קבלה בחתימת הרבנית ברכה שינדיל פערלוב, אלמנת האדמו"ר "הינוקא" רבי ישראל מקרלין-סטולין (אמו של האדמו"ר רבי אברהם אלימלך מקרלין). סטולין, תרצ"ד [1934].
מודפסת בחותמת, עם מילוי שם הנמען בכתב-יד סופר, בחתימת-ידה של הרבנית: "ברכה שיינדיל פערלאוו".
נוסח הקבלה כולל ברכות רבות: "...ואברך לכ' להתברך ממקור הברכות בחו"ש [בחיים ושלום] ושפע ברכה והצלחה ולזכות ליתן תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם מתוך נחת והרחבה כיד ד' הטובה".

הרבנית ברכה שינדל פרלוב (תרכ"ה בערך-תש"ב; נספתה בשואה), בת האדמו"ר רבי דוד טברסקי מזלטיפולי, שהיה חתן האדמו"ר מקרלין בעל ה"בית אהרן". נישאה בשנת תרמ"ג לבן דודה רבי ישראל פרלוב (האדמו"ר "הינוקא" מקרלין-סטולין, תרכ"ט-תרפ"ב – נקרא בפי חסידי קרלין: "הפרנקפורטר", על שם מקום קבורתו בעיר פרנקפורט), וילדה לו ששה בנים וארבע בנות, מהם הסתעפו חצרות הקודש של חסידות קרלין-סטולין. לאחר פטירת בעלה האדמו"ר בדמי-ימיו, ניהלה את משפחתה בתעצומות רוח, והיתה אֵם-הַמְלוּכָה של עדת חסידי קרלין-סטולין. נספתה בשואה יחד עם שנים מבניה ועשרות מצאצאיה, בערב ראש השנה תש"ג.

[1] דף. 11.5x8 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני קיפול.

מכתב על גבי גלויה בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי שמעון שיף מליז'נסק-קלויזנבורג. [קלויזנבורג, שנות ה-30, בקירוב].

מכתב "שנה טובה" שנכתב ב"ג' דסליחות", עבור "הרבני הנגיד המפורסים מו"ה יקותיאל נ"י". במכתב כותב לו האדמו"ר: "הנה בזה לברוך אותו וב"ב שיהי' לכם כוח"ט ושנה טובה ומברכת בשפע ברכה והצלחה, שיחזור לו השדות והמָשאן ובניו יבאו לביתו בקרב ויזכה ליכתב לי ב"ש תמיד. דברי ידידו ד"ש ומצפה לישועת ה"י במהרה ולגאולה שלמה, הק' שמעון שיף מליזענסק".

האדמו"ר רבי שמעון שיף (נספה בשואה; אנצי' לחסידות, ג, עמ' תתלה), התגורר בליז'נסק, ולאחר מלחמת העולם הראשונה עקר לקלויזנבורג בה כיהן כאדמו"ר מליז'נסק. הדפיס את נוסח ה"הקפות" של זקנו בעל ה"נועם אלימלך". בנו רבי חיים שיף שהיה חתנו של רבי נפתלי וייסבלום (הראשון) בן-בנו של הרה"ק רבי אלימלך מליז'נסק. בניו וחתניו כיהנו באדמו"רות, בהם: בנו רבי אלימלך שיף מליז'נסק (נספה בשואה); בנו רבי בן ציון שיף מאנטוורפן (נספה בשואה תש"ג); בנו רבי יחזקאל שיף (חתן האדמו"ר רבי איציק'ל מפשוורסק); בנו רבי משה שיף מקלויזנבורג (נספה בשואה תש"ד); חתנו רבי מנשה יצחק מאיר אייכנשטיין האדמו"ר מזידיטשוב-פתח תקוה.

גלויה. 10X 15.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קמטים. קרע בשוליים, עם פגיעה קלה בטקסט.

מכתב על גבי גלויה בכתב-ידו וחתימתו של הגאון הקדוש רבי יצחק הכהן הוברמן. רעננה, תשל"א 1971.
במכתב מבקש הרב הוברמן את תמיכת הארגון "עזרת תורה" בהוצאת ספרו "בן לאשרי" אותו הדפיס בשנה זו (חלק א'), וכתובות של נדיבים שיוכלו לסייע בידו בכיסוי ההוצאות.

המכתב נשלח "לכ' הרה"ג החו"ב... הנצי"ב ריף שליט"א" – הגאון רבי נפתלי צבי יהודה ריף (תרנ"ה-תשל"ז), בן-בתו ותלמידו המובהק של הגאון רבי רפאל שפירא מוולוז'ין, מגדולי רבני ארה"ב, חבר "אגודת הרבנים דארה"ב וקנדה", נשיא ארגון "עזרת תורה", אשר עסק רבות בגמילות חסד ועזרה למוסדות ציבור וליחידים ברחבי העולם היהודי.

המקובל החסידי הגאון רבי יצחק הכהן הוברמן (תרנ"ו-תשל"ז), "הצדיק מרעננה". תלמידם של האדמו"ר בעל ה"שם משמואל" מסוכוטשוב, רבי יעקב מרדכי זילברמן מבילגוריי, רבי מנחם שכנא רוטשבול בעל שו"ת "שם עולם", ורבי צבי הירש גליקסון מווארשא (חתן הגר"ח מבריסק). נודע בהתמדתו ובגאונותו. היה מקורב לאדמו"רי חסידות גור, וקשור לאדמו"רי חסידות חב"ד ולתורתה. לאחר השואה, כיהן מספר שנים ברבנות העיר וצלר בגרמניה, בה עסק גם בהתרת עגונות ניצולות שואה. עלה לארץ ישראל בשנת תש"י והתיישב ברעננה. נודע לצדיק ופועל ישועות ורבים נהרו לפתחו לקבל את ברכתו, שמו נקרא בפי כל "הצדיק מרעננה". הגרא"מ שך כותב עליו בהסכמה לספרו בן לאשרי: "המפורסם למלא דעת בנגלה ובנסתר". מחבר הספר "בן לאשרי – ברכה משולשת", ג' חלקים.

גלויה. 9.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים.

מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי צבי הירש קאלישר. טהארן (טורון, פולין), [תרכ"ח 1868].

המכתב נכתב ביידיש והוא נשלח לעסקן ר' שמחה פירשט, בעניין פרסום הקונטרס "שיבת ציון" וענייני פעילות ציבורית ברוסיה למען יישוב הארץ. המכתב בתרגום לעברית נדפס יחד עם כתביו של הרב קאלישר (כתבי יסוד של הציונות הדתית, ספר שני: הכתבים הציונים של הרב צבי קאלישר, ירושלים תש"ז, אגרת לח, עמ' רנב-רנג).

הגאון הנודע רבי צבי הירש קאלישר (תקנ"ה-תרל"ה), מגדולי דורו, תלמידם של הגאון רבי עקיבא איגר, של הגאון רבי יעקב אב"ד ליסא בעל "נתיבות המשפט", ושל דודו הגאון רבי יהודה ליב קאלישר ראב"ד ליסא. כיהן כרב בטהורן שלא על מנת לקבל פרס. מחבר הספרים: "מאזנים למשפט" על חושן משפט (קראטאשין, תרט"ו 1855), הגהות "צבי לצדיק" על משניות ועל שו"ע, "אבן בוחן", "אמונה ישרה", ועוד ספרים.

רצ"ה קאלישר היה מראשוני המעוררים והפועלים להקמת ישוב יהודי וקניית קרקעות בארץ ישראל, ובנושא זה עוסקים ספריו "דרישת ציון" (טהארן, תרכ"ו 1866) ו"שלום ירושלים" (טהארן, תרכ"ח 1868). ספרו "דרישת ציון" זכה למספר מהדורות לאחר הקמת תנועת "חובבי ציון", והרב קאלישר נחשב כאחד האבות הרוחניים של "חיבת ציון", ובערים רבות בישראל נקראו רחובות על שמו.
בעניין זה פעל בשותפות אמיצה עם הגאון רבי אליהו גוטמאכר אב"ד גריידיץ – "הצדיק מגריידיץ". הם הרבו להתכתב וביוזמתם נעשו פעולות שונות לחיזוק היישוב בארץ הקודש ואף הוקמה (בשנת תר"כ) "חברת יישוב ארץ ישראל" בפרנקפורט דאודר. רבי צבי הירש קאלישר ורבי אליהו גוטמאכר עמדו בראש החברה כ"פקידים" וחתמו יחדיו על כרוזיה. אחד הפעילים המרכזיים שהפיץ את רעיונות החברה היה רבי נתן פרידלאנד (תקס"ח-תרמ"ג), תלמידו של רבי יוסף זונדל מסלנט. רבי נתן החל לפעול למען יישוב ארץ ישראל עוד קודם שפגש את רבי צבי הירש קאלישר, מתוך תפיסה שהגאולה צריכה לבוא בדרך הטבע (כשיטת חוג תלמידי הגר"א), והיה מסתובב בערים ועיירות ודורש לטובת העניין. במהלך מסעותיו פגש את רבי צבי הירש קאלישר ומצא בו חבר ושותף לרעיונותיו ומאז החלו לשתף פעולה, ורבי נתן החל לפעול כשליחם של רבי צבי הירש ושל רבי אליהו גוטמאכר, והתגייס לעשות נפשות לחברת יישוב ארץ ישראל באמצעות מכתבים שהיה משגר לקהילות שונות, מסעי תעמולה, ועוד.

[1] דף כפול (2 עמ' כתובים). 19.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני קיפול. קרעים וקרעים חסרים קטנים, עם פגיעות קלות בטקסט. הדבקות נייר דבק מצדם השני של עמודי המכתב. רישומים.