ספר ייטב לב, מאמרי חסידות, דרוש ומוסר, על חמישה חומשי תורה, [מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט]. סיגט, דפוס "המשותפת", [תרל"ה] 1875. מהדורה ראשונה. חמישה חלקים בחמישה כרכים.

הספר נדפס בחיי מחברו בעילום שמו, כפי שנדפס בדף השער: "עבדו... נחבא אל הכלים דך ונכלם, וילט פניו באדרתו". שם המחבר נרמז בראשי התיבות בשם הספר: ייט"ב = י'קותיאל י'הודה ט'ייטלב'וים [כפי שנהג לחתום בדרך כלל: "ייט"ב"]. בהקדמתו מסביר המחבר ברוב ענוותנותו את הטעם להעלמת שמו מן החיבור. הוא מביא את דברי ה"פנים מאירות" בהקדמתו, שהסתפק "אם טוב לאדם שלא לגלות מי הוא המחבר, או חיובא רמי להזכיר מי הוא המחבר, והשיב שאין צריך להזכיר שם המחבר...", והוא כותב: "ולפי דעתי הקלושה יש להכריע, דבענין הלכות הנוגעים לדינא נחוץ לדעת מי המחבר, אם הוא ראוי והגון לסמוך עליו... אבל בענין אגדה ודברי תוכחה, מה לנו לדעת שם המחבר, הדברים יתנו עידיהן אם יכנסו בלב שומעיהם... כבר אמרו איזה חכם, הלומד מכל אדם, ופי' הר"ב אעפ"י שהוא קטן ממנו... ע"כ אמרתי עם לבי, טוב לכסותו ולהעלימו, כי בושתי וגם נכלמתי לעמוד במקום גדולים חוברי חבר, כי נפשי יודעת מך ערכי, לא בינת אדם לי ואיני מדבר לפני מי שגדול ממני, כי אם לצעירי הצאן...".

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב" (תקס"ח-תרמ"ג), בן רבי אלעזר ניסן טייטלבוים אב"ד סיגעט, וחתן רבי משה דוד אשכנזי – הרב מטולטשווא שעלה לצפת. תלמידו המובהק של אבי-אביו האדמו"ר בעל "ישמח משה" רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל, אשר היה מקרבו ביותר וגילה לו גילויים שמימיים מדברים שהתגלו אליו ברוח הקודש. היה גם מתלמידיו של האדמו"ר רבי אשר ישעיה מרופשיץ. בשנת תקצ"ג (בהיותו כבן 25) נתמנה לרב בסטרופקוב, ולאחר פטירת סבו הגדול נתקבל לעלות על מקומו כאב"ד אוהעל. לאחר מכן התמנה לרבנות בגורליץ ולאחר מכן בדרוהוביטש. בשנת תרי"ח עבר לכהן ברבנות סיגט בירת חבל מרמארוש והקים ישיבה גדולה, בה למדו בתקופת פריחתה כמאתיים תלמידים. בין תלמידיו שם נודע הגאון רבי שלמה ליב טאבאק בעל "ערך שי" וראב"ד סיגט. נכדו מעיד כי "היה להם לאב הרחמן ונשאם על כתפיו כאשר ישא האומן את היונק, והשגיח עליהם בפרטיות שילמדו תורה בקדושה ובטהרה". מסיגט נתפרסם שמו על פני כל הארץ, ואלפי חסידים נהרו אל העיר, ליטול ממנו עצה ותבונה, להתברך ולהיוושע מפיו. נודע בקדושתו הרבה ונכדו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר העיד עליו שמעולם לא פגם בקדושתו. סיפורי מופת רבים מסופרים אודותיו, בהם דברי פלא שהתגלו לו ב"רוח הקודש". מקובל היה בדורו כמי שיודע את מחשבות העומדים מולו, וסיפורים מופלאים התפרסמו אודות כך. על מצבתו נכתב: "הרב המפורסם שמו נודע בשערים, העמיד תלמידים הגונים וישרים, השאיר אחריו חיבורים יקרים". נודע בספריו: "ייטב לב" על התורה, "ייטב פנים" על המועדים, "רב טוב" על התורה ושו"ת "אבני צדק".

חמישה כרכים. בראשית: [3], קמא, [2] דף. שמות: צא דף. [1] דף עם לוח תיקוני הטעויות נכרך בסוף ספר ויקרא. ויקרא: [3], נה, [2] דף. במדבר: פ, [1] דף. חסר דף השער. דברים: [1], נב, נה-ע דף. חסר דף [1] בסוף הספר, עם לוח הטעויות. 22.5-23 ס"מ בקירוב. מצב טוב עד טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. חיתוך דפים על גבול הטקסט במספר מקומות, עם פגיעות קלות בכותרות הדפים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. חותמות ורישומי בעלות. כריכות חדשות (אחידות).

אוסף חוברות "חומשים של נערים" – פרשיות השבוע, עם תרגום אונקלוס, פירוש רש"י והפטרות. קלויזענבורג, וויינשטיין & פריעדמאנן, תרפ"ו [1926]. 17 חוברות מתוך 54.

חוברות של פרשיות השבוע לנערים, חוברת לכל פרשה. אחד מן החידושים (שהיו מפורסמים בזמנו) של בית הדפוס שהקימו הגיסים שלמה שבתי פרידמן ומשה חיים וויינשטיין בקלויזנבורג, בסביבות שנת תרע"ג. חוברות אלו נדפסו והופצו באלפי עותקים בכל הסביבה (י"י כהן, חכמי טראנסילוואניה, עמ' קטו-קטז).

בגב כל חוברת נדפסו הסכמותיהם של האדמו"ר רבי ישראל הגר מוויז'ניץ, האדמו"ר רבי יחזקאל פאנעט מדעעש, האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר (אז בקראלי), ורבי ישראל מנחם ברוין אב"ד ברעזאוויץ. האדמו"ר מוויז'ניץ כותב "כי זה יהי' תועלת גדול לבני נערי ישראל ועבור הוריהם". גם המסכימים הנוספים מדגישים כי יש במפעל זה תועלת גדולה "להקל על בני עניים, אשר אין ידם משגת לקנות כל חמשה חמשי תורה בפ"א לעת כזאת אשר היוקר יאמיר".
חוברות אלה נדירות כיום. באוסף שלפנינו מופיעות הפרשות: מקץ, תשא, ויקהל, פקודי, קדושים, אמור, בחוקותי, נשא, בהעלותך, שלח, חוקת, בלק, פנחס, מסעי, עקב, שופטים, תצא.

17 חוברות. 22 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב-בינוני. החוברות לא נבדקו בידינו לעומק, והן נמכרות כמות שהן.

חוברת פנחס חסרה בספרייה הלאומית.

שבעה ספרי הספדים על גדולי ישראל:

• הספד – זכר צדיק יסוד עולם, על רבי יצחק מאיר אלטער – האדמו"ר הראשון מגור, מאת רבי אלעזר הכהן אב"ד פולטוסק (חתן הגאון רבי יעקב מליסא). וורשא, דפוס אפרים בוימריטטער ושותפו יצחק ראטהבלאט, [תרכ"ו] 1866.
• עין המים, הספד על רבי דובערוש מייזלש אב"ד ווארשא, מאת רבי אברהם דובערוש פלאהם, בתוספת חידושים בענייני הספד מהמגיד מדובנא. לובלין, דפוס יעקב הערשענהארן ומשה שניידמעסיר, תרל"ג 1872.
• נחל בכי, הספדים על צדיקי הדור: רבי אברהם מטשכנוב, רבי יעקב גוטערמאן מראדזמין ורבי אליהו גוטמאכער מגריידיץ, מאת רבי אלעזר הכהן אב"ד סוכוטשוב, חתן הגאון רבי יעקב מליסא. וורשא, דפוס נתן שריפטגיסער, תרל"ה 1875.
• איה סופר, מספד על רבי שמעון סופר אב"ד קראקא (בנו של ה"חתם סופר"), מאת רבי מרדכי רובינשטיין. קראקא, דפוס יוסף פישער ושאול דייטשער, תרמ"ד 1884. תיקון בכתב-יד בדף השער, של תאריך הפטירה של רבי שמעון סופר.
• "דמעת אפרים", הספד על האדמו"ר רבי מנחם נחום מטשרנוביל, שנאמר ע"י הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות בעל "בית אפרים". לבוב, דפוס חיים ראהאטין, [תרנ"ט] 1899.
• שיח שלמה, הספד על רבי אברהם בנימין בן רבי שלמה קלוגר ועוד, מאת רבי שלמה בן רבי אברהם בנימין קלוגר. Pozsony (ברטיסלבה), דפוס Salomon Lichtenfeld, [תרע"ז 1917].
• ממענות אריות, הספדים על גדולי ויקירי ישראל שנפטרו ונהרגו במלחמת העולם הראשונה, מאת רבי עזריאל זליג נח קושלבסקי. בילגורייא, דפוס נ. קראנענבערג, תרפ"ה 1925. כרוך עם הכריכה המקורית.

7 ספרים. גודל ומצב משתנים. חותמות, חתימות ורישומי בעלות. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.

רישום בעלות והקדשה בכתב-יד של הגאון רבי חיים חזקיהו מדיני, בעל ה"שדי חמד", [קראסו-בזאר, תרנ"ח 1898].

רישום על קניית הספר, ועל הקדשתו לאחר אריכות-ימיו לבית-מדרש "שמרביצים בו תורה ברבים". ההקדשה נכתבה על גבי דף [2] מתוך ספר זהר על התורה, חלק ראשון [מהדורת אזמיר, דפוס הח"ק על-ידי ן' ציון בנימן רודיטי, תרכ"ב 1862], הכולל את הקדמת החיד"א להגהותיו "יש מאי"ן", ואת תחילת הסכמתו של רבי חיים פאלאג'י.

במקום הריק שתחת הקדמת החיד"א, כתב ה"שדי חמד" בכתב-ידו, בכתיבה מרובעת: "ר"ח תמוז ושאבתם מים בששו"ן [תרנ"ח] (לפ"ק). מקנת כספי לזכות את נשמתי לקרות בו בל"ן [בלי נדר] הן בעודני חי ואחרי פטירתי לאחר אריכות ימים ושנים בעבודתו יתברך שמו קודש הוא מעכשיו ולאחר מיתה למקום שמרבצים תורה ברבים וכשילמדו יאמרו לעילוי נשמת חיים חזקיאו מדיני בן קאלו וידא, נפשו בטוב תלין וזרעו ירש ארץ". בסיום הדברים חתם בחותמתו: "הצ' חיים חזקיאו מדיני...". שתי חותמות נוספות עם ציור "כותל מערבי" במרכזן עם הכיתוב "אברהם אשר? בן יצחק ז"ל בירושלים ת"ו".

הגאון רבי חיים חזקיהו מדיני (תקצ"ג-תרס"ה) נולד בירושלים, כיהן ברבנות בקושטא, בקראסו-בזר (שבחצי האי קרים) ובעיה"ק חברון. נודע בהתמדתו ובגאונותו בנגלה ובנסתר. עמד בקשרי מכתבים עם גדולי ישראל מכל הארצות. גאון מופלג, חיבר לבדו את האנציקלופדיה התורנית המקיפה, י"ח חלקי ספרו "שדי חמד", וספרים נוספים.
מספרייתו הענקית כמעט ולא נותרו ספרים מכיוון שעלתה בלהבות בשנת 1948, בשריפת הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים (בעיצומה של מלחמת השחרור בכ"ח אייר תש"ח, כינס הרב הראשי הרצוג מסיבת עיתונאים על חורבן בתי הכנסת והספריות בנפילת העיר העתיקה; הרב הרצוג מסר דו"ח מפורט על החרבת בתי הכנסת בעיר העתיקה, ועל התעללות חיילי הלגיון הירדני בספרי קודש ותשמישי קדושה: "...למעלה מ-500 ספרי תורה היו בעיר העתיקה וכן תשמישי קדושה רבים. אין להניח כי נשאר מהם שריד ופליט. ספרי ערך, כתבי יד ורכוש רב עלה באש..." – הצופה, 15 ביוני 1948).

[1] דף. 26 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש בודדים. קרעים וקרעים חסרים בשולי הדף, ללא פגיעות בטקסט.

שלושה תצלומים מקוריים של רבי אברהם יצחק הכהן קוק הרב הראשי לארץ ישראל. ירושלים, שנות התר"פ-התר"צ בקירוב.

• תמונת הראי"ה קוק יוצא מבנין בליווי אנשים. מצדה השני רישום בכת"י: "הרב קוק ז"ל אחרי העדות בועדת שאו 1930". ירושלים, [תר"צ, דצמבר 1929]. חותמת הצלם: "ח' ארושקעס".
• תמונת הראי"ה קוק יושב בתוך ציבור גדול, בעת הנחת אבן הפינה לשכונת "וולפסון" בשיכוני עץ חיים [בל"ג בעומר תרצ"ד 1934]. חותמת הצלם: "ח' ארושקעס".
• גלויה עם תמונת הראי"ה קוק (עם פטיש עץ בידו) נואם במעמד ציבורי בשטח פתוח. ירושלים, [תרפ"ה בקירוב 1925 בקירוב]. חותמת תלמידו: "הרב שמואל ברוך שולמן – סנהדריא, ירושלים".

3 תצלומים. 8.5X13.5 / 10.5X7.5 ס"מ. מצב כללי טוב.