מכירה פומבית 051 חלק א' מכירה מקוונת: ספרי קודש, חסידות וקבלה – מכתבים וכתבי-יד – חפצים, תחריטים ותצלומים
- (-) Remove jerusalem filter jerusalem
- palestin (16) Apply palestin filter
- book (10) Apply book filter
- books, (10) Apply books, filter
- broadsid (10) Apply broadsid filter
- item (10) Apply item filter
- print (10) Apply print filter
- certif (6) Apply certif filter
- certificates, (6) Apply certificates, filter
- document (6) Apply document filter
- letter (6) Apply letter filter
- letters, (6) Apply letters, filter
מכתב על גבי פתקא, בחתימת-ידו וחותמתו של רבי שמואל סלנט רבה של ירושלים. ירושלים, שנות התר"מ בקירוב.
נכתב בכתיבת סופר (בכתיבת רש"י) וחתום בחתימת ידו (בכתיבה אשכנזית). נשלח לאסיפה ציבורית של ראשי ה"כוללות" הספרדים והאשכנזים בירושלים, בקשר לחלוקת עזבון של נדיב, בין מוסדות הציבור בירושלים, וכה הוא כותב:
"גם הנני מסכים על כל מה שיסכימו מעלת הרבנים ממוני כוללות האשכנזים הי"ו בענין העזבון הידוע וגם אחת[ו]ם בח"י [בחתימת ידי] על כל כתב שיחתמו הרבנים הנ"ל, ומחמת חלישותי ל"ע [לא עליכם] לא אוכל כעת לילך למקום האסיפה ואתם הסליחה. הבא על החתום – שמואל סלאנט".
הגאון רבי שמואל סלנט (תקע"ו-תרס"ט), נודע מילדותו כעילוי וגאון, וכבר בהיותו כבן שבע נדד למרכזי התורה בליטא. בנערותו למד בעיר סלנט בחברותא עם רֵעוֹ הגאון רבי ישראל מסלנט (אבי תנועת המוסר). בהיותו כבן 14, קיבל מרבו הגאון רבי אבלי פאסוואלער ראב"ד ווילנא מכתב שעסק בשאלה מסובכת של סידור גט, דבר המעיד כי כבר בצעירותו סמכו גדולי הרבנים על הוראותיו כהוראת רב מופלג בתורה. לאחר שנשא את בתו של הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט, עלה בשנת תר"א (1841) לארץ ישראל כדי לשמש כמורה הוראה ורב לקהילת ה"פרושים" תלמידי הגר"א שהתגוררו בירושלים. שימש ברבנות ירושלים קרוב לשבעים שנה, הקים את מוסדות החינוך והחסד בעיר, יסד בית דין וביסס את הקהילה האשכנזית. נודע בפקחותו ובגישתו המציאותית בניהול ענייני הציבור בירושלים ובקהילות ברחבי העולם.
[1] דף. כ-7X11 ס"מ. מצב טוב. קרעים קלים בשולי הדף.
פסק דין בכתב-יד, בחתימת ידיהם של רבי יוסף חיים זוננפלד, רבי משה נחום ולנשטיין ורבי טוביה אריה גולדברגר. [ירושלים, אלול תרמ"ח 1888].
פסק הדין קובע כי יש לתת לרבי עקיבה יוסף שלזינגר שני גראד בפתח תקוה בנחלה "של חמיו ההגה"ג דקאלאמייא שליט"א" [הגאון רבי הלל ל"ש ליכטנשטיין אב"ד קולומייא], וכפי שכתב גאב"ד פרשבורג (על הרקע לפסק הדין ראו: י' שפיגל, תולדות ישראל והתפתחות החסידות ברוסיה הקרפטית, תל אביב חש"ד, עמ' 199-200).
על פסק-הדין חתומים (לפי הסדר): רבי משה נחום ולנשטיין, רבי יוסף חיים זוננפלד ורבי טוביה אריה גולדברגר. לצד החתימות, "חותם כולל עסטרייך אונגרן מעהרן בעהמן בירושלם חברון צפת וטבריא ת"ו".
הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד (תר"ט-תרצ"ב), מנהיגה הרוחני של היהדות החרדית בארץ ישראל. גאון מופלג, ואיש קדוש וחכם. תלמיד בעל ה"כתב סופר" בישיבת פרשבורג, ותלמיד הגאון רבי אברהם שאג רבה של קויברסדורף. עלה לירושלים בתרל"ג יחד עם רבו רבי אברהם שאג, ונודע בה כאחד מגדולי תלמידי החכמים. כאשר עלה ארי מבבל, הגאון מהרי"ל דיסקין שעלה לירושלים בשנת תרל"ט, התקרב אליו הרב זוננפלד, והיה לתלמידו המובהק וחבר בית דינו. כאשר חלה רבי חיים זוננפלד, הוסיף לו רבו המהרי"ל דיסקין את השם "יוסף" כסגולה לחיים ארוכים. במשך שנים רבות סירב רבי יוסף חיים זוננפלד לקבל עליו את משרת רב העיר ירושלים (לאחר פטירת הגר"ש סלאנט בשנת תרס"ט), אך לאחר הקמת משרד "הרבנות הראשית" ומינוי הרב קוק לרב ראשי בשנים תר"פ-תרפ"א (1919-1921), הוקמה הקהילה הנפרדת של "העדה החרדית למקהלות האשכנזים", ורבי יוסף חיים נתקבל לרבה הראשון של "העדה החרדית" בתואר "מרא דארעא דישראל".
הגאון רבי משה נחום וולנשטיין ראב"ד ירושלים (תר"א-תרפ"ב), תלמידם של ה"כתב סופר" ורבי אהרן דוד דייטש בעל ה"גורן דוד". נסמך לרבנות מה"כתב סופר". בנו של הגאון רבי מאיר וולנשטיין אב"ד בעזא שהיה מחשובי הרבנים בהונגריה. בשנת תרכ"ד עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, שם נישא לבתו של רבי שמעון דייטש (מתלמידי ה"חתם סופר"). עם עלותו של המהרי"ל דיסקין לירושלים, זכה רבי משה נחום להיות ממקורביו ותלמידיו שומעי לקחו של המהרי"ל דיסקין ומחבורת גדולי הלמדנים בירושלים אשר למדו תורה מפיו. בשנת תרס"ג התמנה לדיין בבית הדין של רבי שמואל סלנט בירושלים, ובשנת תרס"ח התמנה לראב"ד. לאחר פטירת רבי שמואל סלנט לא נבחר רב ראשי לעיר הקודש ירושלים, ובמשך יותר מעשר שנים שימש בפועל כמנהיגה של היהדות החרדית בעיר ומייצגה כלפי השלטונות. בשנת תר"פ כשהוקם בית הדין של "העדה החרדית", עבר רבי משה נחום לכהן בו כראב"ד, לצדו של רעו רבי יוסף חיים זוננפלד שכיהן כגאב"ד. חלק מספר תשובותיו בהלכה, נדפסו בספר "בני משה" (ירושלים, תש"ן).
רבי טוביה אריה גולדברגר (תרט"ז-תרע"א), מגדולי הרבנים והעסקנים בירושלים. תלמיד רבי ירמיה לעוו אב"ד אוהעל. בשנת תרל"ג עלה לירושלים. דיין בהרכב הראשון של הבד"צ של החסידים בירושלים (בראשות הגאון מלובלין בעל "תורת חסד"). מעסקני כולל הונגריה וממונה בכולל זה במשך עשרים ושלש שנים ביחד עם הגרי"ח זוננפלד.
[1] דף כפול. 34 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול. קרעים בשוליים ולאורך סימני הקיפול, עם פגיעה קלה בטקסט.
מכתב בכתב-יד, מאת "חברת שערי חסד גמילות חסדים", עם חותמת המוסד וחתימות ידיהם של שלושה מרבני וממוני הגמ"ח: רבי מאיר מייזיל, רבי יוסף חיים זוננפלד ורבי נפתלי צבי פרוש. ירושלים, אייר תרנ"ט [1899].
מכתב קבלה, תודה וברכה, אל "הנגיד המפורס'[ם] חובב ציון... מו"ה זעליג ליפסקי הי"ו". במכתב מאשרים כי נדבתו בסך עשרה שילינג התקבלה על ידי רבי חיים יעקב שפירא [ראב"ד ירושלים], והם מברכים אותו כי "מאת ה' השוכן בציון ישא ברכה מרובה ובכל אשר יפנה ישכי[ל] ויצליח, יזכה עד מהרה לראות בבנין ציון מלך ביפ[י]ו תחזינה עינו בשוב ה' שבות עמו ב"ב כי"ר".
על המכתב חתומים "גבאים ומנהלים חברת גמ"ח שערי חסד הכללי בתוככי ירושלם ת"ו": רבי מאיר מייזיל, רבי יוסף חיים זוננפלד ורבי "נפתלי צבי באמו"ר שלמה זלמן פרוש הכ"מ". לצד חתימותיהם, "חותם חברת שערי חסד גמילות חסדים הכללי".
הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד (תר"ט-תרצ"ב), מנהיגה הרוחני של היהדות החרדית בארץ ישראל. גאון מופלג, ואיש קדוש וחכם. תלמיד בעל ה"כתב סופר" בישיבת פרשבורג, ותלמיד הגאון רבי אברהם שאג רבה של קויברסדורף. עלה לירושלים בתרל"ג יחד עם רבו רבי אברהם שאג, ונודע בה כאחד מגדולי תלמידי החכמים. כאשר עלה ארי מבבל, הגאון מהרי"ל דיסקין שעלה לירושלים בשנת תרל"ט, התקרב אליו הרב זוננפלד, והיה לתלמידו המובהק וחבר בית דינו. במשך שנים רבות סירב רבי יוסף חיים זוננפלד לקבל עליו את משרת רב העיר ירושלים (לאחר פטירת הגר"ש סלאנט בשנת תרס"ט), אך לאחר הקמת משרד "הרבנות הראשית" ומינוי הרב קוק לרב ראשי בשנים תר"פ-תרפ"א (1919-1921), הוקמה הקהילה הנפרדת של "העדה החרדית למקהלות האשכנזים", ורבי יוסף חיים נתקבל לרבה הראשון של "העדה החרדית" בתואר "מרא דארעא דישראל".
רבי מאיר מייזל (תקע"ט-תרס"ד) מחסלוביץ, נבחר בשנת תרל"ג לגבאי ישיבת "עץ חיים" בחורבת רבי יהודה החסיד. בשנת תרמ"א נבחר ע"י מהרי"ל דיסקין לאחד מחברי הנהלת בית היתומים, ובהמשך מונה לגבאי ומנהל של מוסדות נוספים, ביניהם ישיבת "תורת חיים", "בית מחסה" ליתומים, "משמרת הקודש". היה ממייסדי הגמ"ח הגדול "שערי חסד" (א' בנדיקט, 'הגאון רבי יעקב צבי ניימאן זצ"ל', מוריה, י, יא-יב [קיט-קכ], חשוון תשמ"ב, עמ' פב הערה 23).
רבי נפתלי צבי פרוש (תרל"א-תשי"ב), בן רבי שלמה זלמן פרוש מייסד גמ"ח "שערי חסד". שימש מזכיר של רבי שמואל סלנט וממונה על המוסדות הציבוריים שבראשותו, ביניהם ישיבת "עץ חיים" ובית החולים "ביקור חולים". יזם וייסד מספר שכונות בירושלים המתחדשת.
[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 29 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני קיפול. קרעים חסרים קטנים בשוליים ולאורך סימני הקיפול, עם פגיעות קלות בטקסט.
מכתב "ועד רבני וחכמי הישיבות", עם שבע חתימות של גדולי תלמידי החכמים שבירושלים: רבי "שמשון אהרן פולונסקי" [הרב מטעפליק]; רבי חיים מן; רבי "משה פרענקענטהאל"; רבי "דוד בהר"ן זללה"ה"; רבי "ישעי' זאב ווינוגרד" [מראשי ישיבת "עץ חיים"]; רבי "ישראל יצחק הלוי רייזעמאן" [לימים ראב"ד בית דין "חסידים" ומדייני הבד"צ של "העדה החרדית"]; ורבי "בנימין הכהן יעקבזאן". ירושלים, תשרי תרצ"ב [1931].
נייר מכתבים רשמי של "ועד רבני וחכמי הישיבות בעיה"ק ירושלים תובב"א". מכתב לגבאי בתי הכנסת בירושלים, בקשר גביית ההתחייבויות ל"מגבית הישיבות", עבור חלוקה "לבני הישיבה הנצרכים". בכותרת השמאלית של נייר המכתבים מודפס: "רבני וחכמי הישיבות – עץ חיים, תורת חיים, מאה שערים, חיי עולם, אהל משה, שער השמים, חתם סופר – התאחדו לאגודה אחת" [אגודה זו הוקמה בשביל לתמוך באופן פרטי בתלמידי חכמים לומדי הישיבות בירושלים].
הגאון רבי שמשון אהרן פולונסקי (תרל"ו-תש"ח), כיהן ברבנות בטעפליק והיה מגדולי הרבנים בווהלין (אוקראינה). בשנת תרפ"ב עלה לירושלים וכיהן כרב שכונת "בית ישראל", בה נודע כאחד מגדולי ההוראה בדורו, ורבים מגדולי הרבנים עשו אצלו שימוש-חכמים לקבלת היתר-הוראה.
הגאון הצדיק רבי דוד בהר"ן (תרכ"ה-תש"ו), מגדולי חכמי וצדיקי ירושלים, בן-זקוניו של הגאון הקדוש רבי נחום משאדיק ואחיו של רבי שלמה זלמן בהר"ן. מתלמידי המהרי"ל דיסקין. מקובל ומדקדק במצוות, שנודע בהנהגותיו ביראת שמיים בכל דרכיו.
[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וסימני קיפול, עם קרעים בסימני הקיפול.
אוסף מגוון של מכתבים וניירת שונה, בהם, רשימות חידושי תורה, מכתבים והזמנות:
• דף בחתימות רבנים רבים – דף שלישי מתוך מסמך תקנות "הצדקות המאוחדות של עץ חיים וביקור חולים", על נייר מכתבים רשמי ובמכונת כתיבה, בחתימות ידיהם של הרבנים הגאונים ראשי וממוני שני המוסדות. מטעם ישיבת "עץ חיים" חתומים: רבי איסר זלמן מלצר, רבי יחיאל מיכל טיקוצינסקי, רבי זלמן זלזניק, רבי אהרן פרוש גליקמן, רבי יהושע מאיר רייכמאן ורבי אלי' מרדכי אייזענשטיין. מטעם בית החולים "בקור חולים" חתומים: רבי אשר דוב דיליאן – מלפנים זוסמן, רבי יצחק זלצברג, רבי אריה מרדכי רבינוביץ, רבי חנוך הענך ווערנר, רבי יצחק פרנקנתל, רבי שמואל יעקב לוי, לצד חותמת המוסדות המאוחדים. [ירושלים, שנות התר"צ בקירוב].
• מכתב במכונת כתיבה, בחתימת ידו של הגאון רבי מאיר סטלביץ (רבה של שכונת "זכרון משה"), על נייר מכתבים רשמי של "אגודת הרבנים מורי הוראה" בירושלים, [תש"ח בקירוב].
• אישור קבלת גט של האשה רחל בת ר' יהודה לייב מבעלה שלמה ב"ר שמואל הלוי, בחתימה וחותמת של רבי "יעקב מאיר טאראזא, הרב דטעפליק". טעפליק, ח' אייר תרע"ג [1913].
• מכתב בכתב-ידו וחתימתו של ר' יעקב פרייפעלד בעניין משלוח ספרים ל"שארית הפליטה" – אל האדמו"ר מסטרטין-עין כרם, רבי יוסף שמואל מוריה-ברנדויין: "הרב מרא דאתרא ר' יוסף שמואל מוריה שליט"א, אב"ד דק"ק פון [-של] עין כרם". [ירושלים?], י"ד אייר תש"י 1950. יידיש.
• מכתב במכונת כתיבה, מאת רבי אליעזר יהודה פינקל, ראש ישיבת מיר, אל הקונסול האמריקאי בישראל, בבקשת אשרת כניסה לארה"ב לרבי יהושע גולובנציץ כדי לסייע בהכנת דינר לטובת הישיבה. ירושלים, ב' אדר א' תשי"א [1951]. על נייר מכתבים רשמי של ישיבת מיר.
• מכתב הגאון רבי "רפאל הכהן קוק, רב ראשי ואב"ד בעיה"ק טבריה ת"ו והמחוז", אל רבי יהושע גולובנציץ "הרב לאגודת אחים א"א [אנשי אמריקה] בעיקו"ת ירושת"ו ולכל הנלוים אליו", בברכת מזל טוב לחתונת בתו. טבריה, י"ב אדר תשכ"א [1961]. כולל מעטפה מבוילת.
• קטע כתב-יד של דרוש על חודש ניסן, בכתב-יד-קדשו של האדמו"ר מסטרופקוב רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ-הלברשטאם, בעל "דברי יחזקאל שרגא". בסופו נרשם בכתיבה אחרת: "ע"כ מדברי נכד הה"ק מרן האדמו"ר א"ז מסטראפקוב זצוקללה"ה זי"ע ועכי"א".
• הזמנה מודפסת של רבי יחיאל מיכל מעכלאוויטש, האדמו"ר מזלוטשוב ארה"ב-נתניה, לנישואיו עם מרת מרים כהנא (פיקסלר-ווייס). [נתניה], תש"י [1950].
• הזמנה מודפסת מאת רבי חיים שנעעבאלג (בן רבי דוד צבי), לנישואי בנו מאיר עם הכלה מלכה בת רבי יואל בעער, בתוספת הזמנה אישית בכתב-ידו וחתימתו. ירושלים תשל"ט [1979]. כולל מעטפה עם הקדשה בכתב-ידו וחתימתו.
• מכתב על גבי נייר מכתבים רשמי, בכתב-יד וחתימתו של רבי אפרים פישל שטיין, אל רבי משה הלברשטאם, עם תשובה להערותיו לספרו. בני ברק, י"ז ניסן תשמ"ז [1987].
• דף ראשון מתוך מאמר תורני מאת הרב ד"ר אברהם לאבסקי, סופר ומחנך, בכתב-ידו, בעניין "אומר התנופה" מול "עומר התנופה". ניו יורק, [שנות ה-40-50].
• דף בכתב-יד, קוויטל של ראובן צבי בן רוזא, לאדמו"ר לא ידוע. ירושלים, [המאה ה-20].
• כתב-יד "העתקה מספר שערי רצון דף ל"א...; עתון היומי באמעריקא מארגען ז'שרנל מיום ו' כ"ד ניסן תר"צ... כתוב שם בזה הלשון...". יידיש. חותמת "בית המדרש דחסידי סטריקוב, פעיה"ק ירושלים".
• מחברת חידושי תורה ועניינים אישיים, טיוטות מכתבים ורשימות היסטוריות, מאת רבי שמואל זאב בלנק אב"ד כפר-אחים קסטינה והסביבה (אזור קריית מלאכי), על אחד המכתבים, עבור בנו ר' "יצאלע", חתומה גם רעייתו חסיה בלנק. [קסטינה ב' (ערוגות), תשי"ג 1953 בקירוב]. יידיש. [11] דף.
14 פריטים. גודל ומצב משתנים.
אוסף גדול של כ-135 דפים, עם "רשימת שמות המתנדבים לקופת רמבה"נ [רבי מאיר בעל הנס] זי"ע", בבודפשט. [הונגריה, שנות ה-30 בקירוב].
אוסף גדול של דפים עם רשימת שמות התורמים לקופת רבי מאיר בעל הנס. בכל דף מופיעה רשימה ארוכה של שמות תורמים, הכוללת מספרים סידוריים ולצדם מספר הקבלה של כל תורם, שמו, מקום מגוריו, וסכום התרומה. שמות התורמים נכתבו לעתים רק בעברית, לעתים רק בלועזית, ובחלק מהטפסים בשניהם.
באוסף שלפנינו תיעוד של אלפי תורמים ושמותיהם, מערים ועיירות שונות בהונגריה. בטפסים מרוכזים יחד שמות התורמים מעיר מסויימת. ברובם המוחלט של הטפסים אין אזכור של תאריך, אך במסמכים בודדים מוזכרים תאריכים משנות התר"צ. בחלק מהטפסים מוזכרים שמות הגבאים, וכן הסכום הסופי שהתקבל בעיירה מסויימת. חלק מהטפסים ממולאים רק מצדם האחד, או רק בחלקם.
כ-135 דפים (חלקם דפים כפולים המחוברים זה לזה, וחלקם מחוברים בשדכן). גודל ומצב משתנים.
אוסף גדול של שמונה-עשר ספרים מדפוסי ירושלים הראשונים בתקופה העות'מאנית, שנות התר"ל-התר"ע:
• ספר נחלה לישראל, על קדושות ומעלת ארץ ישראל ועוד, מאת רבי ישראל זאב הורביץ ראב"ד אוהעל וטבריה. ירושלים, דפוס יואל משה שאלאמן, [תרמ"ב 1882]. חלק מהמילים בדף השער נדפסו בדיו זהובה. ש' הלוי, מס' 406.
• ספר זכרון ירושלים, מסעות רבי שניאור זלמן מנדלוביץ. ירושלים, דפוס ניסן ב"ק ונכדו חיים צבי, [תרל"ו 1876]. נדפס כחלק מתוך ספר אם למסורת, עם דף שער נפרד (ש' הלוי, מס' 266).
• מדרש רבה מגילת רות, עם פירוש תפארת ציון, מאת רבי יצחק זאב יאדלער. ירושלים, דפוס ר"ש הלוי צוקערמאן, תרנ"ה [1895].
• מדרש רבה מגילת אסתר, עם פירוש תפארת ציון, מאת רבי יצחק זאב יאדלער. ירושלים, דפוס ר"ש הלוי צוקערמאן, תרנ"ו [1896].
• שירת ישראל, מאת רבי ישראל יונה הלוי לנדא. ירושלים, דפוס הרי"ד פרומקין, תרנ"ז [1897]. בשולי השער, חתימת: "יהודא יצחק פרעווער הכהן".
• ספר ציר נאמן, על ענייני ארץ ישראל ועוד, מאת רבי יהושע זאב זיסנוויין. ירושלים, דפוס יצחק נחום לעווי, תרנ"ח [1898]. בסוף הספר רשימה ארוכה של שמות מנויים מערי ארצות הברית.
• גן ירושלם, מאמרים בעניינים שונים, מאת רבי גדליה נחמן ברודר. ירושלים, דפוס יצחק נחום לעווי, [תרנ"ט 1899].
• עבודה תמה, סדר המעמדות, עם משניות קב ונקי לנשמת נפטר. ירושלים, דפוס ישראל דוב פרומקין, תרס"ב [1902].
• תוספות הרא"ש, על מסכת סוכה. ירושלים, דפוס שמואל הלוי צוקערמאן, תרס"ג [1903].
• חדושי שני המאורות, מאת רבי שניאור פיבוש. ירושלים, ללא שם מדפיס, תרס"ו-תרס"ז [1906]. חותמות המביא לדפוס: רבי "אלימלך לאמם, חופק"ק יראסלוב".
• מגלת תענית, עם מפרשים. ירושלים, דפוס שעהנבוים את ווייס, [תרס"ח 1908]. חותמת "ע"ה חיים דוד סורנאגה" [ראב"ד עדת הספרדים בירושלים].
• קדושת שביעית, מאת רבי אברהם מענדיל שטיינבערג. ירושלים, ללא שם מדפיס, תרס"ט [1909].
• כתר צבי, חידושי תורה ודרושים למועדים ולשבתות, מאת רבי שמחה פאלטרוביץ. ירושלים, ללא שם מדפיס, [תרס"ו 1906]. לגב הכריכה (המקורית) מוצמד דף הקדשה מודפס מאת המחבר, עם מילוי בכתב-יד של שם המקבל: "ראבבי דאקטער אבראמאוויץ".
• ספר קול שמחה, דרושים וביאורים על התורה, מאת רבי שמחה פאלטרוביץ. ירושלים, דפוס לעווי ושותפיו, [תרע"ג 1913]. לגב הכריכה מוצמד דף הקדשה מודפס מאת המחבר, עם מילוי בכתב-יד של שם המקבל: "מיסטער סעמואלס". חותמות ישיבת פוניבז'.
• ספר בית יצחק, על התורה, מאת רבי יצחק ב"ר ניסן מווילנא, בעל "קהלת יצחק" ו"פרחי ניסן". ירושלים, דפוס האחים ליפשיטץ, תר"ע [1910] • ספר נתיבות החיים, כ"ג דרושים, מאת רבי יוסף אליהו וינוגרד מראשי ישיבת "תורת חיים". ירושלים, דפוס לעווי ושותפיו, תר"ע [1910].
• ספר מאורי ציון, ליקוטי קבלה [מאת האדמו"ר מסטרליסק ולבוב רבי אורי ב"ר אשר– נפטר בירושלים, אייר תרע"א]. ירושלים, דפו"ס הרי"ד פרומקין, תרע"א [1911]. מהדורה ראשונה בחיי המחבר.
• ספר אמרי יא"י, דרושים בהלכה ובאגדה, מאת רבי אברהם יוסף יעקב גלרנטר (בן האדמו"ר רבי ישראל דוב גלרנטר בעל "רביד הזהב"). ירושלים, דפוס שמואל הלוי צוקערמאן, [תרע"ג 1913].
18 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות ברובן. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
שני ספרי הגאון רבי דוד יהודה זילברשטיין אב"ד אוהעל קרסטיר ווויטצען. מהדורות ראשונות:
• ספר שבילי דוד, "קול קורא נגד רוח הזמן", דברי מוסר על התורה, מאת רבי דוד יהודה זילברשטיין. ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, תרכ"ג [1863].
[1], לא דף. 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קטנים בשוליים. חותמות. כריכה חדשה.
• ספר שבילי דוד, חלק רביעי, על שולחן ערוך יורה דעה. פרמשילא, דפוס חיים אהרן זאפניק וחיים קנאללער, [תר"מ] 1880.
חותמות: "חבורה מזונות של הה"ג אב"ד פק"ק אויבער ווישא" [ישיבת האדמו"ר רבי מנחם מנדל הגר אב"ד ווישיווא]. מצורף דף בכתב-יד, עם העתקת תחילת נוסח ההקדמה של בן המחבר, רבי ישעיה זילבערשטיין להלכות טריפות (טז/1 בספירה השנייה).
[2], ג-ל; א-קנ דף. חסרים [12] דף בסוף הספר, עם קונטרס אחרון ושו"ת מבן המחבר. 35 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים קטנים בשוליים. רישומים וחותמות. כריכה חדשה.
הגאון רבי דוד יהודה ליב זילברשטיין (תק"ף-תרמ"ד), מגדולי גאוני הונגריה. תלמיד רבי מאיר א"ש ורבי קאפל חריף. בשנים תרי"ט-תר"ל היה בירושלים, והחל להדפיס בה את ספריו המפורסמים "שבילי דוד". כיהן ברבנות באויהעל, זענטא, קערעסטור ובוויטצען ועמד בראש מערכות הרבנות האורתודכסית באונגארן. בנו הוא הגאון המפורסם רבי ישעיה זילברשטיין (תרי"ז-תר"צ) בעל "מעשי למלך", שמילא את מקום-אביו ברבנות ווייטצען.
אוסף ספרים היסטוריים לתולדות ירושלים וחכמיה:
• תולדות חכמי ירושלים, מהשנים ה' ר"נ עד ה' תר"ל, מאת רבי אריה ליב פרומקין, חלקים א-ב. ירושלים, דפוס סלומון, תרפ"ח-תר"צ [1928-1930]. שני החלקים בשני כרכים.
• זכרון לחובבים הראשונים, וטובי עסקני הצבור בירושלם, מאת פנחס גראייבסקי, חוברת יז. ירושלים, דפוס ר"ש צוקרמן, תרפ"ח [1928].
• דברי קהלת, הקדמות והסכמות מספרים, מאת רבי אשר ליב בריסק, חוברות א-ב. ירושלים, דפוס שמואל הלוי צוקערמאן, תרס"ה-[תרס"ט 1905-1909]. שני כרכים.
• יאהר צייט בוך, נדפס יחד עם: ויגוע וימת, רשימות המתים בתנ"ך, מאת רבי אשר ליב בריסק. ירושלים, דפוס שמואל הלוי צוקערמאן, [אחר תרס"ו 1906].
• חלקת מחוקק, ציוני הקברים בהר הזיתים, מאת רבי אשר ליב בריסק, חוברת ד. ירושלים, שמואל הלוי צוקערמאן, [תרס"ט, 1909].
7 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
אוסף ספרי פולמוס ציבוריים בירושלים, שנות התר"ס-תר"ע:
• ספר מעשה אבות – כינוס לצדיקים, פסקי-דין וחרמות שנעשו בירושלים נגד בתי הספר החדשים (שוהלן, שקאלעס) בארץ ישראל. ירושלים, ללא שם מדפיס, [תרס"א 1901].
• תקנות כולל אונגארן, בעיר הקודש ירושלים. פרשבורג, דפוס זלמן ליכטענפעלד, תרס"ג [1903]. חותמות רבי "צבי ארי' ברי"צ סענדער, בעיה"ק ירושלם תובב"א". בעמוד האחרון הוסיף מאן-דהוא בכתב-ידו העתקה של שמות חותמים נוספים על התקנות [ממוני ה"כולל" בירושלים]: רבי חיים זאנענפעלד; רבי דוד וועבער; רבי ראובן שלמה יונגרייז; רבי דוד יחיאל דייטש; ורבי דוד דוב הירשפעלד.
• גבול עולם, להגיד ליעקב דבר חק ומשפט, מכתבים שונים בעניין קופות רבי מאיר בעל הנס. ירושלים, ללא שם מדפיס, תרס"ג [1903].
• "קול ענות! וצעקת שוד ושבר!...", על מחלוקת הקופות בין כולל מונקאטש ל"כולל וויז'ניץ". [ירושלים, ללא שם מדפיס, תרס"ח 1908]. (על הפרשה ראו: י' אלפסי, בשדה החסידות, תל אביב תשמ"ז, עמ' 503-505).
• שומרי החומות, "קובץ מכתבים מזהירים על שמירת יסודי הצדקות של ארץ הקדושה...". ירושלים, ללא שם מדפיס, תרע"ג [1913].
5 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
אוסף ספרים פולמוסיים בעניינים שונים, שנדפסו בירושלים – עניני חינוך ועניני ציבור, ועוד:
• ספר דרכה של תורה, מכתבי רבנים בענייני חינוך, נגד הרפורמה והמודרנה. ירושלים, דפוס ש’ צוקערמאן, תר"פ [1920].
• ספר מלחמת יעבץ, תשובה לטענותיו של רבי יעקב עמדין כנגד ספר חמדת הימים, מאת רבי מרדכי לוריא. ירושלים, דפוס יודא אהרן ווייס, תרפ"ד [1924].
• ספר אשרי האיש, על איסור התחברות לרשעים, מאת רבי ישעיה אשר זעליג מרגליות. ירושלים, דפוס "ברסלב", [תרפ"ז 1927].
• קונטרס למען ירושלים, קריאה לתמיכה בוועד הלאומי ללחום מלחמת ה', מאת רבי אליהו צבי קוטניק. ירושלים, "מוריה" עץ הדר, [תרפ"ח 1928].
• קונטרס קול מציון, מכתבי רבנים נגד הספר "כבוד ירושלים" שיצא נגד נשיאות כולל ווארשא בירושלים, מאת האדמו"ר רבי אריה מרדכי רבינוביץ, "הרב מקארוב . ירושלים, דפוס הספר, תר"ץ [1930].
• עמודא דנהורא, פרקים לתולדות חייו של רבי יוסף חיים זוננפלד, מאת רבי משה בלויא. ירושלים, מערכת "קול ישראל", [תרצ"ב 1932].
• עדות לישראל ולעמים, על שיבת ישראל לארץ ועל היחס לערבים ולאנגלים, לקראת ועדת החקירה האנגלית האמריקנית, מאת רבי מנחם מנדל פרוש שו"ב. ירושלים, חסר שם מדפיס, תש"ו [1946].
• בתוך החומות: יובל שנים. קורות ובקורת, מאת רבי מנחם מנדיל פרוש שו"ב. ירושלים, דפוס העברי יחיאל ורקר, תש"ז-תש"ח [1947-1948].
8 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
אוסף של חוברות "שמש צדקה – ספר זכרון חשבון ומפעל בית הועד הכללי". ירושלים, דפוס האחים סלומון, תרס"ג-תרפ"ג [1903-1923]. שבע חוברות בארבעה כרכים.
יומני דו"ח "בית ועד הכללי, דכוללות האשכנזים פרושים וחסידים הי"ו שבערי הקדש ירושלם חברון צפת וטבריא וסביבותיהם ת"ו". החוברות הופיעו על פי רוב פעם או פעמיים בשנה.
לפנינו חוברות:
• כד-כה (תרס"ג-תרס"ד).
• כח-כט (תרס"ז-תרס"ט).
• ל-לא (תרס"ט-תרע"א).
• לד-לה (תרע"ג-תרע"ה); לו-מ (תרע"ה-תרע"ט); מא-מב (תר"פ-תרפ"א); מג-מד (תרפ"ב-תרפ"ג).
הוועד הכללי כנסת ישראל, היה ארגון שריכז תחתיו את מרבית הקהילות האשכנזיות בירושלים של היישוב הישן. תפקידו של הוועד היה לדאוג לתמיכה בעניים, לחינוך, לתלמוד תורה ועוד. בראשיתו נוסד הוועד בתמיכתם של רבי שמואל סלנט, רבי מאיר אויערבך ועוד מחכמי ירושלים. במשך השנים הוא ידע טלטלות שונות, פיצולים ואיחודים, אך בפועל היה לו חלק רב בצמיחתו של היישוב הישן האשכנזי במאה ה-19 (ראה בהרחבה: א' הורביץ, מוסד היסוד: תולדות ועד הכללי כנסת ישראל, ירושלים תשי"ח).
7 חוברות ב-4 כרכים. כריכות חדשות. החוברות לא נבדקו בידינו לעומק, והן נמכרות כמות שהן.