ספר בת עין על התורה, מאת האדמו"ר רבי אברהם דוב מאַבְריטש וצפת. [ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, תר"ז 1847. מהדורה ראשונה – עותק חסר שער ודפים נוספים].

מספרי היסוד של תורת החסידות, שיש בו מקדושת ארץ ישראל. נכתב ע"י תלמידיו של המחבר, אך הוגה ביסודיות על ידו לאחר שהאדמו"ר רבי מרדכי מטשרנוביל פקד עליו להדפיס את הדברים. הספר נדפס במהדורתו הראשונה דווקא בארץ ישראל ולא בחו"ל, וזאת בעקבות הוראתו של האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין, כפי שנכתב בהקדמת המו"ל (החסרה בעותק שלפנינו). במהדורת ז'יטומיר תרכ"ט, נוספו בהקדמת המחבר שורות נוספות, בהן כותב כי הכניס בספר מקדושת ארץ ישראל: "ושמו קראתיו בת עין מפני שעולה כשמי... עוד טעם מפני שהכנסתי בכתבים קדושת ארץ ישראל אשר עיני ה' אלהיך בה תמיד".
האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל כותב בהסכמתו למהדורת תרכ"ט: "הנני... לברך... כל איש ואיש אשר יקח הספר הקדוש ההוא בכסף מלא שיזכו לראות שכר טוב בעמלם".

המחבר, האדמו"ר הקדוש רבי אברהם דוב מאַבְריטש (תקכ"ה-תר"א), מגדולי החסידות המפורסמים. מתלמידי רבי נחום מטשרנוביל ובנו רבי מרדכי, ומתלמידי רבי זושא מאניפולי ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. כארבעים שנה כיהן כאב"ד העיר אבריטש, ועל שמה נודע שמו "הרב הקדוש מאווריטש". בשנת תקצ"ג עלה לארץ ישראל והתיישב בעיר צפת, שם יסד את בית מדרשו והיה לרב ומנהיג של קהילות החסידים. מפורסם הסיפור על נס הצלתו בעת רעידת האדמה הקשה בשנת תקצ"ז, שארעה כידוע בשעת תפלת מנחה בבתי הכנסיות. הרב מאַבְריטש הזהיר את חסידיו שלא לצאת מבית הכנסת, נשכב על הארץ, וכל הקהל סביבו אחז באבנטו. כל הבנין התמוטט, מלבד שטח מצומצם בו היו הרב והציבור. [לאחר זמן, סיפר הרב מאַבְריטש כי ראה שהרעש היה שלא כדרך הטבע מאחר שהאבנים נזרקו לצדדים ולא נפלו למטה לארץ מחמת הכובד. אזי הבין שכח הסט"א תקיף, לכן נשכב בהכנעה על הארץ – "חבי רגע עד יעבור זעם"]. לאחר הרעש שיקם מחדש את קהילת צפת, ולא נתן לנטוש את העיר הקדושה. נפטר במגפת הדבר בשנת תר"א ולאחר פטירתו פסקה המגפה. סיפורי מופת רבים מסופרים על גודל קדושתו וכוחו הגדול לפעול ישועות עבור עם ישראל. ספרו הקדוש "בת עין" נחשב לאחד מספרי היסוד של תורת החסידות.

ה-קכג דף (חסרים 9 דפים: 6 דפים בהתחלה – כולל דף השער ו-3 דפים בסוף הספר, בהם הדף האחרון עם רשימת המנויים מערי ארץ ישראל, שמופיע רק בחלק מהעותקים; כל הדפים החסרים הושלמו בצילום). 20.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי ועקבות רטיבות וכתמים כהים. בלאי. סימני עש וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט במספר דפים, משוקמים במילוי נייר. כריכת עור חדשה ומהודרת.

זמן קצר לאחר הדפסת מהדורה זו בירושלים נדפסה מהדורה נוספת של הספר, בז'יטומיר תר"י. ככל הנראה, לא ידע המדפיס בז'יטומיר כי הספר כבר נדפס בירושלים. הספר בז'יטומיר נדפס מכתב-יד אחר, ועל כן קיימים שינויים בין המהדורות [ראה על כך: נ' בן-מנחם, קרית ספר, כרך לז, תשכ"ב, עמ' 401-402; בשערי ספר, ירושלים תשכ"ז, עמ' 49-53].
ש' הלוי, מס' 38.

ספר דרך פקודיך, על תרי"ג מצות התורה, מאת האדמו"ר רבי צבי אלימלך שפירא אב"ד דינוב, בעל "בני יששכר". לבוב, דפוס Franz Galinski, [תרי"א] 1851. מהדורה ראשונה.

המחבר, הגאון הקדוש האדמו"ר רבי צבי אלימלך לנגזם-שפירא (תקמ"ג-תר"א), מגדולי החסידות המפורסמים, תלמיד מובהק של רבי מנדלי מרימנוב ותלמיד החוזה מלובלין. היה גם תלמידם של ה"אוהב ישראל" מאפטא והמגיד מקוז'ניץ. מגיל צעיר כיהן ברבנות בעיירות שונות בגליציה, וכן ברבנות העיר מונקאטש, אך נודע בעיקר על שם רבנותו בעיר דינוב, בה הוכתר לאדמו"ר בשנת תקע"ה. חיבר עשרות חיבורים בהלכה ובאגדה, בחסידות ובקבלה. חיבורו אשר על שמו נודע שמו בישראל הוא הספר הקדוש "בני יששכר". מצאצאיו יצאו שושלות רבות של רבנים ואדמו"רים: דינוב, מונקאטש, בוקאווסק ועוד.

בחיבור שלפנינו מבוארת כל מצווה מתרי"ג המצוות בשלוש דרכים: חלק המעשה – כללי ופרטי הדינים, חלק הדבור – חידושי דינים באופני המצוה, וחלק המחשבה – טעמי המצווה הפנימיים על פי דברי חז"ל וסודות התורה. הספר "דרך פקודיך" נתקבל בהתלהבות רבה, ומובא בספריהם של חכמי ספרד וגדולי פולין וליטא, ואף בספריהם של פוסקי דורנו. האדמו"ר בעל "אמרי יוסף" מספינקא אמר "שהתעוררות הראשון שהיה לו לעבודת השי"ת בא לו על ידי לימוד בספר הקדוש דרך פקודיך..." (הקדמה לספר "אמרי יוסף", מאמר התשיעי, אות ו).

[1], עד, סה-סו, עט-צא דף. ספירת דפים משובשת. 22.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות, ובלאי. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים, בהם קרעים חסרים בשולי מספר דפים, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. כריכה חדשה.

תקנות תמכין דאורייתא, מאת האדמו"ר רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב, שלוש מהדורות שונות:

• "תקנות תמכין דאורייתא, הלא המה התקנות אשר נמצאו בפנקס החבורה תמכין דאורייתא בק"ק מונקאטש, אשר יסד... מוהר"ר צבי אלימלך שפירא... אבד"ק דינוב...". מונקאטש, דפוס בלייער עט קאהן, תרנ"ו 1895.
• ספר מאזנים לתורה, כולל קונטרס תמכין דאורייתא (דינוב), ויוסף לקח מאת רבי משה תאומים. לבוב, דפוס Ch Rohatyn, תרנ"ו 1896. חסר דף [2] עם הסכמות, דף לח קרוע כמעט כולו. חתימות: "שמחה יוסף העניק".
• קונטרס "כך הוא דרכה של תורה, יכלל בתוכו קונטרס תמכין דאורייתא". קלוזש, דפוס וויינשטיין עט פריעדמאנן, [הסכמה תרפ"ו 1926]. ייתכן שחסר דף בתחילת הספר.

3 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.

ספר תוספות חיים, חידושים על התורה ומועדים בדרך החסידות, מאת האדמו"ר רבי חיים יוסף ברוקשטיין מפיסטין. חלקים א-ב (בראשית-ויקרא): טשרנוביץ, דפוס Johann Eckhardt, [תרכ"א-תרכ"ב] 1861-1862; חלק ג (במדבר-דברים): לבוב, דפוס L. Matfes, [תרכ"ג], 1862; חלק ד (דרושים למועדים, מילה ופדיון הבן, סיום מסכת ועוד): [לבוב, ללא שם מדפיס, תרכ"ג 1862]. ארבעה חלקים בכרך אחד. מהדורות ראשונות.

המחבר, הרה"ק רבי חיים יוסף ברוקשטיין (תקל"ה-חשון תרכ"ה), גאון וחסיד מפורסם בקדושתו, רב בפיסטין. בנערותו התייתם וגדל כבן-בית אצל הסבא-קדישא משפולי. זכה לאריכות ימים ושאב מבאר החסידות אצל כמאה צדיקים בתקופתו. נודע בעיקר כתלמידם של הרה"ק רבי שניאור זלמן מליאדי בעל ה"תניא", של הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב, של הרה"ק רבי מנחם מנדל מקוסוב בעל "אהבת שלום" ושל הרה"ק רבי אהרן מטיטיוב נכד הבעל שם טוב. ספרו מהווה מקור לדבריהם ודברי בני דורם, אותם הכיר המחבר.

חותמת בדף השער: "יעקב צבי כ"ץ אב"ד דק"ק ה. סאבאסלו" – רבי יעקב צבי כ"ץ אב"ד הוידא-סאבאסלו, בעל "לקט הקמח החדש". כיהן ברבנות ה'-סאבאסלו על מקום אביו. רבנות שעברה ארבע דורות במשפחתם, אביו רבי שמואל כ"ץ אב"ד ה'-סאבאסלו (נפטר תרע"ט), חתן רבי יעקב צבי וווייס-ווייסמאן (נפטר תרמ"ט או תר"ן), שהיה בנו של רבי אברהם וויסמאן אב"ד ה'-סאבאסלו (וחתנו של האדמו"ר הקדוש רבי שמואל פרנקל אב"ד דאראג, בעל "אמרי שפר").

חלק א (בראשית): [3], לו דף. חלק ב (שמות-ויקרא): [1], מב דף. במקום השער המקורי נכרך כאן דף השער של חלק ג [(במדבר-דברים)]. חלק ג (במדבר-דברים): טז; [1], טז דף. [1] דף באמצע, הוא דף השער של חלק ד (מועדים). חלק ד (מועדים, מילה ועוד): [2], כב דף. במקום השער המקורי נכרך כאן דף השער ודף ההסכמות של חלק ב. 24 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים מעטים בשולי הדפים. רישומים. כריכה חדשה.

ספר תורת חיים, מאמרי חסידות על פרשיות התורה, מאת האדמו"ר רבי חיים הגר מקוסוב. לבוב, דפוס F. Grossman, [תרט"ז] 1855. מהדורה ראשונה.

המחבר האדמו"ר רבי חיים הגר מקוסוב (תקנ"ה?-תרי"ד), מגדולי האדמו"רים בדורו, בנו של בעל "אהבת שלום" מקוסוב ואביו של בעל ה"צמח צדיק" מויז'ניץ. ספרו הקדוש "תורת חיים" שלפנינו נדפס ממחברת שהייתה מונחת למראשותיו בעת שישן. באמצע השינה היה מתעורר מספר פעמים וכותב במחברתו את אשר התגלה לו בשנתו. הספר מיוסד כולו על כתבי האר"י, וזאת על אף שמחברו כתב על עצמו בענוותנותו שאין לו עסק בנסתרות (נזר החיים, עמ' שט).
חותמות "בהמ"ד של הגביר ר' אייזק עדילשטיין, פה יאס".

[1], ה-לט, ז דף. ללא [2] דף בסוף הספר, עם השמטות ולוח הטעות, החסרים בטפסים רבים. 21 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמי שעווה. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים חסרים בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהשלמות נייר. חיתוך דפים עם פגיעה בטקסט באחד מהדפים. רישומים וחותמות. כריכת עור חדשה.