"ה, הוכתר לרבה של טבריה תחת רבי חיים נסים אבועלפיא שעבר לירושלים. כיהן ברבנות קרוב לשלושים שנה, בהן פעל גדולות ונצורות למען העיר וצביונה הרוחני. על מצבתו שבבית העלמין העתיק של טבריה נכתב: "אבן מקיר תזעק... אי חסיד אי עניו רב שמת אין לנו תמורתו חשך השמש בצאתו מעלת הרה"ג מעוז ומגדול חסידא קדישא סבא דמשפטים ר"מ ור"מ כמוה"ר חיים שמואל הכהן זצוק"ל" (עפ"י מדרש שמואל, בתוך: חכמי טבריא, א, ירושלים תשנ"ד, עמ' קסו-קעד).

84; 151 עמ'. שני שערים לכל חלק, ושער נוסף לקונטרס "אוצרות חיים" הכרוך בסוף הספר (חמישה שערים בסך הכול). חלק מהמילים בדף השער הראשון נדפסו בדיו אדומה. 31.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט במספר מקומות. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. הדבקת נייר בשוליים הפנימיים של דף השער, על חלק ממסגרת השער. חותמות. כריכה חדשה.

אוסף מגוון של 16 ספרי חסידות וסיפורים, פרשנות ודרוש, הלכה ומוסר, מדפוסי ז'יטומיר בשנים תרכ"ז עד תרס"ג:

• ספר הכוזרי, עם פירוש קול יהודה. זיטומיר, דפוס אברהם שלום שאדאוו, תרכ"ז 1866. רישום בעלות של "יהושע העשיל מיליקאווסקי".
• ספר נתיבות עולם למהר"ל. זיטומיר, דפוס אברהם שלום שאדאוו, תרכ"ז 1667.
• ספר מכתב מאליהו (אמרי אגדה מתוך ספר ראשית חכמה). זיטומיר, דפוס אברהם שלום שאדאוו, תרכ"ח 1868.
• ספר משנת אברהם, על הלכות סת"ם, מאת רבי אברהם יפה. זיטומיר, דפוס אברהם שלום שאדאוו, תרכ"ח 1868.
• ספר סדר היום, מאת רבי משה בן מכיר. זיטומיר, דפוס אברהם שלום שאדאוו, תרכ"ח 1868. בדף המגן הקדמי, רישום בעלות של "ר' אהרן חיים אבלסון[?]".
• ספר לב דוד, מאת החיד"א. זיטומיר, דפוס אברהם שלום שאדאוו, תרכ"ח 1868.
• ספר הלכות עולם, עם חידושי הלכות, מאת רבי דב בר קרסיק. זיטומיר, דפוס אברהם שלום שאדאוו, [תרכ"ח-תרכ"ט] 1868. ארבעה חלקים בכרך אחד. בשערים הפנימיים התאריך הוא: "תבורך"; "ברכות" [תרכ"ח] 1868, אולם על דף השער הראשי מופיע התאריך: תרכ"ט.
• ספר שלחן ערוך (הרב), יורה דעה חלק רביעי, מאת רבי שניאור זלמן האדמו"ר הזקן מליאדי. זיטומיר, דפוס אברהם שלום שאדאוו, תרכ"ט 1869.
• ספר הישר לר"ת, עם ביאור אור לישרים, מאת רבי יחיאל מיכל עפשטיין בעל "ערוך השולחן". זיטומיר, דפוס אברהם שלום שאדאוו, [תרכ"ט] 1869. חתימת רבי דוב אריה ריטער, אב"ד רוטרדם (תרט"ו-תרצ"ו), מגדולי התורה הנודעים בהולנד. חותמות רבי "ארי' ליב סלוצקי מנאווהרדאק". בדף המגן הקדמי, הקדשה עצמית: "הס' הזה נשלח אלי ע"י הרב הגאון המו"ל כעת אב"ד דק"ק נאווארדק יצ"ו".
• ספר יוסף אומץ, הלכות והנהגות ע"פ סדר היום לכל השנה, עם מנהגי פרנקפורט, מאת רבי יוסף יוזפא האן נוירלינגן אב"ד ור"מ פרנקפורט. זיטומיר, דפוס יצחק משה באקשט, תר"ל 1870. חתימת "י. אֵיגר".
• ספר טוב טעם ודעת, על הלכות טריפות, מאת רבי שלמה קלוגר. זיטומיר, דפוס יצחק משה באקשט, תרל"א 1871. חותמות רבי "יצחק הלוי שולזינגר, רב ושו"ב בכפר-גנים ארץ ישראל". רישום בעלות "מספרי הרב שפירא".
• ספר דגל מחנה אפרים, על סדר התורה בדרך החסידות, מאת הרה"ק רבי משה חיים אפרים אשכנזי אב"ד סדילקוב, נכד הבעש"ט. זיטומיר, דפוס יצחק משה באקשט, תרל"ה 1874. חותמות "הישיבה הגדולה דנוברידוק בית יוסף בעיה"ק צפת" ו"אוצר הספרים ע"י ישיבת אור זורח תל אביב יפו".
• ספר איוב, עם ביאור חקר שדי, מאת רבי שמואל זיינוויל שטרנברג. זיטומיר, דפוס יצחק משה באקשט, תרל"ג 1872.
• ספר דברים נחמדים, מאת רבי פנחס מקוריץ. זיטומיר, דפוס יצחק משה באקשט, תרל"ז 1876.
• ספר מעשיות ומאמרים יקרים, מאת רבי ישעיה וואלף ציקערניק. זיטומיר, דפוס רחל קעסעלמאן ואליהו פיינבערג, [תרס"ג] 1902. נכרך עם: קונטרס גזירות תתנ"ו. פאדגורזע אצל קראקא, דפוס שאול חנני' דייטשער, תרס"ג 1903.
• ספורים נחמדים, מהבעש"ט והמהר"ל ועוד, מאת רבי ישעיה וואלף ציקערניק. זיטומיר, דפוס ר. קעסעלמאן ושותפה א. פיינבערג, [תרס"ג] 1903.

16 ספרים. גודל ומצב משתנים. חותמות. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

ספר ארבעה טורי אבן, חידושים על הרמב"ם, שאלות ותשובות, ליקוטים מהש"ס ודרושים, מאת הגאון המקובל רבי אלעזר רוקח אב"ד בראד ואמשטרדם. לבוב (למברג), דפוס רבי שלמה יאריש ראפאפורט, [תקמ"ט 1789]. מהדורה ראשונה.
בדפוס זה של רבי שלמה יאריש ראפאפורט נדפס בשנת תקמ"ח הספר הקדוש "נועם אלימלך", ועל-פי המקובל היו עובדי הדפוס אנשים קדושים מ"ל"ו הצדיקים הנסתרים" [ראה הרב ב' לנדא, בספר הרבי ר' אלימלך מליזנסק, ירושלים, תשכ"ג, עמ' שיא, המביא מסורת בעל פה (בשם הגאון רבי משה הלברשטאם), על סגולתו הרבה של ספר נועם אלימלך דפוס רבי שלמה יאריש, ש"נדפס על ידי פועלים יראי ה' שעסקו בהדפסה בקדושה ובטהרה, ומהם שהיו בין ל"ו הנסתרים שעליהם העולם עומד"].
בשער ובדפים נוספים חתימות ורישומי בעלות של "שמואל צבי זוגעלוואקס מלובלין הבירה". שתי הגהות בכתב-ידו בדף ב/1 מהספירה האחרונה, חתומות בשמו. הגהה נוספת בכתב-ידו בדף כה/1 מהספירה הראשונה.
בדף המגן הקדמי רישום (הקדשה עצמית) של הבעלים הקודם: "שמואל נחום אויגענליכט" מוורשא; על גבו נרשמו קוים למחיקה. חותמות של שמואל נחום הנ"ל מופיעות בדף השער ובדפים נוספים, רובן "תוקנו" בכתב-ידו של רבי שמואל צבי, שכתב עליהן את שמו.
רבי שמואל זוגעלוואקס, מחבר הספר "ימין שמואל", לובלין תרצ"א. שימש כ"משגיח בבית ת"ת פה לובלין" (כפי שמופיע בשער הספר). ספרו זכה להסכמות מגדולי אדמו"רי פולין באותה עת.

[1], כח; טו; יג דף. חסרים יב דף אחרונים, עם "דרושים נחמדים". 21 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים חסרים קטנים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים. כריכה ישנה בלויה ופגומה, ללא שדרה (צדה הקדמי מנותק).

מקור: עזבון פרופ' אפרים אלימלך אורבך.

ספרי הלבושים מאת רבינו מרדכי יפה. ברדיטשוב, דפוס רבי ישראל בן אברהם [ב"ק] (מתלמידי רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי ישראל מרוז'ין) ושותפו רבי יוסף בן צבי, [תקע"ח-תקפ"א 1818-1821]. סט שלם, חמישה חלקים בחמישה כרכים. שער נפרד לכל חלק. חלק מהמילים בדפי השער נדפסו בדיו אדומה.
סט שלם של ספרי הלבושים לארבעת חלקי השולחן ערוך: לבוש התכלת ולבוש החור על אורח חיים (עם פירוש אליהו זוטא מאת רבי אליהו שפירא אב"ד טיקטין) – תקע"ח; לבוש עטרת זהב על יורה דעה (עם פירוש חגורת שמואל מאת רבי שמואל מלנצבורג) – תקע"ט; לבוש הבוץ וארגמן על אבן העזר – תקע"ט; לבוש עיר שושן על חושן משפט – תקפ"א.
מהדורה זו נדפסה עם הסכמותיהם של גדולי החסידות: ה"אוהב ישראל" מאפטא; רבי מרדכי מטשרנוביל; רבי אברהם דוב בער מחמלניק; ורבי ישראל מפיקוב.
חתימות ורישומים: בדף השער של הכרך הראשון רישום (צנזורה) משנת 1837; במרבית הכרכים (למעט הכרך השני), חתימות של "אברהם דוב סג"ל גוטמאן"; בכרך השלישי, רישום בעלות של "המופלג ר' תנחום יצחק ז"ל קאזישנעווסקי".

חמישה כרכים. ספירות דפים משובשות. כרך ראשון (לבוש התכלת): סד דף; כרך שני (לבוש החור): [1], סה-ר דף. כרך שלישי (לבוש עטרת זהב): קפב דף. כרך רביעי (לבוש הבוץ והארגמן): [1], ל; לג-נב; נה-פח דף. כרך חמישי (לבוש עיר שושן): ח; יא-קמח; [12] דף (דף אחרון מסומן קפ). 33-34 ס"מ בקירוב. מצב משתנה בין הכרכים, בינוני עד טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות (כתמים קשים בדפים הראשונים של הכרך הראשון). סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים. בכרך הראשון קרעים חסרים בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהשלמת נייר ובנייר דבק (והשלמת הטקסט בכתב-יד). חותמות. כריכות חדשות (אחידות).