Orden de las oraciones cotidianas, por estilo seguido y corriente, con las de Hanucah y Purim, [סדר תפילות לימות השנה, לחנוכה ולפורים]. אמשטרדם, דפוס Salomoh Proops, ת"פ [1720]. כרוך עם: Calendario de Ros-hodes Fiestas y Ajunos [לוח ראשי חודשים ומועדים], לשנים 1719-1731. אמשטרדם, דפוס Salomon Proops, [תע"ט 1719]. ספרדית.

סידור תפילה לכל ימות השנה, לחנוכה ולפורים, בפורמט כיס; כרוך עם לוח לשנים 1719-1731. הסידור והלוח נדפסו בספרדית בלבד ונועדו לאנוסים ולבני הקהילות הספרדית והפורטוגזית שבאמשטרדם.

[2], 17-557, [1]; [6] עמ' (לוח שנה). חסרים מהסידור עמ' 3-16 לאחר דף השער. 10 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים. בלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט. כריכת עור מקורית, עם בלאי ופגמים.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, NHB.115.

סדר לימים נוראים, מחזור ליום כיפור, "כמנהג ק"ק קארפינטראץ". אמשטרדם, דפוס הירץ לוי רופא, [תצ"ט 1739].
כרך תפילות ליום כיפור, מתוך סט המחזורים כמנהג קהילת קארפינטראץ, שנדפסו בשנים תצ"ט-תקכ"ב.

נוסח התפילה של קהילת קארפינטראץ שבדרום-מזרח צרפת הנו נוסח ייחודי לה. נוסח זה לא נדפס עד המאה ה-18 והוא הועתק במחזורי כתב-יד עבור בני הקהילה, עד שבשלב מסוים לא הצליחו הסופרים לספק את כמות המחזורים הנדרשת, וכפי שכותבים רבני קארפינטראץ בהסכמה למחזור לימים נוראים שלפנינו: "והנה לעת כזאת מיעוטא הוא דשכיח סופרים במדינתנו להספיק לכל הבעלי בתים". בשל כך, נטל על עצמו בן-המקום, תלמיד חכם צעיר, בשם רבי אברהם בן שמואל דמונטיליץ (מונטיל), להעלות על מזבח הדפוס את נוסח התפילה הייחודי של קהילת קארפינטראץ. המחזור לימים נוראים נדפס ראשון, בשנת תצ"ט, והוא כלל שני כרכים. לפנינו החלק השני בלבד, של תפילות יום כיפור. בסוף הספר, מאמר "התנצלות" מהמוציא לאור, החותם: "דברי איש נודד ממקומו... כי לא בא עדיין אל המנוחה... הכותב וחותם פה אמשטרדם... הצעיר אברהם בלא"א כה"ר שמואל מונטיל י"ץ".

מחזור זה נדפס ב-600 עותקים בלבד – לספק את צרכי קהילת קארפינטראץ בלבד, ומשום כך הוא נדיר. שני הכרכים האחרים נדפסו שנים רבות מאוחר יותר (על השתלשלות ההדפסה, ראה: ש' שוורצפוקס, צער הדפסת ספרים, עלי ספר, ו-ז, תשל"ט, עמ' 145-147).

[2], קפה דף. 17.5 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. קרע חסר בשוליים התחתונים של דף השער, ללא פגיעה בטקסט. קרעים חסרים קטנים בשולי מספר דפים. סימני עש בשולי מספר דפים. כריכת עור עתיקה ונאה, עם בלאי ופגמים.

סדר תפלה מכל השנה, עם כוונות האר"י, שלושה חלקים, בעריכת רבי אשר מרגליות ממעז'יבוז' ובראד. לבוב, דפוס רבי שלמה יאריש רפפורט, [תקמ"ח] 1787. מהדורה ראשונה.
עותקים חלקיים ופגומים של שלושת החלקים. חלק ראשון – תפילות לחול, חלק שני – תפילות לשבת, חלק שלישי – תפילות למועדים.

נוסח התפלה שבסידור הוא נוסח ספרד, על פי הגהות האריז"ל בנוסח התפלה, ועם קיצור כוונותיו.
הסידור במתכונת זו נערך על ידי חכמי ומקובלי הקלויז בבראד, ונדפס לראשונה בזולקווא תקמ"א. הנוסח והכוונות נערכו במהדורה ההיא על פי הספרים משנת חסידים, ופרי עץ חיים (שהיה עדיין בכתב-יד). בסידור במהדורה שלפנינו תוקנו ראשית כל הטעויות שנפלו במהדורת זולקווא, ובנוסף לכך נוספו הוספות ע"פ ספרים נוספים המיוסדים על כתבי האר"י: עץ חיים, ספר היחודים, מחברת הקודש, "ומסידור של הגאון המקובל החסיד המפורסם איש אלקים מו' שבתי זללה"ה מק"ק ראשקאב", תלמיד הבעש"ט (שהיה עדיין בכתב-יד).
הסידור שלפנינו נערך על ידי רבי אשר ב"ר שלמה זלמן מרגליות ממעז'יבוז' ובראד, מחכמי הקלויז בבראד, תלמיד מובהק של "המאור הגדול המפורסם, המקובל האלקי מוהר"ר חיים צאנזר ז"ל מבראד, אשר גדולה שימושי ויצקתי מים על ידו בפרט בלימוד החכמה הנוראה האמתית הזאת" (מתוך הקדמת רבי אשר לסידורו). בסידור נדפסו הסכמותיהם של חכמי הקלויז בבראד, וכן הסכמתו של רבי ישכר דוב אב"ד זלוטשוב, מגדולי החסידות.
בספר אמרי פנחס השלם (א, עמ' רכג-רכד) כותב: "הסידורים שלהם (של תלמידי הבעש"ט) היה סידור האריז"ל דפוס לבוב (מהדורת הסידור שלפנינו), ולא רצו להתפלל בסידור אחר, כי גם הרב ז"ל (רבי פנחס מקוריץ) התפלל בסידור הנ"ל והיה חשוב מאד אצלו... וכשנדפס סידור הנ"ל תפשוהו כאבן טוב ונחשב אצלם מאד". מאז שנדפס סידור זה התפלל רבי פנחס מקוריץ עד לפטירתו רק מסידור רבי אשר. "שר בית הזהר", רבי צבי הירש מזידיטשויב, וצאצאיו האדמו"רים, התפללו בסידור זה, ואף עיטרו את הסידור בהגהותיהם. רבי יעקב שמעון, בנו של רבי פנחס מקוריץ, אמר: "אין להתפלל כי אם בנוסח האריז"ל דפוס לבוב, או בסדורו של רבי שבתי, ולא בנוסחאות האחרות שבסידורים החדשים".

בדפוס זה של רבי שלמה יאריש רפפורט נדפס בשנת תקמ"ח הספר הקדוש "נועם אלימלך", ועל-פי המקובל היו עובדי הדפוס אנשים קדושים מ"ל"ו הצדיקים הנסתרים" [ראה הרב ב' לנדא, בספר הרבי ר' אלימלך מליזנסק, ירושלים, תשכ"ג, עמ' שיא, המביא מסורת בעל פה (בשם הגאון רבי משה הלברשטאם), על סגולתו הרבה של ספר נועם אלימלך דפוס רבי שלמה יאריש, ש"נדפס על ידי פועלים יראי ה' שעסקו בהדפסה בקדושה ובטהרה, ומהם שהיו בין ל"ו הנסתרים שעליהם העולם עומד"].

עותקים חלקיים ופגומים של שלושת החלקים. [210] דף (במקור: [398] דף). חלק ראשון (חול): [110] דף. חסרים [43] דפים ראשונים, [6] דפים באמצע (דף שלישי של קונטרס יח; שני דפים ראשונים של קונטרס יט; שני דפים אחרונים של קונטרס כו; דף אחרון של קונטרס לז), ו-[57] דפים אחרונים. חלק שני (שבת): [28] דף. חסרים [36] דפים ראשונים. חלק שלישי (מועדים): [72] דף. חסרים [36] דפים ראשונים, ו-[10] דפים אחרונים. 17.5 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות. בלאי רב וקמטים. קרעים חסרים רבים עם פגיעות רבות בטקסט. סימני עש קשים, עם פגיעות בטקסט. דפים וקונטרסים מנותקים. לא כרוך.

סידור בית יעקב, עם דינים ופירושים, מאת רבי יעקב עמדין – היעב"ץ, נוסח ספרד. זיטומיר, דפוס יצחק משה באקשט, תרל"ד [1874].המהדורה הראשונה בה נדפס סידור רבי יעקב עמדין, עם תפילות עפ"י הנוסח החסידי הנקרא "נוסח ספרד".

סידור "עמודי שמים" של רבי יעקב עמדין התייחד בדקדוק נוסחותיו (על פי נוסח אשכנז). אך עקב חשיבותו הרבה בעיני גדולי החסידות הוכנה כאן מהדורה של הסידור המשלבת את הנוסח החסידי המקובל ("נוסח ספרד") עם הפירושים וההלכות שבסידור רבי יעקב עמדין המקורי, ונקרא שמו בשם חדש "בית יעקב". מהדורה זו שלפנינו היא מהדורת-אם לכל המהדורות הרבות של סידור "בית יעקב" עמדין, שנדפסו במאה וחמישים שנה האחרונות.
בשער הראשון ובשער חלק ב' כותב העורך [רבי משה אלטר שו"ב שפירא מז'יטומיר], על מעלות המהדורה שלפנינו, לחמש סיבות: א. פתיחת הראשי-תיבות המרובים; ב. הוספת התפילות והפיוטים הנהוגים כעת; ג. הוספת דינים נחוצים "שנתאספו לבית תפלה מימי הגאון ז"ל עד עתה"; ד. "כי הראשונים תמו ואינם, והנדפס מקרוב בלבוב [בשנת תרכ"ג] נלקה מאד בחסר ויתר וחליף"; ה. "שהגאון ז"ל סדרו בנוסח אשכנז ולא יצלח להספרדים".

סידור רבי יעקב עמדין התקבל מאד בחוגי החסידות, מהדורתו השניה של הסידור "עמודי שמים" נדפסה בקוריץ ובברדיטשוב בשנים תקע"ח ותקצ"ו, ביוזמת ובהסכמת גדולי החסידות: האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא, האדמו"ר רבי מרדכי מטשרנוביל והאדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין (רבי ישראל מרוז'ין כותב על הסידור בהסכמתו: "על אדני פז יסודתו ומחצבתו להורות דרך הישר בשכל צח בענין התפילה"). בעל ה"אמרי יוסף" מספינקא כותב בשם בניו של בעל ה"דברי חיים" מצאנז, ששמעו מאביהם שהייתה לו מסורת שהבעש"ט אמר לרבי אפרים אחי היעב"ץ: "אחיך היעב"ץ כל היום הוא דבוק בעולמות העליונים" (הסכמת רבי משה הלברשטאם למהדורת הסידור בהוצאת "אשכול", ירושלים תשנ"ג). בספר "צרור החיים" (להר"ח ליברזון, בילגוריי תרע"ג, עמ' 22) מובא בשם הבעש"ט: "חמשה בנים היו לו להחכם צבי, ועל כולם אמר הבעש"ט שהופיע עליהם רוח הקודש, ואחד מהם הפליג מאד בשבחו ולא גילה מי הוא, רק החברים אמרו שכוונתו על הרב הגאון הקדוש מהר"ר יעב"ץ זצ"ל, זי"ע".

[1], ריד דף; [1], רטז-תא דף; [3], כד, לג-נד דף. 21 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים, בהם קרעים חסרים קטנים בשולי דף השער הראשון, עם פגיעה קלה במסגרת השער, וקרעים חסרים גדולים בשני דפים, עם פגיעה רבה בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר. חותמות. כריכת עור חדשה.

סדור תהלת ה', תפלות לכל השנה, נוסח אשכנז. לנינגרד [פטרבורג], Tipolit?, [תרפ"ח] 1928. דפוס סטריאוטיפי.
בדפי השער נדפס: "ראסטוב-דאן, בהוצאות ודפוס 'עזרא', שנת תרע"ח לפ"ק".

בשלהי מלחמת העולם הראשונה, לאחר שהעתיק האדמו"ר הרש"ב את מקום מגוריו מהעיירה ליובאוויטש לעיר רוסטוב על נהר הדון, זימן הרש"ב כמה עשירים מחסידי חב"ד לאסיפה בראשית חורף תרע"ח, ואמר להם: "הואיל וישנם יהודים פליטים הנמצאים במקומות אשר מקודם לא גר בהם אף יהודי אחד, לכן מורגש מאד החסרון בספרים בכלל, ובסידורים בפרט, ורצוני להדפיס סידורים כדי שהם יוכלו להתפלל בהם... מזה יסד אחר כך אדמו"ר דפוס 'עזרא' ברוסטוב, ויצאו לאור הסידורים הדקים 'תהלת ה'' נוסח האר"י ז"ל, וכן סידורים בנוסח אשכנז. הסידורים נשלחו אל כל תפוצות ישראל" (שמועות וסיפורים מרבותינו הקדושים, כפר-חב"ד, תש"נ, א, עמ' 153-155, 312, ג, עמ' 197). הוצאתם לאור של הסידורים נעשתה על ידי רבי יעקב לנדא (לימים רבה של בני-ברק), שהיה בשנים ההן יד ימינו של האדמו"ר הרש"ב.
מהסידורים שנדפסו ברוסטוב בשנת תרע"ח, נדפסו בשנים שלאחר מכן מספר מהדורות סטריאוטיפיות. לפנינו הסידור שנדפס בלנינגרד [פטרבורג] בשנת תרפ"ח, על פי המהדורה שנדפסה בתרע"ח ברוסטוב.

[1], מח, [2] דף. 21.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי רב. קרעים, בהם קרעים חסרים בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט. דף השער מנותק. מעטפת קרטון מקורית (מודפסת), קרועה ופגומה.