שלושה כתבי-יד תימניים:

• כתב-יד, קובץ חיבורים בענייני שחיטה וטריפות, וליקוטים נוספים: מעשיות, מדרשים ו"טעמים", "שבחי האר"י", ועוד. [תימן, אמצע המאה ה-19 בקירוב]. [189] דף.
כתיבה תימנית, במספר כתיבות. במספר מקומות מופיע מקום הכתיבה: "קרן אלוער דעל בירא דמיא ביר את'לה" (לא התברר לנו המיקום המדויק). בסוף ההקדמה לחיבור הראשון ("שערי קדושה"), הוסיף הכותב: "נכתבה על שם החבר הטוב.... מ"ו יחיא בן אברהם בן דוד אל בחור הי"ו...". בסוף החיבור האחרון: "שלים בס"ד יום כ"ט לחודש סיון שנת ב'קמ"ז לשטרי [=תקצ"ו]... במאתא קרן אלוער דעל בירא דמיא ביר את'לה.... הכותב קל וצעיר דוד בן מ"ו חיים וכתב אותה לתשוקת החכם מ"ו יחיא בחור... אני נסמכתי יום ששה עשר לחודש תמוז שנת בקמ"ו לשטרי [=תקצ"ה]...".
רישומים שונים בדפים הראשונים: "ספרא חלשא ומסכינא מ"ו עמרם ן' כאמ"ו זכריא ן' ... שלום גיאתי תנצב"ה....[במ]תא קרן אלוער... ונשלם זה הכתב... ב'קמ"ו... לזכריא ן' אברהם בחור..."; "נולד הפרח הטוב... זכריא ן' אברהם ן' דוד ן' זכריא ן' סעדיא... מכונה אל בחור... שנת ב'קל"א [=תק"פ] לחודש תמוז... במתא אלוער... והגה בתורה והוא בן ה' שנים ונטל רשות לשחוט והוא בן ט"ו שנים ונשא אשה והוא בן י"ח שנים..."; "ובתחלת שנת ב'קס"ד [=תרי"ג] נגזרה הגזרה עלינו ונהרג אבי ואחי... ונשבה אחי חיים יה"ב [ישמרהו הבורא?] והוציאו הש"י מידם על ידי דודי זכריא..."; "ובשנת ב'ק"ט [=תקנ"ח] עמד הקב"ה מכסא רחמים וישב על כסא דין וגזר על עולמו בגזירות ועינוים קשים רעב ודבר ומיתה...".

• כתב-יד, תכלאל – תפילות למועדים: הושענות והקפות, פזמונים לשמחת תורה, הגדה של פסח, סליחות ואשמורות. [תימן, המאה ה-19 בקירוב]. [115] דף.
כתיבה תימנית, מנוקדת בחלקה. העותק של רבי לוי בן סעדיה מחדון – דיין בחידאן שבצפון תימן, ובהמשך ממייסדי המושבה שעריים (רחובות). במספר מקומות רישומים משפחתיים שלו (לידות ופטירות). בסוף כתב-היד פיוט שחיבר, בכתב-ידו: "בקשה נאה וסימנה אני המחבר לוי בן סעד מחדון יצ"ו".

• כתב-יד, שאלות ותשובות בענייני טריפות. [תימן או ארץ ישראל, המאה ה-20 בקירוב]. [14] דף.
כתיבה תימנית. שער מעוטר, בראשו: "האדא שאלות ותשובות לסעדיא אהרון סאחה יצ"ו", ובשוליו "אני הכותב דצ"ת עלגמ"ץ תצג"ט מה"ף מב"כ" [בצופן א"ת ב"ש: קהא זכריה אהרן יצ"ו יש"ל]. רבי סעדיה בן אהרון סאחה, שימש כנראה כשוחט במושבה שעריים (רחובות). משפחת קהא ידועה בעיר צנעא ובמקומות נוספים בתימן.

3 כתבי-יד. גודל ומצב משתנים.

כתב-יד, דיואן, שירים למועדים שונים. [תימן, המאה ה-19 בקירוב].

דיואן בפורמט מיניאטורי. כולל שירים ופיוטים לזמנים שונים, בעברית וערבית-יהודית.
בדף [20] "אתחיל לכתוב שירות ותשבחות לאל אלהי הרוחות אוול שי מן דיואן רבי יהודה הלוי זלה"ה".
רישום בעלות בראש כתב-היד: "הדה אלדיואן חק סעיד ן' יודא...".

[28] דף, דפים חסרים באמצע ובסוף. גובה: 16.5 ס"מ; רוחב: 5.5 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט. מספר דפים מנותקים. ללא כריכה.

כתב-יד, קמיעות, סגולות, רפואות ועוד. [תימן, המאה ה-19/20?].
כתיבה תימנית. עברית וערבית-יהודית. עיטורים בדיו אדומה.

סגולות, גורלות, מזלות ורפואות. בדף [128/א-133/א]: "זה סוד הנקודה שחברו אותו חכמי ישראל הא-להיים היודעים סודם כמהראב"ע ודניאל איש חמודות ומה"ר שלום שבזי זיע"א והעתקנו אותו בלשון ערב...".
בסוף כתב-היד נכרכו שני דפים [147-148] מתוך ספר בקשות בכתיבה אחרת (תימנית).
בסוף כתב-היד נכרך דף עם טיוטת מכתב מתאריך ר"ח סיון תש"ד, "לקראת ומעלת השם הטוב שמואל יעקוב ואחותנו העלובה שרה ן' והב והבנים...", נשלח "מארעא קדישא ומתל אביב קרתא קדישא": "בכל פעם ופעם כותבים אליכם קומו עלו לארץ ישראל, ואתם לא הטיתם אוזן לשמוע... אתם רוצים שיתקיים עליכם בבכי יבאו ובתחנונים אובילם".

[150] דף (ודפים ריקים נוספים). 18 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט. מספר דפים מנותקים. כריכה חדשה.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, YM.011.086.

כתב-יד, עיבורים, תקופות ופתרון חלומות. [תימן, המאות ה-19-20].
כתיבה תימנית. כותרות, תיבות פתיחה וטבלאות מעוטרות, חלקן מעוטרות בצבע.
מכיל לוח מחזורים, "לקיון המאורות" ו"פתרון חלומות" המיוחסים לרב האי גאון, עם לוחות לשנים תרע"ט-תש"ג (12-14), תרמ"ט-תרפ"ט (17-18).

[47] דף. 26.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשולי הדפים, ללא פגיעה בטקסט. כריכה חדשה.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, YM.11.23.

מכתב על גבי גלויה, בכתב ידו וחתימתו של רבי מאיר בורנשטיין, אחיו וחתנו של ה"אבני נזר". סוכטשוב, תרנ"ב [1892].

המכתב נשלח "לידידי חביבי הרבני המופלג החסיד הנגיד מו"ה דוד נ"י פיינשטיין" (עסקן ציבורי בירושלים), והוא עוסק בעניינים פרטיים וכספיים. בין היתר הוא מתאר שלא יכול למלא מבוקשו "מחמת הצרות שעברו על בני גיסי הרב ר' שמואל נ"י מי שאמר וכו' יאמר לצרותיו די", כלומר בעל ה"שם משמואל", שידוע כי היה מוקף בצרות ואסונות, בעיקר במות כמה מבניו בחייו (ראה: א"י בורנשטיין, מראה הדשא, תולדות האבני נזר והשם משמואל, ירושלים תשס"ד, עמ' ריז-ריח).

רבי מאיר בורנשטיין (תרי"א-תרצ"ב), נולד לאביו רבי זאב נחום אב"ד ביאלה. למד בישיבת אביו והיה לתלמידו המובהק. בלט בכשרונותיו ובחריפותו והתפרסם לעילוי. בהגיעו לפרקו נישא לאסתר בריינדל, בתו של אחיו רבי אברהם בעל ה"אבני נזר", וכפי שכבר ייעדו לכך בצעירותו הרבי מקוצק, חמיו של ה"אבני נזר". התפרנס ממסחר עקב סירובו לשמש ברבנות. לאחר פטירת אשתו בשנת תרס"ב, נשא אשה שנייה בריישא שבגליציה. בזמן מלחמת העולם הראשונה נדד לווינה, ולאחר המלחמה ישב בלודז', בה נפטר ונקבר. מעט מחידושיו נדפסו בספרו של אביו "אגודת אזוב" (י' אלפסי, הרבי מקוצק, ירושלים תשע"ג, עמ' 124-125).

גלויה. 14x9 ס"מ. מצב טוב. כתמים.