מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון הצדיק רבי דוד בלייכר ראש ישיבת "בית יוסף – נובהרדוק" במזריטש. מזריטש, כ"ו טבת תר"צ [1930].
מכתב ותעודה לשד"ר הישיבה, על גבי נייר מכתבים רשמי של הישיבה ובחותמת הישיבה. נשלח אל הרבנים נדיבי עם בגליל וואלין והסביבה, בבקשת סיוע ותרומה לתלמידי הישיבה בידי שד"ר הישיבה רבי מנדל ספיר, מבני הישיבה. הוא מסיים בברכה: "וד' הטוב יברך את כל העושים והמעשים בברכה וישועה בכל משאלות לבבם לטובה ובכל ברכות התורה".

הגאון הצדיק רבי דוד בלייכר (תרנ"א-תש"ד), מגדולי "תנועת המוסר" הנובהרדוקאית. למד בצעירותו אצל רבי נתן צבי פינקל – "הסבא מסלבודקה", והתבלט בכשרונותיו המופלאים וביראתו המופלגת. לימים משכו לבו אחרי רבי יוסף יוזל הורביץ – "הסבא מנובהרדוק", והוא נעשה לאחד מתלמידיו המובהקים ביותר, עד שגם בזמני התבודדותו של ה"סבא" היה לעתים מזמינו לשיחות ארוכות במוסר ועבודת ה'. מספרים כי אף הוא נהג לצאת לעתים מזומנות אל היערות ולהתבודד שם בלימוד המוסר מתוך התפעלות ורגש עצום עד שהיה מגיע כמעט לידי התפשטות הגשמיות. בדרכו של רבו ה"סבא" ייסד ישיבות רבות ברחבי פולין. אחרי פטירת רבו בשנת תר"פ הקים את ישיבת נובהרדוק "בית יוסף" במזריטש, אליה נהרו תלמידים מובחרים רבים. נספה במיידנק יחד עם בני הקהילה (תולדותיו בקונטרס "חסדי דוד" בסוף ספר שיחותיו דברי בינה ומוסר, תל אביב תש"ל).

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 15 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. סימני קיפול. קרעים בשוליים ולאורך סימני הקיפול, עם מספר פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק. נקבי תיוק.

מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר, ראש ישיבת "עץ חיים". ירושלים, י"ד טבת ת"ש [1939].
נשלח אל רבי שמואל זאנוויל שפיצער (תרכ"ג-תשי"א), מעסקני ירושלים הנאמנים, מראשי כולל "שומרי החומות" וממייסדי שכונת "בתי נייטין" ושכונת "שערי חסד" בירושלים. מכתב המלצה וסיוע עבור אלמנת הגאון רבי אברהם יצחק הכהן גרושקא מו"צ בפינסק (עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ה והתיישב בירושלים; נפטר בתמוז תרצ"ח), "שהיא צעירה בשנים, ואם תשאר בדירתה יש תקוה שיזדמן לה ת"ח בן זוג, ובלא זה היא נעזבה וגלמודה, בלא בנים ובלא קרובים וגואלים, ע"כ מצוה גדולה לרחם עלי' ולהשאירה בדירתה".

הגאון רבי איסר זלמן מלצר (תר"ל-תשי"ד), בעל "אבן האזל". מגדולי גאוני ליטא וירושלים. תלמידם של הנצי"ב והגר"ח מבריסק בישיבת וולוז'ין. אב"ד וראש ישיבת סלוצק. עלה לירושלים בשנת תרפ"ד ונתמנה לר"מ ראשי בישיבת "עץ חיים". מראשי מועצת גדולי התורה. חותנו של רבי אהרן קוטלר, ראש ישיבת קלצק ולייקווד.

נייר מכתבים רשמי. 13.5X20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים וקמטים קלים. קרע קל בשוליים.

שני מכתבים, מאת רבי יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי ומאת רבי צבי יהודה הכהן קוק:

• מכתב שו"ת ארוך (7 עמודים) בכתב-ידו וחתימתו של רבי יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי ראש ישיבת "עץ חיים", נשלח אל הראי"ה קוק. ירושלים, ט"ז סיון תרפ"ב [1922].
המכתב עוסק בעניין שינוי צדקה של קופת העיר קמדן (Camden; ניו ג'רזי, ארה"ב) לטובת עניי ירושלים. 
4 דפים, נייר מכתבים רשמי (הכוללים: 7 עמ' כתובים). 28-29 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. קרעים קטנים.

• מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי צבי יהודה הכהן קוק, על גבי נייר מכתבים רשמי, אל רבי ניסן טיקוצינסקי, אודות שליחת מכתב השו"ת הנ"ל שמצא בגנזי אביו הראי"ה קוק. ירושלים, אלול תשל"ד [1974]. מצורפת מעטפה מבוילת (וקרועה), עם רישום הכתובת בכתב ידו של הרצי"ה.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. כ-14X 22 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.

מצורף: דף מודפס במכונת כתיבה, עם טיוטת מכתב תשובה מאת רבי ניסן טיקוצינסקי.

מכתב בכתב-ידו ובחתימתו של הגאון רבי יחיאל יעקב ויינברג (בעל ה"שרידי אש"). וייסנבורג, כסליו תש"ו [1945].
המכתב נכתב בעת שהרב וינברג התגורר בעיר וייסנבורג (בגבול גרמניה-צרפת), לאחר מלחמת העולם השניה, והוא כתוב על גבי כרטיס הביקור האישי שלו (מצדו השני מודפס: Professor Dr. J. Weinberg, Rektor des Rabbinerseminars zu Berlin).
מקבל המכתב הוא ד"ר זרח ורהפטיג, לימים חבר הכנסת ושר בממשלת ישראל, ממנו מבקש הרב וינברג שימסור למר אברהם לבקובסקי אודות מצבו של "הרב טייטלבוים" בירושלים [כנראה הרב טייטלבוים שד"ר ה"ועד הכללי"], ומבקש מספר בקשות נוספות.

הגאון רבי יחיאל יעקב וינברג (תרמ"ד-תשכ"ו), גאון ופוסק נודע, מגדולי תלמידי "הסבא מסלבודקה". כיהן בגיל צעיר כרב בפילווישקי (ליטא). לאחר פטירת ידידו הגאון רבי אברהם אליהו קפלן, נתמנה תחתיו לראש "בית המדרש לרבנים" בברלין. במהלך השואה גורש לפולין, שהה תקופה בגטו וורשא, שם כיהן כנשיא אגודת הרבנים. נשלח למחנה עבודה ושרד את השואה. לאחר המלחמה הגיע למונטרֶה שבשווייץ, שם עמד בראשות הישיבה עד פטירתו. מספריו: שו"ת "שרידי אש", "חידושי בעל שרידי אש", "לפרקים" ועוד.

[1] דף, כרטיס ביקור. 7.5x10.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים וקמטים קלים.

כתב-יד, "שבעים עתידות שראה דניאל" – שמונה עמודים בכתב-ידו של רבי יוסף חיים קציגין אב"ד קאסאלי. [איטליה, המאה ה-17].
בראש כתב-היד נכתב: "שבעים עתידות שראה דניאל אשר ס' מהם נתקיימו כבר וי' מהם שלא נתקיימו עדיין. העתקתים אני הצעיר יוסף חיים קציגין מספר מעייני הישועה ממהר"ר יצחק אברבנאל זצוק"ל בעד הקצין אחי שני נתן משה אוליוויטי מאיוריאה יצ"ו".

רבי יוסף חיים קציגין, מחכמי איטליה, רב בקאסאלי. שירים ממנו נשתמרו בכתב-יד. הרמ"ז מזכירו באגרותיו, ואף כתב שיר לנישואי בתו. רבי יוסף חיים נפטר בקיצור ימים ושנים בשנת תמ"א, והמקובל רבי בנימין כהן – הרב"ך (תלמיד הרמ"ז) הספידו (ההספד נדפס בספרו גבול בנימין, אמשטרדם תפ"ז, דרוש מב).
ר' משה אוליוויטי (אוליבטי), עבורו נכתב כתב-היד שלפנינו, היה ראש הקהל באיבריאה.

[4] דף (הכוללים [8] עמ' כתובים. 26 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול. חריכת דיו, קרעים בשולי הדפים ולאורך הקפלים, עם מספר פגיעות בטקסט.

מקור: אוסף הרב פרופ' אליה שמואל הרטום (Artom), ירושלים.