מכירה פומבית 051 חלק א' מכירה מקוונת: ספרי קודש, חסידות וקבלה – מכתבים וכתבי-יד – חפצים, תחריטים ותצלומים
- (-) Remove מכתבים filter מכתבים
- letter (30) Apply letter filter
- חסידות (13) Apply חסידות filter
- chassidut (13) Apply chassidut filter
- וספרים (9) Apply וספרים filter
- יד (9) Apply יד filter
- יד, (9) Apply יד, filter
- יהדות (9) Apply יהדות filter
- כתבי (9) Apply כתבי filter
- תימן (9) Apply תימן filter
- jewri (9) Apply jewri filter
- yemenit (9) Apply yemenit filter
מכתב על גבי גלוית דואר, (3 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא בעל "מנחת אלעזר". [מונקאטש, שנות התר"צ 1930].
נשלח לנגיד רבי אליעזר בולג מבאדען. המכתב כתוב בקצרה ובראשי תיבות מרובים: "בה"י [בעזרת השם יתברך], פ"ש [פורש שלום] כבוד ידי"נ [ידיד נפשי] הה"ג וכו' החביב הי"ו, שוכט"ס חיים אלעזר שפירא". מעל הרישום חותמת האדמו"ר: "Oberrabbiner L. Spira Mukacevo".
מעברה השני של הגלויה, מכתב מנאמן-ביתו של האדמו"ר, רבי חיים דוב גרינפלד – "הכותב בפקודת כ"ק אדמו"ר שליט"א": "...ונצטוויתי מפי כ"ק להשיב תשובה מאהבה שהוא מעתיר ומתפלל עבור ה' נפתלי בן רחל נ"י שהבורא רפואות ישלח לו רפואה שלימה במהרה מן השמים, וגם ברכת רפו"ש לבנותי' חנה ומלכה תחי', ולגדלם לכ"ט מתוך נחת והרחבה, ולבשר לנו ב"ט...".
הגאון הקדוש רבי חיים אלעזר שפירא (תרל"ב-תרצ"ז), מגאוני התורה, ההלכה והחסידות בדורו, ומגדולי המקובלים. בן רבי צבי הירש אב"ד מונקאטש בעל "דרכי תשובה", ונכדו של רבי שלמה שפירא אב"ד מונקאטש בעל "שם שלמה". משושילתא קדישא של רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר". עמד במערכות קדושת ישראל, ודבריו בהלכה ובקבלה נשמעו בכל תפוצות ישראל. מספריו: שו"ת מנחת אלעזר, שער יששכר, נמוקי אורח חיים, דברי תורה ט' חלקים, ועוד.
גלויה. 10.5X14.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים.
מכתב ברכת "מזל טוב" בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יוסף אריה ליבוש דומ"צ קוז'ניץ. קוז'ניץ, [תרפ"ו 1926].
נשלח בשנת "ריב יריב ריבם לפ"ק" [תרפ"ו], אל קרוב-משפחתו האדמו"ר מפיאסצ'נה רבי קלונימוס קלמן שפירא בעל חובת התלמידים: "כ"ק ש"ב הרב הצדיק בוצינא קדישא חסידא ופרישא... מוה"ר קלונימוס קלמן שליט"א אבדק"ק פיעסעצנא", לרגל נישואי בנו: "ברכת מז"ט, שזיווגם יעלה יפה ויראה מהם דור ישרים יבורך... ויזכיר גם אותי על ראש שמחתו... יוסף ארי' ליבוש בהה"ק זצוקללה"ה".
בשולי המכתב הוא מוסיף התנצלות מעניינת על כך שלא הגיע להשתתף בשמחת ה"אופרוף" העליה לתורה: "והנני שולח חמשה זהובים להצלחת הזוג, ומאוד מאוד היתי חפץ להיות אצלו בש"ק על קריאת החתן, אך מחמת כי השטריימעל שלי הוא גרוע מאוד, ע"כ הייתי מוכרח לישב בביתי ואתו הסליחה, הנ"ל".
רבי יוסף אריה ליבוש שפירא דומ"צ בעיר קוז'ניץ, מרבני פולין ומהרבנים שתמכו בייסוד "אגודת ישראל". בא בהסכמות על הספרים: "ספרן של צדיקים" (לובלין תרפ"ז; על הספר "לחם שלמה – ויקהל שלמה" (קוז'ניץ, תרע"ב) ועל ספר "שיח פיקודיך" (בילגוריי, תר"צ) – בהן הוא חותם: "יוסף אריה ליבוש בהה"ק זצלה"ה דומ"צ דפה קאזניץ".
לא ידוע לנו כיצד היה רבי יוסף ליבוש שפירא מקוז'ניץ, קרובו של מקבל המכתב רבי קלונימוס קלמן שפירא מפיאסצ'נה – האם מצד האדמו"ר מגרודז'יסק רבי אלימלך שפירא – אביו של רבי קלונימוס קלמן, או מצד האדמו"ר רבי ירחמיאל משה מקוז'ניץ – חמיו של רבי קלונימוס קלמן [האדמו"ר רבי ירחמיאל משה הופשטיין מקוז'ניץ (תר"כ-תרס"ט), היה בן-בתו של האדמו"ר רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק (תקפ"ד-תרנ"ב), וחותנו של אחי-אמו הצעיר רבי קלונימוס קלמן מפיאסצ'נה (תרמ"ט-תש"ד)].
כפי הנראה, המכתב נשלח לרגל נישואי החתן רבי אלימלך בן ציון שפירא (נספה בהפצצות הנאצים בוורשא, י"ג תשרי ת"ש), בנו של האדמו"ר רבי קלונימוס קלמן שפירא מפיאסצ'נה, וחתן האדמו"ר רבי שלמה חיים פרלוב מבוליחוב.
[1] דף. 13 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וסימני קיפול. נקבי תיוק.
קבלה בחתימת הרבנית ברכה שינדיל פערלוב, אלמנת האדמו"ר "הינוקא" רבי ישראל מקרלין-סטולין (אמו של האדמו"ר רבי אברהם אלימלך מקרלין). סטולין, תרצ"ד [1934].
מודפסת בחותמת, עם מילוי שם הנמען בכתב-יד סופר, בחתימת-ידה של הרבנית: "ברכה שיינדיל פערלאוו".
נוסח הקבלה כולל ברכות רבות: "...ואברך לכ' להתברך ממקור הברכות בחו"ש [בחיים ושלום] ושפע ברכה והצלחה ולזכות ליתן תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם מתוך נחת והרחבה כיד ד' הטובה".
הרבנית ברכה שינדל פרלוב (תרכ"ה בערך-תש"ב; נספתה בשואה), בת האדמו"ר רבי דוד טברסקי מזלטיפולי, שהיה חתן האדמו"ר מקרלין בעל ה"בית אהרן". נישאה בשנת תרמ"ג לבן דודה רבי ישראל פרלוב (האדמו"ר "הינוקא" מקרלין-סטולין, תרכ"ט-תרפ"ב – נקרא בפי חסידי קרלין: "הפרנקפורטר", על שם מקום קבורתו בעיר פרנקפורט), וילדה לו ששה בנים וארבע בנות, מהם הסתעפו חצרות הקודש של חסידות קרלין-סטולין. לאחר פטירת בעלה האדמו"ר בדמי-ימיו, ניהלה את משפחתה בתעצומות רוח, והיתה אֵם-הַמְלוּכָה של עדת חסידי קרלין-סטולין. נספתה בשואה יחד עם שנים מבניה ועשרות מצאצאיה, בערב ראש השנה תש"ג.
[1] דף. 11.5x8 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני קיפול.
כתב יד, "העתקה ממכתב של הרבי מליובאוויטש" האדמו"ר רבי שלום דוב בער שניאורסון – העתקה ממכתבו ההיסטורי של הרש"ב, שנכתב בי' תמוז תרנ"ט [1899].
במכתב זה כותב הרש"ב בתוך הדברים: "... הנה גם אם היו האנשים האלה שלמים עם ה' ותורתו, וגם היה מקום לחשוב שישיגו מטרתם, אין לנו לשמוע להם לדבר הזה לעשות את גאולתנו בכח עצמינו, והלא אין אנו רשאים גם לדחוק את הקץ להרבות בתחנונים על זה... וכל שכן בכחות ותחבולות גשמיים, דהיינו לצאת מהגלות בזרוע אין אנו רשאים, ולא בזה תהיה גאולתינו ופדות נפשינו...". בהמשך המכתב כותב הרש"ב בחריפות רבה על ראשי הציונות המחרפים ומגדפים את עיקרי היהדות והאמונה, ונלחמים להרוס את החינוך לתורה ויראת שמים, ולהחליפו ב"תורת" הלאומיות החדשה.
נכתב על גבי נייר מכתבים רשמי של רבי "פסח בהגאון ר' חנוך הענדיל שליט"א פרידלאנד" מהעיר קרעמענטשוג (קרמנצוג). – רבי פסח פרידלאנד (תרכ"ט-תש"ב), בנו של רבי חנוך הענדיל פרידלאנד [תר"י-תרע"ד, אב"ד פאריטש Porechye, מחוז בוברויסק]. תלמיד ישיבת וולוזין. ממקימי האגודה הציונית "נס-ציונה". ציר בועידת עסקני הציבור היהודים מכל רחבי רוסיה הצארית שהתקיימה בשנת 1910 בקובנה. מיום הווסדה של הסתדרות המזרחי היה חבר פעיל בה. ציר בועידת המזרחי בלידה בשנת 1903, וציר המזרחי בכל הקונגרסים הציוניים החל מהקונגרס השני ועד השלשה עשר. בשנת 1922 עלה לירושלים והיה ממייסדי בנק "המזרחי".
4 עמ', 21 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. קרעים קלים בסימני הקיפול בשוליים.
מכתב על גבי גלויה בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי שמעון שיף מליז'נסק-קלויזנבורג. [קלויזנבורג, שנות ה-30, בקירוב].
מכתב "שנה טובה" שנכתב ב"ג' דסליחות", עבור "הרבני הנגיד המפורסים מו"ה יקותיאל נ"י". במכתב כותב לו האדמו"ר: "הנה בזה לברוך אותו וב"ב שיהי' לכם כוח"ט ושנה טובה ומברכת בשפע ברכה והצלחה, שיחזור לו השדות והמָשאן ובניו יבאו לביתו בקרב ויזכה ליכתב לי ב"ש תמיד. דברי ידידו ד"ש ומצפה לישועת ה"י במהרה ולגאולה שלמה, הק' שמעון שיף מליזענסק".
האדמו"ר רבי שמעון שיף (נספה בשואה; אנצי' לחסידות, ג, עמ' תתלה), התגורר בליז'נסק, ולאחר מלחמת העולם הראשונה עקר לקלויזנבורג בה כיהן כאדמו"ר מליז'נסק. הדפיס את נוסח ה"הקפות" של זקנו בעל ה"נועם אלימלך". בנו רבי חיים שיף שהיה חתנו של רבי נפתלי וייסבלום (הראשון) בן-בנו של הרה"ק רבי אלימלך מליז'נסק. בניו וחתניו כיהנו באדמו"רות, בהם: בנו רבי אלימלך שיף מליז'נסק (נספה בשואה); בנו רבי בן ציון שיף מאנטוורפן (נספה בשואה תש"ג); בנו רבי יחזקאל שיף (חתן האדמו"ר רבי איציק'ל מפשוורסק); בנו רבי משה שיף מקלויזנבורג (נספה בשואה תש"ד); חתנו רבי מנשה יצחק מאיר אייכנשטיין האדמו"ר מזידיטשוב-פתח תקוה.
גלויה. 10X 15.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קמטים. קרע בשוליים, עם פגיעה קלה בטקסט.
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל הלברשטאם מסטרופקוב. ביטנברג (שווייץ), תש"ו [1945].
המכתב נשלח ל"כבוד ידידי הבחור החתן המופלג בתורה כמר אלעזר שעהנדארף נ"י", ובו הוא מאשר את קבלת ה"פדיון נפש" בסך עשרים פראנק, ומברכו: "השי"ת ירפאהו ברפואה שלמה... תוכל אי"ה ליסע ללאנדאן, השי"ת ישמור צאתך ובואך לחיים ולשלו' אמן, ונשמע ונתבשר בשורות טובות בכלל כל ישראל. ידידך הדו"ש באהבה המצפה לישועה, הק' מנחם מענדל הלברשטאם".
האדמו"ר רבי מנחם מנדל הלברשטאם בעל "דברי מנחם" (תרל"ג-תשי"ד), בנו וממלא-מקומו של האדמו"ר רבי שלום הלברשטאם אב"ד סטרופקוב. בשנות השואה איבד את כל צאצאיו הרבים, הי"ד, הוא עצמו ניצל דרך בודפסט, ממנה הגיע לעיר ביטנברג בשווייץ, בהמשך עבר לציריך, ומשם היגר לארה"ב. שרידי תורתו נדפסו בספר דברי מנחם (ירושלים, תשי"ז), ע"י בן-אחותו האדמו"ר מסטרופקוב-ירושלים, רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ-הלברשטאם.
[1] דף. 14.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. סימן קיפול. קרעים בשולי הדף.
מכתב על גבי גלויה בכתב-ידו וחתימתו של הגאון הקדוש רבי יצחק הכהן הוברמן. רעננה, תשל"א 1971.
במכתב מבקש הרב הוברמן את תמיכת הארגון "עזרת תורה" בהוצאת ספרו "בן לאשרי" אותו הדפיס בשנה זו (חלק א'), וכתובות של נדיבים שיוכלו לסייע בידו בכיסוי ההוצאות.
המכתב נשלח "לכ' הרה"ג החו"ב... הנצי"ב ריף שליט"א" – הגאון רבי נפתלי צבי יהודה ריף (תרנ"ה-תשל"ז), בן-בתו ותלמידו המובהק של הגאון רבי רפאל שפירא מוולוז'ין, מגדולי רבני ארה"ב, חבר "אגודת הרבנים דארה"ב וקנדה", נשיא ארגון "עזרת תורה", אשר עסק רבות בגמילות חסד ועזרה למוסדות ציבור וליחידים ברחבי העולם היהודי.
המקובל החסידי הגאון רבי יצחק הכהן הוברמן (תרנ"ו-תשל"ז), "הצדיק מרעננה". תלמידם של האדמו"ר בעל ה"שם משמואל" מסוכוטשוב, רבי יעקב מרדכי זילברמן מבילגוריי, רבי מנחם שכנא רוטשבול בעל שו"ת "שם עולם", ורבי צבי הירש גליקסון מווארשא (חתן הגר"ח מבריסק). נודע בהתמדתו ובגאונותו. היה מקורב לאדמו"רי חסידות גור, וקשור לאדמו"רי חסידות חב"ד ולתורתה. לאחר השואה, כיהן מספר שנים ברבנות העיר וצלר בגרמניה, בה עסק גם בהתרת עגונות ניצולות שואה. עלה לארץ ישראל בשנת תש"י והתיישב ברעננה. נודע לצדיק ופועל ישועות ורבים נהרו לפתחו לקבל את ברכתו, שמו נקרא בפי כל "הצדיק מרעננה". הגרא"מ שך כותב עליו בהסכמה לספרו בן לאשרי: "המפורסם למלא דעת בנגלה ובנסתר". מחבר הספר "בן לאשרי – ברכה משולשת", ג' חלקים.
גלויה. 9.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים.
פתקה בכתב-יד עם רשימת שמות להזכרה "לישועה... ולהצלחה". בראשא (בראשוב Braşov, Brassó), [שנות התר"צ בקירוב].
פתקת ה"קוויטל" נכתבה בכתב-ידו של רב העיר הגאון רבי דוד שפרבר. לא ידוע לנו לפני איזה אדמו"ר נכתב ה"קוויטל", להזכרה לברכה וישועה.
הגאון החסיד רבי דוד שפרבר (תרל"ז-תשכ"ב), מגדולי רבני גליציה ורומניה. נולד בזבלטוב למשפחת חסידי קוסוב-וויזניץ. תלמיד הגאון רבי מאיר אריק, תלמידו ועורך כתביו של האדמו"ר רבי משה האגער מקוסוב בעל "אזור האמונה". הסתופף בצילם של האדמו"רים ה"חקל יצחק" מספינקא וה"אהבת ישראל" מויז'ניץ. משנת תרס"ח כיהן כדיין ומו"צ בהאוואש-מעזא (פאליען-ריסקווא) ומשנת תרפ"ב רב בבראשוב (קראנשטאדט). בעל "אפרקסתא דעניא", "מכתם לדוד", "תהלה לדוד" ועוד ספרים. התפרסם בהיתרי עגונות השואה. בחורף תש"י עלה לארץ ישראל. בארץ נודע בשם "הרב מבראשוב" והיה מראשי "מועצת גדולי התורה" ו"החינוך העצמאי" בארץ-ישראל.
[1] דף. כ-7.5X 11 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים וקמטים.
מכתב על גבי גלויה, בכתב ידו של רבי דוב וולצר "הכותב בפקודת הקודש" – "אצל אדמו"ר מוויזנצא" [הרה"ק רבי אליעזר הגר בעל ה"דמשק אליעזר"]. תל אביב, [אייר תש"ה 1945].
נשלח לאחד מתלמידי האדמו"ר מוויז'ניץ בעל ה"דמשק אליעזר", שנסע להבראה בבית ההבראה במושבה מוצא, שבפאתי ירושלים.
המשב"ק רבי דוב וולצר כותב לו בשם האדמו"ר: "נצטויתי מפי כ"ק מרן אדמו"ר הה"צ שליט"א לכתוב לך ולשאול אותך על שלום בריא[ו]תך הטוב. איך אתה מרגיש.... ואם עלה המשקל שלך מאז באת למוצא". הוא גם כותב לו על מצב בריאותו של רבם האדמו"ר: "מצב בריא[ו]תו של כ"ק אדמו"ר הה"צ שליט"א הוא ב"ה בכי טוב. יעזור השי"ת שנזכה לבשר ב"ט" [בשורות טובות].
גלויה. 9X 14 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. סימן קיפול במרכז הגלויה, עם קרע קל.
מכתב מאת האדמו"ר מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם. ברוקלין, חשון תשל"ה [1974].
מכתב בכתב-יד סופר, ובחתימת יד-קדשו של האדמו"ר: "הק' שלמהלברשטאם".
נשלח להאברך רבי שמואל יצחק איזק פערלמאן, על תרומת ידו "מעות שבוע". האדמו"ר מברכו בברכת "יישר כח, ואני תפלה לאל חי שיפתח לכם את אוצרו הטוב בשפעת ברכות והצלחות ברוח ובגשם כמשאלות לבכם לטובה...".
האדמו"ר רבי שלמה הלברשטאם (השני) מבאבוב (תרס"ח-תש"ס 1907-2000), מגדולי האדמו"רים בדור האחרון. בנו של האדמו"ר רבי בן ציון הלברשטאם בעל ה"קדושת ציון" (תרל"ד-תש"א, נספה בשואה; בנו של האדמו"ר הראשון מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם – תר"ז-תרס"ה, נכד ה"דברי חיים" מצאנז). בשנת תרצ"א עבר אביו הקדוש מבאבוב לטשיבין, ומינה אותו ל"רב הצעיר" בעיר באבוב. רבי שלמה גם עזר לאביו בניהול רשת הישיבות הגדולה בגליציה, על עשרות סניפיה של "ישיבת עץ חיים – באבוב". לאחר השואה, ממנה ניצל בניסי-ניסים, הגיע לארה"ב וקומם מחדש את עטרת תפארת חסידות באבוב. האדמו"ר הנהיג את חסידות באבוב בארה"ב במלכות ובנעימות רבה למעלה מחמישים שנה והיה אחד מגדולי האדמו"רים בארה"ב. הקים קהילות, ישיבות ומוסדות חינוך בארה"ב וברחבי העולם (בארץ ישראל, בלגיה ואנגליה). חסידות באבוב כיום היא אחת מהקהילות החסידיות הגדולות בעולם, ומונה עשרות-אלפי משפחות.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 26.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קמטים וסימני קיפול. קרע חסר בראש הדף (עם חסרון הכותרת המודפסת באנגלית).
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי צבי הירש קאלישר. טהארן (טורון, פולין), [תרכ"ח 1868].
המכתב נכתב ביידיש והוא נשלח לעסקן ר' שמחה פירשט, בעניין פרסום הקונטרס "שיבת ציון" וענייני פעילות ציבורית ברוסיה למען יישוב הארץ. המכתב בתרגום לעברית נדפס יחד עם כתביו של הרב קאלישר (כתבי יסוד של הציונות הדתית, ספר שני: הכתבים הציונים של הרב צבי קאלישר, ירושלים תש"ז, אגרת לח, עמ' רנב-רנג).
הגאון הנודע רבי צבי הירש קאלישר (תקנ"ה-תרל"ה), מגדולי דורו, תלמידם של הגאון רבי עקיבא איגר, של הגאון רבי יעקב אב"ד ליסא בעל "נתיבות המשפט", ושל דודו הגאון רבי יהודה ליב קאלישר ראב"ד ליסא. כיהן כרב בטהורן שלא על מנת לקבל פרס. מחבר הספרים: "מאזנים למשפט" על חושן משפט (קראטאשין, תרט"ו 1855), הגהות "צבי לצדיק" על משניות ועל שו"ע, "אבן בוחן", "אמונה ישרה", ועוד ספרים.
רצ"ה קאלישר היה מראשוני המעוררים והפועלים להקמת ישוב יהודי וקניית קרקעות בארץ ישראל, ובנושא זה עוסקים ספריו "דרישת ציון" (טהארן, תרכ"ו 1866) ו"שלום ירושלים" (טהארן, תרכ"ח 1868). ספרו "דרישת ציון" זכה למספר מהדורות לאחר הקמת תנועת "חובבי ציון", והרב קאלישר נחשב כאחד האבות הרוחניים של "חיבת ציון", ובערים רבות בישראל נקראו רחובות על שמו.
בעניין זה פעל בשותפות אמיצה עם הגאון רבי אליהו גוטמאכר אב"ד גריידיץ – "הצדיק מגריידיץ". הם הרבו להתכתב וביוזמתם נעשו פעולות שונות לחיזוק היישוב בארץ הקודש ואף הוקמה (בשנת תר"כ) "חברת יישוב ארץ ישראל" בפרנקפורט דאודר. רבי צבי הירש קאלישר ורבי אליהו גוטמאכר עמדו בראש החברה כ"פקידים" וחתמו יחדיו על כרוזיה. אחד הפעילים המרכזיים שהפיץ את רעיונות החברה היה רבי נתן פרידלאנד (תקס"ח-תרמ"ג), תלמידו של רבי יוסף זונדל מסלנט. רבי נתן החל לפעול למען יישוב ארץ ישראל עוד קודם שפגש את רבי צבי הירש קאלישר, מתוך תפיסה שהגאולה צריכה לבוא בדרך הטבע (כשיטת חוג תלמידי הגר"א), והיה מסתובב בערים ועיירות ודורש לטובת העניין. במהלך מסעותיו פגש את רבי צבי הירש קאלישר ומצא בו חבר ושותף לרעיונותיו ומאז החלו לשתף פעולה, ורבי נתן החל לפעול כשליחם של רבי צבי הירש ושל רבי אליהו גוטמאכר, והתגייס לעשות נפשות לחברת יישוב ארץ ישראל באמצעות מכתבים שהיה משגר לקהילות שונות, מסעי תעמולה, ועוד.
[1] דף כפול (2 עמ' כתובים). 19.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני קיפול. קרעים וקרעים חסרים קטנים, עם פגיעות קלות בטקסט. הדבקות נייר דבק מצדם השני של עמודי המכתב. רישומים.
מכתב על גבי גלויה בכתב-יד וחתימתו של הגאון רבי פייביל שלזינגר, אב"ד טאפאלטשאן, בעל "תורת בר נש". טאפאלטשאן, [תשרי תרנ"ח 1897].
המכתב נכתב "ביום צום גדלי' תר ח"ן [תרנ"ח] לפ"ק", ונשלח "לכבוד ב"ג [-בן גיסי] הרב המאור הגדול חריף ובקי החכם המפואר כש"ת מו"ה וואלף אב"ד בק"ק מיקאלאש". המכתב עוסק במצבם הבריאותי של כמה מבנות משפחתם. הוא מסיים בברכה: "וה' יברכהו עם זוגתו וצאצאיו בחתימה טובה... מנאי פייבל שלעזינגר".
הגאון רבי כלב פייביל שלזינגר (תקפ"ח-תרע"א), נולד לאביו רבי נחום שלזינגר דיין בטרנשין ומתלמידי ה"חתם סופר". מצעירותו היה לאחד מגדולי תלמידי ה"כתב סופר", בישיבתו התבלט בהתמדתו יום וליל. לימים נסמך על ידי רבו ה"כתב סופר". היה חתנו של רבי אהרן יוסף שמואל הלוי סג"ל אב"ד טרנשין. רבים הגיעו לספרייתו העשירה שהייתה ידועה ברחבי הונגריה בשל הספרים הנדירים שהיו בה. לימים התמנה לרבנות טאפאלטשאן ועמד בראש הישיבה בעיר במשך 42 שנה. בזמן פילוג הקהילות בהונגריה נותרו בני הקהילה מאוחדים בשמירת התורה והמצוות בזכותו. הוציא לאור את הספר "תורת בר נש".
הנמען, רבי בנימין וואלף זינגר (תרט"ו-תר"צ), נולד בעיירה וואר-פאלוטא לאביו רבי פסח זינגר אב"ד הקהילה (חתן רבי אהרן יוסף שמואל הלוי סג"ל אב"ד טרנשין), מפיו למד תורה ומפי רבנים נוספים. השתלם במדעים ורכש תואר ד"ר. מונה לרבנות מיקלוש בשנת תרמ"ז. בשנת תר"פ עקר לעיר פרשבורג. הותיר אחריו עשרות כרכי חידושי תורה, מהם נדפס הספר "חידושי הרב"ז זינגר" למסכת שבת (ירושלים תשמ"ז, וראו שם בפתח דבר).
גלויה. 14.5x8.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קמט. קרע חסר זעיר בשוליים.