מכירה פומבית 051 חלק א' מכירה מקוונת: ספרי קודש, חסידות וקבלה – מכתבים וכתבי-יד – חפצים, תחריטים ותצלומים
- (-) Remove chassidut filter chassidut
- חסידות (13) Apply חסידות filter
- מכתבים (13) Apply מכתבים filter
- letter (13) Apply letter filter
- dedic (8) Apply dedic filter
- gloss (8) Apply gloss filter
- import (8) Apply import filter
- ownership (8) Apply ownership filter
- signatur (8) Apply signatur filter
- signatures, (8) Apply signatures, filter
- stamp (8) Apply stamp filter
- stamps, (8) Apply stamps, filter
ספר שארית צבי, חידושים על הלכות יום טוב, מאת רבי צבי הירש הורביץ מבראד. זולקווא, שמואל פינחס שטיללער, [תרכ"ד] 1864.
העותק של רבי שמואל העליר רבה של צפת. בדף השער ובדפים נוספים מופיעות חתימות ידו: "הק' שמואל העליר".
הגאון רבי שמואל העליר (תקמ"ו-תרמ"ד), גאון בתורה, בקי בחכמות העולם ובחכמת הרפואה, נתגדל בבית "החוזה מלובלין" ועלה בעצתו לארץ ישראל. כיהן כרבה של צפת במשך ששים שנה (לתולדותיו ולתולדות הישוב בצפת, יצא הספר "הרב המנהיג והרופא" – צפת, תשמ"ט).
המחבר, רבי צבי הירש הורביץ (תק"ע-תרל"ג; אוצר הרבנים 17253), בנו של רבי יעקב יהושע הורביץ מזאלוזיץ, נכדו של בעל ההפלאה. מחכמי ברודי וסטניסלב, ותלמיד רבי שלמה קלוגר. לא השאיר אחריו צאצאים.
[3], טז; לט דף. 24 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים קטנים בשולי הדפים. בדף האחרון קרעים חסרים עם פגיעה בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק. חותמות. כריכה חדשה.
עותק חלקי: ללא כ, [1]; [4] דף בסוף הספר – סימן תקט"ו ואילך, עם ו' תשובות המחבר; [4] הדפים האחרונים אינם מופיעים בחלק הטפסים.
תלמוד בבלי, מסכתות פסחים, ביצה, חגיגה ומועד קטן. וורשא, דפוס שמואל ארגעלבראנד, תרכ"ד 1864. מהדורה בפורמט קטן. שני שערים.
עותק מיוחס עם חתימות ורישומי בעלות של רבנים ממשפחת אדמו"רי לעלוב: חתימת האדמו"ר מארץ ישראל רבי אלטר אברהם בצלאל נתן נטע בידרמן מסוסנוביץ, וחתימות חתנו ואחיינו האדמו"ר רבי מרדכי אלעזר מנחם בידרמן; חתימות ורישומי בעלות של רבנים אחרים ממשפחת אדמו"רי לעלוב.
במרכז השער חתימת-ידו של האדמו"ר רבי אלטר בידרמן מסוסנוביץ [מימי צעירותו]: "אברהם בצלאל נתן נטה בן הרב ר' אליעזר מנחם נ"י". רישום בעלות בשער ובסוף הספר של חתנו ובן-אחיו: "הק' מרדכי אלעזר מנחם בידערמאן בהרה"צ כו' מו"ה ירחמיאל יוסף שליט"א", הכותב ברישום שבסוף הספר, שקיבל את הגמרא מאת חותנו "הרה"צ וכו' מו"ה אלטער אברהם בצלאל נתן נטע שליט"א".
בדף המגן הקדמי, רישומי בעלות נוספים של רבי "ירחמיאל" [כנראה חתימת אחיו הרה"ק רבי ירחמיאל יוסף בידרמן], ושל הגאון החסיד רבי בנימין ברנשטיין [תקצ"ט בערך-תרס"ה; ראש ישיבת "חיי עולם". חתן הרה"ק רבי יצחק דוד בידרמן בן האדמו"ר רבי משה מלעלוב], ושל רבי ברוך יצחק מינצברג [תרפ"א-תשנ"ח; בן רבי דוד מינצברג נין האדמו"ר רבי יצחק דוד בידרמן].
האדמו"ר רבי אלטר בידרמן (תרכ"ב-תרצ"ג), נולד בירושלים לאביו הרב הצדיק רבי אלעזר מענדיל מלעלוב. הוא נקרא בשם "אברהם בצלאל נתן נטע", אך כינויו הוא "אלטער". בשנת תרנ"ד נסע לפולין ושהה בה ארבע שנים. בראשית מלחמת העולם הראשונה נסע שוב לפולין והשתקע בסוסנוביץ. התפרסם בפולין כ"האדמו"ר מארץ ישראל" ("דער ארץ ישראל רבי"), ויצא לו מוניטין של פועל ישועות. נהג בהליכותיו ובלבושו כמנהג בני ירושלים. נפטר ביום כ' כסלו תרצ"ה, ואת מקומו בסוסנוביץ מילא אחיינו האדמו"ר רבי מרדכי בידרמן (תר"ן-נספה בשואה), בן-אחיו הרב הקדוש רבי ירחמיאל יוסף בידערמאן (תרכ"ו-תרע"ח), צדיק נשגב ופרוש מעניני העוה"ז, הסתגר באהלה של תורה וצדקתו היתה לשם דבר. חתן הרה"צ רבי שלמה מסטאלין וחברון [בנו של הרה"צ רבי משה מסטאלין, בן האדמו"ר רבי אהרן מלעכוויטש ובן-בתו של האדמו"ר רבי אשר הגדול מסטאלין]. אחיו האדמו"ר רבי דוד צבי שלמה החשיבו ביותר כ"בעל-מדרגה" ובשעת פטירתו קרא עליו "נפלה עטרת ראשנו".
[1], קכא; מ; כז; כט דף. 22.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי וסימני שימוש רב. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשולי הדפים, ללא פגיעה בטקסט. מספר דפים מנותקים. רישומים וחתימות. כריכה ישנה, בלויה.
ספר כד הקמח והוא מי מנוחות, שו"ת מהגאון רבי דוד שלמה אייבשיץ, בעל "לבושי שרד" ו"ערבי נחל". פרמישלה, דפוס עטיל אמקרויט, [תרנ"ט] 1898. מהדורה ראשונה.
בספר מפוזרות הערותיו של רבי חיים יעקב הכהן [פיינשטיין], שהשתדל בהדפסת הספר בפרמישלה, והכין גם את ה"מפתחות". עם הסכמות רבני צפת (הספר נדפס על פי כתב-יד המחבר שנמצא אצל גאוני צפת).
בדף השער ובדף השני חותמות של רבי "יוסף מאיר רבין" – כנראה, האדמו"ר ממיהא-פאלווא רבי מאיר יוסף רובין (נספה בשואה תש"ה; אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ' קסג), בנו הבכור של האדמו"ר מססרגון רבי יעקב ישראל וישורון רובין. אשתו הרבנית אסתר רובין, היתה בת-בתו של האדמו"ר רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפרט. נפטר במחנה טרזינשטאט לאחר השחרור, בסיון תש"ה. עצמותיו הועלו לארץ ישראל בחשון תשכ"ה, ונקברו בעיר טבריה.
[4], מ דף. 22.5 ס"מ. מרבית הדפים במצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים, בהם קרעים חסרים גדולים, עם פגיעות בטקסט במספר דפים. רישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
ספר עזרת כהנים, ביאור על מסכת מידות, מאת רבי יהושע יוסף פיינברג. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תרל"ג-תרל"ז 1873-1877. שלושה חלקים בשני כרכים.
עותק מיוחס' של האדמו"ר מגוסטינין רבי ישראל מאיר ליפשיץ. בדף השער של הכרך הראשון, חותמת האדמו"ר רבי "ישראל משה בהרב ח"ק מ"ו יחיאל מאיר זצללה"ה מגאסטאנין ליפשיטץ חופ"ק בלוינא".
האדמו"ר רבי ישראל משה ליפשיץ (תקצ"ב בערך-תרע"ח, אנצי' לחסידות, ב', עמ' תר), בנו של האדמו"ר רבי יחיאל מאיר מגוסטינין. הכיר בילדותו את רבי מנחם מנדל מקוצק, והיה נוסע עם אביו לחידושי הרי"מ מגור, ולרבי אברהם מטשכנוב. בשנת תרמ"ח, לאחר פטירת אביו, הוכתר לאדמו"ר והתיישב בעיר פרושקוב, בה ניהל את עדת חסידיו כשלושים שנה.
בשני הכרכים רישומי בעלות של רבי "אליעזר שובמאן... שנת תרס"ו לפ"'ק" – שו"ב בלובלין. בכרך השני, חותמות של רבי "שמחה האנדעלסמאן, לובלין" [מז' טובי העיר שהגישו את כתב הרבנות למהר"ם שפירא מלובלין, בסוף שנות התר"פ]. בשני הכרכים, חתימות ורישומי בעלות רבים, בעברית ובלועזית, של "שמואל ראזענבלאטט, לובלין", ובנו "הבחור יודיל" – שני השמות רשומים בין "שמות הבאים על החתום" בראש הכרך השני, תחת העיר לובלין ("ה' יהודא רוזין בלאט; ר' שמואל רויזן בלאט").
שני כרכים. כרך ראשון (חלק א): [1], קלו דף. כרך שני (חלקים ב-ג): ח, מה, מז-קלט דף. 25.5-26.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים, בהם קרעים חסרים מעטים, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים בחלקם בהשלמת נייר. רישומים בכתב-יד וחותמות. כריכות עור חדשות.
ספר צפנת פענח חדש, דרושים וחידושי תורה (כולל פירוש תהלים, על ט"ו פרקי "שיר המעלות"), מאת רבי יוסף בן רבי משה מפרמישלה (נכד הגאון רבי אברהם אשכנזי), חתן רבי נפתלי מפרמישלה. לבוב, דפוס יעקב משולם ניק, תרנ"א 1891.
העותק של האדמו"ר רבי אורי לנדמן מסטרליסק. בדף המגן חתימתו: "הקטן אורי לאנדמאן" וחותמתו: "הקטן אורי לאנדמאן אבד"ק פאדולאילאייע ראמאנייע".
האדמו"ר רבי אורי לנדמן מסטרליסק (תקצ"ח-תרע"ז, אנצ' לחסידות, א, עמ' רד-רה) היה נכדו של ה"שרף" רבי אורי מסטרליסק. רעייתו הייתה נינה של החוזה מלובלין. הסתופף בצילם של האדמו"רים ה"שר שלום" מבעלז ורבי יצחק מנשכיז. כיהן ברבנות בערים ווישנוביץ שברוסיה, לעספיץ ופודול-אילואי שברומניה. היה גאון מופלג וגדול בתורה, והרבה לכתוב הגהות בשולי גליונות ספריו, בהן גם הגהות על הירושלמי. מחבר הספרים "אור יצהר", "שלמא רבא" ו"דמעות שליש – הספדים". "נהג לכתוב חידושיו בקנה של אווז, בדיו שיצר במו ידיו מעשן התנור שאסף מן הארובה" (מתוך תולדות משפחת לנדמן שנדפסו בסוף ספרו "אור יצהר", בני ברק תשנ"ו).
[2], ג-סח, [4] דף. חסר הדף השני שלאחר השער, עם המשך ההסכמות. 21 ס"מ בקירוב. נייר יבש ושביר. מצב בינוני. כתמים. בלאי. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים חסרים, בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט ובמסגרת השער. חותמות. כריכה חדשה.
ספר שני לוחות הברית (של"ה הקדוש), דברי מוסר ויראה, קבלה והלכה, מאת הגאון הקדוש רבינו ישעיה הלוי הורוויץ. פאריצק, דפוס ביילא אלמנת חנינא במצות ובהוצאות בניה שלמה ומנחם מענדיל לייב, [תקע"ז 1817].
העותק של האדמו"ר רבי יהודה יחיאל טויב מראזדאל-קאליב.
בדף השער הראשון רישום בעלות בכתב-יד קדשו וחתימתו משנת תרצ"ו: "זה סה"ק נתן לי במתנה כ"ק חותני הה"צ המפורסים שליט"א, היום ה' פינחס תרצ"ו. הק' יהודה יחיאל טויב. חותמות בעלות שלו בשער ובדפים רבים: "יהודה יחיאל טויב בן לאאמו"ר הה"ק מוהרפ"ח זצ"ל – אבד"ק ראזדאל חופ"ק מארגערעטען".
בין דפי הספר (קלב-קלג; רלד-רלה; רעח-רעט) נמצאו דפי "קוויטלאך" של שמות להזכרה לפני האדמו"ר, מהערים סטניסלב, טאלמיטש וסעריט.
האדמו"ר רבי יהודה יחיאל טויב (תרמ"ז-תרצ"ז, אנצ' לחסידות ב', עמ' רג-רד), בנו בכורו של האדמו"ר רבי פנחס חיים מראזלע-קאליב וחתן רבי משה דוד אשכנזי ממארגרעטין. הוציא לאור את הספר "לב שמח החדש", ליקוטים מזקנו רבי חנוך מאלסק. בתשרי תרצ"ו נפטר אביו ובצוואתו כתב: "אני מצוה באזהרה גדולה כפולה ומכופלת אשר הממלא מקומי שלי בכתר הרבנות פה עירנו ראזדאל יהי' בני הרב ר' יהודה יחיאל שליט"א, ניתן לו הכתר רבנות בפה ראזדאל במתנה גמורה וכן יהי' אשר אחר פטירתי ביציאת נשמה אזי תיכף יכתבו כתב קאנסיס [=חוזה] על כתב הרבנות בפה עירנו ראזדאל לבני הרב ר' יהודה יחיאל שליט"א ויחתמו על הקאנסיס כל בני אנשי עירנו ה' עליהם יהי' מגדול ועד קטן ובעת שיכנסו אותי לביהמ"ד שלי יעמידו אותי סמוך לארה"ק ואחר שיעשו השבעה הקפות הנ"ל אזי יעמוד איש אחד הגון ויקרא הקאנסיס כולו בפני הארון שלי וכל העולם יאמרו אלי עשינו רצון שלכם והממלא מקום שלכם בכתר הרבנות בנכם הרב ר' יהודה יחיאל, מזל טוב".
רבי יהודה יחיאל נפטר פחות משנתיים לאחר שנתמנה לאב"ד ואדמו"ר בראזדאל. והשאיר אחריו את שני בניו הקדושים: הרה"צ רבי שלוים טויב ממארגרעטן-גרוסוורדיין מחבר הספר "אבדת הפר"ח" (שנספה בשואה), ובנו הנודע האדמו"ר המפורסם מקאליב רבי מנחם מנדל טויב (תרפ"ג-תשע"ט), בעל ה"קול מנחם". מזקני האדמו"רים בדורנו, כיהן באדמו"רות למעלה משבעים שנה – בחו"ל, בראשון לציון, בבני ברק ובירושלים.
[3], קצה; [3], קצט-רפח; כד, כט-סד דף. חסרים 3 דפים (כה, כז-כח) מהספירה האחרונה. 35.5 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. סימני עש רבים (בחלק מהדפים סימני עש קשים), עם פגיעות בטקסט. קרעים, בהם קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק (בדפים הראשונים הדבקות של רצועות נייר-דבק גדולות וכהות). כריכה חדשה.
ספר ברוך שאמר, על הלכות תפילין, מאת רבי אברהם מזונשהיים, עם הגהות מאת רבי שמשון בן אליעזר. וורשא, דפוס אפרים בוימריטטער, תרל"ח 1877.
בדף השער חותמת של האדמו"ר רבי יהודה יחיאל טויב מראזדאל.
האדמו"ר רבי יהודה יחיאל טויב (תרמ"ז-תרצ"ז, אנצ' לחסידות ב', עמ' רג-רד), בנו בכורו של האדמו"ר רבי פנחס חיים מראזלע-קאליב וחתן רבי משה דוד אשכנזי ממארגרעטין. הוציא לאור את הספר "לב שמח החדש", ליקוטים מזקנו רבי חנוך מאלסק. בתשרי תרצ"ו נפטר אביו ובצוואתו כתב: "אני מצוה באזהרה גדולה כפולה ומכופלת אשר הממלא מקומי שלי בכתר הרבנות פה עירנו ראזדאל יהי' בני הרב ר' יהודה יחיאל שליט"א, ניתן לו הכתר רבנות בפה ראזדאל במתנה גמורה וכן יהי' אשר אחר פטירתי ביציאת נשמה אזי תיכף יכתבו כתב קאנסיס [=חוזה] על כתב הרבנות בפה עירנו ראזדאל לבני הרב ר' יהודה יחיאל שליט"א ויחתמו על הקאנסיס כל בני אנשי עירנו ה' עליהם יהי' מגדול ועד קטן ובעת שיכנסו אותי לביהמ"ד שלי יעמידו אותי סמוך לארה"ק ואחר שיעשו השבעה הקפות הנ"ל אזי יעמוד איש אחד הגון ויקרא הקאנסיס כולו בפני הארון שלי וכל העולם יאמרו אלי עשינו רצון שלכם והממלא מקום שלכם בכתר הרבנות בנכם הרב ר' יהודה יחיאל, מזל טוב".
רבי יהודה יחיאל נפטר פחות משנתיים לאחר שנתמנה לאב"ד ואדמו"ר בראזדאל, וממלא מקומו הוא בנו האדמו"ר המפורסם מקאליב רבי מנחם מנדל טויב (תרפ"ג-תשע"ט), בעל ה"קול מנחם". מזקני האדמו"רים בדורנו, כיהן באדמו"רות למעלה משבעים שנה – בחו"ל, בראשון לציון, בבני ברק ובירושלים.
לח דף. 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי הדפים. רישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
מקראות גדולות, חומש שמות וחומש ויקרא, עם סידור תפילה (בנוסח ספרד) בסוף החומשים. ווילנא, דפוס והוצאת "ראם", תרפ"ז 1927. שני כרכים מתוך חמשה.
העותקים של האדמו"ר רבי ראובן לייפער מגרוסוורדיין – משושלת אדמו"רי נדבורנה. בדפי הפורזץ מופיעות חותמותיו: "ראובן לייפער בהרה"צ הקדוש מחוסט זצללה"ה, חונה פה גראסווערדיין יצ"ו". רישום בכתב-יד בדף השער המפורט של כרך ויקרא: "שייך להרב ראובן לייפער נ"י". בדף המגן של חומש שמות רישום בכתב יד: "בזה החומש למדתי עכשיו".
האדמו"ר רבי ראובן לייפר (נספה בשואה), בן האדמו"ר רבי ישראל יעקב לייפער מחוסט, ונכדו של האדמו"ר רבי מרדכי לייפער מנדבורנה. מצאצאי רבי מאיר מפרמישלאן. חתן רבי צבי הירש ריינמן אב"ד קרטשניף. כיהן כאדמו"ר בגרוסוורדיין, ונקרא "הרבי מוויז'ער", על שם הרחוב שבו התגורר (י' אלפסי, תורת החסידות, א, עמ' תרמה).
שני כרכים. שמות: [2], שנח; טז; ויקרא: [2], רלו; טז דף. 23 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים וסימני שימוש רב. בלאי וקרעים קלים בשולי הדפים. חותמות. כריכות חדשות.
מכתב על גבי גלויה, בכתב ידו וחתימתו של רבי מאיר בורנשטיין, אחיו וחתנו של ה"אבני נזר". סוכטשוב, תרנ"ב [1892].
המכתב נשלח "לידידי חביבי הרבני המופלג החסיד הנגיד מו"ה דוד נ"י פיינשטיין" (עסקן ציבורי בירושלים), והוא עוסק בעניינים פרטיים וכספיים. בין היתר הוא מתאר שלא יכול למלא מבוקשו "מחמת הצרות שעברו על בני גיסי הרב ר' שמואל נ"י מי שאמר וכו' יאמר לצרותיו די", כלומר בעל ה"שם משמואל", שידוע כי היה מוקף בצרות ואסונות, בעיקר במות כמה מבניו בחייו (ראה: א"י בורנשטיין, מראה הדשא, תולדות האבני נזר והשם משמואל, ירושלים תשס"ד, עמ' ריז-ריח).
רבי מאיר בורנשטיין (תרי"א-תרצ"ב), נולד לאביו רבי זאב נחום אב"ד ביאלה. למד בישיבת אביו והיה לתלמידו המובהק. בלט בכשרונותיו ובחריפותו והתפרסם לעילוי. בהגיעו לפרקו נישא לאסתר בריינדל, בתו של אחיו רבי אברהם בעל ה"אבני נזר", וכפי שכבר ייעדו לכך בצעירותו הרבי מקוצק, חמיו של ה"אבני נזר". התפרנס ממסחר עקב סירובו לשמש ברבנות. לאחר פטירת אשתו בשנת תרס"ב, נשא אשה שנייה בריישא שבגליציה. בזמן מלחמת העולם הראשונה נדד לווינה, ולאחר המלחמה ישב בלודז', בה נפטר ונקבר. מעט מחידושיו נדפסו בספרו של אביו "אגודת אזוב" (י' אלפסי, הרבי מקוצק, ירושלים תשע"ג, עמ' 124-125).
גלויה. 14x9 ס"מ. מצב טוב. כתמים.
מכתב מהרבנות הראשית בוורשא, בחתימתו של הגאון החסיד רבי יעקב מאיר בידרמן מווארשא (חתן ה"שפת אמת" מגור). וורשא, תרצ"ו 1936.
נכתב במכונת כתיבה ונחתם בידי רבי יעקב מאיר בידרמן, לצד חתימת המזכיר ר' יעקב געזונדהייט. חותמת בית הדין בוורשא, וחותמת נתקבל של הרבנות בתל אביב, עם רישומים בכתב-יד [של הרב עוזיאל].
נשלח אל הרבנות הראשית ביפו-תל אביב, בעניין גירושי "ישראל יצחק המכונה יזאק בן נפתלי ווארהאפטיג בווארשא לאשתו יוכבד המכונה יאזדיא בת זאב-וואלף ראבינאוויטש בתל-אביב", בפנייה לרבני בד"ץ יפו-תל-אביב לשלוח את שמות האשה וכינוייה, על מנת שבית הדין בווארשא יוכל לכתוב את הגט בשליחות הבעל המתגורר בוורשא.
הגאון החסיד רבי יעקב מאיר בידרמן (תר"ל-נספה בשואה תש"א), גאון מופלג, חתנו ועורך ספריו של האדמו"ר מגור בעל "שפת אמת". כיהן כדיין וכחבר ועד הרבנים בעיר וורשא. רבי יעקב מאיר היה מהיושבים ראשונה במלכות בית גור, ועמד בנשיאות "קופת רמבעה"נ" [רבי מאיר בעל הנס] בפולין. הוא וגיסו רבי מנדל מפביאניץ היו מעורבים בהשכנת שלום ובמשא ובמתן עם כל הצדדים בהנהלת הכולל, והדברים נגעו בעקיפין גם לחילוקי דעות אחרים שהיו בין החצרות החסידיות בפולין: גור ואלכסנדר, פוריסוב, אמשינוב וחסידויות אחרות. רבי יעקב מאיר היה חותנו בזיווג-שני של גיסו האדמו"ר מגור בעל "אמרי אמת" (מזיווג זה נולד האדמו"ר רבי פנחס מנחם בעל "פני מנחם"), וחותנו בזיווג ראשון של האדמו"ר בעל "בית ישראל".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול. נקבי תיוק, עם קרע לכיוון השוליים באחד מהם.
מכתב על גבי גלויה רשמית, בכתב ידו וחתימתו של הגאון החסיד רבי חנוך צבי לוין אב"ד בנדין (חתן האדמו"ר בעל ה"שפת אמת" מגור). בנדין, תרצ"ב 1932.
נשלח אל הנגיד הרב יצחק מאיר עלבינגר מוורשה עם ברכות לרגל נישואי בנו:
"כבוד אה'[ובי] ידי"נ הרבני הגביר החסיד היקר המפורסם ריצ"מ עלבינגר שי' לאוי"ט, אברכו ע"ב מז"ט לו ולכב"ב ובנו החתן היקר שי' עב"ג ה' תי' וכל המשפחה משני הצדדים יצ"ו. אוהבו דוש"ת חנוך צבי".
נשלח לרגל נישואי החתן פנחס אליהו עלבינגער עם הכלה היתומה מרים בת ר' ישראל אלעזר מייזלר ז"ל. במכירת קדם 049, פריט 294, הופיע מכתב ברכות נוסף לחתונה זו, ששלח רבי חנוך צבי לוין אל אם-הכלה המחותנת האלמנה דבורה מייזלר, בת האדמו"ר מראספשא שליט"א ונכדת הגאון אב"ד לאסק שליט"א.
הגאון רבי חנוך צבי הכהן לוין (תרל"א-תרצ"ה), גאון מופלג, ממנהיגי יהדות פולין החרדית. חתנו של האדמו"ר מגור בעל "שפת אמת", ונינו של האדמו"ר רבי חנוך הניך הכהן מאלכסנדר. נשא בשנת תרמ"ז את בתו הצעירה של רבו האדמו"ר מגור, ומאז היה סמוך על שולחנו כשהוא עוסק בתורה ובחסידות. במשך השנים הפך להיות אחת הדמויות המרכזיות במלכות בית גור, עוד בימי חותנו בעל ה"שפת אמת", ובשנים שלאחר מכן היה יד-ימינו של גיסו האדמו"ר בעל "אמרי אמת". ברוב טובו ופקחותו פעל רבות בצרכי הציבור, רודף צדקה וחסד ומשכין שלום בין איש לרעהו ובין איש לאשתו. בשנת תרפ"א נתקבל לאב"ד העיר בנדין והיה נערץ ואהוב על כל שכבות הציבור. מתורתו נדפסו הספרים "יכהן פאר". בנו המפורסם הוא רבי יצחק מאיר הכהן לוין (חתנו של דודו האדמו"ר רבי אברהם מרדכי מגור) מנהיג "אגודת ישראל" בפולין ובארץ ישראל, שלימים היה מחותמי "מגילת העצמאות", וכיהן כשר הסעד בממשלה הראשונה של מדינת ישראל.
גלויה. 11X14 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. נקבים קטנים עם פגיעות קלות בטקסט.
מכתב על גבי גלוית דואר, (3 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא בעל "מנחת אלעזר". [מונקאטש, שנות התר"צ 1930].
נשלח לנגיד רבי אליעזר בולג מבאדען. המכתב כתוב בקצרה ובראשי תיבות מרובים: "בה"י [בעזרת השם יתברך], פ"ש [פורש שלום] כבוד ידי"נ [ידיד נפשי] הה"ג וכו' החביב הי"ו, שוכט"ס חיים אלעזר שפירא". מעל הרישום חותמת האדמו"ר: "Oberrabbiner L. Spira Mukacevo".
מעברה השני של הגלויה, מכתב מנאמן-ביתו של האדמו"ר, רבי חיים דוב גרינפלד – "הכותב בפקודת כ"ק אדמו"ר שליט"א": "...ונצטוויתי מפי כ"ק להשיב תשובה מאהבה שהוא מעתיר ומתפלל עבור ה' נפתלי בן רחל נ"י שהבורא רפואות ישלח לו רפואה שלימה במהרה מן השמים, וגם ברכת רפו"ש לבנותי' חנה ומלכה תחי', ולגדלם לכ"ט מתוך נחת והרחבה, ולבשר לנו ב"ט...".
הגאון הקדוש רבי חיים אלעזר שפירא (תרל"ב-תרצ"ז), מגאוני התורה, ההלכה והחסידות בדורו, ומגדולי המקובלים. בן רבי צבי הירש אב"ד מונקאטש בעל "דרכי תשובה", ונכדו של רבי שלמה שפירא אב"ד מונקאטש בעל "שם שלמה". משושילתא קדישא של רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר". עמד במערכות קדושת ישראל, ודבריו בהלכה ובקבלה נשמעו בכל תפוצות ישראל. מספריו: שו"ת מנחת אלעזר, שער יששכר, נמוקי אורח חיים, דברי תורה ט' חלקים, ועוד.
גלויה. 10.5X14.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים.