אוסף גדול ומגוון של מהדורות שונות של הספר הקדוש נועם אלימלך, מאת האדמו"ר רבי אלימלך מליז'נסק, שנדפסו בשנות הת"ר-ת"ש:

• ספר נועם אלימלך. לבוב, חסר שם מדפיס, תר"ט [1849]. חתימות וחותמות של רבי לייביש פרנקל; רבי קלמן שמואל פרענקיל מגרודק (גליציה).
• ספר נועם אלימלך. למברג (לבוב), דפוס מיחאל פ’ פארעמבא, [תר"י] 1850. בראש השער רישום בעלות: "--- פארקאש מק"ק סאסרעגען יע"א".
• ספר נועם אלימלך. למברג (לבוב), דפוס M. F. Poremba, תרט"ז 1856.
• ספר נועם אלימלך. למברג (לבוב), דפוס D. H. Schrenzel, תרי"ח 1858.
• ספר נועם אלימלך. למברג (לבוב), דפוס D. H. Schrenzel, תרי"ט 1859. חותמת "יש[ראל] זאב בריזל שו"ב".
• ספר נועם אלימלך. למברג (לבוב), יהודה ליב מדפיס, תרכ"ב 1862. חותמות "ה"ק ישראל עהרליך".
• ספר נועם אלימלך. למברג (לבוב), דפוס אברהם ניסן זיס, תרכ"ג 1863. שני עותקים, באחד מהם חסר דף השער.
• ספר נועם אלימלך. למברג (לבוב), דפוס אברהם ניסן זיס סג"ל, תרכ"ד 1864.
• ספר נועם אלימלך. למברג (לבוב), דפוס אברהם ניסן זיס סג"ל, תרכ"ו 1865. חתימות: "דוב מנחם מאניש עקשטיין"; "משה ב"ר ליבוש ז"ל שאלדאיעווסקי ---".
• ספר נועם אלימלך. למברג (לבוב), דפוס ישראל אלימלך שטאנד, [תרל"א] 1870. שני עותקים.
• ספר נועם אלימלך. וורשא, דפוס N. Shriftgisser, תרמ"א 1880. רישום בעלות של "כמר אליעזר צווייגענהאפט בן ר' יוסף ז"ל חתן הרב מקנסקאוואלע".
• ספר נועם אלימלך. קראקא, דפוס יוסף פישער, תרנ"ו 1896. חתימה של "דוד איכל פיש". מהדורה ראשונה בה חודשה הדפסת הכוכביות • כמו במהדורה הראשונה [המסורת החסידית ייחסה חשיבות מיוחדת לכוכביות אלו. החוקר ר' חיים ליברמן כותב על כך במאמרו על המהדורה הראשונה של ה"נועם אלימלך" (אהל רח"ל, חלק א, ניו יורק תש"מ, עמ' 63): "חסידי פולין קוראים למהדורה זו: 'נועם אלימלך עם כוכבים', והיא חשובה בעיניהם מאד, שכן הם מייחסים לכוכבים אלו סודות ורמזים...". בספר הדרת קודש, לתולדות רבי אברהם יהושע פריינד (הרב מנאסויד; ירושלים תש"כ, עמ' מז) נכתב בשמו: "רבינו ז"ל אמר שיש סוד בציוני הכוכבים שנדפסו בסה"ק נועם אלימלך בדפוס הראשון, ואומרים שהרה"ק ר' אלעזר ז"ל (בנו של ה"נועם אלימלך") הי' לו גילוי אליהו בכתבו, ועשה שם ציון כוכב..."]. הסכמת האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משיניווא, הכותב: "וזכות המחבר יגן עלינו... להצילנו מכל רע ולהשפיע עלינו ברכת טוב".
• ספר נועם אלימלך. וורשא, דפוס האחים לעווין-עפשטיין, תרס"ב 1901. חותמות של רבי ישראל וועלץ, דומ"ץ בודאפעסט.
• ספר נועם אלימלך. טארנא-פאדגורזע, דפוס ישראל שטראם ודפוס שאול חנני’ דייטשער, תרס"ד [1904]. מהדורה עם הכוכביות •.
• ספר נועם אלימלך. וורשא, האחים לעווין-עפשטיין, תרס"ח 1908. חתימות בשער (בעיפרון): "יעקב סגל לאווי"
• ספר נועם אלימלך. וורשא, דפוס האחים לעוין-עפשטיין ושותפם, [תר"פ 1920 בערך]. שני עותקים, הדפסות סטראוטיפיות, עם שינויים קלים.
• ספר נועם אלימלך. לובלין, דפוס נחמה אשת יעקב הערשענהארן ושלמה שמעון שטרייזבערגער, תרפ"ז 1926. מהדורה עם הכוכביות •.
• ספר נועם אלימלך. קראקא, דפוס י’ שטראם (טארנא), תרצ"ב 1932. מהדורה עם הכוכביות •. חתימת רבי "משה פיקסלער".
• ספר נועם אלימלך. מונקאטש, דפוס Grafia של אליעזר יחיאל קאללוש, [ת"ש 1940]. מהדורה עם הכוכביות •.
• ספר נועם אלימלך. ירושלים, האחים לוין-אפשתין ושות’, [תרצ"ה 1935, בערך].
• ספר נועם אלימלך. ירושלים, האחים לוין-אפשטין ושות’, [תש"ה 1945, בערך].
• ספר נועם אלימלך. פערנואלד (גרמניה), דפוס יפה, [תש"ז 1947].
• ספר נועם אלימלך. [וורשא?, שנות התר"פ 1920, בקירוב]. עותק ממהדורה לא מזוהה, ללא דף שער.

ספר קדוש זה נדפס במהדורות רבות (עד שנת תשמ"ב נדפסו ממנו למעלה מחמישים מהדורות, ומאז נדפסו ממנו עוד עשרות מהדורות). רבים מחזיקים את הספר כסגולה, וישנן מהדורות מיניאטוריות מיוחדות שנדפסו כדי להשתמש בו כקמע לשמירה ולהצלחה. רבים נוהגים להניחו כסגולה וכשמירה למראשות החולים כדי שיחלימו במהרה וינצלו מכל פגע רע. ידועה סגולת הספר לישועת יולדות המתקשות בלדתן [בכמה ממחלקות הלידה בבתי החולים היהודיים בעולם, נמצאים בחדרי הלידה ספרי נועם אלימלך (נתונים בנרתיקי קטיפה), המונחים שם לשם סגולה ללידות קלות]. סגולה זו כבר מוזכרת בספר "שלחן מלכים" לרבי משה צבי לנדא מקליינווארדין הכותב בדיני יולדת: "וכבר נתפשט המנהג להניח ספר מכורך במפה תחת ראש האשה שאחזוה צירי לידה – ונוהגים להניח ספר הקדוש נעם אלימלך וספר הקדוש אור החכמה" (מהדורת ברגסס, תרצ"א, דף לח/2 -לט/1).

26 ספרים. גודל ומצב משתנים. חתימות וחותמות. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

אורח לצדיק, חידושי תורה מפי האדמו"ר רבי אליעזר ליפא, בן רבי אלימלך מליז'נסק. וורשא, [תרנ"ג] 1893. מהדורה ראשונה.

עם הסכמות האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא האלברשטם משינווא, האדמו"ר רבי משה מפאנעט אב"ד דעעש, ורבי צבי הירש שפירא אב"ד מונקאטש.
רבי צבי הירש שפירא כותב בהסכמתו כי "ראוי לכל איש לקנות ברכה בתוך ביתו... וזכות המחבר הקדוש יגן עליכם ותושעו בכל משאלותיכם".
מספר הגהות ורישומים בכתב-יד בגוף הטקסט.

[3], ד-סג דף. 21 ס"מ בקירוב. נייר יבש ומעט שביר. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים, בהם קרעים חסרים קטנים בשולי דף השער ודפים נוספים, ללא פגיעה בטקסט. כריכה חדשה.

ללא [1] דף אחרון עם שמות הפרנומערנטען, שמופיע בחלק מהעותקים. באותה השנה נדפסה מהדורה נוספת, עם הבדלים קלים (כולל שינויים בדפים האחרונים).

ספר ערבי נחל, "חיבור נפלא על התורה", מאת רבי דוד שלמה אייבשיץ אב"ד סראקא. סדילקוב, דפוס דוד מדפיס, [תקצ"ה] 1835. מהדורה שניה.
בדף השער של הכרך הראשון, חותמות של "ישיבת יגדיל תורה לעדת הפרסים, שכונת הבוכרים בעיה"ק ירושלים ת"ו". הגהות קצרות בכתיבה מערבית.

המחבר, הגאון הקדוש רבי דוד שלמה אייבשיץ (תקט"ו-תקע"ד, אנצ' לחסידות, א', עמ' תקא-תקג), מגדולי החסידות ומגדולי ההוראה, אב"ד סורוקה. בשנת תקס"ט עלה לארץ ישראל והתיישב בעיה"ק צפת, שם מנוחתו כבוד. קרובו רבי לוי יצחק מברדיטשוב כותב עליו בהסכמה לספרו "לבושי שרד", "חריף ובקי בחדרי תורה כחד מן קמאי וכל מעשיו לשם שמים". כתב חיבורים רבים, ביניהם חיבורו ההלכתי המפורסם "לבושי שרד". ספרו "ערבי נחל" הפך לאחד מספרי היסוד בתורת החסידות. מאז הדפסתו הראשונה, נדפס הספר בלמעלה מעשרים מהדורות.

שני כרכים. כרך ראשון: [2], א-יד, טז-לה, [1], לו-מח, נג-קב, צז-צח דף. כרך שני: [1], מא, מג-פה, פז-קסח דף. ספירת דפים משובשת. 23 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים, בהם קרעים חסרים קטנים בשולי הדפים, ללא פגיעה בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק. כריכות עור חדשות.

בהוצאה זו השמטות רבות מחמת הצנזורה. לפירוט ההשמטות, ראה: ח' ליברמן, אהל רח"ל, א, ניו יורק תש"מ, עמ' 372-373.

ספר קהלת עם פירוש חמדת ישראל, מאת רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ'. ליוורנו, תק"פ [1820]. מהדורה ראשונה.
המחבר, הגאון החסיד רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ' (תקכ"א בערך – אחרי תקפ"א), בנו של רבי יוסף מדרוהוביץ' (תלמיד הבעש"ט), היה רב בגליציה, בפולין ובהונגריה. עלה לצפת, ותקופה מסוימת אף כיהן ברבנות צידון (לבנון). בדרכו לארץ ישראל בשנת תקס"ד התעכב בליוורנו, שם התיידד עם רבינו החיד"א – שקיבל ממנו ידיעות רבות על הבעש"ט ותנועת החסידות בפולין ובגליציה, ומביא בספריו דברים ששמע ממנו בשם אביו רבי יוסף תלמיד הבעש"ט (ראה למשל בספר חומת אנך, שיר השירים ג': "ושמעתי מהרב המאה"ג ישראל נחמן נר"ו בשם הרב החסיד מר אביו כמוהר"ר יוסף ז"ל תלמיד הרב החסיד מהר"ר ישראל בעש"ט ז"ל").

נדד רבות בארצות שונות, ובספר שלפנינו מוזכרים דברים ששמע מפי רבי שמחה אב"ד בריסק דליטא, דברים ששמע מפי מלמד תינוקות במצרים, ותיאור על ביקוריו בקהילת חלב שבארם-צובה, באיזמיר ובשאלוניקי. ספר זה נדפס בהגיעו לליוורנו לאיסוף כספים, והוא מבקש כי יעשו לו "מעמד" קבוע למען יוכל ללמוד תורה בעיר צפת, מבלי לנדוד. בשליחותו זו באיטליה עשה רושם רב ורבי מרדכי שמואל גירונדי מעיד עליו "שהיה מתרץ ומשיב לכל קושיה שנשאל בנגלה ובנסתר, פה מפיק מרגליות ובכל חכמה לו עשר ידות, בקיאותו גדולה מאד בכל שערי התלמוד והפוסקים". בשנת תקפ"א הדפיס בליוורנו את ספר "אשד הנחלים" של רעו האדמו"ר בעל "ערבי נחל", בעילום שם המחבר, אשר ציוה עליו לבל יפרסם שמו. לאחר מכן חזר לעיר הקודש צפת ובה נפטר אחרי שנת תקפ"א (ראה עוד אודותיו: ישורון, כרך א', עמ' תצג-תקא; אנציקלופדיה לחסידות, ב', עמ' תרא-תרב).

ג, [1], ד-מב, מט-נב, מג-מח, נד-נח דף. 29 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. כריכת עור חדשה.

ללא ארבעת הדפים הנדירים: נט-סב – שנוספו אחרי ההדפסה, רק לחלק מן העותקים.
מספרי החסידות הבודדים שנדפסו בליוורנו [בארצות המזרח והבלקן, יוון ואיטליה כמעט ולא נדפסו ספרי חסידות. בליוורנו נדפסו רק ארבעה ספרי חסידות, כולם ע"י רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ'. לפנינו אחד מספרים אלה].

ספר לקוטי מהר"ן, חלק א, קדמאה: "ממאמרות טהורות של הרב החסיד המפורסם... מהור"ר נחמן זלה"ה" מברסלב. "תקס"ט" [לעמברג?/זולקוא?, שנות התק"ץ בערך].

חלק ראשון בלבד. [1], פא דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות הדפים במספר מקומות. פגם בהדפסה, עם פגיעה בטקסט באחד מהדפים. חותמות. כריכת עור חדשה.

בשער לא מצוין מקום הדפוס; פרט השנה הוא "תקס"ט" [דבר שלא ייתכן, שכן רבי נחמן מברסלב נפטר בשנת תקע"א, וכאן הוא נזכר בשער בברכת "זלה"ה"].

על מהדורה זו שנדפסה ברוסיה-פולין, חלוקות הדעות באיזו שנה נדפסה והיכן נדפסה, אם בלבוב, בזולקווא או בקוריץ. רבי נתן צבי קעניג כותב: לעמבערג, תק"ץ בערך (נוה צדיקים, בני-ברק תשכ"ט, עמ' מא). לעומתו אצל רוזנטאל, יודע ספר, ובקטלוג צעדנר נרשם: קוריץ תקס"ט. על פי גרשם שלום, הספר נדפס בלבוב או בזולקווא בשנת תר"י בקירוב (ג’ שלום, קונטרס אלה שמות, ירושלים תרפ"ח, עמ’ 14, מס’ 37).