ספר זכרון שמואל, על התורה, מאת רבי שמואל זיינוויל העליר אב"ד פרמישלא (אחי רבי צבי הירש העליר בעל "טיב גיטין"). פרמישלא, דפוס זופניק וקנאללער, [תרמ"ב] 1882. מהדורה יחידה.

הסכמות רבנים ואדמו"רים, בהם האדמו"ר משינוווא רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם.

העותק של האדמו"ר רבי יחיאל נתן הלברשטאם מבארדיוב. בדף המגו רישומי בעלות: "זה הספר זכרון שמואל שייך להרב הצדיק המאור הגדול שלשלת היוחסין בוצינא קדישא חסידא ופרישא... מו"ה יחיאל נתן הלבערשטאם" בדף [3] בתחילת הספר ובדף [1] בסוף הספר, חותמות (קצוצות) של רבי יחיאל נתן הלברשטאם אב"ד בארדיוב.
רישומי בעלות נוספים, בהם רישום בעלות של בנו: "קניתי מהוני לכבוד צורי וקוני אני הק' משה אהרן הלברשטאם אבדק"ק בארדאב יע"א"[?]; טיוטות מכתבים בחתימת "אליעזר בראנדסדאפער", ורישום בעלות של "מו"ה יהודה האלאנדער בן הגביר ר' ישראל האלאנדער נ"י מק"ק אלטסאוהעלי".

האדמו"ר הגה"ק רבי יחיאל נתן הלברשטאם אב"ד בארדיוב (תרכ"ה-תרצ"ג), בנו וממלא מקומו של האדמו"ר רבי משה הלברשטאם מבארדיוב, וחתן האדמו"ר רבי אריה לייבוש הלברשטאם מקשאנוב. בשנת תרמ"ה נתקבל לרב בצאנז-ישן הסמוכה לנובו-צאנז (עירו של סבו ה"דברי חיים"). בשנת תרס"ד נקרא למלא את מקום אביו ברבנות של בארדיוב (Bardejov, בגרמנית: ברטפלד Bartfeld). רבים מחסידי גורליץ ובמיוחד אלה שהסתופפו במחוזות השונים של הונגריה קיבלו את מרותו (אנצי' לחסידות, ב, עמ' רכו).
בנו הגה"ק רבי משה אהרן הלברשטאם, חתן האדמו"ר מסטרופקוב רבי מנחם מנדל הלברשטאם בעל ה"דברי מנחם". כיהן כדומ"ץ בעיר סטרופקוב. נספה בשואה, עם אשתו הרבנית חנה רחל וצאצאיו, הי"ד.

[4], ס, [2] דף. 23.5 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וקרעים. כריכה חדשה.

אוסף גדול ומגוון של ספרי חסידות וספרים נוספים, בחלקם חתימות ורישומי בעלות של רבני הונגריה: רבי אברהם יצחק ויינברגר אב"ד קליינוורדיין (חתנו-חורגו של ה"חתם סופר"); רבי משה חיים וייס מקליינוורדיין בעל ה"ברית משה"; רבי ישראל זאב לנדא אב"ד מאדע; ועוד.

• ספר אורחות צדיקים. זולקווא, דפוס שאול דוב מאיר האפער, תקצ"ח 1838.
כרוך עם הספרים:
ספר עונג שבת, מאת הגאון המקובל רבי ראובן כ"ץ בעל ה"ילקוט ראובני". [רוסיה-פולין, ללא שם מדפיס, ת"ר 1840, בערך].
ספר דרכי צדק להגה"ק רבי זכריה מנדל מיערוסלב, עם דרך אמת להגה"ק רבי משולם פייבש העליר. [רוסיה-פולין? ללא שם מדפיס, תק"צ 1830, בערך].
ספר דבר שבקדושה, מאת הגאון המקובל רבי ראובן כ"ץ בעל ה"ילקוט ראבני" ו"עונג שבת". [רוסיה-פולין, ללא שם מדפיס, שנות התק"ס 1800, בקירוב]. בחלק מדפי השערים רישומי בעלות של "הבחור אהרן שלמה".
• ספר בן פורת יוסף, מאת הגה"ק רבי יעקב יוסף הכהן מפולנאה, תלמידו המובהק של הבעש"ט ז"ל ומפיץ תורתו. בסוף הספר מובאת אגרת ששלח הבעש"ט לארץ ישראל אל גיסו, רבי גרשון מקיטוב. לבוב (למברג), דפוס Loebl Balaban, [תר"ח 1848] (ללא פרט השנה; נדפס במקור יחד עם ספר "ישמח לב" ועליו נרשמה שנת הדפוס). בדף המגן ובדף השער רישומי בעלות רבים של רבי ישראל וואלף לאנדא אב"ד מאדע, ובני משפחתו רבי נטע לנדא, רבי אשר לעמיל לנדא ועוד.

בדף השער מופיע גם רישום בעלות של רבי "משה נטע הלוי בהגאון אמיתי מאור הגולה מוהר"א... זצוק"ל בעה"מ ס' מנ"א...". [אולי הגאון הקדוש רבי משה נטע הלוי יונגרייז אב"ד טיסא-פירעד (תקצ"ב-תרמ"ט), בנו של הגה"ק רבי אשר אב"ד טשענגר בעל ה"מנוחת אשר". איש קדוש מגדולי רבני הונגריה. בעל "מנוחת משה" ו"תורת משה נתן". בשנת תרכ"ח נתמנה לרבה של טיסא-פירעד. כאביו, נודע כ"בעל מופת" שברכותיו מתקיימות תמיד ורבים נהרו לפתחו להתברך בישועות]. 
כרוך עם: ספר שו"ת מהר"ם מינץ. לבוב (למברג), דפוס Pinkas Moses Balaban, [תרי"א] 1851.
• ספר שער התפלה, על עבודת התפלה, מאת הרה"ק רבי חיים טירער אב"ד טשרנוביץ, בעל "באר מים חיים" ו"סידורו של שבת". לבוב (למברג), דפוס דוד צבי שרענצל, [תרי"ח] 1858.
כרוך עם: ספר ברכה המשולשת, על מסכת ברכות, מאת רבי אביעזר מטיקטין. לבוב (למברג), דפוס מיחאל פ' פארעמבא, [תרי"א 1851]. בדף המגן הקדמי רישום בעלות: "הספר הקדוש הזה שייך לר' לייזר שוחט פה קליינווארדיין, ועכשיו שייך לי הק' משה חיים ווייס [הגאון רבי משה חיים ווייס מקליינורדיין [בעל ה"ברית משה" על הסמ"ג; נפטר תרפ"ב].
• ספר יסוד האמונה, ביאורים על התורה, פרקי אבות וליקוטים, מאת הגה"ק רבי ברוך מקוסוב. טשרנוביץ, דפוס אליהו איגעל, [תרכ"ד] 1864.
כרוך עם: ספר עמוד העבודה, ביאורי מושגים בתורת הקבלה, מאת רבי ברוך מקוסוב. טשרנוביץ, דפוס אליהו איגעל, תרכ"ג 1863. מהדורות שניות של שני החיבורים.
• ספר דברי משה, מאמרי חסידות וקבלה על פרשיות התורה, מאת הגה"ק רבי משה שהם אב"ד דאלינא (תלמיד הבעש"ט). זולקווא, דפוס שמואל פינחס שטיללער, [תרכ"ה] 1865.
• ספר דברי אמת. לבוב (למברג), דפוס בעריל ליב נעכעליס, [תרל"ג] 1873. כרוך עם: ספר דרך פקודיך, על תרי"ג מצות התורה, מאת האדמו"ר רבי צבי אלימלך שפירא אב"ד דינוב, בעל "בני יששכר". לבוב (למברג), דפוס יעקב משולם ניק, תרל"ד 1874. רישום בעלות בדף המגן: "שייך להרב המאוה"ג הצדיק כקש"ת מ"ה אברהם יצחק וו"ב [ווינברגר]". רישום נוסף בדף השני: "למזכרת האהבה באתי על החותם למען יהי' זכרי לדור דור אני הק' ברוך וואהלבערג מפק"ק ווארדיין קטן יצ"ו".

הגאון רבי אברהם יצחק וויינברגר אב"ד קליינוורדיין (תקס"ה-תרמ"ה), חתן הגאון החריף רבי צבי הירש העליר אב"ד אובן ישן בעל "טיב גיטין", וחתנו החורג של בעל ה"חתם סופר" [לאחר פטירת חותנו רצ"ה העליר בשנת תקצ"ה, נישאה אלמנתו לבעל ה"חתם סופר" בזיווגו השלישי. בתה וחתנה עברו עמה לפרשבורג, והתגוררו בביתו של ה"חתם סופר" כמה שנים, כאשר רא"י קיבל הדרכה רבה מחמיו ה"חתם סופר" בדרכי התורה והיראה]. לאחר תקופה עבר לכהן כרב בפריישטאדטל, ולאחר כמה שנים עבר לכהן בעיר קליינווארדיין. רבי אברהם יצחק היה מגדולי הרבנים וראשי הישיבות בהונגריה. בין תלמידיו נודעו רבי חיים צבי מנהיימר אב"ד אונגוואר והאדמו"ר רבי משולם פייש לאווי (הראשון) אב"ד טאהש (תקפ"א-תרל"ג). מחבר הספרים "פני יצחק" (מונקאטש תרנ"ב) ו"מילל לאברהם" (מונקאטש, תרנ"ב). חתנו היה רבי אברהם ברודא אב"ד ברזנא (תקפ"ה-תרמ"ב), בעל "פרי החג", שהיה מתלמידי ה"חתם סופר" וה"כתב סופר".

12 ספרים ב-6 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות ישנות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

ספר תפארת שמואל, שו"ת על ארבעה חלקי שו"ע, מאת רבי יעקב שמואל ברודסקי רב ומו"ץ בק"ק יאנישפאלי. ברדיטשוב, דפוס יעקב שעפטיל, [תרמ"ט] 1888. מהדורה יחידה.

העותק של האדמו"ר רבי יוסף גרינוולד מפאפא, מתקופת כהונתו כדומ"ץ בעיר סאטמר. בדף המגן ודף השער חותמותיו: "יוסף גרינוואלד דיין ומו"צ דק"ק ארטה, סאטומארע".

הגאון הקדוש רבי יוסף גרינוולד – האדמו"ר מפאפא (תרס"ג-תשמ"ד), רבה האחרון של העיר פאפא בהונגריה, ומגדולי הרבנים בארה"ב. בנו וממלא מקומו של רבי יעקב יחזקיה גרינוולד אב"ד פאפא בעל "ויגד יעקב" (בנו של רבי משה גרינוולד בעל "ערוגות הבושם"). בשנת תרפ"ה נשא את בת דוד-אביו רבי יעקב יחזקיה גרינוולד (אחיו של ה"ערוגות הבושם"). כיהן כמו"צ וראש ישיבה בעיר סאטמר, ובשנת תש"א לאחר פטירת אביו בעל ה"ויגד יעקב", עבר לפאפא וכיהן בה כרב העיר. בשנות השואה איבד את אשתו הראשונה ועשרת ילדיהם, שנרצחו ע"י הנאצים. לאחר המלחמה נדד לבלגיה ובהמשך הגיע לארה"ב, שם הקים את קהילתו "קהלת יעקב – פאפא", ושימש כרב וכראש ישיבה. היה ממנהיגי הרבנות החרדית בארה"ב; כיהן כנשיא "התאחדות הרבנים" המקורבים לחסידות סאטמר, ונודע בשם "דער פאפא רב". מספריו: שו"ת "ויען יוסף", סדרת ספרי "ויחי יוסף", "דרכי יוסף", ועוד ספרים.

VII, 166, [2] עמ'. 26 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם עקבות רטיבות עם סימני עובש קלים. קרעים קטנים וסימני עש קלים במספר דפים. קונטרסים רופפים ומנותקים. כריכה ישנה ופגומה, מנותקת, עם קרעים רבים בשדרה.

שני ספרים מאת האדמו"ר הראשון מביאלה – הרה"ק רבי יצחק יעקב רבינוביץ', אחד מהם עותק מיוחס של נכדו האדמו"ר רבי יחיאל יהושע רבינוביץ בעל ה"חלקת יהושע":
• ספר ישרי לב, על ענייני שבת, מאת האדמו"ר רבי יצחק יעקב רבינוביץ'. לובלין, דפוס אברהם פעדער, תרס"ו 1906.
העותק של האדמו"ר מביאלה בעל "חלקת יהושע". חותמת בדף השער: "יחיאל יהושע רבינוביץ', בלאדמו"ר מביאלא זצלל"הה, זי"ע". האדמו"ר רבי יחיאל יהושע רבינוביץ' בעל ה"חלקת יהושע" (תרס"א-תשמ"ב), נולד בעיר שדליץ שבפולין, לאביו רבי ירחמיאל צבי. לאחר כניסת הנאצים לשדליץ, נמלט יחד עם בני משפחתו, בליל שמחת תורה שנת ת"ש, לשטחי פולין שכבשה ברית המועצות, ומשם העבירוהו השלטונות לסיביר. בל"ג בעומר תש"ז עלה לארץ ישראל והתגורר ביפו. בשנת תשט"ז עבר לירושלים, שם הקים את בית מדרשו. כיהן כחבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל החל מראשית שנות ה-60. נודע בשם ה"חלקת יהושע", בעקבות סדרת ספריו שנשאה שם זה.

12, [2], 84-13, [1] עמ'. 24 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים חסרים קטנים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים, משוקמים במילוי נייר. כריכה חדשה.

• ספר דברי בינה, חלק ראשון, דרושים על ספר בראשית. לובלין, דפוס אברהם פעדער, תרס"ט 1909. מהדורה ראשונה.
292, [8] עמ’. 24.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים רבים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. הדבקות נייר בשולי מספר דפים. כריכה חדשה. 

מכתב בכתב-ידו, בחתימתו ובחותמתו של רבי ישראל אברהם אלטר לנדא אב"ד עדלין, חתן הצדיק רבי ישעיה מקרעסטיר. עדלין (הונגריה), תש"א [1941].
אישור רווקות של ד"ר אברהם דייטש, רופא מומחה בעדלין, "ועל כן יוכל כל רב לסדר לו קידושין כדת משה וישראל למזל טוב בשעה טובה ומוצלחת".

חתנו הצעיר של הצדיק רבי ישעיה מקרסטיר – הגאון רבי ישראל אברהם אלטר לנדא אב"ד עדעלין (תרמ"ו בערך-תש"ב). בנו של רבי שלום לנדא דומ"צ וואלווא (תר"כ בערך-תרפ"ד). תלמיד רבי יהודה גרינוולד אב"ד סאטמר. בשנת תרס"ד בערך נשא את רחל בתו של הרה"ק רבי ישעיה, וישב שנים רבות בבית חמיו בקרעסטיר על התורה ועל העבודה. על פי הוראת האדמו"ר רבי שלום מסטרופקוב, קיבל על עצמו את הרבנות העיר עדעלין (Edeleny, הונגריה), בה כיהן כעשרים שנה, והקים בה ישיבה חשובה, ממנה יצאו מאות תלמידי-חכמים מופלגים ורבנים שעמדו בקשרי שו"ת עם רבם (שפיצר, קהילות הונגריה, עמ' 9). ספר השו"ת שלו "בית ישראל" (בואנוס איירס, תשי"ד), נדפס ע"י חתנו האדמו"ר רבי שלום קרויז אב"ד אודווארי ורב "קהל בית ישעיה". כמו כן נדפסו ממנו הספרים: "חידושי מהריא"א", "חתן ישעיהו" ועוד.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 30 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול.