מכתב מהרבנות הראשית בוורשא, בחתימתו של הגאון החסיד רבי יעקב מאיר בידרמן מווארשא (חתן ה"שפת אמת" מגור). וורשא, תרצ"ו 1936.

נכתב במכונת כתיבה ונחתם בידי רבי יעקב מאיר בידרמן, לצד חתימת המזכיר ר' יעקב געזונדהייט. חותמת בית הדין בוורשא, וחותמת נתקבל של הרבנות בתל אביב, עם רישומים בכתב-יד [של הרב עוזיאל].
נשלח אל הרבנות הראשית ביפו-תל אביב, בעניין גירושי "ישראל יצחק המכונה יזאק בן נפתלי ווארהאפטיג בווארשא לאשתו יוכבד המכונה יאזדיא בת זאב-וואלף ראבינאוויטש בתל-אביב", בפנייה לרבני בד"ץ יפו-תל-אביב לשלוח את שמות האשה וכינוייה, על מנת שבית הדין בווארשא יוכל לכתוב את הגט בשליחות הבעל המתגורר בוורשא.

הגאון החסיד רבי יעקב מאיר בידרמן (תר"ל-נספה בשואה תש"א), גאון מופלג, חתנו ועורך ספריו של האדמו"ר מגור בעל "שפת אמת". כיהן כדיין וכחבר ועד הרבנים בעיר וורשא. רבי יעקב מאיר היה מהיושבים ראשונה במלכות בית גור, ועמד בנשיאות "קופת רמבעה"נ" [רבי מאיר בעל הנס] בפולין. הוא וגיסו רבי מנדל מפביאניץ היו מעורבים בהשכנת שלום ובמשא ובמתן עם כל הצדדים בהנהלת הכולל, והדברים נגעו בעקיפין גם לחילוקי דעות אחרים שהיו בין החצרות החסידיות בפולין: גור ואלכסנדר, פוריסוב, אמשינוב וחסידויות אחרות. רבי יעקב מאיר היה חותנו בזיווג-שני של גיסו האדמו"ר מגור בעל "אמרי אמת" (מזיווג זה נולד האדמו"ר רבי פנחס מנחם בעל "פני מנחם"), וחותנו בזיווג ראשון של האדמו"ר בעל "בית ישראל".

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול. נקבי תיוק, עם קרע לכיוון השוליים באחד מהם.

מכתב על גבי גלוית דואר, (3 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא בעל "מנחת אלעזר". [מונקאטש, שנות התר"צ 1930].

נשלח לנגיד רבי אליעזר בולג מבאדען. המכתב כתוב בקצרה ובראשי תיבות מרובים: "בה"י [בעזרת השם יתברך], פ"ש [פורש שלום] כבוד ידי"נ [ידיד נפשי] הה"ג וכו' החביב הי"ו, שוכט"ס חיים אלעזר שפירא". מעל הרישום חותמת האדמו"ר: "Oberrabbiner L. Spira Mukacevo".

מעברה השני של הגלויה, מכתב מנאמן-ביתו של האדמו"ר, רבי חיים דוב גרינפלד – "הכותב בפקודת כ"ק אדמו"ר שליט"א": "...ונצטוויתי מפי כ"ק להשיב תשובה מאהבה שהוא מעתיר ומתפלל עבור ה' נפתלי בן רחל נ"י שהבורא רפואות ישלח לו רפואה שלימה במהרה מן השמים, וגם ברכת רפו"ש לבנותי' חנה ומלכה תחי', ולגדלם לכ"ט מתוך נחת והרחבה, ולבשר לנו ב"ט...".

הגאון הקדוש רבי חיים אלעזר שפירא (תרל"ב-תרצ"ז), מגאוני התורה, ההלכה והחסידות בדורו, ומגדולי המקובלים. בן רבי צבי הירש אב"ד מונקאטש בעל "דרכי תשובה", ונכדו של רבי שלמה שפירא אב"ד מונקאטש בעל "שם שלמה". משושילתא קדישא של רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר". עמד במערכות קדושת ישראל, ודבריו בהלכה ובקבלה נשמעו בכל תפוצות ישראל. מספריו: שו"ת מנחת אלעזר, שער יששכר, נמוקי אורח חיים, דברי תורה ט' חלקים, ועוד.

גלויה. 10.5X14.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים.

קבלה בחתימת הרבנית ברכה שינדיל פערלוב, אלמנת האדמו"ר "הינוקא" רבי ישראל מקרלין-סטולין (אמו של האדמו"ר רבי אברהם אלימלך מקרלין). סטולין, תרצ"ד [1934].
מודפסת בחותמת, עם מילוי שם הנמען בכתב-יד סופר, בחתימת-ידה של הרבנית: "ברכה שיינדיל פערלאוו".
נוסח הקבלה כולל ברכות רבות: "...ואברך לכ' להתברך ממקור הברכות בחו"ש [בחיים ושלום] ושפע ברכה והצלחה ולזכות ליתן תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם מתוך נחת והרחבה כיד ד' הטובה".

הרבנית ברכה שינדל פרלוב (תרכ"ה בערך-תש"ב; נספתה בשואה), בת האדמו"ר רבי דוד טברסקי מזלטיפולי, שהיה חתן האדמו"ר מקרלין בעל ה"בית אהרן". נישאה בשנת תרמ"ג לבן דודה רבי ישראל פרלוב (האדמו"ר "הינוקא" מקרלין-סטולין, תרכ"ט-תרפ"ב – נקרא בפי חסידי קרלין: "הפרנקפורטר", על שם מקום קבורתו בעיר פרנקפורט), וילדה לו ששה בנים וארבע בנות, מהם הסתעפו חצרות הקודש של חסידות קרלין-סטולין. לאחר פטירת בעלה האדמו"ר בדמי-ימיו, ניהלה את משפחתה בתעצומות רוח, והיתה אֵם-הַמְלוּכָה של עדת חסידי קרלין-סטולין. נספתה בשואה יחד עם שנים מבניה ועשרות מצאצאיה, בערב ראש השנה תש"ג.

[1] דף. 11.5x8 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני קיפול.

מכתב על גבי גלויה בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי שמעון שיף מליז'נסק-קלויזנבורג. [קלויזנבורג, שנות ה-30, בקירוב].

מכתב "שנה טובה" שנכתב ב"ג' דסליחות", עבור "הרבני הנגיד המפורסים מו"ה יקותיאל נ"י". במכתב כותב לו האדמו"ר: "הנה בזה לברוך אותו וב"ב שיהי' לכם כוח"ט ושנה טובה ומברכת בשפע ברכה והצלחה, שיחזור לו השדות והמָשאן ובניו יבאו לביתו בקרב ויזכה ליכתב לי ב"ש תמיד. דברי ידידו ד"ש ומצפה לישועת ה"י במהרה ולגאולה שלמה, הק' שמעון שיף מליזענסק".

האדמו"ר רבי שמעון שיף (נספה בשואה; אנצי' לחסידות, ג, עמ' תתלה), התגורר בליז'נסק, ולאחר מלחמת העולם הראשונה עקר לקלויזנבורג בה כיהן כאדמו"ר מליז'נסק. הדפיס את נוסח ה"הקפות" של זקנו בעל ה"נועם אלימלך". בנו רבי חיים שיף שהיה חתנו של רבי נפתלי וייסבלום (הראשון) בן-בנו של הרה"ק רבי אלימלך מליז'נסק. בניו וחתניו כיהנו באדמו"רות, בהם: בנו רבי אלימלך שיף מליז'נסק (נספה בשואה); בנו רבי בן ציון שיף מאנטוורפן (נספה בשואה תש"ג); בנו רבי יחזקאל שיף (חתן האדמו"ר רבי איציק'ל מפשוורסק); בנו רבי משה שיף מקלויזנבורג (נספה בשואה תש"ד); חתנו רבי מנשה יצחק מאיר אייכנשטיין האדמו"ר מזידיטשוב-פתח תקוה.

גלויה. 10X 15.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קמטים. קרע בשוליים, עם פגיעה קלה בטקסט.

מכתב על גבי גלויה בכתב-ידו וחתימתו של הגאון הקדוש רבי יצחק הכהן הוברמן. רעננה, תשל"א 1971.
במכתב מבקש הרב הוברמן את תמיכת הארגון "עזרת תורה" בהוצאת ספרו "בן לאשרי" אותו הדפיס בשנה זו (חלק א'), וכתובות של נדיבים שיוכלו לסייע בידו בכיסוי ההוצאות.

המכתב נשלח "לכ' הרה"ג החו"ב... הנצי"ב ריף שליט"א" – הגאון רבי נפתלי צבי יהודה ריף (תרנ"ה-תשל"ז), בן-בתו ותלמידו המובהק של הגאון רבי רפאל שפירא מוולוז'ין, מגדולי רבני ארה"ב, חבר "אגודת הרבנים דארה"ב וקנדה", נשיא ארגון "עזרת תורה", אשר עסק רבות בגמילות חסד ועזרה למוסדות ציבור וליחידים ברחבי העולם היהודי.

המקובל החסידי הגאון רבי יצחק הכהן הוברמן (תרנ"ו-תשל"ז), "הצדיק מרעננה". תלמידם של האדמו"ר בעל ה"שם משמואל" מסוכוטשוב, רבי יעקב מרדכי זילברמן מבילגוריי, רבי מנחם שכנא רוטשבול בעל שו"ת "שם עולם", ורבי צבי הירש גליקסון מווארשא (חתן הגר"ח מבריסק). נודע בהתמדתו ובגאונותו. היה מקורב לאדמו"רי חסידות גור, וקשור לאדמו"רי חסידות חב"ד ולתורתה. לאחר השואה, כיהן מספר שנים ברבנות העיר וצלר בגרמניה, בה עסק גם בהתרת עגונות ניצולות שואה. עלה לארץ ישראל בשנת תש"י והתיישב ברעננה. נודע לצדיק ופועל ישועות ורבים נהרו לפתחו לקבל את ברכתו, שמו נקרא בפי כל "הצדיק מרעננה". הגרא"מ שך כותב עליו בהסכמה לספרו בן לאשרי: "המפורסם למלא דעת בנגלה ובנסתר". מחבר הספר "בן לאשרי – ברכה משולשת", ג' חלקים.

גלויה. 9.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים.