מכירה פומבית 051 חלק א' מכירה מקוונת: ספרי קודש, חסידות וקבלה – מכתבים וכתבי-יד – חפצים, תחריטים ותצלומים
- (-) Remove manuscript filter manuscript
- jewri (20) Apply jewri filter
- eastern (9) Apply eastern filter
- african (8) Apply african filter
- item (8) Apply item filter
- moroccan (8) Apply moroccan filter
- north (8) Apply north filter
- north-african (8) Apply north-african filter
- northafrican (8) Apply northafrican filter
- print (8) Apply print filter
- italian (3) Apply italian filter
- ashkenazi (2) Apply ashkenazi filter
- jew (2) Apply jew filter
קונטרס בכתב-יד, שיר לחתונה. [איטליה, המאה ה-19].
השיר נכתב בשתי שפות, בצדו הימני של הקונטרס בעברית, בכתיבה איטלקית; ובצדו השמאלי של הקונטרס באיטלקית (באותיות לטיניות).
שער עברי ושער איטלקי. בשער העברי נכתב: "ביום אהבת כלולות כמהח"ר יוסף חיים בן המ' משה הלוי ז"ל עם אילת אהבים ויעלת חן מרת אסתר בת הק' ר' אליה טריווש יצ"ו, הצעיר אלישע שמואל טריווש לאות ומופת אהבתו מזמר שירו הזה יקריב ויען".
כתב-היד נכרך עם מעטפת בצבע ירוק, בצדה האחורי (הצד הלטיני) שער מודפס, עם הכתובת: "Nelle faustissime nozze della damigella Ester Treves coll'egregio signor Giuseppe Vita Levi" [בחתונה המשמחת מאוד של העלמה אסתר טריווש עם מר ג'וזפה ויטה לוי הנכבד].
[6] דף + מעטפת. 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים. נקבים וקרעים חסרים בשולי הדפים, ללא פגיעות בטקסט. קרעים במעטפת. כריכה חדשה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, IT.011.015.
כתב-יד, "סידור ליל כפור" – תפילות לראש השנה ויום כיפור, עם תפילות על הפרנסה. אסטי, י"ז אלול תקנ"א [1791].
כתיבה איטלקית נאה, מנוקדת בחלקה (כתיבה בינונית ומרובעת).
בראש כתב-היד דף שער, בו נכתב: " אני הכותב אברהם שמשון הרטום בכמ"ר המנוח יונה מנחם זצ"ל. פה אסטי י"ז לחודש אלול שנת התקנ"א לפ"ק".
כתב-היד פותח ב"תפלה על הפרנסה", הנאמרת בלילי ראש השנה ויום הכיפורים. הכותב מציין את מקור התפילה: "כפי הנמצא בתהילים דפוס ליוורנו יע"א" (הכוונה כנראה למהדורת ליוורנו תק"ם, שנדפסה כעשר שנים לפני כתב-היד שלפנינו, אז נדפסה תפילה זו לראשונה). אחריה מובא "סדר ותשליך", עם תפילות "יהי רצון" אחרי תשליך (בהן "יהי רצון... שתחבר כל הנצוצות הקדושה...", שחיבר המקובל רבי יוסף אירגאס). לאחר מכן מופיעים "פזמונים ליל כפור", המיועדים לאמירה לאחר השלמת ספרי התהילים. בשולי הפזמונים הוסיף הכותב ביאורים משלו במספר מקומות. בדף האחרון, תפילה נוספת לפרנסה, ותפילת "יהי רצון" לסעודת ליל ראש השנה: "כשאוכל דבר מתוק יאמר זה בליל ראש השנה: יה"ר... שתחדש עלינו שנ"ה טובה ומתוקה (כי הוא הנקרא שנה בסוד) מראשית השנה ועד אחרית שנה".
הכותב הוא כנראה מאבות משפחת הרטום האיטלקית, הידועה בשמירתה על מנהגי קהילות אפ"ם (אסטי, פוסאנו ומונקאלוו), אשר יסודם במנהג צרפת ממנה גלו בשנת קנ"ד. נוסח התפילה של יהודי צרפת שקע בעקבות הגירושים, אך בקהילות אפ"ם שמרו על הנוסח בימים הנוראים למשך עוד מאות שנים. עם זאת, בכתב-היד שלפנינו לא מופיעים נוסחים ייחודיים למנהג אפ"ם (על הנוסח ששימרו משפחת הרטום ראה: "מנהגי משפחת הרטום", בתוך: מחזור מנהג איטלייאני, מהד' מנחם עמנואל הרטום, ירושלים תשס"ה, כרך ב, עמ' 1506-1513).
[26] דף. 16 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ובלאי. קרעים וקרעים חסרים בשולי הדפים, ללא פגיעה בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. מעטפת קרטון.
כתב-יד, "סדר תיקון חצות, כמו שנוהגין פה ק"ק קסאלי לומר בין המצרים". [קסאלי, איטליה, המאה ה-19 בקירוב].
בסופו: "קינה ליום ת"ב: אלה אזכרה ונפשי עלי אשפכה...", נכתבה רק עד לאמצעה.
[11] דף. 18 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים וקרעים חסרים זעירים בשולי הדפים, ללא פגיעה בטקסט. רישומים. כריכה חדשה.
אוסף דפים וקונטרסים בכתב-יד, ממקומות שונים ובנושאים שונים:
• דף קלף עם נוסח השכבה והזכרת נשמות: "אל מלא רחמים... המצא מנוחה נכונה...". כתיבה אשכנזית מרובעת, מנוקדת. [אירופה?, המאה ה-19 בקירוב].
• דף (4 עמ') תפילות וסליחות, עם פסוקים ותחנונים להצלה בעת מלחמה "כי קול חרדה שמענו... מקול תרועת מלחמה וקבוצי גייסות המתאספים סביבות עירנו מערכה לקראת מערכה". כתיבה אשכנזית, מרובעת. [אירופה?, ראשית המאה ה-19 בקירוב].
• קונטרס בכתב-יד, ספר החינוך, מאמצע מצוה תקצט ועד סוף הספר. [כתיבה אשכנזית רהוטה, המאה ה-19 בקירוב]. [6] דף.
• קונטרס בכתב-יד, מולדות וסדר הקריאות, עם תאריכי פטירת צדיקים, בפרסית-יהודית. [פרס, תרנ"ה 1895]. [38] דף.
• שלושה דפים בכתב-יד, "תרגום תוספתא על פסוק", על הפטרת שבועות, כמנהג התימנים. [תימן, המאה ה-20]. [3] דף.
5 פריטים. גודל ומצב משתנים.
מחברת כתב-יד, חידושי רבי שמואל דוד יונגרייז אב"ד יארמוט, העתקה בכתב-ידו של הבחור משה נתן שיק (לימים אב"ד מישקולץ ובודפסט). אנאד (אונוד, הונגריה), [תרפ"א 1921 בקירוב].
על מעטפת המחברת נכתב: "חידושים על סוגי'; משה נתן שיק, אנאד". על גב המחברת נכתב: "העתקה מפנקסו של אדמו"ר הגאון הצדיק קדוש וטהור וכו' וכו' מוה"ר שמואל דוד זלה"ה [מחוק] אבדק"ק פ' דיארמאט; הק' משה נתן שיק". ייתכן שהעתיק את המחברת בזמן לימודיו אצל דודו רבי אשר אנשיל יונגרייז, בנו של רבי שמואל דוד, טרם נישואיו בשנת תרפ"ב. המחברת מכילה [4] דף כתובים: סוגיית "אין איסור חל על איסור" (1/א); "גיד הנשה של נבילה" (2/א-ב; קטוע); <5 דף ריקים>; "השוחט עולת נדבה ביו"ט" (8/א); "סוגי' מולייתי'"; "סוגי' מתוך" (9/א; קטוע). עמוד בהונגרית עם השם שיק, 1921.
למיטב ידיעתנו החידושים שלפנינו לא נדפסו.
הגאון רבי שמואל דוד יונגרייז (תקצ"ח-תרנ"ב), בנו של הגאון רבי שרגא פייש יונגרייז (אב"ד סטשעטשע תלמיד ה"חתם סופר"), וחתן דודו הגאון רבי אשר אנשיל יונגרייז (אב"ד טשענגער בעל "מנוחת אשר", שהיה נודע לאיש קדוש ו"פועל ישועות"). למד בישיבת פרשבורג אצל בעל ה"כתב סופר" שעיטרו ב"סמיכת חכמים" לרבנות. משנת תרכ"ח כיהן ברבנות יארמוט (ד'יארמאט), בה הקים ישיבה גדולה. היה יושב מעוטר בטלית ותפילין עד הצהרים ומוסר שיעוריו לתלמידים. התמדתו היתה לשם דבר, ואפילו בהילוכו בדרך היו שפתיו מרחשין בדברי תורה. נודע בגאונותו ובקדושתו. התנהג בחסידות ובדקדוקי הלכה. פעמיים בשנה היה נוסע לסיגט להסתופף בצילו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", ולאחר פטירתו נסע כמה פעמים למונקאטש אל האדמו"ר בעל "שם שלמה". מקצת מחידושי תורתו נדפסו בירושלים בשנת תשי"ח, בספר "שו"ת מהרשד"ה".
המעתיק, רבי משה נתן שיק (תרנ"ו-תשל"ד), בן רבי חיים מאיר שיק אב"ד אנאד, ונכדו של רבי יעקב שיק אב"ד נאדאודוואר גיס המחבר רבי שמואל דוד יונגרייז (חתני רבי אשר אנשיל יונגרייז). תלמיד כמה ישיבות חשובות בהונגריה, ביניהן אצל דודו רבי אשר אנשיל יונגרייז מפהרגיארמט, בנו של המחבר. לאחר השואה כיהן כרבה החרדי של מישקולץ, ומשנת תשי"ט ועד לפטירתו כיהן כנשיא "איגוד הרבנים האורתודוכסיים" בהונגריה (ח"א רייניץ, 'רבי משה נתן שיק זצ"ל', עלי זיכרון, מ, חשון תשע"ח, עמ' מא-מח).
[9] דף (הכוללים: [6] עמ' כתובים). 20 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני קיפול. קרעים וקרעים חסרים קטנים, עם פגיעה קלה בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק. מעטפת קרטון מקורית, עם קרעים, עם פגיעה קלה בטקסט, משוקמים בחלק בנייר דבק.
כתב-יד, צ'היר של פסח [חוקת הפסח]. [פאס, מרוקו], תקצ"ח [1838].
כתיבה מערבית – מרובעת ובינונית. דפים מעוטרים בסגנון אופייני למרוקו, עם מסגרות ועיטורים ארכיטקטוניים, צבועים בצבע.
העמוד הראשון הוא סיום של "הגדה של פסח" שככל הנראה הייתה מחוברת לכתב-יד זה. בקולופון שבעמוד זה נכתב: "השלמתי ההגדה הזאת ביום י"ג לחדש ניסן ה' משנת התקצ"ח אני... הצעיר משה עטיא" [חתימה מסולסלת]. כפי הנראה זו חתימת רבי משה עטייא (נפטר תר"מ), מחכמי פאס, תלמיד רבי רפאל יעקב סמחון, מחבר ספר הדרושים "דרש משה", ראו אודותיו: מלכי רבנן, בערכו, דף פט/1, שם כתב עליו שהיה "סופר מובהק".
מעבר לעמוד זה, מתחיל הצ'היר: "ידידים יוצאים מפרך ענמים". כפי הנראה, גם הצ'היר הוא בכתיבת ידו של רבי משה עטייא.
[21] דף. 14 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשולי הדפים, עם פגיעות קלות ספורות בטקסט ובעיטורים, משוקמים בחלקם בנייר דבק. כריכה חדשה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.013.
כתב-יד, קמיעות, סגולות ורפואות. [מרוקו?, המאה ה-19].
כתיבה מערבית. עברית וערבית-יהודית.
[128] עמ'. 22 ס"מ. מצב גרוע. כתמים, בהם כתמי רטיבות ופגעי רטיבות. סימני עש. קרעים וקרעים חסרים גסים בכל הדפים, עם פגיעות בטקסט. הדפים מנותקים זה מזה. ללא מעטפת.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.107.
כתב-יד, "שובע שמחות" – "פיוטים לה' מלך ולשירה ולנשמת ולקדיש עם פיוטים למילה ולתפלין...". [מרוקו, המאה ה-19 בקירוב].
כתיבה מערבית (במספר כתיבות). שער מעוטר. עיטורים במספר דפים נוספים.
פיוטים לאירועים שונים, אזהרות לשבת הגדול, סיפור קריעת ים סוף בערבית-יהודית.
רישומים אישיים של שמות וחשבונות.
[65] דף. 18 ס"מ. נייר יבש. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים בשולי הדפים, עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה, עם שדרת עור.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.11.039.
כתב-יד, ספר הגורלות. [מרוקו, המאה ה-20].
כתיבה מערבית (מרובעת ובינונית).
מכיל "ספר הגורלות לרבינו סעדיה גאון ע"ה" (הועתק מהדפוס); "ספר הגורל לרס"ג..."; "ספר אורים ותומים, חיברו כי"ק ע"ה הח' השלם הדיין המצויין סיני בקודש כמוה"ר עובדיה משה גואקיל נר"ו איש ירושלים..." (הועתק מדפוס שלוניקי תקט"ז); "גורל אבן עזרא: סדר גורלות שחבר הראב"ע... נדפס שנת תי"ז לפ"ק בויניציאה".
בדף 10 קולופון סיום: "...בדוק ומנוסה כך מצאתי כתוב והעתקתיו.... דבמ"א סליט"א". בדף 20/ב קולופון נוסף: "ת"ו [תם ונשלם] ספר אורים ותומים... א"ה [אני הכותב] דבמ"א אד"מ שלע"ק ס"ט". כתב-יד מאותו כותב, הוא כת"י אוסף קרופ מס' 1041, בו הוא חותם: "עבד"מ דויד בן א"א משה... ש'[נת] א'ז' ת'ק'ר'א' [=תש"ט]... הצ'[עיר] דבמ"א ס"ט".
[33] דף. 27.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים וקרעים חסרים קטנים, ללא פגיעות בטקסט. דף 10 הודבק על דף אחר לחיזוק. כריכת עור חדשה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.071.
כתב-יד, פיוטים ובקשות לשבת ולמועדים שונים. [מרוקו, המאה ה-20].
בדף [3/ב]: "אתחיל לכתוב בקשות של שבת בעזרת שוכן ערבות". בין הבקשות: "קום יחידת[י] להלל"; "אשיר במישרים את שיר ה'"; "שומר שבת ומכבדו"; כי אשמרה שבת"; "י-ה רבון עלם ועלמיא [בתים משולבים עם בתי "אל אל אשחר ואתפללה", ללא הפתיחה]; "חג ושבת כעופרים", ועוד. כולל פיוטים לכבוד רשב"י ופיוטים אחרים מחכמי מרוקו, ביניהן: "קצידא די רבי אברהם אוריוור הנק' בשם מואלין דאד זיע"א"; "אספר שבח אדוננו / מהר"א הלוי מורינו" – לזכר רבי אלעזר הלוי (ת"ר/תר"י-תר"פ), מרבני מראכש (ראו אודותיו: מן הגנזים, יג, עמ' קעז-קפה, ש ם נדפס רק חלקו של השיר, ממקור לא שלם).
[63] דף (חסר דף אחד באמצע). 15.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשולי הדפים, ללא פגיעה בטקסט. התכהות נייר וקרעים קלים כתוצאה מחריכת הדיו. כריכה ישנה, פגומה.
כתב-יד, קמיעות, סגולות ורפואות. [אוראן, אלג'יריה, המאה ה-20].
כתיבה מערבית, מרובעת ורהוטה. שער מעוטר, בו נכתב: "ספר רפואות וסגולות, למחדאזין מלקטין מן ספרים קדמונים, וברוך רופא חנם, רפואה וחיים, בזכות סיד נא סולימאן בן דוד, רבי מרדכי (עאס) אסבעוני ע"ה, ירושלים, בזכות סידנא אשמדאי המלך...".
קובץ גדול של קמיעות, סגולות ורפואות, לעניינים שונים. חלקו בערבית-יהודית. עם תרשימים ואיורים קבליים.
בסוף אחד הקטעים: "כל מעשה ידיו הצלחה ורפואה... בזכות לקדושים רשב"י... רבי אפרים אנקווא ע"ה רבי יהודה מעטי ורבי אברהם אנקווא ע"ה זתע"א ירושלים עירה"ק תובב"א אליעזר עבד אברהם...".
בקטע אחר: "זה השם הנכבד מפי החסיד הר' יצחק צרפאתי זלה"ה... וכן קבלתי מפי מר' משה רבינו ז"ל...".
באחד הדפים חותמות של "Moise Zenou, Rabbin Oran" – הרב משה (מואיז) זנו, רב באוראן – יתכן והוא הכותב.
מצורפות פיסות נייר רבות (כ-25), עליהן נרשמו קמיעות למטרות שונות, עם שמות אנשים (לדוגמה: מסעודא בנת עזיזא, בזכות אשמדאי המלך וסידנא סולימן בן דוד אעס...").
[125] דף כתובים (ודפים ריקים נוספים). 16.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשולי הדפים, עם פגיעה בטקסט במספר מקומות, משוקמים בחלקם בנייר דבק. כריכת עור מקורית, פגומה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, AL.011.005.
כתב-יד, "ספר המשלים", משלים ודברי מוסר מאת המקובל רבי יוסף ג'יקטיליה. [מרוקו, המאה ה-19?]. כתיבה מערבית.
בראש כתב-היד: "ספר המשלים שחיבר החכם כהה"ר אברהם גיקאטלייא זלה"ה".
לאחר מכן הבהרה אודות זהות המחבר: "בפירוש אבות לרבינו יצחק בר' ישראל, מביא הרבה מספר משלים זה, ומכנהו לר' יוסף גיקאטילייה ואולי כצ"ל [כך צריך לומר], החכם ר' יוסף בר אברהם גיקאטילייה, נאם שמא"י הלוי ס"ט" [שמואל אבן יולי הלוי].
כתב-היד שלפנינו חסר בסופו, ומסתיים באמצעו של משל קלו (במהדורה השלמה שנדפסה בצפת תשנ"ב מופיעים קמט משלים). ללא הקדמת המחבר, הנמצאת בחלק מכתבי-היד של החיבור.
[17] דף. שני דפים נכרכו שלא כסדרם. 21 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים (כתמים כהים בדף האחרון). סימני עש עם פגיעות בטקסט. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט (בדף האחרון קרעים רבים). כריכה חדשה.
על החבור, ראה: י' דוידסון, ספר היובל ל"הדאר" תרפ"ז, עמ' קטז-קכב, ונדפס שם עפ"י כ"י ניו יורק-בהמ"ל 3978 L (ס' 24188).