מכירה פומבית 051 חלק א' מכירה מקוונת: ספרי קודש, חסידות וקבלה – מכתבים וכתבי-יד – חפצים, תחריטים ותצלומים
- (-) Remove ownership filter ownership
- dedic (13) Apply dedic filter
- gloss (13) Apply gloss filter
- import (13) Apply import filter
- signatur (13) Apply signatur filter
- stamp (13) Apply stamp filter
- stamps, (13) Apply stamps, filter
- chassidut (8) Apply chassidut filter
- signatures, (8) Apply signatures, filter
- book (5) Apply book filter
![ספר שארית צבי, חידושים על הלכות יום טוב, מאת רבי צבי הירש הורביץ מבראד. זולקווא, שמואל פינחס שטיללער, [תרכ"ד] 1864.
הע](https://files.kedem-auctions.com/files/Ol51/183.jpg "שארית צבי (הורביץ) – זולקווא, תרכ\"ד – העותק של רבי שמואל העליר רבה של")
ספר שארית צבי, חידושים על הלכות יום טוב, מאת רבי צבי הירש הורביץ מבראד. זולקווא, שמואל פינחס שטיללער, [תרכ"ד] 1864.
העותק של רבי שמואל העליר רבה של צפת. בדף השער ובדפים נוספים מופיעות חתימות ידו: "הק' שמואל העליר".
הגאון רבי שמואל העליר (תקמ"ו-תרמ"ד), גאון בתורה, בקי בחכמות העולם ובחכמת הרפואה, נתגדל בבית "החוזה מלובלין" ועלה בעצתו לארץ ישראל. כיהן כרבה של צפת במשך ששים שנה (לתולדותיו ולתולדות הישוב בצפת, יצא הספר "הרב המנהיג והרופא" – צפת, תשמ"ט).
המחבר, רבי צבי הירש הורביץ (תק"ע-תרל"ג; אוצר הרבנים 17253), בנו של רבי יעקב יהושע הורביץ מזאלוזיץ, נכדו של בעל ההפלאה. מחכמי ברודי וסטניסלב, ותלמיד רבי שלמה קלוגר. לא השאיר אחריו צאצאים.
[3], טז; לט דף. 24 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים קטנים בשולי הדפים. בדף האחרון קרעים חסרים עם פגיעה בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק. חותמות. כריכה חדשה.
עותק חלקי: ללא כ, [1]; [4] דף בסוף הספר – סימן תקט"ו ואילך, עם ו' תשובות המחבר; [4] הדפים האחרונים אינם מופיעים בחלק הטפסים.
תלמוד בבלי, מסכתות פסחים, ביצה, חגיגה ומועד קטן. וורשא, דפוס שמואל ארגעלבראנד, תרכ"ד 1864. מהדורה בפורמט קטן. שני שערים.
עותק מיוחס עם חתימות ורישומי בעלות של רבנים ממשפחת אדמו"רי לעלוב: חתימת האדמו"ר מארץ ישראל רבי אלטר אברהם בצלאל נתן נטע בידרמן מסוסנוביץ, וחתימות חתנו ואחיינו האדמו"ר רבי מרדכי אלעזר מנחם בידרמן; חתימות ורישומי בעלות של רבנים אחרים ממשפחת אדמו"רי לעלוב.
במרכז השער חתימת-ידו של האדמו"ר רבי אלטר בידרמן מסוסנוביץ [מימי צעירותו]: "אברהם בצלאל נתן נטה בן הרב ר' אליעזר מנחם נ"י". רישום בעלות בשער ובסוף הספר של חתנו ובן-אחיו: "הק' מרדכי אלעזר מנחם בידערמאן בהרה"צ כו' מו"ה ירחמיאל יוסף שליט"א", הכותב ברישום שבסוף הספר, שקיבל את הגמרא מאת חותנו "הרה"צ וכו' מו"ה אלטער אברהם בצלאל נתן נטע שליט"א".
בדף המגן הקדמי, רישומי בעלות נוספים של רבי "ירחמיאל" [כנראה חתימת אחיו הרה"ק רבי ירחמיאל יוסף בידרמן], ושל הגאון החסיד רבי בנימין ברנשטיין [תקצ"ט בערך-תרס"ה; ראש ישיבת "חיי עולם". חתן הרה"ק רבי יצחק דוד בידרמן בן האדמו"ר רבי משה מלעלוב], ושל רבי ברוך יצחק מינצברג [תרפ"א-תשנ"ח; בן רבי דוד מינצברג נין האדמו"ר רבי יצחק דוד בידרמן].
האדמו"ר רבי אלטר בידרמן (תרכ"ב-תרצ"ג), נולד בירושלים לאביו הרב הצדיק רבי אלעזר מענדיל מלעלוב. הוא נקרא בשם "אברהם בצלאל נתן נטע", אך כינויו הוא "אלטער". בשנת תרנ"ד נסע לפולין ושהה בה ארבע שנים. בראשית מלחמת העולם הראשונה נסע שוב לפולין והשתקע בסוסנוביץ. התפרסם בפולין כ"האדמו"ר מארץ ישראל" ("דער ארץ ישראל רבי"), ויצא לו מוניטין של פועל ישועות. נהג בהליכותיו ובלבושו כמנהג בני ירושלים. נפטר ביום כ' כסלו תרצ"ה, ואת מקומו בסוסנוביץ מילא אחיינו האדמו"ר רבי מרדכי בידרמן (תר"ן-נספה בשואה), בן-אחיו הרב הקדוש רבי ירחמיאל יוסף בידערמאן (תרכ"ו-תרע"ח), צדיק נשגב ופרוש מעניני העוה"ז, הסתגר באהלה של תורה וצדקתו היתה לשם דבר. חתן הרה"צ רבי שלמה מסטאלין וחברון [בנו של הרה"צ רבי משה מסטאלין, בן האדמו"ר רבי אהרן מלעכוויטש ובן-בתו של האדמו"ר רבי אשר הגדול מסטאלין]. אחיו האדמו"ר רבי דוד צבי שלמה החשיבו ביותר כ"בעל-מדרגה" ובשעת פטירתו קרא עליו "נפלה עטרת ראשנו".
[1], קכא; מ; כז; כט דף. 22.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי וסימני שימוש רב. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשולי הדפים, ללא פגיעה בטקסט. מספר דפים מנותקים. רישומים וחתימות. כריכה ישנה, בלויה.
ספר כד הקמח והוא מי מנוחות, שו"ת מהגאון רבי דוד שלמה אייבשיץ, בעל "לבושי שרד" ו"ערבי נחל". פרמישלה, דפוס עטיל אמקרויט, [תרנ"ט] 1898. מהדורה ראשונה.
בספר מפוזרות הערותיו של רבי חיים יעקב הכהן [פיינשטיין], שהשתדל בהדפסת הספר בפרמישלה, והכין גם את ה"מפתחות". עם הסכמות רבני צפת (הספר נדפס על פי כתב-יד המחבר שנמצא אצל גאוני צפת).
בדף השער ובדף השני חותמות של רבי "יוסף מאיר רבין" – כנראה, האדמו"ר ממיהא-פאלווא רבי מאיר יוסף רובין (נספה בשואה תש"ה; אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ' קסג), בנו הבכור של האדמו"ר מססרגון רבי יעקב ישראל וישורון רובין. אשתו הרבנית אסתר רובין, היתה בת-בתו של האדמו"ר רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפרט. נפטר במחנה טרזינשטאט לאחר השחרור, בסיון תש"ה. עצמותיו הועלו לארץ ישראל בחשון תשכ"ה, ונקברו בעיר טבריה.
[4], מ דף. 22.5 ס"מ. מרבית הדפים במצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים, בהם קרעים חסרים גדולים, עם פגיעות בטקסט במספר דפים. רישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
ספר עזרת כהנים, ביאור על מסכת מידות, מאת רבי יהושע יוסף פיינברג. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תרל"ג-תרל"ז 1873-1877. שלושה חלקים בשני כרכים.
עותק מיוחס' של האדמו"ר מגוסטינין רבי ישראל מאיר ליפשיץ. בדף השער של הכרך הראשון, חותמת האדמו"ר רבי "ישראל משה בהרב ח"ק מ"ו יחיאל מאיר זצללה"ה מגאסטאנין ליפשיטץ חופ"ק בלוינא".
האדמו"ר רבי ישראל משה ליפשיץ (תקצ"ב בערך-תרע"ח, אנצי' לחסידות, ב', עמ' תר), בנו של האדמו"ר רבי יחיאל מאיר מגוסטינין. הכיר בילדותו את רבי מנחם מנדל מקוצק, והיה נוסע עם אביו לחידושי הרי"מ מגור, ולרבי אברהם מטשכנוב. בשנת תרמ"ח, לאחר פטירת אביו, הוכתר לאדמו"ר והתיישב בעיר פרושקוב, בה ניהל את עדת חסידיו כשלושים שנה.
בשני הכרכים רישומי בעלות של רבי "אליעזר שובמאן... שנת תרס"ו לפ"'ק" – שו"ב בלובלין. בכרך השני, חותמות של רבי "שמחה האנדעלסמאן, לובלין" [מז' טובי העיר שהגישו את כתב הרבנות למהר"ם שפירא מלובלין, בסוף שנות התר"פ]. בשני הכרכים, חתימות ורישומי בעלות רבים, בעברית ובלועזית, של "שמואל ראזענבלאטט, לובלין", ובנו "הבחור יודיל" – שני השמות רשומים בין "שמות הבאים על החתום" בראש הכרך השני, תחת העיר לובלין ("ה' יהודא רוזין בלאט; ר' שמואל רויזן בלאט").
שני כרכים. כרך ראשון (חלק א): [1], קלו דף. כרך שני (חלקים ב-ג): ח, מה, מז-קלט דף. 25.5-26.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים, בהם קרעים חסרים מעטים, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים בחלקם בהשלמת נייר. רישומים בכתב-יד וחותמות. כריכות עור חדשות.
ספר צפנת פענח חדש, דרושים וחידושי תורה (כולל פירוש תהלים, על ט"ו פרקי "שיר המעלות"), מאת רבי יוסף בן רבי משה מפרמישלה (נכד הגאון רבי אברהם אשכנזי), חתן רבי נפתלי מפרמישלה. לבוב, דפוס יעקב משולם ניק, תרנ"א 1891.
העותק של האדמו"ר רבי אורי לנדמן מסטרליסק. בדף המגן חתימתו: "הקטן אורי לאנדמאן" וחותמתו: "הקטן אורי לאנדמאן אבד"ק פאדולאילאייע ראמאנייע".
האדמו"ר רבי אורי לנדמן מסטרליסק (תקצ"ח-תרע"ז, אנצ' לחסידות, א, עמ' רד-רה) היה נכדו של ה"שרף" רבי אורי מסטרליסק. רעייתו הייתה נינה של החוזה מלובלין. הסתופף בצילם של האדמו"רים ה"שר שלום" מבעלז ורבי יצחק מנשכיז. כיהן ברבנות בערים ווישנוביץ שברוסיה, לעספיץ ופודול-אילואי שברומניה. היה גאון מופלג וגדול בתורה, והרבה לכתוב הגהות בשולי גליונות ספריו, בהן גם הגהות על הירושלמי. מחבר הספרים "אור יצהר", "שלמא רבא" ו"דמעות שליש – הספדים". "נהג לכתוב חידושיו בקנה של אווז, בדיו שיצר במו ידיו מעשן התנור שאסף מן הארובה" (מתוך תולדות משפחת לנדמן שנדפסו בסוף ספרו "אור יצהר", בני ברק תשנ"ו).
[2], ג-סח, [4] דף. חסר הדף השני שלאחר השער, עם המשך ההסכמות. 21 ס"מ בקירוב. נייר יבש ושביר. מצב בינוני. כתמים. בלאי. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים חסרים, בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט ובמסגרת השער. חותמות. כריכה חדשה.
ספר שני לוחות הברית (של"ה הקדוש), דברי מוסר ויראה, קבלה והלכה, מאת הגאון הקדוש רבינו ישעיה הלוי הורוויץ. פאריצק, דפוס ביילא אלמנת חנינא במצות ובהוצאות בניה שלמה ומנחם מענדיל לייב, [תקע"ז 1817].
העותק של האדמו"ר רבי יהודה יחיאל טויב מראזדאל-קאליב.
בדף השער הראשון רישום בעלות בכתב-יד קדשו וחתימתו משנת תרצ"ו: "זה סה"ק נתן לי במתנה כ"ק חותני הה"צ המפורסים שליט"א, היום ה' פינחס תרצ"ו. הק' יהודה יחיאל טויב. חותמות בעלות שלו בשער ובדפים רבים: "יהודה יחיאל טויב בן לאאמו"ר הה"ק מוהרפ"ח זצ"ל – אבד"ק ראזדאל חופ"ק מארגערעטען".
בין דפי הספר (קלב-קלג; רלד-רלה; רעח-רעט) נמצאו דפי "קוויטלאך" של שמות להזכרה לפני האדמו"ר, מהערים סטניסלב, טאלמיטש וסעריט.
האדמו"ר רבי יהודה יחיאל טויב (תרמ"ז-תרצ"ז, אנצ' לחסידות ב', עמ' רג-רד), בנו בכורו של האדמו"ר רבי פנחס חיים מראזלע-קאליב וחתן רבי משה דוד אשכנזי ממארגרעטין. הוציא לאור את הספר "לב שמח החדש", ליקוטים מזקנו רבי חנוך מאלסק. בתשרי תרצ"ו נפטר אביו ובצוואתו כתב: "אני מצוה באזהרה גדולה כפולה ומכופלת אשר הממלא מקומי שלי בכתר הרבנות פה עירנו ראזדאל יהי' בני הרב ר' יהודה יחיאל שליט"א, ניתן לו הכתר רבנות בפה ראזדאל במתנה גמורה וכן יהי' אשר אחר פטירתי ביציאת נשמה אזי תיכף יכתבו כתב קאנסיס [=חוזה] על כתב הרבנות בפה עירנו ראזדאל לבני הרב ר' יהודה יחיאל שליט"א ויחתמו על הקאנסיס כל בני אנשי עירנו ה' עליהם יהי' מגדול ועד קטן ובעת שיכנסו אותי לביהמ"ד שלי יעמידו אותי סמוך לארה"ק ואחר שיעשו השבעה הקפות הנ"ל אזי יעמוד איש אחד הגון ויקרא הקאנסיס כולו בפני הארון שלי וכל העולם יאמרו אלי עשינו רצון שלכם והממלא מקום שלכם בכתר הרבנות בנכם הרב ר' יהודה יחיאל, מזל טוב".
רבי יהודה יחיאל נפטר פחות משנתיים לאחר שנתמנה לאב"ד ואדמו"ר בראזדאל. והשאיר אחריו את שני בניו הקדושים: הרה"צ רבי שלוים טויב ממארגרעטן-גרוסוורדיין מחבר הספר "אבדת הפר"ח" (שנספה בשואה), ובנו הנודע האדמו"ר המפורסם מקאליב רבי מנחם מנדל טויב (תרפ"ג-תשע"ט), בעל ה"קול מנחם". מזקני האדמו"רים בדורנו, כיהן באדמו"רות למעלה משבעים שנה – בחו"ל, בראשון לציון, בבני ברק ובירושלים.
[3], קצה; [3], קצט-רפח; כד, כט-סד דף. חסרים 3 דפים (כה, כז-כח) מהספירה האחרונה. 35.5 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. סימני עש רבים (בחלק מהדפים סימני עש קשים), עם פגיעות בטקסט. קרעים, בהם קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק (בדפים הראשונים הדבקות של רצועות נייר-דבק גדולות וכהות). כריכה חדשה.
ספר ברוך שאמר, על הלכות תפילין, מאת רבי אברהם מזונשהיים, עם הגהות מאת רבי שמשון בן אליעזר. וורשא, דפוס אפרים בוימריטטער, תרל"ח 1877.
בדף השער חותמת של האדמו"ר רבי יהודה יחיאל טויב מראזדאל.
האדמו"ר רבי יהודה יחיאל טויב (תרמ"ז-תרצ"ז, אנצ' לחסידות ב', עמ' רג-רד), בנו בכורו של האדמו"ר רבי פנחס חיים מראזלע-קאליב וחתן רבי משה דוד אשכנזי ממארגרעטין. הוציא לאור את הספר "לב שמח החדש", ליקוטים מזקנו רבי חנוך מאלסק. בתשרי תרצ"ו נפטר אביו ובצוואתו כתב: "אני מצוה באזהרה גדולה כפולה ומכופלת אשר הממלא מקומי שלי בכתר הרבנות פה עירנו ראזדאל יהי' בני הרב ר' יהודה יחיאל שליט"א, ניתן לו הכתר רבנות בפה ראזדאל במתנה גמורה וכן יהי' אשר אחר פטירתי ביציאת נשמה אזי תיכף יכתבו כתב קאנסיס [=חוזה] על כתב הרבנות בפה עירנו ראזדאל לבני הרב ר' יהודה יחיאל שליט"א ויחתמו על הקאנסיס כל בני אנשי עירנו ה' עליהם יהי' מגדול ועד קטן ובעת שיכנסו אותי לביהמ"ד שלי יעמידו אותי סמוך לארה"ק ואחר שיעשו השבעה הקפות הנ"ל אזי יעמוד איש אחד הגון ויקרא הקאנסיס כולו בפני הארון שלי וכל העולם יאמרו אלי עשינו רצון שלכם והממלא מקום שלכם בכתר הרבנות בנכם הרב ר' יהודה יחיאל, מזל טוב".
רבי יהודה יחיאל נפטר פחות משנתיים לאחר שנתמנה לאב"ד ואדמו"ר בראזדאל, וממלא מקומו הוא בנו האדמו"ר המפורסם מקאליב רבי מנחם מנדל טויב (תרפ"ג-תשע"ט), בעל ה"קול מנחם". מזקני האדמו"רים בדורנו, כיהן באדמו"רות למעלה משבעים שנה – בחו"ל, בראשון לציון, בבני ברק ובירושלים.
לח דף. 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי הדפים. רישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
מקראות גדולות, חומש שמות וחומש ויקרא, עם סידור תפילה (בנוסח ספרד) בסוף החומשים. ווילנא, דפוס והוצאת "ראם", תרפ"ז 1927. שני כרכים מתוך חמשה.
העותקים של האדמו"ר רבי ראובן לייפער מגרוסוורדיין – משושלת אדמו"רי נדבורנה. בדפי הפורזץ מופיעות חותמותיו: "ראובן לייפער בהרה"צ הקדוש מחוסט זצללה"ה, חונה פה גראסווערדיין יצ"ו". רישום בכתב-יד בדף השער המפורט של כרך ויקרא: "שייך להרב ראובן לייפער נ"י". בדף המגן של חומש שמות רישום בכתב יד: "בזה החומש למדתי עכשיו".
האדמו"ר רבי ראובן לייפר (נספה בשואה), בן האדמו"ר רבי ישראל יעקב לייפער מחוסט, ונכדו של האדמו"ר רבי מרדכי לייפער מנדבורנה. מצאצאי רבי מאיר מפרמישלאן. חתן רבי צבי הירש ריינמן אב"ד קרטשניף. כיהן כאדמו"ר בגרוסוורדיין, ונקרא "הרבי מוויז'ער", על שם הרחוב שבו התגורר (י' אלפסי, תורת החסידות, א, עמ' תרמה).
שני כרכים. שמות: [2], שנח; טז; ויקרא: [2], רלו; טז דף. 23 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים וסימני שימוש רב. בלאי וקרעים קלים בשולי הדפים. חותמות. כריכות חדשות.
ספר תוספות בכורים, פירוש על התוספתא, מאת הגאון רבי מנחם נחום מטשאווס. שקלאוו, דפוס צבי הירש בן מאיר הלוי, יצחק בן שמואל זנוויל סג"ל ויצחק בן שמואל, [תקס"ט 1809]. מהדורה ראשונה.
פירוש על תוספתא למסכתות שבת, עירובין, פסחים, ביצה, ראש השנה, יומא וסוכה. כולל דפים שאינם מצויים בכל העותקים, עם פירוש על מסכתות שקלים, מועד קטן, תענית, חגיגה ומגילה (עד אמצע המסכת, כנראה ההדפסה נפסקה באמצע ולא נדפס יותר).
בדף המגן האחורי, הקדשה בכתב יד: "מנחה שלוחה מאתי הצעיר אברהם עמדין נכד הרב הגאון המחבר ת"ב [תוספת בכורים] ונכד הרב הגאון ר' יעקב עמדין".
בדף המגן הקדמי, רישום מעניין בכתב-יד משנת תרי"ט של נכד המחבר, המתעד את תקופת חייו של המחבר, בין השנים תקכ"ח-תקפ"ז [תיעוד חדש שאינו ידוע מכל מקור אחר]:
"המחבר הלז בעת חברו ספר התוספתא אשער כי היה רק בערך עשרים ושש או שבע שנים, כי תחזנה כשקיבל ההסכמה מהגאן השר ר' יהושע ציטלער הוי כבר עשרין ותמנא שנין בהאי שתא דהיא שנת תרי"ט לפ"ק היא שנת שלשים ושתיים משעתה דשבק חל"ח, וכד שכיב הוי בר חמשין ותשע, וכשקיבל ההסכמה מהגאון הנ"ל היה בשעת תקנ"ו, צא מהם למפרע משתא דקאימנא בו שנת התרי"ט עולה לסך שישים ושלש שנין, צא מהן שלשים ושתיים משעתא דשכיב פש תלתין וחד, דל תלתין וחד מנ"ט פשו להו כ"ח, ואפשר שלא נגמרו בכתיבתם שנה או שתיים קודם לזה, וע"כ תראה שלא תארו הגאון לא בשם גאון ולשם בשם נחוץ, חתן בתו אברהם בלא"א מו"ה יהודא ליב צוקער מאן".
רבי אברהם צוקרמן, נכד המחבר (חתן-בתו), מסביר מדוע השר השתדלן רבי יהושע צייטלש [צייטלין], אשר העניק את הסכמתו לספר, לא תיאר את המחבר בתואר "הגאון" הראוי לו. הוא מחשב בדרך מפותלת כי המחבר היה רק בן 26-27 בעת כתיבת הספר, שכן המחבר חי בין השנים תקכ"ח-תקפ"ז, ואילו את ההסכמה הוא קיבל בשנת תקנ"ו (למעשה בהסכמה רשום שנת "ולו יקהת" עמים = תקנ"ז), כלומר בגיל 28, ומאחר ויש לשער (?) שהוא סיים את הכתיבה שנה או שנתיים קודם לכן, הרי לנו שהיה בן 26-27 שנה. משום כך בהסכמת רבי יהושע צייטלש לא תיארו בתואר "גאון" וכדומה (זאת למרות שהוא כן מתארו כ"חד מבני עליה, ה"ה הרבני המופלא ומופלג החריף ושנון חכם הכולל כש"ת מו' נחום...").
[3], נב, נה-פ; פג-פח, פח-צב, [3] דף. 34.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים וקרעים חסרים קטנים, עם פגיעה קלה בטקסט. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. רישומים. כריכה ישנה עם שדרת עור, פגומה, עם סימני עש.
![שולחן ערוך, יורה דעה, עם המפרשים. ווין, דפוס געארג הראשנצקיא, [תקס"ח] 1808.
בדף השער ובדף השני רישומי בעלות וחתימות שונ](https://files.kedem-auctions.com/files/Ol51/193_1.jpg "שולחן ערוך יורה דעה – חתימות, הגהות ודפים בכתב-יד – רבי יוסף יאסקי מלי")
![שולחן ערוך, יורה דעה, עם המפרשים. ווין, דפוס געארג הראשנצקיא, [תקס"ח] 1808.
בדף השער ובדף השני רישומי בעלות וחתימות שונ](https://files.kedem-auctions.com/files/Ol51/193_2.jpg "שולחן ערוך יורה דעה – חתימות, הגהות ודפים בכתב-יד – רבי יוסף יאסקי מלי")
![שולחן ערוך, יורה דעה, עם המפרשים. ווין, דפוס געארג הראשנצקיא, [תקס"ח] 1808.
בדף השער ובדף השני רישומי בעלות וחתימות שונ](https://files.kedem-auctions.com/files/Ol51/193_3.jpg "שולחן ערוך יורה דעה – חתימות, הגהות ודפים בכתב-יד – רבי יוסף יאסקי מלי")
שולחן ערוך, יורה דעה, עם המפרשים. ווין, דפוס געארג הראשנצקיא, [תקס"ח] 1808.
בדף השער ובדף השני רישומי בעלות וחתימות שונות: "שייך לי אלכסנדר זיסקינד... ברצ"ה קארא"; "והנה נתן לי... במתנה, השי"ת יזכיני ללמוד ולעשות ולקיים בכל מה דכתוב בזה הספר הקדוש, הקב"א [הקטן באלפי ישראל] זאב שפירא בא"א הר"ש ז"ל"; "דובעריש שפירא"; בדף [2] חתימה נוספת של ר' זיסקינד קארא הנ"ל, וחותמת עתיקה של רבי "שלמה יהודא שו"ב דקאליש". הגהות רבות בכתב-יד, רובן קצרות.
מצורפות שתי פיסות נייר שנמצאו בין דפי הספר: באחת מהן תשובה קצרה בחתימת רבי "יוסף יאסקי מליסא"; בשנייה, דיונים הלכתיים בענייני שחיטה ואיסור והיתר. (שני עמודים – אחד מהם קטוע באמצעו).
[1], יב, יד-שנג, [2] דף. חסר דף יג. 35 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש ספורים, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשולי דף השער ודפים ספורים נוספים, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק. רישומים וחותמות. כריכה חדשה.
שלושה ספרים, עותקים חתומים בידי הגאון רבי פייבל פלויט אב"ד שוראן, תלמיד ה"חתם סופר". באחד מהם הקדשה בכתב ידו וחתימתו על נתינת הספר למתנת "דורון דרשה" לחתן:
• ספר מצות השם, סדר תרי"ג מצות ועוד, מאת רבי יוסף גינס מפרשבורג. פרשבורג, דפוס אנטאן עדלען פאן שמיד, [תר"ו] 1845. חתימה בשער של "פייבל פלויט מקעלין יע"א". מעבר לשער הקדשה ממנו ל"דורון דרשה" לחתן ר' דוד שפילער בחתימתו: "מנאי או"נ [אוהב נפשו] פייבל פלויט חופ"ק שוראן והגליל". בדף המגן חתימה של רבי "שמואל ברוין". בדפי המגון נכתבו גם שני שירי הקדשה בכתב-יד, עם האקרוסטיכון "מאיר בר נתן זאב חזק".
• ספר בחינות עולם, עם בקשות המ"מין, מאת רבי ידעיה הפניני, עם תרגום לגרמנית (באותיות צו"ר). ברין, יאזעף קארל ניימאן, תקנ"ז [1797]. חתימה בשער של "פייבל פלויט מקעלין" (ורישום בעלות מטושטש וקצוץ, של חותנו רבי יצחק חיים זיידל).
• שאלות ותשובות ספונות וחשובות, מאת הרי"ף. ווין, אנטאן שמיד, [תקנ"ד 1794]. בשער ובדף המגן הקדמי, רישומי בעלות וחתימות שונות בכת"י מתקופת ההדפסה: "שייך להקצין הנכבד.... אא"ז ... אפרים סגל... בק"ק פ"ב... אני הכותב נכדו הצעיר לבית הלוי חיים סגל"; "קניתי מהוני לכבוד צורי וקוני הק' מאיר... טאפלשוהן". בשער חתימת ידו של רבי "פייבל פלויט מקעלין", וחותמת הקדשה מקהילת שוראן לעיה"ק ירושלים [ספריית רבי פייביל פלויט אב"ד שוראן, נתרמה לאחר פטירתו לבתי מדרש בעיר ירושלים].
הגאון רבי חזקיה פייבל פלויט (תקע"ח-תרנ"ה), אב"ד שוראן, נולד בקאלין. מתלמידיו המובהקים של ה"חתם סופר". בעל "ליקוטי חבר בן חיים" י"א חלקים, בהם הביא הרבה מתורת רבו (ראה אודותיו: "החתם סופר ותלמידיו", עמ' קלב-קלה).
3 ספרים. מצב כללי טוב. גודל משתנה. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
שלושה ספרים עם חותמות (שונות) של הגאון רבי אליהו חיים מייזל, אב"ד לודז':
• בעלי התוספות, על חמשה חומשי תורה. וורשא, דפוס נתן שריפטגיסער, [תרל"ו] 1876.
• ספר שארית הפליטה, דרושים, מאת רבי שמואל אביגדור תוספאה. וורשא, דפוס יצחק גאלדמאן, תרמ"ח 1887. מהדורה ראשונה. כרוך עם מעטפת מקורית.
• ספר חלקת יואב, ענינים על ארבעת חלקי שולחן ערוך, מאת הגאון רבי יואב יהושע וינגרטן אב"ד קינצק, עם קונטרס "קבא דקשייתא". פיעטרקוב, דפוס נתן נטע קראנענבערג וגיסו אברהם רוזינגארטען, תרס"ג 1903. מהדורה ראשונה.
הגאון הנודע רבי אליהו חיים מייזל (תקפ"א-תרע"ב), מילדותו נודע בגאונותו וכבר בגיל שמונה [!] נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין אצל רבי יצחק מוולוז'ין. בגיל 19 נתמנה לרבה של הורודוק עיר מולדתו, ובשנת תרי"ג נתמנה לרבה של דרעטשין. לאחר מכן כיהן ברבנות פרוזינא ולומז'ה, ומשנת תרל"ג כיהן כארבעים שנה ברבנות העיר לודז'. נודע כאחד מגדולי דורו בליטא ובפולין, נודע במעשי חסד מופלגים, בפדיון שבויים ובהצלת משפחות עניות מחרפת רעב. קברו שבלודז' נודע כמקום תפלה ובקשה לישועת הכלל והפרט, והיה מכוסה תמיד ב"פתקאות".
3 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.